מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 21/09/2020 ג' תשרי תשפ"א
מלכה ארנפלד

מלכה ארנפלד

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

האם חשיבתו של בעלי מעוותת

לצערנו הרב, אביו של בעלי חולה. אמו של בעלי היא אשת העולם הגדול ויש לה עסקים שונים בחו"ל, והיא נוסעת לעיתים תכופות. לנו יש 3 ילדים קטנים ועוד אחד בדרך, ב"ה. בעלי מתמסר מאוד לטיפול באביו, ומוכן לעשות הכל. כמובן, שמבחינתי, עצם הנכונות לאפשר לבעלי להעדר הרבה מהבית, זו התרומה הגדולה שאני יכולה לאפשר למצב, וחמי, גם הודה לי על כך באחת ההזדמנויות. חמותי מתעדת ליסוע בקרוב לארה"ב לשבוע, לרגל עסקיה וחמי מעוניין להצטרף אליה (דבר שלאחר מחשבה ירד מהפרק בשל מצבו הבריאותי). בעלי העלה רעיון שהוא יסע איתם כדי להיות עם אביו... הוא גם הציע שאני אקח בחורה שתעזור לי ואולי אף תישן פה בלילות. אני מאוד התנגדתי לכך, אני לא כל כך אוהבת שנכנסים לפרטיות שלי ואני ארגיש מאוד לא נעים עם זה. הרעיון גם הגיע אליי לאחר יום שבו הייתי על סף התמוטטות מהטיפול בילדים, שמשום מה הוא קשה לי מאוד בזמן האחרון. בעלי כעס על כך שאני מתנגדת לרעיון, והוא כינה אותי "כלפתא", וטען שמה שחשוב לי זה רק הנוחיות שלי. והנה שאלתי- בעלי אמר שאילולא היה חותם בכתובה שלא יצא מן הארץ ללא הסכמתי הוא לא היה מתחשב בדעתי בעניין הזה והיה נוסע עם הוריו מאחר ועליו לקיים מצוות כיבוד אב ואם. כמובן שזה מאוד הכעיס אותי ועד היום אינני נרגעת מכך- וכמובן שזה לא פעם ראשונה שזה עולה- אני מרגישה שמשפחת המקור שלו יותר חשובה לו ממני. או אם נגדיר זאת אחרת- אני לא הדבר הכי חשוב בחייו.. על אף שבזמנים הטובים הוא כן משמיע אמירות מהסוג הזה... אבל אני לא מרגישה כך. ועוד, האם הצורך שלי שבעלי יהיה נוכח בבית (על אף שהעזרה שהוא מגיש מצומצמת מאוד) היא דרישה בלתי סבירה, והאם היא באה ממקום של אנוכיות?

תיעזרי במסר ה"אני"

הייתי מציעה לך, במקום להשתמש במילים מאשימות, שתפי את בעלך בהרגשתך כאשר את לבד, וכמובן תדגישי עד כמה חשובה השתתפותו הרגשית. ובמקום להשתמש במילים של "אתה" תעברי למילים של "אני": קשה "לי" "אני" מתגעגעת, וכך את מונעת ממנו תחושת האשמה וביקורת, שאת זה כנראה הוא חווה מספיק בחייו, ונותנת לו תחושה של שיתוף רגשי - את מכניסה אותו לעולם הרגשי שלך. ואח"כ יש מקום לגישור בין הבית לבין בית ההורים. עלייך לזכור, שבנישואין אין ויתור אלא יש גישור - פשרה! אני קצת ואתה קצת, אני קצת מוותרת למען ההורים, ואתה מוותר למען הבית.

