מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 29/09/2020 י"א תשרי תשפ"א
אברהם שטרן

אברהם שטרן, B.A

קבלת קהל

איך ניגשים לטיפול?

כל הכבוד לכם על פורום חשוב זה כסטודנט בפרקטיקום יש לי הרבה "פרפרים" לפני שאני פוגש זוג, גם הדברים עדיין מטושטשים ולא ברורים, חשוב מקום שיהיה אפשר לקבל גם את ההדרכה וגם את הביטחון. פנו אלי זוג בטלפון (עדיין לא נפגשנו), בכדי לבדוק אם המקרה מתאים לי שאלתי מה הנושא? הנושא הוא: האישה לא מסתדרת עם חמותה. אבקש את עזרתכם, בהבנייה של הטיפול, תעשו לי קצת סדר איך אני מתחיל ומתקדם עם הטיפול, השאלה היא לגבי ההבנייה. תודה רבה רבה שמואל

קח את הזמן שלך, ובנה לך את הסגנון האישי שלך.

שלום לך, שמואל. הדברים עדיין מטושטשים ולא ברורים לך, ואתה מבקש הדרכה וביטחון. אמרו חז"ל כל ההתחלות קשות, כך שזו תופעה מוכרת ואתה בחברה טובה. לסיום דבריך אתה מבקש: א' עזרה לעשות סדר. ב' איך להתחיל. ואכן כשתקבל הדרכה בנושאים אלו, תהיה יותר מסודר ומובנה, וגם רמת המתח והפרפרים ירד - דבר שלדעתי לא צריך להיות, ואם זה קורה אתה צריך לשאול את עצמך למה זה קורה לי? זה איתות מסוים! במקרה העכשווי זה מאותת לך שאתה לא מסודר, ואכן אתה פועל בהתאם. לגופה של שאלה: אכתוב לך מה שנראה לי מניסיוני עם עצמי ואתה תיקח מה שמתאים לך. בקורסים לומדים לנתח תמונת מצב באופן שלוקח בחשבון את כל מכלול הזוגיות ואת המערכתיות וכו', למדנו שיטה-דרך איך לאבחן ולנתח, ואיך להוביל את מה שניתחנו, באופן ברור מדיוק ושיטתי. כשמקבלים מקרה ספציפי קורה בלבול: "איך בעיה ספציפית זו משתלבת לתוך כל המכלול והשיטה שלמדנו, המטופל לא מעניין אותו מכלול ומערכתיות ושיטה, הוא בא עם הבעיה שלו ורוצה פיתרון!" לא צריך להתבלבל, צריך לומר למטופל מתוך שידור אמפתיה למצוקתו, שבכדי לטפל בבעיה הספציפית צריך לבדוק את כל המכלול, הצע לו לעשות זאת ביחד - בוא נציב קודם את כל המפה של הזוגיות ואחר כך נצביע על הבעיה, נמקד אותה ביחד ונציב יעדים ומשימות לפתור את העניין, תוסיף שחשוב להתייחס במקצועיות לעניין ולכן זה יכול לקחת כמה פגישות. מטופל רגיל ישמח לשמוע ולקבל זאת, הוא ירגיש שאתה מתייחס אל דבריו בכובד ראש ובמקצועיות, זו הדרכה לגבי איך להתחיל. לגבי הסדר, אין תשובה חד משמעית, מה שנקרא סדר אצל אחד אצל השני נקרא בלגן, ואצל השלישי זה בכלל חשבונאות מיותרת, כל אחד צריך לעצב לעצמו את הסדר שלו. קח את הזמן שלך, שב עם כל החומר, ובדוק איזה נושאים מדברים אליך יותר, למה אתה מתחבר, עצב לעצמך סגנון אישי ואולי אפילו ייחודי, סכם את הדברים ועלה זאת על הכתב כטופס דו"ח או באיזה צורה שאתה אוהב, באופן מסודר. התחל עם כמה שיותר פרטים ופריטים, ובהמשך תסנן את מה שנראה לך מיותר, עד שיהיה לך בסיס טוב, בהמשך כשתוסיף ללמוד תוסיף עוד דברים לבסיס זה. מה שצריך להנחות אותך בכל תהליך ההבניה, זה האם אתה אוהב את זה? אם זה עומד בנורמות ובערכים שלך? והאם נראה לך שבשעת טיפול אתה תזרום עם זה בנוח ברוגע (בלי פרפרים וחרקים). סדר לעצמך טפסים או טבלאות, בקשר לאבחון, באופן שאחר כך יהיה לך ביד דף שייתן איזה שהוא תמצות של המקרה באופן ברור, סדר את זה גם באופן שזה יקל עליך בעבודה איתם, שהדף ייתן לך תמרור לאן ללכת בפגישה. סדר לעצמך גם טופס פגישה, עם כל מה שלדעתך צריכה כל פגישה לכלול, בתחילת פגישה, בפגישה, בסיום פגישה. הוסף סיכום לכל פגישה עם מה יצאו בני הזוג? מה נוסף להם? כתוב לעצמך בצד באיזה מקום או על דף פגישה, את כלי הטיפול שאתה משתמש בהם, כמו שיקוף, סיכום, אמפתיה, מערכתיות וכו', כך שתזכור והדברים יהיו מוגדרים. לסיום אל תשכח: "אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם-כן נכשל בה", מה שחסר לך זה בעיקר מיומנות, התחל להתאמן וזה גם יבנה לך את הסגנון האישי שלך, אל תשכח מידי פעם לסובב את הראש אחורה לבדוק ולבקר את עצמך מה צריך לשכלל ולשפר. אם תרצה הדרכה ספציפית בנושא מסוים, תכתוב ובעזרת ה' אשתדל להיות לעזר. בהצלחה רבה אברהם

גיבוש תוכנית להדרכת חתנים

שלום לכם! בימים אלו, יחד עם אחד מגדולי המחנכים בישיבות הגדולות, אנו עובדים על גיבוש תוכנית להדרכת חתנים, תוכנית מקצועית שתתן מענה לאתגרים שחתן עובר בתקופת החתונה. בשלב זה אנו בונים תמונת מצב של חתן, פירוט וניתוח ההתמודדויות והקשיים שחתן נתקל בהם. בבקשה, חוו דעה. מה לדעתכם צריכה תוכנית כזו לכלול? מה לדעתכם הקשיים איתם מתמודד חתן? איזה אתגרים ומשימות צריכים להציב לחתן? אמרו כל אשר בדעתכם ועל לבכם, זה יהיה לנו לתועלת גדולה. בכל הכבוד והערכה אברהם

אולי בכל זאת כדאי לפתוח כאן דיון

הרב אליהו שליט"א, שלום לך! אשמח לפגוש אותך ולהחכים [ועם כל אחד מהמציעים את עזרתם], בכל זאת בדיון הציבורי יש מעלות וחידודי דברים שאין בשיחה פרטית, ולכן בנוסף לפגישתי איתך אעלה גם דברים על הכתב. אם הבנתי נכון, הגישה שמנחה אותך בהדרכת חתנים. להקדים רפואה למכה, המכה נגרמת מחוסר "השכלה זוגי", ולכן חשוב ללמדם את המרכיבים של מודל שי"ח, שזה ההשכלה זוגית. אתה רואה את ה"צרות" של חתן, כחלק מתמונה רחבה יותר של הנישואין, תמונה זו צריך להנחיל לחתן ומתוכה הוא יקבל גם מענה ל"צרותיו", דרכך להציב את התמונה הרחבה היא ע"י מודל שי"ח. הגישה שמנחה אותי בגיבוש התוכנית. הדרכת חתנים צריכה להיות ממוקדת, ממוקדת במתן מענה לצרכים ואתגרים הספציפיים, של החתן בתקופה זו. בשלב ראשון, חשוב לי לגבש הגדרה ברורה ורשימה מפורטת, מה הם הצרכים והאתגרים של החתן בתקופה זו. בשלב שני, יוגדרו יעדים ומטלות, בהתאם לצורכי ואתגרי התקופה, שהחתן צריך לדעת אותם ולהשיגם. בשלב שלישי, יבוררו משימות שעמידה בהם תביא למימוש היעדים והמטלות הנ"ל, אותם נלמד את החתן וננחה אותו ליישמם. בסוף, נגבש תוכנית הדרכה, איך להעביר את החומר לחתן. עכשיו אני עובד על השלב הראשון, לגבש תמונת מצב של חתן קלאסי, מה הצרכים והאתגרים העומדים לפניו. אבקש עזרה, בגיבוש תמונה זו, מה לדעתכם: ההתמודדויות של חתן? הצרכים של התקופה? האתגרים שצריך לעמוד בהם? ששון ושמחה ישיגו אתכם אברהם נ.ב. אנו לא מתעסקים בחלק ההלכתי כלל.

