שלום , אנחנו נשואים כ-10 שנים ויש מספר ילדים , מצב הזוגיות שלנו לא טוב , היינו בייעוץ זוגי , ואיכשהו ניסינו לשפר את המצב - זה במישור הכללי של הזוגיות , מעבר לכך , יש את המישור של החוסר צניעות של בעלי , לפני כשנתיים גיליתי שבעלי מתנהג עם עצמו בחוסר צניעות שכוללת הסתכלות בתמונות של נשים לא צנועות , ז"ל ולבישת בגדים צנועים שלי , כשגיליתי את זה - זה כאב לי מאוד , הרגשתי שבעלי בוגד בי גם בעצם התנהגותו , וגם בכך שהוא למד בישיבה והעיד על עצמו בפני תמיד שהוא אדם צנוע ששומר על עיניו וכדו' - כך שהוא בעצם שיקר לי.
איכשהו בעזרת יועצת התגברתי על משבר האמון הזה - ונתתי בו אמון - מתוך זה שהוא הביע חרטה על התנהגותו ואמר שהוא חוזר בתשובה על מעשיו.
כיום כשנתיים אחרי הסיפור הזה, שוב גיליתי שבעלי לא שומר על עיניו לא ברחוב ולא בתמונות לא צנועות זאת לאחר שהוא הצהיר על עצמו שהוא שומר על צניעות , ובנוסף לכך הוא גם לא מתחרט , ולא מראה שהוא מתכוון לשנות את דרכו.
אני מרגישה נבגדת בכך , אני מרגישה שיש בהתנהגות לא צנועה כזו בגידה במחשבה , אני כבר לא מיוחדת לו , הוא שוזף את עיניו במראות שאצלי פורק סחורתן - זו תחושתי , ומאחר וכך אני לא מוכנה בצורה כזו לנהל חיי אישות איתו , אני בינתיים שוקלת את צעדי מכאן והלאה , יש צד שחשוב לי לשמר את התא המשפחתי בשביל הילדים , כל עוד שלא אידרש מצידו לחיי אישות , זהו מצבי - אשמח לשמוע תובנות עצות וכל דבר שיכול לקדם את הזוגיות שלנו לטובה.
וגם רציתי לשאול האם תחושתי שבעלי בוגד בי בהסתכלותו בנשים פרוצות - זו הגזמה?
תודה מראש.
אולי תנסי ליזום שינוי מצדך
לכבוד מחפשת העצות!
אנו יודעים שלכל אדם ברא ה' יצרים, ולכל גבר יש את נסיונותיו שלו.
נאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". זאת אומרת, שגם לאנשים גדולים ישנם יצרים, אולם הם מתגברים עליהם.
מתפקידינו כנשים, זה לתת מענה לכך ('ומצילתו מן החטא'), ובדרך כלל כאשר הבעל מסופק בבית, הוא לא מחפש בחוץ.
הצעתי:
נסי לבדוק:
האם את לבושה כראוי, לא רק מבחינת צניעות, אלא מבחינת יופי וסדר?
האם את מטפחת מספיק היגיינה אישית ונשית?
האם את חושבת שבעלך מסופק מבחינה פיזית, ורגשית?
נראה לי שדברים אלו ודומיהן, חסרים לבעלך. ולכן נסי לשנותם, ואז תוכלי לקוות שבעלך לא יחפש שום דבר בחוץ, ותוכלו לבנות את הבית בשלוה ורוגע. ותהיו בבחינת זכו - שכינה שרויה ביניהם.