מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 21/09/2020 ג' תשרי תשפ"א
יפה בן דוד

יפה בן דוד, B.A

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

מתקשה להבין אותו

בעלי ואני נשואים כ 6 שנים, יש לנו שני ילדים מדהימים - שהם מקור האושר לחיי. לצערי, ביני ובין בעלי הזוגיות צולעת רצופת קשיים , מריבות, אי הבנות והמון כעסים. אני לא מצליחה להתרגל לאופיו - הוא נראה לי פאסיבי מדיי, וכל מה שהוא עושה גורם לי לבקר אותו ולהעיר לו, הוא מצידו נעשה אדיש יותר ויותר (לטענתו, זה בעיקר כי יודע שממילא לא ישביע את רצוני) ולי נעשה קשה איתו יותר ויותר. בעבר דיברנו על פנייה לייעוץ- כי ככה לא נוכל להמשיך, הפערים ביננו עמוקים והנישואין שלנו מתדרדרים לתהום - כל כך מיואשים זה מזו שאין מוטיבציה לפנות לייעוץ, כי נראה לנו שזה ממילא אבוד. אחת הבעיות הקשות היא שכל פעם שרבים , וזה יכול להתחיל מהסיבה הכי טיפשית בעולם, זה שאנחנו לא מדברים וגם שהוא מתחיל בשביתה , פשוט לא מתפקד כליל.לא אוכל/שותה, לא עוזר עם הילדים,רק שוכב בספה מהרגע שהוא חוזר מהעבודה, או בסופי שבוע - כל היום. השביתה הזו + שקט ביננו יכולים להימשך שבועיים ויותר - והאווירה בבית פשוט נוראית - זה לדעתי פוגע בילדים יותר מאשר אם ישמעו צעקות , לצערי , גם לזה הם כבר נחשפו לא פעם... המצב ביננו גדוש במשקעים, הוא מרגיש שאני פוגעת בו ואני מרגישה שהוא פוגע בי - שנינו חבולים רגשית, ומזמן לא משקיעים בזוגיות, או בניסיון לשקמה. הוא טוען שאני משביתה לו את שמחת החיים ושאני רודנית וכו' וכו' - לדעתי, הוא עייף מדי, מתוסכל והתיפקוד שלו לוקה בחסר . אני לא רוצה לפרק את הנישואין, אני חושבת שהוא אבא נהדר ואוהב לילדינו , ולא יהיה לו תחליף עבורם - אך כאשתו, אני מרגישה שכבר מזמן אני לא האישה שאיתה ירצה להות כל חייו - וזה מה שאני מרגישה כלפיו. אציין שילדינו קטנים (הגדול בן 3 והקטנה עוד לא בת שנה) העיסוק סביבם רצוף ותובעני ואין לנו בכלל זמן לעצמנו, שנינו עובדים במשרות מלאות ובמקביל בנינו בית שגדול עלינו כלכלית בכמה מידות, כך שגם הצד הכלכלי מלחיץ ומוסיף שמן למדורה.

גבר זקוק למילות הערכה

אני מבינה מהתיאור שלך שנוצר מצב שבו לך קשה עם אופיו של בעלך ולכן את מבקרת אותו תכופות,כתוצאה מכך הוא מפעיל סנקציות שתיקה, ואדישות ,והאוירה בבית טעונה ומשפיעה לרעה על בני הבית. אני רואה כאן מס' נושאים עליהם עליכם לעבוד. 1.לימוד תקשורת נכונה, 2.לדעת לקבל את השוני של בן הזוג ולהכילו. 3.עלייך להפנים חזק: גבר זקוק להערכה מאוד גדולה מצד האשה, לא סתם אמרו חז"ל:" שתהה מכבדת אותו ביותר מידי" גם אם היא חושבת שלא כל כך מגיע לו, עוד דבר עלייך לדעת שכאשר מבקרים אדם יותר מידי הוא מתחיל להאמין במילות הביקורת . אשמח לשוחח יפה 0503620833

ילדים

שלום, שמי דפנה ואני נשואה כבר 3 שנים,עם בעל טוב,נחמד ומוכשר.יחסית מאושרת לבעלי יש עבודה מסודרת שבה הוא מתקדם מאד יפה.גם אני עובדת במשרה מלאה וב"ה יחסית מצליחה.הבעיה שלנו זה שאין לנו עדין ילדים.ואני חייבת לציין שמהיום שהתחתנתי מיד רציתי ילדים אני מאד מאד אוהבת ילדים! לא סתם נאמר:"ילדים זאת שמחה!" כמובן שהתחלנו לטפל בבעיה שיש אבל כידוע לא תמיד הטיפולים עוזרים.. וכמובן צריכים פה הרבה והרבה מאד סבלנות ומכיון שמאד קשה לי במיוחד לחכות שזה יצליח אז לפעמים רוב הזמן אני מאד עצובה ומפחדת מאד שנמתין עוד הרבה שנים למה שאנחנו כ"כ מייחלים כבר.. כתוצאה מזה אני הרבה עצבנית ומתוחה נוצרות הרבה מתחים וכועסים (לפעמים על שטויות).קשה לי מאד המצב שבו אני נמצאת.איך תוכלו לעזור או לפחות להקל על הכאב???

ציפיה והשפעותיה

שלום לך דפנה, אני מבינה מדברייך שכבר בתחילת ההיריון השתוקקת לילדים ,וכנראה ציפית שתכנסי להריון מיד, לכן שלוש שנים יכולות להיות כמו נצח , דבר המכניס אותך לפחד ועצב, ישנה אפשרות לפנות לטיפול אלטרנטיבי לטיפול בפחדים, אני מאוד ממליצה על קינסיולוגיה , בדוק, את מציינת שהתחלתם לטפל בבעיה ,אם הטיפול כולל טיפול הורמונאלי זה עלול להשפיע על מצבי הרוח ,תופעה ידועה שיש לידע את בן הזוג לגביה כדי שיהיה סבלן יותר בגלל תופעות הלואי ישועת ה' כהרף עין,

מחזור חודשי קצר

שלום אני ואשתי נשואים למעלה משנה. נכון להיום אין לנו ילדים ולא ידוע לנו אם אשתי בהריון או לא. בשלושת החודשים האחרונים אשתי מקבלת וסת לאחר 24 יום. אנחנו משתמשים בערכת בדיקת הורמון ה LH הביתית (שמראה את היום שלפני הביוץ) ואנו מגלים שהמצב די גבולי ובפירוש עלול להיות בעיה אם הוסת תימשך ליום השישי והפסק הטהרה יחל רק מהיום השביעי. מה ניתן לעשות במצב כזה על מנת שלא להגיע למצבים הגבוליים?

מכון פועה

שלום רב, אני ממליצה לפנות למכון "פועה" , יש להם ידע עשיר ונסיון רב בתחום זה,עם התייחסות רפואית ,מקצועיות והלכה . ניתן להיכנס לאתר שלהם בהצלחה בן דוד יפה

מיואשת

שלום רב. אני כ"כ מבולבלת עד כי איני יודעת מאיפה להתחיל ומקווה שאציג את הלך העניין על הצד הטוב ביותר. הנני בת 33 נשואה שנתיים לבן 38 יש לנו בן בן שנה וחודשיים ואני כעת בהריון בחודש שישי. מאחר ובעקבות נישואי נאלצתי לעזוב את מקום מגוריי ולהצטרף לבעלי אשר גר רחוק ממני ונכנסתי ישר לאחר החתונה להריון, יצא שאינני עובדת כבר שנתיים ומתמסרת לבית, לגידול הילד ולהריון החדש. כל ההריון הראשון התגוררתי אצל הורי בעלי עד שקיבלנו את הבית שלנו שבה אנו מתגוררים שנה. זו שנת הסיוטים שלי. בעלי הביקורתי פשוט לא נותן לי מנוח. הוא מנצל את זה שאני לא מביאה אף הכנסה כדי להשפיל אותי ולעשות ממני קטנה. הוא לוקח כל דבר טוב שבי, מקטין אותו ומשתמש בו נגדי, למשל, אני אוהבת לכתוב שירים אז יאמר, "מה את עושה כל היום כותבת שירים" וזה יכול להיות כל דבר אחר שאני אוהבת במקום. הוא לוקח כל חולשה או חיסרון שלי ומשתמש בה נגדי, לדוגמא, אין לי רשיון נהיגה אז כל הזמן ימצא דרך להשחיל כמה אני לא שווה בלי רישיון. בגלל ההריונות והלידה אני קצת עייפה ולא במיטבי, לפעמים רגישה, בוכייה, הוא יאמר שאני אשה חלשה ולא בנוייה לחיי משפחה. בעלי שעובד 4.5 משמרות בשבוע בממוצע של 12 שעות, פעם בוקר ופעם לילה, עוזר לי במטלות הבית בכך שפעם בשבוע שואב את הבית ושוטף מרצונו החופשי בלבד. לעיתים עוזר לקפל כביסה או לעשות כלים. הוא חושב שבכך הסתיימו מטלות הבית ושאני לא עושה כלום ושהוא עושה את רוב העבודה בבית וכל הזמן יורד עלי. אני מזכירה לו שאני זו שמבשלת, שמטפלת בילד, שקמה לילד בלילות, שמתחזקת יום יום את ניקיון הבית שלא נגמר בשואב ושטיפה, יש גם שירותים, אמבטיה, אבק כלים יום יומיים כביסות, סידורים, קניות שלפעמים אנו עושים במרוכז אך לרוב אני עושה לבד יומית. הבית נקי ומדוגם כי אני בבית מתחזקת אותו והוא לא רואה זאת כך. הוא מקטין את העבודה שאני עושה "מה את בסה"כ עושה שעתיים מבשלת שעתיים עם הילד, מה זה לעשות כביסה? מה זה כלים? זה כלום. אני עובד יותר קשה ממך. אני עושה בבית את רוב העבודה." האיש הזה שלא יודע איך אני שותה את הקפה שלי כי אני משרתת אותו כל הזמן, לא יודע להכין בקבוק אוכל לבן שלי כי אני מטפלת בו כל הזמן, לא יודע להכיןם חביתה כי אני דואגת לאוכל כל הזמן, טוען שמה שאני עושה זה כלום. ויותר גרוע מזה, הוא כל הזמן משווה אותי לנשים אחרות, מה אמא שלו עושה, מה אשתו של אח שלו עושה, מה אישתו של חבר שלו עושה. כולן יותר טובות ממני. לא חסך ממני כאב בזה שאמר שהיו לו נשים יותר טובות, יותר חכמות ויותר יפות ממני ויש לי עוד הרבה להגיע לרמה של אמא שלו. כל דבר שאני עושה יש לו ביקורת, שום דבר לא מספיק טוב, לא בישולים, לא ניקיון כלום. לפני החתונה, (יצאנו 8 חודשים והתחתנו) עוד היה מפנק אותי מידי פעם בהודעות אוהבות, מכתבים, פרחים, מתנות מידי פעם, הכל כדי לכבוש אותי, אחרי החתונה כלום. יום הולדת לא חגג לי, פרח לא הביא לי. כשאני מדברת איתו על הנושא הוא מתחמק בטענה שאחרי הנישואין הכל משתנה, אני לא יכולה לצפות שיפנק אותי כמו פעם. ועוד משהו עצוב. מעולם לא היה בשבילי ברגעים הקשים שלי לקבל תמיכה ואהבה. הוא רוצה אותי רק בטוב. ברע אני לבד. אם אני לא מרגישה טוב או עצובה, או כואב לי ואני בוכה אני אשה חלשה. לעולם לא יגש וינחם אותי אלא יסתכל עלי בקרירות וישאל "מה את בוכה", למשל אחרי הלידה ביום הראשון בבית היתה לי נפילת מתח ופשוט בכיתי, זה טיבעי ונורמלי, אני יודעת, אך הוא הביא בי והתעצבן על כך שאני בוכה. אם אני לא מרגישה טוב הפכתי למטלה, לדוגמא יום אחד הקאתי, לא הספקתי להגיע לכיר והרצפה התלכלכה. הוא התעצבן כי יום לפני ניקה את הבית. הוא לא קשוב לי, לתחושותי רצונותי. מתחמק מכל שיחה ומפיל עלי שאי אפשר לשוחח איתי. יודע להפוך כל דבר נגדי וכשאני מספרת לו את תחושותי הוא הופך את עצמו לקורבן וכמה הוא מסכן בנישואים הללו. פעם בחודש וחצי אנחנו נוסעים להוריי להתארח וכל פעם הוא מסתגר בחדר מול הטלויזיה. בקושי מפגין נוכחות, פתאום כל דבר מפריע לו, מסתובב בפרצוף זועף. לא נותן לי רגע להנות במחיצת הוריי, אני כל הזמן בלחץ. ההורים שלי כבר לא רוצים לבוא להתארח אצלנו כי לא נעים להם מההרגשה שבעלי נותן להם. הוא פשוט מרחיק אותי מהמשפחה שלי. לא טוב לו לראות שטוב לי. למשפחה שלו אנו הולכים יותר כי הם קרובים ושם הוא פתאום כל כך נחמד אלי וכל כך טוב ודואג.... ואני כמובן, גם אם אנחנו בכאסח בינינו, אני עושה כבוד להורים שלו ולו ומתנהגת הכל כרגיל. למה לא מגיע לי יחס כזה עם המשפחה שלי? לסיכום, אני מרגישה כבויה כבר מספר חודשים, כמו מתה מהלכת, מעבירה יום ועוד יום, מה שיהיה יהיה, לרוב שותקת, לעיתים מתפרצת. אני לא מצליחה לחלץ את עצמי מהמצב הזה, להרים את עצמי. מה שאני יעשה הבעיה תמיד אצלי. אני אשמה בהכל מבחינתו, הכל בגללי, הוא תמיד בסדר. אין לי עם מי לדבר. אסור לי לבכות, אסור לי לכעוס, או לדבר על כאבי כי אז אני אשה חלשה. אגב הלכנו לרב יועץ פעמיים שהאמת העמיד אותו יפה במקום, אך לבעלי זה לא מזיז אצלו הכל בסדר. שום דבר ממה שהרב יעץ הוא לא עשה סיכם את זה בכך "מה את חושבת שהוא מתייחס לאשתו יותר טוב?" איך אני נחלצת מהמצב הזה? תודה מראש על ההקשבה, היעוץ והעזרה. מהמיואשת

