מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 24/09/2020 ו' תשרי תשפ"א
אורית פרידמן

אורית פרידמן, M.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

סכסוך במשפחה המורחבת

לפני כ-11 שנים לבעלי היה עסק משגשג , לאחר תקופה של עבודה מאומצת החליט בעלי להעביר את העסק לאביו , אחיו וגיסו.(ללא חוזה ותמורה) במהלך תק' זו ניסה בעלי את מזלו בעסקים שונים שלא צלחו יפה, לבנתיים התבססו בני המשפחה בעסק והמזל האיר להם פנים. לאחר שבעלי הפך למובטל שכנעתי אותו כי בסופי שבוע ילך לעבוד בעסק המשפחתי עמ"נ שיסייע בהוצאות הבית. הדבר נמשך מס' חודשים עד שאחד האחים התבטא כלפי בעלי בצורה שאינה מכבדת,בעלי נפגע מאוד והחליט על נתק מהאח וברבות הימים מכל בני המשפחה(אינו מבקר אינו ,מגיע לשמחות המשפחתיות וכיו"ב). מיותר לציין שבעלי הפך להיות מריר,מצוברח,ומלא חימה על התנהלותו השגויה אך את כעסיו הפנה כלפי וכלפי ילדי,יצרתי קשר עם חמי וחמותי והבהרתי להם את מצבנו ,הם החליטו לתת לנו את כספי השכירות המגיעים לנו . למרות הכל בעלי עדיין מרגיש כי אינו ממש את יכולותיו העסקיות וכרגיל הכעס מופנה כלפנו

אמפתיה, תמיכה, סבלנות וחיפוש פתרון

בס"ד שלום לך, אלן! מדברייך עולה כאב גדול על עוול ועלבון שבעלך עובר, יחד עם מצוקה כלכלית ורגשית. מצב מורכב. נראה שאת מבינה את מצבו וכאבו ושותפה להם. עם זאת - בין השיטין משתמעת תביעה לשיפור המצב הכלכלי בבית וניסיון למצוא פתרון. מספר שאלות עולות מהדברים: א. מדוע לא ביקש בעלך תמורה על העברת העסק? ב. האם בעלך "הרים ידיים", או שהוא עדיין מנסה לחפש תעסוקה? ג. "הכעס שלו מופנה כלפי וכלפי ילדי" - האם אלה אינם ילדיו? ד. החשוב ביותר - עד כמה יש ביניכם התייעצות זוגית ושיתוף פעולה בהתמודדות עם המצב המורכב הזה? האם הפניה אל חמיך וחמותך נעשתה בידיעתו? במצב הרגשי הלחוץ בו נמצא בעלך - הוא זקוק בראש ובראשונה לתמיכתך. לא ברור עד כמה אתם רגילים לשוחח ולשתף זו את זה בהתלבטויות, וכמה אתם יודעים להחליט החלטות יחד. זה הזמן, מתוך הרבה אמפתיה וקבלה, ללא ביקורת על העבר (לפחות כרגע), להביע בו תמיכה ולנסות להמציא עבורו, לפחות בבית, מקום של שלווה ונחת. עם זאת - עליך ליזום שיחה, בזמן רגוע, ואולי אפילו מתואם מראש, רצוי שלא בנוכחות הילדים - אולי אפילו לצאת מחוץ לבית למקום שקט, ולנסות לבדוק מה מצבכם האמיתי, מה הדרכים העומדות בפניכם, אילו משאבים עומדים לרשותכם, ואילו כוחות עליכם לגייס כדי לשנות את המצב. אולי יש מקום להחזיר את העסק אליו? - שוב, כל עניין העברת העסק מאוד מעורפל. אבל הכסף שהוריו מעבירים אליכם מעיד - שהם מרגישים חייבים (או אולי - מרחמים?). אם שיחה כזו מגיעה למבוי סתום - יש מקום וצורך לפנות לעזרה מקצועית - המצב לא מוגדר לגמרי כבעיה זוגית, נראה שהבעיה החיצונית יצרה מתח גדול מדי עבורכם. ואולי - יש כאן קושי במבנה המשפחה ובהבנת המחוייבויות - מהביטוי "ילדי", ולא "ילדינו". לסיכום: הרבה אמפתיה, שיחה יזומה, ואם לא - עזרה מקצועית בתקשורת וגישור. הרבה הצלחה! אורית פרידמן, יועצת זוגית במשפחה 050-2237242

מתאימים??