בגידה

אני נשואה 6 שנים+ילדים, במשך שנים אלו יחסיי עם בעלי היו בירידות ועליות בכל מיני תחומים.ב זמן האחרון אני מרגישה שאני חיה איתו בשיגרה, לא נמשכת אליו, אולי כבר לא אוהבת.. במקביל - הכרתי בחור בעבודה שיצא לנו בעבר כמה פעמים לשוחח, בחור מקסים (גם הוא נשוי). יום אחד ישבנו בפגישה שנינו לבדנו בתוך חדר במסגרת העבודה ויצא שהתקרבנו מעבר למותר.. דברנו על זה - שנינו מרגישים רע כי בעצם כל אחד מאיתנו נשוי, מצד שני קשה לנו להפסיק להפגש כי אנו עובדים ביחד ומרגישים משיכה חזקה אחד לשני. לאור זאת אני מרגישה יותר ריחוק מבעלי, אני מפחדת לספר לו על כך שלא יהיה מצב שהוא יזום גירושין (כפי שכבר תיארתי המצב בנינו כרגע-קר)

הכירי את עצמך, והשאר ממילא יבא

מיכל שלום, הבנתי מפנייתך שיש לך בעיות בנישואין ובשלום בית, עצתי לך: עצרי רגע, עזבי את נושא הנישואין, שגורר אותך לחוסר עשיה עם עצמך. במקום זה נסי לבדוק עם עצמך, מהן התכונות שבך החוסמות תקשורת בנישואין, ומה את מצפה מחיי הנישואין. לפעמים אנו מדמיינים, שבריחה מהנישואין זהו הפתרון, אך למרבה הפלא, נשים רבות שלא טיפלו בעצמן ועברו לנישואים שניים, הביאו אתם את הבעיות גם לנישואין שניים. ולכן, במקום להאשים את עצמך, דבר הגורם לחוסר עשייה, טפלי בעצמך! קחי פסק מלחשוב רק סביב הנישואין, כי הטיפול בעצמך והשיפור שיחול, יביא לך לשלוות הנפש ולהחלטות הנכונות ולקיחת אחריות.

משבר בזוגיות

שלום , אנחנו נשואים כ-10 שנים ויש מספר ילדים , מצב הזוגיות שלנו לא טוב , היינו בייעוץ זוגי , ואיכשהו ניסינו לשפר את המצב - זה במישור הכללי של הזוגיות , מעבר לכך , יש את המישור של החוסר צניעות של בעלי , לפני כשנתיים גיליתי שבעלי מתנהג עם עצמו בחוסר צניעות שכוללת הסתכלות בתמונות של נשים לא צנועות , ז"ל ולבישת בגדים צנועים שלי , כשגיליתי את זה - זה כאב לי מאוד , הרגשתי שבעלי בוגד בי גם בעצם התנהגותו , וגם בכך שהוא למד בישיבה והעיד על עצמו בפני תמיד שהוא אדם צנוע ששומר על עיניו וכדו' - כך שהוא בעצם שיקר לי. איכשהו בעזרת יועצת התגברתי על משבר האמון הזה - ונתתי בו אמון - מתוך זה שהוא הביע חרטה על התנהגותו ואמר שהוא חוזר בתשובה על מעשיו. כיום כשנתיים אחרי הסיפור הזה, שוב גיליתי שבעלי לא שומר על עיניו לא ברחוב ולא בתמונות לא צנועות זאת לאחר שהוא הצהיר על עצמו שהוא שומר על צניעות , ובנוסף לכך הוא גם לא מתחרט , ולא מראה שהוא מתכוון לשנות את דרכו. אני מרגישה נבגדת בכך , אני מרגישה שיש בהתנהגות לא צנועה כזו בגידה במחשבה , אני כבר לא מיוחדת לו , הוא שוזף את עיניו במראות שאצלי פורק סחורתן - זו תחושתי , ומאחר וכך אני לא מוכנה בצורה כזו לנהל חיי אישות איתו , אני בינתיים שוקלת את צעדי מכאן והלאה , יש צד שחשוב לי לשמר את התא המשפחתי בשביל הילדים , כל עוד שלא אידרש מצידו לחיי אישות , זהו מצבי - אשמח לשמוע תובנות עצות וכל דבר שיכול לקדם את הזוגיות שלנו לטובה. וגם רציתי לשאול האם תחושתי שבעלי בוגד בי בהסתכלותו בנשים פרוצות - זו הגזמה? תודה מראש.

