מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 01/12/2020 ט"ו כסלו תשפ"א
גרשם שטינמץ

גרשם שטינמץ

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

חנוכה בחיק "משפחתי"

אנו נשואים שנתיים עם ילד בן שנה. לבעלי קשה מאד להיות אצל הורי , הוא טוען שאין לו מרחב מחיה. אין לו עם מי לדבר.הוא ברמה שונה ממשפחתי, והוא לא מוכן לבא להורי לשבתות וחגים. לי קשה מאד כי אני אוהבת את משפחתי ורוצה להיות בחברתם והוא לא מוכן בשום אופן.

רגישות ועוד רגישות

מרגלית שלום! הבנתי משאלתך כי לבעלך קשה הביקור בבית הוריך, אין לו שפה משותפת איתם. מצד שני לך קשה שלא לבקר את משפחתך. על מנת שתוכלו לפתור קונפליקט זה, על שניכם להכיל אחד את השני ולהרגיש את הקושי איתו בן הזוג מתמודד. חפשו יחד פתרונות שיעלו בקנה אחד עם הצרכים של שניכם. במידה ולא הגעתם לרעיון מוסכם בחרו את הפתרון הכי פחות גרוע, ודאגו לפצות את בן הזוג שהפיתרון היה רחוק יותר מצרכיו. למשל אתם יכולים להגיע להסכמה כי נוסעים למשפחתך, אולם במהלך השבת את מפנה זמן מסויים ומקדישה לבעלך, על מנת שלא יחוש לבד. חשוב שתזכרו, בן זוג פגוע כתוצאה מפתרון חד צדדי, שלא ענה כלל לצרכיו, בסופו של יום, פוגע בבן הזוג שיצא כאילו מנצח. בהצלחה גרשם שטינמץ מנחה זוגי קרית ארבע 0523-264867

האם כדאי להמשיך?

שלום, אני מעט מבולבל מהמצב שבו אני נמצא. אני כרגע נמצא בשידוכים עם בחורה מבית חרדי(אני חרדי גם כן) בפגישה שניה, במהלך הפגישות יוצא שרק אני שואל ומתעניין אבל היא מצידה לא שואלת כמעט כלום(אפילו כשאני שואל אם יש לה משהו שהיא רוצה לשאול אותי היא עונה בשלילה). כל הזמן היא גם מזלזלת בעצמה ומשווה את עצמה לאנשים אחרים(לדוגמא היא אומרת שהיא לא לבושה הכי צנוע לעומת אחותה הגדולה שלובשת חצאית ארוכה למרות שהיא מתלבשת לפי כל גדרי ההלכה עם חצאית שעוברת את הברך וגרביים, או שהיא אומרת שהיא לא הכי צדיקה כי היא מתפללת רק פעם אחת ביום למרות שזה מספיק לנשים ספרדיות[היא ספרדיה]), אני מצידי כל הזמן מסביר לה שמה שהיא עושה זה בסדר גמור ולפעמים אני מוצא את עצמי משכנע אותה שהיא בסדר. ישנו גם דבר נוסף מאפילו יותר מבלבל, לאחר הפגישה הראשונה קבענו עוד פגישה בשעה מסוימת, לאחר מכן היא התקשרה אליי וביקשה לשנות את השעה מכיוון שזה מוקדם לה מידי היא גם ציינה שהיא כבר חשבה שאני לא מעוניין בגלל שהפגישה היתה קצרה מידי, למרות שהיא ארכה 55 דקות(שזה עד כמה שנראה לי די והותר לפגישה ראשונה). וכאשר בסוף הפגישה השניה רציתי לקבוע איתה פגישה נוספת היא שאלה בתמיה "אתה רוצה לקבוע פגישה נוספת?" כאילו שהובן ממני שאני לא מעוניין. לי באופן כללי(עדכמה שאפשר לומר אחרי 2 פגישות) נראה שאנחנו מתאימים מאוד הן מבחינת שאיפות רוחניות והן מבחינת שאיפות גשמיות, אבל אני לא מבין האם יש פה איתות כלשהו מצידה שהיא לא מעוניינת? אני חושש שאולי בגלל שהיא מבית לא כל כך מבוסס היא לא פוסלת אותי בגלל שאני עובד בתחום ההייטק בעבודה מסודרת וגם עוסק בתורה בקביעות? האם בכלל כדאי לי לצאת לעוד פגישות? תודה.

כדאי לקרא בין השורות

לאבי שלום הבנתי ממך שאינך יודע לפרש את ההתנהגות של הבחורה. האם היא מעוניינת להמשיך הלאה או לא? וכן מה פשר הזלזול שלה בעצמה? כמו כן הבנתי שאתה מעוניין בה. תראה אבי, לגבי הזילזול שלה בעצמה יכול להיות שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי, אולם זה יכול להתפרש גם כבחינה שלך, עד כמה אתה מוכן לתמוך בה נפשית, לפרגן ולהעצים אותה. בין כך ובין כך למה לך לנבור בזה, כדאי לך לנצל זאת על מנת לבנות איתה תקשורת פתוחה וברורה, שאל אותה את השאלות הללו. לגבי חוסר התעניינותה בך, זה דבר שכיח בפגישות הראשונות, כרגע הנח לזה, אולם במידה וחוסר ההתענינות תמשך, כדאי שתעמיק בבירור עליה. בהצלחה גרשם שטינמץ מנחה נישואין 0523-264867

אי התחשבות ושיתוף מצד בן הזוג

שלום לכם אנחנו נשואים מזה כ3 שנים והורים ל2 ילדים לפני כשנה בערך התחילו בינינו מריבות וחיכוכים גדולות ואף היו מספר פעמים שחשבתי על גירושים לפני כחודשיים עברתי לידה של ולד מת לצערי הרב מהלידה עדיין לא שוקמתי כלל אני מתנהגת כרגיל אבל כל דבר קטן יכול לגרום לי לבכי ולהזכר בכל מה שעברנו בעלי לא מוכן לדבר איתי על הנושא ולשתף אותי אם אני מעוניינת לשתף אותו בהרגושתיי בנושא הוא אומר לי תעברי נושא היה נגמר ממשיכים קדימה זה מאד כואב שגם אם הבן אדם שהכי קרוב אלי אני לא יכולה לדבר ועוד שהתחלתי בהמלצת הרופא טיפול תרופתי למניעת דיכאון והוא במקום לתמוך בי ולעזור לי אומר לי : מה את בדיכאון? מה קרה פתאום? ואל תקחי את זה בזמן האחרון התחלתי להרגיש שאני לא מעניינת אותו ואם אני מבקשת משהו אני צריכה להתחנן ואילו הוא כשהוא משהו הוא מקבל הוא מדבר אלי לפעמים בזלזול למשל היום ביקשתי ממנו שישגיח על הילדים כי הייתי חולה ולא ישנתי והוא ראה זאת כשהוא קם בבוקר אבל זה לא היה לו איכפת והוא הלך לישון ואני נשארתי אח"כ בערב באתי אליו ואמרתי לו שזה פגע בי ושזה חוסר אחריות מצידו והוא פתאום החליט שהיום הוא ישן בסלון בלי להגיד למה? אני מרגישה שהוא השתנה מאד אבל לא יודעת להצביע על הנקודה הוא מתנגד לייעוץ כי הוא טוען שזה לא יביא לו כלום וזה סתם בזבוז של כסף שאלתי אותו אם יפריע לו שאני אלך לייעוץ לבד והוא הגיב בצורה חריפה ושאם זה יהיה כך הוא יתגרש אני לא יודעת מה לעשות ניסתי המון שיטות ואני כבר אובדת עצות אני מאד חוששת מהתגובה שילדי יגיבו לגירושים אם יהיו כי הם קשורים אליו אבל מצד שני אני שמה לה שהם מרגישים שמשהו לא בסדר בבקשה תעזרו לי אני לא רוצה לפרק את הבית

תהיי חזקה וחפשי תמיכה

לענת שלום! הבנתי שאת נמצאת בקשיים גדולים א-את לאחר לידה ב-לידת ולד מת ג-הצורך לטפל בשני תינוקות ד-את ללא תמיכה נפשית ה-ללא עזרה בטיפול בתינוקות. כל אחד מהדברים שעברת ושאת עוברת לא קל, והמצב קשה פי כמה כשכולם באים כאחד. טוב עשית שפנית לרופא ושאת נוטלת את התרופה למניעת דיכאון. חשוב שתמצאי משהוא במשפחה או חברה טובה שיתמכו בך נפשית, ריגשית ואף בטיפול בתינוקות (אפשר וחשוב שתקחי בייביסיטר לפי הצורך). הקשיים הנוכחיים שקשורים בלידה ובטיפול בתינוקות יוקלו במידת מה עם הזמן, וכוחותיך הפיזיים יחזרו לאיתנם. לעניין הזוגיות, כיוון שציינת שהמריבות והחיכוכים החלו לפני שנה, לא הייתי משייך עניין זה ללידת הולד המת. בפועל כדאי שתמצאי אדם שיש לו השפעה על בעלך, שישכנעו ללכת לטיפול. הרבה בריאות ואושר גרשם שטינמץ 0523-264867

