יונדב לוטוק | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 04/12/2024 ג' כסלו תשפ"ה
יונדב לוטוק

יונדב לוטוק

קבלת קהל

מה באמת אני אמורה לעשות???

שלום רב למומחי הפורום, ראשית, תודה רבה על טוב לבכם וע"כ שאתם משקיעים מזמנכם למען עמ"י! תבורכו משמיים! שאלתי ובעייתי: אם אני רואה את המצב בגדול התחתנתי מתוך חוסר ברירה מסוים ולא הייתי מרוצה מחתני, תקופת האירוסין הייתה קשה עד כדי שהיה קשה לי לפעמים לראות את המס' שלו על הצג ולענות לו.. החתונה עברה כמו בהצגה. אחרי החתונה, לא היה יותר טוב, הוא דחה אותי, והייתי מתביישת בו. אבל כל הזמן התפללתי והאמנתי שהכל יכול להשתנות והשקעתי, דיברנו על הקשיים שלי. אבל מציאות, עדיין קשה לי וזה בא בתקופות. יש תקופות שכ"כ קשה לי ואני חושבת שאני בורחת מהמציאות כמו: לא מסתכלת עליו, על התנועות שלו, והלב שלי ממש נחצה לשניים: מצד אחד יש לי זלזול כלפיו ואני לא מעריכה אותו. מצד שני: אני מרגישה רעה ומרחמת עליו ואז יש לי ייסורי מצפון שאני צריכה לעבוד על המידות ולקבל אותו. אבל השאלה, עד כמה??? בנישואין אמורים לסבול ולעבוד כל הזמן על המידות??? אני לא שוכחת לציין שיש תקופות יפות שאני אוהבת אותו. (אבל אחת ל... ורק אם...) שנינו סובלים מחוסר סיפוק במערכת היחסים שלנו (אני יותר, כי הרבה אני מציגה טוב כלפיו, גם כשרע לי.) אני רוצה לדעת: איך מגדירים את המצב שלנו, ומה ניתן לעשות? תודה רבה. מנוחה.

לא להתייאש,אבל כן לחשוב ולתקן

מנוחה שלום וברכה. אכן,הצגת מצב קשה,ולא נעים.להלן מספר שלבים,שתוכלי לעבוד עליהם,על מנת לשפר מעט את מצבך,ולאחר מכן אם תשאפי להתקדם עוד תוכלי לפנות לייעוץ. א.רגשי אשמה הם מהרגשות הגרועים ביותר לזוגיות.הם אינם מאפשרים לך לחוות את רגשותייך באופן חופשי,ולהתמודד איתם בצורה בריאה.בפרט אין שייך לחוש אשמה על רגשות,שהן כמעט בכלל לא בשליטתנו.אפילו התורה כמעט לא צוותה אותנו על ענייני רגש,מפני שאין לנו כמעט שליטה עליהן.(חוץ ממקרים מיוחדים-אבן עזרא על "לא תחמוד") בדומה לזה את מציגה שטוב לך גם כשרע לך.שוב את לא נותנת לרגשותייך לקבל ביטוי.אדרבא,דברי על זה.בצורה מנומסת אבל ברורה.זה יעשה לך רק טוב. ב.התמקדי בהווה.אם אהבת אותו או לא כשהתחתנתם לא שייך היום.יש הרבה זוגות,שלא התחתנו מאהבה,אבל היא צמחה עם השנים.נסי לעשות עכשיו את מה שאת יכלה,ונסי לשכוח מהעבר. ג.את לא בורחת מהמציאות.המציאות קשה לך,ולכן את נותנת לדמיון שלך ללכת למקומות אחרים.אל תדביקי לעצמך תסמינים שנשמעים כמו בעייה נפשית. ד.כתבת שלפעמים כן טוב לך איתו כשהוא עושה דברים מסוימים.נסי לבחון מה הם אותם זמנים,ומה קורה בהם.ייתכן שאפשר לקחת את הדברים ההם גם לזמנים אחרים,ובכך לשפר את הזוגיות שלכם. ה. אל תתפשרי על המצב.החיים אינם רצף של סבל.החיים צריכים להיות מלאי עניין וסיפוק. אם תרצו להמשיך ולהתקדם על ידי קבלת ייעוץ,אני כאן בשבילכם. יונדב לוטווק.יועץ נישואין 052-3003240

החלפת תפקידים

שלום ליועצים אני אמא לילדים קטנים.אני עסוקה משעות הבוקר המוקדמות.עד הלילה שבו איך שאני מרדימה את הילדים אני קורסת מעייפות והכלים והכביסות וכל הבלגן בבית ממתינים לי ורק לי בסבלנות למחרת. אני עסוקה כל היום בטיפול בילדים ובבעל.אין לי זמן לעצמי או לבעלי או לזוגיות שלנו. אני עובדת ועובדת קשה. ברצוני להבהיר שאני לא מתלוננת אלא מסבירה את המצב. לכן החלטתי להעזר בעוזרת בית לבעלי היקר חבל על הכסף שאני מוציאה על העזרה הזאת הוא כל הזמן חוזר ואומר שרק אם אהיה יותר מאורגנת אז הבית יתנהל יותר טוב.נכון הוא צודק אך זה מה שאני מסוגלת.הוא הרבה פעמים מציע שנתחלף בתפקידים והוא ישב בבית וידאג לכל.... ואני אפרנס.הצעה נפלאה רק חבל שהוא שוכח שאני נושאת גם בעול הפרנסה. הוא הציע שאני אשלם לו במקום לעוזרת ואז הוא ינקה. ולכן פניתי אליכם האם כדאי לי? אני לא מתלהבת מכיוון שזה ירתיח אותי שאני צריכה לשלם לבעלי. ושנית כל מתי בדיוק הוא יספיק כשהוא חוזר כל יום בשמונה וחצי בערב? כמובן שאשמח מאוד שהוא ילמד לקח ויראהשהוא לא מסוגל לעמוד בכל הדיבורים שלו. ואז אולי סוף סוף יעריך את כל מאמצי בבית. אמרתי לו שאני מעדיפה לשלם לעוזרת כדי שיהיה לנו סוף סוף זמן אחד לשני.וזמן לעצמי כמובן. זוהי הוצאה נכבדת אך גורמת לי אושר רב מחכה לתשובה

אשת חיל אבל על הרגלים!