אולי תנסי ליזום שינוי מצדך

לכבוד מחפשת העצות! אנו יודעים שלכל אדם ברא ה' יצרים, ולכל גבר יש את נסיונותיו שלו. נאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". זאת אומרת, שגם לאנשים גדולים ישנם יצרים, אולם הם מתגברים עליהם. מתפקידינו כנשים, זה לתת מענה לכך ('ומצילתו מן החטא'), ובדרך כלל כאשר הבעל מסופק בבית, הוא לא מחפש בחוץ. הצעתי: נסי לבדוק: האם את לבושה כראוי, לא רק מבחינת צניעות, אלא מבחינת יופי וסדר? האם את מטפחת מספיק היגיינה אישית ונשית? האם את חושבת שבעלך מסופק מבחינה פיזית, ורגשית? נראה לי שדברים אלו ודומיהן, חסרים לבעלך. ולכן נסי לשנותם, ואז תוכלי לקוות שבעלך לא יחפש שום דבר בחוץ, ותוכלו לבנות את הבית בשלוה ורוגע. ותהיו בבחינת זכו - שכינה שרויה ביניהם.

הצעות לשידוכים

שלום לכם יש לי חברה רווקה שמקבלת הצעות לשידוכים. ההצעות הן להיפגש עם בחורים הצעירים ממנה בשלוש עד חמש שנים. האם כדאי לה לקבל הצעה כזו? מדובר בבחורה לא צעירה (אבל היא עדיין יכולה ללדת ילדים בצורה טבעית). היא מעוניינת להכיר רווק ולא גרוש או אלמן. לכן היא מקבלת הצעות להכיר בחורים הצעירים ממנה במספר שנים. מדובר בבחורה שאיננה נראית מבוגרת לגילה. היא גם צעירה ברוחה. השאלה היא האם כדאי לה בכלל להתחיל להיפגש עם בחורים שצעירים ממנה במספר שנים. אילו בעיות יכולות להיווצר עקב הפרש בגילאים? האם הייתם ממליצים לה להיפגש עם בחור שצעיר ממנה בשלוש שנים? ואם הוא צעיר ממנה בחמש שנים מה הייתם ממליצים לה? היכן לדעתכם עובר הגבול של פער הגילאים לרעת האישה? לה לא מפריע לצאת עם בחור שיותר צעיר ממנה. זה אפילו מחמיא לה לקבל הצעות כאלה. היא רוצה לדעת אילו בעיות יכולות להיווצר אם היא תינשא לבחור הצעיר ממנה במספר שנים. האם אתם יכולים לתאר באילו בעיות היא יכולה להיתקל? למשל עדיין לא מקובל לראות כאלה זוגות בחברה. בעתיד יכולה אולי להיווצר הבעיה הבאה: אולי הבחור יתחרט וירצה בחורה צעירה יותר מאשתו. מה דעתכם בנושא הזה? (בעיקר חשובה דעה מקצועית בנושא הזה אך ניתן גם להביא דעה אישית ולא רק מקצועית בנושא זה) אני ואותה חברה מודות לכם על ההדרכה בנושא זה.

