כניסה למשתמשים 21/03/2025 כ"א אדר תשפ"ה

יציאה

קליניקות מרכז ינר

דף הבית
בוגרים שלנו
יצחק דאי, הרב- B.A

יצחק דאי, הרב- B.A

פרטים כלליים
המאמרים שלי
הפורומים שלי
הסדנאות שלי
סיווגים מקצועיים
עצות שלי
כתבות שלי

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

קשר הדוק עם משפחת הבעל

אנו נשואים כשנתיים, אני חשה כי בעלי בקשר הדוק מאד עם הוריו דבר זה אומנם חיובי, אך הוא מגיע לכדי החלטת החלטות שנעשות אך ורק בנוכחות הוריו, חגים ושבתות רק אצל הוריו, הוא בקשר יומיומי מוגזם עם הוריו ואני חשה כי אני בעדיפות שניה והוריו ומשפחתו בעדיפות ראשונה מה עושים במצב כזה?

תיתכן חוסר שימת לב תמימה לכל העינין

למעשה חסרים לי כמה פרטים שהייתי מעונין לשאול אך אשתדל להעלות אותם בעצמי . חשוב לי לדעת האם פנית אליו בענין ושוחחתם על כך ? ואם כן כיצד הוא הגיב ? יתכן שקבלת החלטות שנוגעות אליכם יחד עם הוריו נובעות מהסבה הפשוטה שהוא מעונין שלא לטעות ולהחליט החלטות על פי יעוץ עם בעלי ניסיון ובמקרה זה מדובר בהוריו . אם עדיין לא שוחחת עמו על כך אין ספק כי את צריכה לעשות זאת ובהקדם , הרגשתך מוצדקת ועלייך להסב את תשומת ליבו בנועם . במדה וכן שוחחת אתו בעינין , חשוב לי לדעת מה הייתה תגובתו וכיצד הוא מעונין להקל עליך אם הוא הציע זאת.

התמכרות לפלאפון

בעלי מכור למשחקי הפלאפון, דבר ההולך ומחמיר מיום ליום, התמכרות זו פוגמת בהתנהלות חיי היומיום בבית הוא נמנע מלהגיש עזרה, ואף אינו מתקשר איתי במשך שעות היממה לאחרונה התגבר ואף משחק במהלך הלילה התנהגות זו מקשה עליו לקום בבוקר ולהקפיד על לוח הזמנים, מה עליי לעשות על מנת לעזור לו להתגבר על התמכרות חמורה זו?

יש צרך בהתמכרות חליפית בעלת חשיבות

בראש ובראשונה יש לבדוק לעומק האם אין כאן בריחה ממציאות מסוימת שמעסיקה אותו והוא מרגיש שהוא אינו יכול להתמודד עמה וזו הדרך היחידה שהוא גילה שמחשבותיו בעינין זה נרגעות על ידי הגרוי המחשבתי באתגר שבמשחק. או שבאמת מדובר בהתמכרות לדבר טפל כפי שאת מתארת . אם כך הדבר הרי שחז"ל לימדונו שהתעסקות במחשבות טפלות נוצרת בלב הפנוי מן החכמה . במצב זה יש להשתמש בחוק הכלים השלובים ולדחוס למוח מן העבר השני עניני חכמה שיגרמו לגרוי מוחי ברמה גבוהה הרבה יותר ממשחקי הפאלפון וזאת ניתן לעשות על ידי נוכחות בשיעורי תורה . כמובן שתשובה זו מתאימה הרבה יותר לו הפונה היה זה שמכור בעצמו ומעונין בפתרון לבעיתו . אך מכיוון שאין הדבר כך הרי שאם תצליחי לעודד אותו בדרכי נועם להגיע לשיעורי תורה מה טוב , אך אם אינך רואה פתרון מעשי בכיוון זה יהיה צורך בפרטים נוספים .

"לא מעניין..."

כאשר אני משוחחת עם בעלי אני שמה לב לעיתים כי במהלך השיחה הוא פתאום אינו מקשיב לי ואני חשה כאילו איני מעניינת אותו כלל האם הבעיה תלויה בי ?

"גברים ממאדים ונשים מנוגה" מאת ג'ון גריי

לא לחינם בחר המחבר בשם זה לספרו העוסק בזוגיות והבדלים בין המינים . חז"ל בחרו בהגדרה "נשים עם בפני עצמן הן" . והתשובה לשאלתך היא כמובן לא! לרוב נושאי השיחה המענינים את הנשים אינם מענינים את הגברים ולהפך ולא בגלל בעיה מסוימת אצלך או אצלו . האלוקים יצר את הגבר ואשה עם מבנה נפש שונה, חשיבה לוגית שונה , כוחות נפש שונים המותאמים לתפקידים שאליהם הם מיועדים ורצונות שונים ואף על פי כן רצה הבורא ששתי מהויות שונות כל כך אלו יתקשרו בקשר נישואין של חיים משותפים ארוכים ומאושרים שניהם ביחד ולא כל אחד לחוד. לכן חייבה התורה את כל אחד מבני הזוג בחיובים שונים כלפי השני המותאמים לצרכיו של בן או בת הזוג . את הבעל היא חייבה לתת את מלוא תשומת הלב לאשתו על מנת לספק את הצורך המילולי שלה . על ידי התמדה לא ארוכה מתוך רצון טוב יתהווה אצלו המצב של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות " והדבר יעשה מצידו ללא שום קושי . הסבר זה ניתן לך שהרי את היא הפונה ואין בו כדי לתת מענה של הדרכה מעשית לשניכם על מנת לעמוד על הצרכים השונים שיש לגבר ולאשה ולקבל כלים מעשיים לחיים וזאת מומלץ לעשות ע"י מנחה נישואין ומשפחה .

"חוסך שבטו שונא בנו"

אנו נשואין 5 שנים ו3 ילדים. בעלי יש לציין שהוא אבא נהדר ,אך כאשר מגיע שלב החינוך הוא אינו מוכן בשום אופן לתת מכה לשם חינוך ע"מ להרתיע את הילד לא להתנהג כך בפעם הבאה ואילו אני סוברת כי מכה הוא דבר הנדרש מדי פעם למטרת חינוך בלבד ,הוא נחרץ בכל תוקף לא להרים יד גם במידה שצריך וחייב וטוען כי דיבורים ומוסר עוזרים יותר.

יש לעיין ולראות מה יש לחז"ל בקיאי נבכי הנפש לאמר.

למיטב הבנתי אינך רואה מספיק תוצאות מעשיות מספיק למרות עקשנותו של בעלך להתמיד בדרכו ועל כן באה שאלתך . הגמרא מצינת שניים שעליהם להכות : אב את בנו ורב את תלמידו . ובאב המכה את בנו העלתה הגמרא מצב שבו ישנו ילד שהוא כל כך טוב וממושמע שאין צורך להכות , אומרת הגמרא שילד כזה יש צורך לחפש עלילה כדי להכותו . עד כמה שהדברים ניראים מוזרים יש להם הסבר הגיוני . היום מרבים להשתמש במחשב כפי שאנחנו עושים כאן ולכן הדימוי למחשב יהיה הטוב ביותר . אנו משתמשים במילה התקנה כאשר אנו רוצים להתקין תוכנה מסוימת במחשב . גם ילד זקוק לפעולה דומה האמורה להעשות על ידי הוריו ושמה הקניה . תפקיד ההורים להקנות לילד ערכים על פי הכללים שקבע יוצר העולם והאדם . אחת התוכנות שצריכים ההורים להקנות לילד במסגרת הערכים הכללית הינה תוכנה שנקראת "הרתעה" הקנית התוכנה הזאת לילד נעשית ע"י הכאה מבוקרת ללא כעס פנימי , שיש בה אלמנט אסוציאטיבי לילד קטן בהקשר למעשה שהוא עשה והרי לא בכל גיל ניתן לתת הסבר מילולי ולסמוך על כך שהילד יבין ויפנים. וכן יש לדעת שאסור מצד הדין להכות ילד בוגר משום "ולפני עיוור לא תתן מכשול" וכמובן שאת העיקר אין לשכוח שלעולם יש צורך ששמאל תהא דוחה וימין מקרבת ורק ע"י הרעפת אהבה בד בבד הילד יבין את החינוך שניתן לו גם אם ביד קשה לשיטתו שאך לטובת חינוכו הדברים נעשים והוריו אינם אויביו אלא אוהביו והילד יקבל מזה לא רק חינוך אלא גם ביטחון .אך אבוי לאותו ילד שאינו נרתע משום דבר ומעיז פניו גם כנגד מבוגרים ממנו שהרי שום רתיעה לא הוקנתה לו . והדוגמה המקראית לילד שלא חונך בצורה זו ואת תוצאות חוסר חינוך זו "זכה" אביו להרגיש היטב על בשרו היה אבשלום בן דוד שאת הסבה להתנהגותו חסרת המעצורים מבטא הנביא במילים "ולא עצבו אביו מימיו" והדברים כפשוטם . ולכן גם ילד טוב זקוק לתוכנה הזאת וזה ההסבר לגמרא . ובאשר לבעלך יתכן שבעלך מושפע מן האווירה הנוצרת מן המדיניות הסוציולוגית לפיה מצד החוק אסור להכות ילד ואת פרי הבאושים של מדיניות זו אנו רואים וחווים היטב על בשרנו . אך אף על פי כן אין הדברים כפשוטם והמעיין בספרו של הרב בא גד "נחלי יוסף" יראה צילום של כתבה מעיתון בו טוען שופט בית המשפט העליון שהכאת ילד לצורך חינוכו הינה לגיטימית .כלאמר גם שופט בבית המשפט העליון מסוגל להבין זאת ולהצהיר על כך בגלוי. יש לדעת שתשובה זו אין בה כדי לתת תשובה מעשית והדרכה ספציפית לגופו של עינין .

חילוקי דעות ו"חנק" מצד הבעל (קנאה)

אני אלמנת צה"ל אם ל 2 בנות שנשאתי בשנית ונולדה לנו בת משותפת אנו יחד מזה כ - 12 שנה ב 3 שנים האחרונות נישואנו עלו על שירטון בשל חשיפתה של "רומן" שבעלי ניהל ומזה 3 שנים אני מתלבטת עם עצמי האם לפרק את החבילה או להמשיך בחיים אלו לטובת הבת המשותפת על חשבון האושר שלי, ואכן איני מאושרת ישנם מריבות וחילוקי דעות וקשה לי מאוד לשכוח את ה"רומן" בעלי פיתח קינאה אופססיבית על כל צעד שאני צועדת. אין ביננו שום חיי זוגיות ואישות. אבקש את הצעתך.

לענ"ד יש מקום לשקם נישואין אלו ולהעלותם ע'ד המלך

מובנת מאד הפגיעה האישית והנפשית שלך שנובעת מאי היכולת לקבל את העובדה כיצד בעלך בן בריתך ואיש חקך האין לחלק את זמנו ואת לבו עם אשה זרה ולכאורה נראה שאין על כך מחילה . אך מתברר שאין הדברים כפשוטם לפחות בחלק החשוב של הדברים . מתברר על פי התורה וכן על פי מחקרי המוח החדשים שגבר שמנהל רומן מחוץ למסגרת הנישואין ואין בדברי כדי לתת חלילה לגיטימציה לעינין מטבעו ובמבנה נפשו מסוגל להיות בענין בעת ובעונה אחת ולהיות מנותק מבחינה ריגשית . מה גם שאת מספרת שבעלך פיתח קנאה אובססיבית על כל צעד שאת עושה דבר שמגלה טפח מנבכי נפשו וחושף מצב חרדתי שנוצר אצלו עקב חשש לצעד תגובתי מקביל מצידך , מה שמראה שהוא מעונין לשמור עלייך ועל המסגרת המשפחתית ואין הוא מעונין לפרקה . התלבטויותיך ארוכות הזמן מעידות על כך שגם את אינך מעונינת לפרק את המסגרת ולאו דוקא בגלל הבת . אם כי אין ספק שאינך מאושרת שהרי זכרונו של הרומן מעיב עלייך כצל מצד אחד והמתח המרחף בחלל האויר נותן את ביטויו במריבות וחילוקי דעות דבר שמכביד עוד יותר על ההרגשה . הדינמיקה שנוצרה אצלכם הינה טבעית ומתבקשת מאיליה . אך תשובה זו שנתנה כאן אין בה אלא לתת מענה וכיוון להתלבטויותיך ולגבי כלים מעשיים יותר אנא צרי קשר על פי הפרטים הנמצאים בדף הראשי .

"חוסך שבטו שונא בנו" 2

אנו נשואין 5 שנים ו3 ילדים, בעלי אברך בעל אישיות טובה ואבא מקסים . הבעיה שלעיתים אמנם רחוקות הוא מסוגל לכעוס פתאומית באופן בלתי נשלט (לכן לא הייתי קוראת לזה חינוך כמו שהוא אומר) להכות המקרה האחרון היה כשבני בן ה-4 שיחק בתריס בעלי בקש ממנו שיפסיק ואכן הוא הפסיק, אך הוא שוב נגע ואז נקרא החוט של התריס ובעלי צעק עליו "למה נגעת אמרתי לך לא ליגוע בתריס" ובעוד שהוא שואל את הלמה הוא התחיל גם להכות את הילד בפנים ברגלים . אני הייתי עם הקטן בחדר הסמוך ומיד בלי לחשוב קמתי להגנת הילד וצעקתי שיפסיק (כדי שחלילה לא יקרה לילד משהו) הוא העיף עוד "בייטה" ויצא ואמר לי שהחינוך שלי זה חינוך של חילונים. אני משתדלת להוציא מהילדים מה שאפשר בדרכי נועם אבל גם אני מדי פעם אומרת להם או כועסת אם הם לא מפסיקים והמכות שלי הן בעיקר על היד. בעלי בזמן רגוע אמר לי שלא הייתי צריכה לצעוק לפני הילדים. במקרה אחר הייתי מצדיקה אותו אך פחדתי על הילד ואני מפחדת שהילדים שלי יקראו ילדים מוכים. האם עשיתי נכון? ומה אני אמורה לעשות להבא (בעז"ה שלא יקרה כמו שאמרתי זה קורה לעיתים רחוקות)??? שמעתי פרוש לפסוק - "שבט"- הכוונה גם לפה . בתודה מראש ח

שלוש תשובות תמצה את העינין.

מומלץ לקרוא את תשובתי לשאלה הקודמת בנושא זה שנשאלה אמנם בכיוון ההפוך יחד עם תשובתו של ידידי ורעי הרב גד שימחוני שאגב אני מסכים עם כל מילה שהוא כתב וכן את מה שאכתוב לעיל . יש לדעת שילד בן 4 אינו אדם מבוגר עם הבנה מעמיקה ויכולת הפנמה כמו שהיינו מצפים מאדם מבוגר לכן אין סיבה להגיב בכזאת חומרה מה גם שהילד יהיה מתוסכל מחוסר הבנה מה רוצים ממנו ועל מה יצא הקצף וממילא לא הישגנו את המטרה ויצאנו אנו והילד נפסדים בלבד . הבעיה השניה הינה הדרך שבה מכים והצגתי חלק מהכללים בתשובתי הקודמת . תאור כפי שתארת אינו תאור מלבב ואם מצב זה חוזר על עצמו בתכיפות עלול הדבר להצביע על סמפטומים הדורשים טיפול מבעלי מקצוע מתאימים . אמנם באופן עקרוני כאשר מדובר בעיניני חינוך יש לדון על כך שלא בנוכחות הילדים על מנת שלא יאבד אחד ההורים את מעמדו בעיני הילדים שעשוים לנצל זאת עד תום ושני ההורים יצאו נפסדים מכך . במקרה זה איני שולל את תגובתך שנבעה מחשש לסיכון הילד . הייתי ממליץ על יעוץ משותף עם בעלך בנושא . ואגב לפרושך על הפסוק ששבט הכוונה גם לפה אמנם יש לכך בסיס מסוים אם כי שלמה המלך השתמש לצורך זה בחציו השני הפסוק "ואוהבו שיחרו מוסר" .

להיות שונים בלי לריב

ידוע שיש לעיתים אי הסכמות בין בני הזוג. הרי אנחנו שני בני אדם שונים עם חשיבה שונה ודפוסי התנהגות ותקשורת שונים. הבעיה אצלינו שכל אי הסכמה שכזאת או ויכוח קטן מגיע למריבה גדולה מאוד שבסופה אין לי מושג איך הגענו לכאלו פסים. לפעמים שכחנו כבר על מה רבנו אך הטעם המר של המריבה נשאר לאורך זמן. למרות שאני אומרת לעצמי ואף לבעלי "אני לא רוצה לריב בגלל זה" ואף מוכנה להתפשר ולוותר (מה שלא תמיד פייר, למה רק אני צריכה לוותר, רק לי איכפת משלום הבית שלנו???) תמיד איכשהו עולים הטונים ובעלי דואג להזכיר "נשכחות" ממריבות קודמות וה"חגיגה" מתחילה... מה עושים? אנחנו מאוד אוהבים ומאוד שונאים לריב, איך אפשר לחשוב שונה ובכל זאת לא לריב?

שנינו ביחד וכל אחד לחוד.

ציינת "אנחנו מאד אוהבים " לאיזו אהבה את מתכוונת ? כאשר אוהבים פרוש הדבר שאוהבים את זולתנו וכשאוהבים לא פוגעים , כשאוהבים מוכנים לוותר והרבה . גם כשאת אומרת אני מוכנה לוותר אינך באמת מתכוונת לכך , כך עולה מדברייך שהרי כולך תרעומת על כך שאת נאלצת לוותר שהרי אינך עושה זאת מתוך רצון טוב אלא מחוסר בררה , עומד לפניך אולטימטום לריב ולהתווכח או לוותר ולהשקיט את הויכוח ואת בכח השכל מבינה שכאן מחינה עיסקית לא משתלם להמשיך ולהתווכח ואת מוכנה\נאלצת לוותר אך את כועסת שבעסק הויתור המשותף את משקיעה יותר "וזה לא פיר". אמרת שאת יודעת ומבינה שמדובר בשני בני אדם שונים בעלי חשיבה שונה ודפוסי התנהגות שונים , תרשי לי לאמר שאת מאד חזקה בתאוריה את יודעת הרבה בשכל אך אין זה מספיק , על מנת לחיות על פי אמות מידה שכליות יש צורך להפנים את התאוריות השכליות כדי להפוך אותן למעשיות . לא נראה שאת ובעלך זכיתם לעשות זאת , התאוריה נשארה בשכל אבל בשטח עובד ופועל הרגש במלא העוצמה . כל אחד מכם אינו מוכן לוותר על הטריטוריה האינטלקטואלית שלו ולבא לקראת השני אף לא כדי לעשות נחת רוח מינימאלית לצד השני . הלזאת תיקרא אהבה ? . אהבה איננה אותה הרגשה נעימה שיש לנו בהימצאותנו בחברת בן או בת הזוג שלנו . אהבה צריכה לבוא לידי ביטוי ברצון שלנו להעניק לצד השני מבלי לצפות לשום תמורה בדיוק כפי שאנו עושים עם ילדינו . אבוי להורה שמעניק לילדיו ומצפה מהם לתמורה מעשית בעקבות כך . כל אחד יכול לבוא ולאמר שהוא מעניק השאלה היא מה הוא נותן ? קל מאד לתת לשני ממגוון הרעיונות העולים בראשי , אך האם אני נותן את מה שאני רוצה לתת או את מה שהשני רוצה לקבל ויחי ההבדל הקטן . אהבה איננה רגש ספונטאני שעולה ממעמקי הלב או שלא עולה . אהבה בונים ביחד במהלך חיי הנישואין ולא מגיעים אתה אל הנישואין . המלצתי היא לפנות ליעוץ עם אחד המנחים על מנת לבנות את המערכת הריגשית שלכם על בסיס איתן נדבך אחר נדבך . בהצלחה !

איך מתמודדים

אני גרושה וכיום עומדת להנשא בשנית, הנישואין הראשונים שלי לא היו מוצלחים ויש בי חרדה עצומה לקראת העתיד, תמיד אמרו לי שנישואין שניים כבדים יותר וקשיים גדולים יותר, האם כדאי להשאר במצב הנוכחי או להכנס למערכת חדשה?

דף חדש , הפנים לכיוון העתיד עם מבט לאחור .

אין שום ספק שאין מקום להשאר במצב הנוכחי אין זה המצב האידיאלי לא מבחינתך ולא מבחינת הקב"ה שברא את העולם לשבת ולא לתוהו . מה גם שהצלחה בנישואין השניים עשויה לתת אושר לשני בני אדם נוספים בעולם ולהכניס את השכינה הביתה . עם כל זאת שיש להביט לכיוון העתיד יש להפנות מבט שוב ושוב לכיוון העבר על מנת שלא להכשל בדברים שנכשלנו בהם בעבר וללמוד מהניסיון שנצבר על בשרנו . יש לדעת שישנה נטייה לאנשים שהתגרשו להאשים כמעט בכל הכישלון של העבר את בן\בת הזוג הקודם . (מה שיכול להיות גם נכון שהרי מספיק צד אחד כדי להרוס הכל ) נטייה זו עלולה לגרום לכך שנסלח לעצמנו על כל טעויות העבר מה שיגרום לנו שלא ללמוד מהנסיון והטעויות עשויות לחזור על עצמן גם בפעם השנייה . אשר על כן מכיוון שאיני יודע מה היה הרקע של הגירושין שלך אני מציע באופן עקרוני בלבד מעבר להצעה שכבר ניתנה לך לקבל את ובן זוגך לעתיד הכוונה לחיי נישואין בכלל ולחיי נישואין שניים בפרט , יעוץ אישי תוך כדי חיטוט בחיי הנישואין הקודמים על מנת למנוע עד כמה שאפשר לחזור על טעויות שיתכן שבעיניך לעולם לא היו נראות אינם כטעויות . בהצלחה!

מה לעשות?

בעלי בן יחיד בין 7 בנות אחיותיו מאד מעריכות ואוהבות אותו, הן עוזרות לו תמיד ודואגות לו בכל תחום אני מאד מעריכה זאת אך באיזשהו מקום הן נותנות לי הרגשה כאילו אני סוג ב הן אוהבות אותו כאילו רק בשבילו אני מאד נפגעת מכך, אך איני מדברת על כך עם בעלי כי אני יודעת שאין לו שליטה ע"כ ואני לא רוצה להעמיד אותו במצב ביניים , מה עליי בכל זאת לעשות ע"מ לא לתת להרגשת נכאים זו להשתלט עליי?

שאלה של התיחסות כשכמעט ואין מה לעשות בפועל

האשה תמיד אמורה להיות סוג א' ביחס לבעל . כמובן שהערכתן , אהבתן ועזרתן של אחיותיו איננה יכולה להתפרש בצורה שלילית מה גם שגם את מציינת את הערכתךכלפי מעשיהן , אלא שבאיזשהו מקום הן נותנות לך הרגשה שאת סוג ב' וזה די מובן ועלייך להבין מדוע נוצרת אצלך הרגשה זו וע"י זה יוקל לך ותוכלי לקבל זאת כמובן מאליו ואף תשמחי על כך . מן הסתם התנהגות זו של אחיותיו הייתה קימת מאז ומתמיד הרבה לפני שהכרת את בעלך והדבר נובע מהמבנה המשפחתי המיוחד של אח בין שבע אחיות . יש לדעת שמצב כזה יכל להוות מכשול של קנאה כלפי האח בגלל העובדה שבן יחיד הנטייה היא להעניק לו יותר מצד ההורים ועצם העובדה שהדבר הזה לא נגרם אלא להפך נוצרה כאן מערכת של נתינה גם מצד אחיותיו , הרי זה כשלעצמו שווה התפעלות ומראה על מידות טובות שהבולטת היא מדת החסד . ודאי תסכימי שאין הגיון שמערכת הנתינה והאהבה השוררת ביניהן תפסק או אפילו תומעט רק בגלל שנכנסת למערכת החיים שלו שהרי עצם הערכתך לעינין מלמדת אותי שהן אינן עושות זאת על מנת להכעיס אותך שזה כשלעצמו אין בו שום הגיון ואם היית אומרת שכך הוא הדבר הייתי מרים גבה . אלא העינין הוא שאת מרגישה במדה מסוימת נחותה עקב כך מכיוון שריבוי הנתינה כאן המוכפל פי שבע מעמיד כביכול בצל את הנתינה וההענקה שלך כלפי בעלך ואת מרגישה שאת אינך מסוגלת להתחרות בהן . ואולי אם הייתי מנסה לחשוף את הפאן המניע שלך הייתי אומר שקנאה מסוימת עולה כאן בגלל הרצון הטבעי להיות המעניקה הבלעדית של בעלך על מנת לזכות בכל מלוא תשומת הלב שלו מבלי שזו תתחלק אפילו עם אחיותיו וקנאה זו אגב מופיעה לפעמים גם כאשר ההורים הם המרעיפים כלפי הבן . עלייך לדעת שבעלך לעולם לא יוכל לחשוב שאחיותיו עולות עלייך בגלל אותה אהבה והענקה , אין זה דבר טבעי והוא קיים אך ורק בדמיונך , לולי שאת תגלי חוסר הערכה כלפי אותה נתינה מה שיכול להתפרש אצל בעלך כצרות עין ואז עלולה לבוא חלילה ההשוואה ההרסנית . הצעתי היא לגלות הערכה אמיתית על כל נתינה מצד אחיותיו מה שיגלה עלייך את גודל טוב ליבך בעיני בעלך וזאת תהיה הנתינה שלך שלדעתי איננה פחותה משום נתינה פיזית . את אינך נמצאת בתחרות עם אחיותיו אהבה איננה דבר פיזי שמתחלק עם מספר הנוגעים בדבר כפי שאהבת הורים כלפי ילדיהם איננה מתחלקת במספר הילדים . גם מספר אחיות גדול יותר ויהיה רב ככל שיהיה ואף אם יתווספו להם ההורים באהבתם הרבה כלפי ילדם לעולם לא יוכל הדבר להוות תחליף לאהבת אשה .

לא אוהבת

אנחנו נשואים כשנתיים, ומזה זמן רב אני מרגישה שעשיתי טעות. התחתנתי לא מתוך אהבה, אלא מתוך מחשבה שזה מתאים, והאהבה - כמו שאמרו לי כל האנשים החכמים - תבוא בעמל. אז היו תקופות שהיתה בינינו אהבה גדולה, אבל עכשיו - מתוך החושך שאני מרגישה שיש בינינו - קשה לי לזכור אותה, ומה גרם לה. עכשיו אני רק זוכרת את כל הפעמים שהוא אכזב אותי (בעיה שלי שיש לי ציפיות?), וכל מה שלא טוב לי אתו. כשאני מנסה למנות לעצמי את מעלותיו - עולות כמה, אבל זה כאילו לא משנה, המציאות היא שפשוט - - אני לא אוהבת את התגובות שלו כשאני מגלה את לבי בפניו, לא כיף לי לטייל איתו או לבלות אתו בכל בילוי שהוא (הוא גם לא אוהב כמעט לעשות דברים שאני אוהבת), אני לא שמחה כשהוא מגיע הביתה. אני שחקנית מצויינת, ובד"כ הוא לא מרגיש בזה, אבל לאחרונה אני מרגישה שזה כבר ממש מצריך עזרה. אני לא יודעת איך להציע לו שנלך לעזרה בלי שהוא ירגיש שאני חושבת שיש בינינו ממש בעיה. ומעבר לזה - כל טיפול עולה כל כך הרבה - האם אין עזרה מסובסדת בתחום? אשמח לכל תגובותיכם - על עצם המצב, ועל תחום היעוץ.

כמעט ואין אדם שמתחתן מתוך אהבה .

איני יודע לאיזו אהבה את מתכוונת כיוון שאהבה אמיתית איננה נעלמת לפתע פתאום . כשאת מתכוונת שהיו תקופות שהיתה ביניכם אהבה גדולה ברור לי שאת מתכוונת למשהו אחר . הרבה אנשים משלים את עצמם כשהם טוענים שהם התחתנו מתוך אהבה או שצריך להתחתן מתוך אהבה איני יודע כיצד חדר הבלוף הזה אצל כל כך הרבה אנשים מבלי שיבחינו בכך שהם מחליפים את התוכן האמיתי של המושג אהבה בתוכן אחר שנקרא התרגשות ולא זאת בלבד אלא שעוד קוראים לזה "אהבה ממבט ראשון" . ולאחר זמן מה כאשר מטבע הדברים פגה ההתרגשות כמו כל דבר שמתרגלים אליו הם נשארים חסרי אהבה וחסרי אונים שהרי אהבה אמיתית נבנית כפונקציה של השקעה ולא כפונקציה של קבלה . אותם אנשים חכמים שאמרו לך שהאהבה תבוא בעמל , האם אמרו לך היכן ואיך לעמול ? או שהבנת מעצמך שזה יבוא מלבד , עם הזמן וההרגל ? אם התשובה לשאלה הראשונה שלי הינה כן , אזי לא נראה מדבריך שעמלת לכך אלא ציפית למשהו שבושש מלהגיע . אם התשובה לשאלה השניה הינה כן , אזי שזאת התשובה לכל השאלה שלך . אם הינך רוצה לדעת מה זאת אהבה ראי כיצד הורים אוהבים את ילדיהם , זאת אהבה אמיתית שהרי אהבה מוגדרת כ "רצון להעניק לשני מבלי לצפות לשום תמורה" ואין ספק שהגדרה זו מתאימה ביותר לאהבת הורים לילדיהם . ואין ספק גם שאת אינך מרגישה זאת כלפי בעלך ואף לא קורטוב מזה . אין ספק ששניכם זקוקים להכוונה והדרכה ואינני מבין מדוע נחשב בעיניך שטיפול עולה כל כך הרבה כאשר ברור לי שלהמשיך ולחיות כך עולה הרבה יותר מכל הבחינות ולפרק את החבילה במקרה הגרוע יותר עולה עוד יותר . עשי חשבון נפש והקב"ה יכוון אתכם להחלטה הנכונה . בהצלחה !

למה....

אשתי גדלה בבית עם אב מכה ואלים בכל ויכוח קטן היא ממהרת להתפרץ ומרימה ידיים לאחרונה אף זורקת חפצים, יש לציין כי היא אשה טובה מאד ואף אם טובה לילדיה, היא מאד מתחרטת על כל התפרצות שכזו כאשר ניסיתי לדבר איתה על הנושא היא פרצה בבכי ולא היתה מוכנה לשתף אותי, מה עליי לעשות? האם ההתפרצות שלה נובעת ממה שראתה בביתה? אני באמת רוצה לעזור לה כי אני מאד אוהב אותה , מה עליי לעשות?

ישר כח גדול על המאמץ להבין ולרצות לתקן .

אין ספק שכל אלימות בבית נותנת את אותותיה על הילדים , אם זה בצורה של אלימות , מופנמות , חרדות , כעסים , תפקוד לקוי , בעיות למידה וכ"ו . יתכן מאד שאצל בת שגדלה עם אלימות בבית מצד האבא תסבול מחרדות תת הכרתיים שמא הגבר שלה בבית אשר עמו היא חיה יתפתח לדמות הדומה לדמותו של האבא ותגובת ההכאה בזמן כעס הינה תגובה של חרדה וניסיון מעשי לטפל בדמות שבתת הכרתה עשויה להוות איום מעשי אף על חייה . יתכן שמדובר רק או גם בדפוסי התנהגות נרכשים אותם רכשה באופן טיבעי מהמקום שבו היא ראתה דפוסי התנהגות אלו . עצתי היא שתעזור לה לטפל בעצמה ע"י טיפול פסיכולוגי ואולי גם פסיכיאטרי במקביל זאת ניתן לדעת ע"י שיחה עם פסיכולוג . על מנת שהאשה תשתף פעולה עמך ותהיה מוכנה להגיע לטיפול עליך להתאזר בסבלנות רבה תוך כדי נסיונות הולכים ונשנים ליצור קרבה בעלת אמון רב כלפיך ואולי תאלץ להעזר גם בקרובים אך רק כאלה שמודעים למצב ואף אשתך יודעת זאת ותוכל לתת בו/בה אמון רב . בהצלחה!

ביטויי אהבה ומחמאות

לבעלי יש קושי להביע במילים מילות הערכה וביטויי אהבה יש עוד מס' דברים שמפריעים לי בחיי הנישואין אך נראה לי שאם זה היה משתפר ומתגמל לא הייתי רואה מאומה ? כמה שדיברתי עכ' עם בעלי הוא רק הסביר לי שככה הוא טיפוס סגור שקשה לו לבטא מילים כאלה , מה ניתן לעשות?

אישיותו של האדם היא פונקציה של הרבה גורמים .

בס"ד אדם גדל בסביבה של הורים , מבוגרים , ילדים , חברים , הוא חשוף לדפוסי התנהגות שונים ומושפע מהם והם מעצבים את אישיותו ואת דפוסי התנהגותו , עד כאן לחלק הפאסיבי . דרך אחרת לעיצוב האישיות ודפוסי התנהגות הינה הדרך האקטיבית דהיינו כפי לשון ספר החינוך "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" או כפי לשון הרמב"ם "האדם נפעל מתוך פעולותיו " וזהו למעשה ריפוי בעיסוק . המושג ככה אני וזהו הוא מושג משולל כל יסוד ואין לו שום אחיזה במציאות של האדם אלא בדמיונו בלבד מתוך עצלותו וקיבועו להשאר במצבו הקבוע בלא שהוא יצתרך לשנות דבר . ובכן כן ניתן לעשות ! אמנם אין לבוא בטענות על כך שזהו המצב הקיים אבל בהחלט ניתן לבצע שינויים ע"י הדרכה מתאימה ואימון מעשי מתמיד . הצעתי היא לפנות לאחד המנחים בתחום המשפחה ולהגיע לשיחות על מנת לבנות דפוס חדש ביחסים האישיים ביניכם . בהצלחה!

הבעל החכם מכולם!!

בעלי ואני מתקשרים שונה בכל נושא אצלי יושר אישי זה מוסכמה שאין לעבור עליה, חינוך ילדים זה בנועם ,גדולי ישראל הם מורי הדרך ויש לכבד כל אחד ואחד ועוד ועוד דוג' מעין אלו אצל בעלי הכל להיפך חינוך ילדים זה במכות וצעקות אינו מתחשב בשום דעה אחרת, אינו מעוניין ללכת לייעוץ כלל לטענתו אין יועץ שיוכל להגיד לו מה לעשות הרי הוא החכם מכולם?

לכאורה את מתארת שני קווים מקבילים שאינם נפגשים ...

לכאורה את מתארת מצב שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו ואף לא באין סוף . אם אני אתיחס לכך שהנתונים שמסרת כאן הינם הנתונים היחידים והשאר יכולים להיות דוגמאות בלבד הרי שבעלך נתון בקיבעון של אדם החכם בעיני עצמו הנמצא בתוך בועה שלא ניתן לחדור אליה . אני מבין שההשתוקקות הגדולה ביותר שלך היום הינה שבעלך יהיה פתוח להקשיב לדעות אחרות ומהלכי חיים ודפוסי התנהגות אחרים אשר ישפיעו עליו לשנות מעמדותיו הנוקשות והלא בריאות שכל כך לא מוצאים חן בעיניך . אם זהו המצב הרי שלפעמים ואני אומר זאת במלא הזהירות וכל צעד יצטרך להעשות תוך כדי יעוץ והכוונה זהירים מאד יש צורך לטפל בכך על ידי מה שנקרא בהשאלה "טיפול בהלם" . אין אפשרות לפרט דרך האתר מה ניתן לעשות כדי לעוררו הדבר יהיה נתון לשיקול דעת שתלוי בנתונים נוספים ושאלות שיופנו אלייך .

בעיות בתקשורת

אני בתחילת הנישואין ניסיתי לבנות מערכת קשרים טובה אך בעלי לא הבין את חשיבות הדבר במשך הזמן התאכזבתי ומערכת הנישואין שלנו התדרדרה כיום אין ביננו תקשורת אלא של האשמות, האם יש מה להתאמץ ולנסות לבנות מחדש?

יש מה להתאמץ .

בס"ד עלייך לדעת שאי התאמצות כאן מה שנח מאד לעשות לא תפתור שום בעיה ועשויה לגרור בעיות שמקורן מנטליות לפרק ב' בחיים במדה ויהיה . המאמץ יכול להתהוות בשני אפשרויות , האחת היא ששניכם ביחד תלוי מאד בבגרות שלכם תשבו ביחד ותנסו להבין אחד את השני מה שתלוי בסיכון מה , אחרי הכל כישלון בשיטה זו עלולה ליצור פער גדול יותר אשר עלול לגרום לכם לא לרצות יותר להתאמץ . אפשרות שניה כדי לא לקחת סיכון מיותר רצוי להגיע ליעוץ זוגי עם אחד המנחים ובעזרת השם דרכים ואפשרויות חדשות תפתחנה בפניכם . בהצלחה !

מריבות

שלום, אני נשואה 4 שנים + ילדה אחת בת שנה וחצי,בעלי כל השבוע לא בבית הוא איש קבע , הבעיה היא שאנו לא מפסיקים לריב על שטויות כשהוא בא בסופי שבוע הגענו למצב שלפני גירושין, מה לעשות , אני לא רוצה להתגרש ולפי דעתי גם הוא לא רוצה , פשוט נמאס לנו לריב על שטויות בבקשה עזרו לי תודה

כאשר המצב קריטי לא ניתן לטפל בשלט רחוק.

בס"ד את אינך שואלת שאלה ספציפית ולכן גם לא ניתן יהיה לענות לך תשובה ספציפית . את כותבת על מצב נתון שיכול לנבוע מהרבה סיבות ואפשר גם לפרט חלק מהם , אבל אנו עשויים לא לנגוע כהוא זה בבעיה הספציפית שלך ולכן עצתי היא לפנות לאחד המנחים ולהגיע אליו לשיחה אישית . בהצלחה!

מה זכויותיו של הגבר

גרושתו מנעה ממנו את כל רכושו באמצעות הליכים משפטיים ובכל זאת היא מתעקשת על כך שהוא יהיה קרוב אליה וכמו כן ממשיכה למנוע ממנו הטבות עד כד כדי כך שהוא חנוק מבחינה פיזית (רכוש) ונפשית אפשר לומר שמצבו הנפשי התדרדר כתוצאה מהתנהגותה של גרושתו שעיקר השגת מטרותיה היא בזכות הילדים

אנו במדינה "דמוקרטית" לא לכל אחד יש זכויות.

בס"ד אמנם חסרים כאן פרטים מסוימים כגון: האם הם חיים ביחד מדי פעם או שהם חיים כזוג גרוש לכל דבר . הדברים אינם ברורים . מה פרוש מנעה ממנו את כל רכושו על איזה רכוש מדובר? . ועל איזה הטבות מדובר שהיא מונעת ממנו ? . רצוי שתעני על שאלות אלו , אך בכל זאת אקדים ואומר שבתי המשפט נוטים לכיוון האשה ובפרט כשיש ילדים וזאת כמעט ללא הבחנה על כך שרבות הנשים המנצלות את תדמית המין החלש שיש להן בעיני בתי המשפט על מנת להשתמש בהן ככלי נשק חוקי ולנקום בבעל . דברים אלו ידועים גם למשטרה אך מעט מאד תקדימים נעשו כדי להעמיד נשים העושות זאת במקומן . עני בבקשה על שאלות אלו והוסיפי פרטים חשובים אם ישנם.

איך אפשר להמנע מקשר איתה?

הם חיים בנפרד גרושים בנייר אבל היא משכנעת אותו לישון מדי פעם,יש בה המון אהבה ל"בעלה "אך עם זאת היא לא מוכנה לשמוע לא ולכן היא מונעת ממנו נסיעות משפחתיות הוא עוזר להוצאות של הבית למרות שהוא כבר משלם סכום גדול של מזונות הוא מנסה לעזוב אך כל פעם היא הורסת לו, לא פעם הוא התחיל קשר והיא הרסה לו ,באילו אמצעים משפטיים הוא יכול להתנתק ממנה ,? ולבנות את אופיו מחדש משום שהיום הוא מרגיש מושפל בעיני המשפחה וחברים אפילו אנשים מהישוב וקשה לו מאוד אני יודעת שזו הדרך היחידה שאפשר לגרום לה להפסיק ,רק דרך המשפט כפי שזו הדרך שלה לחייב אותו על דברים שבלאו הכי הוא היה עושה בגדול השאלה היא איך מתמודדים מול אהבה אובססיבית כזו?

כפי שחשבתי: הדברים הרבה יותר מורכבים מכפי שציינת.

בס"ד צר לי לאכזב אותך כבר בתחילת הדברים אך אין שום דרך משפטית לגרום לניתוק מהסוג הנ"ל כאשר הדברים נעשים מרצון מצד שני הצדדים ואין זה משנה אם הדברים נעשים מיוזמתו או כתוצאה משכנוע . מצב כזה יכול אף להוביל להכרה בה כידועה בציבור שלו . וכל ניסיון שלו להשתמש בדרך חוקית כל שהיא כגון תלונה במשטרה וכ"ו תציג אותו ללעג ולקלס בעיני כל במשפט קצר שהיא תטען להגנתה ושודאי קל יהיה להוכיח אותו שהגרוש ישן אצלה בבית מידי פעם. מבחינה תאורטית קיימת דרך כזאת אך רק במדינת הלכה שאיננה נוהגת במדינתנו "הנאורה". יש לדעת שעל פי ההלכה אסור לגרוש אף לדבר עם גרושתו אלא לדבר צורך גדול בד"כ בעיניני הילדים בלבד . ואם לדבר אסור קל וחומר שלהתייחד עמה אסור ובן בנו של קל וחומר שלישון עמה אסור וכמובן שאין הדברים מסתיימים שם . את מתארת מצב שבו האשה עושה ניצול ציני בבעלה לשעבר לסיפוק כל צרכיה ללא כל מתן זכויות . הדרך היחידה לע"ד לטפל במצב הינה לא לטפל בה אלה לטפל בו . על פי דברייך מדובר באדם בעל אשיות חלשה כמעט חסר דעה עצמית משלו , ודאי לא דעה מוצקה אשר תגרום לו להתנהג על פי שכל ישר ולהעמיד דברים במקומם ,בעל דימוי עצמי נמוך ביותר וחסר חוט שדרה ומה שנשאר לו זה שיתלה משולש אדום על ראשו ויכתוב עליו "נגרר" . ההתמודדות מול התופעה שאת מציינת ניתנת לביצוע ע"י טיפול של שיחות להעלאת הדמוי העצמי פיתוח אישיותו וחיזוק הביטחון העצמי שלו .

נישואים לא מוצלחים

אני ובעלי נשואים מזה שנתיים וחצי, במשך כל תקופת הנישואים לא הייתי מאושרת ועכשיו אפילו החמיר המצב. יש לנו ילד בן שנה. אני נורא מאוכזבת שנישאתי לו, בכל יום ובכל תחום אני מגלה עד כמה אנחנו שונים. בעלי בן אדם טוב אבל אין שום כימיה ביננו. אחד הנושאים הכי בולטים שמקשים עליי, זה שאצל בעלי אני אחרונה ברשימה, המשפחה שלו תמיד תהיה קודם, והחברים והמשחקים. הוא תמיד ימצא במה להאשים אותי, אני פשוט מאוכזבת וחושבת רק על גירושים, עד כדי כך שאני, אפילו לא מתרגשת מהמילה. אני כל כך רוצה בכך, חוששת מעט, אבל בהחלט רוצה. הוא מנחית עליי דברים בלי לעדכן אותי, כמו לסגור על לימודים, או לתת לאחד מבני המשפחה שלו לישון אצלנו תקופה ארוכה, הוא תמיד יתחרה איתי בעניין שהוא דואג לילד יותר, בקיצור איפה שרק אפשר בכל נושא כלשהו, הוא יאשים אותי הוא יתנגד לדבריי.

היצר התחרותי בין גבר לאשה חוגג את נצחונו .

בס"ד אמנם אני רואה את הדברים מזוית ראייתך בלבד ושמיעת הצד השני עשויה לגרום לתפנית בתמונת המצב אך אין הדברים מחייבים ואני אענה על התמונה שהינך מתארת . כידוע לך שאחוזי הגרושים בארץ הינן מן הגבוהים בעולם , כמובן שאיש מקצוע יוכל לרדת לשורשיו של זוג שהתגרש ולבדוק מהם התהליכים שגרמו למצב זה. וכן בכל זוג שהתגרש . אך הדבר דומה מאד למטוס שנפל , כאשר נופל מטוס מסדרה מסויימת של מטוסים בודקים בשברי המטוס על מנת לדעת מהי התקלה שגרמה לאותה נפילה ולהסיק מסקנות בהתאם . ואם נופל מטוס שני מאותה סדרה מבצעים את אותו תהליך. אך אם נופל מטוס שלישי מאותה סדרה אזי מפסיקים לבדוק בשברי המטוס , מפסיקים להטיס את המטוסים האלה ומתחילים לבדוק את המטוסים המקורקעים כיוון שאין מדובר פה בתקלה סטנדרטית אלה מדובר בפגם ביצור . אותו דבר בחיי נישואין כאשר יש כל כך הרבה גירושין כנרה שיש פגם ביצור דהיינו התייחסות מוטעית מלכתחילה לכל המערכת הזאת שנקראת נישואין . אחד ההתיחסויות המוטעות הקיימות אצל הרבה זוגות הינה שנישואין זה תוספת לרווקות והם אינם מודעים לכך שאין מדובר בתוספת אלה בשינוי מהות מוחלט . שינוי שאמור לגרום לכך שלא ניתן יהיה להחליט החלטות לבד כפי שהיה ברווקות , העצמאות שהייתה איננה ואת מקומה תופס עול הפרנסה עול האשה ועול הילדים ורק זוגיות מוצלחת מאפשרת לזוג להתגבר על כל הקשיים והמכשולים . אדם יצטרך לחלק את ממונו את צרכיו את מחשבותיו את קשייו ואת רצונותיו עם משפחתו ואף יגביל מאד את אנוכיותו על מנת לעשות אתם חסד . אנשים שנשאו ולא השכילו להבין את השינוי המהותי אשר הם אמורים לבצע יתקלו בקושי כפול מעבר לקשיים הקיימים ממילא בחיי נישואין וזהו המלחמה התחרותית בהכרעה בהחלטות בבית כאשר בן/בת הזוג מושך תמיד לצד השני מה שמעלה את רמת הקושי בכל משימה האמורה להתבצע בבית ואף מורידה את המוטיבציה לעשותה . דעתי היא שגירושין אינה מסקנה נכונה במקרה הנ" למרות שבדמיון עשוי הכל להראות וורוד יותר . יש לגשת יחדו לאחד המנחים על מנת הנחייה אשר תוכל לגרום לשנוי בתפיסה ולהתיחסות אחרת לכל מערכת הנישואין . בהצלחה!

אינטימיות (רגשית) בהכרות

אנחנו זוג שיוצא למטרה רצינית, שנינו מעל 30, אנחנו מנסים להגיע לאינטימיות רגשית, אבל לי קשה להפתח. בן הזוג שלי בחור מאוד טוב ומאוד סבלן. הוא לא שומר נגיעה אבל מכבד את בקשתי שאנחנו כ ןנשמור, כי אני מעדיפה קשר עם קדושה רבה יותר, אני בהחלט מבינה אותו, ובכ"ז אמרתי לו שאני מעדיפה ככה והוא קיבל זאת. איך אני מצליחה להפתח? להגיע לקשר קרוב יותר? (גדלתי בחברה נפרדת ומאוד שמרנית בכל הנושא של בנים/בנות) אודה לתשובתכם בהקדם

תפיסה מוטעית כתוצאה של מעורבות בתרבות המערבית .

בס"ד מהו המקור לרעיון הזה שיש להגיע לאינטימיות ריגשית בהכרות ? אין אני מכיר את מושג ה"כלאיים" הזה . אינטימיות ורגשיות הינן שני הפכים שהרי האחד מקורו בגוף והשני בנפש , למרות זאת שאלתי מהו המקור כיוון שאני חושב שאני מבין למה את מתכוונת . לדעתי קיים אצלך בלבול בתפיסה של מה צריך לחוש בפגישות הכרות שלפני נישואין כתוצאה ממעורבות יתר בתרבות המערבית . בפגישות הכרות יש להתייחס לשלושה אלמנטים עיקריים שסביבם תיסוב כל מערכת הזוגיות . 1) האם הוא מוצא חן בעיניך חזותית ? 2) האם הוא בעל מידות טובות ? (עד כמה שניתן לגלות ללא עבודת שטח של הקרובים אלייך) 3) האם יש לו יראת שמים ? אם אחד מהאלמנטים האלה לקוי הרי שיש לצפות לבעיות בחיי הזוגיות . כמובן שהדברים כאן מותאמים לרקע שלך ובהתאם לרצונך שהיצגת שלא תהיה נגיעה בניכם ואגב יישר כח על כך , הרבה בעיות את מונעת בהנהגה זו וזאת מעבר לאיסור שבדבר . לאחר שהדברים האלה נבדקו ונמצאו חיוביים הרי שניתן להתקדם הלאה למערכת מחייבת של נישואין כאשר הפתיחות והקשר הקרוב יותר וכן האינטימיות והרגשיות וכן האהבה יתפתחו רק לאחר הנישואין ואל תצפי לזה לפני כן . צפייה לדברים האלה לפני הנישואין תותיר אותך רווקה בגלל הספקנות שתכרסם בך . בהצלחה !

בגידה - איסור מההלכה או חטא מוסרי?

באחד הערבים בהם אני ובעלי עורכים שיחות נפש מידי פעם, הגענו לנושא הבגידות, ז"א האם מותר לאיש נשוי להיות עם אישה רווקה / נשים רווקות ככל שיעלה על רוחו (זנות) מצד ההלכה. כמובן, ששנינו היינו בדעה שווה שאין במעשה זה מוסריות, אך מהצד ההלכתי היינו חלוקי דיעות. אני טענתי, שלכאורה הוא עובר על איסור נידה - "לא תקרב". בעלי, הצדיק אותי, אך טען שאם ישנה אשה רווקה ששומרת 7 נקיים וטובלת במקווה או רוחצת בים, אז אותו איש נשוי לכאורה שבא עמה במגע, על איזה חטא הוא עובר (מהצד ההלכתי כמובן ולא מהצד המוסרי) ? יש לציין שהייתי נבוכה ולא ידעתי מה להשיב. אף-על-פי-כן אני בטוחה שיש איסור הלכתי למעשה, מהתורה או מדברי חז"ל. אשמח לקבל תשובה בנושא ובעיקר שהתשובה תהיה מפורטת גם בתחום העדתי (אשכנז/ספרד/תימן), אם יש צורך בכך.

הדברים הרבה יותר מורכבים.

בס"ד הדברים מתחלקים לכמה חלקים וענפים . איסור התורה החמור ביותר הינו כמובן איסור נדה . איסור נדה קיים אמנם כאשר האשה איננה סופרת 7 נקיים וטובלת , אך אין הבעייה נפתרת ברגע שהיא תספור ותטבול . שהרי קיימים אסורים נוספים . 1)איסור תורה : "לא יהיה קדש " ו"לא תהיה קדשה בבני ישראל ". מדובר פה באסור זנות להיות עם אשה ללא חופה וקידושין ואין זה משנה עם מי עושים זאת ועם כמה . איסור זה הינו לאו דאורייתא שעל לאו דאורייתא אומרים חז"ל שאדם ימסור כל ממונו ולא יעבור על לאו אחד . 2) במקביל אדם עובר בו זמנית על מצוות עשה של "כי יקח איש" שאדם מצווה לעשות זאת וע"י חופה וקידושין . 3) בזמן הגמרא נשים רווקות היו טובלות לנידתן , אך המצב מבחינה מוסרית החל להדרדר וחכמינו תקנו שנשים רווקות לא תתבולנה על מנת שלא להרבות זנות בישראל . אשה רווקה שתטבול לשם זנות עוברת על איסור דרבנן שלמעשה כל איסור דרבנן הינו גם איסור דאורייתא ואדם עובר על לאו של "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" והגבר "שלה" כמובן שותף מלא לדבר עברה . 4) על פי ה"חזון איש" אם היו עדים לזוג שהתייחד בזמן שהוא זמן כדי ביאה האשה ספק מקודשת לאותו גבר וזקוקה לגט לחומרה . שהרי על פי הגמרא וכך גם פסק הרמב"ם שאשה מתקדשת בכסף (בימנו טבעת שזה שווה כסף ) בשטר ובביאה . ושמעתי בשם הרב אדרי אב בית הדין בבאר שבע שלמעשה זוגות החיים יחד ללא נישואין והאשה בסופו של דבר תרצה להתחתן עם גבר אחר זקוקה לגט מהגבר שהיא חייתה אתו .( כמובן שההשלכות לכך הם חמורות שהרי אשה שהיא ספק אשת איש ומתחתנת עם אדם אחר בניה ספק ממזרים) 5) אסור חמור נוסף דאורייתא הינו איסור חילול שם שמיים "ולא תחללו את שם קדשי" . והגמרא במסכת "חגיגה" אמרת כך והרבה אנשים חושבים שיש כאן איזה שהוא התר . " אם רואה אדם שייצרו מתגבר עליו ילך וילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו ויעשה מה שליבו חפץ ובלבד שלא יחלל שם שמיים בפרהסיא " . פרוש הגמרא הוא כך אם אדם מרגיש שהוא לא יוכל להתגבר על יצרו והוא ודאי יעבור עברה מציעים לו חז"ל אל תוסיף על העברה שאתה עומד לבצע גם את העברה החמורה שכמעט ואין לה תקנה של חילול שם שמיים . 6) מעשים אלו לא פעם הפכו לטרגדיה נוראה כאשר הבחורה נכנסה להריון בלי שמירה או גם עם שמירה והיו דברים מעולם . אדם נשוי בדרך כלל לא ירצה לפרק את משפחתו בגלל איזה פלירט וכאן יכנסו לסוגיה חדשה של רצח עוברים (הפלה ) הגבר ירצה שהיא תפיל גם אם פעם הוא לא צידד בזה שהרי הבושה כל כך גדולה שאדם מוכן לפעמים לעשות דברים שבימים כתיקונן הוא היה שולל את זה בלהט מכל וכל ובלבד שלא יתבייש . במדה ולא תתבצע הפלה יכנסו לסוגיה חדשה אשר עלולה לפרק את משפחת הגבר מצד אחד ולהעמיד אותו מצד שני במצב קשה ומביך של תשלומי מזונות לילדו ללא נישואין ובמקרים מסוימים אף תוספת של מזונות לאשה . ( כמובן ששימוש באמצעי מניעה מסוימים מכניס את העינין לסיבוך נוסף של הוצאת זרע לבטלה ) 7) גם לחלק המוסרי ישנן השלכות הלכתיות חמורות לא פחות כפי שאומר רבי יעקב עמדין על הגמרא במסכת נידה דף נ"ח ביחס לאותו סיפור על אותו אדם שגרם לרבו שלימדו נגרות לגרש את אשתו על מנת שהוא ישאנה ועל כך נחתם גזר הדין של חורבן ירושלים. וכך הוא אומר שישנם עברות שאינן כתובים בספרים והם חמורים יותר מן העברות החמורות ביותר של עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ואלו הדברים שמתבקשים מצד השכל כגון מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך , שהרי אין רשימה מה שנוא עליך אלא שמדובר בדברים המובנים והברורים מצד השכל הישר . במערכות כאלו ישנן בעיות רגשיות שנוצרות עקב צפיותיה של האשה או מצד זה שהגבר מבטיח לה כל מיני הבטחות וכאן נכנסים לאיסור דאוריתא נוסף של שקר "מדבר שקר תרחק " ולא תשקרו איש בעמיתו " האשה מבזבזת את זמנה ואת רגשותיה לחינם ועשויה לפתע למצוא את עצמה קרחת מכל הכיוונים וזקנה יותר מה שמקטין את סיכוייה למצוא בן זוג מתאים להקמת בית בישראל ועל כך מתווסף צער ועוגמת נפש לרוב שלא ניתן לכפר עליהם . וכל זאת על מנת להשיג ריגוש נוסף . האם זה שווה ?

כיצד משכנעים בעל עקשן להגיע לטיפול זוגי?

אנו נשואים 22 שנה במשך שנים אלו היו המון ויכוחים ואי הסכמות תמיד ויתרתי למען שלום בית . וככל שויתרתי יותר בעלי נהיה עקשן גדול יותר היום המצב שאנחנו חיים יחד באותו בית אבל אין בנינו שוום תקושורת . כשאני מדברת אל בעלי כמובן בצורה יפה מכובדת הוא עונה לי "אני לא רוצה לראות אותך" "ולא לשמוע אותך" לי קשה מאוד עם אדם שכזה אני משתדלת למלא את כל חובותי כלפי הבית וכלפי הילדים אני ממש אובדת עצות ניסיתי לבקש ממנו לבוא איתי לטיפול זוגי אך הוא לא הסכים והציע לי ללכת ל... אני מטופלת ומרגישה טוב עם זה אך העבודה אינה מערכתית שאלתי היא: כיצד להמשיך את חיי? אני מיואשת וחסרת כוחות ומרגישה מזה רע מאוד אינני מבינה מה הסיבה שבעלי מתנהג כך???

לפעמים צריך טיפול בהלם ...