אשת חיל זו ברכה ואושר ,אך גם אשת חיל זקוקה למנוחה ורגיעה,וכמובן גם לזמן איכות של זוגיות נורמאלית. לדעתי ההצעה שלו לעשות את העבודות בתשלום אינה רצינית,מהווה רק התחמקות.אל תיפגעי מההצעה כי היא ממילא אינה רצינית. יש לבחון האם זו הבעייה היחידה הנובעת מחוסר רגישות והבנה של מצבך על ידי בעלך או שיש כאן קצה קרחון של בעיה כוללת. אם הבעייה כוללת יותר אין ספק שתזדקקו ליעוץ,על מנת לשפר את המצב. אם הבעייה נקודתית,והיא יכולה לנבוע למשל מכך שבעלך גדל בבית בו הגברים לא נדרשו לעשות דבר בבית,ועל כן נראה לו,שמטלות הבית הן עניין שלא דורש התעסקות מרובה,הרי לפנייך מספר רעיונות יצירתיים שתוכלי לנסות. א. שתפי אותו בהתמודדות עם המטלות.לדעתו אפשר לעשות זאת ביתר יעילות,אדרבא,שבי איתו ושמעי את עצותיו.ברגע שהוא יהיה שותף אפילו רק בעצה,הוא ירגיש מחויב יותר,ואז שתפי אותו בהתלבטות מה להשאיר לעצמך ומה לתת לעוזרת לכשתגיע. ב.בדקי אצל נשים שאת מכירה ,לכמה מהן יש עוזרת.ייתכן שבעלך רואה זאת כמותרות,אך כיום לרוב הנשים העובדות יש עוזרת.כשתבואי לפניו עם רשימת הנשים האלה,אולי יהיה קל יותר לשכנעו. בהצלחה רבה! אם בכל זאת תהיו מעונינים ביעוץ אפשר לפנות אליי דרך מוקד י.נ.ר 02-6321600

להישאר נמוך או לקחת סיכון ואולי לעלות גבוה ..

שלום אנשים יקרים , כבר פניתי אליכם מספר פעמים ואף נעזרתי קצת ביעוץ אישי. אני נשואה כבר שנה וכמה חודשים גם בתקופת ההכרות וגם בנישואין אני הובלתי את הקשר , דחפתי , יזמתי , והרגעתי שהיה צריך. בעלי פשוט זרם .. לפעמים כל ההפעלה שלי היתה בכח - גם בתקופת ההכרות - אהבתי אותו מאד וכל פעם שהתנהגותו פגעה בי - הייתי בוכה , ואז הוא היה מתנצל ומנסה לתרץ למה זה קרה , אבל לא שינה את ההתנהגות .., די הלחצתי אותו גם לגבי הנישואין - ותכננתי את כל המהלכים עבורו .. הנישואין שלנו נראים בדיוק ככה - ואם חשבתי שבעזרת ה' אחרי הנישואין הוא יתאהב בי ממש וירצה אותי מאד ואני אוכל לנוח - זה לא קרה . יותר משנה - מבחורה מלאת שמחה הפכתי לדי דכאונית , מקנאה בכל זוג שפוסע לידי ,אני בוכה המון - וכמעט לא משתפת אף אחד , ניסתי יעוץ זוגי אך בעלי לא ממש מעוניין - בסדר לו הוא טוען. הקשר שלנו מאד טכני - ולכן גם דברים נלוים לא מצליחים להביא את הקשר לשיא , אני יודעת מה הוא אכל ושתה ועם מי הוא נפגש והוא כנ"ל עלי - אבל בלי רגש .. בעלי גם מאד ילדותי בהתנהגות שלו כשאנחנו אחד על אחד - לי זה מציק - כי אני רוצה שהוא יתנהג גברי יותר .., וגם שאני מנסה לדבר איתו על נושא רגשי או עמוק יותר הוא לא מגיב כלל.. בכל אופן - לאחר עוד קונפליקט מהקונפליקטים הלא נגמרים - כשהתנצלתי על משהו שלא הייתי צריכה להתנצל רק בשביל ליישר הדורים ולשדר הכל סבבה , הוא לא "סלח" ככ מהר .. ואז נפל לי ב"ה האסימון - שלשנינו מגיע קשר המתנהל בצורה אחרת לגמרי, קשר עמוק , מהנה , לא מעיק ומעייף .. והבנתי שקשר כזה יכול לקרות רק אם לבעלי יהיה רצון משלו !! לקחתי צעד אחורה - אני לא מקשרת לא שואלת , אם הוא מתקשר אני מדברת , בערב שאנחנו מגיעים הביתה אנחנו לא מדברים - כי בעלי לא יוצר שיחה וגם אני לא מוכנה הפעם .. - הימים עוברים עלי קשה כל רגע בא לי להתקשר לשאול מה שלומו - לבקש שנחזור כרגיל - אך אני מרגישה שזה יחזיר הכל אחורה - וכדאי פעם אחת עם כל הכאב ללכת עד הסוף - אני ממש מקווה שאתם מבינים אותי ! אני עכשיו מתלבטת אם לרשום או לומר לו מה שאני מרגישה .. (זה כבר 3 ימים ככה..) מצאתי גם יועץ עם הרבה המלצות בנושא תקשורת אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו שיבוא איתי - אלא שהוא ירצה בעצמו .. הכאב הכי גדול שלי זה הצער של השכינה מהמצב אצלי בבית .. אשמח אם יש לכם מה לומר לי . תודה.