עבודת מידות משותפת

שלום לך גלית, את מתארת זוגיות שהתחילה לדברייך טוב ,חיזור ופירגון לפני החתונה, לאחר החתונה גרתם שנה אצל הורי בעלך (מה היה בתקופה זו?את לא מפרטת) כיצד תיקשרתם? את מתארת שבשנה שלאחר מכן יש התעללות ריגשית, וביקורת בלתי פוסקת של בעלך כלפייך, את מרגישה שאינו מבין ואינו מכיל אותך,אך יחד עם זה את מציינת שהוא עוזר לך בבית מרצונו החופשי, אחת מאבני היסוד במערכת הזוגית היא כבוד והערכה הדדית ,אבן יסוד אחרת זו התקשורת שבאה ממקום של שוויון ערך מצד אחד, וממקום של שונות ויחודיות מצד אחר, כאשר יש תקשורת ממקום של חוסר שויון ערך, ולא ממקום של שונות שנובעת מיחודיות הזוגיות מקרטעת, בד"כ כאשר אנחנו מעריכים את עצמינו ושלמים עם מה שאנו ,גם הסביבה מעריכה אותנו והתקשורת איתה טובה יותר, "כמיים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" אני ממליצה לגשת למטפל זוגי טוב בהצלחה ושבוע טוב, יפה בן דוד

בעלי מעשן חשיש

שלום לכל מי שיכול לעזור לי. בעלי ואני נשואים מזה חמש וחצי שנים. לאחרונה גיליתי כי הוא מעשן חשיש!! שוחחנו על כך והוא לא מביע נכונות להפסיק הוא טוען שאין בזה שום דבר רע לעשן "מדי פעם" והוא לא מתחרט על כך. חוץ מזה היחסים שלנו בסדר יחסית (היו לפני שגיליתי) הוא גם מעשן עם חברים ואני די בהלם מהעניין. האמת שזה מגעיל אותי ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. ברור לי שיש לזה השלות שבהתחלה לא חשבתי שהן קשורות לעישון אבל אחרי שחקרתי קצת בנושא הבנתי שיש קשר (שינה עד שעות מאוחרות, תפקוד כושל מדי פעם בחיי האישות) הדבר עולה לי בבריאות ושנתי נודדת. הו לא מוכן לדבר על זה עם אף אחד (אם זה כ"כ בסדר, מה הבעיה לספר?) מה עושים בכזה מצב?

תחילה ללמוד את הנושא

שלום לך מירי, אני מבינה שכרגע את נמצאת בתוך סערת הגילוי הנורא עבורך ,וממקום של סערה קשה לפעול בהיגיון , ובשיקול דעת, לכן תתחילי לפעול לאחר שתכילי את הדברים ותתחילי לפעול מהראש יותר והלב, כמו לקודמי גם לי חסרים נתונים לגבי סדר יומו של בעלך,ולגבי תפקודו בבית ומחוצה לו, אני ממליצה קודם לקחת נשימה עמוקה להרגע ולהתחיל ללמוד את נושא העישון בצורה יסודית,ורק אחר כך לדבר עם בעלך על הבעיה , שיחה על בעיה שאת מכירה את התופעות וההשפעות לעומק שונה משיחה שבה אינך מכירה את התחום, להשתדל לנהל שיחה בצורת דיאלוג מכיל ,מבין, ועוטף,להתקדם צעד צעד. תוך כדי הצגת נתונים אמיתיים ועדכניים על הנושא. לצערינו בעיית עישון הסמים הולכת ומתרחבת בחברה עד כדי כך שבמס, מקומות רואים בה נורמטיבית, והאמירה של בעלך :"אין בזה שום דבר רע" כנראה מגיעה משם ,כמובן שאין זה צריך לנחם, חשוב לברר האם הוא מעשן בקביעות ובאיזו תדירות כדי לדעת עד כמה עמוק או שיטחי הוא נמצא,בע"ה תעשו ותצליחו כל טוב לך, בן דוד יפה yafabenda@gmail.com

איך להסביר לבעלי שצריך להשקיע בזוגיות?

קראתי את השאלה והתשובות בנושא: "חוסר תקשורת" של רווש מיום 16/11/08 יש לנו 2 ילדים ומהלידה השניה (לפני 5 חודשים) אין לנו זמן לעצמינו. אני מרגישה חיה במרוץ. מרגישה אמא אך לא מרגישה אשה. אני מבקשת המון מבעלי: "אני רוצה לצאת איתך לבד. אפילו רק שעה בשבוע אבל בלי הילדים" . הוא לא מבין אותי למה זה חשוב לי. תשובתו: מה מפריעים לך הילדים? לדעתו,זה החיים. הילדים הם העיקר. קשה לי לגרום לכך שנצא יחד לבד ובכיף. אם כבר יוצאים (פעם בחודשיים) זה לקניות קצרות וגם אז הוא לחוץ לחזור לבית כי מאוחר וצריך לישון מוקדם כי מחר צריך לקום מוקדם וכו'... ואני מתחרטת שבכלל יצאנו. גם אני חושבת שהילדים הם העיקר, אך הזוגיות חשובה גם בשביל הילדים. אני מחפשת עיצה כדי שלא יהיה חמור יותר בטווח הרחוק. לפני כשבוע, ממש לא הרגשתי טוב וביקשתי ממנו שיבוא איתי לקופת חולים. הלכנו יחד. ואז הוא אמר: "ביקשת שנצא ביחד, לבד, בלי הילדים. הנה יצאנו!" אשמח לקבל עיצה מועילה ומעשית. תודה רבה מראש.

שינוי נקודת מבט

שלום לך מיכל, הצורך שלך לזמן איכות עם בעלך הוא נחוץ והכרחי להכנסת אנרגיה לזוגיות ולעצמי של כל אחד מכם ,השאלה כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר? תחילה יש לבחון את המיכלול המשפחתי, ונקרא לו "העוגה המשפחתית" שמתחלקת למספר נתחים: עבודה, ילדים, מטלות הבית, מטלות בחוץ, משפחות המוצא , זוגיות , עצמיות, בילויים משפחתיים וכו', תבחני מה סדר העדיפות שלך ,ושלכם ,כמה מקום מקבל כל נתח?האם יש נתחים שניתן לדחוק לפינה ולהתמקד בחשובים יותר? אם הצרכים של הילדים עומדים בראש סדר העדיפות של שני בני הזוג ממלא הזוגיים נדחקים למקום השני, הזוגיות צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות , היא המעגל הראשון שמשפיע על המעגל המשפחתי ועל המעגל החברתי, ובתוך הזוגיות יש את הצרכים והיחודיות של כל אחד מכם, הבעש"ט אמר שכאשר יש משהו שמפריע לי אצל האחר עלי לבחון את עצמי באותו מקום, תבדקי כמה מקום את נותת לזוגיות ביום יום, האם קיימת תקשורת זוגית טובה בין המטלות של היומיומ? האם את נותת מקום לעצמך?או שאת סומכת על כך שיציאות האיכות עם בעלך הם הם שיעשו את עבודת הזוגות, אני רואה אצליכם שיתוף פעולה ואחריות לצורכי הבית כמו קניות משותפות שזה לא מובן מאליו , אשמח לשמוע יותר פרטים שבת שלום , בהצלחה בן דוד יפה

בדידות

אני נשואה 18 שנה רב הזמן באושר בעלי איש עבודה (עסוק מאוד) ורב הזמן אני מוצאת את עצמי לבד לבד לבד וכניראה קצת התיאשתי. לצערי השנה הבחנתי בשינוי אצלי כאשר אנשים זרים מחמיאים לי או מתיחסים אליי זה מרגש אותי עד כדי שלדעתי יש לי רגשות חמים מאוד כלפי איש מסוים ( אן שום קשר ממשי ואני משתדלת להסתיר זאת כלפי חוץ) ,יש לי המון רגשות אשמה ואני לא יודעת היכן לשים את האצבע ,האם אני הבעיה או הזוגיות , עיזרו לי ,איך יוצאים מרגשות מהסוג הזה .