בס"ד על מנת להבין במדת מה , מה קורה ביניכם ובעיקר מה קורה בתוך ליבו של בעלך יש צורך במספר שאלות מנחות . אך מכיוון שאת טוענת שבעלך אינו מוכן להגיע ליעוץ , אזי במצבים קיצוניים וקיצוניים בלבד ורק לאחר שמעל לכל ספק מוצו כל הניסיונות בצורה היפה והעדינה ביותר לשכנע אותו להגיע לטיפול ועם כל זאת רצוי עדיין להתייעץ טלפונית לפחות עם אחד המנחים לפני שפועלים וזאת מכיוון שזאת דרך שתוצאותיה עלולות להיות בלתי הפיכות . והדרך הינה טיפול בהלם . ידוע שכאשר אדם מתעלף ואינו מתעורר מעלפונו גם לאחר ששפכו עליו מים קרים יש צורך כנראה לתת לו מכת הלם על מנת לעורר אותו . גם במקרים כאלו יש צורך לפעמים להשתמש בסוג טיפול זה . את מתארת מצב שבו את משתדלת למלא את כל חובותייך , כלפי הבית , כלפי הילדים ומן הסתם גם כלפי בעלך אני מבין למרות שלא ציינת זאת . אם כך חישבי מהם הדברים שכלולים בתוך חובתיך השייכים לבעלך ואיך לדעתך בעלך עשוי להגיב במדה ויחסרו לו שרותים מסוימים שאת עושה למענו . אם את חושבת שחיסרון פעולות מסוימים יפריע לו מאד יש מקום להשתמש בזה . במדה והוא עשוי שלא להתרגש יתר על המדה או להתרגל בקלות למצב החדש , הדבר לא יהיה אפקטיבי והוא אף עשוי ליצור נוגדנים חדשים לתופעות אלו בעתיד . במצב זה יש להשתמש בפעולה קיצונית יותר כמו למשל יציאה לנופש לכמה ימים או פתיחת תיק "שלום בית / ולחילופין גרושין" ברבנות כך שאם הוא יבין שאת רצינית זה יגרום לו לחשוב פעמיים האם הדרך שהוא נוהג בה נכונה או לא ואולי יש בכל זאת מקום להגיע ליעוץ או לשנות את דרך ההתנהגות . אני חוזר ואומר שיש לעשות דברים בזהירות ובשיקול דעת ורק מחוסר ברירה אחרת . בהצלחה רבה ! ויהי רצון שהקב"ה יתן את חינך בעיני בעלך !

סיכוי ולו קלוש לשיקום

שלום! אני נשואה 10 שנים לבחור נפלא ופשוט. פשוט מידי. ללא מקצוע, אין לו שאיפות והוא אינו עושה דבר על מנת להתקדם לעצמו ולמשפחתו. מסרב לכל הצעה של התייעלות אישית והפך למשעמם ומשועמם. לא רחוקים הימים בהם ילדינו המשותפים יתיחסו אליו בזילזול. אני שונה ממנו אמביציונית, משכילה ואוהבת להינות מהחיים. לא נותר לנו ולו דבר במשותף. האהבה גוועה. חיים כשותפים לדירה ותו לאו. יכולת להתגרש אין לנו (מבחינה כלכלית). אני מרגישה פיספוס גדול, עצבות ותסכול. בכל הזדמנות אני מנסה לחיות את התקווה אך לשוא. בעלי כאמור הוא באמת איש טוב חם ונעים. אני חוששת לשמחת החיים שלי ולעתיד ילדי. מה עושים?

יש מה להתאמץ .

בס"ד חז"ל אומרים לגבי לימוד תורה "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" כלאמר לא כל סיגנון ולא כל תחום בעולם התורה יכול להתאים לכל אחד . יש אחד שנפשו חשקה בלימוד גמרא שם הוא מוצא את הסיפוק והאתגר , יש אדם שנפשו חשקה בלימוד הלכה , יש שרוצה ללמוד אגדות חז"ל ,יש שאוהב השקפה כל אחד בנוי מבחינת מבנה האישיות שלו לסגנון מסוים של לימוד וכך גם לסגנון של עבודה וכך לכל דבר . יתכן שבעלך לא נחשף לאתו דבר או מקצוע שילהיב אותו ויתן לו סיפוק . יש לבדוק אמנם מדוע הוא מקובע במצב סטאטי ואינו עושה השתדלויות להגיע למשהו , יתכן גם שמדובר במצב נפשי לא תקין ששורשו נמצא בחיי ילדותו ביחס להוריו או לחברה בה הוא בילה . אין לי פרטים האם הכרת אותו כך או שנעשה שינוי לאחר זמן במהלך חיי הנישואין . לע"ד עליכם להגיע ליעוץ זוגי על מנת לאבחן את שורש הבעיה ולקבל יעוץ והדרכה ואולי הפניה לגורם נוסף . בהצלחה ! ושהקב"ה יתן לך כוחות להתמודד ולתמוך .

מה עושים לגבי בעל שעזב את הבית מזה 3 חודשים ?

בעלי עזב את הבית מזה 3 חודשים בהתראה קצרה, הוא שכר דירה וגר בה לבד אנו נשואים 18 שנה היו קונפליקטים, כמו אצל כל זוג אני והילדים התחננו לפניו לפניו שיחזור הביתה אך הוא עקשן וטוען שטוב לו כך הוא נעשה בריא כשהוא מחוץ לבית, בנתיים פתח תיק ברבנות אני לא מוכנה להתגרש בשום אופן אני טענתי ברבנות כי אני רוצה בשלום בית, הוא גם לא מוכן לבוא לטיפול זוגי אני מרגישה נורא ומרגישה שכל התחנונים נופלים על אזנים אטומות, מה לעשות???

בעל שמוכן לעזוב את ביתו וילדיו זה אומר דרשני .

בס"ד כאשר נתקלים בתופעה של בעל שעוזב את ביתו אשתו וילדיו ועובר לגור לבד לא מן החכמה יהיה להלחם בתופעה כיוון לתופעה זו ישנם גורמים שצריך לרדת לעומקי העינין ולהבינם כי ודאי מבחינת הבעל הדברים היגיעו למצב של "היגיעו מים עד נפש" . לא פרטת על איזה קונפליקטים מדובר ומהו ה"קש ששבר את גב הגמל" שגרם לבעלך לקבל החלטה כזו . כמובן שאפשר לאלץ את הבעל לשלם מזונות במדה והוא התנער מאחריות זו . דרך בית הדין ניתן גם לכפות על שניכם להגיע ליעוץ מקצועי ואין זה משנה שרצונו להתגרש בית הדין איננו חותמת גומי של אף אחד . אך עדיף מאד לשכנע את הבעל להגיע ליעוץ מקצועי בדרכי נועם אף אם צריך לערב חברים (לא משפחה) כדי לשכנעו ואם אין ברירה אז דרך בית הדין תוך כדי שאת משדרת לו ואף מתכוונת לכך שאת מוכנה לשנות ולהשתנות . בהצלחה !

הערכה

איך אני כאשה יכולה להראות לבעלי שאני מעריכה אותו הוא אומר לי שלא תמיד מרגיש זאת

יש לדעת להעריך ולדעת גם לקבל הערכה .

בס"ד כדי לענות על שאלה זו יש להקדים ולשאול אתכם מספר שאלות מקדימות על מנת לעמוד על מבנה האישיות של שניכם . אך מכיוון שאין אפשרות לעשות זאת אשתדל להעלות מספר אפשרויות . עצם השאלה ממך נותנת לי להבין שאת מעונינת לתת לו להרגיש עד כמה את מעריכה אותו אלא שאו שאינך יודעת מספיק טוב כיצד לעשות זאת או שהוא מרגיש שאין זה מספיק מה שאת עושה והוא מרגיש תדיר חסר . למעשה בהבעת הערכה ישנם שני צדדים הצד הנותן שאמור בשלב ראשון ליצור הערכה פנימית כלפי המוערך בכמה תחומים השייכים לצד המוערך כגון בכשרונותיו , בלבביותו , בליבו הרחב , בדרך הליכותיו , בהתנהגותו כלפייך וכלפי אחרים , בחוכמתו , בשנינותו , בחוש ההומור שלו , בטוב ליבו , בתפקידו כבעל וכאב . זהו מגוון קטן של אפשרויות כלליות במה ניתן להתמקד כאשר מעוניינים לתת הערכה לבעל . כמובן שעל כל המגוון הכללי הזה ניתן להוסיף את כל המעשים הספציפיים שנעשים על ידו ולהכיר טובה עליהם שהרי הכרת הטוב הינה למעשה פן מסוים של הערכה . השלב השני הוא לתת ביטוי מעשי לאותה הערכה פנימית ולהוציא אותה מן הכח אל הפועל . הדרך להעניק הערכה יכולה לבוא בכמה צורות ביטוי כגון בדיבור או בכתב , בחיוך , במגע או בשילוב שני צורות ביטוי ויותר . כמובן שהדרך הטובה ביותר לה כל אדם מצפה הינה בדיבור . הצד השני הינו הצד המקבל אשר גם הוא צריך ליצור אצלו כלי קיבול לקבל הערכה . אם את הינך יודעת להעניק הערכה בכל מגוון הצורות שפרטתי ואף על פי כן בעלך טוען לחוסר יתכן שמדובר בחסך ילדות בתחום זה הזקוק לביטויי הערכה חוזרים ונישנים על מנת לחזק אצלו את הביטחון והדימוי העצמי . ישנם גם אנשים אשר נוטים לבטל במחי יד כל מחמאה שיקבלו ודבר זה נובע מחוסר אהבה עצמית שמקורה בחינוך ההורים או באוירה החברתית שאותו אדם גדל . (אפשרות זו האחרונה אינה קשורה לבעלך אך יש לדעת שהיא קיימת ) תיתכן גם אפשרות בו אחד מן הצדדים אינו מתעורר להעניק הערכה מהסיבה הפשוטה שהוא אינו מקבל ולכן אין לו את המוטיבציה הטבעית לתת החזר . במידה והתשובה לשאלתך מתמקדת בך כל שעלייך לעשות הוא להתאמן על בעלך ועל אחרים כיצד לתת הערכה ומחמאות , כמובן שיש לשים לב שהבעת הערכה לא תראה מוגזמת או מתמקדת בדבר שאינו נכון או אינו מדויק אלא תהה תואמת את המציאות האמיתית אלא שאת ידעת להתייחס אליה . בהצלחה !

המשך הערכה

אני משתדלת לאומר לבעלי שאני מעריכה ואוהבת אותו אבל הוא טוען שזה חיצוי ושהוא לא מרגיש איך אפשר להקנות לו את ההרגשה שהוא חשוב ומוערך כפי שטוען שחסר לו. בעלי משתדל מאד לפנק אבל גם יודע להתרגז דבר שגורם לי להרבה כאב

הדברים כלליים מאד

בס"ד בהמשך לשאלתך אינך מוסיפה מספיק פרטים על מנת שניתן יהיה לענות לך תשובה עינינית בהתאם . כדי שניתן יהיה לעשות זאת אנא צרי קשר טלפוני עימי כך שאוכל לשאול מספר שאלות ספציפיות ואשתדל לעזור עד כמה שניתן .

אחד מבני הזוג חוזר בתשובה

האם ניתן לקיים זוגיות מוצלחת כאשר אחד מבני הזוג חזר בתשובה והשני נשאר חילוני

בגדול התשובה היא בהחלט כן!

בס"ד כאשר מתבוננים במערכת הזוגית של זוג אשר אחד מבני הזוג חזר בתשובה לכאורה אין שום שינוי שעשוי לקרות במערכת הזוגית מלבד מגבלות מסוימות שיוצר החוזר בתשובה כלפי בן/בת זוגו בהרגלים מסוימים בשטח הטכני בדרך של חוסר הצטרפות לעינין , כגון נסיעה בשבתות , הליכה לים מעורב , קולנוע והצגות שלא לרוח התורה , אכילה שלא בכל מקום וכ"ו . כאשר בסיס המערכת הזוגית היה תקין לפני החזרה בתשובה אין שום סיבה שמשהו יתערער לאחר החזרה בתשובה כפי שלא היה מתערער לולא אותם סיבות מקבילות היו נוצרים בעקבות מחלה וכל זאת בהוראת הרופא , או אז היו מבינים שיש לשמור על הוראות הרופא גם כאשר ההוראות מגבילות במידה זו או אחרת , הרי שבריאותו של בן/בת הזוג בסכנה , וכשאוהבים מוכנים לוותר והרבה . הדבר היחיד המגביל באמת כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה הינו בתחום טהרת המשפחה והשמירה על החוקים המגבילים מבחינת הזמן המותר והאסור ליחסי קרבה . עם קצת רצון להעמיק על מנת להבין מערכת זו , מיד יתברר שדווקא ההגבלות הם הם אשר יוצרים רצון לקרבה והנאה גדולה יותר . שהרי האדם נהנה הרבה יותר ככל שרמת המתח והציפייה לדבר גדולים יותר . דווקא כאן תעמוד במבחן המערכת הזוגית ועד כמה היא איתנה . ישכיל מאד הצד שכנגד אם יבדוק הוא בעצמו מה טמון ביהדות שקסם כל כך לצד החוזר בתשובה בלא שידחה או ישמיץ שהרי גם בן הזוג החוזר בתשובה היה הרי מוכן לוותר הרבה על אורחות חייו מנהגיו והרגליו השונים שודאי חלק מהם הסבו לו הנאה מסוימת ועתה הוא הולך להגביל את עצמו מבלי שאף אחד כופה עליו זאת . האין פה תעלומה ?

בעיית משמעת עם ילד בן 4, לאם חד-הורית.

בס"ד אני בעלת תשובה כ-8 שנים. גרושה כארבע שנים ויש לי בן בגיל 5, ובן בגיל 4 שיחי', במסגרות חרדיות. עד לפסח האחרון הבן שלי היה טאטאל'ה. נוח, מתרפק, ממושמע. מפסח הוא מאד התבגר, גילה את כוחו הפיזי ונעשה מנטש, אבל נראה שהוא קצת הגזים עם זה ונעשה בריון וגם חוצפן. הוא התחיל לומר לי"מסריחה" ו"הלואי שתמותי", וניסה לירוק ולהכות אותי. הגבתי מאד בחריפות. הכיתי, הענשתי, מה שגרם לו לפתח טינה והמון כעס כלפי. הוא הפסיק אמנם לפנות אלי בצורה כזו, אבל ראיתי שהוא מלא כעס. הוא התחיל חיידר לפני שבוע וכל יום שהוא חוזר הוא רוצה להכות את אחותו, לירוק ולהשתולל. בייעוץ שקבלתי נאמר לי, כי כפי הנראה כעת הוא מתחיל לקלוט את העובדה שהוא שונה ושהוריו גרושים. (הוא מזכיר את אבא שלו בכל מיני הזדמנויות תוך ביטוי של כעס עליו. הם מתראים פעמיים בשבוע למשך שעתיים. אביו בחר שלא לוקח אותם לשבת, כי הוא לא הסתדר אתם). היועצת המליצה לי להתמודד בצורה הפוכה לגמרי ובכל פעם שאני קולטת אותו במצוקה, שמתבטאת בהצקות והשתוללות, לחבק אותו ולהעניק לו אהבה וחמימות ולהרגיע אותו, שידע שהעולם שלו יציב ובטוח. אני פועלת כך כבר 3 ימים וזה לא קל בכלל. הוא נלחם בי ומתנגד לחיבוק, שהופך יותר לחביקה. יחד עם זאת נראה לי שהוא כן זקוק לכך. אני מחזיקה אותו חזק כי הוא בועט ומנסה להשתחרר ואומרת לו: "יהיה בסדר, הכל בסדר, אתה תרגע, אימא לא עוזבת אותך") והוא בוכה ואומר: "את מכאיבה לי" "די" "לא רוצה". לאחר כל סשן כזה, שנמשך בין 20 דק' לחצי שעה, אני מותשת והוא, לא ממש נרגע אבל יותר קל לי להציע לו ספר או משחק. יש לציין כי בתי בת החמש עדה להתרחשות והיא כועסת ומקנאה בגלל תשומת הלב הרבה שהוא מקבל. דבר זה מאד מתסכל ומעייף אותי, במיוחד מכיוון שהוא מתרחש בשעת הצהריים, על חשבון המנוחה שלי. האם אני נוהגת נכון ומה עלי לעשות הלאה?

שיבוש מערכות החשיבה והערכים .

בס"ד ילדים להורים גרושים אינם חייבים לגדול בצורה שאיננה בריאה נפשית אם ההורים יתנו להם את כל צרכם ואין הכוונה לצרכים פיזיים אלה לחום ואהבה ביטחון ואמונה חינוך למידות טובות וערכים מוחלטים וכל הורה בנפרד בזמנו ובדרכו ולפעמים גם תוך כדי שיתוף פעולה במצבים מסוימים במדה והדבר מתאפשר . צר לי לחלוק בתוקף על אותה עצה שקיבלת מאותה יועצת , עצה זו תגרום לילד וכן לילדה הנוכחת לשיבוש מערכות החשיבה והערכים המתפתחים אצלם עתה אט אט . א. ילד נולד כחומר גלם מבחינת ערכים ואינו יודע מעצמו מהו טוב ומהו רע . ב. ילד מתרגם את התנהגותם של הוריו ללא כלי סינון ובינתו איננה תואמת את בינתם של אנשים מבוגרים . ג. ילד זקוק למסגרתיות ולגבולות ואף דורש זאת ע"י תעוזת יתר והעזה לעשיית דברים הנראים חריגים בעינינו המבוגרים . ד. ילד עשוי לבטא כעסים פנימיים בצורה חריגה בגלל חוסר בקביעת תחומים ע"י הוריו בעיקר , מוריו ורבותיו . ה. ילד זקוק להקניית ריסון פנימי ע"י הוריו דרך מערכת ענישה המתאימה לו . ו. ילד עשוי להיות מושפע בצורה יתרה מכל אחד מהוריו במידה והם גרושים בדברים הנאמרים על ההורה השני ועשוי אף להתנהג בצורה חריגה עקב כך . אי לכך ילד זקוק וצריך לקבל ביטוי הולם להתנהגותו אשר תבטא את גודל חומרתם של הדברים בדרך הענישה אם יש צורך , בצליל , בטון הדיבור ובהבעת הפנים . כל צורת הביטויים תתורגם ע"י מוחו הצעיר ותעניק לו את הפרופורציה הנכונה ביחס למה שהוא עשה . עצה זו שקיבלת שיש לחבק את הילד ולתת לו חום ואהבה דווקא בזמן של התפרצות תגרום לילד לתרגם את הדברים בצורה מעוותת ביותר . ילד לא אמור לקבל פרס על התנהגות גרועה ואין כאן שום קשר לעובדה שהוא ילד להורים גרושים , חיזוק עולמו והענקת ביטחון לילד צריכים להעשות בזמנים אחרים אך וודאי לא זה הרגע המתאים . מעשה זה מעניק לילד עוצמה שלילית ורגשי זלזול כלפייך האם שהרי את מבטאת בכך חוסר שליטה וחוסר אונים כלפיו , אמא חלשה כזו גורמת שהילד יגדל חסר ביטחון עצמי בנוסף לחוסר הביטחון אשר יכול לנבוע מהעדר נוכחות דמותו של האבא . יש להעניק לילד את מירב תשומת הלב דווקא בזמן של התנהגות חיובית על מנת לחזק אצל הילד דפוסי התנהגות אלו במשוב מתאים , ומשוב זה עשוי להיקלט היטב גם אצל הבת הנוכחת . לגבי הכאה נא לעיין בתשובות קודמות שנתתי בעינין . אין לוותר על זלזול בך בכל צורה שהיא ובשלבים ראשונים כאשר הדברים נעשים בחוצפה ותעוזה יש להעניש בהתאם אך יש להיזהר שהענישה תעשה שלא מתוך כעס פנימי שכן גם זה נקלט אצל הילד כחוסר אונים ואבוד עשתונות . חוסר יחס , מניעת משחקים או יציאה לחוץ או יציאה מהחדר עשויים להוות פתרונות ענישה אך הכל בהתאם למעשה . במדה ומסתמנת ירידה בהתנהגות השלילית יש לנסות מידי פעם שיחות לילד כאל אדם מבוגר דבר זה יכול להשפיע בצורה מאד חיובית שהרי בצורה זו את מעניקה לו חשיבות תוך כדי שמירה על כבודך . הוא ירצה לשמור על אותה חשיבות שאת מעניקה לו ומודע לכך שאם יאכזב אותך הוא עלול להפסיד זאת . במהלך השיחות כדאי לבדוק אם לא קיימת הרעלה כלפייך הנובעת מהאבא ומשפיעה על יחס הילד כלפייך. חום ואהבה ומשוב חיובי יוענקו לו ובשפע כפרס על התנהגות חיובית וכן בזמנים ניטראליים . בהצלחה רבה ושהקב"ה יתן לך הרבה כוחות להתמודד במערכה זו.

תיקון טעות בשאלה הקודמת

בס"ד יש לי בת בגיל 5 ובן בגיל 4.

תוספת קטנה

בס"ד תיקון זה אינו משמעותי לעינין אך רצוני להוסיף שענישה גופנית וכל שכן ענישה מסוג אחר לא תגרום לילד כעס פנימי וטינה כלפייך בתנאי שהדברים יעשו שלא מתוך כעס פנימי ותוך כדי הענקת חום ואהבה לאחר ריצוי העונש או במידה והוא חוזר בתשובה . בצורה זו הילד מבין שהעונש הינו על המעשה ואילו יחסך אליו נשאר תמיד אוהב .

מבקשת הבהרה לגבי נקודה מסויימת בתשובה שניתנה לי

בס"ד ראשית תודה רבה על העצות הטובות. יש לציין שנותרתי מבולבלת. לעתים, מרב יועצים לא רואים את היער ונבון יהיה לסמוך על יועץ בלעדי. עדיין אני לא מרגישה שמצאתי אותו. אגב, ברי לי שהאב מרעיל את הילדים, וזאת על פי דברים שהם אומרים לי כשהם חוזרים ממנו כמו לדוגמא:"אימא, חסר לך בורג שאת לא מרשה לנו להישאר עד מאוחר אצל אבא. ממש חסר לך בורג". אין לי כל שליטה על המסרים שלו ואני ממש לא נכנסת למאבק בעניין הזה. לפעמים אני מעדיפה להתעלם ולפעמים אני אומרת: "אצלנו לא מדברים ככה. אני לא מרשה לדבר כך לאימא" וממשיכה הלאה. בדרך כלל אני לא שומעת שוב את הביטויים הללו. לגבי אחת העצות, לא ברור לי למה הכוונה ב"שיחות" כמו אל מבוגר. האם אפשר לקבל דוגמא לכך? שיחות העוסקות בהתנהגות שלו או שיחות בנושאים כלליים? תודה מראש!

שיחות כמו לאדם מבוגר

בס"ד אין ספק שכאשר מקבלים עצות הסותרות זו את זו ביחס לאותה שאלה עלולים להשאר מבולבלים , אך אין זה אומר שיש לבצע עצות הלכה למעשה כמו רובוט גם לך ישנה הבנה פסיכולוגית מסוימת ביחס לתגובתיו של הבן גם לך מותר לחשוב כיצד הבן יבין התנהגות שאיננה תואמת את מעשיו , הרי גם לילד יש איטלגנציה מסוימת וברמה שלו תרגום הדברים עשוי להיות מעוות אם אין ברור לו דיו מה רוצים ממנו . למשל ילד עשוי לתרגם צחוק הנובע משמיעת בדיחה ללעג עליו ובכי של התרגשות לבכי של צער אין הוא מסוגל להבחין עדיין בהבדלים הדקים שביניהם . אשר על כן המסר לילד צריך להיות תואם את מעשיו על מנת שהוא יהיה לו ברור דיו . אם ילד יענש ולא יבין על מה הוא נענש אוי לו לאותו עונש ואבוי למעניש ןלכן לפעמים כשיש ספק אם הילד הבין את סיבת העונש יש לשאול אותו "האם אתה יודע/מבין על מה קיבלת עונש" ואם הוא לא הבין יש להסביר לו את הדברים בצורה ברורה . אם נשאל את הילד לאחר מעשה כפי שתארת מדוע אמא חיבקה אותך כאשר התפרעת ? הוא לא יוכל לדעתי לענות תשובה עינינית . לגבי השיחות כמו לאדם מבוגר הדברים הם כך : במערכת חד הורית ישנם כמובן שאלות לילדים על צורת חיים זו . מדוע את לא חייה עם אבא ? למה נפרדתם ? אני רוצה שתתחתני עם אבא ? וכ"ו על שאלות כגון אלו ועל מעשים לא רצויים הנעשים ע"י הילד רצוי להסביר לו את אופי מעשיו ואת ההשלכות לגביהן בצורה בוגרת ולשוחח אתו כמובן ברמה שלו אך עם כל החשיבות של העינין . יש להזהר מאד שלא להשמיץ את האבא למרות השמצותיו . אין להסתפק ב"אצלנו לא מדברים ככה" או "אני לא מרשה לדבר כך לאמא" אלא יש להעמיד את הדברים במקומם ואל לך להראות ויתורים בזלזול בכבודך כיוון שילד יתרגל לזלזל בך כפי שהסברתי בשאלתך הקודמת . יש אפשרות גם להתקשר עימי טלפונית בהצלחה !

חתונה של אחות שכולה

אני בחורה בת 22,יש לי חבר כמעט 3 שנים. לפני כ7 חודשים איבדתי את אחי ז"ל בצבא. חברי ואני תכננו להינשא בעוד כשנה, לפני רצח אחי. כאשר אני מדברת ולו במעט על החתונה ההורים שלי אומרים שנעשה חתונה ללא מוסיקה, עם הרבה אנשים מהצבא של אחי, וחתונה ממש צנועה. אני עם כל העצב שלי יודעת שהעצב ילווה אותי עד יומי האחרון ולכן ביום חתונתי אני אינני אהיה מסוגלת לעשות חתונה לפי בקשת הוריי.חתונה יש רק פעם 1 ואני לא אהיה מסוגלת לראות את הוריי יושבים בצד ולא רוקדים זה רק יקשה לי את ההרגשה הרעה שתהיה לי באותו ערב.אז אולי עדיף לי כבר לא לעשות חתונה אם כולם שם רק יבכו? אני ממש לא יודעת מה לעשות.אני גם לא רוצה חתונה מפוארת אני מעוניינת בחתונה צנועה, אבל לא עצובה. לי יהיה הכי קשה ביום זה, האם אנשים יבינו שכדאי לנסות לעזור לי ביום זה?מה לומר להורים?אינני רוצה לפגוע בהם.האם לראות אותם ככה עצובים ולא לעשות כלום?מה לעשות עם ההורים של החבר שאולי ירצו[ שבת חתן, וכו..]? אני ממש קרועה לגזרים אודה לתשובה. להתראות

שמחה המעורבת בכאב .

בס"ד כואב הלב לשמוע על מותו של יהודי צעיר לימים ובנסיבות אלה , כואב הלב יותר כאשר מדובר באח , ואין גבול לכאב כאשר מדובר בבן . מיתת בנים זוהי מכה שאינה כתובה בתורה . אף על פי כן קבעו חז"ל את חוקי האבלות בהתאם לקריטריונים הריגשיים של האדם . ולכן שלושה ימים לבכי שאז הכאב חד ביותר , שבעה ימים למספד שאז מתקהה קצת הכאב וחודש ימים לניוול (גילוח , תספורת ). אבלות על אח או אחות בעל או אשה בן או בת הינם חודש ימים בלבד ורק על אב ואם האבלות נמשכת שנים עשר חודש . בתוך זמן האבלות על הקרובים השונים יש איסור לשמוע מוזיקה ולהשתתף בשמחות אך בגמר ימי האבלות דהיינו חודש לקרובים ושנים עשר חודש לאב ואם אפשר לשמוע מוזיקה ולהשתתף בשמחות . אשר על כן אין שום מניעה לערוך חתונה עם כל המשתמע בכך דהיינו מוזיקה וריקודים (כמובן שאיסור ריקודים מעורבים נשאר בעינו) . הורייך מעונינים לערוך חתונה ללא מוזיקה בגלל אחת משתי האפשרויות : 1 ) הם חושבים אולי שאסור להם להשתתף בשמחה שמשמיעים שם מוזיקה . 2) הכאב כל כך גדול עדיין שאין הם מוכנים לשהות בחתונה שמשמיעים שם מוזיקה ואולי אף חושבים שמשום כבודו של הבן כך צריך לנהוג . אם הסיבה הראשונה היא הנכונה הדבר פשוט וקל וכל מה שנשאר זה ליידע אותם שמותר . אבל אם הסיבה השנייה היא זו שמניעה אותם אזי הבעיה גדולה יותר ויש להסביר להם שאין זה רצונו של הנפטר שהרי חייל שנופל בזמן מילוי תפקידו והגנה על עמו ונהרג על ידי גויים יש לו את הזכות להקרא זה אשר זכה למות על קידוש ה' שדרגתו גבוהה מאד בעולם האמת . ובעולם האמת כולם מבינים שהדבר החשוב ביותר זה לנהוג על פי תורה . יתכן ויהיה צורך להעזר באדם שיסביר את העינין להורייך . אם יש צורך אפשר ליצור עימי קשר טלפוני . מזל טוב והרבה הצלחה עם הוריך ובחיי הנישואין.

עבודה משותפת של שני בני הזוג

שלום רב במקרה הגעתי לאתר זה וקראתי שאלות ותשובות מעניינות יישר כוח אני מאוד מודעת לכל עניין העבודה הקשה ועושה אותה בשמחה העניין הוא שבעלי פחות פתוח לכל זה אני רוצה לדבר על כל דבר ולפתור מוכנה להתפשר ולוותר אך אני צריכה להבין קודם את החשיבות של כל נושא אני מאוד מבינה שצריך להמשיך ולתת ללא כל תמורה אך לעיתים זה מתסכל יש לי בעל אוהב ומפנק ונהדר לפעמים אני רוצה כשאני חוזרת מיום עבודה מעייף שהוא יעזור במטלות הבית או בהתחייבויות בלי שאצטרך לומר לו היות והוא באותו יום עבד הרבה פחות הוא סטודנט ואני עובדת אשמח לכמה טיפים תודה מקרב לב

הבדלי תפיסת חיים מובנית בין המינים

בס"ד למעשה את מדברת על תופעה די נפוצה אך לא תמיד מובנת , נראה שהבעל נמנע לפעמים כמעט בצורה קפדנית שלא לתת יד בעבודות הבית גם כאשר אם נעשה השוואה בין הנושאים בנטל נגיע למסקנה שהאשה נושאת נטל כבד יותר ומן הצדק וההגיון היה לחלק את הנטל פחות או יותר בצורה שווה . ניתן להוסיף לכך תופעה נוספת בו נראה לפעמים את הבעל מוכן לשאת בנטל העזרה לאנשים אחרים כגון אימו , חבר לעבודה , שכן וכ"ו בו בזמן שמטלות ביתיות נדחות על ידו לזמן בילתי מוגבל והוא לעולם לא דוחה למחר את מה שהוא יכול לדחות למחרתיים . אם יורשה אצרף תופעה גברית נוספת בו הבעל אינו מוכן בשום אופן לבצע עבודות ביתיות מסוימות כגון שטיפת כלים , שפיחת אשפה רחיצת מרצפות וכדומה וסוג העבודה ישתנה בין גבר לגבר וזאת בדרך כלל בגלל סיבות מנטליות . נוכל להסביר זאת דרך תופעה נוספת : מקובל היום ששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית , הגבר מסיים את עבודתו בשעה 16.00 ואומר לעצמו עכשיו אני הולך הביתה , למה הוא מתכוון ? כל אחד יודע ומבין שהוא מתכוון שהוא הולך לנוח בבית . האשה מסיימת את עבודתה בשעה 16.00 ואומרת לעצמה עכשיו אני הולכת הביתה , למה היא מתכוונת ? כמובן , היא מתכוונת שהיא הולכת לעבודות הבית . ההבדלים האלה קימים מכיוון שכשהקב"ה ברא את האדם הוא הטביע בו קשר לחוץ (שר החוץ) ואילו באשה הוא הטביע קשר לפנים (שר הפנים) ולכן הבית לאשה זהו המהות שלה ואילו הגבר אינו מרגיש כן ונשים לא מבינות מדוע הבעל מתייחס לפעמים לעיניני הבית במעט זילזול . כמובן שהטבעה זו שהטביע הקב"ה בגבר מטרתה לתת לו מנוע להתקדמות רוחנית וגשמית . ואילו לאשה הוא הטביע קשר לפנים על מנת לתת לה אפשרות להנות ולמצוא סיפוק בעבודות הבית ובטיפול בילדים מה שאין כן לגבר שמהותו הינה מחוץ לבית ותכונה זו לא ניתנה לו כיוון שדרך החשיבה שלו הינה מרוכזת ואינה יכולה להתפזר למספר דברים וממילא הוא אינו מוצא סיפוק בצורת החשיבה המרוכזת שלו בעבודות הבית שבדרך כלל אין בהם צורך בחשיבה מרוכזת לעומק . לעומת זאת על האשה נאמר שדעתה קלה כמו שהגמרא במסכת שבת דף ל"ג מצטטת את רבי שמעון בר יוחאי באומרו לבנו שדעת נשים קלה . נשים נוהגות להעלב מכך משום מה , אך זאת מכיוון שגם מי שמתריס זאת כלפי נשים וגם הנשים עצמן אינן מבינות את כוונת הדברים . כמובן שהחלק השיטחי הינו בכך שנשים עשויות יותר להתפתות בגלל הצד הריגשי הדומיננטי שלהן אך יש לדבר הזה גם רובד עמוק ביותר . במחקרי המוח החדשים התגלה שמבנה המוח הגברי ומבנה המוח הנשי שונים בתכלית גם מבחינה פיזית וגם מבחינה לוגית חשיבתית . בין השאר התגלה שהגברים מפעילים ומדברים בעיקר מן האונה השמאלית של המוח ואילו הנשים מדברות ומפעילות את שתי חלקי המוח בעת ובעונה אחת מה שמסביר את היכולת המילולית של האשה שמתפתחת אף אצל תינוקות נקבות מוקדם יותר מאשר אצל תינוקות זכרים המתחילים לדבר בשלב מאוחר יותר . על כך חז"ל אומרים עשרה קבין של דבור ירדו לעולם תשעה נטלו הנשים ואחד כל העולם כולו . את שתי האונות מחברים קבוצת סיבים הניקראים קורפוסקולסובר כאשר סיבים אלו אצל הנשים רחבים יותר מאשר אצל הגברים מה שמאפשר להם לעבור מחשיבה רציונאלית לחשיבה ריגשית ומה שמאפשר להן גם לעסוק במספר דברים בעת ובעונה אחת . אשר על כן יש לגברים קושי להתעסק בעבודות הבית באופן כללי בגלל הקושי להתעסק בדבר נטול חשיבה עמוקה וחוסר יכולת להתעסק בדברים אחרים באותה עת (כמובן שניתן למצוא יוצאים מן הכל בגלל חיזוק שניתן להם מסיבות מנטליות). אמנם יש דרך לעקוף זאת על ידי תחליף של פיצוי שהרי אנו רואים גברים שמוכנים לעזור ולסייע לאחרים כפי שציינתי בתחילה אלא שנשים לא משכילות להבין את ההבדל ומשתמשות בטיעון הכל כך לא משכנע ואומרות לבעל שכאן שזהו ביתו הוא מחוייב הרבה יותר ולפני כולן ומתברר שהדברים לרוב נופלים על אוזניים אטומות . הדרך לעקוף זאת הינה הערכה לבעל על אותם דברים שבעינייך האשה הוא מחוייב מכיוון שזהו ביתו אך מה לעשות והגבר אינו מרגיש כלפי הבית את מה שאת מרגישה אלא להיפך ומרגיש שכשהוא עושה משהו בבית הוא עושה לך טובה . לכן הרבה גברים מתבטאים במינוח עשיתי לך , קניתי לך . תליתי לך את הכביסה , בכך הם מבטאים את רצונם להערכה מול הטובה שהם עשו לאשה . כאשר האמא מבקשת דבר מה הוא רץ לבצע זאת כיוון שהוא יודע איזה מטר של מחמאות מצפה לו בגמר העבודה ולפעמים אף לפני . כאשר השכן מבקש עזרא בדבר הרי ששניהם מודעים לכך שאין הוא חייב וממילא מצפה לו הערכה בגמר הסיוע ומה חשוב לגבר יותר מאשר כבוד חשיבות והערכה . אשר על כן הבנת השוני בין המינים תאפשר לך להתייחס בסלחנות במיקרים מסוימים ולהפיק תועלת מעשית במקרים אחרים אך היי חכמה ואל תהי צודקת תני לו את ההרגשה שהוא עושה לך טובה ותיראי שהוא יתן הרגשה שהוא ממלא את חובתו . בהצלחה רבה!

בעיות בתקשורת הזוגית

שלום רב! אני נשואה שנה וחצי ובמהלך תקופה זו אני ובעלי נתונים לויכוחים וחילוקי דעות בנושאים שונים. בזמן האחרון הויכוחים בינינו הפכו להיות קולניים ולא "נעימים". אנחנו רבים על דברים קטנים מה שמעיד על כך ששנינו טיפוסים עקשניים. אני כרגע לא עובדת, סיימנתי את לימודיי האקדמיים ולא מצאתי עבודה במשך תקופה ארוכה. לאחר החגים אני מתחילה לעבוד. יתכן שעובדה זו החריפה את המתיחות שבינינו. יש לציין שאנחנו גם יודעים לנהל שיחה בצורה בוגרת והגיונית ולהקשיב אחד לשני . לאחרונה עלה הנושא של הבאת ילד לעולם, נושא שנוי במחלוקת עבור שנינו מכיוון שאני מעוניינת כרגע והוא לא. השאלה היא מה עוד אפשר לעשות.....

השקפות עולם שונות ללא כיוון מוגדר

בס"ד את מתארת כאן מצב קלאסי של שני אנשים שונים מעצם היותם מינים שונים ומעצם היותם בעלי השקפה שונה ובנוסף לכך נוסיף את העובדה שמדובר גם בשני אנשים משכילים אשר לכאורה גיבשו לעצמם דעה בכל נושא כמעט בתחומי החיים למרות חוסר ניסיון חיים מוכח ואם נוסיף את הצרה שמדובר כאן בשני טיפוסים עקשניים אזי יש כאן מתכון מושלם לחיי גיהנום משותפים , רעיון שמן הסתם לא עלה על ליבכם . נושא העבודה הינו דבר שולי כאשר המשקל כולו נתון על חוסר הסכמה כמעט בכל דבר . העובדה האבסורדית ביותר הינה הנקודה שציינת שאתם יודעים לנהל שיחה בצורה בוגרת והגיונית ולהקשיב אחד לשני . האמנם ? הייתכן שמקשיבים אחד לשני ואף על פי כן וישנם כל כך הרבה חילוקי דעות ? . ובכן הסיבה לכך היא פשוטה אתם מקשיבים אחד לשני כי זה מתורבת להקשיב אחד לשני , כך לפחות זה נראה , אך למעשה אתם מקשיבים אחד לדבריו של השני אך לא לרגשותיו של השני . שניכם בעלי דעות המעונינים לישם אותם ולהוביל את הצד השני בדרככם שהרי כל אחד מבין שדעתו שלו היא היא הנכונה וכך יש לנהוג . כל בר דעת מבין שאם כל אחד יתעקש על הכיוון שלו ואף אחד מביניכם לא יוותר לשני הרי שהגעתם למבוי סתום ולדרך ללא מוצא ובצורה כזאת לא ניתן יהיה לקיים חיי זוגיות ושותפות תקינים . אם כן מהו הפתרון ואם בכלל יש פיתרון ? האם חשבתם שאולי קיימת איזו שהיא דרך מנחה בה חלק גדול מן הלבטים וההתנגחויות נמנע כתוצאה מדרך שנותנת תכלית וכיוון מוגדר לאן צריך לשאוף ולכוון את מאויינו והוויתור נעשה מתוך רצון טוב ולא מתוך כורח שהרי הוויתור לא נעשה כלפי בן /בת הזוג אדם השווה לי כביכול תוך כדי הקושי הטבעי לוותר והרצון הטיבעי לעמוד על דעתנו שהרי דעתנו מבטא את אישיותינו . הוויתור נעשה לכאורה כלפי מי שנתן לי את החיים ואת הזכות לחיות ומתוקף היותו בורא העולם והאדם הוא מהווה את הדעת האבסולוטית להורות לברואיו כיצד עליהם לחיות תוך השגת מינימום של חיכוחים , וכל זאת בלא שום פגיעה בכבודו ואישיותו של אחד מבני הזוג . הנושא השנוי במחלוקת אצלכם הינו אחד הנושאים הקלאסיים ביותר בו ניתן לראות את תמימות הדעים אצל אותם אנשים החיים על פי אמות המידה של הוראות היצרן . הצעתי תראה אולי קיצונית אך יעלותה נבדקה והוכחה צרי קשר על מנת לתת כיוון מסוים ביחס לתאוריה המדוברת . בהצלחה !

על סף גירושין

שלום ותודה מראש אני נשואה כ 3 שנים. תמיד היו ביננו בעיות הקשורות למשפחתו, אך לאחר הולדת בני, לפני ארבעה חודשים, הן החריפו. משפחת בעלי מלוכדת מאוד והוא קשור אליהם מאוד. חובה לבקר את הוריו בביתם!!!!אחת לשבוע (אפילו שהם היו אצלנו אתמול), חובה לבקר את סבא וסבתא, את הדודים וכדומה. לא יספיק שנלך ביחד עם הוריו לבית אבות ונבקר את הסבים אח"כ עלינו להמשיך ולשבת עוד כמה שעות טובות בבית ההורים, אחרת אנחנו לא מכבדים אותם מספיק... בעלי אדם טוב מאוד אך אנחנו מגיעים ממקומות שונים ועבורי לשבת כמה שעות אצל הדודים וכדומה הם שיעמום אמיתי. יש לציין שאלה הדברים שמעניינים אותו בחייו, אין הוא משקיע ביחסים שלנו, היציאה מהבית מבחינתו היא בשביל לבקר את אחד מבני משפחתו. דרך הפתרון שלו לבעיותינו היא שתיקה. הוא מסוגל לא לדבר איתי חודשים ועכשיו מערכת היחסים שלנו לקראת קריסה!!! גירושין. מצטערת על אורכו של המכתב אני

אובססיה ביחס המשפחתי

הקב"ה ברא את האדם בצורה מאד מיוחדת על מנת שיוכל להתקיים בו ועזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד . לעומת זאת את מתארת מצב אובססיבי ממש ביחס לקשר אל משפחתו ודבר זה יכול להוות מטרד של ממש למי שנכפה עליו להשתתף במערכת זו ולא זו בלבד אלא שהרגשתך מן הסתם הינה של מקום שני והלאה אצל בעלך . ישנו כאן סדר עדיפויות לקוי והרסני שהרי הוא מעמיד בצל את המערכת העיקרית - הזוגית . לא ציינת האם ניסית לשוחח אתו על כך ? והאם הוא מודע לעובדה עד כמה שהדבר מהווה לך מטרד ? והאם ניסיתם למצוא דרך בה ביקורים אלה יתבצעו על ידייך במינון הסביר והשאר יתבצע על ידו ובלעדייך בזמנו החופשי מבלי שהדבר יהווה הפרעה למערכת הזוגית ? בין כך ובין כך את מתארת מצב עכשווי שלא הגיע לפתרון , אשר על כן פיתרון כזה עשוי להתהוות על ידי יעווץ מעשי מערכתי בלבד ועם הרבה רצון להקריב . אם תתהווה אפשרות כזו צרי קשר טלפוני . בהצלחה!

קונפליקטים

אנו נשואים כ-12 שנה ואני מרגיש שאנחנו לא מתאימים ועל כל דבר קטן רבים ובעיקר על הבדלים שהיו ביננו מהתחלה אותם תכונות שבחרתי בהן הן מציקות לי יותר מכל האם זו בדיחה אכזרית של הטבע? מה עושים?

מ-ה' אשה לאיש

בס"ד נכון שישנה בדיחה אך לא של הטבע . ובכלל מה זה הטבע ? האם הטבע זה גורל עיוור כפי שהרבה אנשים נוטים לחשוב ולא שמים לב שהם משתמשים במושג שאין בו קשר בין מילה למילה ? משמעות המושג גורל אינו כפי שמבינים שמדובר בהגרלה עם מדת הסתברות של זכייה המחושבת בהתאם לנתונים . גורל הינו דבר מתוכנן שנקבע מראש , כפי שרואים בחלוקת הארץ ע"י יהושע , אף על פי שהנחלות נקבעו מראש ע"י האלוקים החלוקה בפועל נעשתה ע"י גורלות שנאמר "אך בגורל תחלק את הארץ" והגורל בס"ה קבע את מה שהאלוקים אמר כבר מראש אך מכיוון שלא כולם שמעו את קולו של האלוקים מדבר ניתן הגורל שאותו כולם יכולים לראות . גורל דומה ראינו כאשר יהושע רצה לדעת מי הוא המועל בחרם יריחו והגורל קבע מי הוא המועל וכך הוא התגלה , לכן הוא אינו יכול להיות עיוור ואם הוא עיוור הוא לא יכול להיות גורל . את הגורל קבע אמנם הטבע אך את הטבע יצר האלוקים . ולא בכדי "הטבע" בגימטרייה עולה כמניין "אלקים" כפי שהוא נכתב בתורה באות ה' חסר ו' . ועתה אל הבדיחה : הבדיחה הינה התפיסה המוטעית שהאשה שבחרתי היא האשה שמתאימה לי דהיינו כל מה שאני אומר היא תענה אחרי אמן כי היא ודאי תרצה את מה שאני רוצה ואף אני ארצה את מה שהיא תרצה ואז לא תהיה לי שום בעייה לענות אחריה אמן ותמיד אנו נזרום בדרך שאני רוצה שגם היא תרצה ולעולם לא יהיו שום מחלוקות בינינו שהרי גם אני וגם היא לא רוצים זאת ואף לא זקוקים לזאת . ובכן עד כמה שזה נראה אבסורד ואף אחד לא יאמר שהוא באמת חושב כך אבל זאת בדיוק האשלייה שהוא מטפח לעצמו כי כך הוא היה רוצה לראות את החיים שלו ואדם מדמיין את מה שהוא רוצה לחוות . יש לדעת שהדבר הכי לא טיבעי הוא שזוג יסתדר ביחד ניתן לאמר שזה כמעט משימה בלתי אפשרית בגלל ההבדלים הקיימים בצורת החשיבה הרצונות השונים תפיסות העולם השונות והמנטליות השונה . אך אף על פי כן הבורא ייעד לנו חיים כאלה ואף קבע לנו את בן/בת הזוג שלנו אף על פי שנראה שאנו בחרנו אותה . גורל זה באמת נקבע מראש אך לא כבדיחה אכזרית אלא כמצע מתאים בו תוכל לבנות ולטפח את אישיותך לעדנה ולצרפה לרכוש את מדת החסד התמידי והוויתור לא עוד אתה לעצמך אלה אתה לאשתך ולאחר השתלמות מסוימת בכור היתוך זה אתה ליילדיך הבאים זה אחר זה כדי לתת לך פסק זמן להתרגל לכל מצב חדש ואז אתה הופך להיות עבד נרצע למשפחתך מרצון בו אתה מעניק ונותן מעצמך וממרצך ומממונך ומכוחך ומזמנך , אישיותך מתעדנת ונאצלת ואתה משתנה לטובה ע"י ריפוי בעיסוק מבלי שתרגיש בכך , אך כל זאת כאשר אתה עושה זאת מתוך רצון טוב . אך אם הינך מרגיש שהעול כבד עליך והינך רוצה לפרוק אותו בכל הזדמנות ואינך מוכן להשלים אתו אזי ההבדלים שהיו ביניכם ילכו ויתעצמו והפער ילך ויגדל ויגיע למימדים מפלצתיים שלא ניתן יהיה לגשר אותו .

התייחסות לא נאותה של הבעל ליד הוריי

בעלי מתייחס אליי מאוד יפה אך כשאנו ליד משפחתי, הוא נוטה לכעוס עלי על כל דבר קטן, הוא אינו רגוע ונוטה להתווכח להתפרץ ואף אינו מוכן לוותר ולהבליג על דברים קטנים.

בית המשפט העליון

בס"ד הייתי רוצה להרחיב את דבריו של ידידי הרב תדהר את טוענת שבעלך מתייחס אלייך מאד יפה , האם אין ביניכם חילוקי דעות כלל ? האם הוא מסכים אתך על כל דבר מתוך כך שזאת גם דעתו או אולי מחוסר בררה ? האם את נוטה לכעוס אם הוא יסכים אתך ? האם אתם מסוגלים לנהל שיחה פתוחה ותרבותית ? ייתכן מאד שבעלך מדחיק כעסים פנימיים בגלל הרגשת כפייה וחוסר אונים שהוא מרגיש בחברתך ואולי מבלי שתרגישי זאת ואף אינך עושה שום דבר מתוך כוונה כזאת . אך הדברים האלה עשויים לבוא ליידי ביטוי חיצוני בחברת משפחתך מתוך רצון שהם יוכיחו אותך מה שאין הוא יכול לעשות בעצמו . ייתכן והדברים יבואו ליידי ביטוי גם בחברת חברים הסיבות לדבר הינם כפי שהזכרתי שהדברים נעשים מתוך רצון שאנשים שהינם אוביקטיביים ואינם כפופים לך יוכיחו אותך מבלי שתדחי את התוכחה על הסף ואז אולי תתעוררי ויהיה שינוי ביחסך אליו גם בהיותכם לבדכם . צר לי שאני רומז לכך שהסיבה לכך עשוייה להיות מידה של שטלתנות כלפי בעלך שהרי איזו סיבה יכולה להיות שהוא יתנהג כך דווקא במקום שהוא צריך ליצור רושם חיובי כל כך על עצמו . מומלץ יהיה לשבת ולשוחח ביישוב הדעת על מה בדיוק מציק לו שגורם לו להתנהג כך אך עם הרבה רצון לשמוע , להאזין ולהפנים על מנת לשנות ולהשתנות . בהצלחה !

חוסר התאמה

אני חסרת אונים, ומרגישה שאיננו מתאימים (בלשון המעטה) ולא יודעת מה להחליט. יש הרבה רגעים יפים ושלווים, אך הרגעים המעצבנים/המביכים הורסים הכל וזה קורה, לצערי, לעיתים קרובות. יש לי הרבה רגשות שליליים כלפיו ובליבי, לעיתים, אני בזה לו. בעלי בחור "קרבי" (תרתי משמע), נכנס לעימותים חזיתיים, מתווכח לשווא, משבית שמחה ובעל יצר להרוס. איננו דומים בהשקפה(רוצה שילמד תורה בקביעות,יתפלל במנין, ציצית וזה לא נעשה - אני לא לוחצת בעניין, יש מספיק בעיות אחרות :-)), בראיית החיים (אין לו מספיק אמונה, אז כל מה שקורה תמיד ימצא אשמים, אף פעם לא יאמר אולי זה רצון ה' או אולי אני אשם, או אולי יש שיטה קלה לפתור את הבעיה ולא צריך להילחץ ולכעוס. תמיד האחר, הלא נכון, אשם. לדוגמא היינו בטיול יחד עם גיסי ואחותי בצימר ואורחים אחרים הפריעו לו לישון. העצבן עלי ואמר "אי אפשר ככה, יותר אני לא הולך לטיולים איתם" (עם אחותי וגיסי), אח"כ כמובן שהולכים איתם - הכעס שכך. דוגמא נוספת, התכופף לקחת צלחת מהארון וכשקם "לקח" איתו את הדלת, התעצבן ואמר "צריך להחליף את הסדר של הארון הזה, את לא יודעת לסדר" . אם זה לא היה עצוב הייתי מתפקעת מצחוק. הכל שחור אצלו, פסימיסט, דאגן, לחוץ, סגור, לא מאיר פנים, קר, מוצא סיבות למריבות עם כולם (לא רק איתי!) ואח"כ שומר טינה . לדוגמא: עם אחותי הוא לא מדבר זמן רב בגלל שהיתה עדה לויכוח ביננו (באחת השבתות ביחד עם אמו, כשהכל היה לכאורה שלו ורגוע, דיברנו על בגדים ואמרתי לתומי שאין לי הרבה בגדים והוא אמר שגם לו אין. אמרתי שדווקא, קניתי לו כמה חולצות והוא נכנס ל"טירוף" רץ לארון שלו הביא את כל הקולבים וצרח "תגידי לי מה אני לובש מכל מה שקניתי לי" . לא הגבתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי ואחותי לקחה זאת לליבה. השיחה המשיכה להתנהל כרגיל ואיכשהו, העירה על גיסי שהוא בן אדם נחמד וסבלן (אולי להדגיש שלא כמוהו) ומאז שומר לה טינה ולא מדבר איתה מעבר להכרחי. נוטה להמעיט בערכם של אחרים - אם נאמר על מישהו איזשהי מידה טובה, מיד יאמר אבל השני עם מידה יותר טובה, או X בן אדם חכם, יאמר אבל אשתו יותר. ברצון לעזור לזולת (אם אני מכבסת לשכנה מיד התגובה שלו (בכעס כמובן) "שתתקן את המכונה שלה, שזה לא יהיה קבוע" או לפעמים לוקחת מס' בגדים לכבס לאחותי "שתיקח את הכביסות להורים, יש לה רכב" בהכנסת אורחים יש ממש בעיות קשות. החליט שהחוק יהיה אחת ל-5 שבתות ואסור לחרוג מהחוק את אחותי שגרה קרוב ורווקה, רוצה להזמין לארוחות בלבד (שלא במסגרת ה"חוק") מגיב ואומר "למה היא לא נוסעת להורים שלך" או להזמין את האחיינים שלי, נכנס לעצבים ואומר שהם לא מחונכים (הוא רוצה אותם רובוטים) אם השכנה במקרה אצלי כשהוא בא (זה לא קורה הרבה, נכנס ללחץ, בקושי מתייחס אלי וכמובן לשכנה - אומר לה שלום בקור ולא מרחיב הדיבור. ובכלל הוא טיפוס מאוד קר. נוהג בצרות עין כלפי אורחים - התארחו חברים שלנו ונגמרה השתיה והבאתי בקבוק נוסף, הסתכל עלי בזעם ואחרי כמה דקות אסף את כל הבקבוקים (באמצע הארוחה!) רציתי שהאדמה תפער את פיה ותיקח אותי אוהב להראות שהוא המחליט ומפליא אותי ש"מתהדר" בדברים מטופשים וגם לא נכונים שמשום מה לא מביכים אותו, אך אותי מביכים מאוד. התארחנו אצל הורי והיו גם הדודים ודיברנו על הוצאות אוכל. הוא אמר שהוא קונה אחת לחודש ואם נגמר החומוס אז נגמר. לא יהיה כל החודש!!! (אח"כ הם ריחמו עלי שיש לי בעל קמצן ונוקשה ולך תסביר שזה לא נכון וכו') גם בעבודה מצליח להסתבך עם הקולגות, בגלל שנפגע מכל דבר ומפרש דברים לא נכון. רק מגיע הביתה מתחיל לספר שההוא ככה וזה לא בסדר וזה עיצבן אותי, אלו בערך השיחות שלנו. כשאנו מתארחים אצל הורי, כשהם חוזרים מביה"כ אחיותיי עדיין ישנות וכבר בדרך מספר לאבי (כל שבת שאנו שם, באופן שיטתי) שאסור אבל ממש אסור לעשות קידוש לאחר חצות יום (לא משנה ששעה וחצי לפני חצות יום) ונכנס הביתה חמוץ וחסר סבלנות, אומר לי שבת שלום בקוצר רוח וללא הסברת פנים ומוסיף ואומר ברוגזה "לכי תעירי את אחיותייך" וכשאמרתי לו "סבלנות" אמר לי לפני זרים וללא שמץ של בושה "תשתקי" קשה לו להסכים עם דעות שונות ממנו. והוא יכול לחזור על אותו ויכוח עם אותו בנאדם חזור ושוב. וגרוע מכך, גם לפני אחרים, התנהגותו מבישה, יכול להתנפל על אחרים בלי מחשבה ובלי פילטר בושה, (למרות שהוא ביישן מאוד) ובצורה לא הגיונית ואפילו מטופשת, אולי רוצה לתקן את העולם, אולי ל"התגדל" על חשבון אחרים (למרות שקורה בדיוק ההיפך) לדוגמא: פעם הייתי איתו באירוע וישב ליד חברים ושאל אחד מהם מה שלומך? ענה לו בסדר ואח"כ שוב שאל מה קורה? וענה לו (סתם) "על הפנים" ואז התחילה סצנה שלעולם לא אשכח. בעלי התרגז ואמר לו למה מה חסר לך, יש לך עבודה, יש לך ילדים ועוד" החבר אף אחד בשולחן לא הבין מה קורה ואני כל כך התביישתי. הוא לא שבע רצון מכלום, תמיד מלא טענות כרימון. לאחרונה, אם אני הולכת לאחותי או לחברה פה בשכונה, לדעתי הוא ממש מקנא, והמנטרה שלו "אנחנו עוזבים את השכונה" כאילו שזה יפתור את הבעיות ביננו. קשה לו לראות שיש לי חברות ומשפחה. ברה"ש היינו אצל אחותי ואחיינים שלי מאחות אחרת היו אצלה, הוא "חיפש" את אחיין שלי (בן עשר) והיתה לו החוצפה להעיר לו לפנינו ולפני כולם, העיר לו על כל שטות, אם שר שיר לא בדיוק חינוכי "זה מה שמלמדים אתכם בתלמוד תורה?" כאילו נכנס לאובססיה ודיבר עליו בפניו, בכל הזדמנות, שלא מחונך, שיצא שבאבניק, ממש ירד לחייו, כשאמרנו לו שהגישה שלו לא נכונה ולא טוב להיות כזה נוקשה ואפשר בדרכי נועם ובנוסף לא מתפקידו לחנך ילד שלא שלו התעצבן ושאל ובכלל מה יצא מכם? (ממני ומאחותי). למחרת "התלבש עלי" (כנראה שהתרגש שביקרתי אותו יום קודם) לפני כולם שאני לא דואגת לו (לקחתי את הלחם שהיה מונח לפניו ונתתי לאחיין בלי לשים לב . שוד ושבר!). עד היום אנחנו לא מדברים הוא לא פתוח, לא מסוגל לשבת ולומר מה מפריע לו, מה כואב לו, מה לעשות על מנת לתקן. הגישה שלו היא כעס ולא יודע/מסוגל לפתור בעיות בדרכי בנועם. בקיצור יש לו המון תסכולים ובעיות רגשיות, הוריו גרושים, הקשר עם אביו רופף מאוד, גם לאמו שמר טינה בגלל שהכניסה בן זוג לביתה וטוען שגרמו לו לעבור לגור עם סבתו. המצב כעת איתה יותר טוב, אך גם איתה יש לעיתים חיכוכים. ברור לי, שיש בו חסרון (אם כי הוא לא מודה בכך וזה כבר בעיה!) ולדעתי צריך טיפול, מעבר לטיפול זוגי. היינו אצל יועץ נישואין מס' פגישות, היה גם איתו לבד וראה שאין התאמה ושהבעיה היא איתו, ובכל זאת אמר שהוא זקוק להרבה תשומת לב ולהרבה אהבה, אך קשה לי לתת לו זאת, כאשר מתנהג כפי שסיפרתי. כשאין ביננו כעסים, משתדלת לעשות רצונו, מחייכת אליו, מאירה לו פנים (למרות שנכנס בד"כ חמוץ וזה כבר הורס את הרצון הטוב), לוותר על דברים לא עקרוניים, משתדלת לא להזמין אורחים, קונה לו מתנות, מקשיבה לו (למרות שמספר הרבה לשון הרע) ה"בעיה" שאני רגישה לזולת ולא מסוגלת לראות שפוגעים באחרים, שלא עשו כלום, ולצערי, אני לא אשה שפוגעים בה ומסוגלת להבליג (אמנם באותו רגע אני שותקת, בכל זאת אני לא רוצה להביך את האנשים סביבנו, אך נפגעת ולא מדברת איתו ובפירוש מבקרת את התנהגותו) יכול להיות שהוא צריך אשה אחרת פחות פגיעה, שאוהבת למרות הכל ונותנת הרבה תשומת לב. חבל שאני סובלת והוא לא פחות ואולי יותר (הרי הדברים לא מתנהלים כפי שהוא רוצה) אני לא רוצה להתגרש, למרות השוני הגדול מאוד ביננו מכל הבחינות ולמרות שרציתי מאוד שביתי יהיה בית פתוח, מכניס אורחים, עם גמילות חסדים, וזה רחוק כרחוק מזרח ממערב מרצוני, עדיין נותרה בליבי אהבה כלפיו ואני יודעת שהדברים יכולים להיראות אחרת וכולי תקווה לשינוי מבורך (אני לא יודעת אם הוא יסכים לטיפול, ש

שלום למיואשת קמעא ובצדק

בס"ד ישר כח על הסבלנות לכתוב כל כך הרבה על מנת לתת את מירב הפרטים אשר יעזרו להכוונה . התנהגותו של אדם הינה פונקציה של בית הוריו חבריו סביבתו ספרים שקרא שמע וראה ודברים נוספים שנחשף אליהם במהלך חייו , כל אלה עיצבו את אשייותו את מחשבותיו את תפיסת עולמו ודעותיו . ילד שגדל בבית לא יציב מבחינת הזוגיות של הוריו עשוי לסבול מביטחון עצמי נמוך . במצב שאת מתארת ישנה תוספת נכבדה של תיסכול וזעם כלפי הוריו אשר לא העניקו לו את צרכיו הנפשיים ואולי גם הגשמיים , זעם אצור זה עשוי לבוא לידי ביטוי בפסימיות קיצונית נגד כל סביבתו מבלי שהנמצאים בסביבתו יבינו מה הוא רוצה מהם . אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של ילד מהוריו הינו חום ואהבה , וביטחון ויציבות שמוענקים לילד בעיקר מעצם האחדות שיש ביניהם . ביטחונו העצמי במידה ואינו מיוצב דיו ירצה לבוא לידי ביטוי ע"י התעקשות יתרה על מנת לחזק אצל סביבתו את המבט אותו הוא מעוניין שיביטו עליו והוא שהינו אדם בעל ביטחון עצמי ודעות אישיות מוצקות ויציבות . יש להבין שילד שלא קיבל יקשה עליו לתת מחוסר כלים הנרכשים בד"כ בילדותו . יתכן שילד שסבל מחסך גשמי יפתח חרדות ממצבי חוסר דבר שעשוי לגרום לו לקושי בהוצאות ואף למדה מסוימת של קמצנות , דבר שנראה מאד לא סימפטי . יש עדיין מה להאריך ולהסביר ויש צורך בהרבה סבלנות , אך בעיקר יש צורך בטיפול פסיכולוגי מתמשך על מנת לעזור לו וכל זאת עם הרבה רצון מצידו לעזור לעצמו . בהצלחה!