פער גילאים - ענין יחסי

למתלבטת! ידוע לנו, אנשי המקצוע, שיש אדם צעיר שהוא בוגר, וכן יש בוגר שהוא צעיר. מחקרים מראים, שרמת האינטלגנציה הרגשית, לא נמדדת לפי מספר שנים. ולכן, כדאי לבדוק מהי הרמה האנטלגנטית - קוגנטיבית ורגשית - של הבחור, וע"י כך להגיע להחלטה, אם יכול להיווצר ביניהם חיבור רגשי. בתור פסיכודרמיסטית, אני חווה מעשים שבכל יום, חיבור של בוגרת עם צעירה. מה המקשר ביניהם? הרגש, כי לרגש אין גיל. ולגופו של ענין בקשר לשידוך, פער הגילים לא מספיק סיבה לסרב לשידוך, לכן הייתי מציעה, פגישת היכרות להתאמה, האם יש ביניהם הבנה בתחום הרגשי; מהי רמת האינטלגנציה; וכשזה ימצא חן, השאר הוא כבר הטפל. ולאור גילה המתקדם, ורצונה דווקא ברווק, לא כדאי לדחות בשל גיל בלבד. בכבוד רב מלכה 057-3179972

ילדתי בת 3 - ובודקת אותנו כל הזמן

היא תאומה לבן ויש אחות מעליה בת 4 וחצי ואחות מתחתיה- בת שנה. מאז קטנות היה קשה יותר להרגיע אותה והיא היתה צריכה הרבה את קירבתי ותשומת ליבי. אני מוצאת את עצמי לאחרונה שממש קשה לי עם ההתנהגות שלה ואני מאבדת סבלנות. היא יכולה להגיב בבכי על דבר של מה מבכך. לדבר בהברות תינוקיות אך בקול רם שלא מאפשר לאף אחד בסביבה לדבר על דברים נוספים או אפילו לספר סיפור לה ולאחים. היא מציקה לאחותה הקטנה לוקחת לה, צובטת ועוד. כאשא היא בעלת כוחות היא עושה מעשה קונדס שהיא יודעת שאנו לא מרשים - כגון להשפריץ מים, לקחת דברים בלי רשות, הקיצר - באלאגן. וכאשר היא נטולת כוחות - היא מרבה לבכות. יש לה כמובן גם זמנים טובים בהם היא משתפת פעולה - ושמחה ומשחקת אבל אני מרגישה שהם הולכים ומתמעטים. בעלי - לא כלכך יודע מה לעשות, ההתנהגות לא מוצאת חן בעניו ולפי תחושתי הוא סומך עלי שאפתור את העניין. אבל אני מוצאת את עצמי חלשה מבעבר מאבדת יותר סבלנות ונוהגת בנוקשות . איני בטוחה כבר בדבר הדרך להגיע אליה ולגרום לה לשמחה ולהפחית את השלילה. עזרה, תתקבל בברכה. תודה

תשומת לב חיובית

שמחתי לשמוע שלבתך יש זמנים בהם היא ילדה טובה, שמחה ומשתפת פעולה. וזה סימן שיש לך ב"ה ילדה בריאה. אלא מה? לפעמים יש ילדים שמבחינת תשומת לב זה בור ללא תחתית, וכמה שיש - הם דורשים עוד... ולכן הם משתמשים במטרה מוטעית, בכדי להשיג 100% אמא. לנו כהורים עם הרבה ילדים בלעה"ר, הדבר אינו קל. אבל בכל אופן, נסי לתת את תשומת הלב, לא בזמנים שהיא דורשת זאת בצורה שלילית, אלא בזמנים שהיא נינוחה ומשתפת פעולה. ילד בודק את סבלנות הוריו בדרכים שליליות, ואנו חייבים לא להיגרר לשם, לא להיכנס לעימותים, אלא למעט בתשומת לב בזמן שלילי, ולעומת זאת לתת הרבה תשומת לב בזמנים חיוביים. תתפלאי לשמוע, שגם ילדה בת 3 עושה לעצמה חשבון, ומהר מאד מגיעה למסקנה, שבבית הזה משתלם להיות טובים. אשמח לעזור לך באופן אישי מלכה 0573179972

בעל לא עובד

אנו נשואים כ-15 שנה יש לנו ילדים .אבל בעלי לא מצליך להחזיק מעמד בשום עבודה זמן רב ותקופות ארוכות הוא יושב בבית ולא עובד עד ששוב מוצא עבודה לא לזמן רב וחוזר חלילה זה מקשה מאוד על החיים הרבה מתח וכמובן גם חובות ואנו נאלצים להסתפק במועט. איך אני אמורה לחיות עם בעל כזה ?מה עלי לעשות? וכמובן מה על עתיד ילדי נישואין? ללא חסכון כל שהוא כמעט ואין סיכוי להשיא אותם אצלנו. ואיך אפשר לכבד בעל שרוב הזמן יושב בבית ללא מעש? בברכה.