חידוש הקשר

שלום לך, את מתארת בדידות שנמשכת לאורך שנים? ויחד עם זה אומרת שמרבית השנים אתם חיים באושר, יש לבחון מה המקור ללבד שלך , האם תחושת הבדידות קיימת רק בגלל עבודתו התובענית של הבעל? או בגלל תקשורת הלא מספקת ,,, יחד עם זה תשבי לשוחח עם בעלך על הצורך שלך שהוא לגיטימי , ותתחילו לצאת לבלות יחד ,ואם יוכל לפנות מס' ימים כדי שתצאו למקום בילוי מחוץ לבית הדבר יתחיל לחדש את הטוב שהיה בעבר, במקביל להיכנס לאתר לקבל טיפים לתקשורת מהמאמרים הנפלאים ובמקביל תמיד ניתן למלא את החלל בעיסוקי פנאי עם חבירות ,או בתחביבים וכד' ,יש לדעת שלא תמיד הבעל הוא האחראי לתחושת הלבד. את זקוקה למחמאות כמו נשים רבות הרוצות להיות מחוזרות,זה נורמלי, רק לעשות תיחום והפרדה בין תחום והפרדה שתהיה לכם התחדשות טובה שבת שלום בן דוד יפה

הוריי חושבים להתגרש ....ייעוץ בדחיפות...

אוקיי,הורי נשואים מזה 30 שנה בני 56 ו-54 מזה כמה שנים הם רבים ולא מדברים לפרקי זמן ארוכים על דברים קנים ופעוטים אך לא מתמודדים עם הבעיות שלהם אלא רק מטאטאים הכול מתחת לשטיח הם גידלו 3 ילדים אותי בן 21 חייל משוחרר אחותי בת 28 נשואה עם ילד ועוד אח נשוי עם ילדה נכדים מדהימים בית נהדר חינוך מושלם לשלושתנו וערכים מופלאים שהעניקו לנו במהלך השנים, אמי דיברה בהתחלה על פרידה שהיא רוצה שאבי יעזוב את הבית לתקופה קתרה לראות איך כל אחד מרגיש אך שעימתתי אותם ביחד היא אמרה בבירור שהיא רוצה להתגרש יש לציין שהם מעולם לא ניסו תהליך של ייעוץ או גישור אלא רק השלימו לאחר הריבים וכאילו התעלמו ממה שהיה אבי שהיה איש צבא במשך המון זמן אדם מופנם ואדיש ואמא מאוד אנגרטית ולפעמים עצבנים אז לפעמים הם כמו חשמל ומים הוא מרגיש סמרטוט שלה בגלל הצעקות והעצבנות והיא מרגישה מנוצלת ולא מוערכת על העבודה שהיא משקיעה בבית ובעבודתה אני חושב שהבעיה העיקרית שלהם היא ששניהם לא מרגישים מוערכים מספיק, המצב הכלכלי מאוד קשה ואנחנו כבר כולנו בוגרים ורק אני נשארתי בבית ובקרוב אעזוב אותו הסיכוי שלהם למצוא בן זוג חדש שואף לאפס מה גם שייש תקופות בהם הם מסתדרים ונהנים ביחד אבל,הם לא יוצאים אין להם חברים הם כל אחד בעולמו שלו מכיוון שאין בניהםם שום סוג של תקשורת אני ואחייי הפצרנו בהם ללכת לטיפול זוגי וכל פעם הם "השלימו" בהחבאת הבעיה והתעלמות ממנה וכל הריבים שלהם על אותם דברים מכיוון שהם הולכים מסביב במקום להתעמת עם הבעיה חזיתית,השאלה שלי היא איך אני גורם להם להבין את זה ואיך אני גורם להם לא לפרק את המשפחה הזו כי כשאני אעזוב ישאר להם רק אחד את השני וזה הזמן שלהם להנות מהחיים ...איך אני גורם להם לעזור אחד לשני ....בבקשה..אני מרגיש שהכול מתפרק לי...

תיחום והפרדה

שלום לך, הקושי שלך להכיל את מה שהוריך חווים מובן, ונוגע ללב, הבייחדיות של ההורים תמיד חשובה לילדים, למרות התחושות הללו עליך לעשות תיחום והפרדה בינך לבינם , הקושי הוא שלהם והאחריות לפתור קושי זה היא שלהם בלבד וגם אם יש להם קושי הם ממשיכים להיות ההורים האיכותיים שלך שיש להם בעיות בזוגיות , שעליהם לפתור בדרך שמתאימה להם, ממקום של תיחום והפרדה ניתן להציע להם ללכת ליעוץ , וההחלטה אם ללכת או לא ללכת היא שלהם ועל אחריותם. במקביל אם יש לך קושי לעשות הפרדה אני ממליצה לך לגשת ליעוץ פסיכותרפי בהצלחה!

בטל דבר-בטלה האהבה

בס"ד אני נשואה פעם שניה עם שני ילדים מנישואים קודמים ושניים מהנוכחיים. החלטתי להתחתן שנית נבעה מתוך רצון ב"אבא" לילדים ובעלי הנוכחי היה המועמד האידיאלי לכך. הוא העניק לילדים מה שאביהם הביולוגי לא נתן, הוא השקיע המון ובכלל היה נוח מזג ושמח. יש לציין שאלמלא הרצון לאב לילדיי מעולם לא הייתי חושבת להתחתן איתו( ובכלל) הוא בכלל לא הטיפוס שלי, הוא לא מושך אותי וכו'... פשוט יום אחד הילדים ממש ביקשו ממנו להיות להם לאב וזה "מחץ" לי את הלב וגרם לי "לרצות" להנשא לו - אהבה התלויה בדבר.הוא מצידו היה להוט להתחתן למרות שהבהרתי לו שזה לא הולך להיות פיקניק. העניין הוא שלאחר לידת בננו המשותף- בטל הדבר וגם האהבה ומאז כבר 6 שנים המציאות טופחת לנו על הפנים רע לשנינו ורע לילדים. כמובן שיחסו שונה בין ילדיו הביולוגים למאומצים. ואני לא יכולה לסבול את זה- מצטערת,גם אם יבטיחו לי שנים סוגות בשושנים של שלום בית. בקיצור, כל מה שמעניין אותי זה הילדים, גברים - לא ממש (גובל בשנאה רחל"צן) אולי אני נכה מבחינה רגשית או משהו.ושאלתי היא: האם יש לנישואים כאלה סיכוי? האמת ששנינו רוצים להתגרש אך מרחמים על הילדים . אשמח לשמוע עצות- תודה.

מחוייבות לעצמך תחילה

שלום לך, את מתארת חיי נישואין בהם הילדים עומדים בראש סדר העדיפות, לפנייך, ולפני בן זוגך ולפני הזוגיות ויותר מזה נראה שאת מבטלת את עצמך בשבילם, האם את חושבת שילדים יגדלו בצורה בריאה כאשר אמא לא שמחה ולא דואגת לעצמה? או שכן או שלא, אמנם חובה עלייך כהורה לדאוג לרוחתם של הילדים ולתת להם כפי יכולתך ,מדברייך אני מבינה שאת עושה זאת, אך חלק מנתינתך מגיעה ממקום שבו את מקריבה את אושרך האישי , לכן :"מה הועילו חכמים"?כשההורים שמחים ומאושרים זה מקרין לילדים, ביטחון, שמחה ורוגע,אני בטוחה שזה מה שאת רוצה עבורם, לדעתי כל שעלייך לעשות כרגע הוא לגשת ליעוץ פרטני לבחון את מקומך, לקבל כוחות , להתחזק ולברר לעצמך מדוע את פועלת כפי שאת פועלת, ומהמקום הזה אולי גישתך לגברים ולזוגיות תשתנה ,וכאן את בעלך והילדים תצאו נשכרים ברכה והצלחה יפה

אובדת עצות

אנו נשואים כבר 9 שנים +4 . התחתנו מלחץ ושאלת רבנים שאמרו שאין סיבה לדאגה למרות שהרגשתי חוסר התאמה מבחינה שכלית ורגשית. ומאז החתונה אני רואה כ"כ את השוני ביננו ולא מוצאת שום דבר משותף. חייה בהרגשת תיסכול ודכדוך (איבדתי את שמחת החיים שהיית לי). אני אוהבת מאוד ללמוד (תארים) רוחנית, חשוב לי מאוד לשמוע השקפות, דעות ולחקור. בעלי הוא איש טוב מטבעו עוזר בבית עובד, ולא מגביל אותי בכלום אך חוץ מזה אין לי שום דבר אליו או איתו. מבחינתי אני מרגישה שהוא רדוד, בעולם טכני, לא מרבה לדבר (וגם אם הוא מדבר יש לי ביקורת), קשוח, לא טיפוס עדין. חשוב לציין שאנו לא רבים, אך יש המון שתיקות בבית. אני מרגישה שהוא לא מבין אותי, אין לי עם מי לשוחח, להתיעץ. וכל מה שהוא יגיד לא יספק אותי. אני חייה בהגשה שעשינו טעות גדולה למרות שאני מאמינה שזיווג הוא משמיים (לכן נשארתי עד היום), אך קשה לקבל זאת שחיים במציאות. קיבלנו סיוע מיועצים אך זה לא גרם לשינוי. מה כבר ניתן לעשות? האם יש דרך?

היכן שמחשבתינו נמצאת שם אנו נמצאים

שלום לך, קראתי את דברייך וליבי איתך ועם תחושות התסכול והדיכדוך שלך, אתייחס לשני נושאים: תחילה אני מסכימה עם עמיתי שאין לך לעסוק בהאשמה של אף אחד במצבך ,אלא לקחת אחריות ,ולזכור שאת בחרת להיות במצב זה,ועכשיו את לוקחת אחריות ומטפלת במצב ממקום להאשים. שנית , אני חשה מדברייך שהמיקוד שלך נמצא בשוני בינך לבין בעלך , וזה מעצים את השוני ומגביר את תחושת התסכול והדיכדוך שלך,ניתן לבחור להתמקד בחיוב י שבבעלך, לראות את הייש והוא אכן קיים, ככל שתתמקדי בייש, בחיובי את תעצימי אותו, המשיכי ללמוד ולהעצים את עצמך, את יכולה לנסות לשתף את בעלך בידיעותייך, זה יכבד אותו , ויוסיף סוג נוסף של תקשורת, לעיתים כדי להתחבר לאחר ממקום טוב עלינו להיות בענוה, כאשר אנו מתחברים לאחר, לבעל ממקום של גאוה ממקום של אני יותר טובה מבעלי ,אזי אנו ממלאות את עצמינו בראיית עצמינו בלבד ואין מקום להכיל אף אחד מלבד את עצמינו עבודה מועילה, ברכה והצלחה, בן דוד יפה

האם להכיר בחור גרוש עם ילד

אני בת 34 רווקה, והציעו לי בחור בן 35 גרוש עם ילד בן 4 והוא מגדל אותו (האמא עזבה את הארץ) לפי מה שאמרו הבחור מאוד טוב אחראי חרוץ והוא כמו אמא ואבא לילד, הוא ממש מסור אליו, ואני ממש מתלבטת אם בכלל כדאי להכיר כי זה להיות אמא ורעיה בבת אחת, אני מאוד אוהבת ילדים אבל בכל זאת אני לא רוצה להתחיל קשר כשמהתחלה אני בספק, אשמח מאוד לקבל עזרה בנושא תודה

שווה לנסות

שלום לך, תחילה תכירי את הבחור, תבחני האם הוא מוצא חן בענייך, האם הוא בעל מידות טובות , האם אתם מתקשרים. לאחר מכן אם את חושבת שהוא ראוי להיות בעלך, הייתי ממליצה לגשת לייעוץ לפני הנישואין על מנת שיפרסו לפנייך את האתגרים בגידול ילד של בעלך ,ו הקשיים האפשריים, ,לפני כל נישואין יש צורך בהכנה , כאן יש צורך בהכנה מסוג אחר, הקב"ה שולח לנו הזדמנויות ואל לנו להתעלם מהן אברכך בברכה והצלחה יפה בן דוד 0503620833

האם הנני מחוייבת בכיסוי ראש בפני אבי ואחיי?