ויכוחים בנחת נשמעים?

אנו זוג הנשוי כ- 3 שנים, אני אמריקאי ואשתי ישראלית . מעולם לא התייחסתי להבדלי מנטליות כהבדל משמעותי, לאחר שנישאתי נכחתי לדעת שהבדלי מנטליות אינם מתבטאים רק בהבדלי מנהגים וכדומה. אלא בדברים נוספים שגדלנו והתחנכנו עליהם בילדותינו. כאשר אני ואשתי מתווכחים היא מרימה עלי את קולה וצועקת דבר הפוגע בי מאוד. בבית הורי מעולם לא שמעתי צעקות, ובודאי לא את אימי מרימה קול על אבי ,הם היו נכנסים לחדרם ומדברים ביניהם. לעומת זאת בבית חמתי נכחתי לראות שעניין זה מורגל בביתם וגם אימה מרימה את קולה. הסברתי לאשתי את הקושי שלי בוויכוחים איתה אך היא מסבירה לי שאין זה בשליטתה, ושלהרים קול זה דבר נורמלי, כיצד ניתן להרגיל מצב בו אפשר יהיה להתווכח בלי הרמת קול?

הרגל=התנהגות מסוימת שחזרה על עצמה מספר פעמים

בס"ד כאשר מרכיבים מכשיר מסוים דרך הפרוק שלו תהיה בד"כ כפי שהורכב . הרגל כשמו כן הוא רגילות לדבר מסוים שלמעשה חזר על עצמו מספר פעמים דבר שנחרת בתאי הזכרון של המוח והפך לחלק הפועל באופן ספונטאני אצל האדם . באותה הדרך בדיוק ניתן לעקור הרגל שאינו רצוי ולהקנות במקומו הרגל רצוי , לצורך כך אנו זקוקים למספר תנאים : 1) רצון עצמי לשינוי המנוגד להרגל . 2) הכרה בליקויו של ההרגל ובחסרון הנובע ממנו . 3) מוכנות להתמודדות בקושי הנובע מכח ההרגל . 4) ידיעה ברורה של בני הזוג על האפשרות המתבקשת מאליה של כשלונות עתידיים חוזרים ונישנים . 5) עקשנות , התמדה ודבקות במטרה . 6) קבלת בן הזוג כמבקר לסייע למטרה ע"י ביקורת בונה . 7) נתינת משוב חיובי בדרך עידוד ע"י בן הזוג . 8 ) ביקורת עצמית גבוהה . לאחר מוכנות בני הזוג לתנאים אלה אפשר להתחיל לגשת לעבודה . העבודה תתבצע ע"י נסיונות יזומים חוזרים ונישניים של התנהגות רצויה במקרה זה דיבור מעודן , תוך כדי ישומם של התנאים שנכתבו . אני חוזר ואומר יהיו כשלונות , אך הכשלונות ילכו ויפחתו ויהוו מנוף להצלחה . בהצלחה !

שאלתי ממקודם

הייתי מעוניינת לקבל תשובה אם אפשר תודה

הפרטים הינם חד סיטריים

בס"ד איני יודע אם שמת לב לכך אך לאורך כל המכתב את מתארת את מעשיהם המכוערים של בעלך , הוריו , אחיו ואין את מתארת ולו רק במילה אחת את תרומתך לכל המצב שאליו נקלעת , גם כאשר את אומרת שגרמת להרחקתו מן הבית למשך 14 יום את טוענת שזה היה בעל כורחך . בפורום זה אנו רואים בדרך כלל זווית ראייה של צד אחד בלבד מן הראוי היה שהיית מתארת גם את מעשייך ולא רק את התגובות שאולי חלק מהן עשויות להיות אף מוצדקות מזווית ראייתו של בעל מקצוע אך אין לי שום תאור של מעשייך האמנם לא תרמת כהוא זה למצב וההתנהגויות שתארת אינם אלה דפוסי התנהגות ולא תגובות ? אם כך אזי מדובר באנשים לא שפויים שזקוקים לאישפוז . אך מכיוון שאין אני מגיע למסקנה זו מסקנתי הינה שאין כאן תאור של מעשייך . בכל אופן הצעתי היא לערב בדחיפות בעל מקצוע או לחכות לדיון ולבקש שלום בית או שממילא בית הדין ישלח אתכם ליעוץ . בהצלחה !

אני לא אוהב את אשתי מה עושים

אני נשוי מזה כשנה,לאשה טובה חמה ואוהבת,אך משום מה איני מרגיש מחובר אליה רגשית אני לא מרגיש שום סוג של שלמות בקשר אין בי שום שמחה ,להיפך אני מסתובב אכול בחרטות על נישואינו מה שמשרה עלי תחושה של עצבות ודכדוך במשך זמן ר,לרוב אני מצליח להסתיר את רגשותי בפני אשתי ולתת לה תחושה שהכל טוב,אולם ,אשתי מרגישה לפעמים בכך, ואני ,שאיני יכול לשבור את הכל במחי אצבע נאלץ לשקר ולומר שהכל טוב ,והעצבות שבי אינה קשורה אליה ,ולכן אני נאלץ לסוך על פני אופטימיות מזויפת שהכל יהיה טוב. יש לציין שמשפחתי מאד אוהבת את אשתי וחושבת שזכיתי בבחורה מצוינת,אך אני לא מצליח לתרגם את מעלותיה של אשתי לאהבה ושלמות ושקט נפשי,אין יום שאני לא חושב לפרק את החבילה,אני גם משוכנע שהייתי עושה זאת ללא היסוס, אך ביודעי שצעד כזה יגרום לשברון לב הן אצל אשתי ומשפחתה והן אצל משפחתי אני נמנע מלעשות זאת,ומעמיד פני עסקים כרגיל,וכך עובר הזמן ואני נהיה נואש יותר ויותר,מסתובב מתוסכל ללא חשק לעשות שום דבר עם החיים שלי,אני ,בנקודה הזאת מרגיש בודד כפי שלא הרגשתי בחיי,ואני זקוק לעזרה ולו בכדי לדעת אם ניתן לשקם את מערכת היחסים. אודה מקרב לב על תשובתכם

הידע על המושג אהבה הינו ההבדל בין לשקם ללהתגרש

בס"ד יש להתחיל ולנתח סוגייה זו ממספר נקודות הנחה . התפיסה המקובלת בנושא הינה שאהבה הינה רגש ספונטאני שעולה ממעמקי הלב כלפי בן/בת הזוג וכשהוא אינו עולה סימן הוא שהאהבה איננה קיימת . תפיסה זו איננה מדברת על כך שהאהבה הינה פונקציה של גורמים מסוימים . תפיסה זו גם מדברת על כך שיש להרגיש משהו כבר ממבט ראשון "אהבה ממבט ראשון" או איזה "קליק" מסוים המהווה אינדיקאציה למציאותה של אהבה . על פי תפיסה זו אהבה הינה גם פונקציה של מזל שהתמזל באקראי לזוג "המאושר" אשר זכו לכך שהאהבה בחרה לה אותם כיעד . אני שמח לאכזב אותך ולבשר לך חגיגית כי לתפיסה זו אין שום קשר לאהבה , כל התפיסה הזו מדברת על המושג שנקרא התרגשות שמופיע על פי קריטריונים שאינן ניתנים לחיזוי והתרגשות זו הולכת ודועכת מהר יותר או פחות אצל כולם כפי שזה מתבטא כלפי כל דבר חדש בכח ההרגל הגורם לדעיכה זו . במקביל אך ללא שום קשר יש לערוך לך ניתוח מוח פתוח ולדלות משם את כל שאיפותיך וחלומותיך על דמותה , אישיותה והתנהגותה של בת זוגך כפי שהיא הצטיירה בדמיונך . יתכן שהמציאות אינה מגשימה את חלומותיך ועקב כך המחסומים הנפשיים כלפי אשתך . יתכן מאד גם שיתברר שהדמיון ביחס לשאיפותיך כלפי אשתך לעתיד היו מבוססים על תפיסה מעוותת ובלתי מציאותית , דבר שגורם לך לראות פער בין אשתך לבין מה ששאפת לראות בדמיונך . יתכן גם שהפער אינו כל כך מפלצתי כפי שהוא נראה בעיניך שהרי הוא יכול לנבוע מציפיות המבוססות על דפוסי התנהגות הניתנים לגישור די בקלות על ידי הדרכה מתאימה . התפיסה המקובלת ביהדות הינה שאהבה ניבנית ביחד רק לאחר הנישואין ואין באים איתה אל הנישואין ואין היא פונקציה של רגש עיוור שיש לצפות לו שיופיע מאיליו . ישנו בתורה חיוב שנקרא "ואהבת לרעך כמוך" ומציווי זה יוצא הענף של "חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו" ואם נוסיף את הציווי של "ואהבת את ה' אלוקיך" נשאל שאלה אחת על כל מכלול ציוויים אלה היאך ניתן לצוות על הלב להרגיש הרגשות מסוימות ועוד של אהבה . מתברר שהתשובה נימצאת בצמוד לציווי של "חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו" . אם ניקח מודל מוכר (אולי לך עדיין לא אך לפחות ידוע) על מנת להבין מהי אהבה , המודל יהיה אהבת ילדינו . אהבת הורים לילדים איננה דבר הנוצר מאיליו אלא דבר הנגרם . הרב דסלר מסביר מה יוצר אהבה ואומר כך : "יותר ממה שהאהבה מביאה לידי נתינה הנתינה מביאה לידי אהבה" כלאמר אנו נותנים בדרך כלל למי שאנו אוהבים אך למעשה האהבה הבסיסית שבגללה אנו מרגישים צורך לתת הינה בסיס רגש צר ביותר שלמעשה הולך ומתפתח ונבנה כתוצאה מריבוי הנתינה . דהיינו הדבר הגורם לנו לאהוב את ילדינו אהבה ללא מצרים איננה בגלל העובדה שמדובר בילדינו אלה ההשקעה והנתינה הבילתי פוסקת לאותם יצורים שלא קיבלנו מהם שום החזר מקביל היא היא הגורמת לנו לאהוב אותם ללא גבול ולרצות להמשיך ולתת להמשיך ולהעניק בלי לצפות לשום תמורה . והגדרתה של האהבה הינה "הרצון להעניק לשני מבלי לצפות לשום תמורה". ולכן כתבתי שהתשובה נמצאת בצמוד לציווי שהרי אם אדם יכבד את אשתו יותר מגופו מתוך רצון טוב של הכרת הטוב הוא יגיע בהכרח לאוהבה כגופו מכוח הכלל שניתן להסבירו ולהבינו על פי כל דבר שאדם משקיע בו ומתקשר אליו וזה יכול להיות עציץ שהוא טיפח או בעל חי שגידל או בית שבנה במו ידיו כל דבר שאדם משקיע בו מאישיותו הוא הופך להיות קשור אליו מבחינה נפשית . לאחר כל זאת הכל פתוח להתחיל להשקיע ולהתחיל לאהוב אחרי הכל אהבה הינה תוצאה של נתינה ולא תוצאה של קבלה . תהיה עדיפות לבנות זאת ע"י הדרכה מקצועית . בהצלחה !

אני חושבת שאני לא מאוהבת בבעלי. מה עושים?

כל דבר קטן שלילי שבעלי עושה אני כועסת נורא בלי פרופורציה... הייתי 3 ימים בחו"ל בלעדיו ולא חשתי געגועים חזקים... אני נורא פוחדת אני צריכה לדבר טלפונית עם משהו דחוף... אני נואשת.... אני מרגישה שאני עושה דברים עם נזק בלתי הפיך... יש לי הרבה להסביר על הרקע כדי שתבינו יותר את שאלתי... בבקשה דברו איתי בהקדם....קשה לי ויש מריבות על דברים פעוטים... אנא כתבו לי לאן להתקשר תודה מראש

אהבה הינה פונקציה של השקעה

בס"ד למרות הכותרת הבלתי מתפשרת הניתנת להבנה עלידי תשובה לשאלה קודמת שכתבתי עם אותה בעייה , אך נראה שאצלך ישנם אלמנטים נוספים הגורמים להתנהגות שלילית אף בעיניך עד כדי חוסר שליטה במצב העשוי להביא להתדרדרות ביחסים עד למצב שאין ממנו חזרה . הפרטים החסרים עליהם אמרת שהינם רקע להבין את המצב חשובים מאד על מנת לכוון אתכם בהתאם , אך אל יאוש עם רצון טוב לתקן יש הרבה מה לעשות .

לא רואה עניין בנישואין

אני אישה חרדית בגילאי ה20 ולא רואה עיניין בנישואין מה לעשות בכדי להרים את רמת המודעות שלי בנושא, האם הדבר כדאי או שהוא יבוא לבד עם הזמן?

האם הינך נשואה או רווקה ?

בס"ד אמנם השאלה נכתבה בנושא של שידוכים ומציאת בן/בת זוג אך הסתפקתי בכל זאת אולי את למעשה נשואה ובתחילת חיי הנישואין , או שאת באמת רווקה בהתאם למקומה של השאלה . בכל אופן אין הדבר ברור לי , אך במדה ואת רווקה יתכן מאד חוסר בשלות לחיי נישואין שיכול באמת לנבוע מחוסר מודעות לחשיבות הנושא . חוסר מעורבות אישית בחברות העומדות לפני נישואין ובתחילת נישואיהן תתרום גם כן לעיניין זה , הזמן יכול להוות תרופה מתאימה לעיניין . שיחות עם אנשים מקצועיים או רבנים יכולים לתרום להעלאת המודעות בנושא . במידה ובכל זאת את כבר נשואה התשובות יהיו שונות לחלוטין. בהצלחה !

נשואה בודדה

שלום רב. אנו מתקרבים לגיל 50. יש משהו נקודתי בנישואין שלי שמאד מפריע לי ואיני מצליחה לשנות את בעלי כלל. והוא: כשהוא נמצא איתי בקידושים של ביהכ"נ, או שאנו מוזמנים לאירועים משותפים, הוא בקושי יושב לצידי מספר דקות, ולאחר מכן נעלם , ומדבר עם אחרים זמן רב. ואני יושבת לבד, בודדה, עצובה מאד, מתוסכלת ומרגישה שהוא מעדיף את אנשי הקהילה בו אנו מתפללים מאשר אותי. כואב לי לראות שכל בעל יושב לצד האישה ואני נותרת לבדי, ישובה על הכסא, האם אחרים יותר חשובים מהאישה? מה גם שהוא מרבה לדבר עם אנשי ביהכנ"ס בו אנו מתפללים ואיתי ממעט בשיחה. תמיד אני צריכה לחלוב ממנו משפטים. אני מרגישה שהוא לא חבר, אינו פתוח והפלייה בייחסים ביני לבין אחרים. זה גורם לי לתסכול אדיר ושנאה עזה לבעלי שאין כמותה. הוא טוען שהוא לא מוכן להשתנות וכך הוא. זה נקרא לתת כתוב לאישה? אני מקנאה עד עמקי נשמתי כשאני רואה זוגות שיושבים באירועים משותפים, יחד, מדברים, משוחחים, צוחקים, והוא תמיד טיפוס אנטיפט אלי, קודר, אינו איש שיחה ועוזב אותי באירועים למען אחרים. ועוד טוען שהוא כן אוהב אותי. כך מתנהג בעל שמכבד ואוהב את אשתו? אני מרגישה מצוקה נוראית, מרגישה בודדה בנישואי. חוץ מיזה שהוא אבא טוב ליילדי ואיני מסוגלת מבחינה כלכלית להיפרד ממנו.

סליחה על השאלה .

בס"ד לפני שאתיחס לתוכן השאלה האם הינכם אמורים לשבת יחד בבית הכנסת ? האם מדובר בבית כנסת רפורמי או קונסרבטיבי ?

אינו מחזר כלל

בהמשך לשאלתי הקודמת ברצוני להוסיף: בעלי חוץ מיזה שמפרנס, ועוזר לי בבית מעולם לא החמיא לי, לא מפרגן לי, טיפוס סגור, מעולם לא אמר לי מילה שחיממה לי את הלב או ריגשה אותי. טיפוס מאד סגור, קשוח, אנטיפט, אבא נפלא , מעולם לא חיזור וולא מחזר אחרי, ותודה לא-ל יש לי הרבה נתונים מרשימים שרק מאחרים אני מקבלת מילים חמות וכד', ובעלי כמו אילם. מעולם לא הצלחתי לשנותו. שוחחתי איתו על כך, ותשובתו: "ככה אני ועלי להשלים...". הפסקתי לחלוטין לאהוב אותו. אני טיפוס חם, מחמיא, מפרגן, בעלת חוש הומור, והוא ההיפך הגמור. לצידו- אני תמיד עצובה ואין לי שמחת חיים. הוא לא מוכן ללכת לייעוץ ולא מוכן להשתנות- כי כך הוא!!!. אני צמאה עד מוות ל: חום, מילה חמה, לחיוך, לפטפוטים. אני מרגישה עזובה ובודדה לצד בעלי. כשאני רואה את בעלי מפטפט עם אנשי הקהילה בו אנו מתפללים - ליבי נצבט כמו סכין בלב. איני יכולה להיפרד ממנו: א. מבחינה כלכלית אני תלותית בו. ב. הילדים שלי יישברו והם מאד קשורים אליו. האם כך נגזר עלי לחיות עם גבר כזה עד סוף ימי?????? אני לעיתים בתוך תוכי מקנאה בנשים החילוניות שיש להן את האומץ לבגוד, אך לי אין את האומץ מאחר ואני באה מבית דתי , והאם זה פיתרון לבגוד?????. מה עושים, אני במצוקה נוראית. אני משקיעה בו, בבית ובילדים מעל ומעבר. בתודה מראש וסליחה על האריכות -= שרה.

עני בבקשה בצורה ברורה על שאלתי כדי למנוע אי הבנות

בס"ד תשובתך במהרה חשובה על מנת לתת התייחסות נאותה לתוכן השאלה .

ריבים

כשאני ובעלי רבים זה בעיה ענקית שפשוט קשה ליפטור אותה. בעלי מתבטא בצורה לא יפה וליפעמים אני ניגררת לעיניין ומוסיפה. וכשאני באה ליפתור את העיניין בעלי לא מוכן לישדמוע אותי ולא רוצה לדבר. והוא מסוגל לא לדבר איתי במשך שבוע. גם אם אנחנו רבים על עיניין שאני צודקת בו הוא לא מוכן לבוא ולבקש סליחה הוא ישתוק ויחכה שאני אבוא ואתחיל לדבר איתו. איך אני מפסיקה את כל המילים הלא נעימות האלו ואיך אני אוכל לדבר עם בעלי???? אציין כשתמיד אני באה ומנסה לדבר תמיד הוא יאשים אותי ויסתכל על כל מה שלא בסדר אצלי ולא יסתכל על עצמו.

לא לתת צ'נס....

בס"ד השיטה הטובה ביותר במצבים אלו הינה לא לתת צ'נס לטענות מן הצד השני היי את נקייה מכל רבב גם בויכוחים גדולים וגם כאשר הוא זה אשר מתבטא בצורה לא יפה הימנעי את מהיגררות אחריו והישארי את נקייה . הסיבה שהוא אינו מוכן לשמוע אותך נובעת מן הסיבה הפשוטה שהוא יודע שהוא אינו נקי אך הוא מעוניין בהראותו את גודל כעסו עלייך ליצור עמדת מפתח שאת האשמה בכל ולהטיל את כל האחריות לויכוח עלייך ולהוציא את עצמו מכל אחריות . לכן אל תאפשרי לו להאשים אותך ע"י כך שלא תיגררי אחריו ובעת ובעונה אחת תזכרי שאת שומרת על כבודך , מילים מבטאות את פנימיותו של האדם ובה הוא משתקף כמאמר שלמה המלך "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו" . צורת הביטוי של האדם משקפת את אישיותו , לענות באותו מטבע לשון אין פרושו לענות לו אלא לזרוק רפש על עצמך . יש לזכור פרט חשוב ביותר ב"הלכות ויכוח בין בעל לאשה" היזהרי מפגיעה וזלזול בכבודו בכל צורה שהיא מדובר פה בנקודת תורפה שהתוצאה שלה עשויה להיות איבוד עשתונות וזלזול בך בכפליים אל תתני צ'נס. אגב אין בושה בלבוא ולפייס גם אם אינך אשמה הדבר מראה על עוצמה באישיות גם אם אין הדבר נכון אליבא דאמת . בהצלחה!

כל הזמן מחפשת לברוח מהבית

יש לי 3 ילדים נפלאים בעל נוח למרות הכל אני כל הזמן מחפשת לברוח מהבית. בורחת לחברות לסדנאות שונות רק לא להיות בבית. מחכה לתשובה

תשובה לא שיגרתית.

בס"ד אם אני מצליח לקלוט נכון מבעד לשאלתך את תחושתך מסקנתי הינה שאין לך שום כיוון מדוע זה קורה לך ? את מרגישה תחושת מחנק בהיותך בבית ואין זה עולה בקנה אחד עם המסגרת המשפחתית הנוחה שבה את חיה . הצעתי הינה הדרגתית ויש לבדוק בראש ובראשונה את ההצעה הראשונה ורק אם אין שום שינוי יש לבדוק את ההצעה השנייה . ההצעות הינן בשני מישורים שונים לחלוטין . הצעה ראשונה : לבדוק בדיקה יסודית את כל המזוזות בבית . הצעה שנייה : במידה וההצעה הראשונה מולאה בכל פרטיה כולל החלפת המזוזות במידה ויש צורך למזוזות מהודרות ולא כשרות בלבד ובכל זאת אין שום שינוי עלייך יהיה לפנות ליעוץ פסיכולוגי על מנת לרדת לשורשי הבעייה . בהצלחה !

אין תיקשורת

אני נשואה מזהשנה וחצי ומרגישה שהנישואים מיום ליום יורדים ומתדרדרים, אין שפה משותפת ביננו, בעלי מגיע מהעבודה ישר לטלוויזיה, ולנסות לדבר איתו אי אפשר, מיןם ליום אני מרגישהלהחבל נהיה דק דק, אציין שבעלי מפנק אותי בזה שקונה לי מתנות וכול מה שאני רוצה אבל יחס והקשבה ביננו אין, ולפרק נישואים זהלא מה שאני רוצה אציין שבעלי בא ממשפחה הרוסה ואנחנו גרים לידם, מה אפשר לעשות? ואיך אפשר לתקן את המצב???

ולפני הנישואין הייתה תיקשורת ?

בס"ד בדרך כלל התשובה שאני מקבל על שאלת הכותרת הינה כן ובגדול , לכן יש להעמיק ולבדוק מה קרה בדרך שהתקשורת שהייתה לפני הנישואין נעלמה לה אחרי הנישואין . האמנם סתם כך ? יתכן שהתשובה נמצאת במה שציינת שבעלך מפנק אותך על ידי קניית מתנות וכל מה שאת רוצה . נקודה זו מציינת את העובדה שבעלך משתדל לתקשר איתך בדרכו אך לא בדרך הרצויה לך מאד . חוסר תקשורת יכול להיות סימפטום של בעיה או בעיות המעיבות על הנפש ויוצרות מחסומים לפתיחות מילולית . עלייך לנסות ולדובב אותו על מנת לבדוק מה מעיק עליו במידה ויש ולתת לו את התחושה שאת זקוקה לו ולא תחושה שיש לך תלונות עליו אם תצליחי להחדיר בו תחושה זו הוא עשוי להרגיש שאת זקוקה לעזרתו בתחום המלל ורק הוא יכול לעזור לך וממילא הוא יחלץ חושים לעזרתך . עצה זו יכולה להיות טובה גם אם ההנחה הראשונית תהיה שמדובר למעשה באדם שאינו מרבה לדבר מטיבעו . בהצלחה!

ממתינה לתגובה

אודה מאד לרב באם תתייחס לשאלתי. רב תודות - שרה.

מתברר שגם בזוגיות יש רפורמה

בס"ד הצדק איתך שיש מה לקנא בנשים חילוניות אך לא בגלל העובדה שיש להם אומץ לבגוד , מה גם שאיני חושב שניתן לאמר זאת בהכללה , אלא בגלל העובדה שהן יודעות שהן חילוניות וממילא לא אבדה תקווה . ליהודים חילוניים יש עדיין זהות יהודית לפחות מבית אבא אולי אף זהות מטושטשת יותר אך עדיין זוהי זהות יהודית , אך בזרם הקונסרבטיבי ההתבוללות הינה חלק מההוואי האם את בטוחה שהנכד שלך או הנין שלך יוולד כיהודי לכל דבר ? אולי את מתנחמת בכך שאת מישמת הלכה למעשה את החזון של הרצל שרצה להכניס את כל היהודים תחת כנפי האמונה הקטולית אך היצליח מעל למשוער רק בבנו הנס ? אך את טוענת שאת באה מבית דתי לאיזו דת את בדיוק מתכוונת ? אם את מתכוונת ליהדות ? אין הדברים ניראים שהרי הינך משתייכת לקהילה קונסרבטיבית . אם את מתכוונת לדת הנצרות ? הדברים באמת יותר נראים והרבה יותר קרובים אך מדוע את מביאה ראיות מן היהדות כגון "כתובה" ושיש "לכבד ולאהוב את האשה" זה הרי וודאי לא כתוב בברית החדשה וגם לא באיונגיליון . אך אם את מתכוונת לדת הקונסרבטיבית אינך אלא טועה שהרי אין מדובר כאן בדת אלא בקבוצת פולקלור המארגנת ערבי הוואי ואולי גם ימים . כמובן שאין לקרוא לזה זרם ביהדות כפי שמתימרים לקרוא לזה על מנת לתת לזה איזו שהיא לגיטימציה תחת רקע העיוות . זרם אולי כן אך בשום אופן לא יהדות . ואשר לתיקון שמדובר בביכנ"ס קונסרבטיבי ולא רפורמי אין לעובדה זו כל משמעות שהרי הקונסרבטיביים הינם בס"ה רפורמים בפיגור , בעוד כחמש שש שנים יראו הקונסרבטיבים כפי שהרפורמים ניראים כיום . אין הדברים עד כאן יצאו מהקשרם כיוון שהקונסרבטיזם מבוסס על רפורמות ושינויים ובעלך מיישם עתה את הרפורמות שלו הלכה למעשה על גבך אין כאן כללים שאותם היכתיב האלוקים אפילו הרבייס הקונסרבטיבי לא חייב להאמין באלוקים ובמעמד הר סיני כחלק מהרפורמות המתוקנות החדשות מתוצרתו הייחודית . יתכן ותשאלי מדוע אתה מתייחס לדבר שלא שאלתי אותך , הרי בקשתי בס"ה חוות דעת ועצה מקצועית כיועץ ולא כמוכיח אך אבסורד הוא הדבר בעיני שאעיז לתת איזו שהיא עצה אשר תגרום לבעלך להבין שאכן הוא אמור לשבת אתך בביהכנ"ס דבר שהינו תועבה וחילול שם שמים אף על פי שמדובר בביכנ"ס קונסרבטיבי , באופן עקרוני מאד לא אוכל להתייחס אליו כאל אולם קולנוע או אולם תיאטרון . לסיום עצתי היא אם את רואה את עצמך כיהודייה חיזרי למקורותייך ואל תתעסקי בדימויים חיוורים , קיעקוע היהדות ועיוותה הינה גרועה הרבה יותר מחילוניות בבחינת יהרג ואל יעבור .

אני נשוי 6 שנים ומרגיש .....

אני נשוי 6 שנים ומרגיש שבת זוגתי הפכה לאימא מצויינת. אבל לא בת זוג נהדרת שהכרתי. האים זה מוכר? ומה לעשות לציין שאנו מתיחדים בממוצע רק פעם בחודש באותו לילה.

מרוב תפקידים שוכחים לפעמים תפקיד זה או אחר

בס"ד נישואין זו מערכת רב תפקידית המקבלת את הריבוי במהלך הזמן . קורא הדבר שהתפקיד הראשון שאתו התחילו את מערכת חיי הנישואין הופך להיות מוזנח כתוצאה מעומס יתר או מחוסר כוחות וזמן . אין ספק שיש בעקבות זאת לשים אצבע על הדופק על מנת להימנע משחיקה של חיי הזוגיות והאישות . הורים טובים הינם גם הורים ששבעי רצון מחיי הזוגיות שלהם מעבר לצרכים האישיים של כל אחד מהם שעלול להיזנח על ידי הצד השני בגלל הסיבות שפורטו להלן . כיוון שאתה טוען שהיכרת בת זוג נהדרת מן הסתם גרעין זה לא הלך לאיבוד אף אם הוא דעך במידת מה ניתן יהיה על ידי שיחות אישיות אתה להפנות את תשומת ליבה למועקה שבך ולעוררה מחדש לשים דגש על חיי הזוגיות ולטפחם מחדש . במקביל תוכל גם אתה באופן עצמאי להתחיל ולטפח את חיי הזוגיות מהכיוון שלך מה שיכול גם לדרבן אותה לעשות השתדלויות בעיניין וכמובן שניתן להעזר באחד המנחים .

חיוב בגט

אני ובעלי פרודים כ-4 ש' יש לנו ילד בן 7 בעלי חי עם פילגש בלפני שנה וחצי היה ביננו יחסי אישות הוא פתח בתחילה בתיק לשלום בית שלא היה אמיתי זה רק תרגיל של עוד שלו ולאחר מכן הגיש תביעה לגירושין. אני ביקשתי שלום בית מתוך כוונה טהורה אחרי מס' דיונים בית הדין נתן החלטה שיש לחייב אותי בגט לאור זה שאני מס' שנים לא ביחד.אני סירבתי ובהחלטתו נתן בית הדין פסיקה שלא מובנת לי: שבמידה ואסרב לגט על הבעל להשליש גט וכן צ'ק אישי על סכום הכתובה הנומינאלי , ויפטר מכל חיוביו כלפי האישה מה שהייתי רוצה לדעת למה התכוונו בפסיקה זו? על איזה צ'ק אישי מדובר? סכום הכתובה משנת 98 הוא על סך 700,000 ש"ח לגבי הגשת תביעה בנושא הכתובה נאמר לי שרק אחרי שאתגרש אגיש בקשה וידונו עליה . אשמח לקבל תשובה תודה מראש

אל השואלת 2

בס"ד אנסה להסביר את הדברים מתוך דברייך . בית הדין אומר לך כך : את מחוייבת לקבל גט מבעלך גם נגד רצונך וזה על פי תורה נטו . במידה ותסרבי לקבל את הגט או שלא תגיעי לדיון בית הדין יקבל לידיו את הגט שנכתב ע"י שליח בית הדין לבעלך עבורך , דהיינו בית הדין יהפוך לשליח מסירת הגט לידייך עד שתואילי בטובך להגיע לבית הדין ולקבלו ולהיות גרושה וחופשייה להינשא לגבר אחר . בינתיים לאחר שבעלך ימסור את הגט לבית הדין הוא יחשב כבר כגרוש ויוכל להינשא לאשה אחרת כאוות נפשו . לגבי הצ'ק מכיוון שאדם המגרש את אשתו בעל כורחה חייב בכתובתה ולא כפי שהרוב נוהגים היום שעורכים הסכם גירושין המוסכם על דעת שניהם כולל תביעות ממוניות הדדיות ובכך האשה מוותרת על כתובתה וההסכם מהווה תחליף לכל , במקרה הנ"ל אינכם עורכים הסכם גירושין וממילא אין את מוותרת על כתובתך והצ'ק אמור להיות עלסכום הכתובה הנומינאלי דהיינו הסכום הרשום גם אם אינו ראלי וערכו נמוך יותר . אך לאחר קבלת הגט בפועל לידייך תינתן לך האפשרות לתבוע את ערך הכתובה ובית הדין ידון בתביעתך . עד כאן כפי שהדברים ניראים מתוך דברייך אך הייתי מעונין אם תואילי ליצור קשר ולפקסס לי את פסק הדין וכן את כתב התביעה להבנה ברורה יותר של הדברים ולהשכלה כללית . בתודה מראש יצחק דאי .

למה בעצם תורמת ההרדכה?

שמי הודיה ואני בת 29 רווקה. כבחורה רווקה שבעזרת ה' תקים בית בישראל, ניגשתי לפני כמס' חודשים לאיגוד ינ"ר בבקשה ללמוד את הקורס "יועצי/מנחי נישואין" לצערי לא התקבלתי ומי שראיין אותי היה ד"ר עמי שקד, שלטענתו "חייב לעסוק בזה לאחר סיום הקורס" אני בתמימותי אמרתי שאני רוצה ללמוד כדי להרחיב את ידיעותיי בנושא, וכבחורה רווקה "זה יכול לתרום לחיי הנישואין בעתיד"... א. שאלתי למה מצמצמים אפשרויות להיכנס לקורס? הרי משלמים על זה, ומה אכפת לאיזה צורך אני לומדת את זה? ב. רציתי לקבל הדרכה על חיי נישואין באופן כללי. לאן אתה מציע לי לפנות? אני חושבת שהיום הדרכה לשני בני הזוג מאוד חשובה, אנשים מתחתנים ולא יודעים לקראת מה הם ניגשים.

יש מטרה

בס"ד "בשביל כוס חלב לא קונים פרה" כך מיעצים בדרך כלל לקונה המוניין לקנות את הפרה , אך ישנם מוכרים רציניים וישרים אשר הם בעצמם אינם מוכנים למכור את פרתם למי שמעוניין רק בכוס חלב ממנה לא זאת המטרה המצומצמת של הפרה , התועלת מן הפרה תהיה הרבה יותר גדולה אם הפרה תמכר למחלבה שממנה יפיקו את מקסימום הכמות שהיא מסוגלת לתת . עד כאן המשל וכעת לנמשל : המקומות המוצעים בקורס למנחי נישואין מטרתם אחת להכשיר מטפלים המעונינים לטפל בזוגות הזקוקים ליעוץ ובכך להעלות את רמת היחסים בין בני זוג לדרגה גבוהה יותר . צמצום המטרה לרמה האישית בלבד פרושה החטאת המטרה . ואשר לשאלתך השנייה אין ספק שאמרת דברים נכונים ביותר ואשרייך שאת מודעת לעובדה זו שבעטייה נראים חיי הנישואין כפי שהם נראים . דווקא לתפקיד האמור להיות החשוב והארוך ביותר בחייו של האדם דווקא אליו ניגשים ללא שום הכשרה והדבר הוא פשוט שערוריה והסבל והעוגמת נפש שנאלצים לסבול זוגות וילדים הינם בעטייה של עובדה זו . כל זוג או יחיד העומד להינשא יכול לקבל הדרכה מתאימה ממנחי נישואין ומשפחה וממדריכי חתנים/כלות והכל במאגר המומחים שבאתר בהתאם למקום המגורים . בהצלחה !

אנו נמצאים במשבר אמון , מה עושים עכשיו?

אנו זוג שנשואים 13 שנה ויש לנו 3 ילדים קטנים , התחתנו לא מאהבה גדולה בידיעה שבמשך הזמן נוכל להכיר אחד את השני טוב יותר והאהבה תגיע. כיום אנו במשבר אמון במערכת היחסים. חשבנו שלפני צעדים משמעותים של פרידה נוכל לנסות ולפתור את אי ההסכמות ביננו, מחד מאידך לחתום על הסכם גירושים. בעלי הינו איש מסורתי ולכן חשבתי על ייעוץ זוגי רבני בעלי יכבד מאוד עצתו של איש דת . אשמח לדעת האם המוקד מטפל בזוגות שהקונפליט הינו גם על רקע דתי . ואם הינו נוקשה כבית הדין הרבני בטעוניה של האשה תודה

אל חן ובעלה

בס"ד בתחילת דברייך ציינת שהתחתנתם שלא מתוך אהבה גדולה וציפיתם שעם הזמן האהבה תגיע מתוקף ההכרות המעמיקה שתבוא עם הזמן , עלי לציין שהרעיון במקורו הוא נכון אלא שכנראה הדרך לא הייתה נכונה וכן המקור ממנו ציפיתם שהאהבה תגיע לא היה נכון . נכון הוא שהרעיון שצריך להתחתן מתוך אהבה איננו נכון גם אותם אלה שטוענים שהתחתנו מתוך אהבה לא עשו זאת בפועל כיוון שאהבה לא נוצרת ללא השקעה הדדית והתרגשות עזה ככל שתהיה איננה אהבה וסופה לדעוך עם הזמן כפי שכל התרגשות מדבר חדש דועכת . כך גם טוענים הרבה זוגות לאחר כמה שנות נישואין בודדות בנוסח של "זה לא מה שהיה פעם" . אך עם כל הרצון הטוב שעשוי להיות ברצון להשקיע או בטענה היכולה להגיע מכל אחד מבני הזוג שהוא השקיע אך ללא תוצאות תשובתי תהיה חוסר הבנה והדרכה במשמעות המושג השקעה ונתינה . אמנם חכם הוא הדבר לבוא ולנסות להשקיע אך למה לא ניסיתם להגיע ליעוץ לפני הגיע המשבר הגדול חוסר האמון שנוצר כרגע הוא בעוכריכם ויהיה צורך בהרבה מסירות נפש מצדכם על מנת לגשר . ביחס לשתי השאלות האחרונות לא המוקד אלא ישנם מנחים מסוימים שמתמחים בקונפליקטים על רקע דתי אך מה המקום לנוקשות אצל יעוץ זוגי , אמנם הדברים לא ישתמעו לשתי פנים בהתאם לצורך אך לא קיימת מערכת הוצאה לפועל ואין משוא פנים לאשה או לבעל וודאי שדבר זה לא קיים בבתי דין רבניים .

איזה בן זוג בעצם אני צריכה?

שמי הודיה ואני בת 28.5 רווקה. אני "חוזרת בתשובה" כבר 8 שנים בערך (מהשירות לאומי החלטתי לעזוב את העולם הגשמי ולהתקרב לעולם הרוחני) אני בחורה ברוך ה' עם נתונים טובים גם בהיותי חילונית תמיד הייתי "ילדה טובה" שלא עושה שטויות. הבעיה הכללית שלי היום להכיר בן זוג היא שקצת איבדתי עיניין בכל זה ואני לא יודעת אם אני רוצה להתחתן וזאת משום שהמון המון מתגרשים היום וחלקם הם אנשים שדי קרובים אליי, דבר שמאוד מאוד השפיע עליי. אני מרגישה סגורה נעולה או איך שתקרה לזה, לא יודעת נעשתי מאוד אפטית לכל זה איבדתי עיניין בכל מה שנקרא "חתונה"/"בן זוג". זה מאוד מפחיד אותי כי בסה"כ השנים שלי רצות כמו כלום ואני מודאגת מכל הקטע הזה. הבעיה השניה שלי היא שלפעמים אני לא יודעת איך לבחור את הבן זוג שלי- דתי/מסורתי/חוזר בתשובה? הרב קוואס אומר בקלטת שלו - הדרכה בסיוע במציאת בן זוג: שאישה תמיד צריכה גבר יותר חזק ממנה מבחינה דתית. למרות שאני כבר 8 שנים כמעט שומרת שבת אני לא יודעת אם לקרוא לעצמי "מתחזקת" אני לא רואה שום התקדמות מצידי בדת ובגלל זה אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת להיות עם גבר חזק ממני בדת. אני רואה את עצמי מתחזקת אבל היום קשה לי מאוד כי אני בבית של ההורים שלי והם לצערי הרב לא שומרים תורה ומצוות. כשחוזרים בתשובה צריכים להיות שלמים עם כל צעד שעושים ולא לעשות דברים בכפייה וזה הכי מפחיד להתחתן עם מישהו שיותר דתי ממני ופתאום הוא יתקדם בקצב יותר מהר משלי. אני לא יכולה לסבול גברים על זקן ובד"כ אלה שמתחזקים או חוזרים בתשובה מגדלים זקן. אני לא יכולה לסבול ולא רוצה גבר שלומד כל היום ומאוד מפחדת שהבחור שאכיר פתאום יחליט שהוא לא עובד אלא לומד תורה כל היום. זה הרי דברים שקורים ואני מאוד מפחדת. רציתי לקבל את עצתך באשר לכל זה ואודה לך אם תהיה מורכבת ומפורטת תודה ושבת שלום לכם

היהדות זו עיסקת חבילה ודרך חיים

בס"ד כאחד הפעיל בעולם החזרה בתשובה בתוקף תפקידי כמרצה ליהדות מכיר ומבין את משבר חוסר הגיבוש הדתי שבו את נמצאת מעבר לבעית החששות שלך מפני משבר עתידי בחיי הנישאין העתידיים שלך . לדעתי חוסר הגיבוש הדתי תורם את חלקו לא פחות ממה שתורמים החששות שלך עקב המצב החברתי ביחס לחיי הנישואין אך דעי לך כי על פי נתונים רשמיים של בתי הדין הרבניים הנמצאים בידי אחד מכל שלושה זוגות מתגרש דהיינו כשליש מן המתחתנים מתגרשים והכוונה היא ביחס לאחוזי המתחתנים . את אינך חייבת להיות בשליש הזה שלמרות הכמות עדיין מדובר במיעוט . אך לא זאת נחמתי לדעתי משבר הגיבוש הדתי הינה הבעיה העיקרית כיוון שמדובר במצב שהינו חסר גבולות ומגמתיות מוגדרת , כאשר אדם טוען שהוא דתי הוא מבין שהוא הולך על כל הקופה שהרי לא שייך לעשות סלקציה בדבריו ובהוראותיו של הבורא ולו רק בגלל שאלו הוראות היצרן שלנו ומי כמו היצרן יודע טוב יותר מה טוב עבורנו . ואם הוא מתחתן עם בחורה המגדירה את עצמה כדתייה הרי שישנה מגמתיות מוגדרת לשניהם ודרך חיים משותפת . כאשר אדם טוען שהוא חילוני גם אז דרכו או יותר נכון חוסר דרכו מוגדרת הוא אינו לוקח דבר מן הקופה . אך כאשר אדם מגדיר את עצמו מסורתי הרי שמדובר באין סוף גוונים להגדרה זו ואין סוף דעות ולכן הקושי גדול יותר מה שתרצי בן זוגך לא ירצה וכן להיפך . לדעתי הרצון להתקרב יותר לעולם הרוחני נובע מהבנה הגיונית ביחס להתנהלותו של עולם זה אך העצירה שהייתה לך וחוסר ההגדרה נובע מחוסר ידע מעמיק בתחום היהדות ומחשבת ישראל . עצתי היא להחשף ליותר ידע בתחום ע"י סמינר ליהדות ומדרשות לבנות . תוכלי לקבל הכוונה ויעוץ טלפוני בנושא בהצלחה !

בעל "קמצן"

שלום. בעלי - איך לומר פשוט קמצן!!! עד עכשיו לא השתמשתי בכינוי הזה אפילו ביני לבין עצמי, תמיד חשבתי שהוא מנסה לחסוך כדי שנוכל לחיות טוב יותר, שהוא רואה את המחר, סה"כ בעלי אברך שלומד טוב ב"ה, אני עובדת ויש לנו ילד אחד. אני די מרוצה מכך שהוא המחושב בבית כי אני ממש לא הטיפוס ובד"כ גם נותנת לו גיבוי ומודה לו על כך, אבל... די!!! כמה אפשר??? אני באה מבית שיש הכל והכל פתוח, גם כשאין... יש. מעולם הורי לא חסכו בכלום שקשור אלינו - אוכל, ביגוד וכו' גם כשהיו (היום כבוגרת אני יכולה לדעת שהיו) מצבים קשים. אנו חיים יחסית לאברכים אחרים מצויין, יש לנו דירה קטנה, רכב, ובעלי לפעמים מתנהג כאילו אנו חיים על פת לחם!!! זה מתבטא כשהוא מבקש הנחה בכל מיני מקומות ו- לבקש הנחה מילא, אבל למה לתאר את עצמך כמסכן??? לדעתי זו כפיות טובה כלפי ה' - אתה לא מיסכן! אולי ההנחה מגיעה לאנשים שבאמת אין להם??? יש לציין כי רוב הוויכוחים שלנו סובבים סביב העניין הכספי. תמיד הויכוח הוא זה, גם כשלא נראה כלפי חוץ, אני יודעת שמה שמפריע זה זה. למשל, בעלי לא רוצה ללכת לאירוע "כי זה רחוק ואת תחזרי עייפה" אבל זה קישקוש, אני יודעת שהסיבה האמיתית היא הוצאות הדלק והמתנה. אך אני מעמידה פנים כאילו אני לא יודעת שזה זה כדי לא להעליב אותו ולפגוע בו ומוצאת דרכים כדי להחלחק את העניין כשבד"כ אני מוותרת במחשבה שלא בגלל זה אני אהרוס את חיי הנישואין שלי. לאחרונה רבנו בגלל 180 ש"ח (!!!) שביקשו למסור בגן של הילד עבור כל מיני הוצאות. אני באתי לשלם והוא עצר אותי - לא חכי, הוא אמר, אני רוצה לברר... זה לא מוצדק... אנחנו משלמים מספיק לחודש... (אחרי 50% הנחה שקיבלנו... ) ומבחינתי - עד פה!!! עד לילדים, אצלי דבר ראשון זה הילדים וחינוכם אז אם צריך להוסיף עוד 180 ש"ח בשנה זה סיפור??? אז כבר התפרצתי והוצאתי החוצה מה שעד עכשיו היה לי על הלב ולא אמרתי. דיברתי בקול רם ובכעס רב. בעלי נפגע ש"צעקתי " עליו והתכנס בתוך עצמו. אני לא מתחרטת כי אני מרגישה שבאו מים עד נפש - להוציא 1000 ש"ח על אוטו כן, ועוד כספים נוספים על כל מיני דברים כן אבל 180 ש"ח לילד - זה לא. אנא עיזרו לי מה לעשות - גם עכשיו - אחרי המריבה וגם בכלל - איך להתמודד עם התכונה הבלתי נסבלת הזאת?

הבדלי מנטליות

בס"ד כאשר מדובר בהבדלי מנטליות מן הסוג הזה לא ניתן לאמר כל אחד ומנהגיו , אך ראשית כל יש להבין מספר נקודות . א) שתי נקודות עיקריות יכולות להוביל לתופעת הקימוץ . 1) מנטליות בית ההורים דהיינו כך הוא הורגל להסתכל על דברים והוא ממשיך לנהוג כך . 2) משבר חיסרון כלכלי שעבר עליו והתנהגות זו הינה תוצאה של חרדה פנימית ממצב של חוסר העשוי לחזור על עצמו ועל כך הוא חרד . ב) את בסבלנותך ואורך רוחך כשלא רצית להגיב והחלקת דברים על מנת לא לפגוע בו ובצדק יצרת שני מצבים בעיתיים : 1) אגרת לתוכך כעסים ומשקעים אשר הפכו לפצצת זמן מתקתקת . 2) יצרת אצלו הרגשה של הסכמה ולגיטימציה לנורמת התנהגות זו . כאשר פצצת הזמן התפוצצה מרוב עומס כשכבר לא יכולת לסבול , בעלך נפגע עד עמקי נשמתו ההתפרצות הפתיעה אותו כל כך שהוא התכנס בתוך עצמו . לאחר שהמצב שאליו היגעת הובן יש לעבוד בשטח המעשי . עלייך לשבת אתו לשיחה ארוכה ללא הפרעות ולהבהיר מספר נקודות תוך כדי שיחזור של מצבים מסוימים מן העבר . א) עלייך להבהיר את המנטליות שבה חיית אצל הורייך ולהסביר לו את הרגשת המחנק ששינוי זה גורם לך . ב) עלייך להתנצל על כך שלו הבהרת לו זאת לאורך כל הדרך על מנת שלא לפגוע בו ועקב כך צברת משקעים . ג) עליכם לערוך סדר עדיפויות מוסכם על שניכם כאשר הדברים הטפלים יותר יופלו לרעה למען הדברים העיקריים אך יטופלו במדת האפשר בהתאם ליכולות . לשיחה זו יש שני צדדים האחד שבעלך ידחה את הדברים על הסף ואז תזדקקו ליעוץ . או שבעלך יקבל את הדברים ויהיה מוכן לשנות מנטליות זו עם הקושי הטמון בזה עבורו . בהצלחה!

ייעוץ

מה עושים שבעלי היקר לא רוצה ללכת לייעוץ נישואים??? בשבילו זה הוצאה. וכמובן אם לא נלך אז המצב שלנו יהיה גרוע. מה עושים????

מענין מה עולה יותר ....

בס"ד מעולם לא הבנתי את הרעיון שלא ללכת ליעוץ כתוצאה משיקולים פיננסיים , הרי כשעושים חשבון מסחרי פשוט של רווח כנגד הפסד מיד רואים את ההפסדים הגדולים ש"זוכים" להם לעומת החיסכון בהוצאה ואלו הן : כעסים , צער ועוגמת נפש , חוסר סיפוק , הרס הבריאות הגופנית והנפשית וכתוצאה מכך סיכון בריאותי , צער לילדים המעונינים לראות את הוריהם מאוחדים , חוסר ביטחון וחוסר שלווה לילדים , מחלוקות בבית גורמים לחוסר ברכה , תפקוד לקוי , חוסר שקט נפשי , דאגות יתר וחוסר רצון לעשייה . כתוצאה מכל המערבולות הנפשיות האלה זקנה קופצת על האדם ומראה פניו חמוץ . אם המצב גרוע הרי שהדבר יכול להוביל גם לגירושין ואז ניתן יהיה להשתמש בחיסכון זה ולהוסיף עליו עוד עשרת מונים על מנת לממן את עורכי הדין משני הצדדים . האמת היא שבעלך לא מעונין להגיע ליעוץ לא בגלל שיקולים כספיים אלא שהוא פשוט אינו מאמין ביעוץ , הוא אינו מאמין שאדם זה או אחר ידען ככל שיהיה בתחום הזוגיות יכול לגרום לאיזה שהוא שינוי מהותי במערכת הזוגית שלכם ועוד ע"י דיבורים . יתכן גם שבעלך מודע לכך שיעוץ אצל אדם מקצועי יעמיד אותו במצב כזה שהוא ידרש לערוך אצלו שינויים ולהשתנות ואת זה הוא אינו מוכן לעשות , מה גם שחבל לשלם כסף לאדם מבחוץ שיבוא ויאמר לו את מה שהוא יודע כבר מבפנים ועל כך אי אפשר לאמר שהוא אינו צודק ? יתכן גם כפי שאת אומרת שאם לא תגיעו ליעוץ המצב יהיה גרוע ובעלך יודע זאת אלא שהוא סובר שהוצאה כזאת היא דבר גרוע הרבה יותר ולכן עדיף יהיה לו לבחור את המצב הגרוע מאשר את הגרוע הרבה יותר בבחינת שזהו הרע במיעוטו . עד כאן לסברות ולהשערות ועתה לברכות : יהי רצון שתזכי לפלס לך דרך ללבו של בעלך ואגב כך לכיסו ותזכו להגיע ליעוץ פורה שאפילו בעלך יתפעל ממנו . בהצלחה !

צער או שמחה?

מאז שנשאתי לבעלי (לפני כ-7 שנים) לא היה לי קשר קרוב לאחיו ואחיותיו, אומנם היה קשר של כבוד אך לא יותר מזה. לפני כחצי שנה נפטרה אימי ז"ל ובמשך השבעה, והשלושים יום, אף אחד מאחיו ואחיותיו לא הגיע לנחם אותי, דבר שפגע בי מאוד.לאחר כחודשיים מאז הפטירה הגיעה אחותו לביתנו עם הזמנה לחתונתה וכביכול באותה הזדמנות "לנחם אותי", הרגשתי מאוד כאובה ולא יכולתי אפילו להעיף מבט אליה, איך היא לא מתבישת להזמין אותי לשמחה שלה בזמן שהיא לא כאבה את כאבי הטרי? לאחר שהם יצאו הצהרתי לבעלי שזה ברור ששנינו לא הולכים לחתונה. לעומת זאת בעלי אמר שהוא חייב ללכת ולפחות להיות רק בחופה כדי לכבד את משפחתו ואחותו. ואני שואלת כיצד עליו לנהוג האם ללכת לחתונה של אחותו ואפילו רק לחופה, או לשמור על כבוד אשתו הכאובה על כך שאף אחד לא השתתף בצערה?

