מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 28/09/2020 י' תשרי תשפ"א
שלמה ברקוביץ

שלמה ברקוביץ, הרב

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

איך מחנכים ילדה בת 13 לעזור במטבח, כשהיא פשוט שונאת את זה? ואיך מנטרלים צעקות מצידה?

יש לי ילדה כמעט בת 13 , נהדרת , בד"כ מתנהגת בסדר גמור. כל המורות, החברות, המשפחה- אוהבים אותה. ובכל זאת...יש לה חוסר סבלנות ואפילו עצבנות בקטעים מסוימים. ומלבד זאת היא אינה מוכנה לעזור במטבח. הדבר גורם לה ממש לעצבים, ןלצעקות מרוב כעס.למשל: ביקשתי ממנה לעשות סלט. היא לא רצתה, ואחרי הרבה כעסים היא הסכימה, בחוסר רצון מוחלט. כל שאלה ששאלה הייתה בצעקות: כמה מלפפונים? איפה המקלף? עוד לא הספקתי לענות לה והיא מיד צעקה: למה את לא עונה לי? אמרתי לה ברוגע שתירגע ותמצא לבדה את המקלף. היא המשיכה בהיסטריה שאינה יכולה למצוא לבד. וכך התחיל ויכוח שסופו - מר. אינני מוכנה לדבר איתה כלל. איך אני אמורה להתייחס אליה? זו לא פעם ראשונה שהיא מרימה את קולה עלי. דוגמא נוספת: היא מחפשת משהו ואני עונה לה שאני לא יודעת איפה זה, והיא אומרת: מה זה שאת לא יודעת איפה זה? ואז שוב מתחילה הוכחה, מריבה וכו'. היא מתעצבנת מכל דבר בקלות . אנחנו עורכות הרבה שיחות נפש, והיא מאוד פתוחה איתי ובכל זאת יש את הקטע הזה. מה עושים- א. כדי שתעזור במטבח? ב. שלא תצעק? (היא הקטנה מבין 4 .שלושה מחוץ לבית. )

תקשורת במשפחה

חשוב לדעת מה הילדה אומרת אם הביטוי ששונאת לעזור, בה ממנה , כמו"כ אם מתנגדת לעזרה בכלל או רק במטבח, יתכן כמה אפשרויות. ככלי עזר לפתרון, כדאי להשקיע בהסברה והמחשה שהנושא של עזרה בבית, איננו רק תפקיד של מילוי חובה כלפי ההורים והבית, אלא שבית לא יכול לתפקד ללא טיפול מתמדת, אוכל לא יצא מהמטבח אם לא יכינו ויסדרו לפני ואחרי האוכל על כל המשתמע, כל בני הבית קטן וגדול אמורים להיות חלק מכל הענין ולא רק על האמא, בבחינת "מי. שטרח הוא יאכל." כמובן שאין מן האמור לגרוע מאומה מחובת חינוך למצוות כיבוד הורים

קשר של אשתי ומשפחתה

אשתי מנשקת (כנימוס ולא במשהו מיני) את דוד שלה (אח של אימה) כשנפגשים. הדבר מפריע לי משום שאני לא רגיל לגעת כלל בדודות שלי אבל אצלם (הם מרוקאים ואני פולני-אשכנזי) רגילים כנימוס לתת שתי נשיקות (זה יותר הצמדת לחי ללחי מאשר נשיקה ממש) האם אני צריך לבקש מאשתי לחדול או עדיף לשתוק ולהשלים עם זה. אם אבקש ממנה - ייתכן והיא תיפגע או תיכעס וזה עלול לפגוע בשלום בית אשמח לקבל עצה טובה מינר תודה אביתר

תשובה : ראוי לא להזניח

שלום לך אביתר יקר אתה ראוי להערכה על שאלתך. השאלה המכריעה בראש וראשון היא דין תורתינו הקדושה אני מקוה שיש רב מורה הוראה מוסמך עבור שניכם. ולכן בדרכי נועם תשתף את רעייתך בכך. מתוך דבריך משתקף קושי לשוחח יחד על הנושא. יש הרבה דרכים לכך. אנא בבקשה אל תזניח בחכמה ובנועם ובס"ד תראה הרבה ברכה. בהצלחה שלמה ברקוביץ