זה קשה, אך המפתח בידייך - מי האחראי לאחריות?

ידוע לך בודאי מאמר חז"ל, שהלבנה באה וטענה שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, וענה לה הקב"ה: לכי ומעטי את עצמך! זה אמנם קשה, אך בואי ותבדקי את עצמך, עד כמה את לוקחת אחריות במערכת הנישואין בכלל, ועד כמה את משאירה לבעלך. עלינו לצמצם אחריות בכדי שהכדור יפול במגרש של שותפנו לחיים. וכמובן כשמדובר בזוגיות, נסי להוריד אחריות של פרנסה (גם לא לרוץ לגמ"חים), אל תלחצי, תמשיכי לכבד, אך לדרוש את המגיע לך. כתוצאה מכך, בעלך יגיע לתובנה שהאחריות המלאה לפרנסת הבית, היא עליו, ועליו בלבד! ברם, כדי לתת לו כח, עליך לעודדו, להקשיב לו, לכבד, להעריך, להבין, להחמיא ו...הוסיפי את היתר! אשמח לעמוד לעזרך מלכה 0573179972

דחוף ביותר-לפני חתונה קרובה.

תלמיד שלי התארס ועומד להתחתן בעוד 3 שבועות. היום הבחור מרגיש קרירות רצינית מצידה וכל השיחות בינהם לא יועילו. לפי דבריו גילה אחרי האירוסין פנים חדשות בבחורה שלא ידע עליהם ועכשיו הוא אשמח מאוד לבטל את החתונה. בור שקשה להכנס לחתונה בצורה כזאת. מצד שני מפחד משום "קפידה" וגם לא בטוח שיהיה לו כוח לבטל את החתונה הקרבה ובאה. לא נראה לי שמדובר על סימטום של "פחד לפני החופה" ונראה לי שההרגשה היא אמיתית מה אתם ממליצים? (העניין דחוף ביותר ) תודה רבה ותזכו למצוות

שיחה גלויה וישירה!

לבני אדם סגנונות תקשורת שונים זה מזה. ולכן, יש סיבות רבות שיכולות להיות שייכות לתגובות הקרירות של הכלה. כמו לדוגמה: יש כאלו שמרוב התרגשות, הרגש שלהם קריר יותר. ולכן אתה חווה קרירות בשיחה. כמו כן יש עוד הרבה סגנונות ודינמיקות בתקשורת. לכן, שיחת בירור ענינית על הנושא (ולא מסביבו) יעזור לחתן לברר את הרגשתו בקשר לקרירות של הכלה. כי יתכן והיא לא מודעת כלל להרגשה זו. כמו כן היה כדאי שהחתן יברר עם עצמו (ע"י עזרה מקצועית) מה קורה לו ברגשותיו אל הכלה. כנאמר במקורותינו "כמים פנים אל פנים כן לב האדם אל האדם". יש לי עצה אחת מרגיעה, שתקשורת פתוחה וישירה, מורידה הרבה מחיצות, ובונה גשרים לקשרים טובים יותר. בהצלחה מלכה 057-3179972

פרק ב'