מן השמים תנוחמו....

בס"ד הרגשתך מובנת וכאבך מוצדק אך זיכרי המנחם הגדול הינו הקב"ה ולא בני האדם ומה שאדם עושה לעצמו הוא עושה . ישנם אנשים שרגישותם כלפי אנשים אחרים איננה מפותחת והתנהגותם אינטרסנטית והם אינם מרגישים אף כשהם פוגעים באדם אחר הן במעשה והן מילולי והן בחוסר מעשה כאשר יש ציפייה למעשה מסוים כמו במקרה שלך . אין הרבה טעם לכאוב אינך חיה במחיצתם והם בסך הכל ניצבים בסרט , חוסר הכבוד שבו נהגו למעשה מופנה בראש ובראשונה כלפי אחיהם שאשתו יושבת שבעה ולא כלפייך שביחס אליהם את עשויה להחשב כאדם זר . בהתיחס לשאלה שלך אמנם באיחור , באשר אלייך חל עלייך איסור להשתתף בשמחה מתוקף היותך אבלה על אימך ואיסור זה חל 12 חודש . אך ביחס לבעלך עליו להגיע ולהשתתף בחופה של אחותו ובכך הוא שומר על כבודו כלפי משפחתו ואין הוא פוגע בכך בכבוד אשתו הכאובה בכך שלא השתתפו בצערה שהרי בכך שהוא עוזב את המקום לאחר החופה ואינו משתתף בשמחה של אחותו יש בכך משום מחאה גדולה ושמירה על כבוד אשתו .

מנביא לרב שמחוני - קצת התאכזבתי מתשובתך

רב שמחוני שלום קיבלתי את הרושם שלא קראת כלל את שאלתי בעיון מפני שתשובתך התיחס לזה ש"בעלך לא רוצה לבוא לטיפול" - אבל זה אני *הבעל* שכותב את הדברים הכואבים הללו ולא אישתי. אולי מרוב הרגל חשבת שזו אישתי שכותבת אבל לא - זה אני בעלה שהרגיש הרבה כאב. בכל אופן תודה ובהצלחה. נביא

סליחה על ההתפרצות לדלת פתוחה .

בס"ד קראתי את שאלתך בעיון ואף קראתי את תשובותיו של ידידי ורעי הרב שמחוני ויש לי הרושם שכבודו על אף היותו נביא שחוזה את העתיד , את ההווה הוא אינו רואה מכיוון שלמרות שבתשובתו הראשונה התיחס הרב שימחוני בטעות אליך כאשה הרי שהדבר איננו רלוונטי לתשובה שהתיחסה לנקודה המשותפת לשניכם של רצון חזק יותר לטפל ולראות זאת כעדיפות ראשונה ולמרות הקשיים הכספיים . וכן ניתן לכם מנוף של התיחסות שגם אתם למעשה רואים אותו וזהו הנזק שנגרם לילדיכם . ומבחינת תוכן השאלה הרי שקיבלת תשובה מלאה ומצוינת לשאלתך וגם לעינין הכלכלי ניתנה לך עצה למצוא מטפל מתאים שלא ירים ידיים ואף יתחשב בכם מבחינה כלכלית , ואף על פי כן בתשובתו הנוספת של הרב שימחוני הוא תיקן את צורת הפנייה ופנה אליך כפי שצריך . לדעתי עליכם לעשות חשבון נפש מה עומד לנגד עיניכם ? טובת הזוגיות שלכם ובריאותם הנפשית והגופנית של ילדיכם ? או שמא הגאווה , יצר התחרות , מלחמת הכוחות והרצון להתנער מכל אחריות הוא זה שמנחה אתכם ? יתכן גם שהציפייה לקבל תשובה מסוג אחר שאולי תהא תואמת את תמצית השאלה שלך כפי שנכתבה ככותרת היא זו שבעצם יצרה אצלך את האכזבה משלא קיבלת לגיטימציה למחשבותיך ואולי צרוף של מספר דברים גם יחד . אך לאלוקים פתרונים ואולי גם לך אך אם תרצה "ותשועה ברוב יועץ" . בהצלחה!

דרך ללא מוצא

אנו נשואים כשנתיים, ומרגישים "תקועים" בזוגיות. התוצאה היא מתחים וכעסים. כיום בשיחה בין שנינו הגענו למקור הבעיה, והיא: * אני, לפני החתונה הייתי טיפוס שמח, תוסס ומאושר. וכיום אני זועפת ועצבנית לפעמים גם ללא סיבה, אני חושבת שהסיבה לשינוי האופי שלי טמונה בבעלי עצמו, כי לפני החתונה הייתי מקובלת בחברה ואהובה על כולם והרגשתי רצויה בכל שיחה ובכל מקום . ואחרי החתונה אני מרגישה אפס!! אני חשה שבעלי יותר טוב ממני ולכן זה גורם לי כל היום להרגיש לא רצויה וכתוצאה מכך זועפת ועצבנית. * לבעלי זה מפריע לחיות 24 שעות לצד אישה זועפת, ולאחר שניסה לרצות אותי כמה פעמים הוא התיאש והחליט שהוא צריך להיתרגל למצב (וזה כמובן לא פיתרון...) בעלי אומר לי כמובן שהוא כן מחבב אותי וכן מעריך אותי. אך אי אפשר להתווכח עם רגשות... כיום אנחנו רוצים לתקן היחסים ביננו. את השאלה אנחנו מפנים ביחד ומאוד רוצים לקבל תשובה מכוונת וספציפית.

אלרגיה לבעל.

בס"ד ראשית כל זו התחלה טובה ביותר לשוחח על הבעיות המציקות והדבר מצביע על בגרות , הרבה זוגות אינם מסוגלים להגיע לזה ואילו אצלכם הגעתם לנקודת מוצא שמימנה ניתן לצאתלדרך . לדעתי נקודת ההתחלה תהיה צרור של שאלות : מדוע את מרגישה אפס אם אף פעם לא היית כזאת ? האם בעלך "מסיע" לך ביוזמתו כדי שתרגישי אפס או אולי ההפך מזה נכון ? מדוע את מרגישה שבעלך יותר טוב ממך ? ואולי גם ניתן לשאול ומה בכך שבעלך יותר טוב ממך ? האם את רוצה בעל פחות טוב ממך ? האם את רוצה בעל שתבוזי לו בלבך בגלל חוסר מוצלחותו ? האם לא ניתן לאמר שלמעשה יש לך במי להתגאות ? במה בעלך יותר טוב ממך ? האם בעלך טוב ממך בעבודות הבית כגון בישולים ניקיון וכדומה ? האם היו לך ציפיות לפני הנישואין שתביטי על בעלך מלמעלה כלפי מטה ? האם ציירת לעצמך בעל שנשען עלייך או שאת נשענת עליו ? שאלות אלה הינן חומר למחשבה שעשויות לגרום לך לחשוב שאולי כל ההסתכלות שלך על בעל ועל מסגרת הנישואין היתה מעוותת מלכתחילה . אם אכן את מרגישה שהשאלות נוגעות בנקודות תורפה באישיותך אזי הדרך הטובה ביותר הינה להגיע ליעוץ זוגי על מנת לעשות סדר בתפיסת החיים . בהצלחה !

בעלי לא מסיים מלאכה שהתחיל בה

לאחר שמספר שנים ניסיתי להסביר לבעלי כי זה לא בהכרח תפקידה בלעדי של האשה לעשות את הקניות לבית (במיוחד אם היא בהריון או אחרי לידה...), בשלב כלשהו הוא נכנע ללחצים (למרות שהוא מסרב לומר לי מה בדיוק גרם לכך). בכל מקרה, גם כשמידי פעם הוא עושה קניות, הוא חוזר הביתה עם כל השקיות ובכוונה (כך זה נראה) משאיר את הכל כדי שאני אסדר. זה כל כך מרגיז אותי. בינתיים עוד לא הערתי לו על כך. אני מנסה לחשוב מה בדיוק לומר ומתי. (כמובן שכשאני עושה את הקניות, אני עושה זאת עד הסוף- כולל סידור המצרכים במקומם בבית). זה נראה לי שעדיין הוא חושב שזה התפקיד שלי לעשות את הקניות ולכן הוא משאיר לי לסיים את המלאכה, או שזה פשוט מתוך עצלות. מה עושים עם דבר כזה?

אמנם ישנה חלוקת תפקידים אבל..........

בס"ד אומר הפסוק בבריאת האדם "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" אמנם עזר כנגדו זה לא עוזרת בית אבל אומר הספורנו (פרשן איטלקי) על הפסוק "לא יושג טוב התכלית המכוון בדמותו ובצלמו אם יצטרך הואר עצמו להתעסק בצרכי חייו" דהיינו ישנה בעיקרון חלוקת תפקידים מסוימת ואין מדובר כמובן על הדברים המאפינים כל אחד כגון הריון ולידה אצל האשה וכ"ו . אך חלוקת התפקידים הזאת ובפרט בימנו הינה מאד גמישה כתוצאה ממתכונת חיים שונה ממה שהיה נהוג בימים עברו , בו בזמן שכל תפקידו של הבעל התבטא בפרנסת הבית ע"י עבודה מחוץ לבית ואילו תפקידה של האשה התבטא בעבודות הבית השונות הרי שהיום גם האשה יוצאת לעבודה מחוץ לבית ועוזרת בפרנסת הבית , מה שמטיל על האשה עומס יתר בו היא נאלצת לעבוד במשרתה השנייה תוך לחץ של זמן ובוודאי שעל הבעל לעזור בעומס הכפול המוטל על כתפי האשה . העזרה של הבעל איננה מוגדרת והיא יכולה לשמש באפיקים שונים על פי הסכמה הדדית מלבד מטלות חובה שעל הבעל להשתתף בהם כגון עזרה לילדים בלימודים ובפרט בלימוד תורה שזוהי חובתו הבסיסית שנאמר "ושיננתם לבניך" . כמובן שחובתו של הבעל לעזור לאשה במצבים של הריון ולידה גדולה הרבה יותר והימנעות מכך פרושה כפיות טובה לשמה כלפי האשה . על מנת לגשר בצורה נכונה כדי להגיע למטרה יש לדעת מספר נקודות מנטליות : 1) הגבר והאשה נבראו שונים מבחינה מנטאלית והתיחסותם לבית ולעבודות הבית שונה וזוהי מנטליות מולדת שהאשה רואה את ביתה כמהות שלה ואילו הגבר אינו רואה כך את ביתו אלה כמקום מרגוע מנוחה ומקלט אך כל מעייניו נתונים מחוץ לבית ומכאן המושגים שר החוץ לגבר ושר הפנים לאשה . המבנה הנפשי השונה גורם לכך שלרוב הגבר יסלוד מעבודות בית שונות וירגיש מצוקה בעשייתן ומכאן הנטייה של גברים להתחמק במכוון מעבודות הבית מה שאין כן אצל האשה שנהנית מעבודות הבית ואף מתמכרת אליהן לפעמים בהנאה . 2) נקודה זו יכולה להיות מעורבת בחינוך מנטאלי מבית ההורים בו יתכן והוא כמעט ולא ראה את אביו עוזר בעבודות הבית בגלל פערי הדורות אך דבר זה לא נעקר ממנו בגלל השינויים התרבותיים שנוצרו עם הזמן . לכן על מנת לגרום לו לכך שהוא יהיה מוכן לעזור יש להשתמש בכלל "חנוך לנער על פי דרכו" דהיינו , הוא אינו מרגיש חובה להרתם לעבודות בית שונות כי הוא אינו מרגיש מחוייב לכך ? תני לו להרגיש שגם את יודעת שהוא אינו חייב ובקשי זאת ממנו כפי שאת מבקשת טובה וממילא לעשות טובה , למה לא ? הוא יהיה מוכן לעשות טובה ובפרט לאשתו אך אל תשכחי להודות לו בדיוק כפי שהיית מודה לאדם שעשה לך טובה שהוא אינו חייב לעשות לך אותה . בלי זה את עשויה לראות אותו שש לעזור לאחרים ולך לא . זו ההרגשה שהוא היה מעוניין לקבל הערכה והכרת הטוב על כל דבר שהוא עושה בבית , עם הזמן הוא יתרגל לעשות ואת תתרגלי להודות והכל יבוא על מקומו בשלום . בהצלחה !

אותה תפארת בשינוי עדרת , בהתאם לשאלה הראשונה

מה עושים כשהבעל חושב שהתחתן מוקדם מידי ומתנהג כמו תינוק מגודל ולא מבין שזה אנוכי וחוסר אחריות להתנהג כך ופוגע וגורם לפירוק ואת מרגישה כמו אמא ולא כמו אישה עם בעל ,לא מצאה חן ביעיני התשובה לשאלת מה עושים הרי הפסיכולוג לא יגלה את בעיית אביו שכן הוא המטופל ולא היא איך בעצם נותנים לו להבין שהוא בעל ולא ילד ויש לו אחריות ושיפסיק לחשוב שיש תמיד מי שידאג ויוותר על עמצו בשבילו ושהןא עומד לאבד דברים שאולי עכשיו הוא לא שם לב או רואה בעדיפת לא הראשונה אבל בעתיד הוא יבכה . מה בעצם עןשים כדי שהוא יפקח את עיניו לפני שהיה מאוחר מידי לו וגם לי ולילדי מה עושים?

לפעמים צריך טיפול בהלם ......

בס"ד נא לעיין בתשובתי בעמוד זה למטה תחת הכותרת "לפעמים צריך טיפול בהלם". בהצלחה !

האופי הגברי

תודה רבה למשיבים הנכבדים (לשאלה בנוגע לאי סיום המלאכה על ידי בעלי). את הרעיון הזה שהאיש לא מרגיש כשותף בבית, ושצריך להודות לו על כל פעולה שהוא עושה, כאילו הוא עוזר לי, את זה שמעתי כבר מספר פעמים. אבל אני עדיין לא מקבלת את זה, מכיוון שאני מכירה באופן אישי הרבה גברים שלוקחים חלק רב במלאכות הבית, והם הרבה יותר שותפים ומבינים שבלי זה נופל על האשה עול כבד מאוד. אני יודעת שיש כמה סוגים של גברים- אלה שעוזרים יותר ואלה שעוזרים פחות. בחלקי נפל בעל שלא כל כך אוהב לעזור. אבל האם באמת זו תכונה גברית- שהרי יש הרבה גברים "יותר נורמאליים" (בלשון בוטה...), או שזה קושי סםציפי של בעלי? זה מאוד מטריד אותי, כי בעלי הוא באמת תלמיד חכם גדול, אבל בקטע הזה, ובקטע של הזוגיות שלנו- הוא די חלש, וזה לא כל כך מסתדר לי...

ניכנסת לתמונה לאחר שההצגה כבר החלה .

בס"ד הדבר לגיטימי שאין את מקבלת את הדברים שהרי מצד אחד את שמעת זאת כבר מספר פעמים ואין את חושבת מן הסתם שכל המומחים טועים או שענו כך כי הם גברים , למרות שזו בעצמה סיבה מספיק טובה לקבל את הרעיון מכיוון שלא יתכן שכולם עשו יד אחת , לעומת זאת את רואה מציאות אחרת בשטח אמנם לדאבונך מציאות זאת שייכת לגברים אחרים אבל היא טופחת על פניו של הרעיון שזו תכונה גברית , המציאות מדברת בעד עצמה והרבה גברים לוקחים חלק גדול במטלות הבית . ובכן מציאות זו שהיא ודאי נכונה איננה סותרת את הכלל מכיוון שאת פשוט נכנסת לתמונה באמצע ההצגה ואולי גם בסוף , דהיינו אין אף יועץ שיטען שאין הגבר צריך לקחת חלק בעזרה בבית והכל בהתאם לצרכים של אותו בית אלא שקיים מחסום מולד שאותו יש להסיר בעדינות ועל כך גם קיבלת עצות כיצד לבצע זאת . ומה עם המציאות שאת רואה ומכירה ? פשוט : אין מדובר בגברים שהגיעו מכוכב אחר אלא מדובר בגברים שעברו כבר את תהליך ההסרה שיכל להתבצע בזמנים שונים , במקומות שונים , בתהליכים שונים , באורך זמן שונה , ע"י אנשים שונים ואחרי כל זאת העיניין הוא פונקציה של קליטה אישית ומחסומים אישיים בעיניין ומכאן לפרוט הדברים . זמנים שונים , מקומות שונים , תהליכים שונים , אורך זמן שונה , ע"י אנשים שונים ופונקציה של קליטה ומחסומים אישיים : גבר יכול לקלוט את הרעיון העליו לסייע בעבודות הבית בכל מיני שלבים במהלך ימי חייו הוא יכול ללמוד זאת בבית הוריו עוד לפני שהוא שהוא החל לחשוב על רעיון הנישואין וזאת ע"י דוגמא אישית של אביו שמאז שהוא זוכר את עצמו הוא ראה אותו עוזר לאמו ומסייע לה כמעט בכל דבר . אין ספק שדוגמא אישית הינה החינוך הטוב ביותר עלי אדמות , גבר כזה לא תהיה לו כל בעיה להכנס לענינים בקלות ובמהירות שהרי תמונה זו נהירה לו טבעית לו והוא אינו חושב על אפשרות אחרת וכל אפשרות אחרת תהיה מוזרה בעיניו . ניתן לקלוט את הרעיון גם ע"י הדרכה מתאימה הן אם היא תעשה ע"י הוריו של הגבר או ע"י הדרכה של טרום נישואין , אמנם הדברים לא יזרמו בעורקיו אם הוא לא ראה דוגמא אישית אבל הוא מודע לרעיון שמחייב אותו והוא יצטרך רק להוציא זאת מן הכח אל הפועל . גבר שלא ראה דוגמא אישית בבית מכל מיני סיבות הן אם אמו לעולם לא דרשה מאביו עזרה כי היא לא היזדקקה , או כי היא רצתה לשרתו מרצונה או שהיו להם משרתים בבית או שהוא גדל ללא אבא , לגבר כזה יקשה מאד להיכנס לעינינים , התהליך יהיה איטי יותר ועשויים להיות לגבר כזה מחסומים אשר יפריעו לו בתהליך ויצרו התנגדויות פנימיות לרעיון העזרה בבית . יתכן שהגבר לא ראה את אביו עוזר לאמו על כל צעד ושעל אך הוא ראה עזרה מצד אביו מדי פעם כשאמו הזדקקה לו גבר בזה עשוי לחנך את עצמו לנטייה לעזור או שיוקל לו לקבל את רעיון העזרה בבית . יתכן שיווצרו לגבר מחסומים פנימיים בגלל סיבות חברתיות שלילייות ילדותיות וטפשיות שהתדמית של גבר כזה הוא פראיר , יורם , סבון , שפוט של אשתו ושאר ירקות ואז יקשה עליו מאד להשתחרר מכך ורעיון התדמית ילווה אותו לאורך זמן , גבר כזה עשוי להזדקק לטפול לחיזוק אישיותו ובטחונו העצמי לפני שמבקשים ממנו עשייה מסוימת . ועתה נשאלת השאלה באיזה שלב קיבלת את בעלך ומהי ההסטוריה החינוכית שלו ובהתאם לה תהיה דרגת הקושי שלו להתרגל לרעיון וליישמו הלכה למעשה ובאיזה שלב מתחילת הנישואין . העצה שקיבלת טובה בכל מצב ובכל שלב ועדיפויותיה יהיו נכרות לעין במקומות בהן יש קושי מוקדם . הייתי רוצה לנגוע בפאן נוסף אך הפעם בהקשר אלייך , לכאורה אם הייתה לך מטרה שרצית להגיע אליה והיא שבעלך ירתום את עצמו לעזרה בבית יכולת לישם זאת ע"י העצות שניתנו לך , אך את טענת שאינך מקבלת זאת והסיבה שטענת היא שאת "מכירה הרבה גברים באופן אישי שלוקחים (מעצמם) חלק רב במלאכות הבית והם הרבה יותר שותפים ומבינים (מעצמם) שבלי זה נופל על האשה עול כבד" . ודאי שמת לב שהוספתי אתהמילה "מעצמם" בשני מקומות בתוך המשפט שלך והסיבה היא שהעובדה שלא קיבלת את הרעיון ככלל איננה מהסיבה שציינת למרות שציינתי אגב שהיא נכונה בהחלט מציאותית וכך הייתה התיחסותי לשאלתך , אלא מהעובדה שקיים אצלך קושי (ולא רק אצלך אך יש מקום פה לעבודה עצמית) להכיר לבעלך טובה על דברים שאת חושבת שמחובתו לבצע אותם ועל חובות לא מכירים טובה , והמלה מעצמם אמורה לבטא את מחשבותייך שזה אף ללא שתצטרכי לבקש . ואגב אנו נוגעים בנקודה של הקושי להכיר טובה לזולת מכיוון שאין אנו רוצים לקבל טובות או מתנות מעצם בריאתנו בצלם אלוקים כלאמר בתכונותיו של האלוקים אשר אינו מקבל דבר מאף אחד והכרת הטוב משמעותה עבורנו קיבלנו טובה ואין אנו אוהבים לקבל טובות ובפרט לא טובות כפויות וכאשר נגיע למסקנה שזו חובתו של אותו אדם אנו נקפוץ על זה כמוצא שלל רב ונעשה הכל על מנת להתחמק מהכרת הטוב . אך עלייך לדעת שהכרת הטוב הינה גם כאשר את משלמת על כך במיטב כספך אלא אם כן מדובר במכונת משקאות אלקטרונית שאז לא תצטרכי להודות למכונה אך עדיין יהיה עלייך להכיר טובה בליבך למי שתכנן אותה בנה אותה הוביל אותה ורכש את הזכיונות על מנת להניח אותה באותו מקום שבו השתמשת בשרותיה . יש עדיין מה להאריך בנושא אך לעת עתה נאחל לך בהצלחה תרתי משמע !

אלימות מילולית

ברצוני לשאול. מהם התסמינים של בעל אלים, מילולית?! בהכרות של בחור כלשהו עלתה לפני השאלה. יתכן שרק בגלל חשש שלי מכך אני "צובעת" את התנהגותו כאלימה? האם זה קשור גם אלי. ז"א: עם בחורה אחת בחור אלים יתנהג באלימות ועם בחורה אחרת זה לא יבןא לידי ביטוי בכלל?? אוכל לפרט יותר אם יש צורך אך אינני יודעת במה... תודה רבה!!!

השאלה מזכירה לי בדיחה .

בס"ד ישנה איזו בדיחה שרווחת ברחוב "שמרוקאים אינם עצבניים פשוט מעצבנים אותם" . כמובן שאין לי שום דעה ביחס לבדיחה אני גם לא חושב שראוי ליצור סטיגמה עדתית ואף אסור מדיני לשון הרע וזה אף חמור יותר מלדבר על אדם ספציפי . ואשר לשאלתך כאשר ישנה ידיעה מסוימת על אדם מסוים שהתנהג באלימות לא שייך לאמר שעם בחורה אחת הוא יתנהג באלימות ועם בחורה אחרת לא מכיוון שאם היו סימטומים של אלימות אז הסימטומים קימים ואין זה משנה מה גרם לו להתנהג באלימות והכלל הוא אותו כלל הן לגבי אלימות מילולית והן לגבי אלימות פיזית הדבר יתעורר יותר או פחות בשלב זה או אחר . אדם שאין בו סימטומים של אלימות גם בשעת כעס הוא לא יתנהג באלימות והוא יבטא את כעסו בדיבור מתורבת ובצלילים מתאימים . אמנם אדם שהינו אלים מילולית בלבד ואין זה בא לידי ביטוי פיזי יש לו עדיין מחסומים מסוימים שאצל האלים הפיזי הם כבר אינם , אך יש לזכור מאין השורש של אלימות מילולית . הפנים של האדם ניקראות פנים כיוון שהם מביעות את פנימיותו של האדם , מבט העיניים , עקימת השפתיים , תווי הפנים וכ"ו ואילו הדבר הממחיש ביותר את פנימיותו של האדם הינו הביטוי הפיזי למחשבותיו המופשטות וזהו כח הדיבור , הדיבור מסוגל לבטא את מירב התחושות , המחשבות והכוונות של האדם . ועל כך אומר שלמה המלך "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו" כלומר ניתן לדעת את טיבו של הכסף במצרף ואת טיבו של הזהב בכור ההיתוך ואת טיבו של האדם ניתן לדעת לפי מהללו דהיינו מה הוא מחשיב ומה הוא מוציא מפיו , ריח נעים לא יצא מתוך פח אשפה וריח רע לא יצא מתוך בקבוק בושם משובח , הרעיון שאולי איתי הוא יתנהג אחרת ולא יהיה אלים מקורו ברצון האישי וכשיש רצון הוא ירתום את השכל לשרותיו האישיים והשכל יספק את שלל התרוצים המתאימים על מנת להרגיע את האדם ולכוון את הדרך על פי הרצון . בהצלחה!

הסבר קצר על תהליך הגירושים ברבנות

אני מאוד מודאגת מיום זה בגלל התגלגלות האירועים שהביאה את הזוג הזה למצב הגירושים למרות אהבתם הייתי רוצה לדעת איך נראה בכלל התהליך ברבנות האם אנו ההורים נמצאים בדיון ? ( פשוט אחת הסיבות היא הוריו והשפעתם השלילית) מי עומד מולם רבנים ? מה יכול לקרות אם הוא יגיד שהוא רוצה גירושים והיא שלום בית או ששניהם יגידו שלום בית . ואם יגיד כי היא מורדת ?

אין אפשרות להסבר קצר בכתב..

בס"ד קראתי את שאלתך הקודמת ואת צערך חשתי בין השורות וכן את תשובתו של ידידי ורעי הרב גד שמחוני ומעניין אותי האם הייתה איזו פנייה לאחד היועצים ? דברים רבים יכולים להשתנות ע"י יעוץ נכון . בהקשר לשאלתך הנ"ל צרי קשר טלפוני כיוון שהאפשרויות והדרכים רבות וצריך לדעת לאן הםנים מועדות . בהצלחה !

תשובת משוב

תודה על התגובה אבל שורש הבעיה היא שזה לא שאני מחפש אירגונים של חזרה בתשובה כי אם ארצה אני יודע את הכתובת. הבעיה מה עושים שיש המון המון חילוקי דיעות בן זוג שהראש שלהם שונה אחד מהשני בדת. היית מציע לעשות כאילו זה מעניין אותי בשביל שלום בית?! אני מיואש ולא יודע מה לעשות, אני מרגיש שזה לא מדבר אליי עכשיו בתקופה זו וזה כמו להאכיל תינוק בכוח והוא בעצם לא רוצה לאכול!!!

המשקפיים של אחרי אינן דומות כלל למשקפיים של לפני.

בס"ד ניתן בקלות להבין את מצבך ואת הדילמות שבפניהן אתה עומד , אי התחברות לדת מובנת והגיונית ואין אתה צריך לעשות זאת בגלל שלום בית ולא בגלל שאני ממעט בערך שלום הבית חלילה אלא מפני שאין זאת הדרך . לא ניתן לעשות דברים בכפייה וללא רצון טוב לאורך זמן אך נראה שהיית מוכן הרבה יחסית להשקיע למען אשתך ולמען השלום בית ועל כך יישר כח . יפה הגדרת שזה "כמו להאכיל תינוק בכח כשהוא לא רוצה לאכול" אלא שיש הבדל קטן והוא שבו בזמן שהסיבה שהתינוק לא רוצה לאכול היא בדרך כלל בגלל שהוא שבע או שהוא אינו אוהב את טעמו של המזון המוצע לו ואילו בתינוק שלפנינו והכוונה כמובן אליך הוא אינו מכיר כלל את טעמו של האוכל והוא כמובן אינו יכול להיות שבע מדבר שהוא אף פעם לא אכל . טעמו של מזון זה אינו בא לידי ביטוי ע"י עשייה זו או אחרת כיוון שברוב הדברים אין לך שום הבנה בסיבה לעשייתן וגם בדברים שלכאורה מובנים בחלקן כמו השבת הרקע וההקפדות היתרות שמסביב וודאי אינו מובן והינך מרגיש כמו רובוט במקרה הטוב וכמו כלב המוחזק ע"י רצועה קצרה במקרה הפחות טוב והמחנק עולה על הכל . דע לך ידידי שחילוקי הדעות שיש בין בני בזוג על רקע של דת אינן יכולות להגיע לפתרונן לעולם אלא אם כן ........ עליך להסיר לרגע את הנושא שנושף בעורפך שזהו שלום הבית שלך על רקע הדת ולהתרכז בעצמך דהיינו עלייך לשאול את עצמך ולהציב את הידע לכך כמטרה בפני עצמה , האם אתה חי נכון ? .... האם אתה יודע מה התכלית שלך בעולם זה ? .... האם יש בורא לעולם שיצר את הכל וקבע תכליות לכל דבר ?....האם יש המשכיות לחיים העכשוויים בעולם שהוא מעבר לחומר ? ....הייתכן שאותה עשייה שאשתך כל כך מבקשת ממך ויהודים אחרים עושים זאת מתוך רצון טוב ובשמחה אין לה שום טעם ?....האם המטרה של חיים אלו גם בעיניך יסתכמו בהתעסקותינו בחיי החומר ובהבאת צאצאים לעולם כדי שיעשו בדיוק כמותינו ?....האם הינך יודע מה משמעותו של המושג יהודי שהינך מתהדר בו ?....האם הקדשת לשאלות אלו אי פעם מחשבה ? .....האם חשבת אי פעם שעל מנת שלא לפספס את התכלית שלשמה באת לעולם במידה וישנה תכלית כזאת יש לחפש אחר התשובות לשאלות אלו ובלבד שלא להשאר בספקות על הדבר החשוב ביותר של חייך ? .... האם חשבת אי פעם שאולי הוריך לא הקנו לך את הדרך הנכונה בחיים ( אולי גם הם לא ידעו ) ?..... האם תהיה מוכן להקדיש לזה מספר ימים בלבד מהחיים לפני שתאלץ לעשות צעד בעל נזק כמעט בילתי הפיך בחיי הזוגיות שלך ? אחת הטעויות הגדולות ביותר של אנשים כמוך שהם אינם מבינים שלא ניתן להסתכל במשקפיים עכשוויות על המחר . הזכרת אירגונים לחזרה בתשובה ובכן אין כזה מושג אירגון לחזרה בתשובה , זה נשמע כאילו שמכניסים יהודי חילוני למכונה מצד אחד , הוא עובר איזה שהוא תהליך כימי ביולוגי וחשמלי והוא יוצא מצידה השני של המכונה בעל תשובה . ובכן ידידי לא דובים ולא יער . אני מרצה באירגון " ערכים " ( ועל כך היזכיר אותי ידידי ורעי הרב תדהר ) ואנשים חילוניים יותר וחילוניים פחות באים להקשיב להרצאות שלי ושל מרצים אחרים בנושאים שונים ומגוונים החל מנושאי שלום בית וזוגיות על פי התורה והפסיכולוגיה היהודית דרך הנהגות האלוקים בעולם , הבחירה החופשית של האדם ותכליתה וכלה במחקרים על מבנה המוח והחיים לאחר המוות כל זאת באוירה חופשית ונעימה הוכחות לוגיות ומדעיות ודיונים חופשיים על כל נושא דלת חדשה נפתחת בפני קהל המאזינים עולם עשיר ותכליתי חדש ומענין מה יעשו המאזינים עם כל הידע המצתבר ? רצון האדם הוא כבודו ובחירתו בידו אך עתה הוא לפחות יכול לבחור בהבנה ולא מתוך כפייה וחוסר רצון ובלבד לרצות את בת הזוג , הינך חייב זאת לעצמך הרבה לפני בת הזוג וכשההבנה מתרחבת ואפיקי המחשבה נפתחים לכיוונים חדשים אז גם יכול להיות הפיתרון לשאלה שהשארתי פתוחה ואמרתי "שבעיות אלו אינן יכולים להגיע לפתרונן לעולם אלא אם כן" תתרחב היריעה וההבנה על התכלית שלנו בעולם . תוכל ליצור קשר טלפוני עימי לשאלות נוספות ולעזרה בנושא. בהצלחה !

מאמרים

שלום רציתי לדעת מדוע איני יכולה לראות את המאמרים של הרב שמחה כהן? תודה

יש ואין

בס"ד המאמרים שישנם באתר הינם ללצוות המנחים בלבד לעומת זאת לציבור הרחב מתאפשר לקרוא מאמרים שונים מתוך ירחון של אושר לפי מספר הירחון ניתן למצוא גם מאמרים של הרב שמחה כהן , לידיעתך לרב שמחה כהן ישנם שני ספרים הנקראים "הבית היהודי" . ישנם אתרים אחרים כמו "נטעים" אשר מכיל מאמרים של הרב אך יתכן מאד שהם מועתקים מספריו כפי שיש באתר אחר אך יש לבדוק את העיניין . בהצלחה!

עיניני החיבור

אנחנו נשואים יותר משלוש שנים ויש לנו ב"ה שני ילדים. אישתי לא מעוניינת כמעט לחיבור זה כואב לה ולא נעים לה , היא רק מעוניינת לליפני , היא גם לא מגיע להנאה תוך כדי החיבור אלא לפני. שאלתי היא כזאת: א. מה אפשר לעשות לשפר מצב זה? ב.האטם מותר לי לתת לה להנות לפני החיבור גם אם זה גורם להוצאה ש"ז לבטלה? ג. החיבור בננו הוא עינין של שתי רקות לערך מה אפשר לעשות כדי להעריך זמן זה(ההזרעה מהירה)? תודה.

יש פיתרונות

בס"ד שאלתך בנושא האינטימי דורשת תשובה פרטנית ביותר על כל פרט בשאלתך ולא ניתן יהיה לפרט זאת בכתב בגלל הצניעות שבעיניין ולכן נכון יהיה ליצור קשר טלפוני אל הטלפונים המופיעים בלחיצת עכבר על שמי ואשמח לעזור בעיניין .

בעל לא מיושב בדעתו

אני אישה שבמשך 25 שנה ניסיתי לשמור על שלום בית בעלי אגרסיבי איגואיסט בוגדן היפר אקטיבי ולאחרונה רע לב וקריח ומכוער,אני עדינה שקטה דתיה ולמרות הכל מכבדת אותו ,לפני חצי שנה סתם היתוכחנו ומאז אנחנו לא מדברים,בעצם בשבילו זה מתאים כך הוא מבלה בלילות וגם ביום הוא עצמאי שם את הפועלים באתר ונוסע להנאות שלו יש לנו 4 ילדים שנפגעים מהמצב הם מכבדים אותו לכן הם לא מביעים את דעתם לי נמאס מהמצב ולא יודעת למה לצפות בכלל כל החיים איתו זה סיוט צעקות קללות יש לו נטיה להרס הבית ואני בונה א ין מישהו במשפחה שישפיע עליו הוא חסר רסן מה אתם יכולים להציע לי

או או

בס"ד למעשה לא הישארת שום פתח מילוט אם הייתי מתייחס לדברייך שזאת בדיוק המציאות שבה את חיה אזי יש שתי ברירות או שהוא משתכנע להגיע ליעוץ עם מוכנות להרבה שינויים וקיצוניים על מנת לשנות את אורחות חייו במקביל ללימוד תורה והרבה מוסר או להגיע לבית דין עם מוכנות והפעם גם מצידך לפרוק החבילה , מניסיון שיש לי בעיניין הרבה פעמים התמונה מקבלת זוית שונה עם שמיעת שתי הצדדים וגם בני הזוג מופתעים מכך שאף פעם לא היקשיבו אחד למצוקותיו של השני ואז פתח גדול נפתח לשינוי ועם הרבה רצון לבנות מחדש את חיי הזוגיות ואף פעם לא מאוחר . בהצלחה !

עזרה כספית לילדים של צד אחד

אני נשואה פעם שנייה ואין לי ילדים.לבעלי שני ילדים אחד נשוי והשני בוגר במוסד. (סובל מפגור קל) במוסד בו שוהה הבן,רוצים לקנות אדמה ולבנות להם דיור מוגן מה שיצריך תשלום מההורים כמובן. אני סבורה שאין סיבה שאני אשלם עבור כך,מה גם שלסבים יש אמצעים לממן זאת וקרבתם לבן גדולה מקרבתי,הרי הוא הנכד שלהם. אני לעומת זאת חסרת ילדים משלי,כך שזה תמיד ישאר לא מאוזן. האם יש טעם בדברי?

נישואין זו עסקת חבילה

בס"ד כאשר זוג מתחתן בפעם הראשונה השניה או השלישית או שרק לאחד מבני הזוג אין אלו נישואין ראשונים הכלל הוא קבוע לכולם מדובר בעיסקת חבילה בה כל אחד מבני הזוג מתחתן עם כל ההסטוריה של בן/בת הזוג כשברוב המיקרים לא ניתן להפריד ביניהם או שאין להפריד ביניהם ואני מאמין שכשהיתחתנת עם בעלך לא היה בדעתך שאת מתחתנת עם רווק כפי שגם את אינך רווקה , אלא שהקב"ה לא זיכה אותך עדיין בילדים משלך . ניתן להסתכל על מצב זה מכמה זויות שכולם מתנקזים לאותו כיוון . לבעלך שני ילדים והם ילדיו ולא רק ילדיה של גרושתו וחובתו כלפיהם לפחות מדין צדקה הרבה יותר גדולה מאשר לסבים , קרבתם אומנם גדולה מקרבתך אך קרבתו גדולה גם מקרבתם , כמובן שאין מניעה מצד הסבים לעזור אך כמובן שלא ניתן לחייבם . ניתן אולי בזהירות רבה להציע לבעלך שיציע לסבים את האפשרות לעזור . הינך צריכה לשמוח שבעלך דואג לילדיו למרות שהוא התחתן איתך אני בטוח שלא היית רוצה להביא ילדים מגבר שברבות הימים עשוי להתנכר לילדיו ולא להכיר בהן , אם כן מדוע היית רוצה שיעשה זאת לילדיו ורק בגלל העובדה שאין אלו גם ילדייך . ישנו משפט שהרבה הורים נוהגים לומר לילדיהם כל אימת שהם רואים בילדיהם התנהגות של קלות ראש וחוסר איכפתיות והמשפט הוא "כשיהיו לך ילדים תבין/תביני" , ניראה לי שמשפט זה יתאים גם לך ולא בגלל רוע לב אלא בגלל חוסר רגש נרכש שאותו ניתן לרכוש רק כאשר יש לך ילדים משלך . ניתן להסתכל על כך גם מהיבט הלכתי טהור והוא מתייחס למילים שלך "אני סבורה שאין סיבה שאני אשלם עבור כך" , לידיעתך אין את משלמת ולא כלום . מערכת הנישואין על פי התורה כוללת חובות וזכויות משני הצדדים אחד כלפי השני הגבר מתחייב לאשתו על פי תורה בכתובתה בשארה כסותה ועונתה וסכום כסף לא מבוטל במידה ויגרשה ואילו האשה מתחייבת לבעלה במתן שרותים מסוימים ואת מעשה ידיה , דהיינו רווחיה הכספיים מעבודה שלא יהיה כמידת הרשעים "שלי שלי ושלך שלי" כפי שאומרת המשנה באבות כמובן שכל זאת בתנאי שהוא אינו גורע מאומה מחובותיו כלפי אשתו . אולי אם תשכילי להתייחס ברצון טוב ואף לעודד את עזרתו של בעלך לילדיו הקב"ה יזכה אותך בילדים משלך . בהצלחה !

לא מספיק שומרים על קשר משפחתי

יש לי מחותנים מאוד נחמדים, אבל יש להם ליצור קשר עם הנכדים, אין להם סבלנות אליהם אנחנו גרים רחוק ועד שאנחנו באים יכול להיות פעם בשלושה חודשים, לא מזיז להם, אני מקפידה כל שבוע להתקשר, ואם אני לא התקשר הם לא יתקשרו, שאנחנו מגיעם הם בקושי מתיחסים לנכדים, שלום לפעמים קונים מתנות ובזה נגמר העיינן זה מאוד מפריע לי ולבעלי, אבל אי אפשר לשנות אותם? אני יודעת שזה לא מרוע חס וחלילה אלה מאיזה חוסר סבלנות מסוימת לילדים, אי לי מוסג למה אנחנו כל הזמן מזמינים אותם אלינו, אבל הם עושים טובה עד שהם באים מה אפשר לעשות כדי שהם יותר יראו ויתחסו לנכדים?

לא ניתן אמנם לחנך את ההורים , אך את עצמכם כן .

בס"ד לדעתי נתנה לכם הזדמנות פז לפתח אישיות נעלה במגרש אימונים חיצוני אשר לא עשוי לפגום בשלום הבית . כפי שאמרתי לא ניתן לחנך את ההורים ואין זה תפקידכם אך ניתן ללא ספק לבנות את עצמכם את ילדיכם ואף לקרב דעות גם עם המחותנים . המשימה תהיה בכמה מישורים , את מקפידה כל שבוע להתקשר ? המשיכי להתקשר , עשי בכך נחת רוח להורים גם אם אינך רואה תגובה חיובית מהם הם ודאי נהנים מכך גם אם לא למדו להביע זאת . עשי בכך גם נחת רוח לבעלך שהרי אף על פי שהוא אינו מרוצה מהתנהגותם כלפי הנכדים שלהם הוא ודאי שמח מהקשר שאת יוצרת ביוזמתך אל הוריו וזהו ודאי כבוד בעלך . את ודאי עושה בכך נחת רוח גם לקב"ה אל תקלקלי זאת בגלל ציפיותייך מהם . המשיכו ביחס החם כלפיהם כולל ההזמנות לארוח וכולל ביקוריכם אצלם , למדו את הנכדים לנשק להם בבואכם אליהם או בבואם אליכם וחזקה גם על קרח שכאשר מחממים אותו בסופו של דבר הוא מפשיר . אף אחד אינו יודע אלו מטענים כבדים נושא כל אחד על גבו ואשר גורמים להתנהג בצורה זו או אחרת לדון לכף זכות ימנע מכם הרבה עוגמת נפש ופגם בשמחת החיים ויתרום לשלום הכללי שישרור בכל המתחם . בהצלחה !

בן מנישואיו הקודמים של בעלי

הבן של בעלי בנישואיו הקודמים נמצא אצלנו במשמורת הילד בן 12 לנו יש 3 ילדים משותפים הראשון בן 3.5 השני בן כמעט שנתיים ותינוק בן ארבעה חודשים. הילד הגדול גדל אצלנו בבית דתי נוטה לחרדי אך אימו אינה דתית כלל הילד מבקר אצל אימו כל שבת שנייה וכל יום שלישי אחה"צ עד הערב. היא מנחילה לו דברים הפוכים מהחינוך שאנו מקנים לו הילד מתלבש, מדבר, מתנהג יותר ברוח שהיא נותת מאשר הרוח בבית שלנו. לי יש תחושה קשה לגבי ההשפעה שלו על ילדנו שלנו הבן שלנו בן השלוש מחקה את ההתנהגות, הדיבור וזה מפריע לי. הילד הגדול מתחצף לאביו, ואני פוחדת שגם הבן שלנו יקום יום אחד ויתחצף לאביו כי זה מה שהוא רואה בבית. הילד לפעמים מתנגד לברך ברכת המזון או לומר דברי תורה על שולחן שבת או מברך בצורה מזלזלת הנושא מאוד טעון כך שאנו חשבנו לשלוח אותו ללמוד בפנימיה אך הילד לא רוצה בשום פנים. אשמח אם תתנו לי עיצה איך לנהוג במקרים הנ"ל. תודה

ברוחניות אין פשרות

בס"ד משמורת מהסוג הנ"ל הינה קשה יותר בגלל הנושא הרוחני . ילד בן 12 הינו כבר בוגר ויש להתייחס אליו בהתאם לגילו . החשש מהשפעה שלילית הינה מוצדקת ולכן יש לפקוח עין יותר . על מנת להקטין את הסיכוי להשפעה שלילית הן מצד האם לילד והן מצד הילד לילדיכם המשותפים יש להשקיע יותר בחינוכו . חסרים כאן מספר פרטים חשובים : 1) האם האב הינו דמות דומיננטית לילד בתחום חינוכו ? 2) כיצד האב מגיב כאשר הילד מתחצף אליו ? 3) האם הילד נמצא אצלכם גם מרצונו או רק מתוקף הסכם ? נקודה זו חשובה על מנת לדעת אם הוא אינו מעונין להפסיד את המקום בו הוא נמצא כעת למקום אחר בעל עדיפות שנייה לגביו . יש להדגיש לילד חזור והדגש את השלילה בדברים שהוא נחשף אליהם בהיותו אצל אמו . כמו כן יש להתייחס לכל התנהגות שלילית בבית בהתאם ובתקיפות מה על מנת שילדיכם המשותפים יראו היכן נמצא הגבול שאין לעבור אותו וממילא מודל החיקוי לא יהווה מודל טוב לחיקוי . כאשר ילד מתחצף אין להעלים עין , העלמת עין מהתנהגות חצופה או בריונית תשדר לילד חולשה ותעניק לו עוצמה שלילית שעשויה להשתרש גם אצל ילדיכם המשותפים . על האב להשקיע זמן רב עם הילד בהקניית מוסר ויראת שמיים ולא לסמוך רק על מסגרת הלימודים וזמן זה ישמש גם זמן איכות בין האב לבנו . רצוי מאד להאריך בשירי שבת על השולחן ולשתף את הילד . להשתדל להטיל על הילד תפקידים חינוכיים ולימודיים קטנים על אחיו תוך כדי פיקוח , הטלת תפקידים על הגדול נותנת לו בד"כ הרגשת מחויבות ואחריות גדולה יותר . השתדלו לענות על השאלות שהיצגתי יתכן ותנתן תוספת של התייחסות חשובה לתשובות . בהצלחה!

מה לעשות??

שלום לכל המעוניין. אני בתחילתה של הכרות עם בחור דתי שלתדהמתי הרבה הסתבר שהוא שותף בדירה עם בחורה חילונית מזה כשנה. הדבר התברר לאחר שביקרתי בדירתו כדי להתפנות וגיליתי תמרוקיה ומוצרי נשים לרוב. ששאלתי אותו לכך וללמה הוא תמיד סיפר שיש לו שותף ולא שותפה הוא אמר שלא שאלתי אף פעם מאיזה מין היא/הוא, ומבחינתו זה לא היה פרט שהוא מצא לנכון לספר לי... לפחות לא בפגישות הראשונות. הדבר מפריע לי עד מאוד.. השאלה איך אני מנסה לפתור זאת וכן לתת הזדמנות לקשר שאולי יכול להתפתח.. צד נוסף בדבר הוא שכביכול הוא שיקר לי באופן מסויים.. איך להתייחס לזה? תודה מכל הלב.

מה פרוש המושג דתי ?

בס"ד אם יש לך תשובה ואם אין לך תשובה , התשובה היא "שומר תורה ומצוות באופן מגמתי" דהיינו משתדל לקיים את כל המצוות על פי כל חלקי השולחן ערוך הנוגעים אליו והוא יודע ולמד אותם . הייתי מסכים עם כל מילה של ידידי ורעי הרב תדהר לו השותפות בדירה עם אותה בחורה הייתה לצורך רווחים משותפים מדירה שמשכירים אך לא כן הוא שהרי תמרוקיה העידו עליה שהיא חייה בדירה זו . פרט אחד קטן אשר נעלם מעינו הבדולח ואשר גם את לא העלת אותו וכנראה שאולי גם לא חשבת עליו משנה את כל התמונה . בסוף שאלתך התיחסת לעיניין השקר שלדעתי הינו פרט שולי ביחס לעיקר הבעיה . אדם ששומר את כל התורה כולה במה שנוגע אליו , אך פרט אחד קטן אינו שומר לא בגלל שהוא לא עומד בניסיון אלא בגלל שהוא החליט לוותר על פרט זה כי זה לא נוח לו או מכל סיבה שלא תהיה נקרא מומר לדבר אחד - אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא , כך נכתב בגמרא במסכת סנהדרין דף צ' . אשר על כן ידידך הדתי שותף עם בחורה בדירה ואין זה משנה אם היא חילונית או דתית , בחורה שהוא לא נשוי לה והיא אינה אמו וממילא שוהים ביחד באותה דירה ומן הסתם גם ישנים באותה דירה אף אם זה יהיה בחדרים נפרדים על כל רגע עוברים על דיני יחוד שכך נפסק כבר בבית דינו של דוד המלך שאסור להתייחד עם הפנויה . דיני יחוד הם מן האיסורים החמורים מדרבנן כי הם קרובים ליהרג ואל יעבור שדרכם מגיעים לכל איסורי העריות אשר איסורם הוא בכרת . אשר על כן הייתי מתייחס בכובד לשידוך מפוקפק זה כיוון שקלות ראש באיסור יחוד יכול להעיד על התיחסות פרוצה ולא ברוח התורה לכל הנושא . בהצלחה !

תשובה לרב דאי על שאלתי בענין בן מנישואיו הקודמים

בס"ד לרב דאי השלום והברכה, ראשית תודה על התשובה המהירה. לגבי שאלותיך בתשובה. האב הוא אדם עובד ומגיע בשעות הערב הבייתה רוב שעות היום אני זאת שנמצאת עם הילד. כך יוצא שהאב הוא פחות דומיננטי ממני אבל מאוד משתדל להיות יותר עם בנו, למרות שזה לפעמים פוגע בילדנו אנו. האב לעיתים מגיב בכעס על ההתחצפויות ולעיתים פשוט מתעלם כך שזה מפריע לי יותר מאשר לו מאחר והרבה שנים לפני שהכרנו הילד היה מתחצף והדבר היה לגיטימי אצל בעלי. הילד נמצא אצלנו רק מתוקף ההסכם ולא מרצונו מאחר ואימו איננה מסוגלת להחזיק אותו לאחר שלשכה הרווחה בדקה את סביבת מגוריה הווי אומר מיקום הבית אנשים איתם היא חיה או חוסר יציבותה בבית אחד לתקופה ארוכה הביאו את הילד למעבר בין בתי ספר בכל שנה ולפעמים גם פעמיים בשנה לאחר שנישאנו לפני 5 שנים ניסה בעלי בהסכמתי לנסות ולהעביר אותו אלינו בצורה חוקית אך הילד מעדיף לגור אצל אימו עם כל הדברים שאינו מקבל אצלנו בבית. דרך אגב מצאתי אתמול מכתב כולל ציור שהילד צייר וכנראה ביקש לשלוח לאימו ומשום מה לא שלח בו הוא כתב שנמאס לו והוא מבקש ממנה לעשות מאמצים כדי שיוכל לעבור לגור אצלה הוא לא יכול יותר והן הציור בו צייר איך הבית שהיא חולמת לגור עם גינה אותו חיות וכו' אך הכל נשאר בגדר חלום. הילד עצמו אמר שאימו אינה יודעת כמה זמן תגור היכן שגרה היום מאחר שיום אחד תריב עם שותפה הוא יגיד לה ללכת ואין לה לאן. לגבי ההדגש של השלילה בדברים שהוא חווה אצל אימו לדעתו זה מה שהיה רוצה ולפחות יש לו את זה במינון קטן. לגבי התקיפות שלנו לכל התנהגות שלילית היא גורמת גם לילדנו לפעמים להתנהג אליו בחוסר סבלנות מאחר והם סופגים באווירה שאנו כל הזמן כועסים או מתקנים או מדברים בטון גבוה על דברים שלילים שהוא עושה והם לומדים ממנו. האב משקיע זמן איכות עם הילד לפחות פעם בשבוע הילד מצטרף לאביו לשיעור הקבוע בערב. בכל שבת שניה שהילד מבלה אצלנו בעלי והילד לומדים בבית הכנסת במסגרת אבות ובנים. לגבי שולחן שבת אנו מבקשים ממנו לומר משהו מפרשת השבוע שלמד בבית הספר הוא טוען שזה היה משעמם ולכן הוא נרדם בשיעור פרשת שבוע ולא יודע לומר כלום. ושבעלי מבקש ממנו לקחת חומש ולמצוא דבר תורה קטן על ענין פעוט מתוך אחד הפסוקים הוא עושה את זה בלי חשק ובלי רצון. כך שהגענו למסקנה לא לבקש כדי שהתגובה לגבי לימודי קודש תהיה שלילת כ"כ וכך גם ילדנו יראו וילמדו. אנו משתדלים להאריך בשירי שבת ומבקשים ממנו לא לעזוב את שולחן שבת אבל הוא יושב בשולחן שבת כמו ב"עונש". הטלת תפקידים חינוכיים ולימודיים על הילד כמו ללמוד עם הגדול שלנו א' ב' שהוא לומד בתלמוד תורה הילד מגיב בצורה שזה משעמם אותו או עושה את זה בחוסר חשק לכן הפסקנו לבקש. מה שכן אני מבקשת ממנו בבוקר בדקות ספורות שנשאר עד שהוא יוצא מהבית במקום להשתולל אני מבקשת לומר מזמור תהילים אחד או שניים עם הילדים ולקבל ממתק ולצאת לדרך. זה גם רק לפעמים עובד.

חום ואהבה כבוד והערכה .

בס"ד ראשית כל סליחה על האיחור בתשובה . אם אשים את כל הנתונים שנתת לי על השולחן התמונה תראה בערך כך : הילד נמשך יותר לצד אמו ולמעשה היה מעדיף להיות אצלה באופן קבוע . הילד אינו מספיק ממושמע ואף מתחצף לפעמים . הילד אינו נמשך לדברים של יהדות ואף מתנגד לדברים בסיסיים . האבא מעיר לפעים בתקיפות על התחצפויות ולפעמים מתעלם . לכאורה התמונה ניראית די עגומה וכביכול אתם חסרי שליטה על המצב , אך אם אני מנסה לדייק מתוך הדברים נראה לי שמשהו חסר במערכת ודבר נוסף טעון תיקון יסודי . ההתנהגות של האבא כלפי התחצפויות גובלת באי בהירות לילד האם האבא מרשה לפעמים לילד להתחצף אליו ולפעמים לא ? התשובה תהיה ודאי לא ! אלא שלא רק שלילד אין זה ברור והוא בעקבות כך מעיז פניו מדי פעם אל האבא אלא שזוהי התנהגות חסרת ביטחון שהאבא משדר פה והילד קולט זאת . אך אין זה עיקר הבעיה . לו הייתי שואל את עצמי מה מושך את הילד יותר אצל האמא שהיא לבד עם שותפה יותר מאשר משפחה שלמה בה קיים גם אביו וגם אחיו ? הייתי מגיע למסקנה שלא רק השלילה ואף לא בעיקר שיש לו אצל אמו אלא החום והאהבה שהיא מעניקה לו מן הסתם כאמו הביולוגית מה שאין לו אצלכם . למסקנה זו אני מגיע בעקבות ההתיחסות של האבא שהדגשתי קודם שלמעשה מבטאת חוסר ביטחון מסוים וחוסר קשר הדוק למרות הזמן איכות כפי שהצגת וזאת מכיוון שההתעלמויות מההתחצפויות נובעות מהרגשת חוסר אונים , ודאי לא בגלל שהוא מעונין להרגיש נרמס ע"י הבן . חוסר אונים זה מקשה על האבא וגורם לחוסר רצון להעניק חום ואהבה לילד ואני מדבר על חום ואהבה מילוליים ובעיקר פיזיים ואגב אין לי נתונים כיצד האבא מבטא חום ואהבה מילוליים ופיזיים כלפי ילדיכם המשותפים ויתכן שגם שם הדבר טעון תיקון ואגב גם חששך שמה ילדיכם הגדול ילמד להתחצף לאבא מראה על חוסר ביטחונך ביחס לשליטה של בעלך במצב . העמדה האיתנה שעל בעלך ללמוד ליצור חשובה הן לביטחונו של הילד והן לבטחונו העצמי של האבא על מנת שהוא ירגיש בנוח להעניק חום ואהבה מילוליים ופיזיים ואגב כך יוכל לתת כבוד והערכה מתאימים לילד מה שלא יכול להתאפשר במצב הנ"ל שהרי אין אדם יכול לתת כבוד והערכה למי שמזלזל בכבודו וזה אלף בית של כל מערכת יחסים ובפרט בין אב לבן . יתכן שבעלך יהיה זקוק ליעוץ מיוחד על מנת ללמוד לרכוש את דפוסי ההתנהגות המתאימים ולדעתי מומלץ על יעוץ משותף שהרי יתכן מאד שגם יחסך אליו די קריר עקב כל החששות שלך והכעס על התנהגותו של הילד ואז מה יהיה הפלא שהוא אינו מעוניין להיות בקרבתכם והוא מעדיף את אמו ? בהצלחה !