תקשורת

שלום, אני נשואה שנתיים, יצאתי עם בעלי מס' שנים לפני חתונה, התחזקנו יחד ואנחנו דתיים מאוד עכשיו.בגלל שלא הצלחנו כל כך לשמור נגיעה בעיות שהיו בעבר כרגע צצות ומביאות איתן מטענים לקשר. יש בינינו פער עצום בתקשורת, בעלי מאוד פזיז ומדבר מהר כמו כן חושב מהר, לכן לא יכול כל כך לחכות עד שאסיים לומר את מחשבותיי, ואני חושבת לאט יותר, בד"כ שקטה כך שגם מדברת מעט וחושבת הרבה. אני אוהבת לרדת לעומק של כל דבר והוא ממש לא אוהב להיתקע על דברים.(כך הוא קורה לזה) המצב ממש הידרדר, אני מאוד פגועה מבעלי שכאילו נראה כלא מתעניין במה שיש לי לומר כי הוא כל כך אחר וכל כך ממהר להעביר את הדיבורים שלי, לפתור לי אותם, אין לו סובלנות לשבת ולשמוע בשקט, הוא חייב להביע דעתו כמה שיותר מהר גם אם ללא סיימתי. וזה לאוו דווקא בויכוח. זה יכול להיות סתם משהו שארצה לומר או לשתף. מתוך כך, אני לא מסוגלת לקיים יחסי אישות עם בעלי. מזה תקופה של חודשים. אפילו קרוב לשנה. אני יודעת שזה אסור אבל פשוט לא מסוגלת אני נדחית ממנו ונרתעת ממנו כי אני רואה בו דמות לא אינטלגנטית, ולא חכמה. כי לא אוהב להיכנס לעומקם של דברים ומדבר על הכל באופן שטחי וכללי.בצורה קיצונית לגבר. מתוך כך בעלי נפגע מאוד ומרגיש כלום וכך גם אני. הבעיה הגדולה היא שאני לא מסוגלת לגעת בו. והוא לא מסוגל להקשיב לי. כי לטענתו חסר סובלנות מהעניין. יש לציין שגם כשהיינו מקיימים את המצווה הוא לא היה הבן אדם הכי רגוע בעולם ועדיין היה מדבר לפני שחושב. וכו. אני מרגישה שהייתי וגם עכשיו...מדברת איתו, אנחנו מגיעים למסקנה ויום אחר כך הוא שולל אותה בדעתו או במעשיו. אני כבר מתחילה להרגיש שבגלל שהוא מדבר בצורה כללית מדי ולא פרטנית, (ובבקשה אל תענו לי שזה כל גבר כי גם ביחס לגברים אחרים הוא מאוד כזה...ואומרים לו את זה...) יום אחר כך הוא טוען שהבין אחרת כי לא ירד לסף דעתי. בקיצור, המצב נורא. אין לי כוח לחיות איתו. ואין לי רצון בכלל לדבר איתו. על כלום. אני מרגישה מבוטלת על ידו. אני פשוט מעדיפה לשתוק. לכן, אני בסוג של דכאון מזה, כבר מעל שנה, אני מתרחקת מחברה וממשפחה כדי שלא ידעו מה עובר עליי,כי זה כל כך יוצא לי מהעיניים. וגם שם אני נמצאת במן שתיקה כזו. ואני מצטערת אם אני עושה משהו אסור אני פשוט לא מסוגלת להתקרב אליו עד כדי כך שאם אקיים לשם המצווה אבכה לפני בו בזמן ואחריי. אני מרגישה שאין לי קשר אליו. סליחה על האורך. אני במצוקה קשה מאוד. אשמח אם תענו כמה שיותר מהר. תודה רבה.

לפתוח את מעגל הקסמים

בס"ד לעמליה שלום! הבנתי ממך כי את במצוקה גדולה שנובעת מקשר רגשי לקוי בינך לבין בעלך שנגרם מתקשורת שאיננה תקינה וחוסר הערכה מצדו. תקשורת הינה אחד מאבני היסוד של הקשר ולכן ברור מדוע את כה פגועה. כמו כן ציינת שהוא "מדבר לפני שחושב", דבר שמראה, ככל הנראה, כי אינך מעריכה אותו. תראי עמליה, במצב כזה כשבעלך מסתובב בתחושה של חוסר הערכה, קשה לו לתת לך תחושה של שותפות וחברות . כמו שלך קשה להעריך אותו כשהוא לא נותן לך את הצרכים להם את נזקקת (חברות). לדעתי כדאי לכם ללכת ליועץ שיסייע לכם להחזיר את החברות והערכה ההדדית לחיים שלכם, ומתוך כך גם עניין ה"אישות" יסתדר. גרשם שטינמץ 0523-264867

בעיה בשלום בית

היי אני בת 28 נשואה +2 בעלי עזב את הבית לפני כחודשיים אנחנו כ-6 שנים ביחד והוא רוצה להתגרש הוא טוען שהוא הפסיק לאהוב ולא מתאים לו לחיות איתי יותר מאז שהוא עזב אני לא מפסיקה לבכות אני אוהבת אותו מאוד הוא טוען שאנחנו נשאר חברים טובים והוא לא רואה אותנו בזוגיות ביחד, אני לא רוצה להתגרש והוא עומד על זה, ויש לי פחדים כל הזמן מה היה אני לא מקבלת את הפרדה בכלל איך אני יחזיק מעמד בלעדיו איך אני יכולה להציל עם בכלל ...

היי חזקה

בס"ד שלום המון כאב נשמע ממילותיך, אני מבין שיש לך קושי בעצם הפרידה מאדם שאותו את אוהבת, וחשש מהקשיים הצפויים בעתיד ובפרט שיש עליך נטל של שני ילדים קטנים וכל העול רובץ עליך. לשאלתך איך ניתן להציל את הנישואין קשה לענות משתי סיבות, ראשית, לא פרטת מה תענותיו של בעלך שבגללם הוא עזב את הבית, שנית, קשה לענות על שאלה זו מבלי לשמוע אותו. תראי, במידה ויש ביכולתך לשכנעו להגיע לטיפול בדרך ישירה, או לערב אנשים שהוא מחשיב את דעתם שישכנעו אותו להגיע איתך לייעוץ, יש סיכוי טוב שתחזרו לחיות יחד בשלום ושלווה. במידה ובעלך מסרב בכל תוקף ללכת לייעוץ ולהישאר נשוי לך, חשוב שתהיי חזקה ותשלימי עם זה וזאת כדי שיהיה לך יותר כוחות לילדיך, וכדי שתוכלי בע"ה לפנות מקום בליבך לאדם טוב שיאהב אותך. הרבה אושר ושמחה גרשם 0523-264867

חמה וכלה

האם האישה יכולה להתערב ביחס הבעל לאמו. כאשר החמה מבוגרת והבן דואג לה מאוד?

התחשבות הדדית

בס"ד נטע שלום! שאלתך מאד כללית ולא פרטת האם את הכלה, החמות, האחות המודאגת או השכנה האכפתית. ולשאלה עצמה - אם הכלה נפגעת מהיחסים שבין בעלה לחמות, בהחלט היא יכולה ואף חייבת לשוחח על כך עם בעלה. עם זאת חשוב שבני הזוג ילבנו את הקושי שנוצר בזמן רוגע ומתוך התחשבות של כל אחד מהם בצורכי השני, חשוב שהבעל יבין את הקשיים בפניהם ניצבת אישתו לדוגמא יכול להיות שחסר לה זמן איתו כתוצאה מטיפולו המסור לאימו. כמו כן חשוב שהאישה תהיה רגישה לקושי איתו מתמודד בעלה כשהוא נקרע בין רצונו לכבד את אימו, לבין הצורך לספק את צרכיה שלה. במידה ואין בידי בני הזוג כלים לפיתרון קונפליקטים, ראוי שיקבלו הדרכה מקצועית, ובע"ה כאשר יעבדו על פי הכללים לפיתרון חילוקי הדעות שביניהם יצאו שניהם מחוזקים. הרבה אושר ושמחה גרשם שטינמץ

שאלה דחופה!

אני בתחילת קשר עם מישהו שגילו 28 בדרך כלל בגיל כזה כל אדם יודע מה הוא רוצה בחייו מה שלא קורה לי איתו, דיברתי איתו לגבי בעיה שנימצאת אצלו והוא מודע לכך שהוא פשוט לא יציב בחיים שלו לפעמים יש לו רגעים שהוא קריר אליי ושותק, וכשאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר "בא לי שקט" "אולי אני לא בנוי לקשר בכלל כרגע" וככה זה קורה כמה פעמים. אחרי שאנחנו מדברים ומחליטים להיפרד הוא מבין שהוא טועה ורוצה לחזור לקשר בחזרה.. אני יודעת שהוא עבר ילדות לא קלה הורים גרושים, לא ישן עם ההורים שלו כשהיה קטן אלא בבית תינוקות, אמא אלכוהליסטית, אבל איך אפשר להתמודד עם חוסר יציבות? ומה צריך לעשות ?אם כדאי לי להמשיך בכלל בקשר כזה?