אפשר לעלות אבל בסבלנות רבה!

יישר כוחך על הרצון לעלות את הנישואים שלכם למקום גבוה יותר! את משדרת לחץ ועצב עמוק ,שעלול לאמלל אותך הלאה. מה לעשות? דבר ראשון לצאת מהלחץ.את רואה זוגות אחרים שנראים מאושרים וחושבת שרק חלקך לא שפר עלייך?ובכן,דעי שחלק ניכר מאד מהם חייהם גרועים מגיהינום וכל חזותם אינה אלא הצגה אחת גדולה.חשבי על כך ,כי זה מוריד הרבה לחץ. אם חשבת שבחיי הנישואין אפשר לנוח,הרי שגם הזוגות המאושרים ביותר זקוקים לעבודה מתמדת.גם את למרות השתדלותך הרבה,עדיין יכולה ללמוד הרבה מה צריך לעשות כדי להתקדם. ובאשר לנכונות בעלך להגיע לייעוץ:בדרך כלל ייעוץ הוא תהליך מאיים לגבי רבים מהגברים.הדרך הטובה ביותר היא להביא אותו על ידי שתאמרי לו שהוא היחיד שיכול לעזור לך במצוקתך.כך הוא מרגיש גדול וחזק,כי הוא בעצם בא לעזור לך,בעוד שבמהלך הטיפול עם יועץ מנוסה הוא יגיע להכרה שגם לו יש חלק בבעייה. בהצלחה רבה! יונדב לוטווק -יועץ נישואין 052-3003240

המשך - שאלה : להישאר נמוך או לקחת סיכון ואולי לעלות גבוה ..

תודה רבה על התגובות חיזקו אותי מאד . היה כ"כ מחזק לשמוע שפעלתי מצוין - אני מאד ביקורתית כלפי עצמי והחיזוק היה מאד מאד במקום . תודה רבה רבה . המשך- ביום שלישי בלילה מאוחר החלטתי לנסות כן לומר כמה מילים כי ראיתי כבר תסכול מאד גדול אצל בעלי והרגשתי שעלי לומר משהו - בשאלות מאד עדינות הצלחתי ב"ה להוציא מפיו כמה מילים - שלא היה לי קל לשמוע .. - מסתבר שהוא מאד כועס עלי מיום שישי (ואני חשבתי שאני הצד המוביל בהתנהגות..) לא משהו שהיה באחריותי בכלל אבל השליך עלי - האמת שהרגשות האוטומטים שעלו בי היו די כועסים , אך החלטתי לשתוק כמה דקות להרגיע את הפרשנויות ואז להגיב מתוך הבנה לכאב שלו - וכך עשיתי - אבל התגובה שלו היתה מאד מזלזלת והרגשתי עיפה , כך שביקשתי לקבוע שיחה מסודרת למחר בזמן מתאים ולא מאוחר בלילה - הוא לא הגיב ואני פרשתי לישון . ביומים שעוברים מאז הוא לא מתקשר ולא מדבר איתי כלל - שלחתי לו מייל הבהרה אתמול והסברתי לו את עצמי והוא לא הגיב , ואחר הצהרים התקשרתי אליו לשאול מה שלומו , ושחזרתי מהעבודה התקשרתי אליו שיבוא הביתה קצת ולא הסתדר לו . והיום בבוקר שהוא המשיך בהזעפת הפ]נים הסתכלתי לו בעינים ואמרתי לו ש"אנחנו" מאד חשובים לי . אוף חבל שאין כזה דבר ניידת מד"א לבעיות שלום בית , שאפשר להזמין מישהו הביתה ולפחות לתת טיפול ראשוני ...:) בשבת אנחנו גם אמורים להתארח - אני אראה איך אני מבטלת את זה - כי זה לא יהיה ככ בקלות .. נעים להגיד למשפחה קרובה שיש ענינים שצריכים בירור ולכן אנחנו מעדיפים להיות לבד.. או להעמיד פנים שהכל כרגיל?? האמת לא יודעת לאן זה מוביל אבל לקב"ה יש את הדרכים שלו ..

חלוקת אחריות והורדת לחץ.

שרית שלום וברכה. טוב לראות,שבניגוד להרבה אנשים את לוקחת אחריות ומנסה להיחלץ מהמצב שאת נמצאת בו. את פועלת ממוטיבציה נכונה אך לפעמים מכניסה לעצמך "גולים עצמיים". חלוקת האחרית ביניכם צריכה להיות יותר שוויונית.לא ייתכן מצב בו את כל הזמן מתנצלת על מה שבכלל לא עשית,והוא מצידו מזלזל.צריך להיות לו ברור שחלק מהאחריות לזוגית מוטלת עליו! טוב שאת נוטלת יוזמה ופונה אליו בכל מיני אמצעים,אך עשית זאת מעל ומעבר.גם כשמבקשים סליחה מובא בהלכה לא לעשות זאת יותר משלוש פעמים.מכאן ואילך האחריות על השני.הבהירי במילים ברורות שאת עשית ככל יכולתך,ומכאן ואילך עליו לבא מהצד שלו וליזום שיחה. דבר נוסף:את רואה כהצלחה את העובדה שהצלחת להוציא ממנו כמה מילים.כמו שנראה מהתיאור שלך הוא דווקא לא היה מרוצה מהעניין.הגבת מתוך "הבנה לכאב שלו".האם הוא ראה זאת בחיוב או שהרגיש כגבר שמתייחסים אליו כילד? אחרי שהעניין יירגע תוכלי לשאול אותו בכללות איך הוא רואה את השיחות האלה,מה זה עושה לו,ואולי הוא היה רוצה לנהל אותן באופן שונה. לגבי נסיעה לשבת:בין אם תחליטו להישאר בבית או לא,אל תוציאו החוצה את המתיחות ביניכם.זה יכול רק להזיק. בכבוד רב! יונדב לוטווק-יועץ נישואין 052-3003240