נישואים אבודים

אני נשואה שנתיים וחצי ואת הנישואים האלה התחלנו ברגל שמאל. בעלי הוא טיפוס שגדל בלי אמא (הוריו התגרשו שהיה תינוק), עם אבא אדיש שלא אכפת לו מכלום. ואני סובלת בעיקר מזה שהוא לא יודע לבטא את רגשותיו, לא יודע להעריף מחמאות, להעריך, לפרגן (כל מה שבעצם מחזיק אישה להמשיך להיות עם בעלה). אנחנו כמעט ולא מקיימים יחסי אישות, שלא לדבר שמצב שמירת הנידה במצב גרוע ביותר, כי מאז שנולד הילד כמעט שנה וחצי, לא הלכתי למקווה, והכל באשמת היחסים הלא יציבים שלנו שמשפיעים עליי רגשית. אני אישית משתדלת לכבד את בעלי, אני יודעת שאיני עומדת במחויבות שלי כלפיו, אך כשהוא מתנהג אליי טוב אני משתנה בהתאם למרות שזה לרגעים קטנים בלבד. אני כבר לא חושבת שאני מרגישה משהו כלפיו, כי תמיד הוא טוען שאני לא רוצה להתקדם, לא שומעת בקולו, לא מכבדת אותו מספיק, רומז הרבה שאני שתלטנית ורוצה את המילה שלי. הוא רוצה שאני אהיה הרובוט שלו, מה שיגיד אני אחריו. לדוגמא: כשהוא מעוניין ללכת לחבר לשבת ואני טוענת לא מתאים לי השבת בוא נשאר בבית. הוא אומר "מה בגללך אני לא אלך יותר לחבר הזה, ואז הוא הולך וכבר מכין את המזוודה ומתכוון ללכת כאילו מי אני בשבילו" (למרות שהלכנו מס' פעמים לחבר הזה, הוא פשוט לא רוצה שאסרב לו). יש אצלו במשפחה הרבה בלגן עכשיו והוא את כל זמנו טורם לעזור להם ושוכח אותי ואת הילד, אותי הוא לא מערב בכלל בשום תחום בשום עניין, כשאני אומרת לו שאני רוצה שנשב ונדבר הוא טוען אין לי משהו חדש לדבר עליו על מה נדבר?, אנחנו עומדים לקנות דירה וזה לא מרגש אותי בכלל, כי בכל רגע שעובר בחיי אני חושבת על זה שאנחנו מתגרשים. לא מזמן דיברנו וניסיתי לדבר אל ליבו לגבי ריגשותיי, שלא טוב לי ואני מצפה ליותר יחס ואהבה ושיתוף. והוא טוען "די נראה לי שלא נוכל להמשיך ביחד, נמאס לי מאותו תקליט". האמת שלי נמאס אבל באמת נמאס לא יודעת מה לעשות עזרו לי להחליט, אני רוצה להתגרש כי אין לי מה להפסיד, הוא בנאדם טוב מאוד ואוהב לעזור אבל הוא של אחרים ולא שלי, ואני לא מוכנה להסתפק במועט, בדקות הקטנות שהוא אומר לי לילה טוב או בוקר טוב. אני חושבת שיהיה לו בעיה מסויימת בהבנה, הוא תמים הוא גדל בצורה שונה. משפחתו מאוד מפורקת ובמיוחד שהיו קטנים והיום הם מנסים להשלים את החסר ואת הפער, אבל זה בא על חשבון הנישואים שלנו. הוא הופך את המילים שלי, הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, המשפחה, החברים כולם בעדיפות ראשונה מעליי. כשהיינו אצל רב לפני כשנתיים, הרב רצה לשוחח עימי קודם והשיחה הזו היתה ארוכה, ואילו עם בעלי הרב שוחח מס' דקות וזהו. כשיצאנו הוא ישר אמר לי, את רואה אצלך הבעיה, כי איתך הוא ישב יותר זמן. כשהייתי בהריון רק הוא עבד, ביקשתי ממנו שישאיר לי כסף לאולטראסאונד בסך 20 ש"ח הוא טען אין לי, אני באתי מבית שתמיד היה אם זה ביחס ואם זה בדברים אחרים. והוא בא מבית שבדיוק להיפך אין. אין לו ערך לדברים. כשבנאדם קובע איתו משהו ומדגיש לו שזה חשוב מאוד ושיעמוד במילה שלו. הוא פשוט עושה מה בא לו. ואומר שטטטטויותתתתתתתת. כבוד הרב אני מתנצלת על המכתב הארוך, פשוט יש לי עוד המון מה לכתוב, אבל הכאב כה גדול וזה בטח לא ייגמר פה

יש הרבה מה לבנות אך מעט מאד לכתוב.

בס"ד את מתארת כאן מצב קלאסי של חוסר כלים לתפקוד זוגי מה שנרכש בד"כ במערכת הורים וילדים , אך אין זה אומר שזה סוף הדרך כיוון שניתן לרכוש כלים אלו בהכוונה זוגית מקצועית . אמנם יש צורך בכמה כלים התחלתים : 1) הכרה בבעיה . יתכן שאת סוברת 'כבר התחלה לא טובה' כי התהגותו של בעלך משדרת לך חוסר הכרה בבעיה . אך דעי לך גם גברים שלא גדלו במצב זה נוטים לפעמים להתקשות בלהביע רגשות בגלל הרגלים הנובעים מציפיות לדמות הסטראוטיפ הגברי מצד ההורים והחברה , דבר שלע"ד לא ניתן למנוע או לחנך להפך מזה ואף איני סובר שיש גם צורך בזה בגלל דרישות מסוימות של זרם החיים הדורש לפעמים את ההפך . אם נוסיף על כך שבעלך גדל ללא הורים דבר היכול לעקב התפתחותה של אינטלגנציה ריגשית , אזי נקודה זו מקבלת מימדים גדולים יותר ואף ניראית כחומת מגן שלא ניתן להבקיעה ולא היא ! גברים רבים מכירים בבעיה בתוך תוכם אך מעדיפים שלא להתמודד אתה מחשש לחשיפה ריגשית שהיא מעבר לצורתם הטיבעית . אין ספק שעשוי להיות צורך לרכך את בעית החשיפה הריגשית ולתת לה לגיטימציה בדרך לטיפול בבעיה . 2) רצון עז לפתור בעיות עם נכונות להתמודד עם מצבים לא נעימים של חשיפה ריגשית ואישייותית . 3) עקשנות ודבקות במטרה ועקביות גם מצידך ואולי בעיקר מצידך כיוון שכל יאוש מצידך עלול לתת את אותותיו בצורה שלילית בצד השני והחזיר את המצב לאחור . 4) התפקיד ההתחלתי העיקרי הינו שלך והוא להביא את בעלך לרצות להגיע ליעוץ זוגי , ריכוךריגשי , אמפטיה וחשיפת ריגשותייך דהיינו צערך לבטייך רצונך לבנייה , שתפי אותו בכך ועודדי אותו להביע את רגשתיו , רגשות אלו קימים אך חבויים עזרי לו להוציא אותם אל מחוץ לנבכי לבו . בהצלחה !

בעל רודף נשים

אני חיה עים בעל שכל חייו רודף נשים הוא יכול להתחיל עים המלצרית במסעדה עים מוכרת פקידה כל אישה שבדרכו הוא אוהב לפטפט רוב השיחות שלו זה על החיים האישיים שלהן ,עד שנשים נסחפות והשיחות איתן יותר אינטמיות את החלק הראשון של השיחה הוא מקיים בנוכחותי ,כאילו שסתם צוחקים ומדברים ,אני יודעת שהוא בוגד יש לי הוכחות לכך והוא מכחיש,לציין שהוא מכוער אמיתי ואני יפה ובכלל נראת כמו הבת שלו ,שאלתי איך אפשר לגרום לו לדבר עים אישה ולא להיכנס לפרטים אישיים ובכלל אני יותר צנועה ויפה וטובה הרבה יותר מכל הנשים שהוא מתחנחן לפניהן אולי שגם אני אעשה את אותה היתנהגות ואז הוא יתעצבן ואולי יפסיק אגב הוא מאוד קנאי ואים אני מדברת עים מישהו הוא מתעצבן ורב איתי ,

מלאך+בהמה = אדם

בס"ד כיוון שאנו נמצאים בפורום של יועצי נישואין רבניים תשובתי תהא על פי השקפת התורה בלבד דהיינו הוראות היצרן של האדם והעולם . אני מדגיש זאת בגלל הרעיון שהעלת בסוף השאלה שאולי גם את תתנהגי באותה צורה ואולי אז הוא יפסיק ? ובכן בתורה אין המטרה מקדשת את האמצעים הפסולים והאמצעים שמשתמשים בהם על מנת להגיע למטרה הקדושה חייבים להיות קדושים גם כן . ובכן יש לדעת שהאדם נברא משני חלקים משולבים שהם הגוף החומרי המשול לבהמה בגלל יצריו הבהמיים והנשמה שמקורה בעליוניים המשולה למלאך כפי שאומרת הגמרא במסכת חגיגה שהאדם מורכב מששה חלקים שלושה של בהמה ושלושה של מלאך שלושה של בהמה שהם : 1) אוכלים ושותים כבהמה - תאוות אכילה ושתייה . 2) פרים ורבים כבהמה - יצר המין ותאוותיו . 3) ומוציאים רעי כבהמה - הפרשות הגוף מאכילה . שלושה של מלאך שהם : 1) יש להם דעת כמלאכים - שכל ואינטלגנציה אנושית . 2) מהלכים בקומה זקופה כמלאכים - הליכה זקופה ומכובדת . 3) ומשיחים כמלאכים - שפת הלשון המתקשרת בין בני האדם . ועתה לתפקיד - מכיוון שהחלוקה במספר החלקים הינו שווה בין בהמה למלאך תפקידו של האדם לפתח את חלקיו הרוחניים על חשבון החלקים הגשמיים כאשר תמיד אחד בא על חשבון השני על מנת ליצור שליטה רוחנית ביצרים הגשמיים ויכולת להכוונתם . אי פיתוח של החלקים הרוחניים באדם יתן בלעדיות כמעט מוחלטת לחלקים הגשמיים מתוקף הימצאותו של האדם פה בעולם חומרי הקרוב יותר לחלקיו החומריים . התאוות שיתפסו את החלק הדומיננטי באדם הינם שוליים לעיניין הפילוסופי והינם פונקציה של חינוך חברה חשיפה ובחירת עמדות התלויים אמנם ברצונו של האדם אך הם למעשה בחירה בתאווה החזקה יותר לגביו , הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בתאווה לנשים , בתאוות אכילה או בכל שאר הפיתויים המוצעים למכירה חופשית תחת כל עץ רענן . אי פיתוח של החלקים הרוחניים יגרום כמו כן לשלילת הבחירה מתוקף העדר רוחניות שתהווה משקל נגד לצורך הבחירה החופשית של האדם , אגב דבר זה יכול להיגרם גם מחוסר חינוך מתאים לערכים המתחיל כבר בילדותו של האדם והנגרם בד"כ ע"י הוריו . פיתוח החלקים הרוחניים של האדם יכול להעשות אך ורק ע"י לימוד תורה המקנה ערכים מוחלטים לאדם סולם עדיפויות תקין שאין מקורם בשכל אנושי אלא בתבונה האלוקית המתאימה זאת על פי צרכיו של האדם . כל ניסיון ליצור פיתוח רוחני בדרך אחרת כדוגמת לימוד חכמות מעמיקות , מדעים , פילוסופיה ומקצועות חופשיים ( שאגב אינני מתנגד להם כהוא זה ברמה העקרונית לצורך פרנסה) יהווה תחליף חיוור לעיניין זה , כלומר פיתוח רוחני יהיה הראש עשוי להתמלא ברעיונות שאינם חומרים והללו אמנם יתפסו מקום וזמן אצל האדם אך שליטה רוחנית בגשמיות ויכולת הכוונה לא תיווצר כאן והבהמיות תשלוט גם במוח פרופסורי . אשר על כן אם ברצונך לשנות תמונה זו של חיים שבה את שרויה עלייך לעשות השתדלות רבה על מנת לנתב את כל הספינה לכיוון הנכון . בהצלחה !

המשך לרב דאי

בס"ד תודה על התשובה. רציתי לקבל עצות יותר מעשיות. עלתה בנו המחשבה להעביר אותו ללמוד בפנימיה כך הוא יגיע פעם לביקור אצלנו, ופעם לביקור אצלה. והוא לא יהיה נפסד משום צד. הילד התנגד בתוקף וכולם שזה אומר אביו אימו והעובדת הסוציאלית התרצו, וירדנו מן הרעיון הזה. בעלי טוען שהילד יגיע לכיתה ט' הוא לא ישאל אותו ויקח אותו ללימודים עם פנימיה גם אם לא ירצה. מה דעת הרב על מקום לימודים עם פנימיה ? האם זה יכול לפתור חלק מן הבעיות ? לדעתי כך הילד יהיה נטרלי לא אצל אביו ולא אצל אימו רק יגיע לביקורים ואז כאורח הוא ירגיש טוב בשני המקומות ולא אצל אחד מההורים. תודה

עצות יותר מעשיות ?

בס"ד וכי עד עתה קיבלת עצות תאורטיות בלבד ? באופן מכוון התעלמתי מרעיון שליחת הילד לפנימיה כיוון שלא רציתי להעלות על הכתב את הסיכונים שבדבר , כאשר הסיכונים משתייכים לכל ילד הגדל בבית בריא עם הוריו הביולוגיים וללא כל בעיות מיוחדות . אך הסיכונים גדולים שבעתיים כאשר מדובר בילד שגדל שלא עם שני הוריו ועם הרגשה ברורה שהוא אינו כל כך רצוי הן מצד אמו החורגת ואף מצד אביו הביולוגי שהרי חוסר חום ואהבה לילד משדרים לילד לפחות כמו שני עדים שאין הוא רצוי ולעולם הוא לא יבין בגיל זה שלאביו יש חוסר בכלים כיצד לנהוג עמו . עם יד הלב ועם כל הכנות הרי שהיית רוצה להתפטר מילד זה המהווה עבורך ועבור בעלך איום מסוים על שלוות נפשכם ושלוות הילדים המשותפים ואף הוא מרגיש כנטע זר והרצון לשולחו לפנימיה מעיד על כך . בעלך חי באשליות באומרו שבהגיע הבן לכיתה ט' הוא ישלח אותו לפנימיה בעל כורחו . בגיל זה כבר יוכל הבן להפגין את מלוא זעמו מן החסך שקיים אצלו כנגד אביו אשר מנע ממנו את הצרכים האלמנטריים ביותר בצורה של מרד והתנגדות . לשלוח ילד כזה לפנימיה יכול להצמיח בעיות חדשות שלא שערום אבותייך ואבות אבותייך שכל היועצים שבעולם כבר לא יוכלו לפתור אותם . ואת הבעיות הקיימות הוא יהפוך לפצצה מתקתקת . בתשובתי הקודמת הדגשתי את הצורך של הילד לחום ואהבה כבוד והערכה על מנת לבנות אצלו את אישייותו בצורה בריאה אך התעלמת מתשובתי וחיפשת מוצא קל יותר כיצד להעלים את הבעיה ? בצדק התפרץ ידידי ורעי הרב גד שמחוני לדלת הפתוחה שהשארתי מקוצר זמני ומחה על כך שמעוניינים לנטוש נשמה יקרה שלא במקרה היגיע אליכם והקב"ה מעוניין שתטפחוה כפי שאתם מטפחים את ילדיכם אולי ואפילו יותר שהרי הכל לפי צורך השעה . קחו זאת כאתגר וכפרוייקט לכו למפגש יעוץ מקצועי השקיעו בנשמה זו ותראו פירות ומי יודע מה עתיד לצאת מנשמה זו ? בהצלחה !

אלימות מילולית

אנו נשואים 30 שנה. בעל תומך, מפרנס, עוזר פיזית בבית ואבא נפלא לילדינו. הפנים שלו תמיד קודרות, מרבה מאד לעשן, טון דיבורו בד"כ תקיף. אינו גורם לי: לשמוח, לצחוק, לחייך , אינו מחמיא ומפרגן. אם קורה שאני שואלת אותו דבר מה ששאלתי כאילו נראית לו משעממת, או אינו יודע את התשובה, או יודע את התשובה מראש ואני לא יודעת - מייד מקבל התקף זעם וצועק. מבלי שפגעתי בו, או עשיתי דבר רע כלשהו. אני מדברת אליו בעדינות וברוך והוא עונה לי בתקיפות. הוא מצדיק אותי שזה לא בסדר ואינו מוכן ללכת לטיפול, או לקבל כדורים לשיפור מצב הרוח. אני מעבירה את חיי בעבודות הבית, עבודה מחוץ לבית (מעט שעות) וזה קצת משכיח את כאבי ומרירותי. הוא אלים מילולית, ומתוך 30 שנות נישואין "זכיתי" גם לאלימות פיזית (4 אגרופים בס"כ). נשארו לי משקעים וקשה לי מאד לאהוב אותו. נקשרתי אלי ואני זקוקה לו וכן ילדי מאד קשורים אליו. ליבי נשבר מקנאה כשאני רואה אותו מרבה בדיבור ובנועם עם אנשי ביהכנ"ס בו הוא מתפלל (בהפסקות, בקידושים ולאחר התפילה) או בכלל עם זרים. ואני מוכן מאליו. איך אפשר להתמודד ולהמשיך לחיות עם בעל קשוח, אנטיפט ואינו חמים ולבבי אלי , וזה היה מתחילת נישואינו וחשבתי שהוא ישתנה- והכל זה אשלייה. אנו כבר בני 50. האם נגזר עלי לחיות כך עם בעל קשה, אנטיפט, לא חמים אלי, לא איש שיחה במיוחד, ולעולם לא חיזר או מחזר אחרי. מה עושים אני במצוקה נוראה. תודה מראש-חנה.

ניתן וחייב לשנות מצב זה .

בס"ד האם העלת אי פעם בדעתך כי מאחורי מעטה הקשיחות , האלימות המילולית והפיזית , תקיפות דיבורו , חוסר הפירגון , חוסר החמימות והעדר חיזור בעבר ובהווה , עומד אדם עם חוסר ביטחון עצמי , רגיש בצורה קיצונית , חרד מאבוד שליטה , סף הביקורת שלו נמוך מאד והוא אינו מסוגל לשמוע ביקורת כל שהיא על עצמו מחשש לאיבוד מעמדו ? כל מבנה ההתנהגות הזו אינה אלא מסכה עבה בה נוהג בעלך להסתתר כל אימת שהוא נמצא במחיצתו של האיום הגדול והנורא מכל והוא את! מסקנה זו נובעת לא רק בגלל הכרה את הסטראוטיפ המתואר אלה גם בגלל העובדה שהתנהגותו כפי שתארת הינה קיצונית לחיוב כאשר מדובר בחיי החברה האישיים שלו . על פי מכתבך אינך נראית אשה טיפשה שבעלה החכם כל כך אינו יכול לסבול את טפשותה ואת השטויות וההבלים שהיא מוציאה מפיה וכל אימת שהיא פותחת את פיה על מנת לדבר הוא היה מעדיף לסתום לה אותו . אלה אדרבא את כותבת את הדברים בטוב טעם ודעת מתוך אינטלגנציה ריגשית עמוקה ויודעת לבטא היטב את עצמך ואת ריגשותייך , מה שמביא אותי למסקנה שכתבתי קודם שלמעשה בתת הכרתו את מהווה לו איום על אישיותו ועל חרותו . ויתכן גם שמעבר למצב זה אשר יכול לנבוע מחינוך מעוות שקיבל או שרכש בעצמו בבית הוריו , או מחוצה לו ע"י הקנייה עצמית דרך החברה או דרך חוויות מסוימות שחווה , גם מבנה אישיותך מהווה לו תוספת של מכשול ועצם הליכה לטיפול בנושא זה למרות הודאתו המילולית יהווה חותמת עמוקה על ליקוי זה שלו על הרקע שבו את נמצאת לגביו . תמהני על הזמן הארוך שבו המשכת קשר זה במצב זה כשלמעשה בעצם השארותך וחוסר התנגדותך להמשכו של מצב זה נתת לגיטימציה לכל העניין . כמובן שניתן לטפל במצב יתכן שהטיפול הנצרך יהיה טיפול פסיכולוגי משולב ביעוץ זוגי , אך העיקר יהיה להפסיק לתת לגיטימציה להמשך קשר זה במתכונת הנוכחית והבאתו לרצות בטיפול זה תוך כדי סיועך . בהצלחה!

אלימות מילולית

האם אפשר לשנות בעל אלים מילולית 30 שנה עם עליות וירידות, ומתוכם 4 פעמים אלימות פיזית (אגרוף). הוא תומך כלכלית, פיזית ואבא נפלא. אך תמיד פניו קודרות, זועפות, אינו חמים כלל וכלל, וטוען שזה אופיו ועלי להשלים. אני שבורה נפשית ומדוכאת. מסרב ללכת לייעוץ, או לקבל תרופות לשיפור מצב הרוח. טוען שאין לו טענות כלפי וכך הוא . נכנסתי לדיכאון רב. מה עלי לעשות והאם ניתן לשנותו? הייתי מתגרשת ממנו, אך אני תלוייה בו כלכלית והילדים קשורים אליו מאד וזה ישבור אותם. בתודה מראש - חנה. אני אגב, מקנאה מאד שאני רואה אותו מרבה בדיבור ובנועם עם אחרים.

אין באפשרותך לשנות אותו אך יש באפשרותו להשתנות .

בס"ד אדם בוגר בכלל ואדם מבוגר בפרט אינו כחומר גלם ביד יוצר כפי שניתן לומר על ילדים קטנים , אישיותם מעוצבת גם אם לא לשביעות רצונם של הסובבים אותו ונוצרים אצלו התנגדויות ספונטאניות כל אימת שמנסים לבקר אותו . התנגדות ספונטאנית זו נובעת מהשדר המתורגם אצלו כתוצאה מהביקורת , שהמבקר למעשה משדר לו שלא במודע , שהוא טוב ממנו וברמה גבוהה יותר ממנו מבחינה אישיותית . לכן לרוב התגובה הספונטאנית תהיה "ואתה בסדר?" ולאחר מכן מיד באים רשימה של חסרונות שמזכיר המבוקר למבקר , דהיינו אינך טוב ממני . על מנת שלא תיווצר התנגדות לביקורת או לפחות שבסופו של דבר יתוקן הטעון תיקון אם בכלל יש להכיר את המישורים השונים בהם הדברים מתרחשים . 1) הטוב ביותר הינו האדם המעוניין לשפר את אישיותו יותר ויותר ומתייחס לכל ביקורת ברצינות לפחות בשמיעתה וברצינות גדולה יותר אם היא גם עברה את מבחן כלי החשיבה שלו והתבררה כנכונה ומוצדקת . 2) זהו האדם שמבין שביקורת נכונה הינה לטובתו ועליו לקבלה ולתקן את הטעון תיקון אלא שהוא היה מעדיף לכתחילה שלא יבחינו במגרעותיו וממילא הוא לא היה נאלץ לשומעה , יתכן שאדם זה יגיב בהתנגדות מסוימת כלפי ביקורת אך יהא נוטה לקבלה אם לאחר שנאלץ לשומעה נוכח בצדקותה . 3) זהו האדם שמתנגד כמעט לכל ביקורת , תגובותיו חריפות והוא כועס מאד על המבקר שביקר אותו ואף מגנה אותו ומזכיר לו את מגרעותיו שלו . 4) זהו האדם שסף הביקורת שלו נמוך ביותר הוא אינו מסוגל להתמודד עם שמיעת מגרעותיו לדידו זהו אסון ומגיב במילים "די לא יכול לשמוע" אמנם הוא לא פיתח התנגדות אגרסיבית לביקורת אך ביקורת איננה אמורה רק להישמע אלא גם להתקבל ולאדם זה ישנו מחסום לא רק בקבלת הדברים אלא אף בשמיעתם . כמובן שעל מנת להתמודד עם מצבים אלו או אחרים במקום שהביקורת הינה הכרחית יש להשתמש בדרכים שונות בהתאם לאישיות העומדת מולנו . כמובן שעם האדם שבסעיף 1 אין לנו כל בעיה אך עם כל זאת יש עלינו חיוב לומר ביקורת בצורה מכובדת שתקל על השומע לקבלה . עם האדם שבסעיף 2 נצטרך לעבוד ביתר זהירות כיוון שהוא נוטה להתנגד יותר למילות ביקורת כלפיו , יש לרכך את הדברים יותר להעביר אותה יותר בצורה שתשמע כעצה עם הרבה אמפטיה והבנה לנעשה על ידו תוך כדי הכללה שעושה המבקר לעצמו כגון באומרו "גם אני טעיתי בזאת" או "גם אני נהגתי כך" . לעומת זאת עם האדם בסעיף 3 יהיה קשה יותר להעביר ביקורת ואף יקשה יותר במידה והוא משולב גם עם האדם שבסעיף 4 אך דיה לצרה זו שלכאורה נראית כמקבילה לבעיה שהיצגת . אצל אדם זה יש למעט או כמעט להימנע מביקורת , ביקורת מוצלחת יכולה להיעשות ע"י בעל מקצוע המשדר אובייקטיביות או גורם ניטראלי אחר כגון סמכות רבנית או חבר משפחה או קרוב המוערך על ידו אדם אשר לא יהווה עבורו איום או גורם תחרותי . במקרה הספציפי שלך תוכלי אף לנצל את אותם רגעים בהם הוא מודה שהוא אכן אינו בסדר ולהוציא ממנו הבטחה על הליכה לטיפול , אך להעלות אותה רק ברגעים היפים . השתדלי להציג בפניו את רגשותייך הכואבים תוך כדי שיחה אתו על הקשר שביניכם ולחדור אל רגשותיו שלו . בהצלחה !

תודה

ב"ה לרב דאי ולרב גד מאיר שמחוני, תודה על העזרה ועל העצות. אנחנו נטפל בנושא בדרך יותר אישית. שוב תודה

בבקשה ושמחנו לעזור .

ייייייייייייי

האם מותר להשתמש באמצעי מניעה?

בעה"ית אנחנו מתחתנים בעוד 3 חודשים. שנינו סטודנטים עובדים. ואין לנו הרבה זמן פנוי. שמעתי מספר דעות לגבי היתר להשתמש בשנה הראשונה על מנת לבסס את הקשר. אני מרגישה שלגבינו זה החרכי מכיוון שהזמן הפנוי שלנו ביחד כרגע, וגם אחרי החתונה יהיה מועט מאוד. אבקש לדעת האם אפשר להשתמש באמצעים אלו . אשמח מאוד אם תוכלו להפנותינו למדריכת כלות ומדריך חתנים כדי שנוכל להעזר בהם ע"מ ללמוד את כל ההלכות. בתודה רבה מראש.

מדובר בשאלה הלכתית הדורשת פוסק .

בס"ד במקרה של אמצעי מניעה כל מקרה נידון לגופו , אין מקרה אחד דומה למשנהו ועל כל מקרה יש צורך בפסיקה ספציפית . גם לא את כל אמצעי המניעה השונים מתירים לכתחילה ולכן יש להגיש את המקרה לפני פוסק הלכה הבקי בעניין זה . בקובייה השלישית מלמעלה מימין ישנו מאגר למומחים בתחום הנישואין והמשפחה בו תוכלו למצוא מדריכי כלות וחתנים לפי קרבה למקום מגוריכם והם גם יוכלו מן הסתם להפנות אתכם לפוסק מתאים . מזל טוב ובהצלחה !

טיפוסי אופי שונים

ידוע לי שבגדול הגברים שכלתניים יותר מנשים, אב לבמקרה שלנו אני מרגישה שבעלי מאד שכלתני ממני ואני מאד רגישה לקשר חם. מאד חשוב לי שהוא יתקשר במהלך היום הביתה והוא לא מבין את הצורך הזה. יש פעמים שהוא מנסה לבוא לקראתי ואז באמת הוא מתקשר יותר, ומתייחס לצורך הזה שלי, אבל זה לא קורה כל הזמן ויש ימים שהוא פשוט שוכח. שאלתי היא: האם להזכיר לו שזה מאד חשוב לי שהוא יתקשר במהלך היום או פשוט לעבוד על מידותיי ולהוריד ציפיות, דבר שאני מנסה לעשות כבר כמה זמן ואני מרגישה שזה ממש קשה לי?

אין שום סתירה

בס"ד טעות לחשוב שישנה סתירה בין השכל הדומיננטי של הגבר לבין הצרכים הרגשיים של האשה , ההפך מזה נכון בו בזמן שהאשה בכח הרגש שלה רגישה יותר לצרכי הזולת , הגבר שהינו פחות רגיש לומד לעשות זאת בשכלו . אשר על כן הבעל חיוב בחיוב דאורייתא "לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו" . פרוש הדברים לכבדה יותר מגופו אומרים חז"ל שאם יש לו ממון לקנות בגד לה או לו יקנה לה ואם יש לו ממון הרבה מרבה בטובתה , פעולה זו יוצרת מצב פסיכולוגי הנקרא בפי חז"ל "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" הנתינה וההענקה החוזרת ונשנית הנעשית כמובן מתוך שמחה ורצון טוב למקבל ובפרט אם הדבר מעורב בהכרת הטוב שיש לבעל כלפי אשתו על כל השרותים הרבים והשונים שהיא מעניקה לו שהוא בודאי לא היה מסתדר בלעדיהן יוצרת אהבה למקבל בדיוק כמו שאהבה נוצרת כלפי הילדים שלנו בעקבות ריבוי הנתינה וההענקה . פעולות "המכבדה יותר מגופו" הם הם המביאות את התוצאה של "אוהבה כגופו" . תוצאת האהבה מריבוי הנתינה וההענקה מתבטאת ברצון להעניק עוד ועוד כפי שהדבר מתבטא בילדינו . "אוהבה כגופו" איננה רק תוצאה של "מכבדה יותר מגופו" אלא הוא חיוב בפני עצמו המחייב את הבעל מדאוריתא לספק את כל הצרכים הריגשיים של אשתו . ועתה לשאלתך האם לבקש ממנו להתקשר או לעבוד על מידותייך ? ובכן לא מדובר פה בעבודה על מידות באופן ספציפי למרות שגם צרכים יש למתן מה שיש לעשות כאן זה פשוט להעביר את המסר לבעלך על הצרכים הרגשיים שלך בצורה הנעימה ביותר שתגרום לו לרצות להתקשר אלייך לא פחות ממה שאת תרצי שיתקשר אלייך או כל דבר אחר וזאת על פריטה על הצרכים הגבריים בשילוב עד כמה שנעים לך עם מילוי צורך זה או אחר על ידו . וויתור על צרכים רגשיים יכול לגרום לניוון בחיי הזוגיות וחוסר חיות משני הצדדים . זיכרי! גם לגברים יש צרכים רגשיים עטופים במעטה שיכלי . בהצלחה !

אישתי לא רוצה לקיים יחסים במהלך ההריון

שלום כבוד הרב אני בחור בן 21 וב"ה זכיתי להכיר את זיווגי משמיים. אנחנו נשואים כבר 7 חודשים.. היא בהריון בחודש חמישי.. מאז שאנחנו בהריון כבר אין לה חשק מיני לא קיימנו יחסי מין מאז (5 חודשים!!) וכידוע לרב בחור בגילי לא יכול להתמודד עם מציאות כזאת וזה גם מוביל בהכרח לעברות מסוימות מצידי. העניין מפחיד אותי בגלל שהמצב הטבעי של בחורה דתייה הוא כל הזמן להיות בהריון ואם כך יהיה המצב אני אהיה אדם מאוד אומלל ומתוסכל. האם התופעה שאני מתאר היא תופעה מוכרת? איך מתמודדים איתה? אני רוצה לציין לשבח את אשתי, היא בחורה מדהימה והיא מבינה אותי אבל זה פשוט עושה לה רע כשהיא בהריון.. ושאלה נוספת, בגלל שלא קיימנו יחסי מין כל כך הרבה יש לי גם את החשש שאולי אני פשוט לא סיפקתי אותה אף פעם ואולי זה לא קשור רק להריון. מצטער על האורך..

צור קשר אישי

בס"ד מפאת רגישותו של העניין אין אנו נוהגים לענות תשובות על שאלות אינטימיות על הכתב ולכן בקשתי צור קשר טלפוני ונדון בעניין . בהצלחה !

תגובה לדברי הר' יצחק דאי - להמשיך כך, לא!...

קראתי את דבריך בעיון רב. לא אסתיר את רגשותיי ואספר לך כי המילים בחלקן היו לי קשות ובצדק. אני מרשה לעצמי לשער שהן נועדו להיות כאלה ולו בכדי לעורר אותי מהמקום בו אני נמצאת. אולי תתפלא, אבל שמחתי בליבי. שמחתי על האופציה שנפתחה בפניי להציג את עמדתי מול מישהו שלא ממש מסכים איתי... אז ככה, אני מרגישה אנוכית וזה כמובן מציק לי, אם כי לא יותר מדי. זאת מפני שכשפניתי לכאן באתי מתוך תחושה של תסכול ויאוש ולא ראיתי כמעט אף אחד חוץ מעצמי, זה היה נכון אז... היום זה קצת שונה. כי דברים הולכים ומסתדרים לי ב"ה. זה קורה לא כי אני אנוכית אלא כי אני אדם שנתן ונותן הרבה מאד למען הזוגיות והאושר בקן הפרטי שלי. חשוב מאד לציין כי במגבלות המדיה הזו, לא מוצגים כל הפרטים והתמונה אינה שלימה. בעלי ואני עברנו לא מעט מצבים קשים (כמו טיפולי פריון ש"סחטו" אותי מבחינה נפשית) ושרדנו אותם ואני גאה מאד לאמר שהרבה בזכות כח הרצון שלי. התחלתי את חיי איתו בגיל מאד צעיר ונזרקנו אל עולם מלא קשיים בו היה מאד קשה לשמור על זוגיות טובה ובכל זאת...וויתרתי על המון דברים בחיי... ותמיד הייתי בשבילו. תמיד הייתי ערה לרגשותיו, תמיד תמכתי, תמיד דאגתי לפעולות יזומות שישפרו ולו במעט את החיים המשותפים שלנו והובלתי כל מהלך לטיפוח ושימור הזוגיות שלנו. גם על עול הבית, הפרנסה לא פסחתי ואני עדיין "מחזיקה את הבית" מבחינה כלכלית. אני מבינה בתוך תוכי שכל זה לא "מעניק" לי (במרכאות כפולות ומכופלות) את תפקיד הגבר בבית. אני לא מאמינה בשיוויון, להיפך, מאמינה בעליונותו של הגבר, אבל וכאן יש "אבל" גדול... אני בטוחה שאם היתה בי התחושה שאני מכובדת בעיניו הייתי מרגישה אחרת לגמרי. הוא היה בעיניי מלך. אני אוהבת אותו ובו בזמן מאוכזבת ממנו. האכזבה הזו חורצת בי כל הזמן. אני מרגישה מאד מוערכת... אך לא בביתי שלי, שם הכי חשוב לי להיות כזו. משפט אחד שכתבת נורא כאב לי לקרוא. זאת מפני שכל כך הסכמתי איתו: "יש לו קושי להביע רגשות מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט אינו מרגיש" וזאת אני טוענת כל השנים... מי שאוהב.. זה יוצא ממנו, קשה לו להשאיר בבטן. אתה מחזיר אותי לתחושה של להאשים את עצמי. זה מה שעשיתי כל השנים... רק שזה הוביל אותי ליאוש טוטאלי. לא רוצה לחזור לשם! אני מוכרחה לציין כי דווקא התגובות שקיבלתי כאן הרימו אותי מוראלית, כי עם כל זה שאני אולי עושה רושם של דעתנית ואולי אגרסיבית משהו... בביתי אני מאופסת, זו לצערי היכולת של בעלי עליי, הוא פשוט "הורג" את האני שלי ושולט בי מילולית... ואני, מתוך יאוש נכנעת, מאשימה את עצמי, מקבלת על עצמי, משתדלת מאד לבצע את שקיבלתי ולא זוכה להערכה... ולו על הרצון וההשתדלות. מצטערת ששוב דיברתי על עצמי. אבל כאן אני באה להציג את עמדתי. אשמח לתגובתך שירה

כמוצאת שלל רב

בס"ד שמחתי לראות שתגובתי זכתה להתיחסותך הן מפני שהיא נתנה באיחור והיה חשש שמה לא תשימי לב לקיומה , הן מפני שזכית לקבל לגיטימציה מלאה ע"י ידידי הרב שמחוני והרבתם להתכתב והן מפני שאחרי הלגיטימציה שקבלת יכולת פשוט להתעלם מתגובתי מהסיבה הפשוטה שהיא לא היתה כל כך נעימה לך ואף ציינת זאת . אך הפתעתי הייתה כפולה עצם ההתיחסות ותוכן ההתייחסות ובתוכן ההתייחסות למעשה קיימת את מאמר שלמה המלך במשלי "אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחת בער" והכוונה כמובן לחלקו הראשון של הפסוק ובתוספת של אהבת אמת . אתחיל בהתיחסותי דווקא למשפט שכאב לך מאד ש"הוא פשוט אינו מרגיש" . חשוב מאד להבין את המושג אודותיו מדברים דהיינו את תוכנו ואת משמעותו . כאשר מדברים על המושג אהבה והרגשות הנלוות אליו יש להבין במה מדובר ? מהי הרגשת האהבה ? וכיצד היא אמורה לבוא לידי ביטוי ? הטעות הרווחת ביותר היא שאהבה הינה הרגשה נעימה שיש לי בהמצאותי בחברת בן/בת הזוג ואם ההרגשה איננה אז האהבה איננה . ביטויה אמור להגיע ע"י מילים יפות המביעות את גודל האהבה שהצד האחד מרגיש כלפי זולתו . גם המושג הרווח "אהבה ממבט ראשון" הינו מושג תלוש ובלתי מציאותי לאחר שמבינים את משמעות המושג אהבה . ניתן לאמר על כל הדוגמאות שהזכרתי המוכרות וודאי לא מינא ולא מקצתא , אין שום קשר כמעט בין המושג אהבה לבין הביטויים וההרגשות שהזכרתי מלבד נקודות שוליות המופיעות אגב כך . אהבה הינה הרגשה של רצון להעניק לזולתנו מתוך תחושה של הכרת הטוב ומתוך רצון הנוצר עקב הענקה קודמת . האהבה הקלאסית אשר ממנה ניתן ללמוד על כל האהבות הינה אהבתנו לילדנו . מכיוון שבאופן טיבעי וכפוי אנו מעניקים לילדנו אנו גם אוהבים אותם , והכפייה במקרה זה איננה גורעת כפי שהיא עלולה לגרוע במצבים אחרים אלא להפך . כיוון שכך תחושה זו של רצון להעניק לשני יכולה להתפתח רק עם הזמן כאשר מעניקים אחד לשני כל אחד כמובן את חובותיו מתוך רצון טוב למלא את יעודנו במסגרת הזוגית ללא התחשבנות סמויה כמה מעניקים לי בתמורה לנתינה שלי . יתכן מאד ואני אומר זאת במלוא הזהירות שאת השקעת יותר מבעלך במערכת הזוגית בהתאם לדברייך , אך יתכן גם שחוסר ההבעה שלו כפי שאת מצפה נובע אצלו ממועקה שמדחיקה את הרגש המדרבן להביע רגשות ושוב העיקר הינו ההשקעה אחד בשני . למרות שאמרתי שיתכן שאת השקעת יותר במערכת הזוגית ואני אומר זאת לשיטתך עלייך לבחון מעט את השקעתך בכך שאולי השקעתך הייתה לא מספיק לשביעות רצונו של בעלך בדברים מסוימים או ועל כך הייתי מהמר יותר שנקודות החשובות לבעלך הוזנחו על ידייך במתכוון או שלא במתכוון מה שגרם לתסכול אצל בעלך ולחוסר רצון לכבדך מחד ולגימוד אותה השקעה בעיניו מאידך אשר לשיטתו באה על חשבון הדברים החשובים לו באמת . זיכרי אהבה אמיתית באה לדי ביטוי נכון כאשר אני נותן לשני לא את מה שאני רוצה ומוכן לתת אלא את מה שהשני רוצה לקבל ויחי ההבדל הקטן . אך יש אפשרות להסתכל על הדברים בצורה אחרת , כפי שהבאת את הדברים לידי ביטוי ואז נוצרת כאן תמונה של אדם שקיבל ממך בלי סוף בכל תחומי החיים והזוגיות אך אינו מעריך אותך עד כדי אכזבה אינו מראה שום סימני אהבה , שתלטן ומדכא . צר לי אך בנקודה זו מתחילה התמונה להתעוות ומאבדת פרופורציה , האם נגעתי בנקודות המהוות התמונה האמיתית יותר? או שמה חסרים פה פרטים מהותיים ? האם ישבתם לשוחח על כל מה שמציק לך ? והאם השיפור שדיברת עליו קשור לעיניין ? לאן היגעתם ? ? ?

חיפוש יועץ

אני מחפשת יועץ נישואין באזור הדרום אשמח להמלצות

יועץ נישואין באשדוד

בס"ד לחצי על שמי לקבלת פרטים .

ידידות במקום העבודה

שלום רב אני נשוי כ 7 שנים + 3 ילדים מצבנו בסה"כ טוב אישתי עובדת כיועצת משפטית בחברה ויש לה ידיד(נשוי) והם נוהגים ללכת לאכול צהריים בצוותא מחוץ לחברה (אין חדר אוכל בחברה) נושא זה מפריע לי על אף האמון שאני חש לרעייתי. שאלתי ידיד מה דעתו , והוא אומר שאני קנאי שכן אם זה היה ההיפך לא הייתי עושה מזה סיפור. איני יודע כיצד לנהוג וכן לא דיברתי עם אישתי בנושא מה דעתכם ? תודה מראש

מתכון מוצלח ביותר לצרות .

בס"ד בורא העולם ויוצר האדם נתן גם הוראות יצרן כיצד לתפעל ולשמר את מערכת היחסים הזוגית על מנת למנוע במידה מקסימאלית בעיות היכולות להיווצר במערכת ואשר עלולות למוטט אותה . מן ההוראות שנתנו מן התורה ומחז"ל : 1) איסור איחוד : דהיינו האיסור להתייחד עם גבר זר , נשוי ושאינו נשוי במקום סגור על פי כללי ההלכה ובשיעור זמן מסוים וכן להיפך לגבר עם אשה זרה שאינה אמו או אשתו או אחותו לזמן מוגבל . 2) צמצום הדיבור עם גבר זר וכן להיפך אלא לצורך בלבד . אשה אחת בתורה שנהגה לומר שלום לכל אדם ולדבר יותר מן הצורך ונגרם לה מכשול גדול קראה הכתוב שלומית בת דברי והשם מדבר בעד עצמו . התנהגות זו איננה מדרכי הצניעות , שלילית ומכוערת ויש להמנע ממנה . הנהגה יוצרת קרבה וקרוב דעות והדרך למכשולים קרובה ביותר . נראה שאינך מרגיש בנוח עם הקנאה לאשתך ואף אינך מכנה זאת קנאה אלא שזה מפריע לך על אף האמון ..... , אך דע לך שהקנאה לאשה אם איננה חולנית ובאה לידי ביטוי בצורה זו הינה בריאה וטבעית והתורה אף נתנה לה לגיטימציה רחבה ביותר בפרשת "נשא" והיא נקראת פרשת סוטא והמדובר בחשד בלבד אך מבוסס , עיין שם . צדק חברך בכנותו אותך קנאי ושאם זה היה להיפך לא היית עןשה מזה עיניין , אך טעה בהשקפתו על הנושא . בעל אשר אינו מרגיש רגשות קנאה לאשתו במצבים אלה אינו בריא נפשית או שהמערכת הזוגית שלו נמצאת על כרעי תרנגולת רעועה ובלתי יציבה הרעיון שאם זה היה להיפך אזי לא היית עושה מזה עיניין נובע בסך הכל מן הנגיעה האישית והרצון לקפל את המוסר בהתאם לרצונות הלב . אשר על כן עליך לדבר עם אשתך בנושא ללא כל בושה , בתקיפות אך בדרכי נועם עד שתבין ללבך ותבין את הצדק שבדברים ואת האבסורד והכיעור בהתנהגות זו . אם זקוקה אשתך לחברה בארוחת הצהריים שתמצא לה חברה לצורך זה ולא חבר . בהצלחה !

בגידה וחוסר תקשורת

אני נשואה 17 שנים. יש לנו 5 ילדים נהדרים. לפני כשנה וחצי גיליתי בטלפון של בעלי מספרי טלפון שלא ידעתי מהם. וכשבדקתי עם עיתון כלכלי יומי שאנחנו קבלנו הביתה, הבנתי שבעלי מתקשר לנערות-ליוי. ובמשך התקופה עקבתי אחריו וגיליתי שהוא בוגד בי !!! בעלי נחשב לאדם דתי שכל העולם בטוח שהוא צדיק וכו... לפני שנה אמרתי לו כל מה שאני יודעת. כמובן שהוא הכחיש הכל ואמר שכנראה משהו רוצה לסכסך בינינו וכו.. ניסיתי לחזור לעצמי. לפני כחודש גיליתי באינטרנט שבעלי פרסם מודעה שהוא מחפש בחורה צעירה "לעינוגים" , אמרתי לו כל מה שאני יודעת. בתחילה הוא הכחיש אבל כשאמרתי לו שאני רוצה לפרק את הבית הוא אמר לי שיחזור בתשובה. בקשתי ממנו ללכת לרב ולהישבע לי שלא יחזור על המעשים הללו, והוא לא מוכן . וכל הזמן אומר לי שההיה בסדר. כדאי לציין שבעלי כל הזמן עסוק במעשי חסד, הוא תמיד עסוק אין לו זמן לי ולילדים, הוא לא מתיחס,אני מרגישה לבד ונראה שהוא רק עסוק בעצמו. ואין יחסי אהבה בינינו. בחודש האחרון אפילו (פעם ראשונה )שלא הלכתי לטבול. אני לא יודעת מה לעשות כי העצבות והבדידית הורגות אותי. האם אפשר להציל משהו????? תודה

"שבע יפול 'דתי' וקם"

בס"ד דתי זה אדם ששומר מצוות באופן מגמתי . צדיק זה זה שחטאיו מועטים . והיצר הרע לא יצא לפנסיה עם חבישת הכפה על הראש . במצב מסוים הנקרא התנוונות במערכת הזוגית עשוי אחד מבני הזוג לרצות להרגיש ריגושים חדשים אשר את טעמם הפסיק כבר מזמן להרגיש . מצב זה ניתן לטיפול ע"י יעוץ זוגי בלבד ואין זה נכון לבקש מהבעל להתחייב אצל רב להפסיק עם מעשים אלו שהרי אדם שעוסק בחסד ובצרכי ציבור והינו מוכר בקהילה ומן הסתם גם לרבנים יתבייש יותר מכל אדם אחר לחשוף מעשים אלו בפני רב ולאבד את מעמדו בפני המכירים אותו , מעמד שנרכש בעמל רב אולי , בגלל כישלון זה או אחר. נכון יהיה יותר להציע לו לבוא ליעוץ זוגי על מנת לקבל עצות כיצד לחיות את המערכת הזוגית הקיימת ולהכניס בה ריגושים חדשים . ניתן לעשות זאת גם תוך כדי איום בפרוק החבילה בעת הצורך על מנת לכפות את היצר , במדה ואין הענות להגיע ליעוץ . בהגעה לבית הדין תחויבו ע"י בית הדין לגשת ליעוץ זוגי . בהצלחה !

הבדלים בדת

שלום! אני ובעלי בני 28 נשואים שנתיים וחצי +ילד, אני באה מבית דתי (לא חרדי) וכמה שנים לפני החתונה התחזקתי יותר ע"י שיעורים ספרים וכו'.. והיה נראה לי שמתאים לי בן זוג חרדי שלומד בישיבה , וכך התחתנתי עם בעלי שהינו בעל תשובה, ראיתי שהוא חזק ממני בדת עוד לפני החתונה חששתי מזה אבל חשבתי שנסתדר... היום אני רואה כמה שזה לא פשוט הוא ממש חזק ואילו אני יותר פתוחה ויש ביננו עימותים על הרקע הזה בבית כל הזמן אני מרגישה שאולי טעיתי ובחרתי בן זוג חזה מדי.וזה ממש מתסכל. לדוג' הוא שומר עיניים בצורה מאוד חזקה אי אפשר ללכת איתו לשום מקום (לאו דוקא אירועים) אפילו לא לסופר מרקט או לתחנה מרכזית אם צריך לנסוע לעיר אחרת הוא מוריד את העניים ואני צריכה להוביל אותו וזה ממש לא נעים לי, או כל דבר הוא בודק אם ברכתי או נטלתי ידיים וכל דבר שאני מדברת איתו הוא אומר לשון הרע וכו. וכו... וגם על חינוך הילד יש לנו ויכוחים , אני מרגישה שהדרך הזו לא מוצאת חן בעיני בכלל העולם החרדי פתאום נהיה קצת זר לי בתוך כך מפריע לי הלבוש שלו מגבעת +חליפה כל הזמן בלי לשנות, ואני יודעת שגם הילדים שלי יצטרכו ללכת כך מגיל 13 זה לא שאני לא רוצה דרך תורנית ודאי שכן!!! אבל לא קיצונית מדי ולא ע"פ דפוסי החברה החרדית כשלא מדובר בהלכה אלא במוסכמה חברתית, אשמח אם תעזרו לי לצאת מהמבוכה. רונית

הדרכה מרב מתאים תפתור את כל הבעיות

בס"ד אחת הבעיות הגדולות ביותר אצל בעלי תשובה היא הניסיון לתרגם את הכתוב בספרים לשפת המעשה בחיי היום יום על פי הבנתם האישית או חיקוי ממודלים דומים להם . אין ספק שדפוסי התנהגות מסוימים בהנהגות היום יום כגון שמירת העיניים , לשון הרע , חינוך ילדים וכ"ו נובעות מרצון טוב לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר ללא כל טעויות כי אחרי הכל את תקופת הטעויות הם מעוניינים לשכוח ועל מנת להשלים כביכול את זמן העבר אשר לא נוצל על ידם לפני חזרתם בתשובה ודבר זה יאמר לזכותם . אך דא עקא אליה וקוץ בה הרבה מצורות הנהגות אלו לא ראינו אצל גדולי ישראל למרות ההכרח לומר שודאי שאותם גדולים מנהיגים את עצמם בכל ההנהגות הללו על פי תורתנו הקדושה . דבר זה נובע בדרך כלל מחוסר הדרכה של רב המתאים להדריך בעלי תשובה . הסכנה בהנהגות הנראות קיצוניות היא סכנת הנפילה בהם בגלל הלחץ הנפשי העצום אשר בעלי תשובה כאלו מכניסים את עצמם . הדברים צריכים להעשות בישוב הדעת בדרך המקובלת ע"י הדרכה מתאימה על כל צעד ושעל כולל ההתיחסויות המתאימות ברגעי נפילה שהרי "שבע יפול צדיק וקם" . לדעתי למרות שאינני מכירך אומר על פי הנתונים שמסרת שאין הדבר נכון לומר שהוא יותר חזק ממך שהרי אינני מאמין שיהיו ביניכם חילוקי דעות רעיוניים על עצם שמירת מצוות מסוימות , כאלו שהוזכרו כאן , אלא על הדרך כיצד לבצע אותן ואילו על הדרך וההתיחסויות המתאימות יש צורך ברב מתאים וזה בד"כ החלק החסר . גם כאשר יש צורך להעיר על לשון הרע או נטילת ידיים או כל דבר אחר שהרי חלק נבחר מהלימוד הינו ע"י מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" אך הדרך להוכיח הינה אומנות בפני עצמה וגם על כך ובעיקר על כך יש צורך בהדרכה נכונה כיצד להוכיח ואם בכלל לעת עתה . כתבת שבעקבות כך הדרך הזאת אינה מוצאת חן בעינייך והעולם החרדי נהיה קצת זר לך ובצדק וכן מפריע לך הלבוש שלו מגבעת וחליפה וזו נראית בעינייך דרך קיצונית ואינך מעונינת במוסכמות ובדפוסי החברה החרדית כאשר לא מדובר בהלכה . ובכן ניתן לומר שכמעט כל הנחות היסוד שלך מוטעות . עד להזכרת דברייך בתשובתי הסברתי שאין זאת הדרך המקובלת וממילא לא תבחיני בהנהגות אלו בצורה קיצונית בציבור החרדי ואילו לגבי הלבוש החליפה והמגבעת יש כאן עיוות בתפיסה . החליפה והמגבעת איננה חובה הלכתית גרידא אך אף על פי כן יש לה מקורות פסיקתיים בפוסקי הדור עד כדי כך שאחד הפוסקים בדורנו הרב זילברשטין נשאל ע"י אחד האברכים והתשובה כתובה בספרו . מה עדיף ? להתפלל במניין בלי מגבעת וחליפה או להתפלל ביחיד עם מגבעת וחליפה ותשובתו הייתה שעדיף לוותר על התפילה במניין ולהתפלל ביחיד עם מגבעת וחליפה . עד כמה שהתשובה נראית אולי מוזרה מתברר שאין אנו מיחסים מספיק חשיבות לציווי "היכון לקראת אלוקיך ישראל" . אך הייתי רוצה להציג את העיניין מהבט אחר . בהרבה מדינות נוהגים הגויים ללכת עם חליפות ומגבעות , יצרני המגבעות (בורסלינו וכ"ו) והחליפות באיטליה למשל אינם מיצרים את סחורותיהם לאברכים לומדי התורה היהודיים ןאין פרנסתם מכך אלא אחוז מזערי ביותר , רוב מכירותיהם הינם לגויים המכובדים אשר נוהגים להדר בלבושם , אך לא מצינו שמשהו יטען שמדובר פה במשהו קיצוני ובדפוסי התנהגות של חברה מסוימת והכל יטענו שזהו לבוש מכובד . לעומת זאת חברי הכנסת שלנו וגם הלא כל כך מכובדים בבחינת "איזהו מכובד זה המכבד את הבריות" וישנן כאלה שגם את עצמם אינם מכבדים ואף על פי כן לא יעזו להגיע לבנין הכנסת כשאינם מכובדים בחליפה ועניבה ממיטב היצרנים וכשהעז מן דהוא חבר כנסת להגיע לכנסת לבוש בג'ינס ונעול בכפכפים כמיטב המסורת הפך הלז ללעג ולקלס בעיני כל ולא היתה מחלוקת בכך שהנ"ל אינו מכבד את עצמו . וכן אותו רופא בגמרא שאמר בעירי שמי שלא בעירי לבושי , ואף חז"ל קבעו "יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש במה שיש לו" דהינו להדר בלבוש במקסימום אפשרויותיו וכן עורכי דין מגיעים לבית משפט רק כאשר הם לבושים בחליפה ומהודרים בעניבה ואולי בלא זה הוא עוד עלול להיות מואשם בבזיון בית המשפט שהעיז לבוא בלבוש לא הולם ודברים אלו מובנים ומקובלים אצל כולם . ואת שבחרת להתחתן עם אדם השייך לחברה העילית של העם היהודי 'לומדי התורה' היתכן שתתבישי בלבוש מהודר זה? ואם לבוש זה אף יגביל אותו וישמור אותו מלהגיע למקומות בהם המכשול חוגג שם את נצחונו בגלל שאין זה מכובד והולם לאדם כזה להגיע לשם האין זה שווה ? בהצלחה !

שיעור תורה

אנו נשואיים שנתיים ובעלי ב"ה עובד ביום ומשתדל ללכת לשיעור תורה בערב לפחות פעמיים בשבוע. שוחחנו על חשיבותהבית מבחינה רוחנית ובעלי הסכים שזה חלקו הרב בנושא והחליט ללכת ליותר שיעורי תורה. אך מכאן ולעשייה בפועל הדרך ,מסתבר,ארוכה. למרות ששנינו מסכימים על החשיבות. אך מישום מה כל פעם יש עיכובים שונים שמונעים מבעדו ללכת. אציין שמתוך רצון לעזור ולזרז ענינים ביררתי במועצה הדתית מתי ואיפה יש שיעורים ותליתי על המקרר,אך חסר הדחף ללכת.(שוב בעלי רוצה אך יש עיכובים ...) ושוחחנו על הנושא פעמים רבות מאז אך כלום לא זז. אני לא יודעת איך "לדחוף" אותו. אם זה דבר שהוא רוצה למה הוא לא זז?

"ותלמוד תורה כנגד כולם"

בס"ד אומרים חז"ל "גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה" דהיינו מי שחל עליו ציווי ומציית לו שכרו גדול יותר ומעלתו גדולה יותר ממי שלא צווה ועשה למרות שהוא לא צווה . לכאורה ההגיון אומר הפוך , זה שלא צווה מעלתו גדולה יותר שהרי עשה מרצונו הטוב , למרות שלא צווה הוא בכל זאת עשה . אומרים חז"ל לא! זה המצווה ועושה גדול יותר שהרי כשחל עליו הציווי נוחת עליו גם יצרו הרע ומסיתו שלא לעשות את הציווי על מנת לאזן את בחירתו החופשית כך שמצד אחד עומד לו ציווי ה' ומצד שני עומד לו יצרו הרע ומזמן לו פיתויים שונים על מנת להסיתו ממחשבת המצווה לדברים בטלים ואולי אף להסיתו לדבר עברה באותו הזמן , כך שהתביעה עליו תהא כפולה ביטול מצווה ועשיית עברה בעת ובעונה אחת . וככל שערך המצווה גדול יותר כך השתדלותו של היצר הרע להסית את האדם גדולה . והנה בחלק הקורבנות של תפילת שחרית אנו קוראים את המאמר "אלו דברים שאין להם שיעור" ומסימים את המאמר במילים "ותלמוד תורה כנגד כולם" כלומר לאחר הרשימה של המצוות ערך תלמוד התורה גדול מכולם . מכאן ניתן להבין שהשתדלותו של היצר על מנת למנוע מן האדם ללמוד תורה גדולה ביותר . כאן תביני שמיכיוון שלאשה אין ציווי ללמוד תורה אין את מסוגלת להבין מדוע אין הדברים עוברים אצלו משטח התאוריה לשטח המעשי והסיבה היא עבודתו של היצר הרע . עד כאן להבנת הדברים בפנימיותם . ועתה לפיתרון : המצב אצלך קל יחסית מכיוון שהרצון אצלו ללכת לשיעורים קיים אם כי יש לבדוק האם הוא נהנה בשיעורים שבהם הוא נוכח שהרי אומרים חז"ל "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ" ועליו ללמוד במקום שהוא נהנה ביותר והדברים מדברים על לבו . לדעתי עלייך לשוחח אתו כיצד לדעתו הוא היה מעוניין לקבל דרבון ממך על מנת להתגבר על מכשולי היצר הרע , הסכמה ממנו לצורה מסוימת תקטין את ההתנגדות הטיבעית שיש לגבר בעקבות תוכחתה של אשתו שהרי הוא קיבל זאת על עצמו מראש . לאחר מספר פעמים של התגברות יהיה קל יותר להמשיך ולזרום . בהצלחה !

