פנתה אלי אשה ליעוץ וסיפור בפיה:
הכירה גבר גרוש המבוגר ממנה ב 16 שנה,ולאחר שסייעה לו ל"התנקות" מסמים (7 שנים כבר נקי)חיו יחד,נולד להם ילד וכאשר היתה בהריון השני,החליטו להינשא כדמו"י.(היא היתה רווקה).
כאשר פנו לרבנות,זו סירבה להשיאם מאחר והבעל התגרש בחו"ל ולא המציא להם תעודת גירושין(גם לא "מוצאים אותה").
רב של ישוב מסוים אמר להם שאינם צריכים להתעמת עם הרבנות,מספיק שיהיו עדים שיעידו על מסירת טבעת ואדם נוסף שיערוך את החופה והכל שריר וקיים.
כך אמנם עשו.בנתיים נולד עוד ילד,ועכשיו הגיעו למשבר שכנראה הכיוון שלו זה גירושין.
דא עקא,הבעל מנסה כנראה להערים קשיים ולה די נמאס.
הבעיה(בה' הידיעה)שהאשה רשומה בתעודת הזהות כרווקה,ובשום מקום לא רשום שנישאה.
לי כבר אמרה שבוודאי אם יציעו לה כהן המצפון שלה לא יתן לה להנשא לו ותספר שהיא גרושה.(לך תסמוך על המצפון שלה).גם שינוי במרשם האוכלוסין לא יפתור את הבעיה כי כל זמן שהיא לא תלך לשנות,איש לא ישנה.
שאילותי:
א.כיצד להתיחס למקרה כזה ? (האם לדחוף לכיוון גירושין או עדיף שישארו יחד כי גירושין בגיל מאוחר יותר יש פחות סיכוי שתצא תקלה על ידה וכו')
ב.האם יש מקום לנסות לעדכן מישהו מוסמך על מה שעלול להפוך לבעיה מאד קשה ?א"כ את מי ?
ג.מה דעתכם על רב שמשיא עצות כאלה? האם יש מקום להעמידו על מקומו ?א"כ כיצד ?
משה מרדכי כהנא,טו"ר
גט ומהר
בס"ד
לענ.ד צריך לדאוג לגט ובהקדם
בביה"ד של הרב קרליץ בב"ב