"הגנה מן הצדק"

לחברים היקרים שלום, אבקש להתייחס לנושא האתי שהועלה כאן מכמה פנים שכן לוויתי אותו מקרוב בזמן ההתהוות שלו. א. מבחינת פרשנות כללי האתיקה. ב. ברמה העקרונית - היינו גם אם לכאורה כללי האתיקה מחמירים בעניין זה שומה עלינו לעשות שיקול דעת נוסף על מנת לתקן את כלל האתיקה. השאלה העקרונית כמות שאני מבין אותה היא כיצד ינהג יועץ אשר הלקוח שלו מוציא דיבתו רעה ומספר דברים אשר היו או לא היו בקשר הטיפולי ביניהם, באופן הפוגע או עשוי או לפגוע בשמו הטוב של היועץ. במקרה שנידון בפורום זה, המקרה היה שהלקוח ניגש להתלונן בפני רב משותף, על כך שהמטפל התיר לו לעבור "עבירות" מתחום ה"אישות", וברצונו של היועץ לגשת אל הרב ולהעמיד אותו על פרטי המעשה עד כמה שיהיה צורך ורלוונטיות לתיקון העיוות. מעיון בכללי האתיקה של י.נ.ר. עולה כי למרות שחובת הסודיות הינה "אבסולוטית" בכל זאת ישנם מקרים או מצבים יוצאי דופן שאחד מהם הוא כדלהלן: " כאשר החבר הינו נתבע או נאשם במשפט אזרחי, פלילי או דיון משמעתי הקשור לפונה" וכאן נשאלת השאלה מהי ההגדרה של דיון משמעתי האם הוא דווקא בפני ערכאות או כל דיון בפני כל אדם נחשב לדיון משמעתי ובמקרה הנידון הדיון אצל הרב האם הוא נחשב כדיון משמעתי אם אין. שאלה נוספת העולה היא האם היועץ בעצמו יכול לזמן את הדיון הנ"ל או שהאמור הוא דווקא באם קיימת כזו ועדה ובמידה והיא מזמינה אותו יכול הוא לשתף פעולה. אך השאלה המהותית שצריכה להיות נידונת ומבוררת היא מה ההיגיון הישר מלמד על מקרה כזה בו הלקוח פורץ את הדיסקרטיות של הטיפול באופן שפוגע בשמו הטוב של המטפל. נתאר לעצמנו שלקוח שלנו ילך ויפרסם כרזות ברחובה של עיר על כך שהיה איתו קשר מיני או שידול לעבירה הלכתית או פלילית כזו או אחרת האם אנו אמורים לשבת בחיבוק ידיים בשם האתיקה? אינני חושב שיש או שיכולה להיות כזו אתיקה ואם היא קיימת עלינו לתקנה במהירות האפשרית בכדי לא להיתקל במצבי אבסורד מהסוג הזה. עלינו לקחת בחשבון שהתנהלות כזו שלא מאפשרת ליועץ את האפשרות להתגונן סופה שתגרום לנשירה של יועצים טובים ומוכשרים מהתחום שכן "מה להם ולצרה זו" מה שכבר שמעתי מיועץ צעיר ומבטיח שהתבטא כך באוזני. אינני משפטן אך יש מושג מתחום המשפט הפלילי שנקרא "הגנה מן הצדק" ומושג נוסף הוא "חוק שאינו חוקי בעליל" - אל נא יכעסו עלי המשפטנים שבינינו אך הרציונאל שעומד מאחורי המושגים האלו הוא שגם אם יש חוק צריך הוא לעמוד בסף של הגיון פשוט ואם ההגיון של הצדק אינו עומד בפרשנות עלינו לתקן זאת במהירות האפשרית.. עלינו לקחת בחשבון ששמועות מהסוג הזה עושות להן כנפיים ועשויות לפגוע ביועץ בהתפתחות המקצועית שלו במשפחתו ובסובבים אותו ומי שחושב שע"י שתיקה או איפוק בלבד במקרה כזה יפתרו החששות הנ"ל לדעתי אינו מכיר את הלך הרוח ומצב העניינים בציבוריות בה אנו חיים ועל אחת כמה וכמה בציבוריות החרדית. אודה ואשמח להתייחסות החברים בכלל ושל היועץ המשפטי לאיגוד י.נ.ר. עו"ד רובנשטיין. בכבוד ובידידות, אליהו בן סימון.

מפחיד, מפחיד! איך בונים מוניטין?

קשה מאד לנקות כתם של שם רע על מטפל, קודם מדברים מרכלים ואח"כ לך תוכיח. גם לא כל פעם אפשרי להתמודד ולהוכיח, מול אחד שמדבר עם כל ארחי-פרחי. ולא כל דבר אפשר להוכיח יש דברים שניתנים לפרשנויות. מה שצריך זה להציב כללי מניעה, מה עושים ומה לא? וגם בזה מי שרוצה ללכלך, אי אפשר למנוע זאת ממנו. מעניין איך מתמודדים עם זה מטפלים וותיקים? הרי יש הרבה מקרים שטיפול לא מצליח ומטופלים יוצאים מתוסכלים, ופיהם מלא "שבח" על המטפל. מוניטין, זה דבר קשה להשגה, אבל שווה השקעה. השאלה הרלוונטית: איך בונים מוניטין?

אתיקה מקצועית

שבוע טוב חברים יקרים! השאלה שלי הפעם עוסקת באתיקה מקצועית. פשוט וברור הוא כי סודיותם של זוגות הבאים לייעוץ היא דבר שאין צורך לדבר עליו. השאלה היא מה קורה כאשר "אחד" מבני הזוג מערב בעצמו גורם חיצוני, ובעקבות כך אותו גורם פונה אליך כמטפל, ואתה מבין שתמונת המצב כפי שהוצגה לגורם זה אינה מדוייקת, האם גם כאן נדרש אתה לסודיותם של בני הזוג או שברגע שאחד מהם פרץ את הגבול, לפחות בכל הקשור אליו אתה רשאי לשתף... השאלה היותר קשה והיותר רלוונטית היא כ"שאחד" מבני הזוג פנה לגורם סמכות שמעליך (כמטפל) והציג לו תמונה שיש בה כדי להטיל בך כמטפל דופי, אמנם לא דופי בעייתי מבחינה משפטית אך דופי בשמך הטוב. גורם הסמכות שמעליך אינו בא אליך בטרוניה אך בהעדר נתונים נכונים סביר להניח ששמך הוכתם אצלו. האם באופן זה אני כמטפל רשאי להציג את התמונה הכוללת, והמורכבת מפרטים חושפים של שני בני הזוג (כולל זה שלא עירב גום חיצוני)? בכבוד רב אביחי