לפני כשנה קיבלתי על עצמי כיסוי ראש מלא. החלטה זו למרות שהעניקה לי ברכה רבה עדיין מאוד קשה לביצוע. שאלתי היא האם הנני מחוייבת בכיסוי ראש בפני אבי ואחיי כאשר אני בבית הוריי ואין אף גבר זר מלבדם? שכן מאוד קשה לי להיות עם כיסוי ראש כל היום ולעיתים הנני מתחרטת על שקיבלתי על עצמי החלטה זו למרות שאין אני מעוניינת לשגת ממנה עדיין... ראוי לציין שענין זה מעורר קונפליקט תמידי ביני ובין בעלי כאשר הוא טוען כי אין בכלל שאלה בכך שאני מחוייבת להיות עם כיסוי ראש בבית הוריי בעוד שאני מסרבת בגלל הקושי הרב שאני חשה... תודה מראש

מה קורה בינך לבין בעלך בזמן קונפליקט?

שלום לך שרית, ההחלטה לכסות את הראש כרוכה בקושי רב , ועל כך מגיעה לך הערכה גדולה ובירכת שמיים , עשית את הדבר הטוב, קודמי התייחס לפן ההלכתי, ולא אתייחס לכך, את הצגת דוגמא לקונפליקט הנוגע לכיסוי ראש, שאלתי ,מה קורה בזמן קונפליקט הנוגע לנושא אחר. כיצד אתם פותרים אותו? אם קיים קושי דומה , יש צורך לקבל הדרכה כיצד לפתור קונפליקט, כיצד אתם פותרים קושי שנוגע להלכה? האם אתם עושים שאלת רב יחד? או שבעלך הוא המשיב? אם ההלכה הנפסקת היא חד משמעית ,הקושי שלך הוא מול ההלכה בעיקר, וניתן לשוחח עם בעלך על הקושי לקיים את ההלכה . ניתן לעשות זאת בדרך של דיאלוג ולא של התנצחות , שנה טובה לך ולבני משפחתך יפה

מוקד י.נ.ר

חברים יקרים, אנו מעוניינים להגדיל את מספר הפניות למוקד י.נ.ר על מנת שלחברים יהיו כמה שיותר הפניות. בשנה החולפת ממון רב הושקע בפרסום המוקד במדיה ובעיתונות, ועדיין קיים הצורך לתגבר את הנושא. ברצוונו להקים מערך נפרד שיקיף את פעילות המוקד ויעסוק באופן ממוקד בתחום זה על מנת להגביר כמה שיותר את המודעות לתחום בכל אתר ואתר. הרעיון עליו חשבנו מפורט להלן, נשמח אם תקדישו מחשבה יחד איתנו, על מנת להוסיף רעיונות ודרכי פעולה. פרוייקט מוקד י.נ.ר מטרה: הקמת מערך פעולה שיפריט את המוקד לפעילות עצמאית. זאת על מנת להעצימו ולהגביר את רמת המודעות בציבור לפעילותו. פעילות זו תביא: למספר גדול יותר של פניות מקשת רחבה יותר של ציבורים באופן בו כל גוף או אדם פרטי ידע ויכיר את פעילות המוקד. לתשובתכם המהירה אשמח ואודה. פעולות המוקד: 1. שם המוקד יהיה- י.נ.ר - מוקד לייעוץ נישואין ראשוני. 2. המוקד יתופעל על ידי צוות התנדבותי הממוקם באזור ירושלים. המוקד יקבל פניות טלפוניות להפניות לחברי איגוד י.נ.ר מכל רחבי הארץ לפי תחום התמחותם. 3. המוקד ינהל מחקר על אופי הפניות על מנת ללמוד את הצורך וההתמחויות הנדרשות בתחום זה. 4. על המוקד יפקחו ועדת אתיקה וועדה רוחנית. 5. צוות המוקד יפעיל מוקד יזום על ידי פניה למקבלי שירות המוקד לוודא ולבדוק אם אכן הקשר בוצע, במידה ולא תבוצע פניה חוזרת, וכן על מנת לדרג את המומחים. 6. צוות המוקד ידאג לפרסום בכל דרך חוקית אפשרית למוקד כאשר הדגש יהיה על מוקד התנדבותי לייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי. 7. צוות המוקד יבצע מערך טלמרקטינג לצורך רישום מנויים לכלים שלובים 8. יוקם אתר בנפרד מאיגוד י.נ.ר שיתמחה בשירותי המוקד בלבד. 9. צוות המוקד ישב בנפרד מאיגוד י.נ.ר ומרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה.

מוכנה לסייע

ישר כח גדול על הרעיון, אשמח לשתף פעולה איתך מגבעת שמואל, ניתן לפרסם בעיתון " בשבע" מגיע כמעט לכל בית אב כאן באיזור המרכז, שנה טובה ובהצלחה על המפעל האדיר ואשמח אם תהיינה פניות דרככם יפה בן דוד

איך מתגברים על הקונפליקט?

ליועצים שלום לי ולבעלי יש הרבה בעיות בנושא האישות אין ביננו שום קרבה אני רק מרגישה שהוא מנצל אותי לא מקובלת עלי הדרך בא הוא דורש לקיים יחסים אני מרגישה שאנחנו כמו חיות ולא בצלם האלוקים אני מאוד רוצה להתקרב לבעלי אך לא יכולה .מסרבת למעשה גם לתת לו להתקרב אלי אני לא יודעת מה לעשות זה מכניס אותי למצוקה גדולה והורס לי את כל שלום הבית הפסקתי לספור את הפעמים שחזרתי מהמקווה ונותרתי מאוכזבת מה אוכל לעשות איך אוכל לפעול לשינוי הדברים שינוי שיבוא מצידי ושישפיע על בעלי?

פתיחות מקרבת

שלום לך חנה אני מבינה מדברייך שאת חווה מצוקה קשה בקשר האינטימי , מצד אחד את מעוניינת בקירבת אישך ומצד שני את נרתעת, את כותבת שאת לא יכולה ,ומסרבת לתת לו להתקרב אלייך, יש כאן קושי באינטימיות שיכולות להיות לו סיבות שונות שני דברים חשובים שעלייך לבדוק הם: פתיחות מילולית ופתיחות ריגשית, האם אתם מספיק פתוחים אחד כלפי השני? האם אתם משוחחים על הכל ? על הרגשות שלכם? על הצרכים?על החוויות? כשיש פתיחות ריגשית ויש פתיחות מילולית יש גם סיכוי טוב לאינטימיות, "וידע האדם את חוה אשתו" ידיעה משמעה חיבור, כשאני יודעת טוב את האחר זה כבר מקרב אותי יותר טוב\ יש לבדוק את התייחסותך הריגשית אל המיניות בכלל האם קיים קושי אובייקטיבי שלך? אשמח להיות לך לעזר בנושא בהצלחה יפה

4 חודשים נשוי, אשתי כל הזמן הולכת ממני, מרביצה לי ומעליבה אותי בצורה קשה.

ב"ה שלום חברים הבריחות של הגברת שאני כל כך אוהב התחילו כבר מלפני החתונה משהו קטן שאמרתי לא מוצא חן בעיניה והיא בורחת ממני לוקחת את הרגליים והולכת 4 חודשים אחרי החתונה עם שיחות ללא הפסקה שזה מעשה מבזה ללכת מאדם באמצע מקום ציבורי וגם בבית היא יוצאת מהכלים מעליבה אותי קשות ואחרי זה מצפה ליחס ושזה לא קורה היא מכה אותי באמצע נסיעה היא הרביצה לי והשליכה עלי חפץ על הראש בעוצמה כל כך כואבת שיכלתי לעשות תאונה כבתה לי את הרכב באמצע נסיעה משכה לי בהגה היא כל הזמן כועסת ומתעצבנת על דברים מהר אני לא יודע מה לעשות, שלשום היינו צריכים ללכת לאירוע יחד, חתונה של בת דודה שלה, בדיוק שהיינו בדרך לצאת צלצל אח שלה, אם נוכל לבוא לקחת אותו ההורים שלה לא חיכו לו, אמרתי לה מאוחר שעה 8 אנחנו לא נספיק לחופה אנחנו נגיע ב 9 אם נלך להביא אותו, היא כבר אמרה בטלפון שנבוא, שהיא סיימה את השיחה אני בא לצאת רק מה היא הורידה לי את המצב רוח כי היא לא טרחה לשאול אותי אפילו, וכאילו עכשיו היא שואלת והתחילה להתלונן למה הפרצוף שלך ככה פתאום, כל כך קשה לך ללכת להביא את אחי אם זה היה אח שלך היית רץ, אמרתי לה זה הפרצוף שלי כן קשה לי כי זה ברגע אחרון אבל אמרתי בוא נלך, היא עונה לי לא אני לא הולכת ככה עם הפרצוף הזה, אמרתי לה בוא נלך בדרך הפרצוף יחלוף, לא למה אתה עושה לי ככה, ומשם היא יצאה בעצבים חזרה הביתה הטיפה לי מוסר בחוצפתה המורגלת, ואחרי זה היא באה אלי עוד בוא נלך, עשתה ממני נקניק והיא רוצה שאני אלך איתה לחתונה ככה, אמרתי לה אחרי ההרצאה המגעילה הזאת את מצפה ממני לבוא איתך ? את רוצה אני אקח אותך לא יודע אם אבוא גם, ואז היא התחילה לצעוק ולהשתגע לבעוט בכל מה שיש לזרוק כל מה שיש, ממה שיגעון שקורה לה הרבה מסתבר בזמן האחרון, החזקתי אותה חזק שתרגע שלא תפגע בעצמה היא בתחילת ההריון, והיא השליכה אותי בצעקה אל תגע בי אל תגע בי, לקחה את התיק ועזבה את הבית, הלכתי אחרי 5 דקות לחפש אותה, היא היתה בתחנה בכניסה ליישוב ניסיתי לשוחח איתה, היא אמרה רק רציתי ללכת לחתונה של בת דודה שלי חיכיתי לזה הרבה זמן, אמרתי לה עדיין לא מאוחר בואי נלך, היא לא הגיבה לי ולא התייחסה, אמרתי לה אני חוזר למגורים תבואי, התקדמתי מעט והיא הלכה לתחנה השניה שם הגיע אוטובוס עלתה עליו לכיוון עיר מגוריה ונעלמה, לא עונה לטלפונים שום דבר, אני נמאס לי כבר שהיא עושה לי ככה הלב שלי נשבר פשוט, לא עומד בזה יותר, היא תמיד נעלמת ולא עונה, וכשעונה עושה ממני אשם ומפלצת ומוציאה אותי לא בסדר, לקחתי את הדברים שלי מהמגורים שלנו וחזרתי לבית ההורים שלי, אמרתי לה בהודעה שאני לא יכול להמשיך לחיות ככה יותר, זה לא פעם ראשונה שהיא משאירה אותי ככה בלילה לבד ולא פעם ראשונה שהולכת ממני, אני לא יודע מה לעשות כבר, היינו אמורים ללכת לייעוץ וזה לא התממש בסוף, הלב שלי שבור אני אוהב אותה והתחתנתי רק מאהבה, היא עשתה לי דברים שלא הייתי אמור להתחתן איתה, כולם אמרו לי אל תתחתן בגלל מה שהיא עשתה, כל כך אוהב ורוצה לתת ולאהוב ודואג לה להכל מחייך אליה בבוקר צוחק איתה שמח איתה והיא תמיד חייבת להפגע ממשהו ולהתעצבן ולהרוס את כל האווירה בבית, ולא נרגעת מהר גם, אם היתה נרגעת מהר מה טוב, אני לא יודע לאן להמשיך מכאן ואם בכלל שווה להציל כאלה נישואים, אני מרגיש שאין לי ערך בעיניה בכלל אחרי כל מה שהיא עושה לי, אני רוצה להרגיש שאני שווה משהו שאני לא איזה כלום שיעזבו אותי ככה באמצע הלילה, אני לא צעצוע אני מאוד רגיש לזה בעיקר שלא עונים אחרי זה לשיחות זה מטריף את המוח, אשמח לשמוע מה דעתכם, אני ממש מדוכא ומאוד מאוד קשה לי המצב, דמעות רבות זולגות וקשה לי שאשתי לא מאפשרת לנו להקים בית כמו שצריך בישראל. תודה רבה חברים.