אשה שהורסת אותי רגשית -

אשתי ואני נשואים 10 שנים עם 3 ילדים. תמיד לא הסתדרנו. היא לא מקבלת ממני אף הערה או השפעה, חסומה לכל השפעה מתגוננת אוטומטית בשיטת 'חומת האבן' תוקפת והורסת בי כל חלקה טובה ע"י הרס הדימוי העצמי שלי. לאחרונה הלכנו שוב לייעוץ' אך הפסיקה אותו כש הרב המטפל התחיל לתבוע ממנה גם דברים.. יש בביתנו דברים קשים מצידה- היא מרעיבה את הילדים' מזניחה ומזלזלת בי על ידם- ועל הכל היא חושבת שהיא בסדר. היא עושה סנקציות שונות וחונקת אותי כלכלית ואני נשאר בכח בשביל להיות ליד הילדים.. לאחרונה גם התרחקה מהקהילה (הדתית) ומרחיקה אותי מאמא שלי החרימה לי את כ. האשראי עוקבת אחריי בודקת שיחות בפלאפון ומאיימת שתתבע אותי- אבל בכ"ז אומרת שהיא חרדית ועמוק בפנים היא אוהבת אותי . מה לעשות???? עמירם הקרוע

טיפול / התיעצות מקצועית

שלום הדברים מראים על מצוקה. התמונה מאוד לא ברורה ע"מ לכוין אותך בשאלה הנוקבת. כמו"כ לא ברור אם טופלתם מקצועי. כמו"כ מתבקשת השאלה (ע"מ להתקדם לכיון יעוץ מקצועי או פירוק הבית ח"ו) מה עמדת אשתך לאיזה כיון היא שואפת. ד' יצליח דרכך שלמה ברקוביץ

המשך מתבגר

תודה רבה על תשובותיכם. גם לנו נראה לנו שהוא התחיל התבגרות מואצת,גפ פיסית הוא גבה מאוד,הקול מתחלף וכו. אנו מנסים לדבר איתו מידי פעם אך נתקלים בתשובות קצרות בסגנון-כן,לא,שחור,לבן.תמיד אומרים לו שאנחנו אוהבים(גם עכשו...)הוא לא מתנתק לגמרי- מבקש לאכול,יושב גם בסלון בנוכחותינו ולא רק מסוגר בחדרו. אנו חוששים מאוד מהצד החינוכי בישיבה,שוחחנו עם הרב ובקשנו שימצאו עונש-תגובה שקשורה למעשה שלו ולא כל דבר יעיפו הביתה.מכיוון שכעת אם הוא לא מגיע לתפילה אסור לו לבוא ללימודים כל היום,ואז הוא בבטלה בבית.השבוע הוא היה יומיים בבית וזה מפחיד אותי ,מה אפשר לעשות כדי שחס וחלילה לא יגיע לנשירה?תודה רבה

אצבע על הדופק

אמה יקרה דאגה לנשירה? בקצרה ולא ארחיב. התפתחות של נשירה, מתחילה זמן רב לפני שהורים מזהים את המצב. לעיתים המחנכים מזהים בזמן מוקדם. הגורמים - רחוב וכו', חברים לא רצויים, אדם זר, גלישה וכו'. תיאור המצב אצלכם אינו מצדיק תהליך סטנדרטי של שינוי המתבגר. ולכן חשוב אצבע על הדופק. אני מחזק את אחת הכותבות במענה לפניה הראשונה שלך, כי חשוב מאוד לזהות אם יש גורמי סיכון להתנהגות של בנך. רב נחת דקדושה שלמה ברקוביץ