לא להחפז

בס"ד דנה שלום לפי מה שאת מתארת מדובר בבחור שעדיין לא מגובש ולא יציב, ולכן קשה לראות כיצד תוכלו לבנות יחד זוגיות טובה. לעניות דעתי כדאי שהבחור ייגש לטיפול אצל אדם מקצועי שיסייע לו לגבש את עצמו. לך הייתי מייעץ לא להיחפז ולהיכנס כרגע בברית נישואים עם הבחור, זאת מפני שנישואים עם אדם שמקרין חוסר יציבות, במקרים רבים נועדו לכישלון. הרבה אושר והצלחה בכל גרשם שטינמץ

בעניין השידוכים/שדכניות

האמת שאני לא יודעת איך להתחיל,ובמה להתחיל אבל אשתדל לתמצת כמה שאוכל. אני בחורה בגיל 30+ אךנראית כבת 20 . כל אחד ששומע את גילי מקבל הלם ולא מאמין, ב"ה בחורה בריאה,מוכשרת ומוצלחת אך לצערי ללא מזל. תקופת השידוכים וההצעות עצמם עולים על גדרם. שדכניות לא מהעולם הזה,מנסות להדביק ולהציע את כל מה שזז ולא שייך ואין מה לעשות איתו מציעים לי. לא שייכות לא חיצוני ולא השקפתית. הגעתי למצב שאני לא רוצה לשמוע על שדכניות ואני מקבלת הצעות מאנשים שרואים אותי וגם רואים את הבחורים. מה עושים עם שדכניות שחושבות שאם אתה בגיל מסויים צריך להדביק לך בחורים בני 40+ או גרושים עם ילדים? שנית-אם המראה שלי הוא מתנת ה' כי בטח ובטח המון נשים היו מוכנות להיראות כמוני, אז למה זה מצער אותי כל העניין הזה? אני מרגישה שהגיל שלי הוא מעין "מום" כתוצאה מכל זה אני לא ניפגשת ולא רוצה לשמוע על שידוכים ואם אני רק שומעת על שידוכים אני נכנסת לחרדות של "את מי עוד אני הולכת לפגוש" אין לי כוח לשמוע ואין לי כוח להיפגש. לצערינו היום צריך לברר על השדכנית קודם לפני שמבררים על הבחורים אשמח לעצתכם

לחיות בשמחה

בס"ד דנה שלום קראתי את מה שכתבת וזה מאד נגע לליבי. אף אני כמו קודמתי התחתנתי בגיל מבוגר (ביום ההולדת הארבעים). מגיל עשרים התחלתי את המסע לחיפוש בת זוגי, פגשתי כמה מאות בנות ואף פעם לא התייאשתי ותמיד חייתי בשמחה. זכור לי מקרה שאירע כשהייתי בגיל 36, פגש אותי חבר רווק בן גילי ושאל: איך אתה יכול להיות שמח במצבך ? עניתי לו: הידיעה שהשמחה היא היא שתוציא אותי מהרווקות, נותנת לי את הכוח לשמוח. דנה, השמחה היא המפתח שמושך את האנשים החיוביים אליך, למרות הקושי איתו את חיה את חייבת את זה לעצמך, תחיי בשמחה ובע"ה יגיע הבחור המיועד לך. בהצלחה גרשם שטינמץ מנחה נישואין ומשפחה

מה לעשות?

אספר הכי בקצרה שאני יכולה. הכרתי מישהו בחודש מאי, היה ביננו ניצוץ ואהבה ענקית, הרגשנו מאוד מחוברים אחד לשניה. והכל הראה שאנחנו אמורים להיות ביחד, היינו דומים באופי, בהתנהגות, מתאימים מבחינה חיצונית כמו פנים, גובה, מעמד מסויים ועוד... הרגשנו שאנחנו רוצים להתחתן ובישרנו את זה לכולם. בכוח סידרנו תאריך מסויים לאולם 9 חודשים לפני התאריך, כי קבעו שאנחנו צריכים לזרז, והמכשלה היא ההורים שלו. הם עשו לי את הגיהנום, והוא לא עשה שום דבר להילחם נגדם, אני נלחמתי במקומו הם הכתיבו לנו מה לעשות, מה כן לעשות כל דבר ודבר היו חייבים לדעת, הם תמיד צדקו בכל מה שאמרו, בקיצור הבחור היה השפוט שלהם ועשה כל מה שאמרו לו אבל כל מה שני אמרתי, לא הזיז לו. הייתי שבורה מבחינה רגשית והבאתי לו אולטימום. הסכם ממון. הוא בתגובה לא הסכים, והחלטתי לפרק את הכל. נפרדנו וחזרנו והוריו גילו איכשהוא שאנחנו בקשר והם לחצו עליו להתנתק ממני, כעת שוב פעם חזרנו, (יד הגורל) חיפשנו לראות אם יש משהו, ויש עדיין רגש. הבעיה היא כזאת. ההורים שלו, אין לי כניסה אליהם בכלל והם לא רוצים לשמוע ממני (גם לפני כן לא היה לי כניסה אליהם) והסכם הממון (אין לי אמון בו מבחינה כסף בגלל שהוא נותן להם כל הזמן וגם חשוב לי שיהיה לי ביטחון כלכלי בעתיד) מה אני צריכה לעשות? כלומר מה עלי לעשות כדאי להחזיר את העניינים ולעשות אותו גבר גבר שיעמוד מול הוריו ויגיד שהוא איתי וגם שיחתום על הממון?

מופרדות מההורים תנאי לנישואין תקינים

בס"ד סיגלית שלום! הבנתי ממך שהקושי העיקרי שמהווה אבן נגף בקשר שביניכם הוא חוסר מובדלות של הבחור, זאת אומרת הוא עדיין לא עבר את התהליך של מופרדות מההורים. תהליך זה מתרחש בדרך כלל בשנות העשרה לחיים ומהוה מקור למריבות בין ההורים לנער. אינני מומחה בתחום הנ"ל אולם ברור שעד שהבחור שלך לא יגבש את עצמו ויהווה אדם עצמאי בעל רצונות עצמאיים יהיה לך או לכל אחת אחרת קשה לבנות איתו מערכת יחסים תקינה. עצתי לך להפנות את הבחור לייעוץ מקצועי, וכל זמן שהוא לא עובר את תהליך המופרדות בהצלחה, לא להיכנס איתו בברית נישואין גם אם יחתום על הסכם ממון. בהצלחה גרשם שטינמץ 0523-264867

נשואין מס' 2

ערב טוב, אני נשואה 3 שנים כאשר בעלי אלו הם נישויו השניים , יש לנו 2 ילדים + 3 מנישואיו הקודמים. ילדיו מגיעים אלנו 3 פעמים בשבוע ,בזמן שהם מגיעים אני מרגישה בבית שלי אורחת, בלתי נראת, לא שייכת וכל פעם זה מוציא אותי מאיזון המלווה בויכוח עם בעלי. אני כל הזמן צריכה להבין אותו בזה שיש לו ילדים, הלו"ז שלי האישי חייב להיות מותאם ללו"ז שלו עם הילדים שלו שזה יוצר אצלי הרגשת חנק קשה לי לקבל את החבילה שאיתה הוא בא , אני מפחדת שילדינו המשותפים יגדלו ויבינו הם יפגעו. מה עליי לעשות, אני את בעלי מאד אוהבת ואני יודעת שהוא מנסה שכולם יהיו מרוצים , אך בסוף יוצא מצב שרק אני יוצאת לא מרוצה תמיד אני חייבת לוותר על משהו לטובת ילדיו , לא רוצה את זה יותר!!! אודה לכם על תשובתכם

התמונה שהצגת אחננה ברורה

בס"ד לפונה שלום הבנתי ממה שכתבת שיש לך קושי גדול בזמן ביקורי ילדיו של בעלך בבית. כמו כן כתבת שבעלך מאד משתדל להיות בסדר עם כולם, ולמרות השתדלותו קשה לך עם הביקורים. מה הקושי המדויק לא פרטת, האם חסר לך תשומת לב של בעלך? או שאין לך שליטה על מה שקורה בבית כיוון שאין ילדיו נשמעים לך? או אולי קושי אחר? כמו כן לא פרטת האם בעלך בבית בזמן שילדיו באים או שאת מתמודדת איתם לבד. חסר גם מידע לגבי הקשר שבין ילדיו וילדיכם המשותפים. בעיה מהסוג הזה שהעלת חשוב שתיפתר ובהקדם, על מנת שלא תוחרף. אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי. גם אשתי הגיע לנישואין עם ילד, והוא גדל איתנו, היו קשיים בדרך ואפילו לא קלים אבל ב"ה היום הוא מבוגר ויש לי איתו קשר טוב מאד. אשמח לסייע לך גרשם שטינמץ 052-3264867