התגוננות מפני ביקורת והאשמה בחסות האתיקה המקצועית

שלום לך ידידי יקירי הרב אביחי שליט"א. רבות אני מתלבט בקשר לשאלות ההתערבות, לאט לאט מתגבש אצלי איזה כיוון חשיבה, אך עדיין אין לי תשובה ברורה ושום הכרעה בנידון, ולכן גם לא הגבתי לשאלות אלה. בעקבות בקשתך להתייחסות בפורום, ראשית אציין את הערכתי להתנהלותך בכל "הפרשייה" הלא-קלה כלל וכלל שעברה עליך, התנהלות עדינה צנועה וחכמה, שלדעתי הציבה אותך כמטפל בעל מידות תרומיות, התנהלות שלדעתי הביאה גם לאפקט טיפולי רב-עוצמה. ומכאן התייחס באופן כללי, מחשבות שחולפות בראשי. עלו כאן לאחרונה בפורום מגוון שאלות דומות: א' הורה, שמנסה להתערב בזוגיות בני-הזוג, האם להזמינו לשיחה? ב' סמכות - רב, שמנסה לחוות דעה ולהדריך מטפל, האם לאפשר זאת? ג' מטופל שמערב גורמים נוספים, מה דינו? ד' גם אני בשאלתי, טלפון שקבלתי בצהריים מהורי זוג המזמינים פגישה איתי, חשוב להם לעדכן אותי בפרטים חשובים, לגבי בני-הזוג שבטיפולי, שאלה שהעביר לשיפוטו של ד"ר עמי שקד הי"ו. קשה לי להגיב לשאלות, אין לי תשובה הדילמה היא גדולה, האם לאפשר התערבות או לא, ואם כן איזה סוג של התערבות, לי זה לא נשמע פשוט כלל וכלל כמו שזה נשמע בפורום. הדבר הקל לי ביותר הוא לומר, אתיקה וכו' ולהעמיד חומה, אך במחשבה שנייה אני שואל את עצמי, האם אני כל-כך מקצוען שאיני יכול לשמוע דעה נוספת, האם אני כל-כך בטוח בעצמי שאינני טועה שאיני יכולי לשתף חוות דעת שנייה, בסך הכל למדתי כמה קורסים - עם כל הכבוד, זה עדיין "כלום"! למה לא להקשיב להורים שגידלו ומכירים את בניהם, מסרו את נפשם וחייהם עליהם, שמצב בניהם מדיר שינה מעיניהם והם בחרדה ממשית, ובמחי יד להניף עליהם את גרזן "ההורים המרעילים"??? למה לא להקשיב ולהתייעץ עם רבנים מנהיגי קהילות שמוסרים את נפשם על קדושת העם, למען רווחת ישראל עם קדושים, ולזלזל בדעתם דעת תורה, מתוך גאוות המקצוענות??? אולי הפחד מביקורת והאשמה מביא אותי להתחבאות בצל "האתיקה"??? לא שלדעתי צריך לאפשר התערבות, לא, בשום פנים ואופן! אלא כן אומר, זה לא שחור לבן, סוגיא זו מצריכה שיקול דעת רציני, ולא כל בר בי רב דחד קורסא, הוא כבר הרב שמחה כהן או ד"ר שקד, שיכול להעמיד על דעתו ולחרוץ גורלות וגבולות. במקרה שאישיות רמת דרג לוקחת 'אחריות שילוחית' וקובעת מה שקובעת הדבר פשוט וברור, שיש לנו על מי לסמוך. לדעתי על אנשים רמי מעלה כמו הרב שמחה כהן וד"ר עמי שקד לנסח איזה שהוא פרוטוקול בעניין, ויפה אם יעשו בעניין שעה אחת קודם. בכל הכבוד והיקר והערכה הראויה אברהם

אתיקה מקצועית

שבוע טוב חברים יקרים! השאלה שלי הפעם עוסקת באתיקה מקצועית. פשוט וברור הוא כי סודיותם של זוגות הבאים לייעוץ היא דבר שאין צורך לדבר עליו. השאלה היא מה קורה כאשר "אחד" מבני הזוג מערב בעצמו גורם חיצוני, ובעקבות כך אותו גורם פונה אליך כמטפל, ואתה מבין שתמונת המצב כפי שהוצגה לגורם זה אינה מדוייקת, האם גם כאן נדרש אתה לסודיותם של בני הזוג או שברגע שאחד מהם פרץ את הגבול, לפחות בכל הקשור אליו אתה רשאי לשתף... השאלה היותר קשה והיותר רלוונטית היא כ"שאחד" מבני הזוג פנה לגורם סמכות שמעליך (כמטפל) והציג לו תמונה שיש בה כדי להטיל בך כמטפל דופי, אמנם לא דופי בעייתי מבחינה משפטית אך דופי בשמך הטוב. גורם הסמכות שמעליך אינו בא אליך בטרוניה אך בהעדר נתונים נכונים סביר להניח ששמך הוכתם אצלו. האם באופן זה אני כמטפל רשאי להציג את התמונה הכוללת, והמורכבת מפרטים חושפים של שני בני הזוג (כולל זה שלא עירב גום חיצוני)? בכבוד רב אביחי

ההנחיה מד"ר עמי שקד למקרה שלי

לא לאפשר שום התערבות מכל סוג שהוא בשום פנים ואופן. אני מרגיש טוב ורגוע עם ההנחייה, בפרט כשמאחורי עומד מישהו רם-דרג שלוקח אחריות שילוחית. ובכל אשר נעשה ה' איתנו ונצליח

מטופל עם תסמיני שחיקה

שלום ויום טוב לכולם תודה רבה על הפורום הנפלא והמחכים. פגשתי זוג מעל 20 נשואים כבר. בני זוג שחוחים ומקובעים הייטב בדפוסים שלהם. היאוש והעצבות וההשלמה ניכרת טוב על פניהם, בלי שום מוטיבציה לטפל ולהשקיע. הדברים יותר בולטים אצל האישה, ומופיעים אצלה גם תסמיני שחיקה. האם פגשתם מקרה כזה? מה עושים? בתודה למפרע מטפל בראשית הדרך

גם אני "בחלומי"

תודה רבה לשואל ולמשיבים החשובים. גם אני נפגש עם זוג דומה, זהיתי אצלם צורכי ליבה וכו' מפת זוגיות ברורה, בנוסף מאובחנים אצל האישה תסמיני שחיקה ברורים. שאלתי: מהו הפרוטוקול למטפל במקרה שיש שחיקה. בהצלחה ובתודה

מטופל עם תסמיני שחיקה

שלום ויום טוב לכולם תודה רבה על הפורום הנפלא והמחכים. פגשתי זוג מעל 20 נשואים כבר. בני זוג שחוחים ומקובעים הייטב בדפוסים שלהם. היאוש והעצבות וההשלמה ניכרת טוב על פניהם, בלי שום מוטיבציה לטפל ולהשקיע. הדברים יותר בולטים אצל האישה, ומופיעים אצלה גם תסמיני שחיקה. האם פגשתם מקרה כזה? מה עושים? בתודה למפרע מטפל בראשית הדרך

תודה רבה הרב מאיר לנקרי שליט"א

באופן אישי עזרת לי ביותר, נתת לי כלים ביד לקראת הפגישה הבאה שלי עם זוג שמופיעים אצלו תסמיני שחיקה. הבהרת בצורה ברורה חדה ומדויקת את מושג השחיקה ואבחון לפי סמפטומים מדויקים, בשפה עשירה מחד ומתוצתת וברורה מאידך, כה לחי! אבקש אם תוכל להקדיש לי מזמנך היקר, לפרט ולהסביר לי פרוטוקול מדויק בדרכי הטיפול בקליניקה בבעיית שחיקה, כך שאדע את המעשה אשר יעשה והדרך אלך בה. בתודה ובהערכה רבה אברהם

מטופל עם תסמיני שחיקה

שלום ויום טוב לכולם תודה רבה על הפורום הנפלא והמחכים. פגשתי זוג מעל 20 נשואים כבר. בני זוג שחוחים ומקובעים הייטב בדפוסים שלהם. היאוש והעצבות וההשלמה ניכרת טוב על פניהם, בלי שום מוטיבציה לטפל ולהשקיע. הדברים יותר בולטים אצל האישה, ומופיעים אצלה גם תסמיני שחיקה. האם פגשתם מקרה כזה? מה עושים? בתודה למפרע מטפל בראשית הדרך

מצטער

מטעמי דיסקרטיות איני יכול להביא פירוט של מקרה, אלא נושאים מתוך המקרה. אקח ממך ייעוץ פרטי, בפגישתנו הבאה. בכל אופן תודה רבה

פגישה פרטנית בטיפול זוגי

שלום וברכה. מתי עושים פגישות בנפרד עם כל-אחד מבני הזוג? מה הפרוטוקול בנושא? מה הם העקרונות המנחים אותנו בהחלטה? בכבוד רב אברהם

קצת סדר בשאלה

שלום ותודה לכל המגיבים ישנם כמה סוגי פגישות פרטניות בטיפול זוגי שלגביהם אני שואל: א' בשלב האינטייק, יש שעושים גם פגישות פרטיות, יש שעושים קודם פגישות אינטייק פרטניות עם כל אחד מבני הזוג ואח"כ פגישת אינטייק שלישית עם שניהם. ויש שהופכים את הסדר קודם הפגישה הזוגית ואח"כ הפגישות הפרטניות. ב' בשלב הטיפול, יש שתי סוגים של פגישות פרטניות: א' שאחד מבני הזוג מבקש אותה. ב' שהמטפל רואה לנכון לעשותה. גם אני בברירת-מחדל שלי לא לעשות פגישות פרטניות, אך בכל זאת אני שומע על מצבים שבהם כן עושים לכתחילה ובידעבד פגישות פרטניות, כך גם הבנתי מד"ר עמי שקד. אשמח מאד לסדר והבנה ופרוטקול בנושא, מהו יחודיותו של פ"פ, ומתי עושים זאת? ועוד. בכל הכבוד והתודה

איך אתם מכינים את הזוגות לפורים-פסח?