נשואה שלש וחצי שנים עם שני ילדים. הרבה זמן אני חושבת על הנושא והייתי רוצה לשמוע את תגובותיכם. בעקרון אני ובעלי מסתדרים מצויין, אני מאוד אוהבת אותו ועברנו ביחד המון חויות ואין ספק שיש לו מידות תרומיות ונדירות של שלווה וחכמת חיים שמחה ומזג טוב. התארסנו בשידוך, כמו כל הציבור החרדי, ואחרי שהתארסתי קבלתי כזה בום מלהכיר בן אדם אחר ממה שחשבתי.לחיוב ולשלילה. דוגמאות: 1.כשנפגשים, זה אף פעם לא בחברה- לא היה לי מושג איך הוא מתפקד בחברה, התברר לאחר האירוסין שהוא שובב ודברן ברמה לא מצויה, חקיין ומצחיק מאוד, זה יתרון, אני לעומתו טיפוס סגור. 2.אני חכמה מאוד והגעתי ממשפחה של חכמים (מחוננים בחלקם) הייתי תמיד גאון של הכיתה וכו' לא הייתי בקשר עם בנות לא כ"כ חכמות או לא מספיק פילוסופיות, אין כאן התנשאות אלא הבהרת מצב, אני כרגע עובדת בתפקיד שדורש הרבה שכל ויכולת ריכוז ומצליחה מאוד, בעלי לעומת זאת לא חכם בכלל, ואפילו עם קצת בעיות ריכוז (שהתברר לי אחרי החתונה) מה שהרחתי קצת בפגישות אבל לא מספיק, כרגע הוא בערך לומד, ואם יעבוד זה יהיה במקצועות טכניים כמו סוכן וכדו', אין לי בעיה עם זה, בהתחלה זה הציק לי מאוד מאוד, כי גם רמת השיחות לא היתה כלבבי (סיפורים וצחוקים על כל המדינה במקום ללמוד או לחקור פיזיקה וכדו'...) אבל למדתי להשלים עם זה, ולפתח עצמי אפיקים לבד (קריאה, לימודים גבוהים פעם בשבוע, שיחות עם אחי שהוא חכם מאוד וכו') בקיצור, מכל הסיפורים שלעיל ועוד רבים אחרים, אני יודעת שאומרים שאין זוג מתאים.. ואפשר להתחתן עם כל אחד ונפגשים רק בשביל מוטיבציה להשקיע בנישואין וכו' אבל באמת ובכנות והיה מעניין אותי אם הרבה בציבור חושבים כמוני, בתור היכרות שלא בשידוך, האופציות היו רחבות בהרבה, הייתי בוחרת מישהו באמת בסגנון שלי, ולא זו בלבד קצת קשה לי עד היום שהתחתנו מתוך "מוטיבציה" ואהבה שתתפתח (מה שאכן קרה) ולא מתוך אהבה שהיתה כבר אז. כלומר יש לי הרגשה שגם אם הייתי כל אשה אחרת אחרי שתי לידות וכל כך הרבה חיים משותפים בעלי היה אוהב אותה כמו אותי והיא אותו כמוני. אין כאן משהו שמיחד אותי מכולם כמו שם (אהבתי אותך תמיד,העיניים שלך, מיד כשראיתי אותך ביום הראשון במכללה ידעתי שאני רוצה אותך וכו',)אצלינו זה מההתחלה בהתלבטויות, להוריד או לא, בקיצור מתארסים כי לא היתה סיבה להגיד לא, מה דעתכם?