פרידה מחבר על רקע כעס המתבטא בצעקות

בס"ד שלום וברכה, מתנצלת מראש על אורך השאלה ואודה מראש על התייחסותכם לבעיה. שאלה זו נשאלת בדיעבד הואיל והיום נפרדתי מהבחור איתו יצאתי, אבל הכל פתוח. אני בת 33 מרקע דתי לאומי, לפני כחודשיים חזרתי להכיר בחור שלפני כ- 7 שנים נפגשנו והא חשש שאני דתייה מאד על רקע שמירת הנגיעה שאני מקפידה עליה מטעמים דתיים. אחותו, שעובדת איתי, הציעה לו שנפגש וגם לי. אני נעניתי מטעמי נימוס ובידיעה שהוא לא ירצה את הקשר שהרי הוא לא חפץ בו אז. כחודש לאחר השיחה עם אחות הבחור, הוא יצר איתי קשר ונפגשנו כשכל הזמן אני מנחמת את עצמי כי אפשר לנתק את הקשר, לא חייבים להתחתן איתו. הסיבה לאי הרצון שלי להכיר אותו הוא הרקע הדתי שלו- הוא יותר מסורתי ולא מכיר הלכות רבות והמראה החיצוני אבל זה פרט שולי בעיניי כי חיצוניות היא בעינני המסתכל. הבחור (בן 38) נדיב מאד, ענייני- מפגישה לפגישה ראיתי את המעלות הטובות שבו בעיקר בעניין הנתינה- הוא נדיב כלפי אחרים ומשתדל בעשיית חסד. הפריע לי מאד שלעיתים די קרובות בפגישות שלנו אנו לא משוחחים לעומק והכל על ענייני העבודה ומה קרה כאן ומה קרה שם... הזמן רץ ואנו נפגשים כבר חודשיים, לא בתדירות גבוהה בגלל העבודה התובענית שלי - פעם עד פעמיים בשבוע. לאחרונה הצלחתי להביא אותו לידי שיחות עומק ושמתי לב שכשאני אומרת משהו שאינו עולה בקנה אחד עם מה שהוא יודע / חושב הוא מתחיל לדבר בתקיפות ובקול. פעם ראשונה שהדבר קרה - הנחתי לזאת. פעם שנייה הראיתי לו פנים עצובות / לא מחיכות כהרגלי שיבין שלא נעים לי - הוא לא מאד צעק אבל הרגשתי שהוא מדבר אליי כאילו אני חייל שלו (הוא שירת כקצין בצה"ל ואם אינני טועה הגיע לדרגה יפה שם). בשבוע הנוכחי יצא לנו לשוחח על ערכים- האיש מעשן מידי פעם וציינתי בפניו שהדבר מפריע לי,למרות הצהרותיו כי בכוונתו להפסיק לעשן. בשיחה הזו הבהרתי לו שאבוי לילד שלי אם יעשן- הוא מייד נרתע מהאמירה הזו וציין כי לילד שלו הוא יאמר כי העישון אסור לילדים אבל מותר למבוגרים .בשיחה דיברתי איתו על הערכים שיש להקנות לילד ובינהם גם העישון הוא תוצאה של חסר בערכים מסוימים לדעתי. הוא כמובן כעס והתחיל לדבר בקול תקיף וכועס, יתכן ובצדק- הכעסתי אותו, אבל עדיין-צ דיברתי איתו בצורה שלווה גם כשדבריו לא מצאו חן בעיניי. יום למחרת שוחחתי איתו בטלפון והתנצלתי אם הוא הבין שרמזתי כי לו אין ערכים, שהרי הוא מעשן. בשיחה הזו הרשיתי לעצמי להסביר לו מה הם ערכים על פי מה שאני לומדת בהשתלמות כלשהי- ציינתי כי אהבה, שמחה ועוד כמה - הם ערכים - משהו שמניע את האדם בהנעה פנימית- הוא מיד התעצבן ואמר כי לדעתו אהבה איננה ערך- ואנשים לא יהיו מוכנים "למות" למען אהבה, ציין כי לדעתו המאמנת בקורס מדברת שטויות ואין היא יודעת כלל מה הם ערכים- הוא הה קצין בצבא ולכן הוא יןדע מה הם ערכים ושאף אחד לא יבלבל לו את המוח. הוא נשמע מאד כועס ולא הבנתי מדוע ? אותי לא הכעיס הדיעות השונות שלו ושגם אני לא הסכמתי איתן ובכל זאת לא צעקתי או כעסתי. הוא ביקש לסיים את השיחה ולא שוחח איתי עוד באותו ערב למרות שיום קודם קבענו שנפגש. יש לציין כי בתום השיחה הקול הפנימי שלי צעק לי- הפרדי מהבחור. לא היה לי נעים בשיחה. היום כאמור שוחחתי איתו וציינתי בפניו כי אינני חפצה להמשיך בקשר. קשה לי עם ההחלטה הזו הואיל ובאמת הוא אדם טוב, אכפתי מאד הפריע לי מאד הכעס הזה ואני חששתי מהעתיד לבוא במידה והקשר כן היה נמשך ואולי מתמסד. אציין גם ואומר שמידי פעם בפגישות הוא היה משוחח איתי בשפה קצת מינית והדבר הפריע לי, דאגתי להבהיר לו שסוג הדיבור הזה מביך אותי אבל לעיתים זה היה עולה בו כבילד קטן שקשה לו לשלוט בענייני הפה שלו. קיבלתי זאת במעט סלחנות כי בכל זאת הוא מגיע מסביבה חילונית והוא עצמו לא התחנך בבית דתי. אני מרגישה קצת עצבות על הפרידה ושאולי הייתי קשה איתו. ההורים שלי, שכבר רוצים לראות אותי נשואה, טוענים שהוא בחור טוב (הכל מהמידע על צורת ההתנהגות לו כלפיי, הוריי לא פגשו בו), היחידי שבאמת היה פשוט, עמך נותן בלי התחשבנות, נדיב כלפי אחרים, אכפתי מאד, וחבל שאני עוזבת אותו בגלל דבר כזה - צורת ההתבטאות שלו כשהוא כועס.(אני מעדנת את תגובתם כי הם באמת נשמעו מאוכזבים וציינו כי אין זוג שלא מתווכח, שזה נכון, אבל הסיבה לכעס וצורת הכעס הפחידה אותי מהבאות) אשמח לשמוע לדעתכם - כיצד הייתי צריכה לנהוג לעתיד או אולי עליי לנסות לתת לו הזדמנות נוספת. תודה מראש

לשוחח נכון - המפתח להצלחה

לאסתר שלום קראתי בעיון את שכתבת והבנתי שיש לבחור מעלה גדולה, שאת מאד מעריכה, והיא הנתינה והאדיבות. למרות התכונות הטובות האלו קשה היה לבחור לקבל את דברייך בנחת והוא התפרץ. ישבת עם עצמך וחשבת איך זה מסתדר אדיבות עם התפרצות? לא שמעתי את הבחור ועל כן קשה לאבחן את המקרה לעומק, אולם על פניו נראה כי משהוא בתקשורת שבניכם לקוי, אשתדל להרחיב מעט על מנת שתביני למה אני מתכוון, בני אדם מדברים במילים שהם תרגום מחשבותייהם אולם לא תמיד האדם ששומע מבין את העניין כפי שהתכוון לומר האדם הראשון. יש מקרים שזה לא ממש מפריע אולם כאשר ההבנה הלקויה נקלטת, לדוגמא, כפגיעה האדם הפגוע מתגונן ומחזיר תגובה לראשון, תגובה שמתקבלת כלא רציונלית. אסתר, בעית התקשורת הלקויה קיימת אצל זוגות רבים, וכאשר כלו הקיצים והם מגיעים לטיפול, מלמדים אותם טכניקה של תיקשורת המתגברת על הקושי שהבאתי לעייל. אני מציע לך לא להתיאש מקרש עם הבחור ולהגיע איתו ליועץ זוגי על מנת לבחון מהיכן הקושי נובע, וכן ללמד אתכם תקשורת נכונה. בהצלחה גרשם שטינמץ מנחה נישואין 052-3264867

בעיה בני לבין עצמי

הבעיה שלי קשורה בעקיפין לילדים אבל יותר זו הבעיה האישית שלי במשך שנים חכתי להקים בית ולהינשא רוב חיי חייתי בבדידות מוחלטת וכשסוף סוף התחתנתי ב"ה אחרי כמעט כל הבחורות שלמדו בכתתי .חלמתי שיהיה לי אוזן קשבת ואדם לטייל איתו ולתת לו וב"ה זכיתי בבעל טוב אבל איך שהתחתנו הגיע ישר הריון ועברנו שלוש דירות ועברנו להוריי במטרה להישאר חודשיים ולהיכנס לדירה שקנינו בסוף היתה תקלה וזה נמשך ששבעה חודשים שהרסו לנו את השנה הראשונה בגלל מריבות וכו' אחרי שנה נולד התינוק והריתי שוב הריון לא מתוכנן לאחר שתי שנות נשואים מצאתי את עצמי בבית עם שני תינוקות שצריך להיות מסביבם כעת אני נשואה שמונה וחצי שני עם שלושה בנים והרביעי בדרך אני מרגישה שפספסתי את כל הרצון שלי להיות לבד עם בעלי כל חיי גידלתי את אחיי הקטנים כי הורי עבדו עד שעות הלילה אני מרגישה שהילדים ממש מפריעים לי בחיים הם ילדים מאוד תוססים וצריך הרבה כוחות בעלי כל היום או לומד או עובד עד השעות הקטנות של הלילה אני יודעת שזה תפקיד האישה בעולם אבל איך אוכל לעבוד על עצמי ולהרגיש שהילדים זה באמת שמחה ולא מטרד שהרס לי את החיים בענייני הריון אני שואלת דעת תורה ולכן אני לוקחת מניעות לתקופה מקסימלית כרגע אני שוב בהריון אבל אני מרגישה שזה ממש גדול עליי להביא עוד ועוד ילדים רוב הזמן אין לי סבלנות וכוח לילדים איך אוכל לשנות גישה?