שלום לכם! ימי פגרה הם זמן רגיש לזוגיות ובפרט החגים פורים ופסח. ברצוני לעורר דיון וללמוד מידע ומניסיון, איך מביאים לקליניקה את ההתמודדות עם חגים, אם בכלל. איזה רעיונות יש לכם להקדים רפואה למכה? ומה הדרך המיוחדת שלכם לעלות ולאתגר את זה בקליניקה? בכל הכבוד והערכה אברהם

תובנות טיפוליות שעלו לי בפגישות עם הזוגות

שלום לכולם תודה רבה על הרעיונות והעצות המועילות, שעשיתי בהם שימוש תועלתי בקליניקה. אשתף אתכם בתובנות שעלו לי בקליניקה מתוך ההדרכה וההכוונה לזוגות. עלו ארבעה נושאים, הדורשים התייחסות, מודעות והכנה. 1. השקעה בזוגיות: בחגים ישנם הרבה דברים הדורשים את תשומת-הלב, את האנרגיה והזמן, הן דברים טכניים של הכנות ועשייה והן מצוות היום, (בפרט בפורים שהזמן קצר והמלאכה מרובה), והזוגיות נשכחת בין כל טרדות החג, כך שבני זוג מוצאים את עצמם בסופו של דבר לבד מותשים ואפילו מנוצלים. על המטפל להביא למודעות בני-הזוג מצב פירוד זה, שנובע בעיקרו מחוסר ידע וערנות, ולהבנות ביחדיות בחגיגת החג - הזדמנות נפלאה לחגיגת הביחדיות, ביחד בתכנון, ביחד בעשייה, ביחד בחגיגה. 2. צרכים סימבוליים: לחגים יש משמעות פנימית אישית לכל אחד ואחד, ואין איש דומה לרעהו בזה, כל העבר והילדות לפעמים מרוכזים סביב ימי הפגרה והחגים, לפעמים יש שם משמעויות חיוביות שמאד חשובות עבור כל אחד מבני-הזוג, ולפעמים יש שם "פצעי עבר" המשוועים לחוויה מתקנת. על המטפל לזהות צרכים אלו, להציף אותם, ולגייס את בני-הזוג לעזור אחד לשני לספק צרכים אלו. 3. צורכי ליבה: אחרי שזיהינו והגדרנו צירים מרכזיים של צרכים אצל כל אחד מבני-הזוג, צריך לתכנן איך הם יקבלו את ביטויים בחג, ויסופקו באופן מעצים, כך שהחג יהיה חוויה מעצימה של סיפוק צרכים ובניית אמון וקרבה. על המטפל גם להיות ערני לאזן בין הצרכים המנוגדים בין בני-הזוג ואצל כל אחד בפני עצמו, [לדוגמא, בעל שהיה חשוב לו גם קצת לבדיות בתוך כל מהומת החג, פורש לבית הכנסת ללימוד של שעתיים, וכאשר האישה הבינה את הצורך שלו בלבדיות היא תמכה בזה במלוא הלב במקום הכעס והטינה בשנים עברו, וגם הבעל עצמו כאשר הבין את הצורך שלו - הוא ישאב מזה יותר כוח להמשך הביחדיות בחג]. אולי אפשר אפילו לתת כלל בזה: לתכנן שיהיה גם קצת לבדיות בזמן אינטנסיבי של ביחדיות. 4. חלוקת תפקידים: במשך כל השנה חלוקת התפקידים פחות יותר מוגדרים, איש על דגלו ואיש על מחנהו, והכול בא על מקומו בשלום, בחגים לפעמים אין את המודעות שהמצב שונה וצריך חלוקה שונה של התפקידים, ומכיוון שלכל אחד חשוב המקום שלו בחג ובבית, נהיה עירוב תחומים, המביא ביקורת, פגיעה ומתחים. על המטפל להבנות עם בני הזוג את חלוקת התפקידים מחדש בהתאם לנסיבות החג, מה כל אחד לוקח על עצמו לעשות בנפרד ומה ביחד. בברכת ליהודים הייתה הורה ושמחה וששון ויקר.

התנגדויות בטיפול

בס"ד שלום לכם חברי כולם! לאחר אתנחתא קלה בה היה הפורום שרוי, הייתי שמח לחדשו בשאלה אשר שאלוני חברי בהזדמנויות שונות, ולאחר מחשבה בדבר הסקתי, כי הנושא ראוי להתייחסות ואף להרחבה. דן אמנם מגיע לטיפול יחד עם רעייתו דינה, אך בהמשך הפגישות ע"י תשאול ותהייה מתברר, כי כל הגעתו לטיפול הינה מכורח איומי אשתו שתחי' וכן במהלך הפגישות הוא מדווח ליועץ כי אינו מסכים עם הנחות היסוד שלו וגם אינו מסכים עם האבחונים הדיאגנוסטיים שלו, מתוך הנחה כי אין אדם שכמותו היודע את מצבו האמיתי. ולכן: א. מה לדעתכם ניתן לעשות, ע"מ להגביר מוטיבציה אצל בן הזוג כאשר בן הזוג השני משווע לעזרה ושינוי. ב. מהי ההתמודדות האינטרקציונית עם דן בתפיסה הפילוסופית של המצב, כאשר הוא אינו חש חיבור לדברי היועץ, מהמקום שהיועץ בכל זאת לא חי את חיו ולא נמצא עם בני הזוג במהלך שגרת החיים.(כמובן זאת לאחר שהאבחונים הדיאגנוסטיים נוצרו בעיקבות הכלים והמיומנויות המקצועיים אשר רכש היועץ.) ג. בכלל הייתי שמח להרחיב את היריעה הקיימת ולשמוע על טיפים נוספים מעבר לדרכים המקובלות והידועות-מה הייתם ממליצים לעשות, ע"מ לחסן מפני תופעות עתידיות של אי חיבור והסכמה לדברי היועץ תוך כדי הטיפול. לכל אשר בכוונתם להשיב, כי למנחה האסרטיבי והסמכותי אשר יודע להעמיד גבולות וסייגים תוך כדי שילוב של יציבות ואחריות, לא אמורים להיות תופעות אלו, אומר כי לא אליכם הופנתה השאלה.... בידידות, מאיר לנקרי.

העקרון: הבן זוג הסרבן צריך להיווכח שהוא מרויח

לא אחת מגיעים זוגות לשערי הטיפול הזוגי ביוזמתו של אחד מהם, תוך הסתייגות מצידו של בן-הזוג האחר. כמובן שהדבר עלול להקשות על היווצרות קשר טיפולי פורה, אולם אין זה הכרחי. לעיתים המניע הראשוני לבוא לטיפול בכל זאת הוא רק להפיס את דעתו של בן-הזוג שהציע או תבע את הטיפול, כלומר מדובר בהליכה מאולצת כדי לשמור על שלום בית. אולם לא אחת, נוכח ה"סרבן" אחר כך שיכול הוא להפיק תועלת אישית או זוגית מהשתתפות פעילה יותר בטיפול. הרבה תלוי במידה שבה חש "הסרבן-הספקן" שיש לו מה להרוויח מהטיפול המשותף. הרבה תלוי גם ביכולתו של המטפל לברר את פשר רתיעתו מהטיפול ולהציג בפניו אופציות מושכות לב לשימושים שהוא יכול לעשות בטיפול. ביבליוגראפיה א. רוזנהיים, ק. יוכטמן, שיח מטופלים.

התנגדויות בטיפול

בס"ד שלום לכם חברי כולם! לאחר אתנחתא קלה בה היה הפורום שרוי, הייתי שמח לחדשו בשאלה אשר שאלוני חברי בהזדמנויות שונות, ולאחר מחשבה בדבר הסקתי, כי הנושא ראוי להתייחסות ואף להרחבה. דן אמנם מגיע לטיפול יחד עם רעייתו דינה, אך בהמשך הפגישות ע"י תשאול ותהייה מתברר, כי כל הגעתו לטיפול הינה מכורח איומי אשתו שתחי' וכן במהלך הפגישות הוא מדווח ליועץ כי אינו מסכים עם הנחות היסוד שלו וגם אינו מסכים עם האבחונים הדיאגנוסטיים שלו, מתוך הנחה כי אין אדם שכמותו היודע את מצבו האמיתי. ולכן: א. מה לדעתכם ניתן לעשות, ע"מ להגביר מוטיבציה אצל בן הזוג כאשר בן הזוג השני משווע לעזרה ושינוי. ב. מהי ההתמודדות האינטרקציונית עם דן בתפיסה הפילוסופית של המצב, כאשר הוא אינו חש חיבור לדברי היועץ, מהמקום שהיועץ בכל זאת לא חי את חיו ולא נמצא עם בני הזוג במהלך שגרת החיים.(כמובן זאת לאחר שהאבחונים הדיאגנוסטיים נוצרו בעיקבות הכלים והמיומנויות המקצועיים אשר רכש היועץ.) ג. בכלל הייתי שמח להרחיב את היריעה הקיימת ולשמוע על טיפים נוספים מעבר לדרכים המקובלות והידועות-מה הייתם ממליצים לעשות, ע"מ לחסן מפני תופעות עתידיות של אי חיבור והסכמה לדברי היועץ תוך כדי הטיפול. לכל אשר בכוונתם להשיב, כי למנחה האסרטיבי והסמכותי אשר יודע להעמיד גבולות וסייגים תוך כדי שילוב של יציבות ואחריות, לא אמורים להיות תופעות אלו, אומר כי לא אליכם הופנתה השאלה.... בידידות, מאיר לנקרי.