אובד עצות

בס"ד שלום רב, אנו זוג נשוי 6 שנים, פלוס 2 ילדים. אנו גרים קרוב להוריה של אשתי בדירה מאוד קטנה (כי יקר בירושלים) ואני עובד רחוק מהבית באזור המרכז, ולוקח לי בסביבות 5 שעות הדרכים כל יום. היה לנו משבר נישואין לא קטן בכל הנושאים האפשריים בזוגיות, והיינו אצל 3 מטפלים זוגיים במהלך 3 שנים (אצל הראשון היינו מעל שנה ולא באמת זז משהו, אז אני החלטתי שאין לזה סוף אז עזבנו אותו, למרות שאשתי כן רצתה להישאר אצלו, ולאחר בירור עם אנשי מקצוע התברר שמה שהיא קיבלה שם זה הכלה והבנה, אבל לא היה שום תהליך זוגי מקדם, ולכן מעל שנה לא זזנו לשום מקום בקשר) כאשר אצל האחרון מביניהם נעשה שינוי כלשהוא, וכאשר בפגישה הטיפולית דיברנו על מעבר דירה, אז המטפל בתחילה הציע שנתקרב מעט למקום עבודתי וגם בשביל להתרחק פיזית מהוריה, כי זה גם תורם לפגיעה בקשר שלנו, ואשתי לא הסכימה ואמרה שלא מסוגלת וכו', אז המטפל אמר שמצידו שנעבור דירה בירושלים עצמה וכו' ואז אני הסברתי שזה לא יתכן מבחינה כלכלית, וגרוע מכך יש גבול כמה אני מסוגל לסחוב בצורת חיים האיומה הזאת עם המרחק, וגם אשתי והילדים נפגעים מזה, ואין לה כמעט עזרה בבית ממני במשך השבוע אבל הרצון שלה להיות ליד הוריה וכו' לא יכול לבוא על חשבון החיים שלנו כזוג וכמשפחה, אז המטפל אמר שנלך לשאול רב בנושא. אולם אשתי החליטה שהיא לא רוצה יותר ללכת לטיפול אצלו וההסבר שלה מדוע זה - "הוא אמר לך לעשות משהו ואתה לא עושה, הוא אמר לך שנעבור דירה בתוך ירושלים ואתה לא עובר". אז הסברתי לה שאפשר לשאול רב כפי שהמטפל אמר, אבל אשתי בשלה, ויש לה עוד טענות על המטפל על כך שהוא לא מבין רגשות, (כאשר המטפל מבקש ממנה לבצע שינוי כלשהו, או לקחת אחריות על משהו, אשתי אמרה שהוא לא מבין רגשות). ואנו כבר 4/5 שבועות לא היינו בפגישה טיפולית. אני המשכתי לקבל הדרכה מאחד המטפלים הקודמים (שאותו היא עזבה בטענה שהוא מדי דוגרי בשבילה) כיצד להתנהל מולה, ובבית המצב סביר, ואני עושה עבודה על להבליג ולא להגרר למריבות איתה. אחד מהנושאים הטעונים הינו שאשתי כבר 3 שנים לא מדברת עם הורי, למעט בליל הסדר האחרון שבו היינו אצל הורי והכל עבר בסדר. אבל אשתי לא רוצה קשר איתם כי היא החליטה שהם דיברו עליה.(דבר שהוא לא נכון). [אמא של אשתי מסוכסכת עם משפחת בעלה כמה עשורים, וגם בבית אין שלום בית, ואשתי מגנה את התנהגות אמה, אבל בשטח היא מתנהגת אותו הדבר]. ובתוך המצב הסביר בבית אני מנסה לטפטף לאשתי בעדינות שאולי תתקשר לאימי להזמינה לאירוע מסוים שמתקיים בגן של הילד.. אבל עוד לפני שאני מסיים את המשפט היא הופכת את העור שלה כלפי וצועקת עלי אני אעשה מה שטוב לי. ואתה לא תגיד לי מה לעשות, ולמרות שניסיתי לומר לה את לא חייבת לעשות את מה שאני אומר, רק תני לי לסיים את המשפט. היא לא הסכימה ואמרה שלום והורידה את הטלפון. ואמרתי לה בעדינות - שהיא לא הייתה רוצה שאני ככה אתייחס לרצונות שלה. אז היא אמרה - זה החיים שלי, ואני אחליט וכו'. לי אין כח להתחיל עכשיו מלחמה איתה ואני לא רוצה לדרדר את המצב בבית שהחל להיות יותר טוב לאחרונה, בעיקר קירבה רגשית. ומצד שני היא לא רוצה ללכת ולהשלים את הטיפול והכל בטענה שאני לא עושה את מה שנאמר כנ"ל (מה שלא נכון). אז מה שבעצם נשאר לי זה להמשיך לספוג ולספוג ולהבליג ולהבליג... ובעוד נושאים כמו למשל הנושא הכלכלי שאני לבד סוחב על כתפי והיא לא מגלה שום הבנה, בשלוש חודשים האחרונים צברתי תוספת מינוס של 5000 ש"ח בבנק, כי היא רוצה ורוצה וכו', ואם אני מנסה להסביר בצורה יפה שאנו במצוקה כרגע.. אז מיד היא אומרת - בשביל המטפל היה לך כסף ?!.. ובשבילי אין לך, ולא משנה שהיא קונה לעצמה כל חודש משהו (בגדים/נעליים....). וכמה שאני מנסה להסביר לה שהמטפל זה לא עבורי אל זה עבורינו ומבחינתי זה הדבר הבא אחרי לחם מבחינת עדיפות ואני מוותר ולא קונה לעצמי כלום בכדי שיהיה כסף לטיפול. ואחרי כל המינוס - היא עוד קוראת לי קמצן. לה מותר לדרוש מה שהיא רוצה ולי אסור. ובנושא של ההורים היא אמרה - "אני לא מבקשת ממך בנושא הזה כלום אז אל תבקש ממני". אביה לא בקשר איתי (אין סיכסוך רשמי) אבל לפני 3/4 שנה הוא התקשר אלי ודיבר איתי שעה וחצי וצעק "מה אתה עושה לבת שלי..", וניסיתי לומר לו שיבוא איתי למטפל ונראה מה הוא אומר, והוא לא רצה לשמוע אותי אלא רק לצעוק עלי ולהזהיר אותי שאם המצב ימשיך כך אז......... . אני לא הסתכסכתי איתו למרות זאת, ואת אשתי לא מעניין הקשר שלי עם הוריה. מה אני יכול לעשות במצב כזה ? הרי לטיפול היא לא רוצה ללכת. ולהתחיל להתנהג אליה כפי שהיא מתנהגת אלי אני לא רוצה, כי זה רק ידרדר את המצב בבית שהחל להיות טוב, גם מצידה היא עושה מעט הישתדלות ונחמדה ונעימה וגם ביחסים האינטמיים. אבל המצב הזה כפי שהוא, הינו תקוע בהתאם לצורת החיים המעוותת שהיא מכתיבה. אני לא יודע כיצד להביא אותה לטיפול ממקום שהיא תרצה אותו, ולא רק תעשה לי טובות. ואם אני אנסה לדבר איתה על זה בזמן הכי רגוע ובצורה הכי רגועה, היא מיד תידרך ותגיב באלימות מילולית (שאתה לא עושה את מה שנדרש ממך, ואתה לא תכתיב לי מה לעשות וכו', ואם לא טוב לך אז אתה יכול ללכת) כנ"ל. לתובתכם אודה, בתודה רבה מראש.