אני בת 35,גרושה עם ילדה. התגרשתי כי בעלי "שיחק" אדם אחר לפני החתונה, היה נחמד ועדין, וממש חבר טוב ורגיש. אחרי החתונה ,הפך להיות רודן, אדם תוקפני ואלים, בלי חיוך על הפנים, וזה הרקע לגירושין. היום אני מנסה שוב לצאת לשידוכים, אבל אני מאוד מפחדת, כי מי אמר שהנחמדות של בחור ,היא אמיתית? מאוד נכוותי ממה שעברתי, התאכזבתי גם מעצמי,שלא ראיתי אולי סימנים לאופיו האמיתי לפני החתונה. איך חוזרים לתת אמון בבחור? איך אפשר לדעת שהאופי אותו הוא מראה בפגישות זה אופיו האמיתי, ? למשל, בעלי היה כ"כ עדין ולא האמנתי שיש בו אלימות. למרות מה שעברתי יש לי רצון חזק לקשר טוב וחברות טובה עם בן זוג. תודה על תשובתכם הייתי רוצה תשובה גם מרב וגם מהצד של הפסיכולוגים.

כבדהו וחשדהו!

ראשית, ברצוני להזדהות עם ההרגשה הלא נעימה שחווית, כאשר נתת אימון והתאכזבת. אכן, האכזבה גורמת לקושי באימון. ואחלק את תשובתי לשתי עצות מעשיות: א. בכדי לבנות שוב אימון באדם (ולא רק לנישואין כדאי לפתח אימון), עליך לעבור טיפול שיעזור לך לדעת, כיצד רוכשים אימון. ב. לצורך הענין, יש לנו עוד אמצעים לבדוק, האם האדם העומד ממולנו, אכן מה שהוא מעיד על עצמו ומראה את עצמו. בפרט בשידוכים. אני ממליצה לתת את כתב ידו לגרפולוג מקצועי, שיעזור לך לאבחן את תכונות האדם, ואת ההתאמה ביניכם. כל כשלון גורם לצמיחה, והיום את בודאי במקום אחר, ותדעי להיות זהירה יותר. רק לא להתייאש, ולנסות שוב. עוד נשארו הרבה אנשים כנים ואמיתיים. בברכה מלכה ארנפלד 0573179972

חנוכה בחיק "משפחתי"

אנו נשואים שנתיים עם ילד בן שנה. לבעלי קשה מאד להיות אצל הורי , הוא טוען שאין לו מרחב מחיה. אין לו עם מי לדבר.הוא ברמה שונה ממשפחתי, והוא לא מוכן לבא להורי לשבתות וחגים. לי קשה מאד כי אני אוהבת את משפחתי ורוצה להיות בחברתם והוא לא מוכן בשום אופן.

העקרון הוא להשתמש במסר ה"אני"

מרגלית יקרה! אפשר להבין מאד ללבך, כי כל אחת גם כאשר היא נישאת לבעלה, עדיין יש בה את הצורך לקשר חם ואוהב עם משפחתה. אני תקוה שגם בעלך יתרגל אל משפחתך, ויוכל ליהנות אתם למרות השונות. אך בינתיים השתמשי נא במסר ה"אני". כלומר, שתסבירי לבעלך עד כמה חשוב לך להיות עם משפחתך, ומצד שני תני לו הרבה אמפתיה והבנה על שקשה לו לשהות במחיצת משפחתך. במקום להאשים ולהתווכח, עדיף להאזין ולהסביר לו עד כמה לך קשה להתנתק. וכאן מגיעה עבודת הגישור. כי בזוגיות אסור לוותר וצריך להתפשר. לוותר - היינו לוותר על הצרכים שלי. וכאשר אנו מוותרים על הצרכים, אנו מרגישים תסכול ומרמור וזה לא בריא לזוגיות. להתפשר - היינו אני אלך קצת פחות ממה שאני רוצה, כי לך קשה, ואתה תבוא קצת יותר ממה שהיית רוצה, כי גם לי קשה, בהידברות רגועה. כאשר יש הבנה, אפשר להגיע לפשרה שתניח את דעתו ואת דעתך. ולסיכום: זכרי! לא בכח, אלא בהרבה אמפתיה ורצון טוב. בהצלחה מלכה

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130