יצירת קשר טיפולי

בני הזוג הבאים להנחיה, אינם באים מתוך רצון נלהב לשתף אחרים בחייהם האינטימיים והרגישים, אלא מחוסר ברירה וממצוקה, עם מצבור של חוויות והתנסויות נעימות ובלתי נעימות, ובפרט לגבי חשיפת עולמם הרגשי והפרטי, הם באים עם חשש וחשדנות - האם יוכלו לבטוח במנחה ובתהליך ולפתוח את סגור ליבם ולזרום עם השינוי. הם זהירים ובודקים שוב ושוב את המנחה והתהליך, וככל שרגישותם ופגיעותם חריפות יותר כן תידרש להם בדיקה מדוקדקת יותר. הצלחת ההנחיה תלויה בקשר שמתפתח בין המנחה לבני הזוג, ותהליך יצירת קשר בטוח ופתוח בין המנחה לבני הזוג הוא מורכב, תנודות בין אמון לחשדנות נמשכים לאורך כל מהלך ההנחיה, צריך תמיד להגדיר את תוכן החשדנות ואת עוצמתו, ולדעת מה חשוב לבני הזוג כדי שיוכלו לפעול בשיתוף פעולה סביר עם המנחה, ולהשקיע בקשר עד היווצרות הרגשה נינוחה של אימון וקירבה. אמון לעולם לא ייבנה במאמצי שכנוע או בשיווק עצמי, הוא יקום וייפול על פי ההתנהלות תהליך ההנחיה והתנסות בני הזוג בו. חוויית בני הזוג כפי שהיא נתפסת על ידם בלבד, היא שתכריע את גורל האמון שהם יתנו במנחה ובתהליך. אמון אמיתי יכול להיבנות, רק אם קיימת אפשרות להביע ספק ואי אמון, כדי שיוכלו בני הזוג לתת אמון, צריך שיהיה להם "מרחב ספקנות", כלומר שירגישו חופשיות לפקפק בדברי המנחה ובמעשיו. כאשר ישנה תמיכה ברורה בזכות הפקפוק, האמון המתפתח במהלך כזה, אשר יכול לראות עליות וירידות, יתבסס על הרגשות אמת, ולא על העמדת פנים. בשלב זה אין זו עדיין שעתם של ההתערבויות והנחית הבנות ומתן פירושים, אלא רק מתן הזדמנות בדיקה, של מידת האמפתיה של המנחה, ואת מידת הקבלה שהוא מגלה, ואת נכונותו לעמוד גם בדברים מרים ובוטים. דרך המלך להפשרת החשדנות, הזהירות היתרה והספקנות היא בהתייצבות אוטנטית של המנחה מול בני הזוג. כנות אנושית (אותנטיות) הינה הכרחית לא רק כצעד של הגינות, אלא כדרך בלעדית להתחבר באמת, ולתת "תיאבון" לקרבה ולמעורבות אמיתית. בהנחיה זוגית לא מעטים הם המקרים אשר בני הזוג או אחד מבני הזוג מכחישים את הצורך שלהם בעזרה. לעיתים האחד מגיע רק בעקבות בן הזוג האחר, ולעיתים גם למרות העובדה ששניהם יזמו את בואם להנחיה או ייעוץ, מבחינה רציונלית זהו פרדוכס, אולם מהבחינה האומוציונלית זה בהחלט אפשרי, ומקשה על הקשר והאמון החשוב להצלחת התהליך. קשה לאנשים להודות בפני עצמם ובפני זולתם שהם נצרכים לסיוע ולסעד, בקשת העזרה, המשען והתמיכה פוגעת בכבודם, בביטחונם ובהערכתם העצמית. המנחה יכול לסייע לבני זוג לקבל ולכבד את הזדקקותם, לא בהסברים מלומדים, אלא פשוט בקבלה עקבית של כל מכאוב ומבוכה העולה בתהליך, כך הוא משדר להם שהוא מבין כי היעזרותם בזולת, ובמיוחד בו, קשה עליהם, אולם ניתן להבין קושי זה ולהרגיעו. בעקבות עמדה מקרבת, פתוחה ואמפתית, תפוג בהדרגה ההסתייגות, ע"י צבירת הוכחות כי המנחה אכן עומד לרשותם וכי אין סיכון בעשיית שימוש בשירותיו.

האם יש סיכוי?

שלום וברכה מה אתם עונים לבן זוג השואל אתכם בפגישה: "האם לדעתך יש סיכוי לשינוי?"

חידוד השאלה

האם יש לכם התייחסות יותר עמוקה לשאלה, כלומר, האם אתם מנסים לחשוב איזה שדר/מסר - מודע או לא מודע - מנסה בן הזוג השואל ("המטופל") להעביר לכם בשאלה זו. ואם כן מה אכן עולה ואיך אתם מגיבים? במילים אחרות: למה לדעתכם בן הזוג שואל את השאלה? ואיזה תשובה אתם נותנים ללמה הזה? בברכה והצלחה

דחייה או בעיה?

אמש נשאלתי בשאלה גורלית ומעניינת, זוג נשוי כחמש עשרה שנה ולהם שבעה ילדים, מתחילת שנות נישואיהם ידעה הזוגיות עליות ומורדות, בתקופה של חמש השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית עד כדי החלטה משותפת לטפל וליעל את הזוגיות. נעשו מספר ניסיונות חלקם הגדול אצל עסקנים [דודה בלומה בע"מ]. ניסיון האחרון נעשה אצל מקצוען, שאיליו הגיעו כצ'אנס האחרון טרום קבלת החלטות... לאחר פגישות האינטיק הובהר למטפל ע"י האישה, שההחלטה הגורלית כבר נחתמה 'מבחינתה', וזאת משום שאינה מאמינה שאפשר לשנות אדם מבוגר הנמצא בעשירייה החמישית לחייו, אולם למען ילדיהם המשותפים מנסה לשמוע על העניין, וזאת כשבעל מחוץ לבית ברוב ימי השבוע. אחד מהתנאים שהתנתה לבעלה הוא שיעבור טיפול פסיכולוגי. חשוב להדגיש שהבעל קיבל את הדין והלך לטיפול פסיכולוגי אצל מקצוען (פסיכותרפיסט) ואף הגיע להישגים. ולכאורה עתה כשהמצב בשליטה האישה טוענת שאיננה סובלת את בעלה, וכאשר בעלה נמצא בחיק המשפחה, חשה האישה דכדוך עמוק ודחייה, ואינה מסוגלת לשלוט על רגשותיה. דעתי ניתנה לשואל מעל פני השטח מבלי להיכנס לעומק העניין, שהעניין מתאים יותר למומחה בתחום הנפש מפני שלענ"ד האישה נמצאת בטראומה מתמשכת, ועל כן אינה יכולה לשלוט על רגשותיה וגם היא צריכה לעבור טיפול נפשי להצלחת הטיפול של שניהם. הודה לכם מאוד - עמיתיי הנכבדים, להשמיע את חוות דעתכם בנושא רגיש זה. בכל הכבוד הראוי אליעזר דייטש 052-7136639 7136639@gmail.com