שלום בית מול הסתת הבעל מצד הוריו

שלום רבותיי. נישאנו לפני כשנה וחצי לאחר היכרות של שלושה חודשים.יש לציין כי בעלי עשה את הרושם של בחור טוב,עם ראש על הכתפיים,דיעותינו בנוגע לאורח החיים הדתי התאימו כמו גם חינוך הילדים. לאחר ארבעה חודשי נישואין, בגלל בעיה פיזית של בעלי שנראתה לעין רק אחרי הנישואין,ביצענו בדיקת זרע,על מנת לברר אם הבעיה הפיזית של בעלי יכולה להוות בעיה בכניסה להיריון ואכן,התוצאות הראו כי ניאלץ לעבור טיפולי פיריון וכי לא נוכל להרות כדרך כל הארץ. עברנו חצי שנה מפרכת וקשה מאוד של טיפולים ובסופה ב"ה,נקלטתי להיריון.בכל תקופת נישואינו,הבית תיפקד כרגיל,בישלתי כל שבוע,הקפדתי לשמור על כבודו של בעלי והוריו. במשך כל התקופה הזו,היינו מבקרים את הוריו של בעלי,ובכל פעם אביו היה מקניט אותי,החל מהעובדה שאני לא בלונדינית עם עיניים כחולות,ועד למצב שבו כשבעלי החזיק את ידי,אביו טען בפניו:"נראה כאילו אתה הראשון שהתחתנת,מה קרה?תעזוב לה את היד!",או "תפסיק לפנק אותה זו רק אישתך",או "אם יש לך בעיה אל תספר לאישתך שום דבר,היא לא צריכה לדעת כלום". בעלי סיפר לי שאביו היה מתעלל בו כילד (למשל-שופך על ראשו מים קפואים בחורף),שאביו איש קשה מאוד,פרימיטיבי (אביו לא מאפשר לאישתו לצאת לעבוד,או להיות בקשר עם סביבתה או משפחתה),והוא אף ניסה לשכנע את בעלי שגם אני לא אעבוד ולא אמשיך את לימודיי לתואר ראשון,כמו גם הוא אמר לי בפירוש, את לא צריכה ללכת למשפחה שלך,בנוכחות בעלי,שאחיו ואחיותיו של בעלי קבעו את מגוריהם רחוק מהאב מחשש וידיעה שהאב יכול לחבל בחיי הנישואין שלהם.בעלי הקפיד לציין שהוא לא כמו אביו וכי הוא מתנהג אחרת. שלושת החודשים הראשונים להיריון היו מאוד קשים מבחינת בחילות והקאות..בעלי לא עזר לי,הקפיד לציין שהוא מרגיש שהוא מטפל באישה חולה..שריח הקיא מגעיל אותו ומונע ממנו לאכול (כשהוא אוכל צהריים מסודר בעבודה),אך לא התלוננתי.באחד הימים,סיימתי לעבוד מוקדם,ולכן הגעתי לבית הוריי עד שבעלי יגיע לעבודה (אנו גרים לבד,בדירה שנתנו לנו הוריי לעת עתה,ללא שכר דירה,עד שנמצא דירה משלנו),בשעה שהוא צריך לסיים שלחתי לו הודעה וביקשתי שיקנה מספר דברים מהסופר.לא היה מענה.לאחר חצי שעה הוא הגיע עם הוריו לבית הוריי.לא הבנתי את פשר הביקור.עד שאביו החל לדבר,שהבן שלו סובל כי הוא לא יוצא לבלות ואימו אמרה שהיא רוצה לקחת אותו איתה.בתקופה ההיא,היקאתי וביו לי בחילות קשות,בקושי יכולתי לדבר..וכך היה.הוא הלך עם הוריו. לאחר מכן,הוא חזר לדירה,לקח את חפצינו המשותפים (כולל הזהב של החינה למשל) ומאז לא תיקשר.יום למחרת הוא ניגש לחשבון הבנק,בהוראתו של אביו,וניסה לקחת את כספי החתונה. משלא הצליח, ניגש לבית הדין הרבני וקבע דיון,כאשר בדיון ביקש שלום בית.כשחודשיים, הוא לא דיבר איתי. הדיין הראשי היה קצר רוח לא ירד לעומקו של עניין ומיד שלח אותנו לייעוץ. עד היום, איני מבינה ממה נבע הריב עם הוריו של בעלי, כשביני ובינו לא היה שום ויכוח. כעת הוא מציב תנאים שלא נגור בעיר המגורים הנוכחית וכו' וכו'.דברים שלא מקובלים עליי. מבחינתי זה או אני או הוריו. חוץ מהמצב הפיזי ,המצב הנפשי כתוצאה מכל הבלגן הזה,על לא עוול בכפי לא מוסיף ומאוד גורע. אני ממש זקוקה לחוות דעת. מה דעתכם?..

טיפול אישי במקביל לייעוץ זוגי.

שלום וברכה! בעלך עבר התעללות בילדותו,אבל גם בבגרותו אביו ממשיך להשפיע בשלט רחוק(ואולי קרוב)על מעשיו.בעלך מעוניין בשלום בית?בבקשה!עלייך להתנות את הייעוץ הזוגי בטיפול אישי ,שעליו לעבור.יועץ זוגי יכול לעבוד על מערכת היחסים ביניכם,אך קשה לעשות זאת לפני שהוא משתחרר ממערכת היחסים הסבוכה והרעה שיש לו עם אביו. אפשר להיכנס לשתי המערכות במקביל:גם יחידנית וגם זוגית,אך אל תוותרי על השינוי ביחסים ביניהם. בהצלחה רבה! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

איך מסבירים לבעל שלא רוצה להבין?

