בגין מצב כלכלי לא פשוט, אני חפץ להעתר להצעה לעזוב את הארץ לפחות לשנה, ולעבוד בחו"ל. יש לי ב"ה אשה וילדים, וזה בלתי אפשרי לקחתם עימי. גם משום שהם מסודרים במקומות לימודים, ועוד יותר מכך באיזור אליו אני מתעתד לנסוע אין מסגרות לימודים מתאימים, זה פשוט חור נידח בקצה העולם. התקשורת תהיה קשה והמפגשים שלנו יהיו במקרה הטוב נדירים וקצרים. יש לי זוגיות טובה עם אשתי, אולם אני חושש שהניתוק הזה מהווה סכנה. הלבטים שלי הם קשים משום שאני חושב על כך שאשתי תיוותר כאן לבד ותאלץ להתמודד עם כל מיני סוגים של בעיות, בעוד אני אהיה רחוק כל כך ולא אוכל תמיד להיות לה לעזר. אולי לכם יש נסיון בתחום, ותוכלו קצת לעזור לי בשיקולים.

שלום לך, משולם, כדי לענות חסרים לי פרטים שאינם מוזכרים בפנייתך: בשיקוליך בלטה מאוד ההתחשבות באשתך והרצון למנוע פגיעה בה, אך למרות זאת לא שמעתי מה עמדת אשתך לגבי אפשרות נסיעתך לבד לחו"ל והשארתה עם הילדים כאן. מה היא מרגישה כלפי נסיעתך? מה כבר ניסיתם לעשות כדי לפתור את המצב הכלכלי כאן בארץ בלי להתנתק זה מזו תקופה ממושכת כל כך? האם התייעצתם עם מומחים בהיחלצות ממשברים כלכליים, כגון אנשי ארגון "פעמונים" (מומלץ מאוד!)? מה חושבים ילדיכם על אפשרות נסיעתך? מתוך הקשר הדברים לא היה ברור לי למה התכוונת כשכתבת "התקשורת תהיה קשה והמפגשים שלנו יהיו במקרה הטוב נדירים וקצרים" - האם זה יהיה המצב כשהמשפחה תהיה בחו"ל או שהכוונה למצב שהמשפחה נשארת בארץ? ועוד: למה אתה מתכוון כשאתה כותב "שהניתוק הזה מהווה סכנה"? בכל אופן, לענ"ד הפתרון הנכון של הבעיה שהעלית הוא רק אותו פתרון שלגביו שניכם גם יחד תרגישו טוב, ושיתן תשובה לכל הבעיות שעלולות לצוף, אם אכן תשהה הרחק ממשפחתך. בהחלטתכם על הפתרון הרצוי נסו לשקול בצורה מדויקת ככל האפשר את ה"הפסד" העלול להיגרם בכל התחומים בעקבות נסיעתך לחו"ל והפרידה מהמשפחה לעומת ה"רווח" שהיא תביא. בברכה שבס"ד תקבלו את ההחלטה הטובה ביותר לכם, נחמה פריש, גבעת שמואל

שלום. תודה על האתר. תודה ליועצים וכל העוסקים במלאכת השכנת השלום והשמחה בבתי ישראל. ותודה גדולה על התשובות שקיבלתי בעבר. קראתי כאן תשובות אך לא מצאתי תשובה מדויקת לתסכולי. ולכן אני מוסיפה את שאלתי. כשמגיעה אלינו הזמנה על ארוע במשפחה שלי מתחיל האקשן בבית. במשפחתי רוב השמחות הן של בני דודים. (למשל: בר מצווה או חתונה של בן דוד) ואצל בעלי רוב השמחות הן של אחיינים שלו. הוא סובר שאי אפשר ללכת לכל הבני דודים. הולכים רק לשמחות של קרובים מדרגה ראשונה. אך מאחר ואצלינו עדיין אין אחיינים, אם אלך רק לשמחות של אחיינים זה אומר שב10 שנים הקרובות אני הולכת רק לשמחות במשפחה שלו. דיברנו, והסברתי לו שמכיון שבמשפחתי אין שמחות של אחים ואחיות שלי שמזמינים (אחיינים) אצלי הקשר עם הבני דודים הוא כמו אצלו עם אחיינים. בקיצור, אין בינינו הבנה בעניין הזה. ובנתיים כל פעם שיש ארוע במשפחה שלי (כנ"ל) הוא לא מסכים לי ללכת. ואז מתחילות ה"חגיגות". מה לעשות כדי להבין?