מיקוד והנחייה

שלום לך, ידידי הנכבד והמוערך רב פעלים לעצה ותושייה. אכן מעניין מה יעלה בגורל בית זה, אך לא הבנתי מה היא השאלה "דחייה או בעיה?", המקרה מוצג רק מהצד של האישה וללא פירוט קונקרטי, כך שלא ראיתי שאלה ספציפית, ויש צורך למצוא מיקוד במקרה. אנסה להתייחס למילים שכתבת, אך כמובן אין כאן התייחסות למקרה עצמו, שלא הוצג במלואו. כרקע, מתואר כאן דפוס מסוים של זוגיות, המורכב מעליות ומורדות ביעילות הזוגית, ומניסיונות טיפול החוזרים שוב ושוב. [היה מן הראוי לבדוק באופן קונקרטי, במה מתבטאים העליות והמורדות, ומה המאפיינים והגורמים להם, כמו"כ לבדוק מה קרה בטיפולים השונים שהם ניסו ולמה זה לא הצליח.] כבעיה נקודתית, מתואר כאן אישה שסולדת מבעלה ולא מקבלת אותו, סולדת ולא מקבלת את אישיותו, [את מי שהוא, לא מועלה כאן איזה שהם הסתייגויות או טענות כלפי התנהגותו או התייחסותו, כחלק דומיננטי ועיקרי.] הבעיה מקבלת משנה תוקף, בעקבות ההשפעה שיש לה על האישה, המביאה אותה עד למצבים קליניים ואובדן שליטה. כפתרון לבעייתה נוקטת האישה, באפשרות לשנות את בעלה באמצעים שונים, בטוב וברע, דבר שהיא כבר מבינה שלא יצלח והיא נואשה ממנו, כך שהיא מרגישה חסרת אונים. בעיה זו שבן זוג מרגיש מאוכזב מאישיות השני ולא מוכן לקבלו, היא בעיה מוכרת ושייכת לתחום הייעוץ וההנחיה, סגנון ההתנהגות והתגובות שלה - אם הם בעוצמה בכמות ובאיכות, אכן זה שייך לתחום הנפשי. דעתי בעניין היא: מזה ומזה אל תנח את ידך, ואין אנחנו יכולים לפטור את בני הזוג מעבודה זוגית בהפניה לטיפול נפשי. אין הטיפול הנפשי יפטור את בעיות הזוגיות וכן להיפך, אך כששניהם יטופלו תחום אחד יחזק את משנהו. בתחום הייעוץ וההנחיה, הייתי ממליץ: א. לשנות את הגישה הנרקיסיסטית של האישה וללמוד לקבל עוד מישהו גם אם הוא שונה ממנה וממה שהיא ציפתה וחושבת לנכון. ב. לברר איתה מה באישיותו של הבעל כ"כ מקומם אותה, לנסות לעלות על צורכי הליבה שנמנעים ממנה, ולעשות עבודה מערכתית של סיפוק צרכים. ואפרוס בשלום ובברכה ובהוקרת תודה על המקרה המחכים והמלמד שהבאת אמשך להביא משולחנך וישמעו חכמים ויוסיפו לקח. ידידך ומוקירך אברהם שטרן

דחייה או בעיה?

אמש נשאלתי בשאלה גורלית ומעניינת, זוג נשוי כחמש עשרה שנה ולהם שבעה ילדים, מתחילת שנות נישואיהם ידעה הזוגיות עליות ומורדות, בתקופה של חמש השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית עד כדי החלטה משותפת לטפל וליעל את הזוגיות. נעשו מספר ניסיונות חלקם הגדול אצל עסקנים [דודה בלומה בע"מ]. ניסיון האחרון נעשה אצל מקצוען, שאיליו הגיעו כצ'אנס האחרון טרום קבלת החלטות... לאחר פגישות האינטיק הובהר למטפל ע"י האישה, שההחלטה הגורלית כבר נחתמה 'מבחינתה', וזאת משום שאינה מאמינה שאפשר לשנות אדם מבוגר הנמצא בעשירייה החמישית לחייו, אולם למען ילדיהם המשותפים מנסה לשמוע על העניין, וזאת כשבעל מחוץ לבית ברוב ימי השבוע. אחד מהתנאים שהתנתה לבעלה הוא שיעבור טיפול פסיכולוגי. חשוב להדגיש שהבעל קיבל את הדין והלך לטיפול פסיכולוגי אצל מקצוען (פסיכותרפיסט) ואף הגיע להישגים. ולכאורה עתה כשהמצב בשליטה האישה טוענת שאיננה סובלת את בעלה, וכאשר בעלה נמצא בחיק המשפחה, חשה האישה דכדוך עמוק ודחייה, ואינה מסוגלת לשלוט על רגשותיה. דעתי ניתנה לשואל מעל פני השטח מבלי להיכנס לעומק העניין, שהעניין מתאים יותר למומחה בתחום הנפש מפני שלענ"ד האישה נמצאת בטראומה מתמשכת, ועל כן אינה יכולה לשלוט על רגשותיה וגם היא צריכה לעבור טיפול נפשי להצלחת הטיפול של שניהם. הודה לכם מאוד - עמיתיי הנכבדים, להשמיע את חוות דעתכם בנושא רגיש זה. בכל הכבוד הראוי אליעזר דייטש 052-7136639 7136639@gmail.com

הוספה לבקשתך

יכול להיות שצריך לבדוק, גם את נושא ההתקשרות, האם יש לה קושי להתקרב ולחוות אינטימיות. המושג "טראומה מתמשכת" זה מושג שאתה משתמש בו להציג בעיה כרונית, או שיש מושג קליני כזה. מה בדיוק הטראומה שהאישה עברה או עוברת, לא צויינה שום טראומה, למה אתה קורה טראומה? הרבה הצלחה

בעיות שפתיות המלוות בבעיות רגישיות

ביתי בת 4.5 עם קושי בשפה -אוצר המילים שלה לקוי נמצאת כשנה וחצי אצל קלינית תקשורת- לפי איבחון ע"י רופא התפתחותי הבעיה היא קודם כל רגשית ואחר כך שפתית- אילו טיפולים רגשים יכולים לעזור לבתי ? במה אני יכולה לעזור לה ולפתח אותה בתחום הרגשי שלה - יש לה בעיה של שיום ושליפה איך אוכל לעזור חוץ מגורמים חיצונים- יש לציין בפניכהם כי בתי היא תאומה לאח- שההתפתחות שלו תקינה - אני במצב של תיסכול ובילבול בנוגע לבתי- האם פסיכולוג ילדים יכול לעזור בעיניין? אודה לכם על שאלותיי ...

פניה רק לאנשי מקצוע בתחום!

שלום לך! אמא מסורה! בהחלט יש לילדים חסימות רגשיות שלא מאפשרות להם לשוחח. יש לבדוק אם הבעיה הרגשית היא התפתחותית או על רקע של טראומה ולפי זה להתאים את הטיפול. המלצתי: לפנות לאיש מקצוע מוסמך בתחום לקבלת אבחון והנחיה, ואם צריך להמשיך טיפול רק! אצל איש מקצוע מוסמך בתחום. אנשי מקצוע נותנים בדרך כלל שיעורי בית, כך שיהיה גם בידך כלים לעזור. בהצלחה

אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים...

שלום לכם, אני נשואה כ-8 שנים ואמא לבן אחד ואם אתבקש לתאר את חיי הנישואים שלי אתאר אותם כחסרי סיפוק כמעט בכל תחום אפשרי, חסרי שמחה פנימית ואושר. בעלי אדם מאוד טוב עם מידות מקסימות אוהב ואכפתי עוזר בבית וכו' אבל לא מצליח לגעת בי רגשית הוא מאוד שיטחי, לא מעמיק, לא יוזם שום דבר לא יציאות משותפות לא חופשות לא הפתעות קטנות וכו' לא קיימות ביננו שיחות אפילו לא על חוויות מהיום יום הוא לא יודע לתת לי את ההרגשה שאני מענינת אותו או מרגשת אותו והתחושה הכללית היא שאנחנו יותר שותפים לדירה מאשר בני זוג. המצב הזה גרם לי להפסיק לאהוב, לכעס מצטבר בלב ולזלזול בו ולא פעם עברה בי המחשבה שהייתי שמחה להיפרד... אני תוהה אם ניתן לשפר את היחסים ביננו או שאולי אנחנו לא מתאימים... אשמח אם תוכלו ליעץ לי בנושא.