אני נשואה כ-5 שנים + 3 ילדים . אחרי החתונה התחלתי בלימודי מקצוע אקדמאי וב"ה אחרי 3.5 שנים מפרכות של לימודים מאסיביים 5 ימים בשבוע במשך שעות רבות (שבמהלכן גם ילדתי) סיימתי השנה וקבלתי את התואר הנכסף, ואפילו מצאתי עבודה מצוינת בתחום. הבעיה היא שלצערי הרב איני מוצאת את עצמי בעבודה שלי. המקצוע שלמדתי הינו מקצוע טיפולי שבדומה אולי לעבודה שלכם אין בו כללים ברורים. הרי לא ניתן לתת למטפל "מתכון" מראש, כיוון שבני האדם שונים ובעיותיהם שונות. אני מרגישה שלמרות שסיימתי את הלימודים התיאורטיים ואפילו שעברתי את הסטאז' בהצלחה, איני יודעת עדיין כיצד להתמודד בשטח ומוצאת את עצמי פעמים רבות חסרת אונים ממש. במקצוע שלי קיימים שני תחומים עיקריים האחד טיפולי ולכן כמו שכתבתי לעיל לא קיימים בו כללים ברורים (בתחום זה אני עובדת בפועל ומרוויחה משכורת יפה) ואילו השני שייך יותר לתחום הרפואי, הכללים בו ברורים ואליו התחברתי יותר גם במהלך הסטאז'. (אך משכורת בו נמוכה משמעותית, כמעט כמו שכר מינימום) פעמים רבות אני חוזרת מהעבודה עצבנית ומתוסכלת ומרגישה שממש רע לי בעבודה שלי. כשאני מנסה לשתף את בעלי בתסכול שלי ומנסה להעלות את האפשרות שאולי כדאי לי לעבור לתחום השני (ובלבד שאהיה מאושרת) בעלי ממש כועס ומתעצבן וטוען שאין לי אחריות כלכלית, שאני חייבת להתרגל למקצוע, ושגם ככה סבלנו קושי כלכלי במהלך הלימודים שלי. (בעלי אפילו עזב את הכולל לצערי הרב בעקבות הקושי הנ"ל) ניסיתי להציע לו אפשרות שאולי בשנה הבאה (עד סוף השנה הנוכחית אני חייבת להישאר בכל מקרה בעבודה שכבר התחלתי) אנסה לשלב 3 ימים בעבודה הרפואית ויומיים בטיפולית וכך אולי לאט, לאט אתרגל , אבל אין עם מי לדבר הוא ישר מתחיל להתעצבן ולומר משפטים כמו "אני לא יודע מה לעשות עוד עם האישה הזאת" או "אין לך ביטחון עצמי "(מה שמוריד לי עוד יותר את הביטחון) "עדיף שתוסיפי עוד שעות בעבודה במקום להשתטות" (אני עובדת 5 ימים, אבל "רק" 5 שעות כל יום) ואפילו כדאי שתתחילי לקבל באופן פרטי" (שזה כמובן עוד יותר רווחי, ואפילו פנו אלי בבקשות כאלה כי המקצוע שלי חסר מאוד בציבור החרדי, אבל סרבתי, והוא התפוצץ) אני חייבת להבהיר שכיום המצב הכלכלי שלנו לא מצריך לחץ כזה כמו שהוא משדר. יש לנו ב"ה דירה משלנו ללא משכנתא(שההורים קנו לנו לחתונה) ונכון לעכשיו יש לנו יותר מ-20000 שקל בעובר ושב (בפלוס כמובן). אני בנ"א חסכן מאוד, לא מחפשת מותרות וגדלתי בבית שהמוטו בו היה "העוה"ז הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין", בעלי לעומתי חושב שדירה נאה זה ערך חשוב מאוד, כסף זה ערך עליון וערך של בנ"א נמדד לפי המשכורת שהוא מרוויח. אני מרגישה ממש כמו עכבר במלכודת, הולכת בבוקר לעבודה עם דמעות בעיניים ובחילה בגרון. כמעט כל יום מתחשק לי להתקשר ולהגיד שאני מרגישה לא טוב. רע לי, רע לי אני מתוסכלת בעצמי מהמצב והוא לא מבין זאת. מיום ליום הכעס שלי על בעלי שלא מבין אותי גדל וגדל ואני מרגישה על סף התפוצצות. יש לכם עיצות איך אשכנע אותו שלמען בריאות הנפש שלי עלי לעזוב את העבודה הזו/להוריד שעות? ואולי יש לכם כמטפלים עיצות לתת לי איך להתמודד עם העבודה שלי כמטפלת ואיך היה אצליכם בשנים הראשונות?

לא עכבר במלכודת אלא אריה בסוגר.

שלום לך! שיניתי את הכותרת כי חלק מהשינוי תלוי בשינוי הדימוי העצמי. יש לך כח רצון כביר.הצלחת לסיים לימודים קשים תוך כדי גידול ילדים.אינך צריכה להרגיש כמו עכבר שזהו ביטוי של מישהי חסרת ערך,אלא כמו אריה שכרגע עדיין לא מצא את הדרך לצאת מסוגרו. הדמעות באות מהמקום בו את מרגישה ברחוב חסר מוצא.במציאות אין זה כך. בעלך אינו יכול לכפות עלייך לעבוד בעבודה שאינך רוצה בה.(גם לפי ההלכה אינו יכול לעשות כך).אם תשימי מולך את העובדה הזו כבר ירד מעלייך הלחץ הנורא שכל חייך תהיי תקועה בעבודה שאינך רוצה בה.תמיד תוכלי להחליט שאת משנה את עבודתך(כמובן שרצוי מאד תוך תיאום עם בעלך,ורק אם כלו כל הקיצין -גם ללא הסכמתו) ועובדת רק בעבודה שאת בחרת לעצמך. כתבת מעט מאד על הסיבה שבעלך לוחץ כל כך שתעבדי בעבודה המכניסה יותר. מבין השיטין נראה שהוא מרגיש שהקריב הרבה להצלחת לימודייך:עזיבת הכולל וחיים בדוחק בתקופת הלימודים. ייתכן ויש בתוכו כעס ישן מהתקופה ההיא,ואולי הוא חושב,שהקרבתו שלו הייתה כדאית רק אם את מביאה משכורת גבוהה.אני חושב שכדאי לדבר איתו על השנים ההן של הלימודים ולבחון אם שם נמצאת הסיבה. בכל מקרה,אל תיתני למצב להימשך לאורך זמן.הכעס שאת מתחילה לצבור עלול להתעצם ולסכן את עצם הנישואין. אם תמשיכי לחוש כך גם הלאה-פני לייעוץ. יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 0523003240