עבודה על תקשורת טובה ומכבדת

שלום לך, אתה מתאר כאן מצב לא פשוט, בין השורות שנכתבו כאן בולט הקושי בתקשורת מילולית ביניכם, לדבריך ,אשתך מתקשה לתקשר ומגיבה בצורת תוקפנות פיזית וריגשית, מכה ,בורחת ומשפילה , אתה מציין שהיו תופעות דומות גם לפני החתונה,האם עלה אז הצורך לטפל בזה? אתה מתאר גם אהבה ודאגה כלפיה ,אהבה היא דבק חשוב לזוגיות, אך כדי לתחזק את האהבה שתשגשג ותפרח יש צורך בכבוד הדדי שאינו בא לידי ביטוי כאן, וצריך לעשות מלאכה. יש כאן צורך בפנייה ליעוץ זוגי, לא ניתן לנהל זוגיות בריאה ללא תקשורת מילולית טובה ומכבדת בינכם, זו אחת מאבני היסוד בזוגיות, על אחת כמה וכמה כשיש גם תוקפנות של אחד מבני הזוג. כמה שתקדימו לגשת לייעוץ יטב הדבר שיהיה לכם בהצלחה. יפה

מיתלבטת, להיתגרש פעם שניה?

שלום לכם. נישאתי בפעם השניה לרווק, הבאתי לנישואין אלה 2 ילדים מנישואי הראשונים. בתי בת 13 ובני בן 9 , אנחנו לא מיסתדרים בכלל , בעיקר לאחרונה. כמו כן בתי עברה לגור עם אביה לאחר הסתות נוראיות מצד אביה. על כל פנים נותרנו הילד, בעלי ואני. אנו מיתווכחים לעיתים קרובות, לעיתים על רקע חינוך ילדים, לעיתים על רקע היתנהגות לא בוגרת של בעלי. אנו נשואים כבר 3 שנים, הוא איו מאמין ביעוץ ובטיפול. אני אובדת עצות.והאם טיפול פסיכולוגי עשוי לגרום לגבר בן 37 להיות בוגר יותר? גם מבחינה כלכלית אני חוששת משום שאין לי שום רכוש, הכל שייך לו עוד מלפני החתונה. אני רוצה להאמין שאפשר לצלוח ולהגיע למצב של קשר טוב, משפחתיות מאוד חשובה לי. כמו כן, האם אתם מכירים יועץ טוב מאיזור באר שבע? תודה דנה.

לראות את ה"יש " שבבן הזוג

שלום לך דנה, נישואים שניים כאשר יש ילדים מנישואין קודמים הם דבר מורכב שמצריך ייעוץ כבר לפני החתונה גם כאשר הקשר הוא טוב ,על אחת כמה וכמה כאשר יש קשיים בקשר, לעיתים אנו עלולים לחזור על טעויות שעשינו בקשר הראשון,לכן מומלץ לפנות ליעוץ גם אם בן הזוג לא מוכן ללכת . אולי תגלי שחלק מהקשיים קשורים אלייך ואז תוכלי לתקן ובזאת אני מסכימה עם עידית דבר נוסף הוא לשנות את צורת ההסתכלות שלך על בעלך ,לבדוק ולהתמקד בטוב שיש בו ולהגדיל את היש , כשתעשי זאת נקודת החשיבה שלך תשתנה, תקחי את זכוכית המגדלת שבא את מגדילה את הקושי ותגדילי בה את הטוב שבבעלך ואת הטוב שבילדייך וגם את הטוב שבך, האם את מביא טוב זה לקשר? ולא להיבהל מחוסר הסכמה ומויכוח, אפשר ללמוד כיצד לריב נכון ,כיצד ליצור דיאלוג

מטפל זוגי שמתמודד עם זוגיות קשה

שלום לכם! חברי היקרים. ברצוני לשתף אתכם במה שעובר עלי, ולשמוע את דעתכם ועצתכם, אולי ירווח לי כאבי הקשה ותסכולי הרב. למדתי בינר כמה וכמה קורסים, כמו-כן למדתי עוד נושאים במקומות אחרים. מטפל בזוגות ומצליח מאד, אני נקרא מהטובים בתחום ושמי נישא לתהילה. גם מאמרים שכתבתי בנושאי זוגיות כמו גם בשאר נושאים חינוכיים, מקבלים פידבק חיובי. הבעיה היא שהזוגיות שלי אישית קשה, חיי בבית קשים, מה שיש לי בחוץ אין לי בפנים, אין לי הערכה וכבוד ותמיכה אלא תרעומת ביקורת ביזוי והשפלה, גם בבית פנימה מול הילדים וגם בחוץ אצל קרובי משפחה ובמקום העבודה. אנו כל הזמן בתהליכי טיפול, לעיתים המצב משתפר ולפעמים יותר גרוע. השאלה שלי היא: א' כשאני מטפל בזוגות, תמיד יש לי קול פנימי הלועג לי "ומה אצלך?", איך אתה יכול לטפל באחרים כשאצלך זה המצב. ב' תסכול גדול מהטיפול בזוגות, למה אצלי לא טוב, לפעמים אני משלים כבר עם מצבי, אך כשאני רואה זוגות אצלי איך שהם מצליחים, אני נשבר ונהיה מתוסכל לגמרי. כן פשוט אני מקנא. איך זה אצלכם? מה עושים? איך מתמודדים?

סימן שאתה בן אדם ולא מלאך

שלום לך, ותודה ששיתפת אותנו בתחושותיך, נדרש אומץ גדול לעשות זאת, אכן הסנדלר הולך יחף מידי פעם, אתה מתאר כאן מציאות של הצלחה בטיפול בזוגות ומצד שני קושי רב בניהול הזוגיות שלך,ובנוסף תיסכול שמלווה במעט קנאה במטופלים, מטפל טוב שמודע לכל רכיבי הזוגיות ובוחן אותם בזכוכית מגדלת, מודע לפתע לכל רכיבי הזוגיות שלו ,וגם אותם בוחן בזכוכית מגדלת,מגלה שהזוגיות שלו לא מושלמת ,ומידת הגאוה שלו נפגעת , ואולי אזה קול פנימי לוחש לו:"באיזו זכות אתה מטפל בזוגות כאשר הזוגיות שלך נראית כפי שהיא היום" כאן עולים מהבטן כל החסמים שהמטפל נושא ומתסכלים אותו, תופעה מוכרת לציבור המטפלים שיש להם אומץ לדבר על תחושותיהם. לדעתי כאשר אתה חווה קושי בזוגיות שלך ,אתה יכול להבין טוב יותר את המטופלים שלך, לפעמים הקב"ה מזמן לנו לחוות קשיים אישיים, כדי שימרקו אותנו וכך נוכל להיות מטפלים טובים, אולי אתה מטפל טוב יותר בשל הקשיים שאתה חווה?? בנוסף, מומלץ שכל מי שעוסק בטיפול באנשים שיגש לחוות טיפול בעצמו הדבר יעזור לו ולמטופלים שלו. מתוך ניסיון אישי מומלץ מאוד. פסיכולוג ,צריך לשבת בעצמו על כיסא המטופל לאחר מכן יטפל. תעשה ותצליח

האם אפשרי זוגיות כזו להקים בית כזה

אני מתחזקת לכיוון חרדי ובן זוג בהיכרות הוא דתי לאומי שנינו די גדולים אני 28 והוא 37 ואנו פשוט רוצים להקים בית אם אנו קובעים שיש קווים אדומים לא טלוויזיה ולא אנטרנט והבית יתנהל בסגנון חרדי ונגיד אני אצטרך הרבה לסתום את הפה ולא להעיר לו שהוא לא לומד וישקיע פחות בעסק ויותר ילמד כל הזמן לשתוק והשלים עם זה לראות את מעלת חברינו ולא חסרונם, האם אפשר להקים זוגיות כזו לכתחילה. יש לי גם שאילה נוספת אם ההנחה בנשואין היא לקבל את הבן זוג ולא להעיר לא כלום למה רחל אשתו של רבי עקיבא לא קבלה את הבן זוג שלה ודחפה אותו לשנוי , שיהיה מלומד , זה מה שמוזר לי הנס שלה שרבי עקיבא הסכים כי בדרך כלל אף בן זוג לא מסכים שידחפו אותו לשנוי סליחה שאני מטריחה ומי שרוצה יענה ותודה על כל העזרה הרב שלי פשוט אמר לי לשאול אנשי מקצוע

תאום ציפיות הכרחי

שלום לך , אכן תאום ציפיות לפני הנישואין הוא הכרחי, אכן להציג את הקוים האדומים שלכם לפני החתונה ולבחון היטב האם תוכלו להתנהל לפי ההתחייבות שלקחתם על עצמיכם, לדברייך אני מבינה שאת בתהליך התחזקות לכיוון החרדי והוא דתי לאומי, עליכם לבחון בייחד מה משמעות הדבר לנהל בית חרדי ומה המשמעות לנהל בית דתי לאומי,לעיתים ההבדל הוא לא רק בקביעת עיתים לתורה , או הכנסת מכשיר טלויזיה ואינטרנט, יש לשוחח על הכל "ברחל ביתך הקטנה" ולזכור שאם התפשרת על דבר זה או אחר,עלייך להשלים עם הפשרה שלך ולהמשיך הלאה, ולא להיות המחנכת של בן הזוג אלא האשה ,העזר כנגדו,תוך כדי הכלת השונות שלו וקבלתה, כשתקבלי את השונות ,תהיה התקרבות,תהיי איתו במקום שלו, לגבי רחל אשת ר' עקיבא, היה תיאום ציפיות לפני החתונה שבתחילה היה קשה לממשו, אך רחל בחוכמתה ידעה כיצד לעזור ל ר' עקיבא להגיע לאן שהגיע, תוך כדי קבלה ועזרה ,וללא התנגדות. מאחלת לך בהצלחה כל טוב וחג שמח