השקעה בונה יחסים

שלום וברכה מצד אחד את מספרת על, בן זוג שהוא "אדם מאד טוב עם מדות מקסימות, אוהב ואכפתי, עוזר בבית וכו'", ומצד שני את מתארת, חיי נישואים שהם "חסרי סיפוק כמעט בכל תחום אפשרי, חסרי שמחה פנימית ואושר". סתירה זו, בין בן זוג חיובי למצב נישואין שלילי, היא שכיחה, ויש לה תופעות שונות, אחת מהם יכולה להיות - רגשות אשם. יכול להיות גם שמכאן נובעת המחשבה "שאתם לא מתאימים ולא ניתן לשפר את היחסים בניכם. לשאלתך האם ניתן לשפר את היחסים בניכם, אומר לך את המילים הבאות: זוגיות היא ישות עצמאית הנוצרת ונבראת ברגע בו באים בני הזוג בברית הנישואין, וגם אם כל אחד מבני הזוג השקיע בעצמו-בישותו במשך שנות רווקותו, והביא את עצמו להישגים והצלחות, צריכים עכשיו בני הזוג להתחיל עוד פעם מחדש, להשקיע יחד, בישות החדשה והמשותפת שהיא הזוגיות, בשביל להביא בה הישגים והצלחות. עליכם להגיע להבנה משותפת בדבר חובת ההשקעה הספציפית בישות הזוגית. להידבר, לתכנן ולבנות יחד את הקרבה הנכונה והמתאימה לשניכם, קרבה המיוחדת לכם - שתתן מענה לצרכים המשותפים והייחודיים של כל אחד. לעיתים עצם התובנה בדבר ההשקעה בישות החדשה, מספיקה בכדי להביא לכיוון חדש המביא לשינוי, ולעיתים צריכים עזרה מבחוץ, איך לתמרן בין הצרכים השונים ואולי אף המנוגדים של כל אחד. רוב ברכות וכל טוב אברהם שטרן

מה וכמה הסיכוי לאשה לרדת מעץ גבוע שעלתה עליו

אני חיי כבר למעלה מחמש שניים בנפרד מאשתי וששת ילדיי כתוצאה שנגרמה מצד משפחתי שהחליט מי מהמשפחה שחבל על ההשקעה בלעזור לי להסתדר עם אשתי, ומאחורי גבי פעל וגרם שאני התנתק מאשתי וילדיי ואף ניסה לפתות אותי שמגיע לי אשה יותר מוצלחת, ובכך גרם לאשתי לעלות על עץ גבוע, אני מבין את מצבה והתסבכותה ואחרי ככלות הכל אני ממתין לה ומחקה שתיתרצה ותיתפיס לאחרונה אחרי חמש שניים של דיונים בביה''ד הרבני הורידה אשתי מעל פניה את מבטה הקודרנית כלפיי ברוך השם, לאחרונה פניתי עליה בדרך היחידה שמתאפשרת לי על גבי הכתב שתדע שאני אוהב אותה ואף פעם לא רציתי לרעתה לולי התערבות המשפחה וחברותיה אינו מסתדרים יחדיו ולא הינו מגיעים למצב שבו אנו נמצאים היום יחלתי לה מזל טוב ליום הולדתה ואף כתבתי לה שאני סולח לה על הכול ומכווה שגם היא לי. שאלתי את המבינים על ליבם של בני אדם יציריו של הקדוש ברוך הוא, הקיים דרך מכובדת לרדת מעץ ולהמשיך את החיים הנפלאים שקיבלנו מיוצרינו, מאד אשמח אם יהיה למי הזכות לעזר בהשכנת השכינה בביתינו. תיזכו למצוות

אחריות אישית - סולם הכבוד

שלום לך, מכובדי. מתוך התבוננות במה שכתבת - אם אני שואל את עצמי מה קרה "לאחרונה" שהמצב השתנה, מה עכשיו שונה ממה שהיה כל השנים, התשובה היא: לקיחת אחריות. במשך כל השנים נתת לאנשים להשפיע על חייך האישיים ביותר, ואפשרת להם להוביל אותך בדרכים שונות ומשונות, מתוך תלות רגשית ואולי אפילו קיומית. והנה "לאחרונה" עכשיו, אתה מתבונן בעצמך ומזהה את רגשותיך ואת רצונותיך, ואתה אומר לא עוד! אני רוצה אותה, אוהב אותה, ואנחנו יכולים לחיות חיים טובים ומאושרים, מלאי ברכת ה'. והנה אתה יוזם, ומתוך הבנה למצבה והסתבכותה אתה פונה אליה בכל דרך אפשרית לפייסה ולרצותה, מפנה גדול ואמיץ, יצאת לדרך מהלא-מוצא. אם אתה שואל אותי, אני אומר לך, המשך ככה! המשך לבחון את האחריות שלך, במשך כל זמן העבר - אפוא אתה היית בתמונה, מה היה החלק שלך, שגרם לכל ההתדרדרות. המשך לבחון מה באחריותך עכשיו, ומה בכוחך עכשיו לעשות, מבלי לתרץ ולהסתמך על אחרים. שינוי זה, של העצמת העצמי, וחיזוק המסוגלות האישית מתוך לקיחת אחריות בוגרת לחיים, זה הסולם המכובד והיציב שאתה יכול להציב בפניך ובפני אשתך ומשפחתך, ולהתחיל לפנות לדרך חדשה. חזק ואמץ ועלה והצלח אברהם שטרן

האם צריך קליק...?

שלום לכם. אני יוצאת עם בחור 3 פגישות הוא בחור חכם שאני יכולה להתייעץ איתו. בהתחלה לא אהבתי כל כך את החיצוניות שלו ואיזה מורה אמרה שזה לא חשוב.. אבל זה עדיין לא כל כך עובר. אני גם לא מרגישה איזה קליק אליו, לא רע לי אבל לא מרגישה גם שטוב לי איתו. אני לא יכולה לומר שטוב אבל זה פרווה כזה לא רע ולא טוב. אני לא מחכה שהפגישה תסתיים אבל גם לא מחכה לפגישה הבאה. אני לא יודעת מה לעשות, להמשיך לפגישה רביעית או לא, להפסיק את זה או לא, לשמוע בקול המורה שאומרת שחיצוניות זה לא באמת חשוב ושאהבה באה אחרי החתונה? מחכה לתשובתכם בקוצר רוח תודה, רחלי

המשיכי לבדוק, והפעם מכיון שונה.

שלום לך אנסה לתת לך רק עוד מבט מסוים על הנושא, בשביל לתת ייעוץ צריך להכיר את כל המכלול ובטח מורתך יודעת זאת טוב מאיתנו. נשמע בדבריך קונפליקט בין השכל לרגש, מבחינה הגיונית-שכלית את נוטה להמשיך את הפגישות, ומבחינת ההרגשה - החוויה שלך עם הבחור היא לא מספקת בשביל לקשור בו את חייך. השאלה היא אחרי מי ללכת, למי להקשיב, לשכל או לרגש. הקונפליקט בין השכל לרגש, מופיע גם בדבריך בעוד היבט, את מספרת שמבחינה שכלית הבחור הוא "מעולה" הוא חכם ואפשר להתייעץ איתו, וזה מספק אותך, אך מבחינה רגשית הוא לא מספק אותך, הוא לא גורם לך "להרגיש" את לא חווה איתו קשר טוב שיש בו תשוקה וציפייה. השאלה היא איזה מקום ומשקלה יש לחוויה מול השכל והחכמה. תשובה: הרצינות והקלילות הם שני הפכים, מצד אחד עומדת הרצינות, הכובד-ראש והאחריות, ומנגד נמצאת הקלילות, השחרור וההנאה. אכן הם שניהם עומדים זה לעומת זה, אך בכדי להגיע לחיים מלאים ומספקים חייבים את שניהם, וצריך להשכיל למצוא את האיזון הנכון בין השניים בהתאם לנסיבות וצורכי החיים. מציאת הזיווג הנכון היא משימת כבדת משקל ורבת אחריות הדורשת רצינות רבה, ומכיוון שכך לפעמים שוכחים שהקלילות השחרור וההנאה הם גם צד במטבע, יכול להיות שסגנון שלוש הפגישות היו רציניות ומלאי אחריות וכובד-ראש, וכפי שאת מספרת הבחור עמד "במבחן", עכשיו תנסי לקחת שלוש פגישות לבדוק את הצד השני של המטבע, איך אתם זורמים במצבי קלילות ושחרור, אם בכלל. תכנני, ועם אפשר יחד עם הבחור סוג שונה של פגישות, הן בגישה שלכם והן בתכני הפגישה ואופייה, יותר קלילות יותר שחרור ויותר שמחה וחדווה. תכנני את זה! זה לא בא או מובן מאליו. בברכת עוד ישמע קול חתן וכלה

דחוף!!! "התעללות" באמצעות תזכורות העבר

אנחנו נשואים הרבה שנים. יש לנו כמעט מניין ילדים. אחרי הרביעי בעלי רצה לעשות הפסקה לחלוטין, ולי היה קשה עם זה. במהלך השנים נולדו עוד כמה, ובכל פעם כשיש קושי עם אחד מהאחרונים וצריך לטפל בו טיפול אחר (אונקולוגיה, קשב וריכוז, שיעורים פרטיים) - הוא מזכיר ש"לפני 10 שנים היינו יכולים לעשות הרבה כדי שהבעיות האלו לא יהיו עכשיו". לא עוזר שאני אומרת שמידת צער גידול ילדים נקבעה עלינו מזמן ועדיף שתתחלק בין הרבה ילדים ולא בין מעט. לא עוזר שאני רומזת שזו התכלית שלנו בחיים ואנחנו צריכים לעבוד על עצמנו במידת הבטחון (אני אגב מכלילה את עצמי למרות שאני מאמינה מאד!!! כדי לא להאשים אותו רק...), לא מעניין אותו שום דבר: לפני 10 שנים יכולנו למנוע הכל!!!!! אין לי סבלנות לשמוע את זה יותר. לא מוכנה שזו תהיה המנטרה במקום להתמודד ביחד עם דברים,בבגרות, כמו שצריך. אין סיכוי שהוא הולך לייעוץ. אשמח לשמוע כיצד עליי להגיב בפעם הבאה (היא תהיה שוב היום, כמובן) שהוא זורק את המשפט המרתיח הזה. תודה!