התחשבות ברצונותיו של בן-הזוג לגבי שמחות משפחתיות

שלום מיכל. ראשית, לא ברור לי, האם בעלך לא מסכים שאת תלכי לשמחות שלבני דודייך או שהוא נמנע מללכת איתך. בני הזוג צריכים לכבד זה את דעות זה ורצונותיו ולהיענות להם. אני מבינה שלך חשוב להשתתף בשמחות המשפחתיות ולהתראות עם בני המשפחה הקרובים והרחוקים, ואילו בעלך דוגל במדיניות שונה. המטרה בזוגיות, כשעומד בפניהם אתגר כלשהו - למצוא פתרון שישביע את רצון שני בה"ז. לשם כך חשוב לשוחח ולהבין מה עומד מאחורי הדעה / הרצון של בה"ז. אולי זה היה הדפוס בבית הוריו של בעלך - ללכת רק לשמחות של קרובים מדרגה ראשונה, אולי משפחתם ברוכת אחים ואחיינים, וגם בני דודים לרוב, ואין ביכולתם לעמוד בעומס הן מבחינת הזמן והן מבחינה תקציבית. ואילו משפחתך מצומצמת יותר והורייך חיזקו בכם את הרצון לשמור על קשר הדוק עם קרובים רחוקים יותר. יש משפחות שאוהבות לשמור על קשר מאוד הדוק בין קרובי המשפחה גם הרחוקים, ויש שלא. אולי דווקא למשפחת בעלך היתה "אובססיה" של מפגשים תכופים עם קרובים מדרגה שניה ואילך, שבעלך לא מצא בהם עניין והוא משליך את הרגשתו בנושא גם עלייך. אולי הוא מעדיף את השקט של הבית, או שחושש שיציאות מרובות לשמחות יקשו על ערבים פנויים שלכם כזוג. חשוב שתסבירי את חשיבות העניין לך, ותקבעו מדיניות משותפת: תנסי לבדוק איתו מה יעזור לו בכל זאת כדי שיסכים ללכת איתך לשמחות אלה. אולי לחלק מן השמחות יאפשר לך ללכת בלעדיו, וגם זה יספק אותך. ואולי גם את תסכימי למענו לדלל חלק מן השמחות, אם הן אכן תכופות מידי ומכבידות על זוגיותכם. או לנכוח בשמחה זמן מקוצר יותר. בהצלחה רבה נחמה פריש יועצת נישואין 0547680545

אנו זוג חרדי נשואים כ4 חודשים ואני שם לב שבזמנים שאישתי אסורה אנו רבים יותר וכתוצאה מזה אנו נכשלים במגע וכו'. ניסינו כמה פעמים ללמוד את ההלכות ולבצען אך שוב ושוב אנו נכישלים וזה משגע אותי כי לפעמים זה נראה שאין לי עזרה כל כך בזה. אני יודע בודאות שגם היא רוצה לא להיכשל אבל לפעמים היא מרגישה תשוקה למגע. אני בבעיה אני ממש אוהב אותה וזה ממש קשה לי לראות את זה לאחרונה היה ליל טבילה ולאחר 2 ימים היא נאסרה זה היה ממש קשה למרות שניסינו והצלחנו להתגבר הרבה ולאחר 2 שבועות עוד ליל טבילה ולאחר יום שוב פעם היינו אסורים וזה ממש שיגעון. גם ניסיתי לדבר איתה שזה בסדר ויהיו זמנים טובים יותר ואני יפנק וכו ואנחנו מנסים ממש ונכשלים ותוך כדי לפעמים רבים ואני ממש תופס את עצמי. אני שם לב שהיא לחוצה גם מהעבודה וזה מתסכל אותי שאת הלחץ הזה צריך להביא לבית ולריב בגללו הכשלונות שלי הורגים אותי ממש שלפעמים אני חושב שאין לי בזה מספיק תמיכה מצידה שכל אחד צריך לעודד את השני בזה ולא רק אני אותה רציתי לשאול גם אם יש מה לחשוש ממה שעשיתי או תיקון פשוט זה ממש לא נעים לי לדבר על זה והייתי מעדיף שרב יענה לי על הצד ההילכתי וגם חוות דעת ממומחים תודה רבה על הכל

חשוב בירור הלכתי ורפואי - שמא אין כאן איסור נידה

שלום לך, אורי, ויישר כוח על רצונך לפתור את הבעיה שמטרידה ודאי זוגות נוספים. המצב שאתה מתאר, בו אשתך נאסרת מחדש ימים ספורים לאחר הטבילה, דורש בירור הלכתי ורפואי כאחד, שכן בד"כ האשה במצב טהרה כשבועיים אחר הטבילה. האם שאלתם רב, האם אמנם אתם במצב איסורי כל-כך סמוך לליל הטבילה? יש אפשרויות נוספות, כגון פצעון, שאינו גורם לנידה, אך מצריך טיפול רפואי קטן, וכו'. המלצתי לכם לפנות לגורם הלכתי שבקיא גם בצד הרפואי, כגון מכון פוע"ה בירושלים (02-6517501, או 1800071111) שיפנה אתכם לבירור רפואי כדי לבגדיר האמנם מצבכם איסורי בכלל, ולתת לכם פתרון למצב זה. בכך גם יקל עליכם מאוד נושא ההרחקות, שכן תהיו מותרים זמן רב יותר, המתח ירד מאוד, ויהיה איזון נכון בחייכם בין הגשמיות לרוחניות. בהצלחה רבה, נחמה פריש, יועצת נישואין ומדריכת כלות.