בעיה בתקשורת

אני נשואה טרייה בעלי חוזר מהעבודה בשעות הערב המוקדמות אוכל וישר נכנס לישון ונרדם. לפעמים הוא מתעורר באמצע ואז שאני עייפה מאד אני צריכה לזרום איתו. אולי זה טבעי ונורמלי כי הוא עייף מאד ובינתיים אין ילדים ודי משעמם בבית. זה עניין של זמן?או שאני צריכה לעשות עם זה משהו. ניסיתי כבר מספר פעמים לדבר איתו על זה בצורה די ברורה וזה לא עוזר. תודה

נתינת מקום לתחושות

שלום לך, את מתארת מצב שבו בעלך חוזר מהעבודה אוכל וישן מוקדם ולפעמים מתעורר בזמן שאת עייפה מאוד לדברייך ואז את זורמת איתו. את מתארת גם מצב של שיעמום קודם בואו של הבעל ואת תולה את השיעמום בכך שעדיין אין ילדים. יש לי מספר שאלות: מה קורה כאשר אתם שניכם לא עייפים? כיצד מתנהלת התקשורת ביניכם? האם עייפות הבעל נובעת מאופי העבודה שלו? או שישנן סיבות בריאותיות שצריכות בירור? כשאת אומרת שאת זורמת איתו כאשר את עייפה מידי האם הוא מודע לכך באמת?שאלת אותו האם הוא מרגיש נוח עם קשר שנוצר מתוך עייפות האשה? בתשובתו של מר בן סימון הזכיר את חשיבות "וידע " בספר בראשית, קשר אינטימי טוב בין בעל ואשה יתרחש כאשר כל אחד יודע את השני, מודע לתחושותיו ולמקומו, ולאחר שכל אחד מודע למקומו של השני יש צורך לתת מקום לעצמו חיבו שמתרחש תמיד מתוך עייפות גדולה של האשה אינו מומלץ. בגלל צניעות בנושא אני יכולה להרחיב עוד אבל אשמח להיות לך לעזר בהצלחה יפה בן דוד,מדריכת כלות ויועצת

האם התנהגות בעלי נורמלית

שלום אני נשואה כ20 שנה יש לנו 3 ילדים בעלי הוא בן יחיד ולי יש 3 אחיות ואח. בעלי רב איתי כל היום על הקשר שיש לי עם אחיותי 2 אחיות שלי גרושות וגם לשלישית אין נישואים מוצלחים. בעלי טוען שאני נגררת אחריהם ובגללן גם אנחנו כנראה נתגרש. הוא מתייחס אליהן כמצורעות בגלל שהן גרושות למרות שהן אינטלגנטיות ומקסימות, אך הבחירות שלהן לא היו מוצלחות. הוא טוען שאני מדברת איתן הרבה בטלפון, ושומע ומעודכן בכל דבר שאני עושה. הדבר מעיק עליי מאוד אלה הן אחיותיי והן חשובות לי והוא מציין ליד הילדים שאחיותיי חשובות לי יותר ממנו ומיילדי. חשוב לציין שאני לא מגזימה בקשר אני רואה אותן אולי אחת ל10 ימים ומדברת בטלפון פעם אחת ביום עם 2 מאחיותיי. מה עליי לעשות, האם אני מגזימה? החיים כך פשוט בלתי נסבלים אודה על תשובתך המהירה והמקצועית

לקרוא בין השורות

שלום לך, לדברייך בעלך מוטרד מאוד מהקשר שלך עם אחיותייך וחושש שקשר זה ישפיע לרעה על הנישואין שלכם, גם מציין שאחיותייך חשובות לך יותר ממנו, ואת נמצאת בין הפטיש לסדן ,מה עושים? ראשית הייתי בוחנת את הקשר שלך עם בעלך, האם קיימת תקשורת מספקת וטובה? האם הוא במקום ראשון אצלך? האם קיים זמן איכות לשיחה יומית ביניכם?אני קוראת בין השורות קריאה של בעלך :"תתיחסי אלי" תבדקי מתי את משוחחת עם אחיותייך , האם בזמן שבעלך זקוק לך? כאשר ישנו ביטחון בקשר נישואין שנמשך לדברייך 20 שנה סביר להניח שקשר עם אחיותייך הגרושות לא יאיים על בעלך, הייתי מציעה לך לשוחח עם בעלך על כך ול שאול אותו בפשטות ממה הוא חושש, ומה הוא מצפה ממך שתנהגי, אשמח להיות לך לעזר עוד אם אדע יותר פרטים שבוע טוב ובהצלחה יפה , 0503620833

חוסר כבוד

שלום רב, אני ובעלי נשואים כ7 שנים התחתנו באהבה גדולה אחרי שיצאנו קרוב ל 9 שנים , הבעיה איתנו זה שאנחנו לא יודעים לריב ,אנחנו נכנסים לדברים אישיים ולא רלוונטים לנושא המריבה , אנחנו יכולים לא לדבר כמה ימים ואחרי שאנחנו משלימים אנחנו לא מדברים על הנושא כך שזה חוזר על עצמו, אני מנסה לתקן את דרכי אבל לא מצליחה , יש ביננו חוסר בתקשורת וחוסר כבוד הדדי. אני צריכה הכוונה ועזרה האם למרות שאיני דתיה אוכל בכל זאת להתייעץ באופן אישי (אני ובעלי)?

כיצד לריב נכון

שלום לך אפרת, מסכימה אני עם מר וינברגר, שיש לכם צורך בהדרכה ובמתן כלים לתקשורת טובה יותר ואף פעם לא מאוחר, ישנו כלי מצויין שנקרא :כיצד לריב נכון אשמח מאוד לסייע בברכת שבוע טוב יפה- 0503620833

איך יודעים שזה זה?!? :)

אחרי תקופה ארוכה של קשר שנבנה בעמל ובשמחה.ב"ה. אנחנו לקראת.. וכמובן,איך לא?אני מרגישה שלפתע צץהפחד וחשש.. איך אני אני יכולה לעזור לעצמי להרגיש בטוחה ורגועה? (אני מדגישה שלעצמי .כי ברגע שאנחנו מדברים\נפגשים אני בטוחה ורגעוה בהחלטה ובנו.) לדוג'- אלו שאלות אני יכולה לשאול את עצמי? שיעזרו לי להרגע...

להמשיך לעבוד

שלום לך יקרה, את מציינת שהקשר שלכם נבנה בעמל ובשמחה, את גם מרגישה בטוחה ונינוחה, זה נהדר שיש בנייה ויש עבודה ובשמחה, המשיכו לעבוד ,לא להפסיק, תמיד להתחדש עד מאה ועשרים בבריאות טובה, כל יום לשאול את עצמך האם הפקדתם בבנק האהבה (בזוגיות)עשייה, פירגון ועבודה ? האם יש שיתוף? ומה התחושה? טבעי ות בהחלט תחושותייך , וזה מעיד על רצינותך בקשר, בהצלחה ואשמח להיות לך לעזר , יפה מדריכת כלות יועצת נישואין ומשפחה 0503620833

נישואיים שניים

אני גרושה כ-10 שנים ללא ילדים. לומדת ועובדת. מציעים לי אלמן עם ארבעה !!!! ילדים. אני מרגישה עם זה מאוד כבד. משום שאני יודעת שאצטרך לוותר על הרבה דברים חשובים בחיי, לא תהיה לי תמיכה נפשית מחלק מהמשפחה, האם ניתן על בסיס זה להוריד את ההצעה ? או חובה עלי לבדוק לשקול ? לתשובתכם אודה,

שווה בדיקה

שלום לך נחמה, אכן התלבטות לא פשוטה, אני ממליצה לך תחילה לברר לעצמך עם יועץ מומחה כמובן , מהן ההשלכות שיש לנישואין לאלמן פלוס ילדים, לברר מה יידרש ממך ,לברר לאזה אתגר את נכנסת , להגיע לרמה גדולה של בהירות .לאחר מכן תבדקי עם עצמך האם את יכולה ורוצה לקחת מחוייבות זו. והאם זה מתאים לך. נפלאות הן דרכי הבורא, יתכן ותמצאי שזה הדבר הנפלא ביותר עבורך ואפילו תיבני מכך, במידה ותחליטי לאחר התייעצות כמובן להתחתן עם הבחור, ממליצה על המשך ייעוץ אצל איש מקצוע , מסכימה עם קודמי שעלייך להתייעץ אף עם אדם שמכירך היטב. בכל מערכת נישואין (מורכבת או פשוטה) יש כניסה למחוייבות , ויש מצב של פשרות כאלה ואחרות, במקרה שלך את חייבת לקבל הדרכה ויעוץ במידה ותגיעי להחלטה. בהצלחה רבה יפה יועצת נישואין ומדריכת כלות 0503620833

אשמח לעזרה - התיעצות

שלום וברכה. למרות שהשאלה לא בדיק קשורה לנושא אשמח לקבל תשובות. אנו הורים לילד בן שנה וחצי. אני לא עובדת ובעלי עובד עד השעה 7 בערב (הוא מגיע לשעה ארוחת צהריים באמצע). כרגע הוא קיבל הצעה להעביר את שעות העבודה שלו מהצהריים לערב - ז"א הוא יהיה בבית מ2 עד 5 ויחזור לעבוד מ5 עד 10. כמובן שזה כולל משכורת גבוהה יותר כיון שאני יעבוד בשעות הבוקר בעבודה שהוא היה עושה בצהריים. די קשה לי עם השעות האלה.. להיות לבד בערב , ב 10 זה כבר לילה הולכים לישון .. ועוד יותר קשה לי זה הענין של הילד.. הוא כמעט לא יראה את אבא שלו. (מלבד שישי שבת ועוד יום אחד שהוא אמור לחזור רגיל ב 7) אשמח לעצות..או כל עזרה שהיא. והאם בכלל כדאי לוותר על זה או שחשוב כסף היום עד כדי כך על חשבון החיים עצמם?? או שאני סתם לוקחת את זה מדי קשה. תודה רבה.

לזכור שהכסף הינו אמצעי ולא מטרה

שלום לך מרים, אכן דילמה לא פשוטה לכאורה , מצד אחד קושי שנוצר בגלל שעות העבודה המאוחרות של הבעל, אך מצד שני ישנו שיפור כלכלי משמעותי, אז מה עושים? תחילה עליכם לשוחח בינכם על סידרי העדיפויות שלכם ועל הקשיים הכרוכים בעבודה זו, וכמה זמן המצב ימשך. ולזכור תמיד שהעבודה משרתת אותנו ולא אנחנו משרתים אותה , כסף חשוב לצרכי היום יום ,אך אין להעמידו במרכז כמטרה בפני עצמה, השהות עם בני המשפחה , המשפחה היא העיקר, אך לעיתים כדי לספק את צורכי הבית יש צורך בהקרבה של עבודה בשעות לא נוחות, עליכם לשאול את עצמיכם מה הדבר החשוב לכם ולהתכוונן לפי זה, ואולי להעדיף לחיות ברמת חיים נמוכה קצת יותר ולהרויח שהות עם המשפחה. אשמח להיות לעזר חודש טוב ובשורות טובות

האם יש סיכוי לאהבה?