איך להתמודד עם בעל שלא מוכן להבין אותי לדבר איתי??

שלום רב אנו נשואים 10 שנים, כרגע לאחר לידת הילד השלישי ב"ה.. בעלי אדם טוב לב משתדל לעזור ולדאוג לצרכי הבית.. התקשורת בנינו לוקה בחסר כבר מהשנה הראשונה (לציין שהיינו אצל יועצי נשואין בעבר..)והדבר נהיה גרוע יותר ויותר.. אם בעבר יכלנו לשבת ולדבר עכשיו הוא לא מוכן לשמוע מה שיש לי לומר הוא פשוט בורח משיחות איתי, אם יש לי משהו שאני חייבת לומר למדתי להשחיל את זה תוך כדי עבודות הבית וכד' כי אין מצב לשבת ולדבר.. מיותר לציין כי שנים לא שמעתי ממנו מילה טובה בשום תחום ועניין ובשום הזדמנות. ומתוך כך גם לי קשה לפרגן לו ותמיד הוא דואג להסביר כמה שהוא הצודק היודע והמבין ואני הטפשה.. אז עם הזמן איבדתי את כל הבטחון העצמי ולידו אני לא משוחררת ושוקלת מילים... עכשיו אני אחרי לידה, ולציין שהוא מאוד עזר לי בשבוע הראשון והחל מהשבוע השני הוא החליט שיש לי כח ואני יכולה כבר לעשות הכל וכנראה מפחד שאם נתן לי אצבע אני ארצה את כל היד.. (למרות שלא הפסקתי להודות לו לפרגן לו)ופשוט נשאבתי לשגרה ..והדבר קשה לי מאוד! לאחר יום אחד שבכיתי שאני צריכה עזרה פשוט כעס עליי ואמר שאני לא עושה כלום בבית , כמובן שמאוד נפגעתי ועכשיו הוא גם לא מוכן לדבר איתי כבר במשך שבוע לא החלפנו מילה וחצי מילה, ובנוסף הוא עושה הכל כדי לשבור אותי, לא טועם מהאוכל שאני מכינה, לא עונה לטלפון ממני וכד'... קשה לי מאודדד אני לא יודעת איך לגשת אליו ?איך להכנס לו ללב? הוא אטום!! זקוקה לעזרה, אני מרגישה בודדה ואבודה......

איך נוהגים מול קיר אטום?

שלום ומזל טוב! התחושות הקשות מראות שהגעת לתחתית,ומהתחתית יש פעמים לא מעטות שאפשר לעלות למעלה! קשה מאד לומר לך להיות סבלנית,אך כדי ליצור עכשיו תקשורת נכונה זהו הדבר הנדרש. אם בעלך אינו מעוניין כרגע לדבר אל תרדפי אחריו.הרי יש פעמים שהוא צריך אותך ואז הוא ידבר.שיחות תוך כדי הליכה או עשייה אינן שיחות.נצלי הזדמנות כזו ואמרי לו שאינך יכולה לשמע בהליכה ואז שבי וחכי שהוא ישב וידבר. חשוב מאד לדעת מדוע הוא הפסיק לדבר.אחרי שישב שאלי אותו בכנות על כך.האם היה משהו בשיחות שעשה לו רע.ביקורת,הטחת אשמה וכדומה.דברי מהלב בכנות מלאה בתקווה שהוא ישתף פעולה. חוסר התקשורת ביניכם גורם גם לחוסר תיאום ציפיות וממילא לאי הבנות.הוא חושש שתשאבי אותו לעבודה מאומצת בבית גם אחרי שתתאוששי מהלידה.שיחת הבהרה על הצרכים שלך בכל שבוע מהשבועות הראשונים אחרי הלידה היתה מפיגה את חששותיו. אל תרתעי מייעוץ נוסף.קורה לא אחת,שיועץ הולך בדרך שאינה מתאימה לבני הזוג ולכן הייעוץ איננו יעיל. כחלק מקודמיי אני מוכן לקבל אתכם לפגישה ללא תשלום . שיפור התקשורת ביניכם יכול לשנות תוך זמן קצר את חייכם! יונדב לוטוק-יועץ זוגי 052-3003240

לפרק את הנישואים?

שלום רב! רציתי להתייעץ.. אני נשואה 10 חודשים נולד לנו ילד לפני חודש. אלו נישואים שניים של בעלי חשוב לציין שיש לו ילד בן 3 מנישואים קודמים. אנחנו לא מסתדרים בייננו בכלל המצב החמיר מאז שהילד נולד, לבעלי יש רגשות אשמה על כך שהילד הראשון שלו חי בין שתי בתים (יש לו הסדרי ראייה רחבים), הוא נורא אובססיבי לגביו והוא משליך את זה עלי ועל הבן שלנו. הוא אמר באופן מפורש שאם לא אתייחס לילד שלו כאילו הוא הבן שלי הוא ידאג שהבן שלנו ירגיש בזאת ויתייחס אליו בהתאם כדי ליצור שיוויון בינהם, הוא מעניש אותנו על כך שהתגרש מאם בנו. וככה זה תמיד היה. עוד בהריון סבלתי ממנו המון ועל אף זאת ניסיתי לאחרונה המון פעמים להציע לו שנלך לרב שלנו ליישב עיניינים. עד עכשיו לא סיפרתי למשפחה יותר מידיי מה אני עוברת איתו אבל עכשיו כבר כל המשפחה מעורבת גם שלי וגם שלו ההורים שלי ראו ממנו התנהגות שלא ראו קודם. כרגע אני כבר מרגישה שיהיה יותר טוב לכולם אם נפרק את הנישואים, וגם לבן שלנו. מה נכון לעשות?