אח חורג? או אח לכל דבר

אני גרושה עם ילד ומנישואים שניים נולדה לי בת עכשיו גם לגרוש לי נולד תינוק שאלתי היא: מה ההבדל בין האח מצד אבי ילדי (אח חורג?)ומהצד שלי (אח אמיתי לכל דבר?) האם יש הבדל בין האח שהוא פרי בטני לבין האח שלמרות מאותו אב הוא פרי בטנה של אישה אחרת. כי כמו שהבנתי שאישה היא זו שמזריעה . תודה מחכה לתשובה

אח או זר

בס"ד השאלה היא למעשה מהי הקרבה המשפחתית הקיימת בין הילדים השונים ? ובכן הכלל הוא שמבחינת הקרבה המשפחתית אין שום הבדל בין אחים מאב ואם או אחים מאב או מאם בלבד שניהם אסורים בלהתחתן יחד וילדיהם יהיו ממזרים . אשר על כן הבן שנולד לך מנישואייך הקודמים הינו אח מאב לבנו של הגרוש שלך שנולד מאשה אחרת והינו גם אח מאם לבתך שנולדה לך מנישואייך הנוכחיים . אך בין הבת שנולדה לך מנישואייך הנוכחיים ובין הבן שנולד לגרוש שלך אין שום קרבה משפחתית והם אף יכולים להתחתן יחד כדת משה וישראל . באשר להערתך שאשה מזריעה אין הדבר נכון אם כוונתך בלבד אלא ששני בני הזוג תורמים את חלקם בהיווצרות הוולד ובהעברת הצופן הגנטי של כל אחד מבני הזוג אל התינוק המשותף . וכפי מאמרם של חז"ל "שלושה שותפים לו לאדם אביו אמו והקב"ה" האב והאם שותפים לגופו של התינוק כפי שמפורט בחז"ל בפרוטרוט ונותנים את הכלי ואילו הקב"ה נותן את התוך את הנשמה . אגב אדם בגימטרייה 45 אב בגימטרייה 3 אם בגימטרייה 41 יחד 44 יחד דם ואילו א' מסמל את האלוקים "אלופו של עולם" וכן האות אלף א' מורכבת בבניתה מהאות וו ושני יודים שזה בגימטרייה שם הויה דהיינו 26 שזה גימטריית שמו של הקב"ה באדנות והרי לך האדם בשלמותו . בהצלחה !

מה ניתן לעשות במצבי הנוכחי

אני נשואה מזה כשנה, כמו אצל רוב הזוגות גם אצלנו יש ויקוחים שיגרתיים אך לפעמים חוצים "קווים אדומים" שבהם אנו אומרים משפטים שאנו לא באמת מתכוונים אליהם..... טרם החתונה לקחתי שיעורים רבים אצל הרבנית שלא החסירה ממני כלום ואף לימדה המון מעבר עד כדי כך שנכנסתי לחיי הנישואים עם רמת צפיות די גבוהה מהצד השני. בעלי לקח גם כן 2-3 שיעורים וזאת לאחר שלחצתי עליו על- מנת להקל על הזוגיות שלנו בעתיד, חשבתי שאולי הראייה שלו קצת תשתנה ויוכל להבין שאישה בנוייה אחרת לגמריי מהגבר ושיש דברים שצריך לוותר עליהם במערכת יחסים כזו, אך בעלי לקח את השיעורים יותר כדי לרצות אותי בכך ולא כי הוא באמת רצה והאמין בשינוי שהם יכולים להביא בעתיד. יש לי מספר שאלות שהייתי שמחה אם תוכל לסייע לי: 1.בעלי מכיר מישהי כ-6 שנים לערך לפני נשואינו ,בפגישה השלישית שלי איתו הוא הציע לי להביא אותה איתי על-מנת לקצר לה את הדרך לבן זוגה, אך בדרכנו היא התנשאה עליי מאוד ואף התנהגה לבעלי ביחס יוצא דופן שגרם לי לחשוב שהקשר ביניהם היה קצת יותר ממה שבעלי סיפר לי... עד היום הבחורה הנ"ל מתקשרת לשאול לשלומו למרות ששניהם נישואים ואני יודעת שאין ביניהם כלום. עוד לפני שנישאנו ביקשתי מבעלי לנתק איתה כל קשר בדיוק כמו שאני עשיתי עם מס' אנשים שהרגשתי שהם קצת מפריעים לנו בקשר ביניינו אך דבר לא השתנה מאז מבחינת בעלי, למרות שאני יישמתי זאת. מה עליי לעשות? 2.הייתי רוצה לדעת אם יש שיעורים שיכולים לתת לו מעבר, כיוון שלהערכתי הרב דיבר איתו יותר על יחסיי אישות ושמירת נידה ולא על ביסוס הקשר,חשיבותו ,שימורו לאורך זמן וכו'. אשמח אם לשיעורים האלה גם אני יוכל ללכת כדי לחזק את שניינו. המון תודה.

תפיסת חיים מעט אבסורדית

בס"ד טרם החתונה לקחת שיעורים רבים אצל הרבנית שלא החסירה ממך כלום , כך את כותבת אם כך מדוע נכנסת לחיי הנישואין עם רמת ציפיות כל כך גבוהה מהצד השני ? השיעורים שניתנו לך על ידי הרבנית היו צריכים להקנות רמת ציפיות גבוהה כל כך , אך לא מהצד השני אלא מעצמך ! גם כאשר את מספרת על ה-2-3 שיעורים שלקח בעלך את מצפה לוויתורים האמורים לבוא ממנו . לכאורה השיעורים הרבים שאת לקחת אמורים להביא אותך לוויתורים הרבה יותר ממנו שהרי את למדת הרבה יותר אך לא ראיתי במכתבך נכונות לכך . הוויכוחים השיגרתיים החוצים קווים אדומים עליהן דיברת רק מראים שאכן הלימוד הרב שלמדת אכן לא נשא פרי ואת אינך היום אלא "חמור נושא ספרים" על מנת למנוע אי הבנות : הגדרה זו הינה ביטוי לאדם שלמד ואינו מישם את לימודו . האם את מרגישה שאת מישמת את הידע הרב שרכשת או אולי לפחות משתדלת לישם ? הטעות החמורה ביותר והמתכון הטוב ביותר למוטט את המערכת הזוגית שלעולם לא החלה עדיין להבנות הינה רמת ציפיות גבוהה מהצד השני . הכניסה למערכת הנישואין צריכה להיות מלווה במטרה שצריכה לעמוד תדיר לנגד עינייך והיא "מה אני צריכה ויכולה עוד לתרום למערכת המשותפת ? האם אני ממלאת נכון את יעודי ? ורק לאחר שמיצית את יכולתך במערכת תוכלי להתחיל ולהתבונן בציפיות שלך מהצד השני אך לא לפני . כאשר בני הזוג ניכנסים למערכת עם ציפייה של מה אני מקבל מהמערכת ביחס להשקעה שלי המסקנה תהיה תמיד שאני מקבל פחות ממה שאני נותן והמסקנה המשנית תהיה עלי להשקיע פחות והתוצאה תהא מתבקשת מאליה . ובאשר לשאלותייך אתייחס לשאלה השנייה . שיעורים כלליים בדרך כלל אינם המוביל לפתרון הספציפי לבעיות זוגיות אלא למנוף בלבד על מנת שניתן יהיה לתת אמון ביעוץ זוגי אישי לבני הזוג . אשר על כן המלצץי היא לגשת ליחדיו ליעוץ זוגי על מנת לבנות את המערכת הזוגית שלכם מן המסד ועד הטפחות ובו תנתן התיחסות כבדת משקל גם לשאלתך הראשונה . בהצלחה !

חזרה לנישואין

הייתי נשואה כ10 שנים ויש לי מנשואין אלו 3 ילדים אנו נפרדנו בגלל בעיות תקשורת ובעיות במרחב מרחק ריגשי ביננו. היום יש לגרוש שלי רצונות מעורבים בספקות לחזור דבר שלו חשבתי עליו אלא שעכשיו אני רוצה להיות מוחלטת מכיון שהספקות שלו מכרסמים בי היית מאוד מעוניינת לקבל תשובה מלא עם צדדי בספק לכאן ולכאן. תודה מראש

אושר גדול עשוי להתהוות כאן אבל..........

בס"ד האפשרויות העומדות בפני זוג גרוש עם תהיות כשלכם הינן לחזור ולבנות מחדש את המערכת ההרוסה ובכך לגרום אושר גם לילדיכם המשותפים (אם זה יצליח) או להתחיל מערכת חדשה ולהרוס גם אותה . הסיבה לנאמר כאן כך הינה שכל אחד מבני הזוג הגרושים למעשה לוקח את אותם טבעים ואת אותם דפוסי התנהגות הן למערכת הישנה והן למערכת חדשה כך שאותם דפוסי התנהגות וטבעים שגרמו להרס כאן יגרמו להרס גם כאן והסיכויים להצלחה נשארים בכל מקרה 50/50 . בעיות תקשורת ובעיות על רקע רגשי הינם כלים שיש לרוכשם ולא תמיד הם מנת חלקם של בני הזוג לפני הנישואין אשר על כן יש לגשת במשותף ליועץ על מנת לאבחן את מצב המערכת ואת תיפקודיה בעבר ולתת תמונת מצב וסיכויים לבנייה משותפת בעתיד וכל זאת ע"י יעוץ זוגי ופרטני מצד היועץ והרבה רצון ונכונות להשקעה מצידכם . בהצלחה !

בעל פוגע

אני נשואה די הרבה שנים . יש משהו נקודתי שמאד פוגע בי אצל בעלי. יש לי הצורך הנפשי לשתף אותו במספר משפטים (גם כך אני לא דברנית גדולה..) בחוויות מהעבודה, או בכל דבר שהוא. אם הנושא לא מעניין אותו או "חלילה" כבר שיתפתי אותו בנושא הזה , הוא מייד קוטל אותי, בטון תקין ואומר: זה לא מעניין אותי, כבר אמרת לי את כבר, אל תדברי וזהו וכד'. גם כך הוא מעולם לא החמיא לי, לא מפרגן לי, תמיד צריכה לחשוב פעמיים מה לדבר איתו בכדי שזה יהיה מעניין אותו. אני מרגישה בודדה מאד בנשואי. יש לי 4 ילדים בוגרים. הם מאד מאד מכבדים אותי והוא אבא נהדר וגם עוזר בבית, אך הוא קצר רוח, תמיד פניו קודרים. אך עם האנשים של ביהכנ"ס בו הוא מתפלל - הוא מדבר איתם בנועם ונותן להם את מלוא התשומת לב. לעיתים נותן לי הרגשה שעושה טובה שמקשיב לי. אני מתפקדת בבית, עובדת במשרה מלאה, שאלתי: אם אישה מספרת משהו קצר לבעל ומשתפת אותו, וזה לא מעניין אותו הוא חייב להתקיף אותי בטון דיבור ולהכריז שזה לא מעניין אותו? אני לא מרגישה שיש לי בעל-חבר, ואני מאד מדוכאת. אם הייתי מסוגלת כלכלית לפרנס את עצמי הייתי שוקלת גירושין. מה עושים? אין כבר כוח כל פעם להוכיח אותו שנפגעתי והוא לא בסדר, כי הוא מודע שזה לא בסדר אך הוא לסירוגין גס רוח כלפי. ואני מאד רגישה ופגיעה מזה.האם ייעוץ זוגי יישנה אותו ולאן פונים ומה עושים ?-תודה רבה על התשוב שאקבל - גילה.

חרדת חוסר שליטה

בס"ד התאור שאת נותנת על בעלך הוא תאור של אדם בעל אישיות גולמית המתפקדת בהתאם לאיטרסים והצרכיים האישיים שלה בלא להתחשב במי שההשקעה בו לא תניב יותר רווח ממה שיש או שתגרום להפסד כלשהו . בקטגוריה הזאת נמצאים גם אותם אנשים הרוצים ליצור אוירה של שליטה מרחבית המתבטאת בביטוי תקיפות על מנת לא לאבד השפעה זו על הסביבה ובפרט על האשה כאשר הם חרדים לכל התפתחות החלה אצל האשה הן מבחינה ידע נוסף והן מבחינת כושר הביטוי שלה ומנסים לצמצם אותה או להמעיט בערכה ע"י ביטויים פוגעניים . אינני יודע לאיזו קבוצה שייך בעלך בקטגוריה זו או אולי לשניהם , בכל אופן התשובה לשאלתך הינה אחת : התנהגות זו אין לה מקום בחיי הזוגיות והיא אנטי תיזה לכל תאוריה המדריכה כיצד לבנות זוגיות בריאה וחיי משפחה המבוססים על אהבה נתינה הערכה ומסירות נפש אחד כלפי השני . יעוץ זוגי קבוע ועיקבי לאורך זמן עשוי לשפר את המצב ולהביא למודעותו את הצרכים הנפשיים שלך בפרט ואת הצורך להתחשב ברגשותיו של הזולת בכלל , אך לא לפני שבו תצטרכי להביא להכרתו את חוסר שביעות רצונך ממערכת היחסים השוררת ביניכם , יתכן מאד שהוא אינו מודע לעוגמת הנפש שהתיחסותו אלייך גורמת לך במלא כובד המשקל . בהצלחה !

כמה אפשר לסבול

התחתנתי לפני 10 שנים. אחרי 3 שבועות אשתי החליטה שלא לדבר איתי, בגלל חילוקי דעות. התברר לי שהתחתנתי עם אישה גאוותנית. עוד התברר שמערכת היחסים שלה עם הוריה עכורה עד כדי קללות (כינתה אותם ערבים מטומטמים ועוד). כבן תורה חרקתי שיניים והמשכתי, בינתיים נולדו לנו 4 ילדים עם בעיות בריאותיות קלות שהוסיפו למצב הנפשי של אשתי. באופן כללי היא רואה בי כלוזר, סנוב ובטלן (למרות שבעצם ההיפך הוא הנכון). היא אף התחילה לקלל אותי, לאוזני הילדים: ימח שמך, כלב בן כלב וחמור. לאורך כל ה10 שנים ביקשתי שנלך לייעוץ, אך היא מסרבת. בגלל מעמדי, אינני יכול ללכת לרב באיזור מגוריי בגלל הבושה. האם עליי לסבול לעד. לדעתי אשתי חולת נפש באופן סמוי. שמתי לב שהיא צרת עין (גם בילדינו וקל וחמר בי). יש לציין שאת הטכניקה והמתודה היא הביאה מבית הוריה שם היה יחס זהה לאביה, שנפטר מדום לב בגיל צעיר (אחרי שהתחתננו). יחס של השפלה ובוז (למרות היותו אדם מקסים אבל מעביר על מידותיו). אבקש מכבודכם שיחזירו לי תשובה בכובד ראש. ולא תשובה מהמותן. האם אין מקרים בהם מומלץ לנתק את הקשר, בתודה מראש

מתכון מוצלח לשבץ לב

בס"ד למרות שהדברים נשמעים מצד אחד בלבד אני ארשה לעצמי לקבוע מספר דברים . דיבורו של האדם הינו ביטוי לפנימיות שלו ועל פי דיבורו של האדם ניתן לקטלג אותו מבחינת רמתו המוסרית והביטויים שציטטת כאן הינם חריפים ביותר אינם מתאימים לבני תורה בפרט ולבני אדם מתורבתים בכלל תהא רמתם הרוחנית אשר תהא . לכאורה הייתי אומר שאין אני מבין כיצד המשכחת בקשר זה לאורך כל כך הרבה זמן לולי התשובה שכתבת ש"אני כבן תורה חרקתי שיניים והמשכתי" תשובה שאיננה תורנית כלל וכלל והיא אף הפך התורה . התורה מצווה "הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ובמסכת עכרין דף ט"ז הגמרא קובעת עד מאה פעמים או עד שיכנו תלוי מה בא קודם . ביחס אליה בכלל ואל הילדים בפרט יש "לפני עיוור לא תתן מכשול" שהרי אתה בכך מאפשר לילדים להיות חשופים לזוועה הזאת . הגמרא בכתובות דף ס"ב מגדירה אשה המתנהגת כך כ"אשה רעה" שמצווה לגרשה ואין נפקה מינא לומר שהיא חולת נפש שהרי כל התנהגות כזו איננה ביטוי לבריאות נפשית . הדברים חמורים אף יותר כאשר מדובר בקללות כלפי הורים שהרי התורה קובעת "מקלל אביו ואמו מות יומת" וכל זה כבן תורה לא ידעת? אין אני מסכים עם ידידי ורעי הרב תדהר שהחשש שלך לבריאותך אינו במקום שהרי לך יש מזל אחר וחיים אחרים , ניראה לי שנעלם מעינו הבדולח כפי שציינת בשאלתך שחמיך חווה את אותם חוויות ומת מדום לב והרי לך חיים שהם מהדורה חדשה ומעודכנת של חיי חמיך ויש מקום לחשוש שהרי זהו מתכון מוצלח ביותר שהוכיח את עצמו לשבץ לב והרי לך שאתה עובר גם על עשה של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" . במצב זה יש להעמיד אולטימתום של יעוץ עיקבי או גירושין וניתן לכפות זאת דרך בית הדין ע"י פתיחת תיק שלום בית ולחילופין גירושין בו בית הדין יכפה על שניכם להגיע ליעוץ זוגי מקצועי ואם לאו תפתח בפניך דרך חיים חדשה , אך עוד חזון למועד . בהצלחה !

תגובה לתשובת הרב מורדוף מנחם

אני בטוחה בצדקת דרכי מפני שכבר ניסיתי את האופציות שבעלי מציע לי והיווכחתי שזה לא הולך: א. גרתי עם הורי בעלי שבועים לאחר הלידה. היו לנו חילוקי דעות לגבי אורך חיים המסורתי שלי (שבת, כשרות וכד') לעומתם שהם חילונים. בנוסף, תמיד היו טענות כגון למה לא הגשתי אוכל לאבא שלו לארוחת צהריים, למה קמתי מאוחר וכד' הם התעלמו מן העובדה שרק ילדתי ואינני ישנה בלילות.בשבועיים הנ"ל בעלי תמיד הצדיק את אימו, דבר שפגע בי מאד. ברור לי שאם אסכים לעבור עימם זה יוביל לגירושין. ב. הואפציה של פירוד סופי/ גירושין לא הגיונית כי אני אוהבת אותו ורוצה להעניק לביתנו (בת שנה ) משפחה שלמה ונורמלית. ג. לדעתי אם נגור בנפרד נוכל להשתחרר משליטתתם של הוריו ולאט לאט לשקם את יחסינו הזוגיים. כל הטיעונים שלי שהצגתי להלן לא משכנעים לא את בעלי ולא את הוריו. אני מרגישה לבד במערכה. אני אודה לך מאוד אם תוכל לעזור לי ולייעץ כיצד אני אוכל לשכנע אותו בצדקת דרכי.

כניסה מאוחרת לדלת פתוחה עדיין

בס"ד צר לי שאני מתערב קצת מאוחר אך מצוקתייך הן אמיתיות ודורשות החלטה מהירה וחותכת ועדיף מאוחר מאשר בכלל לא . קראתי את כל תשובותייך בעיון ואין ספק שאת מתארת כאן מצב קלאסי של מעורבות יתר ואף שליטה של הורים בחיי הזוגיות של ילדם אשר בדרך כלל זהו מצב המוביל להרס התא המשפחתי והזוגיות של הזוג הצעיר . הטענות שאת מעלה צודקות בהחלט ומתבקשות מאליהן על מנת לשמור על חיי זוגיות תקינים . די קשה להסיר שתלטנות של הורים על ילדיהם ללא רצון מצד הבן , לא פחות קשה הוא ליצור את אותו רצון חסר אשר חסרונו נובע מתלותיות שמקורה באי חינוך לעצמאות באפן מגמתי בגלל מידת השתלטנות של ההורים . תשובתי תהא נוגעת הן לחיי הזוגיות והן לחיים הרוחניים . אומנם ניצבים בפנייך שתי האפציות שבעלך נתן לך שהן : לגור בבית הוריו עם כל ההשלכות או להפרד כאשר שתי הופציות אינן מקובלות עלייך מהסיבות שפרטת . אציג בפנייך אופציה שלישית שודאי לא עלתה על דעתו של בעלך והוריו ואף לא על דעתך . אומנם בעלך מציג בפנייך אופציה של פרידה אך אין זה בטוח שהוא מתכוון לכך בכל מחיר וגם אם כן אפשרות זו של פרידה עדיפה ומכובדת הרבה יותר מאשר שהפרידה תיגרם לאחר חילוקי דעות ומריבות אשר ודאי יווצרו בבית הוריו של בעלך יגרמו ליותר עוגמת נפש ואף ל"לכלוך ולרפש" יתר העשויים להיות מנת חלקם של כל המעורבים ושעדיף יהיה למנוע אותם . האפציה השלישית היא לפתוח תיק שלום בית דחוף בבית הדין הרבני ולחילופין מזונות +מדור . בבית הדין תציגי את טענותייך כנגד טענותיו של בעלך ואין לי כל ספק שבית הדין יפסוק שלא לגור בבית הוריו של בעלך שהרי בית הדין מודע לצרות הנוצרות במסגרת שכזו . או ואז בעלך יצטרך להתמודד עם האופציות או להמשיך לגור בבית שכור עם כל הקשיים של התרחקות מסוימת מהוריו ותשלום השכירות אך לטפח את חיי הזוגיות שלכם או לעמוד פרונטאלית מול האופציה של פרידה עם כל ההשלכות שיש בכך כאשר הוא זה הפעם המאוים . והיה ובעלך יקבל פסק זה מה טוב במדה והוא לא יקבל את פסיקת בית הדין ויעדיף את אופצית הפרידה בקשי מבית הדין לפסוק לך מזונות + מדור ואז את מה שהוא לא היה מוכן להשקיע תוך כדי חיים משותפים הוא יצטרך להשקיע תוך כדי חיים נפרדים ומה שלא הולך במוח הולך לפעמים הרבה יותר טוב בכח אך כמובן מחוסר ברירה . בהצלחה !

האם הוא הפסיק לאהוב?

בעלי עזב אותי לפני 3 חודשים אחרי מריבה שטותית ומאז לא יוצר איתי קשר אך מצד שני הוא לא מעוניין להתגרש. אני שואלת את עצמי יכול להיות שהוא כבר לא אוהב אותי או שיש לו מישהי אחרת(הרי איך בחור בגילאי 25 יכול להיות כ"כ הרבה זמן ללא אישה). כששאלתי אותו ישירות שאלה זו הוא מכחיש (אני חושבת שכל אחד היה מכחיש הרי הוא לא יבוא ויגיד לי כן יש לי מישהי). מדאיג אותי ופוגע למה הוא לא יוצר איתי קשר יש לציין שאנחנו זוג שמתאפיינים לריב על כל שטות. אנו נשואים מזה שנתיים וכבר נפרדנו וחזרנו פעמיים. עצוב לי שהקשר נראה כך אבל אני אוהבת אותו ואין הרבה מה לעשות. בעלימתאפיין בחסכנות יתרה ולכן הוא לא מוכן לפנות לייעוץ בטענה שזה יקר ולא עוזר. יכול להיות שהוא הפסיק לאהוב למרות שהוא מכחיש?

האם הוא התחיל לאהוב ?

בס"ד עד שאת שואלת האם הוא הפסיק לאהוב ? עדיף שתשאלי האם הוא התחיל לאהוב ? שהרי מתי היה לכם זמן לפתח אהבה משותפת כאשר אתם נשואים בסך הכל כשנתיים ברוטו , מינוס שתי פרידות שלא ציינת כמב זמן הם נמשכו , מינוס שלושת החודשים האחרונים שבעלך עזב אותך , מינוס מריבות על כל שטות , מינוס זמן הפשרה ופיוס על כל פרידה או מריבה . האם נשאר לכם שלושה חודשי זוגיות בריאים נטו ? לדעתי התשובה תהיה שלילית כיוון שסך כל הזוגיות שלכם חולה ! אם כן על איזו אהבה את מדברת ? מתי הספקתם לבנות אותה ? ואולי בעצם אתקוראת אהבה לאותו זיכרון מעורפל של ההתרגשות הראשונה ואשר נמשכה במדה מסוימת עד לחתונה ומשם המשיכה מעט גם אחרי החתונה אך בפחות עוצמה בגלל ההרגל והעיבו עליה כל אותם מריבות אך אותה התרגשות הספיקה להתחלף בינתיים לתלות מבלי שתרגישי בכך אך את מתעקשת בכל זאת לקרוא לזה אהבה שהרי מה תעשי בלעדיה אם תגלי פתאום שהיא לעולם לא ביקרה בעולמכם ? כאשר רוצים לקרוא לילד בשמו יש בראש ובראשונה להכיר את הילד ! אהבה לא מופיעה סתם כך כפונקציה של גורל עיוור . אהבה היא תוצאה של השקעה בעמל ויגיעה נפשית וגם חומרית אחד בשני . בלי זה גם הורים לא יאהבו את ילדיהם . אין שום ספק שלא היה לכם את הזמן הידע והרצון לכך מפני עיסוקכם הרב במריבות שטותיות . אשר על כן אם יש עדיין פוטנציאל לגישור למרות כל הפרידות הארוכות והמריבות השטותיות קחי יוזמה אישית למרות דעתו מחוסרת ההבנה המונעת מחסכנות יתרה והגיעו ליעוץ אף אם תאלצי לגרום לו לחשוב שכביכול אין הוא צריך לשלם על היעוץ הראשוני . בהצלחה !

בעל פוגע - המשך

ברצוני להודות לך על תגובתך בנושא שכתבתי: "בעל פוגע". ברצוני להוסיף ולחדש לך דבר מה. לתדהמתי הרבה, בעלי הפתיע אותי. ניגש אלי וביקש סליחה, מה שלא עשה זאת עשרות שנים שאני נשואה לו. והוסיף באומרו שכנראה הוא חולה והוא מוכן ללכת לרופא משפחה לקבל תרופות להרגעה, ואני עמדתי על כך שנלך לייעוץ זוגי כי אני לא מוכנה לסבול יותר התקפות זעם לשווא, זה גורם לי לשנוא אותו וחבל. הלוואי שהתרופות והייעוץ יעזרו לנו בע"ה. - גילה.

הסיסמא - עקביות

בס"ד יפה שעמדת על כך שהוא לא יסתפק רק בתרופות הרגעה כיוון שתרופות בלבד לא יעקרו את דפוסי ההתנהגות ולא ילמדו אותו דרכי התיחסות לזולת אלא ירגיעו אותו כפי שאקמול מרגיע כאבים אך לא מטפל בשורש המחלה . עצם התפנית הזאת מראה על כך שבמדה מסוימת הוא מודע להתנהגות הבעיתית שלו ומוכן לטפל בעצמו , אשר על כן זה הזמן להכות בברזל בעודו חם בעדינות ודרכי נועם ולהוביל אותו ליעוץ זוגי . בהצלחה!

האם רגשותי ישתנו???

שלום רב. לאחר 30 שנות התעללות נפשית לסירוגין עם עליות וירידות, בעלי מראה נכונות לקבל טיפול תרופתי ויעוץ זוגי. שאלתי: האם יש סיכוי שפתאום אוהב את בעלי? שפתאום אני יימשך אליו????? כי אחרי 30 שנות נישואין שמידי פעם נפגעתי ממנו נפשית, איך אפשר לאהוב בעל? יש בי מרירות, טינה שהיא שרושה עמוק בקרבי כבר שנים רבות. מצד אחד אני נקשרתי אליו, תלוייה בו מאד, כלכלית איני מסוגלת לחיות לבד, והילדים שלי מאד מאד קשורים אליו. האם יש סיכוי לאחר טיפול של שיחות וכדורים- שאני פתאום יימשך אליו , יאהב אותו, כי התרגלתי לחיות בדיכאון לצידו, הפסקתי להימשך אליו כלל וכלל וגם אם הוא ישתנה לטובה, אני ארגיש שזה מלאכותי וזה לא הוא וזה כאילו לא אמיתי ואולי צביעות, אני לא יודעת מה לעשות ומצד שני אני רוצה לתת סיכוי לנישואים.תודה רבה - גילה.

כמעט דטרמיניזם

בס"ד אמנם עוד חזון למועד והלוואי שתוכלי לראות בקרוב לפחות את האור בקצה המנהרה . כאשר באים לענות על שאלה מן הסוג הזה יש להבין בראש ובראשונה את התהליכים הפסיכולוגיים המניעים אדם לדפוסי התנהגות מסוימים אלה או אחרים כיוון שודאי כולנו נסכים שיש הבדל בהתיחסות שלנו למעשה מסוים אם הוא נעשה בשוגג או במזיד . אל לנו להתיחס לכל מעשה שלילי שכביכול נעשה תמיד במזיד . על כך ישנם הלכות רבות המבקשות מאיתנו לדון את כל האדם לכף זכות , דהיינו א) לדון את המעשה על פי האדם ולא את האדם על פי המעשה . ב) "את כל האדם" דהיינו את המניעים , את ההשפעות החברתיות , את הלחצים הנפשיים , את הבנתו וכ"ו . ישנה תאוריה שנקראת דטרמיניזם כלומר התנהגותו של האדם נובעת משרשרת של ארועים שגרמו לו בסופו של דבר להתנהגות זו או אחרת והוא אינו בר שליטה על התנהגותו וכאשר מענישים אדם שנהג בפשיעה אין אנו מאשימים אותו ומענישים אותו על התנהגותו , אך אנו חייבים לעשות זאת על מנת להגן על החברה מפניו . תאוריה זו שהיום איננה מקובלת כל כך יש לה אנלוגיה במציאות שהרי באמת התנהגותו של אדם מושפעת מהרבה גורמים שבנו את אישיותו העכשווית, החל מהגנים של תכונות האופי שירש מאביו ומאמו מסבו וסבתו ומכל הדורות לפניו , דרך ההשפעות שנוצרו כאשר היה עובר במעי אמו אם זה מהתרגשויות כעסים שמיעת דברים מסוימים ע"י אמו דיבורה וכ"ו , דרך ההשפעות שנוצרו לו בינקותו ואחר בילותו דרך מה שראה שמע וחש בסביבת משפחתו חיי זוגיות תקינים ובריאים של הוריו או שמא להיפך , דרך ילדותו בחרותו והחברה בה הוא למד התחנך והושפע וכ"ו . אשר על כן האדם באמת מושפע מכל כך הרבה גורמים והדבר דומה לתאורית הדטרמיניזם אך בהבדל אחד קטן אך תהומי , כל ההשפעות אינן מוחלטות ואינן גורמות להתנהגות זו או אחרת אלא יוצרות נטיה לכאן או לכאן כאשר ההתמודדדות של האדם הינה קלה יותר או קשה יותר בהתאם למגרש האימונים הנבחר לו ע"י הבורא , אך הקובע הישיר להתנהגותזו או אחרת הינה אומנם האדם בעצמו באשר הינו בעל בחירה חופשית לעשות ולבחור את דרכי התנהגותו בכל מהלך ומהלך וכל רגע ורגע המזדמנים לו בחייו אך ללא אימונים העמידה בניסיון הינה קשה ביותר . לאחר הקדמה זו ניתן היה לשאול האם השאלה שלך היתה נשאלת לו לאחר שיקרה השינוי המיוחל יתברר לך למפרע שכל התנהגותו בעבר נבעה מהעובדה שבעלך היה תחת השפעה של היפנוזה או תרופות נרקוטיות שגרמו לו להתנהגות בלתי רצונית ? התשובה תהיה ודאי שלילית שהרי גם אם אדם נפגע פיזית אך הוא מבין שלא היתה שום כוונה לפוגע לפגוע בו אזי הכאב החיצוני אמנם ישאר ויעבור בזמנו אך כאב נפשי לא יופיע כלל שהרי כאב נפשי חל כאשר אדם מתרגם את הפגיעה לכוונתו של הפוגע לפגוע במזיד למרות הקשר הנפשי הקיים ביניהם והכאב מופיע בנקודת הקשר ביניהם וככל שהקשר עמוק יותר וחזק יותר הפגיעה הנפשית קשה יותר . בדומה לחזרה בתשובה בה מקבל הבורא את החוטא כאדם חדש שאשר הוא חוזר בתשובה מיראה זדונותיו נחשבים לשגגות ואילו כאשר הוא חוזר בתשובה מאהבה זדונותיו הופכים לזכויות שהרי אם היתה דעתו מיושבת עליו אז כפי שהיא מיושבת עתה הרי שגם אז היה עוסק במצוות ולא בעברות והרי "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות" ממילא אדם זה ראוי להתיחס אליו כאל אדם חדש . כן הוא בעיניין שאלתך כאשר תראי בע"ה שינוי ועוד שינוי התמדה ועקביות , חרטה על העבר ורצון לתקן אזי תוכלי להשתכנע ולשכנע את עצמך שאכן עומד לפנייך אדם חדש הראוי לכך שתבני אתו מחדש אהבה וחיי זוגיות תקינים ובריאים . בהצלחה !

האם לי יש בעייה?

בעלי מאד פעיל בקהילה/בביהכ"נס בו הוא מתפלל. אוהב לעזור, מתבלט, מקובל, נותן להם עיצות וכד', מדבר איתם הרבה וכד'. ככל שאני רואה אותו יותר ויותר תומך, חברותי איתם, עוזר להם מעל ומעבר - כך אני מרגישה בתוך תוכי זלזול , מרמור, מרירות כלפיו. אני לא מראה לו את זה אך בפנים זה כואב לי ולעומת זאת אני משבחת אותו על התנהגותו היפה כלפי הקהילה. מדוע? כי הייתי רוצה שקודם בתוך הבית (כלפי וכלפי יילדי) יהיה: חמים, נחמד, חברי , איש שיחה וכד' ולא שבבית הוא ההיפך מאשר בחוץ. זה גורם לי להרגיש שבעלי אולי צבוע, אדם אחר בחוץ ואדם אחר בבית, אולי שיגידו שהוא אדם נפלא??? (אינני יודעת אם זו האמת). הייתי רוצה שבעלי יתן את נשמתו ויתן לי יותר תשומת לב מאשר לקהילה בו הוא מתפלל. האם אני צריכה להעריך בעל כזה??????. בקיצור: ככל שהוא מספר לי כמה הוא עוזר לקהילה וכמה דיבר עם אישה או עם איש מסויים, כי זה גורם לי להתרחק ממנו נפשית יותר ויותר. האם אני מגזימה? האם לי יש בעייה או שמא אני צודקת? מדוע זה כל כך מפריע לי לראותו תומך ומשוחח עם האנשים של הקהילה בו הוא מתפלל? - תודה וסליחה על האריכות.

הבעיה העיקרית - קמצנות נשית

בס"ד הטענה כמובן צודקת ורצונך טיבעי לחלוטין , אך ידע קטן בכוחות הנפש של האדם תעזור בפיתרון הבעיה אך תעמידאותך האשה בבעיה חדשה של התמודדות עם עצמך . הידע הוא שהאדם עושה לזולתו בחיי היום יום רק מעשים שתמורתם בצידם . הבה ונבחן את הדברים : אדם עובד לפרנסתו ? - מקבל בתמורה את משכורתו . אדם עושה חסד עם זולתו ? - מקבל תודה והערכה . אדם מגדל את בניו ובנותיו ? - מקבל פיטבק אדיר של ביטחון וגאווה . אדם עושה חסד עם קהילתו ? - מקבל כבוד והערכה . אדם עושה חסד עם אשתו ? - מקבל אישור במקרה הטוב שהוא מילא את חובתו , במקרה הפחות טוב גם זה לא ולפעמים אף גרוע מזה טענות על כך שהבקשות הקשורים לעיניני הבית מתעקבות מאד ומקבלות עדיפות אחרונה כמו במקרה הנ"ל . הטענה הנשית הנשמעת בדרך כלל היא זוהי חובתו אין אני צריכה להודות לו על כך שהוא הואיל בטובו למלא את חובתו . טענה זו עד כמה שהיא נשמעת אינטלגנטית ובעלת נימה של אחריות נובעת מקמצנות של חוסר רצון לפרגן ולהעניק הערכה לבעל . גם אם טענה זו הייתה נכונה היא איננה יעילה מה גם שהיא גם איננה נכונה . היא אינה יעילה מכיוון שטענה זו כשלעצמה לא תגרום ולא תעלה את המוטיבציה של הבעל ( שאגב כל כולה נובעת מהמבט אל השכר המיוחל בכל צורה שהיא ) אכן לבצע את מטלותיו כבעל ולהקדיש את עצמו יותר למשפחתו גם אם תמשיכי ותטעני טענה זו עד ביאת גואל צדק . טענה זו איננה נכונה כאשר לומדים לעומק את הלכות הכרת הטוב ורואים שהכרת הטוב איננה קשורה לחובותיו של המבצע ואף אם האדם קיבל תמורה חומרית למעשיו עדיין מוטלת החובה של הכרת הטוב והערכה על מעשיו . הטענה הזאת גם באה לצידה של שאלה נוספת והיא מדוע כאשר האמא מבקשת דבר מה או השכן הביצוע נעשה מהיר ויעיל ? והתשובה לכך נובעת מאותם נקודות שהזכרנו וכאשר מדובר באמא אז ביצוע יעיל ומהיר של בנה אינו רק מקור להכרת הטוב אלא גם מקור לגאווה שרוב הנשים אינן מתהדרות בזה . לכאורה מה הבעייה לבצע זאת ותת הרגשה טובה לבעל על השתדלותו ? אלא שעם הידע הזה יתעורר היצר עם מלאי של תרוצים שונים ומשונים שאכן אין זה נכון לעשות זאת וכאן נמצאת ההתמודדות שלך עם עצמך . בהצלחה !

בעיה דומה

בעבר שאלתי בפורום זה שאלה דומה מאד, האם זהו טבעם של כל הגברים ?ונכון מאד מה שאמרת שהתנהגות כזו מצד הבעל גורמת לתחושה של זלזולואף סלידה.

נא לעיין בתשובתי הקודמת

בס"ד נא לעיין בתשובתי הקודמת .

מה ההבדל?

שלום רב, לשאלתך : אין לי ילדים, ושאלתי:מה ההבדל בין הרבנות לבין בית משפט לעיניני משפחה? ולמה כדאי לי לפנותלבית משפט לענייני משפחה?והאם יש משמעות למי שפותח תיק ראשון ?ו ולמה לדעתך הוא לא פתח עד אכשיו תיק( אולי הוא מתייעץ עם מישהו שככה כדאי לו )? במידה ואני פותחת תיק אני יוכל "לעבד" את זכויות הכתובה? .אני מבינה שאני צריכה ללכת לייעוץ. אך עד שאני ילך ויברר רציתי לדעת פרטים אלו תודה על העזרה.

איסור חמור ביותר לדון בבימ"ש זה כמרים יד בתורת משה

בס"ד איסור חמור ביותר הוא לדון בבתי משפט חילוניים ותמהני על עצת האחיתופל שקיבלת שאולי השופטות שבבתי המשפט יטו את הכף לטובת האשה וכבר נאמר בדברים אלה שאין המשפט יהיה משפט צדק אלא יוטה מראש לטובת האשה . אבל מעבר לכך אצטט כאן את חומרת האיסור לדון בערכאות של בתי משפט חילוניים . הבית יוסף בחושן משפט (סימן כו) הביא את תשובת הרשב"א על התדיינות בערכאות אלו והשיב כך : חלילה לנהוג כמשפטי הגויים , ואפילו שני הצדדים מסכימים לכך שהרי על זה הזהירה התורה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם , ולא לפני עכו"ם (גיטין פח) .וכל הסומך לומר שהדבר מותר משום דקיימא לן דינא דמלכותא דינא , הרי הוא טועה , וגזלן הוא , וחס וחלילה לעם קדוש ללכת בדרכי הגוים ומשפטיהם , ועושה אלה מפיל חומת חומות התורה והדת ועתה אם יוסיפו לחטוא לעקור דיני נחלות של תורתינו הקדושה ולסמוך על משענת קנה רצוץ בטענה זו , הרי הם כאילו עוקרים כל דיני התורה השלימה , לאמר מה לנו לספרי הקודש שחיברו לנו רבינו הקדוש ולאחריו רבותינו האמוראים רבינא ורב אשי , וילמדו את בניהם דיני העכו"ם ויבנו להם במות בבתי מדרש העכו"ם , חלילה לא תהא כזאת בישראל , פן תחגור התורה שק עליהם . וכן כתב כיוצא בזה השפתי כהן חשן משפט (סימן ע"ג ס"ק ל"ו ול"ט) שאפילו לדעת הרמבן וסיעתו שאומרים דינא דמלכותא דינא גם בדברים שאין בהם תועלת למלךזהו רק בדברים שאין דינם מפורש אצלנו , אבל בדינים המפורשים אצלינו וחוק המלכות מנוגד לדין התורה , כגון מה שמקבלים בדיניהם עד אחד וקרוב ואשה ופסול בדברים שבין אדם לחברו , חס וחלילה לדון כדיניהם נגד דין תורתינו הקדושה ולא יעשה כן בישראל , וכמו שפסק כן להדיא בשו"ת הרמב"ן בשם הראב"ד . וכן כתב בשו"ת מהרשד"ם (חלק אבן העזר סימן קלא) שהעלה שאיסור חמור הוא ללכת לדון בערכאות של גוים ובפרט בדיני נחלות וירושות שדתיהם שונות מדין התורה הקדושה . ונודע מה שכתב הרמב"ם (בפרק כ"ו מהלכות סנהדרין הלכה ז' ) "כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהם אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו , שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם , ולא לפני עכו"ם ". וכן פסק מרן בשלחן ערוך (חשן משפט סימן כ"ו סעיף א') ונוסף על כך יש הסכמה בחרם גמור בכל אלות הברית מכל גאוני ישראל , רבני צפת ורבני קושטא ורבני סלוניקי , לבל יהין שום בר ישראל לתבוע בערכאות בדיני ירושות וכתובה . וכן כתב בשו"ת הרשב"ץ חלק ב' (סימן רצ) דבר ברור הוא שאסור לדון בערכאות של גוים אפילו בדין שדיניהם כדיננו וזהו איסור תורה כמבואר בגיטין (פח) לפניהם ולא לפני עכו"ם . ואפילו קיבלו עליהם שני בעלי הדין אסור להם לדון בערכאות שלהם כלל . וכן כתב הרמב"ן פרשת משפטים : ואף תינוקות של בית רבןיודעים מה שפירש רש"י שאפילו אם ידעת בדין אחד שהערכאות דנים כדיני ישראל אל תביאהו אליהם , שכל המביא דיני ישראל לפני עכו"ם מחלל את השם ומיקר שם עבודה זרה שלהם להחשיבם , שנאמר כי לא כצורנו צורם ואובינו פלילים , כשאובינו פלילים הוא עדות לעילוי יראתם . וכל זה הוא אפילו כשדיניהם כדיננו אבל כשדיניהם אינו כדיננו הדבר פשוט שהדן לפניהם הרי הוא גזלן ופסול לעדות , ואם קידש אשה באותו ממון שנטל בדיניהם אינה מקודשת , וכאליו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו . והגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חקקי לב חלק ב' (חלק חושן משפט סימן א' דף ד' ע"ב) האריך בחומרת האיסור לדון לפני ערכאות והעלה שאפילו ציוה עליו אביו לדון בערכאות לא ישמע לו שהרי הוא כאומר לו לעבור על דברי תורה . וכן כתב בספרו חוקות החיים (סימן א דף ד' ע"ב והלאה) ובאמת שאפילו במקום שנהגו להתדיין בזה אצל הערכאות מנהג כזה אותיות גהנם הוא ואין לסמוך עליו כלל . ודע כי אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון בדיני ממונות ונחלות היא לבתי המשפט החילוניים , והשופטים שם יהודים הם , עם כל זה ברור כי לפי דין תורתנו הקדושה התובע את חברו בבתי המשפט שלהם גדול עוונו מנשוא והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם והטור והשלחן ערוך חשן משפט (סימן כ"ו סעיף א') שכל הדן בערכאות שלהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו . כי מלבד שהשופטיפ אינם יודעים כלל בדיני התורה לשפוט בין איש לרעהו על פי החשן משפט והפוסקים וכבר אמרו חז"ל (גיטין פח) : לפניהם ולא לפני עכו"ם ולא לפני הדיוטות . ועוד שהדבר מפורסם וידוע שהם דנים על פי חוקות הגויםהעוטומני והמנדטורי בבחינת ושפחה כי תירש גבירתה וילכו אחרי ההבל ויהבלו , וגם מכשירים לעדות עד אחד וקרוב ואשה ופסול ורבים מהם בעצמם פסולים לדון לפי ההלכה . ולא אכחד כי שמעתי דיבת רבים הטועים מדרך השכל המתחכמים לומר שמכיוון שכעת השופטים יהודים והממשלה העניקה להם סמכות לדון ולשפוט בדיני ממונות וירושות דינא דמלכותא דינא וחושבים שהותרה הרצועה להתדיין בפניהם . אולם הבל יפצה פיהם , ולו חכמו ישכילו זאת שאדרבא היא הנותנת לחומרת הדבר שהואיל והשופטים יהודים הם ומושבעים מהר סיני לשפוט על פי התורה (אם בכלל ראויים הם לדון ולשפוט) ואילו הם עזבו מקור מים חיים , התלמוד והפוסקים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים ודנים על פי חוקות הגוים ושופטיהם וספרי החוקים שלהם הרי המכשלה גדולה שבעתיים מאשר להתדיין בפני שופטים גוים אשר לא נצטוו מעולם לדון על םי התורה שלנו והמתדיינים בפניהם עוברים גם על לפני עיוור לא תתן מכשול . ולכן עורך דין ירא שמים שנדרש לייצג בבית משפט אדם שתובע ממון מחברו לפי ההלכה חייב להמנע מכך שהרי הוא מסייע בידי עוברי עברה ואינו יכול לבוא בטענה שהוא רק עושה בשליחות התובע והקולר תלוי בצוארו ואין שליח לדבר עברה . ועוד כתב והאריך בדברי הפוסקים רבנו עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יחווה דעת חלק ד' חלק חשן משפט סימן ס"ה ואין עוד מקום להאריך ובמקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב . ולשומעים ינעם וישכנו בטח .

מצטער על צעדי בעבר - כיצד אוכל לתקן?

בצעירותי , לא השכלתי להסתפק באשתי דאז, למרות היותה אשה טובת מראה , חכמה נאמנה ואם מסורה. לא הערכתי נכונה את היותה צנועה וכנועה. הלכתי אחרי נשים תוססות וכך לאחר שלא יכלה להבליג יותר - בקשה את פרוק המשפחה - שבעצם פרקתיה עוד קודם. היא מצאה שידוך הגון וחיה עם בעלה השני חיים טובים סיפרו לי כי הוא היה אליה מלא ההערכה וידעה אהבה. כעת היא אלמנה. אני מעולם לא נשאתי אישה אחרת - גם אם היו לי ידועות בציבור בשפע. ילדינו בגרו ואנחנו סבא ובסתא בני 63 - ככל שמתרבים המפגשים המשפחתיים ואני פוגש בה אני נעצב.אני מגלה כי מעולם לא הפסקתי לאהוב אותה אבל בגלל תשוקותי הזנחתי אותה והחזרתי לה רעה תחת טובה. אני רוצה תיקון. אני מעונין לחדש איתה את הקשר - למען איחוד המשפחה - היא מצידה מתיחסת אלי בכבוד אבל לא מעבר לזה - מה לעשות?

העולם הזה - סופר מרקט יקר ואוניברסיטה גבוהה

בס"ד בעולם הזה המלא פיתויים אין ספור ניתן לגנוב פה ושם הנאות אסורות אך יש בסופו של דבר עריכת חשבון מדוקדק על כל ה"מצרכים" ועליהם יש לשלם . מאידך תשלום זה יש בו כדי לפתור אותך מתשלום שכר לימוד באוניברסיטה הגבוהה ביותר בעולם והיא אוניברסיטת החיים ובנקודה זו אתה נמצא . אומנם לחזור אל אותה אשה אין באפשרותך מכח שני איסורי תורה : 1) "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" ספר ויקרא פרק כ"א פסוק ז' בפרשת אמור ואין נפקא מינא אם היא גרושה ממך או מאיש אחר . 2) ספר דברים פרשת כי תצא פרק כ"ד פסוקים א' ב' ג' ד' "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות (גט) ונתן בידה ושלחה מביתו" ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" "ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה" "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה היא לפני ה' ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה" . אולי גם ניתן לתת טעם לדבר שהרי אשה שזינתה תחת בעלה ובעלה יודע זאת הדעת איננה סובלת זאת ואין הם יכולים לחיות על מי מנוחות ואם בכל זאת הבעל הצליח לעבור את המחסום האישי הזה הרי שדבר זה יגרום לעבור על מחסומים אחרים בבחינת "ולא תחטיא את הארץ". אך אם הלקח הנלמד עבורך בשיעור מאלף זה הוא לדעת להסתפק במה שיש ולא לשלוח עינים ולחמוד את מה שאינו עדיין שלך הרי שזהו התיקון הגדול ביותר שלך ועתה התפלל על אשה מתאימה עמה תוכל לישם את הלקח הנלמד והיה זה שכרך . בהצלחה !

המשך

אני חושב שיש לנו בעיה בבניית הזוגיות. יש לציין שבעבר לא הייתה לנו שום בעיה כל שהיא בענין זה . בזמן האחרון התעוררו בעיות שונות שמקשות עלינו בחיי היום יום אינני יודע מה בדיוק הבעיה שגורמת לכך אפרש הגילאים ביני לבין אישתי הוא כ 9 שנים אני היותר גדול מביננו ואולי אישתי עוברת כרגע שינויים שמתאימים לגילה (20) האם אתה חושב שאפרש הגילאים הוא המשפיע? תודה אסף

אם אין זמן לבניית הזוגיות יש לייצר אותו

בס"ד התורה אומרת "כי ישא איש אשה חדשה לא יצא בצבא נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" . התורה מתייחסת בכובד ראש לשנת הנישואין הראשונה בהקשר של בניית הקשר הזוגי ופוטרת את החתן החדש לצורך זה ממחויבותו האזרחית . נראה לי שלא הושעה כל השקעה מיוחדת בבניית הקשר הזוגי בשנה הראשונה ומתעוררות בעקבות כך הבעיות . אתייחס לשני שאלותיך העוקבות , אין אני רואה את הבעייה כתלויה בהפרש הגילים , הפרש גילים כזה יכול להוות דווקא יתרון בהענקת ידע וחוכמת חיים שהושגו על ידך , אלה דווקא את הצעתה של אשתך לעזוב את מקום העבודה אמנם אין אני מציע זאת באופן שרירותי וחסר אחריות אך יש לשקול את הדבר בכיוון זה בכובד ראש על מנת להשקיע בקשר הזוגי את מה שלא הושקע בהתחלה , הצורך הגדול הוא כרגע הענקת תשומת לב ישירה כבוד והערכה למשך תקופה לא מבוטלת . בהצלחה !

מצבי רוח ועצבים

אני חווה המון מצבי רוח לא נעימים. עצבנות יתר, חוסר סבלנות לבן זוגי, מתיחות וכאבי בטן חריפים שנובעים מעצבים. אין דבר ספציפי שמטריד אותי חוץ מחיי היום יום- עבודה, מצב כלכלי, שכ"ד וכד'. מה אוכל לעשות כדי להיות יותר שלווה ורגועה, ולקחת דברים פחות ברצינות? אני מאמינה בבורא עולם, אך לא מרבה בקיום מצוותיו. בן זוגי מאמין מאוד ומקיים מצוותיו. חלק מזה משפיע עליי כי בן זוגי די לוחץ עליי לקיים לשמור מצוות השם.

מה שקורה לאדם פונקציה של איך הוא מתיחס למה שקורה

בס"ד רע וטוב הם אינם מושגים של שחור לבן הרבה פעמים מה שרע לאחד טוב לשני ולהפך . יותר מכך מי שקובע או מה שקובע אם הדבר הוא רע או טוב זה ההתיחסות לדבר . אם התכוונת באומרך שאת מאמינה בבורא עולם שאת מאמינה שהכל מאיתו והכל בהשגחתו ובכל זאת את חסרת סבלנות , נתונה למצבי רוח משתנים ועצבנית ? הרי ששיקרת לעצמך כיוון שהדברים הם תרתי דסטרה דהיינו שני מושגים שסוטרים זה את זה . אמונה וביטחון בבורא עולם כפי שהגדרתי זאת הולכת ביחס הפוך לכל מה שתארת על עצמך כיוון שפרוש הדברים הוא שהכח הפועל היחיד בעולם משגיח עלייך אישית בעין פקוחה על כל צעד ושעל ודואג לכך שכל מה שיקרה לך יהיה לטובתך בלבד , היש מקום לדאגה נוספת מעבר לכך ? קיום מצוות הם חלק מההליכה בצילו של בורא העולם , אך לא הייתי מסתפק בכך אמונה בלבד איננה מספיקה כדי לתת מוטיבציה מספיק גבוהה לקיום מצוות במסירות נפש ויש להפוך אמונה זו לידיעה ברורה וזאת ניתן לעשות ע"י שמיעת שיעורים וסדנה מסודרת של הרצאות המועברים בסימינריונים של אירגון ערכים . בנוסף על מנת להקל על המתחים מומלץ להשתמש בתכשירי הרגעה טיבעיים או לא טיבעיים שאינם ממכרים , אל תשכחי שבעלך לא חייב לספוג את המתחים שאת חווה . דעי לך כי את אינך מנהלת את העולם וגם בלעדייך העולם ימשיך להתנהל המתח שאת חווה אינם מסייעים בכהוא זה לפיתרון בעיות ואם אינך מאמינה ? צאי מהתמונה לזמן מה נטרלי את עצמך מבעיות היום יום וצפי על הכל מהצד ואז תראי להפתעתך שאף על פי כן ולמרות הכל העולם ממשיך להתנהל גם בלעדייך . בהצלחה!

אי הסכמות בנושאים הלכתיים

יש לי ידיד שאנו בקשרי חברות טובים. אנחנו מתקשרים ויש בינינו כימיה טובה מאוד ואפילו לפעמים מרחפת השאלה באויר האם יש פה משהו מעבר והאם לנסות להעמיק את הקשר יש נושא אחד שהוא תמיד נושא לויכוח - וזה כאשר מגיעים לנושאים הלכתיים. הכוונה לשאלות שעולות בנוגע לשמירת מצוות ולא לעניני אמונה . לדוגמא : אם צריך להטביל כלים , כל מיני הלכות שבת, האם להגיד תפילת הדרך וכדומה. אני משתדלת להקפיד בהלכות אילו והוא לפעמים חולק עליי ורומז שאני לא מפעילה שיקול דעת וחשיבה ביקורתית אלא עושה דברים באופן אוטומטי כי כך חונכתי וככה הורגלתי ( דוסית במילים אחרות ). ...ואז ניצת הויכוח. באופן כללי אפשר לומר שאני מקפידה יותר ממנו אך בסך הכל הוא בחור דתי מאמין ששומר על רוב המצוות אך עם חשיבה ביקורתית שלפי דעתי לפעמים לא במקומה. ואני שואלת אם יש מצב שנסתדר בניהול בית אחד או שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו

בסך הכל אפיקורוס

בס"ד כאשר יש ויכוח על דברי חז"ל פרוש הדברים הוא שאין הבנה במבנה הכוללני של התורה דהיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה , יחסי הגומלין שביניהן והסמכות שניתנה לחכמים לגזור גזרות ולתקן תקנות בהתאם לראות עיניהם ולצרכי הדור . המושגים הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית נשמעים מאד אינטלגנטיים אך מדוע נזכרים בהם רק כאשר מגיעים לשמירת מצוות ? מדוע לא נזכרים בזה כאשר מקבלים הוראות מרופא על דרכי טיפול במחלה זו או אחרת ? לא ראיתי שאדם שקיבל רצפט של אנטיביוטיקה היתנה את לקיחתן בהבנה שלו כיצד האנטיביוטיקה מדבירה את המחלה , כיוון שהוא מבין שהוא עלול למות מספר פעמים עד אז . ואם ימצא אדם כזה אזי הרופא המטפל יפנה אותו בו במקום אל הפסיכיאטר המחוזי עם המלצה על אישפוז בבית חולים לחולי נפש . אין זה אומר שצריך להיות רובוט , יש הרבה מקום להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית במסגרת לימוד התורה , במסגרת תהליך הבנייה של ההלכה בניסיון להבין מדוע הדברים נפסקים להלכה כך ולא אחרת וכאשר יופעלו שם שיקול הדעת והחשיבה הביקורתית יבין המעיין שאין להרהר אחרי המסקנה ההלכתית הסופית באשר גם הוא היה מגיע לאותם מסקנות הלכתיות עם מגבלה אחת "קטנה" שהיא ההבדל בין רמתו הרוחנית ורוחב ידיעותיו בתורה לעומת רוחב ידיעתם בתורה של הפוסקים וגדולי התורה הנוגעים בדבר . לבוא ולומר שיש להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית על פסקי ההלכה דומה הדבר לאדם שנכנס לחדר ניתוח באמצע ניתוח מסובר ונותן הוראות למנתחים לנתח בצורה אחרת כי לא נראה לו הדרך בה הם מבצעים כרגע את הניתוח . למעשה הדברים חמורים הרבה יותר והגמרא במסכת סנהדרין בפרק חלק מגדירה אפיקורוס במספר הגדרות כשאחת מהן היא מומר לדבר אחד דהיינו אדם שיש לו ביקורת על אחת המצוות ואין היא ניראת לו מעשית אשר על כן הוא מחליט משיקולים הגיוניים אישיים שאין הוא מבצע מצווה זו אומרת הגמרא שהוא זוכה לתואר אפיקורוס שאף על פי שהוא מקיים את כל שאר המצוות ללא שום עוררין אין לו חלק לעולם הבא כיוון שהוא מגלה בדעתו ובמעשיו שכל קיום מצוותיו נובע משיקולים הגיוניים ולא מתוקף ציוויו של הבורא . אדם כזה נוטה ללעוג על דברים שאינם נראים לו הגיוניים כיוון שיש לו נטייה להפעיל הגיון שיטחי ולא מעמיק גם בדברים שכדי להבינם יש לרדת לעומקם והגמא אומרת שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת וכפי שאומר מהר"ל מפרג שזו מידה כנגד מידה שכמו שלעג על דברי חכמה זהו הדבר הרחוק והמאוס ביותר מן הדעת הנקייה כך הוא נידון בדבר המאוס ביותר מן הגוף , והדברים לא נשמעים כל כך נעימים . כאשר ישנו הבדל השקפתי יסודי כזה אין אפשרות לגשר בין השניים אלא אם כן יעבור הוא ניקוי ראש יסודי ותתהפך מחשבתו אל הקצה השני . בהצלחה !