רקע:הכרתי את בעלי באמצעות חברים משותפים הוא מאוד מצא חן בעיניי מהרגע הראשון.פגשתי אותו בתקופה שכבר הייתי לחוצה להינשא .התהליך שעברנו מיום הההכרות ועד לקביעת מועד חתונה היה מאוד לא שגרתי כלומר לא היתה הדדיות ברגשותינו.כנראה שרציתי יותר ממנו.לא היה בידי הידיעה כיצד בוחרים חתן לא שאלתי שאלות.החלטתי להתחתן !מצאתי בחור שמוצא חן בעיני וזה הספיק לי.מפה לשם נכנסתי להריון!!(כפי שתכננתי)פעלתי בקלות דעת נוראית.סך הזמן שיצאנו עד החתונה היה כארבעה חודשים, שבמהלכה הנקודה המרכזית שסביבה רבנו היה בנושא רזון.הוא כל הזמן ירד עליי שאני צריכה לרזות.זה לא מצא חן בעיני!כל מה שהיה עליי להוריד היה סך הכל 5 קילו לא יותר !נראיתי מצויין למרותם.וכל מה שהיה לו לדבר איתי זה על כמה הורדתי ומה אכלתי היום ומה יש לי בפה וכו'...ממש חייתי תחת משטר דיקטטורי.סבלתי .אבל אהבתי אותו!חשבתי שזה יעבור לו!הרגשתי דחויה בתוך היחסים.תחושת הדחייה הובילה אותי לספר לו כמה הייתי נחשקת עם החבר הקודם שלי.אך נדמה היה שלא מקשיבים לי.אז המשכתי לדבר על האקס.ואז קרה הנורא מכל נכנסתי לפרטים אינטימיים מדי ביחסים הקודמים .וזה קרה כבר אחרי החתונה .ומאז עברו עשר שנים נולדו לנו ארבעה ילדים מקסימים והוא עדיין שונא אותי.ולא סולח ולא שוכח.זוכר לי מילה במילה.מתנקם בי בעקרות רגשית.בנה חומה בצורה לליבו.מזלזל בי.ועוד כהנה וכהנה מיני גיהנום .הגעתי היום לנקודה שזהו עד כאן!זה לא יכול להמשך יותר.מוכנה לעשות ניסיון אחד לפחות לגישור לטיפול לפני שאחליט על פרידה -גירושין.למען הילדים לפחות.האם יש סיכוי שהוא יסלח ?האם יש סיכוי לבנות אהבה אחרי כל הזמן הזה?אודה על תשובתכם.יישר כח על פועלכם.

תיקון הליבה

שלום לך אפרת ושבוע טוב, אני רואה כאן מערכת משפחתית שבה לבן הזוג חשיבות גדולה למראה החיצוני של אשתו ,ומנסה לעזור לה להיראות כפי שהוא רוצה וחושב ,ולא יודע שכך לא עושים, במערכת הזו יש אשה שאינה בטוחה בעצמה ,פגועה ופוגעת בחזרה , בן חזוג הפגוע מעניש ואינו שוכח את הפגיעה. האשה לא יכולה לשאת יותר ורוצה עזרה. במקום לחשוב על פירוד יש צורך להתחיל במלאכת התיקון כבר עכשיו, אותך להעצים ואת בעלך ללמד לתת לך מקום , ולאחר מכן תפגשו ממקום אחר,פתוח ובהיר. כבר עכשיו תתקשרי ליועץ שיהיה מקובל על שניכם ושיהיה לכם בהצלחה, יפה בן דוד 050-3620833

איך ליצור שיחה?

שלום! אני נשואה כשנתיים ויש לי בת מתוקה ברוך ה'. בעלי חם,אוהב, מסור ואכפתי . אבל יש פער גדול ביננו אני אישה שאוהבת לחשוב , להרגיש, לשתף ברגשותי, לדבר על רגשות ולהתעמק בהם. לשוחח על נושאים 'ברומו של עולם' להתעמק בנושאים רוחניים וכדו'. תכונות אלו הן דומיננטיות מאוד באופיי ואני שואבת מהם כח ועושה לי טוב לדבר, לשתף וכו' בעלי שונה ממני הוא אדם זורם, חלק הומוריסט ולא אוהב להתעמק בדברים ולא "לחפור על כל דבר" כדבריו. אני מרגישה ריקנות בזוגיות היא נראית לי שטחית והקשר לא איכותי. קשה לי שחלק שהוא כה מרכזי באישיותי לא בא לידי ביטוי וזה מאוד מתסכל אותי מה אפשר לעשות חשוב לציין שנסיונותי להביא אותו לידי שיחה' עמוקה' יותר נגמרת לרוב בכעס רב ותיסכול מצידי וחוסר הבנה מצידו

צורך בשיחות אינטימיות?

שלום לך את אומרת שאת אוהבת לשוחח על נושאים ברומו של עולם לחשוב, להרגיש ולשתף ברגשות ולהתעמק בהם, ואילו בעלך לא אוהב להתעמק הוא זורם יותר, ועלייך זה מקשה מאוד,,, ישנו שוני בין מרבית הגברים והנשים בקשר לשיחה ולהחצנת רגשות, ועל כך ניתן להתגבר , אשה יכולה למלא את החסר בשיתוף חברה או בקבוצה חברתית . אך אני קוראת כאן בין השורות על חוסר בשיחות אינטימיות , האם זה נכון? ואם כן לבחון את הסיבות לכך אשמח לעזור בן דוד יפה

זיהוי מוקשים..

שלום לחברים גולשי הפורום! ברצוני להתייעץ אתכם באופן כללי על טיפול מסוים. אך אבקש לקבל התייחסות בעיקר מהחברים שעברו את ההכשרה המתאימה והשערותיהם מבוססות יותר על ידיעה וניסיון ופחות על תחושות לא מבוססות המאפיינים פעמים את שנות הייעוץ והלימוד הראשונות. ואמנם וודאי שאחכים מכל אחד ואחד, אבל לתועלת העניין שעולה מטיב השאלה הייתי שמח להתייחסות של הותיקים והמנוסים יותר בתחומים הלוונטים. אני מדבר על זוג בני 33 (בעל) 34 (אישה) שנפגש איתי לפני כמה חודשים 2 פגישות והפסיקו, בשל סיבות שונות. במשך כל התקופה האישה ניסתה לחזור, הבעל אמר מחר ומחרתיים. בסופו של דבר האישה הגיעה אלי כיום לאחר שבוע סוער. כל זה רק רקע קצרצר ולא רלוונטי במיוחד. מדובר בזוג רווי באלימות "הדדית", היא מחטיפה לו והוא לה, שניהם משליכים לעבר בן הזוג מים, צלחות וכל מה שראוי ולא ראוי למאכל אדם. (בירור מעמיק לא מצא סכנה ממשית מבחינה פיזית "נצפית" לאחד משני הצדדים). שניהם על אותה פלטפורמה, צרכים זהים, תחושות ביזיון והשפלה וכל שאר מרכיבי סיכון. מה שמעניק יתרון נחמד מבחינה טיפולית. שניהם באו מבתים "מאותגרים ומאתגרים", אבא ברח, אימא הלכה וכו'. על שניהם עברו חיי סבל, וכמובן שניהם קיבלו את מה שממנו ברחו - הנדירקס בהתגלמותו. חשיבה מאוד ליניארית וקושי גדול "להתחבר" לחשיבה מערכתית, למרות ההצהרה לרצון להבין. ובעיות משפחות מוצא. אינני שואל כרגע על דרכי טיפול. לי חשוב לדעת על כמה סימפטומים ומאפיינים שאולי קיימים ואמורים להרחיב את הטיפול לתחומים מעבר לייעוץ. א: האישה מפונית גוש קטיף, התעלפה כמה פעמים בעבר, לקחה כדורים נגד חרדות. כיום היא לא מפסיקה לבכות בבית ובקליניקה. מדובר בבכי היסטרי שמתעורר כל כמה דקות לכאורה בהקשר לדברים שמעלה, אך ללא כל פרופורציה "בחווייתי", ובעיתויים שגם אם מעוררים תחושת אכזבה או צער, אך הבכי עמוק יותר והיסטרי מאוד. כמה פעמים הוא בא בקיצוניות לאחר רגע של צחוק. ב: עדיין האישה - התפרצויות כעס בלתי נשלטות. מודעות וחרטה ושוב כעס בביטויים קיצוניים. ג: הבעל - אומר שלקח כדועי הרגעה בעבר, לבקשת אשתו הוא הבטיח ששוב יקח אך לא לוקח. כעסים שבאים לידי ביטוי ביריקות על אשתו, קללות הגסות ביותר (אדם דתי - מתחרד). אומר שעדיין סובל מפטירת אביו לפני שנה וחצי, וקשור קשר טבורי עם אימו "שכמובן" כמו בסיפורים מסיטה אותו נגד אשתו. ד: הבחור עוזב את עבודתו מידי כמה שבועות, פעם עם פרנסה ופעם לא. פתאום קם בבוקר ומציע "בואי ניסע להודו", וכל הזמן הוא נמצא בסוג של "בריחה". ה: אשתו (בשיחה שהיתה לנו היום) אמרה בין דבריה שחששה לו היום בבוקר ולמרות שאינם מדברים היא שאלה אותו אם הכל בסדר כי היה נראה מרושל אחרי שנסע לאיזה חור בארץ וחזר. והוסיפה "אני מכירה אותו הוא עוד מסוגל להתאבד". עד כאן בקצרה. ושוב, אינני שואל איך להתמודד מבחינה טיפולית, למרות שבוודאי יש אנשים מנוסים וחכמים שתמיד מוסיפים. אך אין כאן תמונה שלימה כי זאת לא המטרה. המטרה היא לשאול על הסימנים השונים שאולי אמורים להדליק נורה שכדאי להתייחס אליהם בחשיבות יתירה בטיפול מקביל או אחר? בתודה מראש ובכבוד רב אביחי כהן

להפנות לגורם טיפולי

שלום לך, לפי התמונה שאתה מתאר, יש צורך להפנות את בני הזוג לאיש מקצוע מוסמך שמטפל בתסמונת חרדתית , די בעייתי ליועץ נישואן לייעץ לזוג שצריך טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי, עלינו כאנשי מקצוע אחראים לדעת גם מה לא מתאים לנו לטפל ולהפנות לאגשי מקצוע מתאימים בהצלחה יפה

יחסי הורים וילדים נשואים

שלום, אני אחות בכורה ל-2 אחיות, שלושתינו נשואות, גדלנו בבית עם אבא קשה שיכל לצעוק ולהעביר ביקורת כל הזמן ומצד שני להעניק הרבה מבחינה גשמית, לאחר הנישואים באופן שיטתי הוא מעביר בקורת על הבעלים שלנו כדי שנדע "מה צריך לתקן" ובעקבות כך אחת האחיות כמעט והתגרשה. בתור אחות בכורה בסיטואציות שאבא שלי היה מעיר או מדבר נגד הבעלים הייתי מצדדת באחיות שלי ובמקרה האחרון כשראיתי שהדיבורים יכולים להביא לפירוק משפחה התקשרתי ואמרתי בצורה מכבדת שאני חושבת שאין מקום לדיבורים האלו והסברתי שזה משפיע וגורם לסכסוכים אבא שלי לא מסוגל לקבל ביקורת כל מילה הוא מפרש כחוצפה וכחוסר כיבוד הורים וטוען שמותר לו להגיד הכל. מה צריך לעשות במצב כזה?