אולי יש לו מה להציע?

בעלך מתמודד עם המציאות אחרת ממך, שהיא לדעתך לא בוגרת ולא כמו שצריך, וכתוצאה מכך את מרגישה לבד במערכה וכועסת. איך שהבנתי מדבריך השוני בניכם הוא: האם הקושי והצער הוא באחריותכם וכתוצאה ממעשיכם ובחירתכם, או לא. לדעתך הכול מידי שמים ומפי עליון, כך שאין מקום לאשמה או ליוזמה. דעת בעליך היא הפוכה, אולי אין כבר דרך חזרה ואין מקום ליוזמה אך כן יש מקום לרגשות אשם - אותם את מרגישה שהוא מפנה כלפיך - מכיוון שבידי אדם נמצא גורלו ויש לו בחירה ויכולת להשפיע על המציאות. בכדי להבין את מה שקורה, ולעזור לכם להתמודד עם המצב ממקום פנימי שלם ומתפקד, צריך לדעת ולהבין יותר נתונים. את לא פירטת וגם לא זה בקשתך, אלא שאלתך היא, מה לענות לו כך שתהיה התמודדות משותפת בוגרת ולא מרתיחה. לשאלה זו תשובתי היא: במקום להתרתח את יכולה לפנות אליו בשאלה: "מה אפשר לעשות עכשיו? מה אתה מציע, עכשיו? אולי זה לא ימנע את כל הקשיים והבעיות, אבל לפחות זה יכול אולי למנוע להבא דברים קשים, אולי נוכל למנוע חלק מהקשיים או לפחות להקל ולשפר את החיים". אולי יש לו מה להציע?

למה כל כך קשה לה להתלבש יפה

הרבה הסברתי לאשתי רצוני שהיא תתלבש יפה נתתי כרטיס אשראי .ואני לא יודע הגברת מאכזבת אותי בענין כל פעם מחדש

משנה גישה משנה "מזל"

אמרת מעט ויש כאן הרבה, מעט מילים המעבירים רגשות חזקים. מנקודת מבטי הראשונית אתה שואל פשוט, מה ניתן לעשות אחרת בכדי לא להתאכזב? אחרי שהטקטיקה הנוכחית מביאה לאותה תוצאה כל פעם מחדש. במבט מעמיק יותר יש כאן צליל מתלונן, תסכול מאי-סיפוק צרכים, "למה צרכים פשוטים צריכים להגיע באופן כל כך קשה עד בלתי אפשריים". אולי מתווסף לזה גם חשש ממה שיקרה כאשר הצרכים יהיו יותר מורכבים, קיומיים והכרחיים. התייחס לחלק הראשון, מה לעשות? אולי במקום להתמקד בטקטיקה - הסברים ותקשורת ברורה, כרטיס אשראי מאפשר ומקל - התמקד באסטרטגיה, כלומר, אולי שינוי בגישה יביא את השינוי. תשובתך לשאלה: איך אני משיג את צורכי בנישואין? מתקבלת אצלך ממקום של שירות לקוחות, "אני בא למכולת, מסביר ברור מה אני רוצה, משלם טוב, ומקבל שרות לשביעות רצוני". נסה לחשוב על תשובות וגישות נוספות, ברר עם עצמך, מה היא אישה/בת זוג עבורך? (גברת משירות לקוחות...) איך אתה מרגיש את זה בקשר בניכם? נסה גם לשים את עצמך במקום של אשתך, ולענות: מה הוא בעל/בן זוג עבורה? ואיך היא מרגישה את זה בקשר בניכם. בהצלחה

האמון בבעל מתערער- עזרה!

אני נשואה שנתיים, כרגע בהריון ראשון. מתחילת הקשר שלי ושל בעלי היינו מאוד פתוחים אחד לשני וההידברות בינינו היתה טובה (אני מאמינה שזהו המפתח לחיים וחיי נישואין טובים בפרט), למעשה הקשר בינינו טוב וחיי נישואין טובים עם הרבה אהבה ב"ה! אני מטבעי מאוד חשדנית, וגם בגלל שניכוויתי בעבר מאנשים אני נורא מפחדת מבגידות ואין לי אמון באנשים. דווקא עם בעלי הצלחתי לבנות אמון אחרי שבדקתי אותו מספר פעמים. פעם אחת הוא שיקר לי בנוגע לסרט מסוג מסויים שמצאתי אצלו בפלאפון ומאז האמון שלי בו מאוד התערער. אני תמיד עם יד על הדופק, עוברת מידי פעם על שיחות והודעות שלו ובד"כ הכל בסדר, אבל יש לעיתים דברים לא מוסברים ולא מובנים ואני מרגישה שהוא מתרץ אותם בתירוצים מטופשים!! ואני מרגישה לפעמים שהוא מסתיר ממני דברים... ייתכן וזאת רק הרגשה (והלוואי שכך) אבל אני כל היום נמצאת במחשבות שמא הוא בקשר עם מישהי חלילה... דיברתי איתו על כך לפני מספר ימים בפתיחות והוא כמובן הכחיש ואמר שהוא אוהב אותי ואנחנו מחכים לילד והוא לא יעשה שום דבר שיסכן את זה. אני מאוד רוצה להאמין לו!! אינני חושבת שהרגישות הזאת שלי קשורה להריון, מה שכן מבחינה רפואית נאסר עלינו לקיים יחסים לתקופה ארוכה של מספר חודשים ועד לאחר הלידה ואני מרגישה שזה ממש ממש פוגע בקשר שלנו! אני רואה שזה מאוד חסר לו ואולי בגלל זה החשש שלי שאולי הוא מחפש משהו שיספק לו את החוסר הזה. אני לא יודעת מה לחשוב כבר! אני לא נותנת לו להרגיש שאני חושדת בו אלא בודקת דברים בשקט... אבל מצד שני רק ממחשבה שאולי הוא לא הכי נאמן לי אני נרתעת מלהפגין אהבה כלפיו וכל הזמן מרגישה כעס מסויים כלפיו. עד כמה אני צריכה לבדוק ולוודא את הנאמנות שלו כלפיי?? אני מפחדת שכך אני ימשיך כל החיים... מה שבטוח אני לא מעוניינת להיות מהנשים התמימות שחושבות שלהן זה לא יקרה ובסוף מגלות דברים עצובים... ולצערי הרב ראיתי המון מקרים כאלה!! מה עושים?? תודה....

התמודדות עם התרחבות התא המשפחתי

שבוע טוב ומבורך. את מדברת על מפנה בקשר הזוגי, ממקום המעניק ביטחון ומרפא, למקום מערער ופוגע, ומצביעה באופן ברור על נקודת המפנה, ההריון. מה קורה עם ההריון שהוא הופך כל-כך לרגיש? את מעלה את נושא יחסי האישות כמשהו הפוגע בקשר. מה עושים? תגייסי את החוסן המיוחד של הזוגיות התקשורת והפתיחות שיש בניכם, ותנהלי בירור ושיח עם עצמך ועם בן זוגך, לגבי כל נושא ההריון והלידה הקרובה: מה זה אומר לגביך ולגבי הנאמנות שהיא קריטית עבורך, זה שאת לא יכולה לספק את צורכי בעליך החשובים ביותר. איך את מרגישה עם הלידה הקרובה והתרחבות המשפחה, בכלל, ובפרט בהקשר הנאמנות החשובה, איך היא תתחלק ולמי היא תהיה בעדיפות, איך יתאפשר סיפוק צרכים הוגן ומספק לכל בני המשפחה, ועוד. תשמעי מבן זוגך איך הוא מרגיש עם הדברים, ומה יש לו לומר בנידון, ותשימי לב לאיך את מרגישה עמם, ושתפי אותו בהם. בהצלחה בשורות טובות במזל טוב

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130