תמימות דעים בנושאי הלכה - המשך

אני חושבת שהוא מאמין ומעוניין לשמור על מצוות כמו נידה או שמירת שבת. הבעיה היא העיקר במצוות שהן גדרות כמו לדוגמא אכילה במקום כשר אך בלי תעודת כשרות. במקרים כאילו הוא חושב שהוא יכול להפעיל את שיקול דעתו האם הוא יכול לאכול במקום כזה או לא , ולא מסכים עם דעתי שלא לפרוץ גדר בנושא זה ולכן הוא טוען שאני חושבת באופן מקובע.

שיקול דעת בהמי

בס"ד הסבא מסלבודקא אומר שמה שמייחד את האדם אינו היכולת שלו לעשות מה שהוא רוצה , זה גם בהמה עושה ויכולה לעשות במדה ויתאפשר לה וכל עוד לא יפריעו לה , בהמה היא רובוט ואין היא יכולה לפעול בניגוד לרצונותיה והיא פועלת על פיהן כפי שתכנת אותה הבורא . לעומת זאת היחוד של האדם הוא בכך שהוא איננו פועל רק על פי רצונו אלא הוא מסוגל גם לפעול בניגוד לרצונו כלומר להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית אשר תביא אותו למסקנה מעשית שכאן יש לפעול אחרת ואין להתחשב ברצון הטבעי הפועל בו . לבוא ולהפעיל כביכול שיקול דעת על מנת לאכול במסעדה שאין בה שום פיקוח על הכשרות , פרושו לרתום את השכל לשרות הלב על מנת שיתרץ תרוץ מספיק מניח את הדעת כדי להשקיט את המצפון ויתאפשר לו לאכול שם בשלוות נפש ללא שום נקיפות מצפון ואת האדם המפריע לו ומניח לו מכשולים בדרך למילוי תאוותו יכנה מרובע , אין כאן אלא בהמה עם שכל עקום . והאמת היא שזוהי החשיבה המרובעת ביותר הקיימת עלי אדמות בו אין אדם זה רואה לנגד עיניו דבר מלבד מילוי תאוותיו ויסלק כל מכשול העומד בדרכו למילוי תאוותיו מבלי לבדוק את מהותו . בהצלחה !

קשה לי

שלום לכם. אני נשואה 8 שנים. (3 ילדים) יחסיי עם בעלי בסדר, הבעיה העיקרית ביננו היא שקשה לו לתת חום והוא סגור בתוך עצמו. הכל בבית יכל להתנהל בסדר עד שאני מנסה לדבר לליבו. בשיחה האחרונה הוא אמר לי שהוא לא קיבל מעודו חום ולכן קשה לו לתת "אני בן אדם קר וזהו זה". "תקבלי את זה כעובדה אי אפשר לשנות אותי." מבחינתו כל אחד יעשה בבית את המוטל עליו. הסברתי לו שכאישה זה טיבעי שאני מבקשת שידבר איתי (רוב הזמן הוא טרוד, עצבני, כועס). אציין שעם הילדים הוא מאוד משתדל, העניין שהוא באמת לא יודע. אין מצב שהוא יבא לטיפול. אם יש אפשרות שדרכי אני יוכל לשנות אותו. אודה על עזרתכם המסורה.

שתי דרכים מובילות ללב

בס"ד כדי להגיע ללב חסום שנחסם כתוצאה ממנגנוני הגנה שהפעילו מחסומים בלב על מנת להגן עליו מפגיעה רגשית ישנם שתי דרכים . דרך אחת הינה דרך השכל אל המעשים הפיזיים ומשם ההשפעה על הלב כמאמר הרב דסלר "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" . הדרך השנייה הינה דרך השפעות רגשיות ממך אליו ועד לריכוך ליבו , דרך זו היא אמנם עשויה להיות ארוכה ומיגעת ואף גורמת ליאוש מה באמצע הדרך כל עוד לא רואים את האור בקצה המנהרה , אך היא בבחינת "אבנים שחקו מים" דהיינו טיפה ועוד טיפה .כוון שלדעתך אין מצב שהוא יסכים לבוא לטיפול ואין אני מסכים עם קביעה נחרצת זו , בכל אופן עומדת לפנינו הדרך השנייה והיא הענקה של חום ואהבה פיזית ומילולית על מנת לפצות על החסך הקיים בו ולחדור אט אט אל ליבו ולרככו . כפי שאמרתי קודם דרך זו עשויה לגרום ליאוש כאשר נראה לכאורה שלאדם זה יש לב אבן ולא לב בשר אך גם הקב"ה אומר על עם ישראל "והסירותי את לב האבן מקירבכם ונתתי לכם לב בשר" , עם דבקות במטרה ועיקביות תיגרמי לו להרגיש אדם חדש מבחינה ריגשית ויום אחד הוא יודה לך שהענקת לו במתנה לב חדש רגיש ואנושי . בהצלחה !

איך להשקיע בבניית הזוגיות

שלום רב, אני נשיו מזה כשנתיים וחצי. לפני מספר ימים כתבתי מכתב למערכת וציינתי שיש לאישתי ולי בעיות שונות בחיי הנישואין. קיבלתי תשובה שאולי לא בנינו את הקשר שלנו טוב בשנה הראשונה ולא השקעתי מספיק תשומת לב לקשר עם אישתי . ברצוני לדעת עם יש דרך\ים לבנות את הקשר לטוב יותר גם לאחר שחלפה לה שנה חשובה בחיינו, האם יש טיפים או צורות מגוונות לדבוק בהם בהמשך הדרך. תודה אסף

יעוץ זוגי אישי מלווה ועיקבי

בס"ד רק יעוץ זוגי אישי יכול לקדם אתכם בתהליך הלמידה של בניית הזוגיות נדבך אחר נדבך . כל ניסיון במצב זה ללמוד ע"י טיפים או ספרים עלול להיכשל . במצב רגיש זה יש צורך למעט בטעויות עד כמה שניתן וזאת ניתן לעשות רק ע"י ליווי אישי של יועץ . בהצלחה !

חיים בצל הרע

אני נשואה 9 חודשים וב"ה נכנסתי להריון אני בחודש ה- 2 . לפני שגיליתי שאני בהריון רציתי להתגרש מבעלי מכיוון שאין בינינו שותפות הוא לא מוכן לשמוע מאף אחד יש בעיות של אלמיות מילולית וכן בעיות בין המחותנים. גיליתי שאני בהריון והפכתי להיות הבן אדם הכי עצוב כי אני לא שמחה להביא ילד לעולם כזה, אני חושבת על הפלה לצערי. אני ובעלע החלטנו ללכת ליעוץ אבל זה לא יעזור כי בעלע חושב שהוא יכול להיות יועץ... מה עליי לעשות? נא להחזיר תשובה למייל שלי הרשום מעלה תודה, שרית

האם התיעצת גם עם התינוק ? ? ?

בס"ד טרם ניתיחס לנקודות אחרות בשאלה זו השאלה החשובה ביותר העומדת על הפרק היא האם התיעצת עם התינוק הנמצא ברחמך ואשר הינו כבר שלם בכל אבריו רק עדיין קטן ולא יכול להתנגד , האם הוא מוכן להרצח בדם קר תוך כדי קריעה וחיתוך אבריו הזעירים ? אולי הוא היה מוכן להיוולד בעולם כזה ובלבד לחיות ולא למות ? האם לא מן הראוי לתת את ההחלטה הגורלית הזאת לנרצח בעצמו ? וכי בגלל שאת לא שמחה מותר לך לרצוח את בנך ? שימעי לעצתי המשיכי את ההריון ללא שום התלבטויות ואחר הלידה החליטי אם את מעונינת לרצוח את בנך בדם קר או לא ההחלטה אז תהיה הרבה יותר שיכלית ובעלת שיקול דעת שהרי תהיה לך הזדמנות פז להכיר את הנרצח ? אולי תכליתי שכדאי למכור אותו לזוגות חשוכי ילדים אשר מוכנים היו לעבור טיפולים מיגעים ומיסרים על מנת לחבוק בידיהם תינוק אך ללא הועיל כי כבר נגזר גורלם ותוכלי להרויח הרבה כסף שהרי "מה בצע כי תהרגי את ילדך וכיסית את דמו" ? האם את היא שמעניקה את החיים לתינוק שאת מרגישה שיש לך את הזכות ליטול אותם ממנו ? תני לבורא עולם לנהל את העולם כפי ראות עיניו אל תתערבי בשיקולי דעתו הרי אינך יודעת איזה עתיד ורוד מצפה לך ולילדך ? אל תתפתי לעצת היצר בטענה של זכות האשה על גופה , אין זכות לאף אחד על גופו שלו קל וחומר לא על של אחרים גופו של האדם ניתן לו בהשאלה ככלי לביצוע תכליתו פה בעולם ועל פי זה הטענה איננה רלוונטית שהרי מדובר פה בחיים של מישהו אחר . אני תקווה כי על ידי עיון מעמיק בשאלות כבדות משקל אלו תכווני את מחשבותייך לאפיקים חיוביים יותר , כל ניסיון כזה מהווה אתגר שמעניק לך האלוקים על מנת להעלותך גבוה מעל גבוה , מעשה זה של רצח תינוקך יהווה בשבילך כישלון אשר ירדוף אותך עד סוף ימייך והרי כבר כתב האלוקים בתורתו "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" . ובהתיחס להמשך דברייך אם החלטתם החלטה משותפת ללכת ליעוץ מדוע החלטת שזה לא יעזור בגלל אופיו של בעלך הרי עדיין לא הייתם שם בפועל ? אמנם נראה שחסרים פרטים ואתם עדיין בתחילת הדרך אך הסיסמא היא אל תיהי פזיזה גם בכל הקשור למערכת הזוגית ההחלטות עשויות להיות גורליות עלייך לנסות ולהתמודד ולהגיע למצב בו תוכלי להצהיר עשיתי ככל שיכולתי על מנת לבנות . בהצלחה !

יועץ נישואין

שלום כתבתי לכם בקשר לבניית הזוגיות שלי ושל אישתי אתם אצעתם לנו ללכת ליועץ נישואים אישתי לא מוכנה לשמוע על יועץ תוכלו לעזור לי ?

צור קשר

בס"ד צור קשר טלפוני ולא טלפון שבור אשמח לשוחח עם אשתך אולי היא תקבל מימדים חדשים והסתכלות חדשה על כל נושא היעוץ . בהצלחה !

חו"ל -מה לעשות

שלום רב אני מתגורר עם משפחתי בחול , עברנו לכאן בכדי לנסות ולשנות את איכות החיים שלנו. אני עובד בעבודה קשה אך מבחינה סתבילית ופיננסית אני עומד איתן וזה מה שמחזיק את משפחתי מבחינה קלקלית. הביעה כאן זה שאישתי לא מרוצה ממקום מגוריה בחו"ל והיא רוצה לחזור לארץ. אני מנסה להסביר לה שכרגע זה לא רעיון טוב בגלל המצב בארץ שמדשדש בין כמעט טוב ללא טוב בכלל, מבחינתי. המצב הזה מקשה עלי ועל אורך השגרתי של היום יום בנישואינו וגורם ליותר בעיות משחשבתי. אישתי חושבת יותר עם ליבה לזיקה לארץ ושורשיה שם אני לאומת זאת חושב יותר על עתידינו ועתיד ילדנו ומנסה להיות יותר מצאיותי לנושא. מצד אחד אני לא אבתר על הארץ שלי אבל לא כרגע. מה עלי לעשות ?? תודה על העזרה חיים

נאמנות במבחן

שני ערכים עומדים על כפות המאזנים , הערך האחד נקרא ארץ ישראל והערך השני נקרא חומריות . עם ישראל לאורך כל ההסטוריה שלו ויתר על ערכים חומריים למען ערכים רוחניים , יותר מכך עם ישראל היה מוכן גם להקריב את חייו למען ערכים רוחניים ורבבות מסרו נפשם על קידוש השם ובלבד שלא לעבור על עברות חמורות שבתורה במקרים קיצוניים יותר אף לא כדי לוותר על קוצו של יוד אם הדבר היה בדרך לשמד רוחני וכך ניפסק להלכה . אם נהפוך לרגע לסוחרים ונחשב רווח מול הפסד הרי שכנגד חיים חומריים ברווח בחו"ל הנך מוכן לוותר ערך רוחני גבוה שעליו נאמר ש"כל הגר בחו"ל דומה למי שאין לו אלוקים" והנך מוותר גם בעל כוחך על שלום ביתך . כל זה היה נכון לו תרצת את רצונך בתרוץ מניח את הדעת אך ההגדרה ש"בארץ המצב מדשדש בין כמעט טוב ללא טוב בכלל" צר לי אך לא הבנתי את מהותה ודומני שהיא נאמרה כאמצעי להסיר את התנגדותה של אשתך להשאר בחו"ל מה גם שההגדרה לא מתאימה למציאות , לא מצד מצבו של הפרט בארץ שהוא די טוב ולא מצד המצב המדיני שהוא לא יותר גרוע ממה שמתחולל בעולם ודי בחדשות האחרונות בניו אורליאנס , בעירק והאיומים על ארצות הברית דווקא בעיר של יהודים על פיגוע גרעיני מצד אירגון אל קעידא והן הפיגועים שהיו בבריטניה בשני רכבות ובאוטובוס קומותיים בעת ובעונה אחת , אין ספק כי אתה רואה מול עיניך ברגע זה את הצלחתך הכלכלית בלבד ותו לא . האם זה נקרא להיות מציאותי כשאתה אומר שאתה דואג לעתיד ילדיכם ? הרי ההפך מזה נכון . וכי ילדים החיים עם משפחתם בארץ אין להם עתיד ? אתה מסכן את ילדיך מבחינה רוחנית לאין שיעור יותר מלו חייתם בארץ ע"י סכנה של נישואי תערובת שהאחוזים בחו"ל גבוהים לאין שיעור יותר מאשר בארץ . האם אתה בטוח שכל נכדיך יהיו יהודיים ? "מצד אחד אני לא אוותר על הארץ שלי אך לא כרגע " האם משפט זה מבטא נאמנות לארץ או שמא בגידה ? יפה כתבת שמבחינה פיננסית אתה עומד איתן וזה מה שמחזיק את משפחתך מבחינה "קלקלית" , אולי לא בכדי כתבת מילה זו עם ק' כפולה שהרי מילה זו נכתבת כך כלכלית ואולי טעות זו באה לרמוז לך שהינך במצב של בדרך לקילקול שהרי אינך יודע מה צופן המחר גם כל אנשי העסקים הכבדים שמשרדיהם היו ממוקמים בביניני התאומים לא העלו על דעתם שמפולת לא כלכלית בדוגמת שני מטוסים המתרסקים אל שני הבינינים הגבוהים ביותר בעולם סמל לפאר התרבות האמריקאים תפיל ותמוטט את עיסקיהם ומשרדיהם עד ליסוד . חומר למחשבה . בהצלחה !

אכזבתי מוצדקת? (המשך)

שלום רב. בהמשך לתגובתך אלי ברצוני להשיב. יש ביני ובין בעלי תקשורת טובה. אך פה קרה מקרה יוצא דופן שעוד לא נתקלתי בו וקשה לי להבין/לקבל וכד'. וכתזכורת בקצרה: בעלי ואני תכננו להשתתף באירוע מסויים, וחיכיתי בכליון עינים למועד הארוע. ברגע האחרון בעלי פסל את הבילוי, מאחר והפתיעו אותו במקום עבודתו והודיעו שיש מסיבת פרידה לבוסית שלו לשעבר. בעלי אמר בעצמו שהוא לא חייב להיות ואף אחד לא יכפה עליו להיות, רק פשוט לא נעים לו שכל עובדי המחלקה יהיו והוא לא יהיה, פשוט רוצה להרשים אותם וטוען שזה יעזור לו מבחינת יחסי עבודה וכד'. הוא יודע היטב שאירוע זה היה חשוב לי מהרבה סיבות וציפיתי לו עד מאד. אני קצת מבינה אותו, אך אולי בתוך תוכי קשה לי לקבל שהוא מעדיף לרצות את המעבידים שלו בעבודה על פני. ושאלתי בעצם היא: האם אני מגזימה ? האם בעלי היה צריך לכבדני ולבלות איתי או בשביל האינטרס שלו לגבי קידום או לכבד את הבוסים שלו היה צריך לוותר על הבילוי איתי. כי אני יודעת שאם זה היה קורה לי - אני הייתי מעדיפה לכבד את בעלי שהוא יותר חשוב בעיני מאשר הבוסים שלי ושומעת לו. אני מרגישה כאילו האחרים הם במקום הראשון והאישה היא במקום השני. מקווה שהבנת אותי סליחה על האריכות ורב תודות על העזרה בתשובות.

אין תשובה מוחלטת כיוון שלא ניתן למדוד

בס"ד השאלה שאת שואלת הינה שאלה שלא ניתן לעניות דעתי לענות עליה בשחור לבן . העדפות גם אם הן באות לפעמים כך לפחות זה נראה בעינייך על חשבון בן/בת הזוג הינן פרי של מערכת שיקולים המכילה הרבה פרמטרים שכל כולה מתבצעת במחשבתו של האדם שצריך להחליט . לבוא ולשאול כיצד הבעל היה צריך להחליט על פי השקפה מקצועית האם לכבד אותך ולוותר על מסיבת הפרידה עם הבוס והעובדים , או לוותר על כל זה ולכבד אותך ולבוא איתך לבילוי המשותף שקבעתם , פרושו של דבר להבין את כל השיקולים על כל צדדיהם שעברו במחשבתו טרם ביצוע ההחלטה לעשות לו ניתוח ראש פתוח ולבדוק האם הוא אכן טעה בקבלת ההחלטה וציפיותייך אכן היו במקומן או שציפיותייך היו מוגזמות וכך באמת הוא היה צריך לנהוג . צר לי לאכזב אותך אך דבר זה אינו ניתן לביצוע והשאלה איננה רלוונטית כיוון שלא קיימים מכשירי מדידה עדינים כל כך אשר יוכלו למדוד ולהעריך את משקלם של הפרמטרים אשר היטו את הכף לקבלת ההחלטה הנוכחית לעומת משקלם של הפרמטרים בהחלטה האחרת שהוא יכל לקבל , החלטה שהייתה גורמת לך קורת רוח . ולא רק שלא ניתן למדוד זאת אלא שגם הוא בעצמו מחליט ההחלטה לא יוכל לעולם לשדרג את מחשבותיו , החלטותיו ושיקולי דעתו למילים אשר יוכלו לבטא את כל הלך מחשבותיו על בורים וכל ניסיון לעשות זאת מועד לכישלון אל לנו לשכוח שכל רעיון אשר אנו מנסים לבטא אותו במילים לעולם הוא אינו מקבל את הצורה המופשטת כפי שהתקימה במחשבה . בנוסף לכך גם אם הדבר הזה היה ניתן הרי יתכן מאד שלא היית מסכימה אתו באופן טיבעי מכיוון ששיקולי הדעת שלך שונים משלו שהרי הן פרי אישיות אחרת ופונקצית ההשפעות על הלך מחשבותייך שונות משלו , מה גם שאת הינך נגועה בדבר והשכל יצדיק רק החלטות אשר ישרתו את הרצון שלך . ההצהרה שאם זה היה קורה לך היית מעדיפה לכבד את בעלך איננה אוביקטיבית שהרי כרגע שום מערכת שיקולים איננה עומדת לנגדך ועל כך כבר אמרו חז"ל "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" . דווקא בגלל שיש בינך לבין בעלך תקשורת טובה וזהו מקרה יוצא דופן שעוד לא נתקלת בו וקשה לך להבין/לקבל זה הזמן והמקום להפעיל את כח הוויתור ולקבל בלי להבין . בהצלחה !

דאגה לנפש הבעל - הצלה!!!!!!!!!!!!

שלום, בעלי מנהל מזה שנים עמותה. הוא נקלע למצוקה מאוד קשה כי ניסה לפתח את העמותה ומוסדותיה (כרגע היא ממש לא מפותחת) ורעיונות נפלאים שעמדו כמעט לצאת לאור לאחר עבודה מפרכת ,ארגון והתקשרות עם אנשים רבים הנוגעים בדבר. במשך חודשים רבים הוא בנה את הענין והשיג רצונם של רבים לעזור לו אך בגלל דבר קטן אך עיקרי נפל הענין וכך קרה לו כמה וכמה פעמים. המצב כרגע הוא שבמשך כמה חודשים הוא לא הצליח גם לארגן לעצמו את המשכורת שנקבעה לו מהנהלת העמותה כי קופת העמותה ריקה. ענינים שוטפים לא מצליחים לנוע והמצב הכלכלי מאוד קשה בבית ובמוסד. אין לו שום אפשרות לעזוב את העמותה ולעבור לעבודה אחרת!!!!1 זו פשוט לא אפשרות כרגע!!!! מה שמאוד מדאיג אותי שהוא היה מאוד חזק והאמין שכל נפילה היא מלמעלה, אנחנו מנסים כאן בדרך הטבע והשאר - הקב"ה.... לאחרונה הוא נראה תשוש נפשית, הוא עצבני מאוד (אפשר להבין) ומתוח, החובות הפרטיים והציבוריים גדלו, הוא כמעט מוגבל בבנקים. החשש הגדול שלי הוא שהוא מרבה לישון ביום (ישן מעט בלילה) והיום הוא אמר לי : "אולי אני אעשה משהו דרסטי כמו לא אתפלל היום אולי זה יזיז לקב"ה, ניסיתי את כל הדרכים האחרות וזה לא עבד, הרבתי בלימוד תורה וכו' אז אולי.." השעה 17:30 והוא עדיין לא התפלל שחרית. (הוא אדם מאוד מאמין וירא שמים) אני רועדת שהוא מגלה סימני דכאון ואינני יודעת כיצד הושיעינו?! דברתי איתו שנלך למישהו שייסייע לו להבריא את המוסד ולא כ"כ בא לו... אנ י מכירה מדי מקרוב בחור צעיר מוכשר מאוד שנכנס לדכאון קליני ואני לא אוכל לעמוד בכך. מה אני עושה???????????????????

רצון ה' הוא הדבר היחיד שיכול לפעול

בס"ד אמנם אין זה הפורום המתאים לשאלות מן הסוג הזה , אך המצוקה הניכרת לא נותנת פטור בלא כלום . כיוון שהדברים ניראים כמוכשלים מלמעלה ואין אנו יכולים לדעת על מה ומה ומה בעצם רוצים מאיתנו יש ללכת לאדם גדול ולשאול בעצתו בלא להתמהמה , עצתי היא לגשת לרב חיים קניבסקי בבני ברק . בהצלחה !

מה זה אהבה?

אני נשואה כבר 5 שנים יש לי ילדה בת 10 חודשים אני לא מאושרת מהאירוסים אבל פחדתי לבטל ונתתי לזה צ'אנס אנחנו לא מסתדרים אנחנו רבים אני ממש לא מתגעגעת אליו שהוא ולא אכפת לי מתי הוא חוזר רק בשביל הילדה ואני לא יודעת מה זה אהבה ? האם אני אוהבת אותו? האם אני צריכה להתגרש?

האם את אוהבת את בתך ?

בס"ד על מנת לדעת מה זאת אהבה הסתכלי על בתך ושאלי את עצמך האם את אוהבת אותה . מן הסתם התשובה תהיה כן . ובכן זאת אהבה ! מכאן תשאלי ודאי את אחת מן השאלות הבאות או את שתיהן . 1) הרי אהבה לילד זה אמור להיות שונה מאהבה לבן זוג ? 2) אם זאת אהבה מדוע איני מרגישה זאת גם כךפי בעלי ? כיוון שאין כאן דו שיח אני משער שאלו יהיו השאלות שתשאלי ואכן השאלות מתבקשות מאליהן . אהבה איננה מתבטאת רק באותה הרגשת ערגה וכיסופים שאת מרגישה כלפי בתך אלא היא פועל יוצא של הטיפול בה . הטיפול ההשקעה וההקרבה יוצרת את אותה הרגשה שהיא למעשה ביטוי לחלק האישיותי שלך הנטוע כרגע אצל בתך . כיוון שלמעשה אין אדם יכול לאהוב אלה את עצמו בלבד אומרת התורה ואהבת לרעך כמוך והבעל מצווה דרך חז"ל כפועל יוצא שחייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו . לכבדה יותר מגופו זהו עניין טכני ואפשר להעניק מבחינה טכנית יותר ממה שאדם מעניק לעצמו , אך לאהוב זהו פועל יוצא של ההענקה ושל חלק האישיות שהושקע בשני ואם תשימי לב שכאשר מצווים לאהוב אזי כלפי חבר זה "כמוך" וכלפי הרעיה זה כגופו , אין את המושג יותר כפי שראינו אותו ב"מכבדה" ששם כתוב "יותר מגופו" אלא הוא אשר אמרנו אדם יכול לאהוב רק את עצמו וכאשר הוא משקיע מאישיותו ולא רק מממונו או ממרצו בשני אזי הוא אוהב את החלק שלו שהושקע בשני וכך הוא אוהב ומתקשר לשני . אשר על כן "אהבה תתבטא ברצון להעניק לשני מבלי לצפות לשום תמורה" כפי שאת מרגישה כלפי בתך . מכאן ניתן להבין שאהבה איננה פונקציה של קבלה אלא פונקציה של נתינה ולכן מיותר יהיה לבזבז את הזמן על מנת לנסות ולחקור מה בעלך לא נותן לך שבגלל זה אינך מרגישה אהבה כלפיו אלא בדיוק להפך מה את אינך מעניקה לו שבגלל זה אינך מרגישה אהבה כלפיו . אמנם מערכת הזוגיות נבנתה בצורה מורכבת ביותר ע"י הבורא והיא נעזרת לאחזקתה בצרכים משותפים אחד מהשני ומתלות הדדית , יחסי אישות , ילדים משותפים ושרותים נוספים המוענקים אחד לשני מסייעים לחזק את קשר הזוגיות . מאינטואיציה מקצועית נראה לי שחסרים אלמנטים מקשרים במערכת שלכם שניתן יהיה לבחון אותם רק בעין מקצועית ע"י יעוץ והנחייה מעשיים . בהצלחה !

מה עושים במצב כזה?

בעלי עזב את הביית לפני כחודש,(בפעם השנייה) אנכנו חיים בדירה שכורה,תקופת השכירות הסתיימה, ובעלי דיבר עם בעל הדירה שהוא לא מתכוון להמשיך את השכירות ושאם אני רוצה אני ימשיך לגור שם, אחרי שבוע בעלי פתח תיק ברבנות, יש לציין שהוא מדבר עליי דיבה,בטענה שאני לא מבשלת,שאני אלימה, שוברת דברים בבית וכו.. הדברים אינם נכונים(וכמה פעמים הוא אמר לי שאינו יכול ליהיות נשוי ולא מחויב) אך הוא מציין אותי כמפלצת בעניי ההורים שלו והם תומכים בו והוא כרגע נשאר לגור אצלהם,אני עברתי לבית הוריי בגלל שתקופת השכירות נגמרה ואני לא יכולה לעמוד בהוצאות לבד, אחרי שניסיתי לפתור את הענינים ביפה עם בעלי (ניסיתי שנלך ביחד ליעוץ אך פעם אחת הלכנו והוא לא רצה שוב, ניסיתי לדבר אל ליבו אך הוא איתן בדעתו) הוא עדיין רוצה להיתגרש, כשראיתי שהמצב הוא כזה גם אני רציתי להיתגרש(אני לא רוצה "להחזיק" אותו בכוח) כרגע אנכנו נמצאים במצב שהוא עזב מתוך כעס או שבאמת הוא רוצה להיתגרש, כיום אחרי שעבר חודש, הכעס שלי עבר אך אני לא רוצה להיתגרש אבל המשפחה שלו תומכת בגירושים והם בדיעה "שאתם לא מסתדרים תתגרשו" וכך גם הוא אבא שלי ניסה לעשות שלום ביית אך אמא שלו בדיעה שציינתי, אני יודעת שהם לא צריכים להיתערב אך הוא עירב את הוריו בזה שהוא דיבר אליי דיבה,יש לנו עוד 2 חודשים לדיון, וזה המון זמן, אני מתכוונת לבוא לדיון, אך איני רוצה להגיע למצב שאנכנו מגיעים לדיון אני רוצה שלום ביית לפני מה אני צריכה לעשות במצב כזה? ואם בדיון הוא כן ירצה להתגרש? אני יודעת שאני יכולה לבקש שלום ביית אך אם הוא עדיין ירצה בגירושים? אני אוהבת אותו ולא רוצה לאבד אותו, ויש לציין שאנכנו נשואים 9 חודשים ואין ילדים, (היתיעצתי איתכם מס' פעמים) אני בת 26 והוא בן 25

שלום בית לא בכל מחיר

בס"ד אם הדברים שאת מספרת אכן מדויקים , מדובר באדם שאיננו בשל עדיין לחיי נישואין ועול הנישואין הינו עול כבד מידי עבורו והוא מנסה להחלץ מהם מוקדם ככל האפשר . יתכן כי אדם כזה יכול להתבשל לחיי נישואין בשלב מאוחר יותר ואולי אף לא כל כך מאוחר אך אין לדעת מתי זה יכול לקרות אם בכלל . עצתי היא לא ללחוץ עליו כל תקופת ההמתנה עד למועד הדיון , זמן המתנה זה העובר עליו ללא שום לחץ מצידך יכול לגרום לו להגיע למסקנות אחרות ממה שהוא חשב עד עתה . אך יתכן גם שהוא יגיע לדיון איתן בדעתו להתגרש במצב זה זכותך המלאה לדרוש בבית הדין שלום בית ולהפנות אתכם ליעוץ בתוקף פסק הדין . במצב זה אף לא יציעו לך את אפשרות הגירושין והוא יאלץ לשמוע לפסק הדין ולהגיע איתך ליעוץ זוגי . במהלך של מספר פגישות בודדות ניתן לאבחן האם אכן יש סיכוי לבנות חיי זוגיות תקינים ע"י הדרכה מתאימה או שבאופק הקרוב אין תקנה והאדם אינו בשל לחיי זוגיות בגלל כל סיבה שלא תהיה . במצב זה לא מומלץ יהיה להתעקש על שלום בית כיוון שאין פרטנר מתאים לכל העיניין ולך כמובן לא יהיה כבר מה להפסיד . בהצלחה !

בעל שמשקיע בקהילה (פעם שנייה)

אודה לרב באם אקבל התייחסות לשאלתי בנושא: בעל שמשקיע בקהילה. כתבתי זאת ממזמן ואני ממתינה בכליון עינים לתשובה. תודה רבה - חדווה.

חבר בלי חברה ?

בס"ד כל אדם גבר או אשה מתחברים לאותו מקום ששם טוב להם , דהיינו המקום החשוב ביותר שחשוב כל כך לאישיותו של האדם זהו המקום שבו מעריכים אותו , מעריצים אותו , רוצים בחברתו , מכבדים אותו בשל עצותיו ומסתכלים עליו מלמטה כלפי מעלה . עשי לך חשבון נפש האם את עומדת בקריטריונים האלו או בחלק מהם על מנת לגרום לבעלך לרצות ובשמחה להיות בחברתך , לשוחח עמך ולהעניק לך מעצמו ? התשבה לדעתי תהיה בהחלט לא ! ולא רק מפני שאלו כללים פסיכולוגיים פשוטים אלא גם בגלל שאת בעצמך הודית בזה במלוא הפה או יותר נכון במלוא הכתב . "כשהוא חוזר מבית הכנסת אני מתחקרת אותו" כך כתבת סילחי לי על השאלה אך האם הינך חוקרת במשטרה שתפקידה לחקור חשודים במעשים פליליים ? מנימת דברייך הניכרת בסיגנון שאלתך נראה שהינך אשה תקיפה , תובענית ואולי אף שתלטנית . אינך מביאה את בעלך לדבר איתך מתוך רצון טוב ושמחה את הרי "חולבת אותו" כך כתבת בעצמך . ובכן דעי לך שאין שום גבר נורמאלי שישמח בחרה שכזו אך אין לו ברירה זאת הבחירה שלו אך הוא לא יתן שישתלטו על מרחב המחיה שלו באפן מוחלט , הדרך היחידה שלו למנוע זאת זה ההתחמקות שלו ממך וצמצום הדיבור אתך על מנת שלא תיכנסי לו לוורידים יותר מדי והוא יוכל להרגיש עדיין עצמאי במידת מה . כל צורת ניהול התקשורת שלך איתו איננה מצביעה על הערכה , הערצה או כבוד כלפי בעלך , לשוא תרדפי אחריו ולעולם הוא ינסה להתחמק ממך . תני את המזון הטבעי לבעלך שהוא כל כך מצפה לו ממך ואל תתני לו לחפש זאת בחוץ כל כך כי חזקה עליו שהוא ימצא זאת ואף יקבל זאת במינון גבוה אך לעולם הוא יעדיף לקבל זאת ממך . בהצלחה !

חוסר אונים כתוצאה מחוסר תקשורת

אני אמא לילדה בת שנה וחמישה חודשים. אני חשה שמאז שנולדה ביתי, במיוחד כאשר יש לחץ, כאשר אני צריכה עזרה מבעלי והוא בעצמו לחוץ או רוצה לעשות דבר אחר, הוא מתגונן - מרים את הקול ומנסה לתקוף שהוא לא יכול לעשות הכל ושגם אני כביכול אעשה משהו (כאשר אני מטפלת בילדתי 24 שעות ממש...) - הדבר גורר את הרמת הקול שלי, ויכוחים שלא נגמרים גם כמה ימים, כעס גדול ותסכול אצלי, שאפילו ברגעים שהכי קשה לי ואם אני הכי לא מרגישה טוב - אין לי מי שיעזור לי. אני מבחינתי, מכיוון שאני לא מוכנה להתנהגות שכזאת, לא שוכחת לו על זה ימים והמריבות לא פוסקות לא ביום וגם לא בלילה עד כדי השמצות והעלבות לא פוסקות מצידי - כלומר, איבוד הגבול מצדי. הילדה נפגעת. מה עושים? אני לא רוצה שזאת תהיה הדוגמה שלה לקשר בין בני זוג, ומצד שני אני לא מוכנה גם לא לקבל עזרה כשאני ממש ממש זקוקה לכך, וגם לקבל הרמת קול ואף שקרים (כי הוא מעביר את הרמת הקול שהיא בסיס למריבותיי בסוף עליי). מה עושים? מה עוד שאני עכשיו בהריון נוסף, ויש לי כעסים גדולים עליו שבמשך כל ההריון גם לא רצה לשמוע אם אני לא מרגישה טוב או הולכת להקיא כי היה עייף ורצה לשמוע גם דברים טובים חוץ מתלונות....

ליצור תקשורת יש צורך בקשר וקשר יוצרים ע"י פיתול

בס"ד בכותרת התשובה נמצא הפיתרון בתמציתיות . אומנם כדי ליצור את הפיתול הנכון יש צורך להכיר תכונה גברית אחת ביחס לתכונה הנשית המקבילה וכן עלייך לתקן דבר מה בתפיסת החיים שלך וזהו פיתול אישי שתצטרכי לבצע על עצמך . בראש ובראשונה יש צורך להבין את השוני שיש בין גבר לאשה בעת תפקודם . מחקרי המוח שנעשו על גברים ועל נשים קבעו את מה שחז"ל קבעו וידעו אלפי שנים קודם . המוח האנושי שהינו פונקציה של האשיות של האדם נברא ע"י הבורא בצורה היעודה לתפקידו העיקרי . האיש יועד לתפקיד הלימוד והחתירה קדימה להשגיות בתחום הגשמי והרוחני , לצורך זה נבנתה במוחו ע"י הבורא מנגנון התמקדות הגורם לו ללא הרף להתרכז בדבר המוביל אותו אל המטרה . לעומת האשה שנועדה לתפקידה העיקרי שהוא טיפול בבית ובילדים וגידול הדור הבא ניחנה ביכולת תפיסה מרחבית הנותנת לה את האפשרות לטפל בעת ובעונה אחת במספר רב של מטלות ע"י יכולת ניווט מרחבית אשר איננה קימת אצל הגבר והניסיון להוביל אותו בעל כורחו לטפל בדברים בשיטה זו , או לטפל בדבר שאיננו דורש ריכוז ממוקד , או להוציא אותו מריכוז ממוקד שהוא נמצא בו ללא הכנה מוקדמת תגרום לגבר לאבד סבלנותו באופן טיבעי . חז"ל הגדירו זאת בהגדרה של "דעת נשים קלה" ביחס לגבר ובמחקרי המוח התגלה ההבדל בין המוחות בסיבים המחברים בין האונה השמאלית לימנית בכך שהסיבים המחבריםבין האונות אצל הגבר הינם דקים וקצרים ולעומת במוח של אשה הינם רחבים וארוכים מה שנותן לה את היכולת לעבור בקלות מחשיבה שיכלית לאינטלגנציה ריגשית . יכולת זו מותאמת לצורך התפקיד הנשי ואיננה קימת ביכולת הגברית אשר על הוא לתפיד שונה . לכן כאשר אשה זקוקה לעזרתו של הבעל היא צריכה להשתמש באמצעים מסוימים שיגרמו לגבר לצאת מרצון מתוך הבועה שבו הוא נמצא ולהרתם מתוך רצון טוב לתפקיד שהוא באופן טבעי איננו נהנה ממנו אך מבין שזקוקים לו גם בשטח זה . על מנת להגיע לזה יש צורך לעשות לגבר הכנה נפשית הן אם מדובר בתפקיד קבוע שאת מעונינת שיבצע והן אם מדובר בדבר חד פעמי עד כמה שניתן לעשות זאת מראש על מנת לתת לו הכנה נפשית לצורך העינין . בנוסף לכך תני לו את ההרגשה שהוא עושה לך טובה ואין זה חובתו ואל תשכחי להודות לו ולהחמיא לו בגמר התפקיד , דבר זה יצור לו מוטיבציה לפעם הבאה שתזדקקי לו . ואשר לנקודה השנייה זוהי תפיסת החיים שלך שבאה לידי ביטוי בכעס תסכולים מריבות ימים ולילות שאינם נגמרים , העלבות והשמצות לא פוסקות מיצידך שהינן ביטוי לאישיות מחוספסת תובענית חסרת פשרות ומכוערת , אך עד כמה שהדברים אינן נעימים יש האפשרות לתקן זאת אם אך תביני שלא תשיגי את מטרתך ובנוסף לכך תחשפי אישיות שלא נעים לשהות במחיצתה . בהצלחה !

בעל שמשקיע בקהילה.

תחילה, תודה על תגובתך לגבי הנושא ששאלתי אותך לפני זמן מה בנושא: "בעל שמשקיע בקהילה". ברצוני להוסיף: אני טיפוס מאד פתוח, מאד חם, ומשתפת את בעלי בכל, חברה במלוא מובן המילה. באותו המידה אני גם אוהבת יחס הדדי. חלילה וחס אני רחוקה מאד מלהיות שתלטנית, כשציינתי שאני צריכה "לחלוב" מבעלי מילים, זה לא מראה משהו חיובי לגביו. זה מראה שהוא סגור ושתקן, איתי. שתיקה לעיתים זה מראה: א. סוג של עלימות מילולית. ב. הסתרת דברים. יש גברים שחוזרים מבית-הכנסת: תענוג לראות, מבלי שהאישה תחלוב מיליםף הם משתפים אותה בכל וזה מראה על חמימות,פתיחות וחברות. עובדה, שמספר זוגות (דתיים) מעדיפים לבוא לבקרני בשעות הבוקר ולא בערב כשבעלי נמצא. שאלתי אותם, תענו לי בכינות, מדוע אתם משתדלים לבוא אלי בבוקר ולא בערב, הםענו לי אל תיפגעי, אנו מרגישים יותר כיף ונוח בחברתך, כי בעלך מקרין קור ואנטיפט. אני מאד נפגעתי כי הם פשוט פתחו לי את הפצעים, אך אני ממשיכה להיות איתם בקשר, כי אנו חברים שנים רבות, וחלקם משפחה משותפת של בעלי. הם בפירוש אמרו לי: חדווה, את אישה לבבית וחמה וכיף להיות בחברתך. מדוע אנשים אחרים נהנים להיות בקרבתי, פתוחים אלי ורק בעלי סגור? קשה מאד לחיות עם אדם סגור, קשוח ולא מראה אמפתיה. דיברתי איתו על זה: והוא עונה לי : "כך אני משהייתי קטן ואין לך ברירה אחרת, תשלימי עם זה". מה יש לך לומר על זה.???? בעלי לא טלית שכולה תכלת. תודה רבה ואודה על תגובתך.

ריח של פיצול נודף מן השאלה .

בס"ד ראשית אתנצל על העיכוב במתן התשובה להמשך השאלה . הייתי מעונין לשאול שאלה דומה למה ששאלת . את שאלת : מדוע אנשים אחרים נהנים להיות בקרבתי פתוחים אלי ורק בעלי סגור ? אני כמובן מתיחס אך ורק לנתונים שנתת בשלות שלך : והשאלה היא מדוע בעלך פתוח בשיחות עם הגברים והנשים , הוא יותר מראה אמפתיה להם , יותר מראה להם תשומת לב , יותר משוחח אתם דואג להם במתן עצות וכד' ואליך הוא מדבר בצורה תמציתית ולא מרבה בדיבור ? אינני מבין את פשר הסתירה , בשאלה הראשונה היצגת את בעלך כאדם פתוח ואמפתי מרבה לשוחח עם חבריו בקהילה כמובן ואילו איתך הוא איננו משוחח כמעט . ואילו בשאלה השנייה היצגת אותו כאדם סגור קשוח ולא מראה אמפתיה . לא יהיה קשה לנחש בתנאי שכל מה שכתבת זאת אמת מנקודת מבטך שבעלך בעצם פתוח ואפמתי לאנשים זרים ואילו לך הינו סגור קשוח ולא אמפתי . התשובה גם כאן חוזרת למעשה לתשובה שנתתי בשאלה הראשונה , הרי לא מדובר כאן בבעיה אישייותית שהרי שהרי הוא מתפקד יפה עם אנשים זרים ולכן הבעיה הינה בינך לבינו אם כך חפשי בבקשה מה גורם לו לרצות להתרחק ממך ? תוכלי להעזר לשם כך בתשובתי הקודמת ובבלך ע:י כך שתשבו לשוחח על כך ברצינות ללא הטחת דברים כלפיו . בהצלחה :

"בעל שמשקיע בקהילה.."

כתבתי מזמן לרב תגובה נוספת בנושא::"בעל שמשקיע בקהילה", ומשום מה פסחת על שאלתי ולא הגבת. מדוע? - חדווה.

עניתי בשאלה המורחבת

בס"ד ..............................................................

בעיות בחיי אישות

שלום אני נשוי 6 שנים לאשה טובת לב יש לנו 2ילדים חמודים , במשך כל חיי הנישואין ,אפשר לומר מתחילתן, נתקלתי בבעיה שאשתי כלל אינה זקוקה לקרבה מינית (פשוט אין לה צורך כזה) וכל פעם שיש מגע אני מרגיש שהיא כלל לא בעינין אלא רק מסכימה מתוך מחויבות וידיעה שכך צריך להיות , בזמן האחרון הגעתי למצב נואש ומתוך שאני כבר מכיר את חוסר הרצון שלה אני כבר לא מנסה כמעט לגשת לעניין , ולה זה כלל לא אכפת , כבר זמן רב שאני מרגיש עצוב ומתפלל לה'' שיעזור לי, דיברתי איתה פעמים רבות על הנושא ובקשתי ממנה שתבדוק אם יש לה בעייה רפואית ,היא אכן נבדקה וכלל לא נמצאה לה בעייה, הדבר גורם לי הרבה כעסים פנימיים , ואף אמרתי לה שאני לא יכול להמשיך כך במצב הקיים , אגב אני חייב לציין שגם בכל הנושא של הרגש , לדוגמא שיחות נפש וכדומה לאישתי אין את הצורך לנהל , אנו מדברים בעיקר על נושאי תחזוקת הבית ולא יותר מזה וגם עובדה זו מציקה לי מאד, כל זה לא סותר את העובדה שאישתי מסורה מאד לתחזקת הבית ולטיפול בילדים, אני מרגיש שאני נמצא בבית רק כדי להביא פרנסה ולעזור בגידול הילדים חסרה לי האהבה בכל המובנים אני תקוע במקום שכבר קשה לי לחשוב על המשכיות בבנית הבית בכל התחומים , הבאת ילדים , אני במרגיש בודד , ובמצוקה נוראית יום יומית, אודה אם אוכל לקבל עזרה , תודה מראש.

הקשר בין גוף לנפש

בס"ד זהו נושא עדין ורגיש במיוחד אשר יש לטפל בו ביסודיות אך בגלל הצורך בצניעות יתר בנושא זה אין אנו נוהגים לענות על שאלות אלו באתר מה גם שאין אפשרות לענות תשובה טיפולית מספקת בכתב . התקשר בבקשה לטל: 052-7618852 או ל-052-2801852 ונשוחח בטלפון כשלב ראשוני . בהצלחה!

אישה כעסנית

אישתי כל הזמן נותנת לי הוראות ופקודות אם אני מנסה לחשוב אחרת או לא מסכים איתה היא מיד כועסת עלי ומתיכה בי דברים קשים ופוגעים עם כל מני "אבחנות " פסיכולוגיות והיא משתמשת במילים תמיד וכל הזמן לאחרונה המצב החמיר היא אימה עלי בגירושין בשיחות שאני יוזם היא כועסת הרבה על מה שאני מנסה להסביר לה את הצד שלי הבנתי לאחרונה שהברירה היחידה שלי זה פשוט לתת לה לשלוט ואז יהיה שקט בבית אבל האהבה שלי וההערכה שלי אליה ירדה באופן משמעותי וקשה לה שאני לא מספיק רומנטי גם היא רוצה ממני הרבה תמיכה נפשית לזה שקשה לה והיא עייפה ולא מתמודדת ולי כבר אין כח נפשי לעמוד בפני השיחות המדכאות האלה שרוב התגובות שלי מעצבנות אותה אני כבר לא יודע מה לעשות

"רעה חולה"

בס"ד מן המחלות הקשות ביותר שפוקדות נשים זו השתלטנות . מדה זו נובעת בדרך כלל מצורת חיים בעייתית ולא בריאה שהייתה בבית הוריה בזוגיות בין ההורים וביחס של האם לבעלה . יתכן גם שהדבר נובע מחרדות שהתפתחו בגלל אבא אלים ושתלטן והחשש שמא הבעל יהיה דומה לו גורם לאשה ליצור מצב של שליטה טוטליתרית וכעס נוראי כל אימת שהבעל מנסה להביע את עצמו , או אז נדמה לה שהבעל הולך לפתע להשתלט ומאימה זו היא מגיבה כך . לתת לה לשלוט בצורה זו אין זה פתרון כלל וכלל מה גם שהדבר הרסני לא רק מבחינתך ומההרגשות שאתה חווה בעקבות כך אלא שגם לגביה התהפכו היוצרות והיא הפכה להיות מנהיגת הבית כאשר אין הדבר בתכונותיה אלה ההפך מכך אשה רוצה לראות בבעלה כמנהיג ודבר זה טבוע בו מעצם בריאתו . אך אשה זו נכנסה לפלונטר איננה יכולה לאפשר לך להנהיג ואיננה יכולה להיות מנהיגה דבר ההגורם לבזבוז אנרגיות מיותרות אשר היו יכולים לשמש לדברים חיוביים יותר בבניית הבית והזוגיות . השלכות נוספות והרסניות לגביה הוא היחס הנגרר שלך כלפיה כגון חוסר רומנטיקה וכ"ו הנובע מתגובותיך הרגשיות , כיוון שיש כאן התנגשות חזיתית מול התכונות הגבריות הבסיסיות הדורשות את כבוד האשה לבעלה על מנת לחזק את מנהיגותו של הבעל . לע"ד אשה כזו יש להעמיד במצב פרונטאלי מול המציאות הקשה שעלולה להיווצר בעיקבות התנהגות זו , כיוון שהאפשרות שהעלית אינה באה בחשבון ועליך לעמוד גם כן מול מציאות שונה ממה שחזית בעיני רוחך . בהצלחה!

מילכוד

אני פשוט מרגישה שאנחנו במלכוד. בעלי התחיל לדבר על זה שהוא לא בטוח כמה הוא אוהב אותי. אני התרחקתי, אנחנו מקיימים יחסי אישות ממש מעט בשל כל זה, והמצב רק יכול להדרדר. יש לנו ילד בן 7 חודשים ואנחנו נשואים שנה וחצי. מה לעשות? אנחנו מקבלים יעוץ בעיריה בעירינו אבל אני מרגישה שזה לא מקדם אותנו.

תן וקח

בס"ד אני מבין שהיעוץ שאתם מקבלים בעיריה הינו ללא תשלום . זהו מסוג הדברים שאסור לקבל בחינם ולא בגלל האפשרות שיתכן שהיעוץ הינו ברמה נמוכה , יתכן מאד שהיעוץ שהינכם מקבלים הוא מיקצועי אך הוא אינו יעיל בגלל תכונה בעייתית שקימת באדם שהוא אינו נוהג להעריך דבר שהוא מקבל בחינם ולעומת זאת הוא מעוניין למצות עד תום ולהפיק תועלת מקסימאלית מדבר שהוא משלם עליו ולו רק בגלל העובדה שאדם לא מעוניין שכספו ילך לריק . בנוסף יש לבדוק האם הינכם מישמים את ההוראות שאתם מקבלים , כיוון שיעוץ אינו טיפול תרופתי שעובד כאשר בולעים את הגלולה ותו לא , אלא זוהי הכוונה שיש לישם הלכה למעשה עם כל הקשיים שיש מבחינה אמוציונאלית ומנטאלית . בהצלחה!

בעיות בחיי אישות וזוגיות

אנחנו נשואים כחמש שנים ללא ילדים. מטבע הדברים גם הלכנו לטיפולים. עם זאת, לא ברור לי אם אנחנו מנהלים חיי אישות בתדירות מספקת לצורך זה. מה שבטוח - אשתי לא מרוצה מהתדירות, ובשבילי כל עניין האישות מיותר לחלוטין - לולא היה צריך להביא ילדים. בנוסף יש בינינו זוגיות הבנויה על השלמה ולא על אושר. יש בינינו הרבה אי-הבנות ואי-התאמות, ומעט מאוד מן המשותף.בנוסף, מה שמחזיק את הנישואין שלנו הוא הפחד מלקחת אחראיות על פירוק החבילה, שמצטרף לפחד מלקחת אחראיות על כל דבר כמעט - החל משטיפת כלים ועשיית כביסה וכלה בפניה לייעוץ זוגי.לסיום אבהיר קצת את נושא ההבדלים בינינו: אני דתי בורגני אשכנזי, דכאוני(לוקח כדורים)ומשכיל. והיא ספרדיה מבית מסורתי עממי, מלאת אנרגיות ושמחת חיים. השאלה האם הפכים נפגשים היא עבורנו יום-יומית... אשמח אם שאלתי לא תתפרסם.

שני קווים מקבילים שיכולים להפגש ולא באין סוף

בס"ד ביחס למנטליות השונה אכן יש קושי אך אפשר להגיע לקשר טוב ע"י הדרכה ויעוץ מתאים . ביחס לתחום האישות נראה שאתם זקוקים דחוף לטיפול וכל המקדים הרי זה משובח על מנת שלא להגדיל את התהום . נא ליצור קשר ל-052-7618852 יצחק דאי

החגים והנסיעות

שלום רב יש לי שאלה, עד כמה אני צריכה לוותר לבעלי מול ההורים שלי?? בעלי אוהב מאוד להיות בבית, לא אוהב לנסוע בכלל הוא אוהב את ההורים שלי אבל קצת קשה לו כי התפילות והחברה שם ,מבחינתו הכי טוב בבית וכל החגים לא היינו אצל ההורים שלי עכשיו אני מאוד רוצה לנסוע להורים שלי אבל אני מבינה אותו שאין לו מה לעשות שם שמחת תורה (בגלל הביהכנ"ס..) ולא בא לישהוא יהיה עצוב כל החג כי אז גם לי לא טוב עם זה אני לא רוצה שהם יבאו כפי שהוא מציע כי אני עיפה מלבשל כבר (היינו פה כל החגים.) מה אני צריכה לעשות לדעתכם? להשאר בבית ושהם יבאו או לנסוע אליהם ,כמו תמיד (אני תמיד בסוף מוותרת ...) תודה מראש

לאחוז את החבל משני הקצוות

בס"ד מבחינה טכנית את מעמידה לעצמך אולטימטום בלי שתשימי לב לכך , שהרי בכל מקרה לא העלית פה אפשרות שלישית שההורים שלך ישארו בביתם ולמעשה כל אחד ישאר בביתו כנראה שאפשרות זו לא נלקחת בחשבון , אם כך שני האפשרויות היחידות שקימות שאתם תלכו אליהם ושהם יבואו אלייך מהווים לגביך אולטימטום שהרי מאף אחת מהאפשרויות לא תהי מרוצה , אם כך הדרך היחידה תהיה למצוא את הדרך שתהיה עבורך הרע במיעוטו . הפלא בעיני שאת מרגישה שאת תמיד מוותרת היכן בעצם נמצא פה הוויתור ? הרי אם את הולכת להורייך את מוצאת את עצמך עם בעל עצוב , הרי לא ניתן לדרוש מאף אדם להיות מרוצה במקום שהוא אינו שהרי זוהי הרגשת הלב ובפרט כאשר מדובר בתפילות של חגים שנותנים אנרגיות לכל השנה כולה . במקרה זה תהיה בעיה עם הרגשתך הנפשית ולמעשה שניים לא יהיו פה מרוצים . לעומת זאת אם תזמיני אותם אלייך בעלך ודאי יהיה מרוצה שהוא יכול כעת להתפלל כהרגלו ויש בזה גם עיניין גדול שהרי כתוב בהלכה שאדם יתפלל בבית הכנסת שהוא רגיל בו במקום קבוע וכל שכן בבית כנסת קבוע שאז תפילתו שגורה לו והוא מרגיש בנוח ויוכל לכוון בתפילתו . החיסרון היחיד יהיה מאמץ גופני שלך אך לראות את הורייך אצלך וודאי יגרום לך להיות מרוצה למרות המאמץ הגופני . לאור הדברים קל לראות היכן נמצא הרע במיעוטו ולגבי הוויתור כל חיינו מלווים בוויתורים מידי יום ביומו השאלה היא רק היכן מוותרים . בהצלחה !

האם חברה ממשלתית יכולה להפקיע אדמה

לכבוד המומחה רכבת ישראל מבקשת להפקיע לי אדמה כיום רכבת ישראל היא חברה ממשלתית לפי סעיף 12 לפק' הקרקעות {רכישה לצורכי ציבור} אין אפשרות להפקיע אדמה מאדם פרטי לטובת גוף למטרת רווח . האם אני מבין נכון כי אי אפשר להפקיע לי? במה זה תלוי? בכבוד רב עופר

זהו פורום לחיי נישואין ומשפחה

בס"ד

מבקשת מידע שיעזור לי בעבודתי.

שלום רב, אני סטודנטית לקרמינולוגיה מסיימת.עושה עבודה סמינריונית. שאלתי: אם איזה כלים מתמודדים עם אלימות כלפי נשים? האם ידוע סטטיסטית כמה נשים פונותלקבלת עזרה וטיפול בערים הגדולות ר"ג,ת"א וכו... האם ניתן לראות מדדי טיפול ושיקום באם ן היכן מתפרסם. תודה מראש.