אף פעם לא מאוחר להשקיע בזוגיות

בס"ד לאילנה שלום! הבנתי ממך שיש לך חסך בשעות משותפות עם בעלך ללא הילדים ודבר זה מתסכל אותך. דבר זה מתעצם, לפי מה שאת כותבת, מפני שבילדותך טיפלת באחייך וכן עקב אילוצים בתחילת הנישואים (מגורים אצל ההורים והריונות תכופים). אילנה תראי, גם בני זוג "נורמטיביים" ללא ההיסטוריה שלך/שלכם מרגישים עם הזמן שהילדים נוגסים להם בזוגיות, זה עולה לא מעט על ידי בני זוג בקליניקה. עצתי לך, לא לשבת בחיבוק ידיים ולחיות בתחושה של פספוס ותסכול אלא ליזום שיחה עם בן הזוג ולנסות למצוא ביחד פתרון כך שיהיה לכם זמן קבוע לעצמכם ללא הילדים. ברצוני להדגיש את עניין הקביעות מאחר והחסך שהעלת אינו חסך נקודתי אלא צורך קבוע ומאוד אנושי ולכן הפתרון חייב להיות חלק מחיי השגרה. במידה ואתם מתקשים במציאת הזמן המשותף או שאת נתקלת בחוסר הבנה של בעלך לצורך הזה שלך, אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישה ובה נחפש ביחד את הפתרון הטוב ביותר לשניכם. גרשם שטינמץ מנחה נישואין ומשפחה 0523-264867

התייעצות

שלום רב! אני נשואה +ילד בן שנה אני ובעלי כרגע אחרי ריב לא פשוט שבו אני כעסתי עליו והוא עלי בגדול הריב היה בעקבות שינוי שהוא עשה בלבוש שלו (סוג מכנס שונה)שלי זה נורא הפריע והציק ואמרתי לו שזה נורא מפריע לי וכו' וזה התגלגל להתבתאויות לא יפות בעיקר זה הפריע לי משום שיש לי פחד כאשר נגיע לרישום של הילד למוסד לימודי שבו אני מאוד מעוניינת שילמד ואני יודעת שהסגנון שהוא לבש לא יתקבל אצלם ואני מפחדת שיסרבו לקבל את ילדי למקום לימודי טוב ואנו נצטרך להתפשר חלילה על מקום לימודי טוב יותר (אולי קצת הגזמתי אבל זה הפחדים שלי נורא חשוב לי החינוך של ילדי) למרות שהוא המשיך ללבוש אותו רק בשביל ללמד אותי לקח שאליו לא מדברים כך למרות שהבין כבר בהתחלה שאני לא מרוצה ורצה להחזיר כך בכל אופן זה מה שהוא אמר לי ואז הריב המשיך ולא לצד הטוב וכרגע לאט לאט אנו משלימים הנקודה שמפריע לי שאני רוצה לדעת איך לצאת ממריבות בצורה יפה ושנדבר עליהם בשביל שהם לא יחזרו ןשבאמת נבין אחד את השני ושיהיה לי יכולת להעביר לו את מה שאני חושבת איך עלי להתנהג ולפעול?? אם תגידו לי שצריך יעוץ נא הדריכו אותי איך להגיע אני ובעלי ליעוץ כי אני לא יודעת איך להגיד לו על אף שאני חושבת שאנו צריכים קצת יעוץ (הבעיה שעד לפני זמן אני לא הייתי בקטע הזה ולא חשבתי שזה בכללי דבר שצריך אותו כי חשבתי שאם יש לך את זה את הלהסתדר עם השני או שלו וא"א ללמד אותך ונראה לי שקצת טעיתי בכל אופן אני לא יודעת איך להגיד לו כזה דבר אשמח לקבל הכוונה ממכם תודה רבה

הצעד הנכון פניה ליעוץ

בס"ד תמר שלום הבנתי ממך שאינכם יודעים לפתור קונפליקטים ובמקרה הנוכחי זה בא לידי ביטוי בעניין המכנסיים. כמו כן טענת שבעלך מתעקש ועומד על שלו וזאת (כפי שהוא טוען) ללמד אותך לקח, "שאליו לא מדברים כך". תראי תמר, לפי מה שכתבת יש לכם קשיים נוספים מעבר לפתרון מחלוקות, קשה לאבחן את מערכת היחסים ביניכם דרך מספר שורות, אך נראה לי כי בעלך חש פגוע אולי מדרך הדיבור שלך איתו ואולי מחוסר הערכה שלך כלפיו. אין לי כמעט ספק שהקשיים שלכם הינם רחבים יותר ממה שציינת. ראוי וחשוב שתפנו לטיפול בהקדם, לטובת שניכם לבניית נישואין של אושר. בהצלחה גרשם שטימץ מנחה זוגות ירושלים 0523-264867

מה עושים כשאין משיכה לבין הזוג -"המדויט"

בס"ד שלום וברכה, אשתדל להציג את שאלתי בקצרה- אני אישה בת 33 רווקה השייכת למגזר הדתי לאומי. מכירה כרגע איש יקר בן 38 דתי היום לאחר התחזקות מגיל 19- דתי לאומי . אנו נפגשים כבר 7 מפגשים - האיש אקדמאי, נראה טוב, גר לבדו, מנומס, בעל הליכות ומידות טובות, אין בפי מילים רעות עליו. הנתונים היבשים מצביעים על בחור איכותי, אז מה הבעיה אם כן? אני לא מרגישה שהוא צליח ליצור אצלי עניין בו. אני אדם שמח, בעלת שיחה...וכשאני איתו קשה לי מאד לשוחח איתו- אני מרגישה שהשיחות מאולצות לא באות מתוך רצון לשתף. אין לי עניין להתעניין בו. אני חשה בפגישות כאילו אני פוגשת חברה- לא רע לי איתו הוא איש נעים אבל לא נוצרת אצלי ציפייה לפגישה נוספת, לשמוע אותו, אני לא מחכה לסיום הפגישה אך גם לא "עצובה" כשהיא מסתיימת. קיוויתי שהדבר ישתנה עם הפגישות- אך לא. בפגישה האחרונה הוא אף שאל אם אסכים להכיר את משפחתו- די נבהלתי כי אני עדיין לא יודעת, מרגישה מה אני רוצה מהקשר הזה. ביקשתי ממנו בטלפון הפסקה בת שבועיים כדי לברר עם עצמי לפשר חוסר היכולת שלי "להקשר" אליו, לרצות להפגש איתו. אציין ואומר שהכרתי אנשים בעבר שהיה בי את הרצון הזה של להפגש שוב, לראות את טלפון הבחור בצג הטלפון שלי... ופה זה לא קורה. אנחנו כבר יומיים לא מדברים- ואני לא חשה רצון לשוחח איתו או לשמוע אותו. שוב- הוא בחור בעל נתונים טובים ? מה עושים? לא מרגישה שאני רוצה להמשיך איתו למרות הנתונים הטובים שלו. יועצים יקרים, בבקשה, אשמח לשמוע את הצעתכם. תודה ושבת שלום.

מה דעתך על חוויות משותפות?