נישואים שניים דורשים התייחסות מיוחדת.

אור שלום! נישואים שניים הם עולם מורכב מאד.כמי שבעצמו נישא נישואים שניים(אלמן לשעבר) חוויתי זאת על בשרי.המערכת מורכבת כי היא"סוחבת על גבה"יחסים לא רק בין בני הזוג אלא גם בינם לבין ילדיהם,וגם את החבילה שמי שנישא בשנית סוחב עליו מהנישואים הראשונים. רוב האנשים נכנסים לנישואים השניים ללא הכנה מוקדמת ואני מניח שגם בעלך כך. אדם צריך לעבור תהליך כדי להבין ולהפנים מה הם נישואים שניים,מה הן ציפיותיו,מה סביר ומה לא עד שיגיע אליהם ממקום נכון וטוב. לדעתי קודם שתורידי את המסך על נישואייך תני לו ולך את ההזדמנות לשינוי. לפעמים שינוי תפישה גורר אחריו שינוי התנהגות משמעותי ולאחריו כל חיי הנישואים נראים אחרת לגמרי. אשמח לשמוע פרטים נוספים על מנת לעזור. בהצלחה בהמשך . יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 052-3003240

אין בינינו משיכה

אני בחורה בת 25 נשואה 5 שנים יש לנו 2 ילדים בעלי אבא מקסים ובעל יחסית טוב אבל בעלי אדם שלא צריך קרבה גופנית מרובה ולי זה מאוד חסר זה מגיע למצבים שהם ממש פוגעניים ואני לא יודעת מה עושים במצים כאלה?

איתור המוקד של הקושי.

שלום וברכה! בעיות ביחסי האישות יכולים לנבוע מגורמים שונים,החל מעכבות רגשיות ועד בעייה בקשר הזוגי.ישנן עוד עשרות סיבות אפשריות לכך. נכון שקל יותר לפנות אנונימית דרך האתר,אך נכון יותר לשבת מול יועץ מקצועי ולמצוא ולטפל בשורשי העניין. אין ספק,זה לא נעים כל כך,והדקות הראשונות כרוכות באי נעימות (אצל יועץ רגיש ואמפתי תחושת האי נעימות תחלוף בתוך פחות מחצי שעה),אך מול דקות אלה עומדות על הכף עשרות השנים הבאות שלכם כזוג. הדקות האלה נשכחות במרוצת הזמן והחיים עולים על מסלול נכון. בהצלחה רבה. יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

מרגישה שאין לי כוח להשקיע בשלום הבית

מה עליי לעשות במצב כזה ? אנו נשואים כמעט 10 שנים ובתקופה האחרונה חל ריחוק גדול ביננו יש לנו 4 ילדים וכל ההתנהלות שלנו היא טכנית ועוסקת בעניינים שקשורים בילדים , מזה תקופה אנו ישנים בחדרים נפרדים ,על פניו המצב בנינו היה יכול להיות טוב אך יש לנו חוסר תקשורת ומשקעים מהעבר שמעיבים עליי לפחות ,אין לי כוח נפשי לשים הכל בצד ולאזור כוח לפתוח הכל מה גם שאני מרגישה שבעלי גם איבד עניין וכל אחד סובב סביב עצמו . אני יודעת ששאלתי לא מפורטת ולא מספקת פרטים על מנת להבין את התמונה המלאה אך אני מרגישה שאין לי כוח להלחם ומעדיפה לוותר על כל ובלבד שלא אצטרך יותר לסבול כאבי לב חוסר הערכה, ותחושה של לא נאהבת ... מה אפשר לעשות ?

דרך ארוכה מתחילה מצעד קטן.

שלום וברכה! היאוש בא כשמסתכלים על גובה ההר ולא על הצעד הבא.יאוש גם בא כשהתוצאות אינן תלויות רק בנו ונראה שהצד השני אדיש לחלוטין. ייתכן שבעלך אינו אדיש כפי שהוא נראה.סביר להניח שגם הוא סובל לא מעט מהמצב,אלא שגברים נוטים בדרך כלל להסתיר את תחושותיהם הקשות. הקושי אכן נראה לפעמים בלתי עביר ומעל לכוחותינו. כשמתחילים ללכת צעד צעד מגלים פתאום כוחות להמשיך הלאה.אנו חשים בהתקדמות,מתחילים להאמין ביכולותינו וכך ממשיכים להתקדם. אני מאמין שאם תפנו יחד לייעוץ מהמקום הקשה שאתם בו עכשיו,תוך זמן קצר תגיעו למצב שאתם מבינים מה גורם לנתק ביניכם.אחרי שתהיה הבנה לסיבות ותעשו צעדים ראשונים על מנת לשפר את התקשורת ואת מערכת היחסים ביניכם תקבלו דלק להמשך הדרך. בהצלחה רבה. יונדב לוטוק יועץ נישואין 052-3003240