בחירה

מתחבטת יקרה! כבר בכותרת מכתבך - נמצאת השאלה והתשובה שבתוכה. כידוע "שאלת חכם חצי תשובה". יפה כתבו קודמי - אבל אני רוצה לחדד את נקודת הבחירה, עליה רמז-כתב ר' ציון בודאי. מה שמציק לך היא ההרגשה שלא בחרת. התחושה שמישהו הוביל אותך לדרך סלולה מראש בלי שאיפשר לך לבחור בינה ובין דרכים אחרות. גולת הכותרת של היותנו ברואים בצלם א-לקים היא הבחירה הזו. כל יום מזמן לנו הקב"ה שלל התלבטויות ושלל החלטות להגיע אליהן. גם את בן הזוג אנחנו בוחרים כל יום מחדש - לעיתים במודע, ולעיתים מתוך הרגל. אולי כדאי לך לנסות לבחור בו שוב - והפעם במודע! אם היו מציעים לך מישהו שאיתו תוכלי לבנות בית מושתת על הערכים הקדושים עליהם גדלת: יראת שמיים ואהבת תורה, יחד עם טיפוח המידות האישיות, ויחד עם זאת - הבית יהיה מלא בשמחה, חוויות ואווירה טובה - לא היית בוחרת? והרי כך את מתארת את אישך! יש המון טוב בתוך הבית אותו את מתארת. ולצד הבחירה: בכל בחירה יש גם וויתור! ברגע שבחרת בו - בחרת שלא להיות עם כל הבחורים האחרים שהם בחלקם נפלאים. לעולם לא תראי את כל השמלות לפני שתקני את זו שבחרת בה! כנ"ל לגבי תכשיטים, כנ"ל לגבי מקומות עבודה ומגורים, וכן - כנ"ל לגבי הבחורים: לא את כולם תראי לפני החתונה. לא "מתוך כולם" תבחרי. וטוב שכך! ותמיד יש את התפילה שהקב"ה יזמן לנו את הנכון בדרכנו. והאמונה - שכך באמת קרה - הקב"ה זימן לנו את הנכון. והעבודה - לעשות כך - שזו תהיה הבחירה המחודשת שלנו. גם הקב"ה בוחר בכל בוקר לחדש בטובו את מעשה בראשית ולהאיר לעולם כולו. הוא לא מניח לעולם להתנהל כפי שהיה אתמול - גם אם נראה לנו ש"עולם כמנהגו נוהג". יש בו התחדשות בכל יום. אז גם אנחנו צריכים לבחור ולהתחדש בכל יום - בתוך השיגרה המבורכת של בית שמח בישראל. ואם עדיין יתוש הספק מקנן בך, ומפריע את הביטחון והשלווה בחייך - יש אפשרות לעבוד ולעבות את הבחירה הזו, יחד עם בן הזוג (בפגישות עם איש מקצוע). ובכל מקרה - ההתחדשות והעבודה על הבחירה מדי יום, או מדי תקופה - מאפשרת את התרעננות הנישואין ואת תחושת הבחירה המתחדשת. אורית פרידמן יועצת זוגית במשפחה 050-2237242

בעלי חזר בתשובה ואני נשארתי חילונית כפי שהיינו כשהכרנו

שלום, אני ובעלי מכירים כבר 12 שנה(מהצבא) - כשהכרנו שנינו היינו חילוניים. לפני 4 שנים בעלי החל להתחזק וכיום הוא כבר חזר בתשובה ואילו אני באותו מצב כמו לפני 12 שנים. אני מכבדת אותו ומכינה הכל לפני שבת ושומרת על טהרת המשפחה (אך אני בעצמי אינני שומרת שבת). יש לנו 2 ילדים בני 7 ו4 וחצי (במסגרת חינוך דתי). לאורך כל הזמן אני מרגישה שעשיתי מאמצים לכבד ולקבל את כל השינויים ובכל זאת הגענו לתהום שאיננו יודעים כיצד לצאת ממנה. בעלי מתקרב עוד ועוד לדת ומתחיל להקפיד על הרבה מאוד דברים ואני לא רואה את אותם דברים באותה עין כמוהו. בשבת האחרונה הוא העלה את זה שיכול להיות שכבר איננו מצליחים לגשר על הפערים ויש "לפרק" את החבילה. בעלי טוען כי הוא אוהב אותי ומעריך אותי וגם לו קשה כל הנושא הזה. אני עוד לא נואשתי והצעתי ללכת לייעוץ או משהו כזה, בעלי לא מתנגד. מה דעתכם? האם יש סיכוי לזוגיות כזאתי לשרוד לטווח ארוך או שטיפול ירגיע את המצב לפרק זמן קצר? הרי ההתחזקות שלו רק תתעצם עם הזמן. אנא עצתכם בנושא.

תקשורת איכותית וכבוד הדדי הם המפתחות להמשך

שלום לך! הנושא שהעלית כואב מאוד, הגעתם עד משבר - ומשבר עלול לשבור, אבל עשוי גם להוביל ללידה, ובידכם הדבר. לא אלאה אותך בדברים. צפי בסרט: "שתי מתכות בטבעת אחת" שנמצא באתר של ערוץ 7. הסיפור אמיתי. הדמויות המשחקות הן גיבורי הסיפור האמיתיים. זה הפתרון שהזוג הזה מצא ע"מ להמשיך בחיים משותפים מתוך כבוד האחד לדרכו של השני, ומתוך אהבה ורצון להמשיך יחד. מתוך שיח משותף ביניכם, אולי בעזרת איש מקצוע - תוכלו למצוא את דרככם הייחודית. תוכלי להיכנס דרך הלינק: http://www.inn.co.il/TV/Cat.ashx/4/118 בהצלחה! אורית פרידמן, יועצת זוגית. 050-2237242

אני דתייה חוזרת בתשובה וחבר שלי דתי מלידה

אנחנו חברים 10 חודשים ונקלענו למשבר גדול ואנחנו ממש זקוקים לצלע שלישית בעניין. למי פונים במצב שכזה? הבנתי שהיועצים באתר הם יותר של חיי נישואין. תקנו אותי אם אני טועה. עוד דבר, האם יש הבדל והחמרה מסויימת ביעוץ מרב חרדי/דתי לאומי? (אנחנו דתיים לאומיים) אנחנו זקוקים בדחיפות לעזרה ורוצים להציל בכל כוחנו את המצב. בע"ה!!!! אשמח אם תשלחו לי גם טלפונים ופירוט על הרב המתאים ועל מספר שנות התמחותו במקצוע. תודה מקרב לב.