בס"ד אתי שלום הבנתי ממך שלמרות שיבעת המפגשים בניכם אין לך משיכה ריגשת כלפי הבחור. אינך לפני ולכן אינני יכול לעמוד על איכות הפגישות שלכם אולם בהנחה שהן שגרתיות ומלאות מלל בנאלי, לא פלא שהרגש המיוחל לא מגיע. מה דעתך ליזום טיול, ביקור בגן החיות, הליכה על חוף הים וכדו' ? אם לא עשיתם זאת, עדיין לא מאוחר, זה עשוי לעורר לך את הרגש כלפיו ולשנות את עתידך. בכל מקרה שיהיה ברור, בלי רגש מינימאלי לא שייך לבנות בית, זה לא יבוא אח"כ. אוכל לייעץ לך טלפונית ללא תשלום. בהצלחה גרשם שטינמץ 052-3264867

בזבוז

אשמח מאוד אם תוכלו לענות לי. ציינתי שאני ובעלי חברים ושותפים נהנים מאוד זה מזה. אולם בעלי מבזבז כספים בצורה חריגה, קונה דברים שאף אחד לא צריך,וכמויות אסטרונומיות של מכל סוג. אני ממש אובדת עצות. זה אחד הסיבות היחידות למריבות ביננו. רק אתמול רבתי איתו כי הוא קנה 5!!! חבילות קפה. וזה כ"כ חבל כי חוץ מזה אנחנו מסתדרים מצויין!! מה אפשר לעשות? למי לפנות? האם חכם יותר להתעלם כמו שבדרך כלל אני מנסה?? רק שאני מפחדת כשאני מתעלמת שייגמר לנו כל הכסף, וכשאני מתעצבנת נהיית מריבה, אני הסברתי בדרכי נעם שהמותרות האלו מיותרות שהכמויות הכפולות טפשיות כלום לא עזר. מה אפשר לעשות?? הוא מאוד ייפגע ולא יסכים שהקניות יעברו אלי (חוץ מזה שהוא הרבה יותר פנוי ממני) מה עושים? איך מתמודדת אשה חסכנית עם בעל בזבזן??

יש ליבחון איזה צורך מספקות הקניות העודפות

בס"ד שלום לשואלת הבנתי ממך שהכל טוב אצלך בנישואים חוץ מבזבזנותו של בעלך שגורם לך לתחושה של חוסר ביטחון וחוסר יציבות. ומה עם בעלך ? הכל טוב גם אצלו חוץ מ... ? תראי שואלת יקרה בדרך כלל בנישואים כשיש קושי לאחד מבני הזוג, קיים קושי גם אצל השני, אינכם נמצאים כעת אצלי בקליניקה ולכן קשה לי לאבחן את הקושי בו נתון בעלך, בהחלט יכול להיות שהקושי שלו נובע מחוסר מקום בבית, מכך שאין לו מספיק השפעה על מה שקורה, אם השערתי נכונה, הרי בכך שהוא קונה לפי ראות עיניו הוא מביא לידי ביטוי את רצונותיו להשפעה על המתרחש בבית. (אני חוזר ומדגיש שזו רק השערה) ואז הפיתרון שלכם חייב להיות הדדי, את תצטרכי לתת לו מקום בבית שבו רצונותיו יבואו לידי ביטוי, ואז הוא יחדל מלערער לך את תחושת הביטחון ע"י קניות לא נחוצות. כעת מצבכם, כפי שאת מתארת, טוב. זה הזמן ללכת לייעוץ ולבחון את הקשיים וזאת על מנת לחזק ולהעצים את הקשר ביניכם. גרשם שטינמץ 0523-264867

אין שלום בית.חיי הפכו לגהנום

אני נשואה 7 שנים ,יש לציין שבעלי חוזר בתשובה ב5 שנים האחרונות ,מכבדת את רצונו שומרת נידה שבת וכו'.ילדי במוסדות דתיים .אני לא שמה כיסוי ראש ולא חצאית אבל משתדלת לכבד ולחיות באורך חיים דתי.הבעיה היא כזאת.שבעלי הוא אדם פרמיטיב קיצוני .לא מפרגן ,לא מרוצה מהמצוי ביקורתי שאין דברים כאלה ,בעיני הערך שלו לדת יורד כי עפי מיצווה מהתורה הוא אמור לכבד את אשתו.והוא בכלל לא מכבד,אני משתדלת להיות רעיה טובה .מנקה מבשלת.כל הזמן לספק את רצונו שהיה לו טוב ולא יתלונן .אבל לצערי לא מצליח לי,הוא לא מוכן לשמוע על יעוץ נשואים,לא מוכן לקבל ביקורת מאחרים[כל הזמן טוען שהוא לא מוכן שיתערבו לו בחיים]כל הזמן טוען שהכול תלוי בי שאני צריכה להשתנות.חסרת אונים מה אני עושה ? להתגרש זה פתרון אחרון אצלי

השינוי הנדרש הינו הדדי

בס"ד לאשה היקרה שלום! קראתי את שכתבת וראיתי מדברייך כי את נכונה וגם עושה דברים למען בעלך ולמען שלום הבית שכה חשוב לך. כמו כן כתבת שיש לך קשיים בזוגיות ובעלך איננו מוכן ללכת לקראתך וגם אינו מוכן לשמוע על יעוץ, ומפנה אצבע מאשימה כלפייך שאת צריכה להשתנות. מתגובתו של בעלך, כפי שאת מביאה אותה כאן, נראה שגם הוא סובל בנישואין ולא טוב לו. מאחר ובנישואין שני בני הזוג מפעילים זה את זה, צריכים שניהם לחולל שינוי, על מנת שיהיה טוב. הצעתי לך להגיע לטיפול ראשון לבד, אולם בידיעת בעלך. בטיפול, היועץ ינחה אותך כיצד לשכנע את בעלך לבא להמשך הטיפול. אשמח לעזור לכם גרשם שטינמץ 052-3264867

נישואים שניים

אני עומדת להנשא בשנית יש לי ילד בן שמונה . אני רוצה הכוונה ויעוץ של בעל מקצוע העוסק בנידון באזור הדרום. כניסה לנישואין בצורה טובה גם של הילד וגם של הזוג תודה

אין חכם כבעל נסיון

לחן השלום! אני נשאתי לפני למעלה מעשר שנים, לי היו אלו נישואים ראשונים, ולאשתי שניים. אשתי הביאה לנישואים ילד בן עשר, מקרה דומה למה שאת מתארת. לאורך כל השנים היה קשר טוב ביני לבין הילד ואף היום, כשהוא אינו מתגורר עימנו, הקשר הטוב נשמר. יש מספר כללים אותם גיבשתי עם אשתי, שתרמו רבות למצב הזה. אשמח לחלוק איתך את התובנות אליהם הגענו. את מוזמנת להתקשר טלפונית. גרשם שטינמץ מנחה נישואין ומשפחה 052-3264867

מדוע אין מדברים על כבוד לבעל?

עד לפני כמה חודשים סבלתי הרבה מיחס מזלזל מבעלי מאלימות מילולית ומיחס קשה ומשפיל, כפי שמתואר בשאלות שונות שמופנות לפורום. בעצת רב פניתי ליועצת. היא הסבירה לי שזה קריאת מצוקה מצד בעלי. וביחס נכון מצידי כלפי בעלי, כל המצב ישתנה. אם אני אכבד אותו, כפי שהוא זקוק ( אתן לו את המילה האחרונה, הוא יהיה המחליט בכל נושא, אגיש לו כוס קפה / אוכל וכו', ואשתדל לקיים את רצונו), יחסו אלי ישתנה. אני עובדת על זה והמצב השתנה לבלי הכר, (כמובן עם עליות ומורדות, אך בכיוון הנכון.) שאלתי היא: בקריאת שאלות ותשובות שונות בפורומים באתר י.נ.ר, ניסיתי למצוא תשובות בכיוון זה, ולא מצאתי. הכיוון הוא לא לתת לבעל לפגוע ו"להעמיד" אותו על מקומו, ושום דבר לא מצדיק יחס כזה מצד בעל. האם השיטה היא שונה? מדוע השוני כה גדול בין התשובות? ומה האמת? תודה!!

כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם

ברכה שלום ממה שכתבת הבנתי שהתרשמת מהתשובות באתר שהן מפנות אצבע מאשימה כלפי מי מבני הזוג שאיננו בסדר. צר לי כי זו הייתה התרשמותך אולם לב ליבו של קשר הנישואין הוא ההפריה בין בני הזוג, הן לטוב והן לרע, לכן היציאה ממשבר בזוגיות באה עם ההבנה של כל אחד מבני הזוג כי בו תלויה הזוגיות וכאשר יעשה את הצעד לכיוון הנכון, בן זוגו יעשה גם הוא צעד כנגדו. את מוזמנת להיכנס לפרטים שלי באתר ולראות שדבר זה הועלה לאתר ואינו חדש כאן. אני מאחל לך הצלחה רבה ומפרגן לך על שנטלת יוזמה והבאת לשינו חיובי בחייך ובביתך. גרשם שטינמץ מנחה נישואין 052-3264867

אשמח לקבל עזרה

בעלי מאד קנאי כל מה שאני עושה מלחיץ אותו הוא שואל המון שאלות וכל הזמן חוזר על זה שוב ושו זה ממש מטריף אותי ואיני יודעת מה לעשות כיצד עלי להיתמודד עם זה אך אי אמורה לעזור לו והאים אני צריכה לספק לו תשובות כל הזמן