לבחון את המצב לשקול ולהתמודד נכון

לכבוד שאול שלום וברכה מה שברור מתוך חלק קטן מדבריך 1. הנכם במצוקה. 2.חויתם טיפול רב תקופתי וללא הצלחה. סימן שאלה מדוע? כמובן לעולם לא תהיה לנו תשובה תכליתית מתוך מכתביך בלבד. יתכן וכו' ויתכן וכו'. בחנתי את דבריך, התרשמתי כי נצפה סיכוי טוב לזוגיות איתנה, בטיפול אינטנסיבי. בכל מקרה הדרכים הם שנים להשקיע בזוגיות בתקוה לטיפול נאות ובמקום הנכון. או חלילה לבחור בכיון הנגדי. בין לבין תוכל להעזר קצת אף ביעוץ פרטני נכון [במקרה שהטיפול זוגי לא מעשי מיידי מאיזה סיבה שלא תהיה] בשביל לסדר לך את הדברים ולסייע עבורך להתמודד זמני ולבחוך את מצבכם מהמקום שלך ומהצגת הדברים כפי ראות עיניך שלך כמובן. הרבה הצלחה שלמה ברקוביץ

לא מבינה למה אני ממתינה לכישלונות של הבעל

שלום רב, אנחנו נשואים 6 שנים + 2 ילדים בעל טוב ותומך. אני מרגישה שיש לי בעיה שכל הזמן אני "מחפשת " את בעלי, מבקשת ממנו דברים ובסתר ליבי מקווה שלא יעשה, או שאני מבקשת שיקנה משהו ומקווה שישכח, (חשוב לי לציין שבבית הורי כל הזמן ראיתי מריבות בין ההורים עד היום...) אני לא מבינה ממה זה נגרם, זה ממש מפריע לי, למה אני כל הזמן מחפשת כשלונות שלו? דבר נוסף שמאוד מפריע לי אני הרבה לבד בבית ועד שיוצא לי לראות את בעלי פעם בשבוע כשהוא חוזר מוקדם מהעבודה, אני מתעצבנת ורבה איתו, למרות שאני ממש לא רוצה אבל יש דברים שמרגיזים אותי ואני לא מצליחה להבליג ובגלל שאני לא רואה אותו הרבה אז אני צוברת תסכולים וציפיות שלא מתממשים ורק גורמים לי להתעצבן. איך אני יכולה למנוע זאת? אודה על תשובה לשאלתי. רות.

איתור הגורמים וטיפולן

שלום רב את מעלה תופעה לא שגרתית. מבקשת מבעלך שיעשה / שיקנה, ובלבך שלא יעשה / יקנה. יש הבדל משמעותי אם מדובר בצרכים אותם את צורכת וחפיצה בהם ובכל זאת בלבך שבעלך לא יבצע, ואז מה קורה הלאה? או מדובר בצרכים שאינך צורכת והיוזמה לבקש מבעלך את ביצוען נובע מהרצון לבחון את כשלונותיו. בנוסף, את מצהירה כי התופעה הזאת מאוד מפריע לך ולא נוחה עמה כלל. מאידך את מתלוננת על צבירת כעסים גם מצפיות שלא התגשמו, ולא מפורט אם מדובר על צפיות מבעלך או אחרות. יש להניח כי לאחר שזהית את התופעה בדקת את מקורן, ומה שברור כי עד כה לא נעזרת. לכן, חשוב יעוץ מקצועי מתאים להעמיק לזהות את הגורמ/ים וטיפולן. בכבוד רב שלמה ברקוביץ

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130