מענין : האם אתם לומדים גם על אלימות כלפי גברים ?

בס"ד אלימות כלפי גברים מצד נשים לגווניה , אלימות פיזית , אלימות מילולית , שטלתנות נשית הגובלת בטרוף , נשים אחוזות תזזית חולנית המשפילות את בעליהן בביתן ליד ילדיהן ליד משפחתם ובקרב חבריהם והנזק הנפשי שהן גורמות לבעליהן ולבניהם ולבנותיהם הינה נפוצה מאד אך מאד לא מדוברת ראשית , בגלל בושתם של הגברים להביע זאת בגלוי , גברים כמו גם כן נשים מפתחים נטייה לסבול ולשתוק , האשה הינה יצור מאיים לבעלה והבעל חושש לפתוח במלחמה חזיתית נגדה וכמובן בעית ה"צדק" השופע מכל עבר כאשר כבר קם ה"גבר" המוכן להתלונן במשטרה על אלימות מצד אשתו הוא מתקבל בחיוך מגחך ונשלח אחר כבוד לביתו לא לפני שהשוטר החוקר או מקבל התלונה לא שוכח להזכיר לו שאם זה היה הפוך והתלונה הייתה מצד אשתו הוא היה נעצר מייד או מורחק מייד ללא שום חקירה מיקדמית . ובכן על מנת להעשיר את עבודתך הסמינריונית בקרימינולוגיה אציג לך מספר שאלות מפתח בתחום זה : 1) שאלתי היא האם את מתכוונת גם כן לעשות עבודת סמינריון על אלימות נשים כלפי גברים ? 2) עם איזה כלים מתמודדים עם אלימות של נשים כלפי גברים ? 3) האם ידוע סטטיסטית כמה גברים פונים לקבל עזרה וטיפול בערים הגדולות ר"ג ת"א וכ"ו ? 4) האם ניתן לראות מדדי טיפול ושיקום באם והיכן מתפרסם ? 5) האם נשים אלו מופנות למרכזים למניעת אלימות ? 6) האם ניתן לומר שהמדינה עושה משהו בחינוך הדור הבא שלה למניעת מקרי אלימות בכלל הן מצד גברים והן מצד נשים ? 7) האם מערכת הענישה פועלת כלפי נשים אלימות באותה מתכונת שהיא פועלת כלפי גברים ? 8)האם מערכות הרווחה מעודדות גברים להתלונן כלפי נשים אלימות כפי שהיא מעודדת את הנשים ? 9) מדוע מערכת השיפוט נוטה להתייחס בסלחנות על אלימות מצד נשים ? האין כאן בעיה חינוכית או פסיכולוגית העומדת כמחסום בפני השופטים או השופטות , מערכת החקיקה ומערכת האכיפה - המשטרה ? 10) האם ישנה מודעות על הניצול הציני שעושות נשים המודעות להתייחסות הסלחנית ולאפלייה הכל כך מופגנת כלפי נשים ? 11) האם מערכת האכיפה מתייחסת בחומרה על תלונות שווא של נשים המתלוננות על אלימות מצד בעליהן ? 12) האם המערכת המשפטית דואגת לפצות גבר שהורחק מהבית ע"י תלונת שווא מצד אשתו ? ולפעמים מדובר בחודשים . 13) האם בכלל ניתן לפצות מישהו גבר או אשה על הנזק שהיכול להיגרם בגלל רשלנות בחקירה ? למעשה השאלות הן רבות מספור אך אסתפק בשאלות מפתח אלו , אם הינך מופתעת מצרור שאלות אלו אות וסימן הוא כי מערכת הלימודים כמו כל השאר שהזכרתי הינה מפלה איננה ממצה ואיננה אמיתית וסובלת מבעיות חינוכיות ופסיכולוגיות כאחד . ואם אינך מסוגלת לענות על שאלות אלו הצעתי היא שתגנזי את עבודת הסמינריון שלך כיוון שזה יהיה דומה לרופא שלמד כיצד פועל פלג הגוף התחתון ולא למד כיצד פועל פלג הגוף העליון . תודה וסליחה!

קידוש בטעות

רב יקר... לפני כ3 חודשים היה לי חבר בערך 4 חודשים... הוא קידש אותי תחת השפעת אלכוהות היינו {לא שיכורים אבל לא צלולים 100 %}... ניפרדנו מזמן כי הוא לא האמין ואני חזרתי בתשובה השבח לאל... וכל העיניין הזה עדיין לא פתור... היו 2 עדים זכרים-אחד מהם הוא הומו הוא קידש אותי בארנק לקחתי את הארנק ואמרתי כן זה נעשה בשבת..לאחר חילול שבת איזה רב אמר לי שאם זה נעשה בשבת עם חילול שבת אז זה לא תופס... תוכלו לומר לי בבקשה מה לעשות???? שבת שלום!

בית דין

בס"ד אמנם נראה שאין כל ערך לאותם קידושין אבל כדי להשתחרר מן הספקות עלייך לגשת לבית דין רבני באזורך ולהעלות את השאלה לפני הדיינים שם תקבלי תשובה מוחלטת וסופית . בהצלחה!

דחוף

מדוע אישה מחוייבת ללכת לטבול גם אם בעלה מתייחס אליה לא יפה ומזלזל בה ואם היא לא עושה זאת היא נקראת מורדת . האם המורד האמיתי זה לא הבעל שמרד במחוייבויות שלו כלפיה וגרם בכך לזה שאשתו לא מעוניינית בו ?? ובכלל שמתי לב שההלכה היהודית מפלה בין הגבר לאישה . בתורה כתוב במפורש "והוא ימשול בך" וזה כבר נותן לגיטימציה לגבר להתייחס לאשתו בעליונות ולשלוט עליה , או שמותר לגבר לשאת כמה נשים שבא לו או כל עניין אישה סוטה שרק חושדים בה ומבזים אותה לעיני כולם , מדוע זה לא קיים גם כלפי בעל שחשוד בבגידה?? מקווה ששאלותי מובנות

התורה איננה שובניסטית

בס"ד שאלות יפות הדורשות תשובות - האשה אומנם מחויבת לטבול והיא נקראת אומנם מורדת אם היא לא עושה זאת , אבל אין זה נותן לגיטימציה לבעל להתנהג כלפי אשתו בזלזול , אדרבא מחוייב הוא בכבודה הפיזי יותר מכבודו ומחוייב ביחסו אליה מבחינה נפשית בזהירות יתרה . ואכן אם פני הדברים אינם כך יכולה האשה לפנות לבית הדין בטענה זו והדברים יקבלו יחס מתאים . אם בני הזוג מספיק בוגרים יכולים הם לפנות בעצמם לייעוץ יתכן שמדובר בחוסר ידע והבנה ביחס שהבעל מחוייב כלפי אשתו . עלייך לדעת שלא רק שההלכה היהודית אינה מפלה בין גבר לאשה אלא לפעמים נראה אף להפך . ההבדל שאת רואה הוא מכיוון שלגבר יש סטטוס הילכתי משלו ולאשה יש סטטוס הלכתי משלה והסיבה היא שאין שויון זכויות אלא הבדלי תפקידים . "והוא ימשול בך" זהו חצי פסוק בלבד את קיפדת את ראשו שאומר "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" ואין פה מדובר בשליטה על האשה ולא בעליונות כפי שאת מבינה בכל אופן לא כאן . תוכן דברי הקללה שהאשה קוללה (ויש בה גם ברכה - על פי הרמבן) היא תוצאה של אכילתה מעץ הדעת טוב ורע ושידולה על בעלה - האדם הראשון שיאכל גם כן על כך היא קוללה ע"י הקב"ה בקללה זו שפרוש תוכנה הוא שלאשה תהיה מגבלה לבטא את תשוקותיה המינייות כלפי בעלה בפיה כפי שמגדירים זאת חז"ל ש"איש תובע בפה ואשה תובעת בלב" דהיינו מחסום פנימי בלבטא את תשוקותיה וממילא היא נתונה לחסדי בעלה , לרגישותו כלפיה ולידיעותיו בכל מה שקשור לסיפוק צרכיה הפיזיים . ההתר לגבר לשאת יותר מאשה אחת נובע מכך שיש לגבר את היכולת הנפשית לאהוב שתי נשים ואף יותר ללא שום פרדוכס פנימי כפי שכל הורה אוהב את ילדיו במדה שווה פחות או יותר , יכולת שחסרה לאשה בגלל המבנה הנפשי הרגיש מאד שלה ומצב זה יגרום לשבר נפשי לאשה . סיבה נוספת הינה סיבה טכנית שענה שלמה המלך לקבוצת נשים ששאלה אותו על אפלייה זו כביכול שגבר יכול לשאת יותר מאשה אחת ואילו להפך לא והתשובה הייתה שהילדים שיוולדו ידעו כולם מי אביהם ומי אימם לעמת זאת אם אשה תתיחד עם יותר מגבר אחד הילדים שיוולדו עשויים לא לדעת מי הוא אביהם האמיתי . עם כל זאת הדבר לא היה מקובל וחוץ ממספר מקרים בודדים במקראת התופעה לא הייתה קיימת ואלי גם בגלל המגבלה שכל זה תלוי ביכולו של הגבר לא להחסיר ממחויבותו כלפי שום אשה עקב ריבוי הנשים דהיינו שארה כסותה ועונתה . יתכן גם שנדירותה של התופעה נבעה גם מהסיבה הפשוטה שאשה נוספת הינה צרה כפשוטה של הגדרה לאשה הראשונה וכן להפך ולכן תיקן רבנו גרשום רבן של בני הגולה האשכנזים שלא לשאת יותר מאשה אחת תקנה שהתקבלה גם כאן על בתי הדין הרבניים ולמרות שפג תוקפה גם על בני אשכנז מתירים בתי הדין לגבר לשאת אשה נוספת בנסיבות מאד מסוימות ורק על פי התר של מאה רבנים . אך יש לציין שאפשרות זו הייתה גם פיתרון להבאת ילדים בלא לגרש את האשה הראשונה כאשר התגלתה בעיית פריון וכמובן בהסכמת האשה על מנת שלא להתגרש . לגבי הנושא של אשה סוטא יש ללמוד ולהבין את הסוגייה לעומקה . מדובר פה באשה שעברה על איסור ייחוד עם גבר זר מסוים והוזהרה ע"י בעלה שלא להתייחד עמו שוב פעם והיא חזרה והתייחדה עמו שוב דבר אשר ודאי מעלה חשד שאולי גם נעשה מעשה ואז האשה הופכת להיות אסורה לבעלה , אין אפשרות לקרוא לזה רק חושדים בה שהרי חיי נישואיהם עומדים כאן על כפות המאזנים וכי מה יש לאשה נשואה לעשות עם גבר זר לבד בביתו או בכל מקום אחר העונה על הקריטריונים של איסור יחוד . הביזוי שנעשה לה כאן ואכן צדקת ויש כאן ביזיון לאשה הוא מגיע לה על עצם היחוד עם אדם זר למרות אזהרת בעלה גם אם לא נעשה שום מעשה ואף על פי כן יש תשובת המשקל לאותו ביזיון והתורה אומרת שאם היא לא נטמה דהיינו לא עשתה מעשה , היא כמובן לא מתה משתיית המים המאררים ולא זו בלבד אלא היא גם מתברכת ואפשרויות הברכות כתובות במסכת ברכות דף י"א . יש לדעת שהבדיקה הזאת הנעשית על אשה סוטא פועלת רק בתנאי שהבעל היה נקי ממעשים אלו ואם האשה עשתה מעשה עם גבר זר אז לא רק האשה נהרגת אלא גם אותו גבר שהיה אתה מת באותו רגע בכל מקום שימצא בעולם . אמנם זה לא קיים לגבי גבר החשוד בבגידה באשתו מכיוון שגבר לא נאסר על אשתו במעשה זה בגלל שיש לו בפוטנציאל לקחת אשה נוספת אך כמובן חלים עליו איסורים שעונשם חמור ביותר כגון לאו וכרת . בהצלחה !

אהבת יתר

שלום אני ובעלי נשואים כבר שנה וחצי ויש לנו בת בכורה. אנחנו זוג המוגדרים חרדים ושומרי תורה ומצוות אך יש לנו בעיה גדולה. אני ובעלי מאוד אוהבים אחד את השני ונמשכים אחד לשני כל הזמן ולכן כך קורה שמהיום שנישאנו איננו מצליחים לשמור טהרת המשפחה לפי ההלכה ויש ביננו נגיעות בזמן הנידה. אנו יודעים שזה חמור ביותר אך איננו מצליחים לשלוט על יצרנו. מה עושים?

יש צורך בשיחת יעוץ בנוסח מיוחד

בס"ד נא ליצור קשר דחוף ביותר כל רגע שעובר במצב זה הוא אסון . 052-7618852

עישון בשבת

שלום אני חוזר בתשובה בערך... אני יכול לקבל את כל ההלכות על השבת חוץ מעישון בשבת. מדוע מותר בחג לעשן היינו להעביא מאש לאש ובשבת אסור.

"אך אשר יאכל לכם לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם"

בס"ד הפסוק שצוטט בכותרת הוא למעשה המקור להלכה זו . ההסבר לדברים הוא כך : למעשה גם ביום שבת וגם ביום טוב יש איסור עשיית מלאכה כאשר כלל המלאכות האסורות בשבת עומד על 39 אבות מלאכה , לעומת זאת ביום טוב יצאו מהאיסור מלאכות הנדרשות לעשיית מאכלים תבשילים ומאפים אך לא כאלו שיכלו להעשות מערב חג בלא לפגום באיכות המאכל . כל הדיונים בעיניין זה נמצאים במסכת ביצה ובתוך כלל זה יצאה גם מלאכת הבערה שזוהי מלאכה שיצירתה ניתן לעשותה מערב יום טוב וישאר השימוש בה בלבד ביום טוב עצמו לצורך הבישול ע"י העברה מאש לאש ובכלל זה עישון ע"י העברה מאש לאש וכל זאת בלא לדון בעצם העישון שלדעת רוב הפוסקים אסור גם בימי חול בגלל איסורים אחרים של ונשמרתם מאד לנפשותיכם ועוד.....(ראה ספרים "פאר תחת אפר" "חיים ללא עישון") בהצלחה!

עישון בשבת

חלילה אני לא מעשן בשבת אבל ממש קשה לי הדבר ותמיד כמעט קורה לי שאני לוקח סיגריה לפה

מילוי

בס"ד יתכן ותשובתי הקודמת המסבירה את המקור להבדל בין יום השבת ליום טוב תעזור לך להתגבר על רצון העישון , אך מעבר לזה יש למלא את השבת בתכנים רוחניים ולא לתת ללב להיות פנוי מן החכמה . בהצלחה!

דלמא

בהמשך לכל שאלותי האחרונות כמו שכתבתי בסוף שבוע שעבר חגגנו אתצ החלקה לבני בן ב 3 . אימי כמובן התנגדה להגיע וכן אבי וכל משפחתי. לאחר שיחות ארוכות עם אחותי שגרה ליד אימי, כשעתיים לפני המסיבה אחותי אמרה לי שההורים יגיעו בסוף. לאור תבובותיכם לשאלותי החלתנו אני ואישתי שהיא לא תכנס להורי ביוםצ שישי, לאחר המסיבה כאשר הורי הגיעו וכבדו אותנו החלתנו יחד שהיא כן תכנס כניסיון לפתוח דף חדש. כשהגענולבית הורי היה מתח נורא וברגע הכניסה כאשר אישתי הרגישה שהיחס נשאר אותו יחס היא הסתגרה בעצמה עד סוף הביקור כמעטללא דיבור עם פנים זועפות. לאחר כמה ימים שוחחתי שוב עם אחותי שטענה בפני שאנו לא הינו בסדר שלא נכנסנו רגיל ואימי מצידה הורידה את הראש ועשתה הכל ואנחנו הבעיה. לאורך כל השנים אימי טענה שאנחנו מתנהגים כאילו אנחנו זרים אליה ואנחנו לא באים לבקר כמו את ההורים של איתי וכולי'. שאלתי היא האם לדבר עם זה עם אישתי,? ללכת לבקר שוב לבלוע הכל בהנחה שבמשך בזמן היחס השתנה יותר.? בקיצור מה לעשות? איך לחבר שוב בן אימי והורי לאישתי ולמשפחתי אני? איך לגרום למתח להעלם ולחיות בשלום יחד? תודה מראש ואם חסרים פרטים אשמח להשלים.

יעוץ מערכתי רחב

בס"ד אומנם לא נירתמתי לענות על שאלות קודמות אך בפרספקטיבה שנוצרה נראה שיתכן פיתרון יעיל במאמץ של יועץ שיטפל במצב בצורה מורחבת דהיינו כולל שיחות אישיות ומשותפות יחד עם ההורים . בהצלחה !

חסום ריגשית

אני מרגישה חסומה .אני מבטאת כלפי בעלי את ריגשותי ואהבתי ואיני מקבלת כל יחס ריגשי של ממש. בעלי אדם טוב מאוד אך בתחום העומק הריגשי -כלום. הוא רוצה להתפתח אך טוען שאינו יודע איך ובעצם אינו יודע על מה אני מדברת. אנא עזרתך.קשה לי.

לגיטימי

בס"ד חוסר ההבנה בצרכיו של בן/בת הזוג המצוי רבות בחיי זוגיות של זוגות הינו לגיטימי ולא חריג כלל וכלל אלא שיש צורך ביעוץ זוגי על מנת להגיע להבנה משותפת , לשימחתך בעלך מביע את אי הבנתו ואיננו תוקף את בקשתך . אשמח לעזור טל: 052-7618852

לכל המתלוננים על נשותיהם

זה עתה ראיתי אתר המפרסם מועמדים לשידוכים. באמת ישר כוח לכל השדכנים באינטרנט, ובחיים האמיתיים!!!!! עם זאת דמינתי לעצמי מה היה קורה אם לא הייתי מתגבר על הסיכסוכים הקטנים שלי עם אישתי ואז גם אני הייתי צריך לשלוח את תמונתי לאיזה אתר של שידוכים.... זה היה מספיק בשבילי זה היה מספיק בשבילי לוותר על האגו לוותר על כמה תלונות חסרות חשיבות לוותר על כל מיני דמיונות שווא..... כל הזכויות על מכתב זה שמורות למי שיבנה את חיי הזוגיות שלו מתוך בטחון ומחויבות בלי הבל הדמיונות זה קשה אבל כל השאר שקר כואב עד לשאול תחתיות

אהבתי את זה !!!!!

בס"ד

האם מותר לייעץ לזוג חילוני ?

שלום וברכה! הייתי רוצה לדעת את צד ההלכה האם מותר לייעץ לזוג חילוני ש : 1. שומר טהרת המשפחה. 2. הבעיה בינהם היא בקשר למשפחות המוצא . המקרה יחסית קל. שאלה נוספת : האם יש פתרון ממשי לבעיה שהגיע לפתחי ושלחתי אותם לינ"ר , אבל עקרונית רציתי לדעת גבר "חרדי" שכבר בגד באשתו מספר פעמים , האם יש תקווה ? על פניו , נושא התחזקות ביראת שמים לא באה בחשבון אצלו , אבל האם אפשר להגמל מזה? אשמח לקבל תשובות בענין. בתודה ותזכו למצוות , שרה.

רגישות יתר

בס"ד התשובה לשאלה הראשונה היא בהחלט כן. למעשה הדבר היחיד שחוצץ בין היועץ לבין הזוג זה הנושא של טהרת משפחה . ברם במקרים שהזוג איננו שומר טהרת משפחה אין לדחותם על הסף , אפשר לשמוע אותם ולהעמיד במקום הראשון כעצה לזוגיות טובה את הנושא של ט"מ וכתנאי להתקדמות ומניסיוני לא היה זוג שלא שמר ט"מ ולא היה מוכן לשמור לאחר ששמע את חשיבות העיניין . ביחס לשאלה השנייה התשובה היא מאד אינדיבידואלית מצד אחד ובאותו זמן עשויה להשתנות לטובה וגם כאן התשובה בגדול היא כן , במצב של חוסר יראת שמים העבודה תהיה קשה יותר ויהיה צורך ביותר הסברים פסיכולוגיים המתיחסים לנזק האישי והמשפחתי המצטבר שינבע מהתנהגות קלוקלת זו.

חינוך הילדים

שלום רב. אני ובעלי בעלי תשובה כבר מס' שנים הילדים שלנו נמצאים במוסדות חינוך חרדיים ואנו מאוד מרוצים ברוך ה'.הבעיה היא שאינני יודעת מה לעשות הרי אנו מנהלים אורח חיים חרדי לכל דבר ואח שלי מתחתן כמובן שהוא חילוני מובהק ואני לא רוצה לקחת את הילדים שלי לחתונה שהרי שם הילדים שלי יראו בדיוק את ההפך מהחינוך שהם מקבלים.הילדים שלי בני 8 , 4 ושנתיים. בעלי מבחינתו כן לקחת אותם אך הוא לא מתעקש כי זה אחי ואם זה היה להיפך אז הייתי בבעיה רצינית יותר.הנקודה היא שאני לא יודעת איך לעמוד מול אבא שלי איך להסביר לו את נקודת המבט שלי? אני מפחדת שגם בעלי ישתף איתו פעולה.... בקיצור איך לעבור את התהליך בשלום?אני יודעת שיהיה לי מצב מאוד קשה מול אבא שלי.ניסיתי לדבר עם אחי ואישתו לעתיד שאולי ינסו להתחשב בנו כחרדים (גם אמא שלי חרדית,ודודה שלי) אך הם מסרבים.... מה לעשות????? בתודה מראש וסליחה על האריכות

חשיפה בטרם עת = נזק בלתי הפיך

בס"ד הנושא הוא נושא רגיש אך ככל שאדם מתיחס ברצינות ובנחישות לעמדתו כך מכבדים אותו . הרעיון שהביע הרב שמחוני אומנם קיים בחז"ל לעיניין חשיפת ילדים לדברים שליליים אך לא בכל מחיר ולא בטרם עת . כאשר ביקשה שרה מאברהם לסלק את ישמעאל והגר מביתה -"גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" , אומר הקב"ה לאברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" . אומר רש"י במקום "בקול רוח הקודש שבה" למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות"כלומר שהייתה גדולה מאברהם בנבואה . ולכאורה מה הקשר ? ישמעאל היה מתעסק בעבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים . פסוק ט ורש"י במקום . למעשה היה שם ויכוח בין אברהם לשרה בנושא של חינוך הילד בנקודה המדוברת בשאלה זו . אברהם טען שיש לתת ליצחק לראות את מעשיו השליליים של ישמעאל וללמדו להתרחק מכך כך שבעתיד הוא יוכל להיות מחוסן יותר ויוכל לעמוד מול הרוחות האלה המנשבות בכל מקום . לעומתן טענה שרה שאין לחשוף את הילד למעשיו השליליים של ישמעאל והסיבה לא הייתה בגלל שלא הסכימה עם דעתו של אברהם אלא בגלל הסיבה שאומר רש"י שהייתה גדולה מאברהם בנבואה ומיכיוון שכך היא ראתה ברוח הקודש שיצחק יהיה עולה תמימה אפילו לחו"ל הוא לא יצא וממילא אין צורך לחשוף אותו היום ללא צורך לדברים שליליים על מנת לחסנו בעתיד מדברים שלעולם הוא לא יצטרך להתמודד עימם. לכאורה השיטה הזאת מסיעת לכבוד ידידי ורעי הרב שימחוני אלא ש"אליה וקוץ בה" . מצד אחד אין ספק שיש לידע את הילדים שחלק מן המשפחה אינם שומרים מצוות עדיין ויש להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה בלי לקרב אותם אליהם . אך בו בזמן שאצל אברהם ושרה הל"התרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" התבטא בהאם להוציא את ישמעאל מהבית ובכך לחסוך מיצחק את החשיפה וההתמודדות המיותרת עם הכיעור והדומה לו או להשאיר את ישמעאל בבית ולנסות ולחסן את יצחק ע"י חשיפתו לשלילה של ישמעאל . אך מעולם לא נידונה השאלה האם יש לקחת את הילדים ולהוציא אותם מן החממה שבה הם נמצאים למקום שאין צורך שיהיו בו וכל זאת על מנת לרצות את הדמיון המתפתח שאולי אי אלו מבני המשפחה יפגעו במידה ואותם ילדים לא יופיעו לארוע , כאילו שבארוע כל מעיניהם יהיו נתונים לאותם ילדים באותו ערב במידה והם כן יופיעו (לא בטוח שישימו לב אליהם בכלל) . וחוץ מזה וכי בגלל שמישהו עשוי להיפגע מכך צריך להקריב את נשמותיהם הרכות והטהורות של הילדים האלה על מזבח החילונייות של בני המשפחה . נא לחשוב מה יכול לקרות לנשמותיהם הרכות ולעיניהן הטהורות וזאת לא ניתן יהיה למנוע באולם כשיראו את השתוללות היצרים בריקודים המעורבים? טעות הייתה לבקש מאחיך ואשתו לעתיד להתחשב בכם כחרדים על חשבון הקב"ה , דבר זה רק העמיד אותך ואת הקב"ה בעמדה נחותה ואותם בעמדה שהיא גבוהה אף מהקב"ה . לא היית מגלה עמדה נחרצת הרי שבכך היית יוצרת תקדים גם במצב שהארוע היה במשפחת בעלך . ההיתר להגיע לארוע מעורב כדי לומר מזל טוב לתת מתנה וללכת איננו היתר גורף שהרי מאד תלוי הדבר בעמוד השידרה של כל אחד ואחד והאמת היא שמדובר באביזריהו דגילוי עריות שהרמב"ם מכנה זאת גילוי עריות ממש. כשהזמין אדם אחד את הרב ניסים יגן זצ"ל לחתונה של אחיו , שאל אותו הרב יהיו ריקודים מעורבים ? ואותו אדם ענה הרב מה אכפת לך אני יעשה לך שולחן בנפרד . ענה לו הרב "למקום שהקב"ה לא מגיע גם אני לא מגיע". ואם כך לגבי אנשים מבוגרים קל וחומר ובן בנו של קל וחומר כאשר מדובר בפיקדון שניתן בידנו - הילדים! . בהצלחה !

יעוץ זוגי

שלום כבוד הרב!!! אני ובעלי נשואים עוד מעט כשנתיים ויש לנו ילד בן שנה. אני ובעלי רבים המון ואני מרגישה כי הדרכה תעזור לשנינו כי שנינו צריכים לדעת כיצד לתקשר עם הצד השני. כל דבר נאמר בצורה לא נעימה, עוקצנית לעיתים ופוגעת. אני מרגישה שאין לי חבר לחיים ושאין לי על מי לסמוך. בעלי כמעט ולא עוזר לי בבית ובטיפול עם הילד. אני יודעת כי גם אני לא בסדר ושאני לפעמים נורא תוקפת בטון הדיבור. כעת אנו גרים בביתה של חמתי מאז שהתחתנו ואני מרגישה לא טוב פה. אין לנו הרבה כסף כרגע אז אשמח ואודה לך אם תוכל להפנות אותי ליעוץ זוגי בחינם או בסכום סמלי בעיר אשדוד. תודה, אביבית!

יעוץ זוגי

בס"ד משרדי באשדוד נא להתקשר ל- 052-7618852 ואשתדל לעזור יצחק דאי . בהצלחה !

התגברות על פגם חיצוני

אני יוצא עם בחורה תקופה די רצינית והגעו לרמת פתיחות גבוה. באחד הפעמיםהיא אמרה לי שאני מאוד מוצא חן בעיניה אבל אבל יש לה עדיין בעיה עם איזה שהוא פגם חיצוני אצלי (שאין לי מה לעשות בנידון) שגורם לה רגשי דחייה ממני היא רוצה להמשיך ומקוה שהיא תתגבר על זה אבל עדיין יש לה חשש שאם היא תדחיק את זה זה יפרוץ מחדש מתישהו אחרי החתונה (יש לציין שאני אף פעם לא תפשתי את זה כפגם רציני ,אבל אני מבין שזה ענין סובקטיבי) כמובן שאחרי זה חלה נסיגה ביחסים בינינו מה אני יכול לעשות בענין? לנסות יותר להסתיר(לא תמיד אפשרי)? לדבר על זה יותר? לא להזכיר? איך אני כן יכול לעזור לה להתגבר על זה?(חשוב לי הקשר הזה) תודה

הגברות על פגם חיצוני=התמקדות בפנימיות

בס"ד הכותרת מצביעה אומנם על הרעיון אך אין אני חושב שעליך להפעיל עליה לחץ על מנת לעזור לה להתמקד באישיות הפנימית שלך ולא במראה החיצוני שכן שום לחץ לא יעזור וההפך מזה הוא יכול לגרום להורדת ערכך בעיניה שהרי אתה נוגע בדבר , דווקא התיחסות בעלת שוויון נפש מצדך יכולה לעזור לה להתיחס פרופורציונאלית לעיניין . אך עליך לזכור שהסתכלות זו היא אינדבידואלית ועל האדם לחנך את עצמו להסתכל נכון על הדברים בבחינת "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" ואף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומו . לעומת זאת ישנם אנשים שההסתכלות שלהם על עיניינים חיצוניים היא אובססיבית והיא לעולם תתמקד בפגם החיצוני ושום דבר לא יוכל לעזור להם לצאת מזה . לסיכום עצתי היא להראות לה התיחסות בעלת שוויון נפש , לא לעשות מזה הרבה רעש כפי שהיא אולי מצפה בתת ההכרה , דוגמא אישית שאולי תעזור לה ובמקביל תעלה את רמת ההערכה כלפיך מה שיתרום ליותר כובד משקל בהתיחסות לאישיותך . במקביל יש להתיחס לקשר כאל דבר שהוא בערבון מוגבל על מנת להקטין את הפגיעה הנפשית במצב של פרידה אפשרית. באשר לשאלותיך אין לנסות ולהסתיר אך גם אין צורך לדבר על כך ללא צורך - הוא אשר אמרנו שוויון נפש . בהצלחה!

התלבטות

עקב לחץ חברתי אחי לחוץ להינשא. הוא הכיר מישהי והוא מתלבט האם הקשר הזה צריך להוביל לחתונה. הוא החליט להציג אותה בפני משפחתו המורחבת כדי לראות כיצד הם מקבלים אותה. המשפחה המורחבת שרוצה לראות אותו כבר נשוי, קיבלה את הבחורה בצורה יפה ואף רמזה לו שכדאי לו להינשא לה. ברגעים שאחי לא היה נוכח ליד הבחורה, היא התנהגה בצורה מוזרה, ואני והוריי הבנו שמשהו לא בסדר אצל הבחורה. בני המשפחה המורחבת שהם לחוצים לראות את אחי נשוי, התעלמו מכך או שלא שמו לב להתנהגות המוזרה הזו, ואמרו לאחי שהם מקווים שהוא יינשא בקרוב... אני והוריי לא שיתפנו את אחי במה שראינו. ברור שמשהו לא בסדר אצל הבחורה הזו. יש לה בעיה נפשית שלא מבחינים בה מיד אבל היא קיימת אצלה. אנו מתלבטים האם כדאי לספר לאחי על כך. עליי לציין שהוריי ואני, עקב היכרותנו הקרובה לאחי, אנו מודעים לכך שהוא התפשר בבחירת בת הזוג שלו. כלומר, ברור לנו שאם הוא לא היה לחוץ עכשיו, אז הוא היה מכיר בחורה אחרת שיותר מתאימה לו. כמובן שלא סיפרנו לו שאנו יודעים שהוא התפשר בבחירת בת הזוג. זו בעיה שלו ולא בעיה שלנו. אנו מתלבטים האם לגלות לאחי שמשהו לא בסדר אצל הבחורה. הרי ביום מן הימים הוא יגלה שמשהו לא בסדר אצלה, אבל ייתכן שהוא יגלה את זה מאוחר מדי - אולי אחרי החתונה. חשוב לי להדגיש שאנו בטוחים שמשהו לא בסדר אצל הבחורה מבחינה נפשית, ואנו גם בטוחים שאם היינו מפנים אותה לפסיכולוג/פסיכיאטר, הוא היה קובע שיש לה בעיה (הפרעה) נפשית. אנו מתלבטים האם יש טעם לספר על כך לאחי. הוא לחוץ להינשא ולכן אולי עדיף לשתוק ולתת לו לאכול את מה שהוא בישל (ההתפשרות שלו בבחירת בת הזוג). מה דעתכם?

מה השאלה ???

בס"ד במסכת שבת דף ל"א אנו רואים שהלל הזקן מלמד את אותו גוי שרצה ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת את האימרה "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" וכאן נשאלת השאלה אם היית במקומו והיית עיוורת כרגע מלראות זאת בגלל המבט הסוביקטיבי שלך : 1) לא היית רוצה שיסבו את תשומת ליבך לכך ? 2) את הרי יודעת שביום מן הימים הוא יגלה זאת בעצמו לא אכפת לך שהוא עשוי לגלות זאת מאוחר מידי ? אפשרות א) לאחר שהוא יתחתן . ואז אם הוא ירצה להתגרש מייד כמה צער ועוגמת נפש ויסורים עלולים להיגרם לשני הצדדים . אפשרות ב) לאחר שהאשה תהיה בהריון . בסיטאציה כזאת הוא יכנס לקונפליקט של ממש כיוון שעכשיו אם הוא ירצה להתגרש הוא יצטרך להתגרש לא רק מאשתו אלא גם מבנו . אפשרות ג) לאחר הלידה . אם כאן הוא ירצה להתגרש וניתן לחבר פה גם את האפשרות השנייה שהרי יתכן שהוא יגלה זאת לאחר ההריון אך להתגרש בפועל הוא יוכל רק לאחר הלידה ואז הוא יצטרך לשלם מזונות אומנם לבנו , אך שאינו חי אתו וזהו עול כלכלי שאינו מחושב לפי הוצאה שקיימת על ילד שחי בחיק הוריו . האם אתם כל כך מעוניינים לראות אותו נופל ? את הרי אמרת שהוא הביא את הבחורה על מנת שהמשפחה תביע דעה ומה אתם עושים ? מתעלמים ? הלזאת תיקרא משפחה ? ואם אתם חוששים שהוא בכל זאת יתחתן ולא ישמע לעצתכם , אדרבא לפחות תוכלו להיות נקיים ולומר אנחנו את שלנו עשינו ! אך אם לא תסבו את תשומת ליבו ויום אחד הוא יגלה זאת בעצמו כשכבר יהיה מאוחר מידי , יחד עם זאת הוא יגלה גם שאתם ראיתם זאת ולא הסבתם את תשומת ליבו נתתם לו ליפול ביודעין כאשר ידעתם מראש מהם התוצאות , איכם חוששים שהוא לא יסלח לכם לעולם בטענה שהרי כל הסיבה שהוא הביא אותה לחיק משפחתו היא מכיוון שהוא סומך על משפחתו שיראו את הדברים בצורה אובייקטיבית ובוודאי ירצו את טובתו ? ואתם מעלתם באמונו ! יש לזכור שגם בהלכות לשון הרע הלכה היא שאין לספר על מום חיצוני שבולט לעין מכיוון שאת זה גם החתן יראה . אך כאשר מדובר במום פנימי שאינו בולט והוא עשוי להפריע בחיי הנישואין הרי שיש לגלות זאת וכפי שתיארת נראה שיש לזה דין של מום פנימי אך תצטרכו להחליט האם דבר זה יפריע לחיי הנישואין ואם כן לנהוג בהתאם לנאמר לעיל . אשר על כן יש להסב את תסומת ליבו ותת לו להחליט את ההחלטה הסופית . בהצלחה ושלא תצא תקלה מתחת ידכם .

אימון בין בני זוג

שלום, אני ובעלי נשואים מזה 3 שנים. בעלי מאוד אוהב לצאת, לבלות עם חברים (חילונים ודתיים). נתקלתי במס' "שקרים" קטנים. אני אתן דוגמה שקרתה היום. יש לבעלי חבר דתי, עם 2 ילדים.הוא נמצא בזוגיות די בעייתית (גולש באתרים לא עלינו.. בהסכמת האישה וכו').בעלי אמר שבגלל שהוא אדם בוגדני, הוא לא רוצה כל קשר איתו וניתק את הקשר למס' חודשים. אתמול שאלתי בתמימות אם הוא בקשר איתו הוא ענה שכבר 4 חודשים הם לא שוחחו. הבוקר הסתכלתי בפלאפון שלו וראיתי שהבחור שלח לו אתמול הודעה והתקשר אליו. כשנגשתי לבעלי ושאלתי אותו למה הוא הסתיר ממני את המידע, שהרי זה דבר לא מהותי אך אני מאמינה שכמו שבדברים הכי קטנים לא משקרים,ככה לא משקרים בדברים הגדולים. בעלי די התעצבן ש"חיטטתי" לו בפלאפון, וטען שזה ממש לא שקר והודעה לא נחשבת שיחה ובקשר לשיחה הוא אמר שהוא באמצע ישיבה ולא יכול לשוחח- ולכן זה גם לא נחשב. אני מאמינה שזה אכן מה שקרה, אך מפריע לי שהוא מסתיר דברים קטנים (ואולי גדולים רק שאני לא יודעת). איך להתמודד??

היכן השקרים ?

בס"ד אינני יודע למה את מתכוונת כשאת אומרת שגילית מספר שקרים קטנים , אני גם לא מבין מסיפורך היכן הוא השקר שעליו את מדברת . אך נראה לי שהגדרת המושג שקר אצלך הינה לקויה . המושג שקר נתפס בחברה כמסירת מידע אשר איננו תואם את המציאות שהתרחשה , לפי זה לא היה כל שקר שהרי הוא לא דבר כלל ועד כמה שידוע לי אין אפשרות לשקר ללא מילים מלבד הנעת הראש לאות חיוב למעלה ולמטה במקום לשלילה לימין ולשמאל ולהפך . אלא בעצם מדובר בהסתרת מידע ולא בשקר וכששאלת אותו הוא ענה לך בהתאם וגם את מאמינה שכך באמת היה . ובכן ברור שהסתרת מידע איננו שקר 1) אך האם היה לו הזדמנות לספר לך והוא לא סיפר ? 2) ואולי הוא רצה לספר רק שהוא חיכה להזדמנות מתאימה ? 3)ואולי הוא לא התכוון לספר לך כלל ורק בגלל שחיטטת בפלאפון שלו הוא דבר על כך ? 4) ואם הוא לא התכוון כלל לספר לך מה רע בכך ? 5) האם את חושבת שהוא צריך לספר לך כל דבר ? 6) והאם זה בכלל אפשרי לספר כל דבר ? 7) האם לא חשבת שגם לבעלך יש שיקול דעת משלו מלבדך ? 8) הוא הרי החליט בעצמו לנתק קשר עם אותו חבר והוא הודיע לך על כך האם הוא ביקש ממך לעקוב אחריו על מנת לבדוק אם הוא עומד בהתחיבותו ? 9) האם בעלך הוא אדם שאי אפשר לסמוך עליו או שמא הכל בעצם נמצא בדמיונך ? 10) האם ידעת שבעלך זקוק למרחב מחיה משלו שגם לך לא תהיה גישה אליו ? 11) הידעת שחשיבה נשית שונה מחשיבה גברית ובו בזמן שאת רואה את בעלך כשותף שלך לחיים בכל פרט ופרט ואת גם אולי תשתפי אותו בהתאם , בעלך איננו רורה אותך כשותפה שלו ולכן גם אינו מרגיש צורך לשתף אותך בכל דבר שעובר עליו ? מטר השאלות הללו נועדו להעמיד את הדברים בפרופורציה נכונה מבחינתך ולעורר אותך לחשוב על דברים שאולי לא חשבת עליהם ואולי גם לא היית מודעת אליהם . גם לך יש את מרחב המחיה שלך בו את משתפת חברה קרובה שלך ואת בעלך לא! הלא כן ? חטטנות יתר עלולה להזיק למערכת הזוגית ואף לגרום לכך נסיונות להסתיר נתונים בצורה יותר דקדקנית , מה שיגרום במקביל לפחות פתיחות . מכאן להשקפה יהודית - אמת ושקר ביהדות איננה תואם את המציאות או לא , אלא האם דיבור זה רצוי לפני ה' או לא . דיבור שתואם את המציאות כגון : לשון הרע , גילוי סוד השייך לאחר , חשיפת מידע היכול לגרום לנחשף נזק , תואר אמיתי אך מעליב , מידע היכול לגרום למחלוקת וכ"ו כל אלו הם אומנם אמת אך על פי היהדות הם נקראים שקר כיוון שהם לא לרוח התורה ואינם רצויים לפני ה' . לעומת זאת הסתרת אמיתויות אלו ואף הכחשתן ולפעמים אף שינוי גירסה עשויים להחשב לשקר שהרי הם אינם תואמים את נמציאות אך על פי היהדות הם יחשבו לאמת . והרי למדנו מהקב"ה ששינה (לא שיקר חלילה) מפני השלום כאשר נאמר על שרה " ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן" ואילו הקב"ה שינה ואמר ששרה אמרה "האף אומנם אלד ואני זקנתי" . ניתן לעיין בספר מכתב מאליהו חלק ג' עמוד 93 בפרק " מהו אמת ומהו שקר". ולעינינך יתכן שהסתרת מידע במקרה זה הינו דבר חיובי שהרי גילויו עלול לגרום לך להתלקח ודבר זה נראה מתגובתך . חומר למחשבה בהצלחה!

מריבות

שלום אנחנו נשואים 8 חודשים,בזמן האחרון יש הרבה מריבות בינינו בעיקר על הדת.לאשתי לא אכפת מה אני אומר,היא עושה מה שהיא רוצה,שלא תבין אותי לא נכון אני לא אומר לה על כל דבר מה לעשות .יש דברים חשובים שאני מבקש ממנה ולא אכפת לה.אני מרגיש שפערי הדת בינינו הולכים וגודלים ואני לא יודע אם זה משהו שאני יכול לחיות איתו. אשמח לעצתך

לא ענות גבורה ולא ענות חלושה אלא הבדלי השקפות.

בס"ד אומנם לא ציינת מהי הרמה הרוחנית של כל אחד ואחת מכם ומהו הבסיס לכך , אך אני מסיק שגדלת בבית יותר מסורתי או שהיגעת מכח הבנתך או ממידע שרכשת שיש לקיים מצוות מסוימות שהינן הבסיס לשמירת מצוות בלבד והן נוגעות לבית כולו וממילא לאשתך באופן ישיר . אני מבין את הרגשתך ואת תיסכולך כמרצה באירגון "ערכים" אני ניתקל הרבה בבעיות אלו אך דע לך שהבעייה היא שלאשתך חסר כרגע את תפיסת העולם שלך מחוסר ידע וכל דבר שחסר לה את הבסיס שלו היא רואה אותו כעב"ם כרגע . הבעיה במקרים כאלה שלפעמים אדם מתנהג בתקיפות ובחוסר רצון בלשון המעטה לשמוע ולהעשיר את הידע וזה בבחינת שני הבנים הנוספים שנוספו לנו על ארבעת הבנים שהתורה דיברה עליהם בהגדה של פסח שהם חכם , רשע , תם ושאינו יודע לשאול נוספו לנו בדורנו זה שלא רוצה לשאול וזה שלא רוצה לשמוע , במצב זה יש להתאזר בהרבה סבלות תוך כדי יעוץ עם יועץ שמתמחה בתחום היעוץ והתשובה גם יחד . בהצלחה!

שמירת נידה האם זה גם מטעמי בריאות?

אני שומרת את מצוות הבית כבר למעלה מ 5 שנים לפי ההלכה אני מבינה את חומרת העניין אבל השאלה שלי האם זה גם טוב בריאותית ? ואם כן היכן אוכל למצוא על כך מחקרים ? תודה , אני

סרטן צוואר הרחם

בס"ד עד היום לא התגלתה שום מצווה שמזיקה , אומנם המצוות שייכות לקשר יחסי הגומלין שבין חומר לרוח ולא תמיד ניתן למצוא השלכות גופניות חיוביות בגלל קיום מצווה זו או אחרת ואף התורה לא היבטיחה זאת . המעניין הוא שבמצוות טהרת המשפחה בפרט ובעיניין קדושה בכלל דהיינו התרחקות ממתירנות כגון החלפת בני זוג ישנם מחקרים ברורים המעידים על שמירה בריאותית עקב שמירת המצוות המיוחסות . ידוע שמתירנות כפי שהגדרתי חושפת את הנוהגים כך למחלות מין אשר אינם שחיכות כמעט בכלל בקרב אנשים השומרים על קדושת מערכת היחסים הזוגיים וטהרת משפחה כהלכה . בנוסף ישנו מחקר מעמיק בנושא סרטן צוואר הרחם בו הנשים היהודיות כמעט ולא לקו ביחס לנשים גויות , היום ההתיחסות היא בין נשים אשר שומרות טהרת משפחה בהן סרטן צוואר הרחם נמצא בשחיכות נמוכה מאד ביחס לנשים אשר אינן שומרות טהרת משפחה . ניתן למצוא מקורות למחקרים אלו בספרי הלכה של טהרת משפחה ובאתרים להפצת יהדות .

ילד חורג

יש לי בבית ילד של אישתי מנישואין קודמים, אני לא מספר לאישתי שאני מתעצבן על כל דבר קטן שהוא עושה, אפילו אוכל, רציתי לדעת האם זה נומלי או שיש לי בעיה. האם אני צריך טיפול?

יתכן שהבעיה נמצאת במקום אחר !

בס"ד אדם נוסף בין בני זוג וזר לאחד הצדדים יכול לגרום שלא באשמתו לנטילת תשומת לב יתר ויחס שיתכן שבא על חשבון אחד הצדדים שלא במודע או שלא בכוונה . במצב של נישואין שניים יש לשים לב מאד האם בת הזוג שלה שייך הילד איננה מפלה לרעה את בן זוגה וכמו שאמרתי קודם שלא בכוונה באי נטינת תשומת לב מספקת מה שגורם לבעל להרגיש מופלא לרעה ביחס לילד (דבר זה יכול לקרות גם בילדים משותפים) . התוצאה ממצב זה היא אצבע מאשימה כלפי האוביקט שגורם לכך שבת הזוג תקפח אותך וממילא היחס העוין כלפי הילד . הצעתי : נסה לבחון האם אין זאת הבעיה האמיתית שרוחשת מאחורי הקלעים של הקשר הזוגי ביניכם ? ואם כן על כך עליכם לקבל הדרכה . לשרותכם : יצחק דאי 052-7618852

ילדיי מנישואים ראשונים

אני בן 44 גרוש+2 ילדים בניי 9,14 .ובעוד שלושה חודשים אני מיתחתן פעם שנייה עם בחורה רווקה בת 28 אני רוצה יעוץ איך לומר לילדיי מנישואיי הראשונים שאני מיתחתן תודה מראש..........

לא נישואין שניים בלבד אלא נישואין מורכבים

בס"ד ראשית כקודמי אני מאחל לך מזל טוב והרבה הצלחה . נישואין שניים אינם דומים כלל ועיקר לנישואין ראשונים כך שאם על נישואין ראשונים אנו טוענים שיש לעבור סדנא מיוחדת לכך על מנת ליצור את הקשר הנכון עם מהות כל כך שונה שיש להכיר לעומק ולא ניתן ללמוד זאת ללא הדרכה , הדברים נאמרים על אחת כמה וכמה בנישואין שניים אשר בראש ובראשונה הדף כבר אינו חלק ישנן דעות והשלכות וגיבוש עמדות אשר הם תוצאה של הנישואין הראשונים הסבל והמרירות והסקת מסקנות אשר לעיתים קרובות מעוותות ועשויות אף להיות הרסניות בנישואין שניים . המורכבות הבעיתית הנוספת הינן כמובן ילדים שאינן משותפים וקבלתן אצל בת זוגך במקרה שלך . ההתיחסות לילדים ע"י הצד שכנגד הינה מקור לא מבוטל של בעיות אשר עשויות לפגוע בכל חלקה טובה במערכת זו . יש לדעת כי גם אם נאמר ע"י הצד שכנגד שהוא/היא מוכנים לקבל את ילדי האחר כילדיהם , בשטח אין זה עובד כפי הכוונות הטובות כיוון שאין מודעות לטיב הקשר שעשוי להיווצר ולקונפליקטים הנוצרים בין הילדים שלך לבת זוגך להתיחסותם אליה ולהתיחסותה אליהם ותגובותיך על כך . אשר על כן מומלץ ואף חובה לגשת ליעוץ מיוחד לנישואין מורכבים וכמה שיותר מוקדם ייטב לכולם . בהצלחה רבה ! יצחק דאי 052-7618852

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

יעוץ זוגי

בס"ד אני ממליץ מאד על יעוץ זוגי אצל אחד המטפלים על מנת לבחון מזוית אוביקטיבית ומקצועית את הזוגיות שלכם מה שיתן מענה לשתי שאלות . 1) היכן הבעיה ממוקדת ? ומה אני יכול לעשות על מנת לשפר את המצב ? 2) תהליך זה ירגיע אותך ממה נפשך : אם יש לך מה לתקן , תתמקד במטרה ואם לא לפחות תדע את האמת האוביקטיבית . בהצלחה רבה !

כפיתי

יש לי חבר המקפיד ליטול ידיו אין ספור פעמים ממה הבעיה נובעת והאם ניתן לעשות משהו

אובססיה לנקיון

בס"ד בעיית האובססיה או כפייתיות לניקיון בעברית או OCD בשפת קיצור מקצועית הינה בעייה מוכרת קלה יחסית לטיפול ב-CBT דהיינו טיפול קוגנטיבי התנהגותי והתוצאות בטיפול מסוג זה סטטיסטית הן הטובות ביותר . טיפול תרופתי יכול להקל על הסימפטומים אך אינו עוקר את הבעייה בשורשה הפסקת הטיפול התרופתי מחזיר את המצב לקדמותו , מה שגורם למטופל להתמכר לטיפול התרופתי ולא מגלל מרכיב כל שהוא ממרכיבי התרופה אלא בגלל התפתחות של אמונה שבלעדיה הוא לא יוכל לחיות בשלווה כאשר "המציאות מדברת בעד עצמה . מומלץ לטפל בבעיה בטיפול זה והחבר שלך מוזמן ליצור קשר ל -052-7618852 בהצלחה ! יצחק דאי יועץ נישואין ופסיכותרפיסט

יש לנו בת משפחת שלא יכולה לזרוק שום דבר חוץ מזבל

בעיה רצינית של מסע קניות מטורף במשך שנים 2 חדרים בבית מלאים עד התקרה ולא ניתן לפתוח כי הכול מפוצץ , כמו כן לא יכולה לזרוק שום חפץ בקבוק ריק, שקית ניילון או כול דבר אחר פשוט הבית מפוצץ בדברים כבר אין אפה לשבת . לא נעים מאוד רוצים לעזור לה והיא לא מעונינת צריכה דחוף את עזרתכם

כפייתיות לאגירה

בס"ד הבעייה המדוברת הינה אובססיה לאגירה או בשפה מקצועית מקוצרת OCD הבעייה ניתנת לפיתרון בטיפול קוגנטיבי התנהגותי מה שנקרא CBT . אין צורך להגיע לפסיכיאטר לטיפול תרופתי מדובר בטיפול המוצלח ביותר סטטיסטית . היא מוזמנת להתקשר ל- 052-7618852 יצחק דאי יועץ נישואין ופסיכותרפיסט

למי אתם ממליצים לפנות?

קרוב משפחתי נשוי קרוב לעשור. אשתו גדלה בבית בו הגבר היה עריץ והוא ההפך הגמור מכך. הוא טיפוס שקשה לו להרגיש שמישהו כועס עליו, ומנסה ומשתדל מעבר ליכולתו לרצות את אשתו. במשך השנים, הפכה אשתו לתפקד כמו אביה ותפסה שלטון עריץ עליו. כל מה שהוא עושה ומשתדל לא שוה כלום, הוא תמיד לא בסדר. והכל מתוך כעס ועצבים. הוא מאחר מעט לבית -חוטף צעקות. קונה משהו בטעות לא כפי הרשימה - חוטף צעקות. יש פעמים שהכעס עובר לשתיקה והיא יכולה לא לדבר איתו ימים, שבועות !. היא מודעת לכך שהיא לא בסדר, רק שהיא טוענת שזה חזק ממנה, והיא לא מעריכה אותו כי... ובכך נגמר הסיפור. לא נפתח כאן את הסיפור כולו. לפי הכלל שמי שבמצוקה ילך לחפש עזרה ומוצא, נראה היה לנו שהוא צריך חיזוק וטיפול מהצד, עם מטפל מקצועי וחזק שיכול לכוון אותו איך להגיב לכל המצבים הלא פשוטים שנוצרים בבית, איך לא לאפשר לה לצעוק עליו ולהכנס להיסטריה, אפי' במחיר של אי נעימות זמנית ע"מ שאחרי זמן ילמדו לחיות בבית נורמלי. אמנם הם התרגלו לאופן החיים הזה הרבה זמן, אך מציאות החיים הזו גרועה מאין כמותה, קרוב משפחתי נראה שבר כלי ממש ללא כח נפש. למי אתם ממליצים לפנות, לאיזה בעל מקצוע, סה"כ נראה שיש כאן עבודה מעבר לשלום בית רגיל, אולי אפי' מעט בפסיכותרפיה ופסיכולוגיה. נשמח לקבל גם המלצות (בסביבות ירושלים) נודה למי שיאיר את עינינו. ונתפלל שיהיה שלום בתוך עמינו, שלום בכל בתי ישראל. אמן!

בעיה שנובעת ממנגנוני ההגנה של האשה

בס"ד בעיה מוכרת כאשר אשה גדלה בבית בו האבא היה רודן היא מפתחת חרדות מפני דמות דומה ורודה בבעלה על מנת למנוע הישנות והתפתחות אישיות הדומה לאישיותו של אביה . אשמח לקבלם לטיפול אני מקבל באשדוד , בגבעת שמואל ובירושלים . יצחק דאי - יועץ נישואין ופסיכותרפיסט . 052-7618852

זוג מעורב

שלום, אנחנו זוג מעורב, חבר שלי מתחזק ואני חילונית, אנחנו גרים כבר שנה ביחד ורציתי לדעת לגבי ייעוץ בנושא, מה לגבי ההמשך, איזה בעיות יכולות להתעורר אחרי החתונה, גידול ילדים וכו'. אשמח אם תפנו אותי לגורם מוסמך בעניין תודה ויום טוב.

שילוב מערכות רוחניות ללא הפרעה

בס"ד על מנת לקיים מערכת בין בני זוג כמוכם יש צורך ביעוץ מקצועי ממי שמתעסק תדיר בתחום זה . מאחורי 20 שנות עבודה כמרצה ליהדות ובקירוב רחוקים מה שחושף אותי למצבים רבים הדומים למצב זה וניתן ליצור מערכת אידיאלית במצב זה . יצחק דאי - יועץ נישואין , פסיכותרפיסט ומרצה . טל : 052-7618852 בהצלחה !

דרושה עזרה

זאת לא פעם ראשונה שאני פונה.בשנים האחרונות עברנו כמה יועצים.לפי דעתי חלקם לא היו מספיק מקצועיים ולא ידעו לטפל בנו,והתהליך הופסק.האכזבה גם היא מן הסתם עשתה את שלה ועברנו תהפוכות ומשברים קשים. לא יודעת אם עשיתי בחכמה שנשארתי במסגרת הזאת למרות הכל,בגלל תקופות טובות -קצרות ,יש לציין. רק בחודשים האחרונים עם עזרה (לא מקצועית) פנה בעלי לטיפול תרופתי בהמלצת איש מקצוע שהורה על טיפול תמיכתי (נפשי) בנוסף לתרופה.בעלי מסרב לפנות לטיפול כזה. תקצר היריעה מלספר את תולדות התקופה האחרונה,אך בסופו שלדבר אני מתעקשת שהוא יפנה לטיפול כזה לפני טיפול זוגי (ואילו הוא מסרב,כמו שכתבתי).במצב הזה אינני רואה יותר סיכוי להמשיך הלאה,אך קשה לי עם ההחלטה לעזוב מאידך-יש לנו שני ילדים ב"ה וברור לי שאני הולכת לפגוע בהם קשות (גם לאלה שחושבים שהם סובלים גם עכשיו). מה אתם מציעים? ועוד שאלה-מה קורה במצב כזה במקרה של גירושין ? תודה על המענה.

חסרים פרטים

בס"ד חסרים פרטים אולי כי אינך רוצה לחשוף אותן בפורום . אם כן את מוזמנת להתקשר טלפונית ל052-7618852 . יצחק דאי : יועץ נישואין ופסיכותרפיסט . בהצלחה !

להרשמה ופרטים נוספים

אני מאשר קבלת תוכן מקצועי ממרכז י.נ.ר

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30

טלפון: 02-6321600

סניף מרכז: ברוך הירש 14

טלפון: 03-7160130

מחלקת רישום02-6321-620 | rishum@ynrcollege.org
לימודי תואר02-6321-614 | openu@ynrcollege.org
כלים שלובים02-6321-602 | merkaz@ynrcollege.org

הנהלה02-6321-601 | tal@ynrcollege.org
מזכירות כללית02-6321-602 | merkaz@ynrcollege.org
מזכירות אקדמית02-6321-613 | rivki@ynrcollege.org

מחלקת מדיה02-6321-616 | media@ynrcollege.org
מחלקת פרסום02-6321-609 | pirsum@ynrcollege.org
הנהלת חשבונות02-6321-611 | hodaya@ynrcollege.org

מפה הגעה לירושלים >