יש חשש שאת חיה עם בעל אלים

נאני שלום! קשה לענות על שאלתך מאחר ולא נתת מספיק פרטים, כמו למשל האם זה התחיל לפני החתונה? האם הוא הרבה במתנות? האם הוא נוקט באלימות פיזית או ריגשית כלפייך? האם הוא מגביל אותך בקשרים עם חברות? במידה והתשובות לשאלות שהעלתי הינן חיוביות, ואפילו לא לכולן אלא מרביתן, יש חשש שאת חיה עם בעל אלים שדפוס התנהגותו נובע מכך שהוא רואה בך חפץ ששייך לו. במידה ואכן אלו דפוסי התנהגותו ראוי שתפני ליעוץ אצל גורמים שהתמחו בטיפול בבעיות אלימות במשפחה. בהצלחה גרשם שטינמץ מנחה נישואין ומשפחה

צריכה עזרה דחופה

לצוות המומחים שלום רב שמי שירן לפני כשנה התחתנתי פעם שניה ובמשך שמונה שנים הייתי גרושה היינו רק אני והילד שלי בן (10) בעלי בד"כ מקסים ואוהב לעזור הבעיה שיש לי מתחילה עם הבן שלו לו יש שתי ילדים ילד אחד גר עם אמא שלו והשני בן 9 גר איתנו יש לו ילד מהגיהנום חוצפן יש לו בעיות לימודיות מרדן ועוד.. כמה שאני מנסה לדבר עם בעלי על כך שינסה לחנך את הבן שלו ולתקן את הדרך שלו הוא תמיד מגן על הילד בטענה שהילד לבד וגם ככה אין לא אמא שהוא מבקר לעיתים קרובות ויש לו בעיות לימודיות וחברתויות במקום שהוא יעמיד את הילד וינסה לכוון אותו הוא מרשה לו להישאר כמו שהוא ועוד מגן עליו כל הזמן יש לציין שאני מאוד בעד חינוך וגבולות ומבינה מה המשמעות של זה ולפי זה חינכתי את הילד שלי וברוך ה' יצא לי ילד מדהים כמובן שגם כמו כל ילד גם לו יש גבולות שהוא מנסה לפרוץ לפעמים אבל רוב הזמן הוא בסדר גמור בגלל שהילד שלו כזה חוצפן זה גורם גם מצד המשפחה שלי לסלידה ממנו למרות שהם מנסים להבין ולהתקרב אליו ההתנהגות שלו פשוט מגעילה כל מי שרק שומע על כך ורואה אפילו יועצים מומחים שמנסים להסביר לבעלי כי הוא טועה לא מצליח בעלי פשוט ראש בקיר ולא מנסה להשתנות להיפך הוא עוד מחפש איזה פגמים יש בבן שלי אפילו הכי קטנים ומוציא את זה עליי כמובן שכל שיחה איתו לגביי הילד מגיעה ליידי פיצוץ ואנחנו רבים בלי סוף לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון כמובן ששמחנו מאוד אבל הריבים האלה מכעיסים אותי אני אני מרגישה את העצבים מהבטן ואני חוששת מאוד שדבר זה יפגע בעובר כמו כן זה מוביל לזה שלא נדבר לאחר מכן כמה שעות לאחר מכן הוא זה שתמיד יוזם את ההשלמה איתי ע"י התחנפנות מצידו שום דבר בעניין הריבים לא נפתר כי מתבצר בעמדתו ואני בטוחה בדרכי מה עליי לעשות אני כבר מיואשת נ.ב אני יודעת שילד לא אשם וזה נובע אך ורק מהתנהגות אביו אבל אני מתחילה כבר לא לסבול את הילד אני מרגישה שאני ממש שונאת אותו לצערי הילד הזה פשוט הורס לי את החיים והא מבסוט מזה

חשוב שתפעלו את ובעלך יחד

בס"ד שירן שלום קראתי את שכתבת. את הסבל הגדול שאת חשה והחששות שזה ישפיע לרעה על העובר שבביתנך. וכן את הערכתך לבעלך שבדרך כלל הוא מקסים ואוהב לעזור. ברור לי ששלושתכם סובלים את בעלך והילד שלו. את פרטת את הקשיים שלך. בעלך כפי שציינת נמצא בין הפטיש לסדן מאד לא רוצה לריב אתך ומשתדל לרצות אותך לאחר כל מריבה, ומצד שני ההגנה שלו על הילד מתוך גישה חינוכית שונה משלך או ייסורי מצפון על הילד שנשאר ללא אמא רוב הזמן. הבן שלו שגם הוא סובל מהגרושים של הוריו מבעיות חברתיות ועוד כפי שציינת. הקשיים האלו שתוארו נובעים בראש ובראשונה מכך שאת ובעלך לא פיתחתם עדיין כישורים לפתרון קונפליקטים. כל זוג מתמודד עם קונפליקטים כיוון שמטבע הדברים שכל אחד מבני הזוג מגיע מקום אחר עם חינוך שונה עם רצונות שונים ועם גישה שונה. גם לכם יש גישה שונה בעניין חינוך ילדים, הקונפליקט בפני עצמו אינו חייב להוביל לכעס ומריבה הוא יכול להוביל לאתגר זוגי ולסיפוק של בני הזוג על כי עמדו במבחן והצליחו לפתור אותו. יש לי תחושה שאת מרגישה שהמקום שלך בבית נמצא בסכנה ומי שמאיים עליו הוא בנו של בעלך. תראי שירן, יש לי ניסיון אישי עם מקרה דומה לשלך. אשתי הביאה לנישואים ילד בגיל 10 . היו לו קשיים חברתיים ולימודיים רבים (הוא גם היה חצוף). לאורך כל השנים התמודדנו ביחד אשתי ואני בגידולו של הילד עם הרבה חום ואהבה. היום הוא בן 23 ויש לנו קשר טוב אתו. מה שעזר לנו לצלוח את התקופה הקשה הייתה האחדות שהפגנו כלפי הילד. בכל מחלוקת שנקרתה בדרכנו ישבנו יחד וגיבשנו דרך כיצד לטפל בעניין ומבחינת הילד הוא שמע רק קול אחד. אשמח לסייע לך גם בטלפון גרשם שטינמץ 0588-123456

גירושין או להאבק?

שלום לכם .... אנו נשואים כ5 שנים בתחילת הזוגיות היו לנו בעיות מצד בעלי שקשורות להתפרצויות של זעם וכעס וגם של אמון. לפני כשנתיים חווינו לצערי הרב לידה של ולד מת מאז אני בדיכאון, עם בעלי מעולם לא יכולתי לדבר על כך כי הוא לא מוכן מה שיה היה וזהו!. כיום אני בהריון בצפיה לילד שלישי הוא לא קבל את הדיכאון שלי ואני מוצאת אותנו לרוב שותקים או אם מדברים זה על מה שהוא רוצה שאעשה או רבים על איך שהוא מחנך ומתייחס לילדים. בעלי גדל במנטליוית שהאם היא סופר על מנקה מבשלת אף פעם לא חולה בקיצור גם עובדת וגם מתקתקת את הכל ואילו הבעל רק דורש דברים ומעניש . אני לא רוצה שהילדים שלי יראו צורת חינוך זאת כי אני לא דוגלת בה אך לצערי הרב נקודת המבט שלנו שונות זו מזו. תמיד ציפתי מנישואין שזה לשתף אחד את השני לחנך ביחד לתמוך ולעזור וראיתי זת אצל הורי שעל אף שהם גרושים. אך כיום מה שאני חובה זה שאני כמו שפחה בבית שמקבלת פקודות (סליחה על הביטוי) ומספקת כשיש צורך אני חושבת לפעמים על גירושים ואני יודעת שהוא לא יסכים ומבחינתו הילדים אצלו על אף שאינם קשורים אליו כלל!! ןשבמקרה זה מבחינתו אני היא שעוזבת את הבית ולא הוא. הוא לא מוכן ללכת לייעוץ כי הוא נגד ואומר שהכל שטויות וזה כמו טיפול פסיכולוגי על אף שלדעתי אנחנו חייבים כי ההתפרצויות שלו כבר לא בשליטה והוא רק צועק גם על הילדים. אשמח לתשובה וסליחה על הבלאגן בצורת הכתיבה

להאבק על חיים טובים שמגיעים לך

שומרת אמונים יקרה לכל אדם יש סיבות מדוע הוא בחר להינשא ולא להישאר רווק. אולם קו משותף יש לכולם. כולם מעוניינים בביטחון בחברות בהערכה ובשותפות בנטל. כפי שכתבת אין לך כלום מכל זה. אין חבר שיאזין לך. אין הערכה כלפייך בכך שבעלך מבקר אותך. אין נשיאה משותפת בנטל. אין כלום מהצרכים הבסיסיים שאת זקוקה להם. הנישואים הללו לא מובילים אותך לשום מקום טוב (אלא אם יש משהו שלא פרטת). הצעתי לך להגיע בדחיפות לייועץ שיסייע לך לכאן או לכאן. אם לשיפור הנישואין ואם לפירוק מסודר של הקשר. אל לך לחשוש מהאמירות שאת זו שצריכה לעזוב את הבית. גרשם שטינמץ 0588-123456

נישואין קצרים אך מועדים לכישלון??