רקע שונה מבחינה דתית - אתגר בתקשורת זוגית

שבוע טוב, לינוי! טוב שאת פונה לעזרה ואינכם מרימים ידיים. לא פרטת מהו המשבר החמור, כך שניתן לעזור לך רק במענה לשאלה הספציפית ששאלת. יש הבדלים בין המגזרים השונים שנובעים מהסתכלות הלכתית שונה, השקפה שונה על החיים בכלל, ולכן יכולים גם להשפיע על הייעוץ, אם כי הייעוץ הוא שילוב בין העולם של הפונים - שהוא הקובע, לעולם של היועץ, שהוא חלק מהאישיות שלו. אמנם ציינת שאת חוזרת בתשובה וחברך דתי מהבית, אבל גם כאן המשבר יכול לינוק מקושי בתקשורת שמקרין על האפשרות להידבר ולמצוא פתרונות יעילים בתחומים שונים של החיים הזוגיים, ולאו דווקא בגלל הרקע הדתי. אני שייכת לזרם הדתי לאומי, והכשרתי כוללת ייעוץ לפני נישואין. תוכלי להיכנס לדף שלי ולבדוק אם מתאים לכם. אני מאחלת לכם כל טוב! אורית פרידמן 050-2237242

מתבגר

בני בן 13.5 החל לפני כ3 שבועות להתנהל בצורה שקשה לבעלי ולי להכיל.הוא בא ויוצא בלי להגיד שלום,כמעט ולא מדבר איתנו(חוץ ממקרים שהוא צריך אותנו),יש ימים שלא רוצה ללכת לישיבה,לא יודעים אם ומתי מתפלל.בשולחן שבת נוכח אך בחמיצות ומריבות עם האחים.נשמח לעצות שיעזרו בהתנהלות איתו.מילד נעים ומתוק הפך לאתגר קשה.תודה

תקשורת ואהבה

דורית יקרה! את מתארת שינוי פתאומי, שמעלה את השאלה: מה קרה? ילד נעים ומתוק לא הופך את עורו בבת-אחת, אלא אם כן יש לו סיבה לכך. חשוב לזמן אותו לשיחה באווירה נעימה, אולי אפילו מחוץ לבית על גביע גלידה, להדגיש עד כמה אתם, כהורים, שמחים בו, אוהבים אותו ורוצים בטובתו. תארו בפניו את המציאות אותה אתם רואים: שינוי באמירת השלום: פעם היית, ועכשיו..., שינוי בתקשורת: פעם היית משתף אותנו, היינו משוחחים, ועכשיו..., חוסר רצון ללכת לישיבה: לפני כן הלכת בשמחה ועכשיו... והיחסים עם האחים. הדברים הללו מדאיגים אותנו. לא נראה לנו ש"סתם" הפכת את עורך. מה קרה? האם יכול להיות שמישהו מאיים עליו? האם יכול להיות שעבר משהו עם חברים. עם אדם זר? עם המורים? שדרו לו אמון מוחלט ביכולות שלו, באישיות שלו, באופיו הטוב, והציעו את עזרתכם. ניתן להשתמש במילים "יש ילדים שכאשר מאיימים עליהם, ההתנהגות שלהם משתנה בפתאומיות. יש ילדים ש... לא להפנות ישירות אליו אלא: יש ילדים ש..., ואז - אולי הוא ישתף אתכם. ולחזור ולומר לו שההתנהגות שלו מספרת שמשהו קרה. ומאידך, ע"מ להגן על האחים ועל הבית בכלל, הדגישו בפניו שאתם פותחים לו את ערוץ התקשורת עמכם. אתם מוכנים לעזור לו בכל דבר אפשרי, רוצים בטובתו ומוכנים להתאמץ עבורו, אבל אינכם יכולים להרשות לו להעכיר את האווירה בבית, ולהציק לאחיו. אתם דואגים לו, ויחד עם זאת - אתם דואגים לאחיו. בהצלחה! אורית פרידמן 050-2237242

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130