משפחתכן מעל הכל

שלום לך יעל, עומדים כאן על הפרק שני נושאים חשובים: 1.כיבוד הורים 2.שלמות משפחתכן, משמע שלום בביתכן. כיבוד הורים ניתן לקיים גם בלי פגיעה בזוגיות שלכן,ניתן לפנות בצורה מכובדת לאביכן עי"י קביעת פגישה מחוץ לבית עם כוס קפה ועוגה ולהסביר בצורה חד משמעית ,שאתן מכבדות אותו ורוצות להמשיך לבקר, אך לא מוכנות לקבל ביקורת שעלולה להרוס את נישואיכן, אם לא תהיה הסכמה ניתן למעט בביקורים עם כל הכאב, או להמשיך לבקר ולהתעלם מהערות אביכן, שלמות משפחתכן לדעתי היא מעל הכל ואין לגרום לה להתערער בשל טעות של ההורים בהצלחה יפה

תסכול של אמא - איך יוצאים מזה ?

אני אם ל- 6 ילדים בגילאי 0.5-11. לצערי, אני מרגישה שאני לא שביעת רצון מהיחס שאני מעניקה לילדיי, ואני מסתובבת עם הרבה נקיפות מצפון. למדתי לתואר ראשון בחינוך ולאחר מכן למדתי בקורסים רבים של הנחיית הורים, אני בוגרת של ינ"ר ועוד. במילים אחרות - מבחינת ידע- אני יכולה אולי לפתוח סדנא ולמסור הרצאות... ואכן, הרבה חברות ומכרות אוהבות להתייעץ איתי, ולהחמיא לי על התובנות, ההארות והחיזוק ומחשיבות אותי לאמא מסורה ומשקיענית. אבל אני, בתיפקוד האישי שלי בבית מרגישה שאני עושה המון טעויות ועוברת על הרבה מאוד כללים בחינוך ילדים. אני חלשה בלהתמודד עם מצבי לחץ, ולצערי, אני רוב הזמן בלחץ גם כי אני עובדת גם מחוץ לבית, והזמנים שלי לעומת המטלות הרבות - מאוד דוחקים. (כרגע יש גם תינוק קטן שתופס את הידיים וזה עוד יותר מחריף את הבעיה..) וגם כי האופי שלי קצת לחוץ ומלחיץ ורוצה להספיק הכל, מושלם וכמו שאני רוצה. אני מוצאת את עצמי גוערת, מעירה, מבקרת משדרת לילדים שהם מרגיזים, קטנוניים, מפריעים וחסרי תועלת. אני מודעת לטעויות שאני עושה, ובכל זאת - אני מרגישה שאני לא שולטת בדחף הזה. ואז בערב, כשהבית שקט עולים וצפים לי כל הטעויות שעשיתי היום, והלב כמעט מתפקע. זה מפריע לי מאוד כי זה קורה הרבה מידי פעמים. כמובן שיש זמנים בהם אני נינוחה ואז אני משתדלת להרעיף את כל כישוריי ואנחנו יושבים יחד צוחקים ויוצרים. אבל הרבה מידי פעמים אני מוצאת את עצמי כאמור כמו קיטור בבית ואני לא מרוצה מהאווירה הכללית. בדרך הטבע, אני מוצאת את ילדיי מגיבים בדומה לי אחד כלפי השני בלחץ, כעס וחוסר סבלנות ואז אני עוד יותר מכה על חטא. (ראוי אולי לציין שגם אני גדלתי בבית שגם בו היו הערות, כעסים, ושדרים דומים לילדים) עוד אציין שהיחסים עם בעלי תקינים ומצויינים והוא אבא ובעל נפלא. האם יש משהו שיכול לעזור לי לצאת ממעגל הקסמים הזה ולהגיע לשינוי אמיתי, משמעותי בתחום המעשי ?

קודם לעשות ניקוי כלים

שלום לך יקרה, ותודה על השיתוף, את מציינת שיש לך יידע תיאורטי עשיר בחינוך, בהנחיית הורים וגם לימודים בינר ובכל זאת לדעתך את טועה בהתנהלותך מול הילדים, להרגיעך,כולנו טועים,ומרבית הטעויות לא נובעות מחוסר ידע תיאורטי בחינוך,אלא ממקום עמוק יותר ופחות מודע, רישומי העבר מסתבר אחראים גם כן לטעויות ההוה, ובמשפחה כשיש מחוייבות ויש רגשות רבים ,די קשה להתנהל רק על פי התיאוריה וההגיון, אז קודם תקבלי את הטעויות שלך ,תסלחי לעצמך ותמשיכי הלאה. לעבודה פנימית, עבודה פנימית ,משמעה ניקוי כלים , את מזהה יופי היכן את נופלת ,וזה נהדר לתהליך ,בתנאי שלא תכי על חטא,תסלחי לעצמך ותמשיכי הלאה, תבררי האם יש תכנון זמן נכון,האם את מתכננת פעילות רבה מידי בתוך פרק זמן קצר מידי ואז יש תסכול, תבדקי דרך לטפל בפרפקציוניזם שלך, ואולאי חלק מהלחץ ירד ותהיי כלי ראוי להכיל את התיאוריה שלמדת וליישמה, אשמח להמשיך לשוחח איתך על כך בהרחבה, בברכת שנה טובה יפה בן דוד

קצר תקשורת הבנת הנאמר

יש פעמים בהם בעלי ואני לא משדרים על אותו גל כדי להסביר את עצמי אתן דוגמא אני יכולה לחכות לבעלי בלילה עד מאוחר מאוד שיחזור מחתונה של חבר מחוץ לעיר על אף שאני מאוד עיפה והוא יודע זאת וכשהוא מגיע הוא נכנס הביתה ללא אמירת שלום ואני נגשת עליו ואומרת לובעדינות לא אמרת שלום ... אז הוא "נזכר" ואמור לי שלום מה נשמע ?ולאחר מיכן כשאני מנסה קצת לדבר איתו אין עם מי לדבר הוא חייב לבדוק מה יתחדש בעולם בשעות שלא היה בבית ואז כשאני מנסה למשוך את תשומת ליבו לכך שחיכתי לו ואני רוצה שיתיחס עלי הוא מתעצבן ואומר לי "מה עובר עליך,משוגעת " אני נפגעת ונכנסת למיטה ומתרחקת לצד ואז הוא ניגש עלי ואומר לי מה קרה לך מדוע את מתרחקת ממני? מה את נעלבת לי ,התכוותי בצחוק .הדברים הללו וכדומיהם מפרעים לי מאוד מאוד .כל פעם כשזה קורה אני בוכה והוא מנסה להבין מה קרה ולהרגיע .אני יודעת שביעוץ קצר אנחנו יכולים לגמור עם הדבר הזה אך מפחדת להציע לו את הרעיון הזה תודה רבה מראש.

לנסות לעבוד על המובן מאליו

שלום לך את הצגת כאן דוגמא טובה לכך שהמובן מאליו בשבילי אינו בהכרח מובן מאליו לבעלי, והציפיות שלי אינן ידועות בהכרח לבעלי , לעיתים אנו מצפים מהאחר שיתנהג לפי אמות המידה שלנו , מתוך הנחה שאלה אמות המידה שלו, וכאשר אינו פועל כך אנו מאשימות , כועסות ונפגעות , יש אפשרות לא להיפגע , לא להאשים ולא לכעוס מתי? כשתבחרי שבמקום להיפגע או לכעוס או להאשים , לקבוע פגישה עם בעלך בזמן שנוח לשניכם ותשוחחו על הדברים, איך לשוחח כך שהדברים ישמעו? איך לשוחח בלי להאשים? יש צורך ללמוד כיצד לתקשר נכון במידה ותרצי את מוזמנת להתקשר ל: יפה-0503620833 בהצלחה

האם לפרק את הנישואים?

שלום רב, אני נשואה 5 שנים יש לי שני ילדים ברוך ה' בת 4 ובן שנתיים. לצערי ביני לבין בעלי כשיש מחלוקות ואפילו ברמה הכי פעוטה או כשמשהו שקשור אלי וזה לא מסתדר הוא מתחיל לנבל את הפה ולהעליב אותי בהערות פוגעות גם ליד הילדים. לאחרונה הוא הרים עלי יד כשהעיף לי את הפנים וזה גם קרה ליד הילדה. מעבר לזה, ובאופן כללי הוא אבא מקסים, ובעל טוב. ההרמת יד היתה הקש ששבר את גב הגמל, האם לפרק את הנישואים? ואיך הילדים יקבלו את זה? מצד שני לאיזה מציאות הם יגדלו שאבא מדבר בצורה כזאת מגעילה ופוגעת לאימם? או שכדאי ללכת לטיפול זוגי ולנסות להציל את הנישואים האלה? או שעל אלימות מילולית עם נטייה גם לפיזית אין על מה לדון. תודה רבה

לא לאלימות

ערב טוב דנה. את מתארת כאן מצב של אלימות מילולית שהתפתחה לאלימות פיזית, לא מגיע לך לספוג זאת נקודה. תחילה הבהירי זאת לעצמך .ואמרי לעצמך בקול רם ,:"לאף אחד אין זכות להיות אלים כלפי" הבהירי זאת חד משמעית לבן זוגך ובקשי ממנו שייגש לטיפול לבד ובייחד. היי חד משמעית ,זיכרי שאלימות זו עבירה פלילית ואת יכולה להגיש תביעה .אם ברצון בעלך להציל את הזוגיות עליו לגשת לטיפול לבד ובייחד , זה אינו נתון לויכוח ,מתוך תקוה שיגלה רצון לשפר ולהשתפר תוך כדי עבודה ואז דברים משתנים ... מדברייך לא מובן האם בעלך מוכן ללכת לייעוץ, במידה שלא ישתף פעולה אל לך להמשיך לשהות שם את יכולה להתייעץ טלפונית עם "יד שרה" קיים גוף שמטפל במקרה אלימות במשפחה, כך שמעתי שיהיה בהצלחה

מריבות

בס"ד שלום רב, אנו זוג נשוי 6 שנים עם 2 ילדים. רציתי לשאול באופן כללי - מה ניתן לעשות כאשר משהו מכעיס את אשתי היא מיד נכנסת לצעקות האשמות ומנהלת מריבה כאילו אין מחר, ואני מנסה לומר לה בואי ננסה להירגע ולנהל דיאלוג..., אבל היא אומרת לא רוצה לנהל דיאלוג... וזה כואב לי וכו'... ולא רוצה לשמוע תירוצים, ולא נותנת לי בכלל מקום, ולא משנה עד כמה אני מנסה להפשיר את הכעס שלה ולא להשיב לה מלחמה (מה שכמובן עולה לי בתסכול פנימי איום) היא מנהלת מלחמה על כל דבר, ושוב "כאילו אין מחר" וללא שום התחשבות במצב הרגוע שהיה לפני זה. והיא גם טורקת טלפונים. מה ניתן לעשות לגבי הטריקות ? האם אני אמור להתקשר אליה בחזרה ולנסות להרגיע אותה ? בתודה מראש.

עבודת מידות אישית

שלום לך, בזוגיות כל אחד מבני הזוג עובד על המידות שלו , אינך יכול לעבוד על מידת הכעס של אשתך, את העבודה עליה לעשות בעצמה כשתרצה, ואתה יכול לברר איתה לכשתרגע מה היה שם , לכעס יש סיבות רבות , הכעס יכול להיות רק קצה קרחון , יש צורך לגשת לייעוץ יחד כמובן בהצלחה יפה-טל:0503620833 יועצת נישואין מאמנת אישית

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130