אני נשואה צעירה ואם לתינוקת מקסימה בת שנה. לאחר החתונה, בעלי התגלה כאדם בעל קושי משמעותי בלקיחת אחריות וביצוע משימות, אפילו פשוטות, וכן בעל חסימות רגשיות, דבר שפוגע רבות בזוגיות שלנו. עד עתה אני הייתי המפרנסת היחידה, בנוסף לניהול הבית והריון לא קל. מאז לא מצאתי עבודה, אפילו לא בתחום אותו למדתי. בעלי יפוטר מעבודתו תוך מס' ימים עקב אי עמידה בזמנים ויעדים. בעבודה זו החזיק בקושי חצי שנה! אין לנו מרווח נשימה, לא בתחום הזוגי ולא הכלכלי. כל יום גרוע מקודמו, ואין לי כוחות להמשיך. לא רוצה לפרק את הבית, אך אין בי העוז לשאת את בעלי על שכמי בנוסף לכל. בעלי זקוק לטיפול, אך אינו חפץ בכך. ביתי אינה מקבלת את צרכיה במלואם, בעקבות המצב העגום. היינו אצל יועץ נישואין מומחה. זה לא שינה רבות את המצב. בעלי טוען שברצונו לשנות, אך לא עושה צעד אחד. מה עושים???

לבדוק בעיות קשב וריכוז

בס"ד אנונימית יקרה קראתי בכאב את מה שאת מתארת והמצב קשה ברור לך כי דרך התכתבות לא ניתן לטפל. ובכל זאת אציע לך לבדוק עם בעלך האם אובחן בעבר כלוקה בבעיות קשב וריכוז ( hdd ) או לחלופין לקחת אותו לאיבחון. במידה ואכן זו הבעיה, יש אפשרות להעזר במומחים בתחום הזה על מנת ללמוד כיצד לחיות לצד אדם הלוקה בכך. שיהיה בהצלחה גרשם שטינמץ 0588-123456

קשר של אשתי ומשפחתה

אשתי מנשקת (כנימוס ולא במשהו מיני) את דוד שלה (אח של אימה) כשנפגשים. הדבר מפריע לי משום שאני לא רגיל לגעת כלל בדודות שלי אבל אצלם (הם מרוקאים ואני פולני-אשכנזי) רגילים כנימוס לתת שתי נשיקות (זה יותר הצמדת לחי ללחי מאשר נשיקה ממש) האם אני צריך לבקש מאשתי לחדול או עדיף לשתוק ולהשלים עם זה. אם אבקש ממנה - ייתכן והיא תיפגע או תיכעס וזה עלול לפגוע בשלום בית אשמח לקבל עצה טובה מינר תודה אביתר

שתי פנים לשאלתך

אביתר היקר שלום בכדי לענות לשאלתך הייתי מעוניין לחלקה לשתי פנים הפן ההילכתי והפן של שלום הבית. בעניין ההלכתי האם מותר ראוי רצוי או אפשרי מבחינה הלכתית שיהיה מגע בין קרובי משפחה כמו שאתה מתאר דוד ואחינית אני מציע שתפנה זאת לרב שפסיקתו מקובלת עליך ועל זוגתך. לעניין שלום הבית שעלול להינזק כתוצאה מבקשתך מאשתך לחדול ממהג משפחתה וכן הקושי שלך לראות את הנשיקות של אשתך עם הדוד ואי היכולת לשוחח על כך איתה מראה כי קיימת תקשורת לקויה ביניכם. אני ממליץ לכם לפנות ליעוץ בעניין דבר שיכול לשפר את התקשורת ולהעצים את הזוגיות. אפשר ליצור איתי קשר בטלפון ללא כל מחוייבות גרשם שטינמץ 0588-123456

לא מבינה למה אני ממתינה לכישלונות של הבעל

שלום רב, אנחנו נשואים 6 שנים + 2 ילדים בעל טוב ותומך. אני מרגישה שיש לי בעיה שכל הזמן אני "מחפשת " את בעלי, מבקשת ממנו דברים ובסתר ליבי מקווה שלא יעשה, או שאני מבקשת שיקנה משהו ומקווה שישכח, (חשוב לי לציין שבבית הורי כל הזמן ראיתי מריבות בין ההורים עד היום...) אני לא מבינה ממה זה נגרם, זה ממש מפריע לי, למה אני כל הזמן מחפשת כשלונות שלו? דבר נוסף שמאוד מפריע לי אני הרבה לבד בבית ועד שיוצא לי לראות את בעלי פעם בשבוע כשהוא חוזר מוקדם מהעבודה, אני מתעצבנת ורבה איתו, למרות שאני ממש לא רוצה אבל יש דברים שמרגיזים אותי ואני לא מצליחה להבליג ובגלל שאני לא רואה אותו הרבה אז אני צוברת תסכולים וציפיות שלא מתממשים ורק גורמים לי להתעצבן. איך אני יכולה למנוע זאת? אודה על תשובה לשאלתי. רות.

חסך בצורך יסודי

רות היקרה כפי שאת מתארת יש לך בעל טוב שתומך בך ולמרות זאת את "מחפסת אותו". את מתארת מציאות לא נורמאלית שבה את פוגשת את בעלך פעם בשבוע. בין אם הדבר קורה כתוצאה מאילוצים כלכליים או אחרים ובין אם מרצון נראה כי אינך זורמת עם זה. תראי רות, אנחנו נישאים מתוך רצון למלא מספר צרכים יסודיים שחיוניים לנו. במידה ואיננו מקבלים אותם חסר לנו את השקט הפנימי, ואז מתוך תיסכול אנו מוציאים זאת על בן הזוג שלנו. אחד הצרכים החיוניים הינו התחושה של הביחד נמצאים יחד עושים דברים יחד משוחחים פורקים מטענים שלילים וכדו'. כפי שתארת נראה שזה מאד חסר לך. הצעתי שתשבו ותבחנו את המצב האם הוא מחוייב להימשך כפי שהו היום שאתם מתראים פעם בשבוע, ואם אין ברירה אולי כדאי שתמצאו דרכים אחרות שבהם תביאו את הזוגיות שלכם לידי ביטוי ותבואי אל המנוחה והנחלה. את מוזמנת ליצור עימי קשר טלפוני ללא כל מחוייבות ועלות. גרשם שטינמץ 0588-123456

חוסר התאמה

בס"ד שמי יהודה והשאלה כזו: אנו נשואים 9 שנים עם 5 ילדים עם השנים אנחנו רואים יותר ויותר חוסר התאמה בינינו בין בנושאים רוחניים ובין בנושאים אחרים אשתי יותר רוחנית ממני אוהבת להאמין ופחות להשתדל אוהבת שאני לומד ולא שאני עובד אוהבת לדבר ולא לצאת לבילוי אני בשיעורים לקראת רישיון, והיא מאוד סולדת מהענין אני אוהב בית יפה משופץ ומסודר, והיא לא משנה לה היא כמעט לא נהנית ממגע ואני כן היא אוהבת לדבר ולנתח דברים לעומק, אם לא מדברים לפחות פעמיים שעה בשבוע, זה נורא מפריע לה ואני לא וכו' וכו' עוד אין ספור דברים בתחילת דרכינו הייתי לומד כל היום ויתכן שמשום כך לא שמנו לב כ"כ להבדלים אבל כשיצאתי לעבוד משום צורך פרנסה כמה שהיא התנגדה לזה וזה עשה לה דכאונות ופחדים ומרירויות יש גם ענין נוסף, של כפיתיות קשה שהיא סובלת ממנה, שלא היתה ידועה לי לפני החתונה שמאוד מפריע לי מה עושים? האם אנחנו צריכים לנסות שוב ושוב להסתדר זה עם זה? או שעדיף להיפרד? אבל.. יש ילדים ב"ה מה עושים? איך מתחברים במצב כזה? איך אוהבים במצב כזה? האם אפשר שיהיו במצב הזה חיים מאושרים יחד??? בתודה מראש יהודה

אין לא מתאימים יש לא משקיעים

יהודה היקר. אתה מתאר מציאות של חוסר התאמה, ומניח שזו מציאות המובילה לפירוד. תתפלא לשמוע אך אין זוג מתאים, יש זוג שהשקיע ועמל על מנ ת למצוא את הדרך לחיות יחד באושר, ולאחר מאמץ הצליחו להגיע אל המנוחה והנחלה. אתה שואל מה עושים, איך מתחברים, איך אוהבים. התשובה לכל השאלות איננה יכולה להינתן לא כאן ולא בכל פורום אחר. כאן לא מדובר בעיצות אלא בתהליך שבמידה ותהיו מעוניינים לעבור, יביא אותכם למקום חדש בו תקבלו אחד את השני עם כל השוני שקיים בו. ניתן ליצור עימי קשר טלפוני ללא כל עלות. גרשם שטינמץ 0588-123-456

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130