מופנמות בין שתי בני הזוג

שלום רב בנסיון נואש לחפש לי מזור להבעיוה שאני סובל ממנו במערכת הנשואין שלי עברתי על הרבה מהשאלות בפורמים למען אוכל ללמוד מהם ולהשוות להמקרה שלי בנתיים לא ראיתי מישהו כותב על בעיה דומה לשלי אזי אני אנסה להציגו בפניכם ואנא תנסו לתת לי איזה כיוון מעבר להאמירה גשו לייעוץ אולי בכל זאת ע''י כמה תובנות שתוכלו לתת לי ישתנה משהו בתפיסה וראיית הדברים וכו' אנו נשואים זה 15 שנה עם שבע ילדים בליעה''ר התחתנו ע''י ''שידוך'' שזה אומר בלי הרבה פגישות ודיבורים בנסיון ל''הכיר'' אחד את השני אשתי ב''ה אשה מצוינת וטובה מאד מסורה להבית באופן יוצא דופן היחסים האישיים ג''כ טובים מאד הבעיה שאנחנו שנינו אנשים ''נורא'' מופנמים וממעטים לבטא רגשות תחושות וחוויות הדבר נורא מתסכל אותי בשונה מאשתי אני לאדם הקרוב אלי כן יש לי את היכולת להתבטא ולא רק אלא מרגיש צורך נפשי גדול להתבטא ולנתח דברים ואירועים ולשמוע את דעתה על דברים שקורים או קרו הבעיה שהמקסימום שהיא יודעת להגיד זה ''אני לא יודעת'' ויודעת לענות בכן ולא, היא אלופה ממש בלמצוא את התשובה בהכי פחות מלים למשל נהנית בהאירוע ? תשובתה כן.. זהו מה דעתך על המוצר ההוא ? וכו' תשובתה לא יודעת... כשעשית כך וכך מה עבר לך בראש עם הבחירה הזו? תשובתה לא יודעת וכו' וכו' הדבר גורם לי לתחושת מחנק גדולה מאד כקול קורא במדבר ובלי הד חזרה אני מרגיש תחושת בדידות נוראה בהקשר בינינו חי לצד אשתי ולא עם אשתי למרות שיש לנו רגשות חיובים אחד להשני ואפי' אהבה יש בינינו ולפעמים אפי אהבה גדולה מאד מאד אבל כשתחושת המחנק עולה לי והצורך שלי לדבר עם אשה לא בא על סיפוקו הדבר מעורר בי כעס כלפיה ולפעמים דחייה וכו' ואני לא יכול להשית לי עצה בנפשי מבחינתה למשל שיחה כזאת שתיארתי כנ''ל היא שיחה ''נהדרת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי ומה חסר לי ומה הצורך שלי כשאני מתחיל לספר לה משהו כמו חדשות וכו' הדבר היחידי שיודעת להגיב זה לשאול איזה שאלונת קצרצרה כמו מי? למה? איך?? זהו ככה היא ''משוחחת'' ולא מבינה מה הבעיה שלי עם זה לפעמים כשאני שואלת אותה על משהו למה את לא עונה לי על שאלתי?? ומה דעתך על זה ועל זה וכו' היא טוענת שבמוחה יודעת את התשובה אבל זה נתקעת לה בגרון ולא יכולה להוציא את זה בפה יצויין שהיכולת שלה להתבטא בכתב דווקא כן טובה מאד אפי מצויינת ולפעמים היא עושה שימוש בזה בכל זאת תסכימו שזה לא תחליף לשיחה חייה ואמיתיית אני מאד סובל מכיוון שברחוב בין אנשים גם אני סגור מאד אין לי כמעט ''חבירים'' וכו' אני עובד כעצמאי מהבית ככה שיוצא שאיו לי כמעט עם מי להחליף מלים ו''לשוחח'' עם מישהו שיחות נפש וכו' הדבר גורם לי למצבי רוח קודרים וכו' ולהסתגרות מוגזמת בבית ולא מנסה כבר אפי ליזום שיחות עם אשתי מין סוג של ייאוש כזה יצויין שיש גם פער גדול בינינו ברמת הידע וההתמצאות בכל מיני נושאים שבעולם גשמי ורוחני ככה שגם זה לא מוסיף בהיכולת שלנו לנהל שיחה על משהו עיקר העולם שלה ואופקיה זה הבית הבעל והילדים אפייה ובישול ניקוי זהו העולם שלה וגם מצליחה להיות מאד טובה בתחומים האלו אשה למופת בכל זאת תחושת הבדידות שלי הוא נוראה, מה עושים??????? אודה לכם אם תנסו לעזור לי אולי באיזה תובנה חדשה או עצה טובה או חוות דעת על המצב הזה האם הוא הפיך והאם יש סיכוי לעזור לעצמינו תודה רבה השתקן

את פתח לה...

שלום וברכה! אתה מעלה קושי גדול מאד של בדידות מעיקה.של בית שמדברים בו רק על דברים פרקטיים,ולא מבטאים רגשות וחוויות. קרוב להניח שאישתך לא נולדה כך.טבע האדם לדבר ולשתף אחרים,ובמיוחד אצל הנשים. אדם נסגר כשהוא חש לא בטוח.כשאין מישהו שמקשיב לו ,מבין אותו ומעודד אותו. העובדה שהיא מיטיבה להתבטא בכתב מוכיחה שיש בתוכה יכולת כזו. לאדם שנסגר יותר קל להתבטא בכתב מאשר בעל פה,מאחר שאין מולו מישהו שמגיב מיידית לכתיבה שלו. לדעתי במצב זה עליך לבקש ממנה לקרוא מה שהיא כותבת,ואז לתת לה תמיכה. התמיכה מתבטאת קודם כל בהבנה של רגשותיה.חזור על מה שהיא כותבת,נסה להבין את הדברים,ולתת לה תחושה שאתה איתה -תומך ומעודד. כך בהדרגה היא תיפתח בפניך.זהו תהליך איטי אבל אם תתמיד בו תראה ברכה,ותוכל לשתף אותה גם בענייניך שלך. תעשו ותצליחו! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

יחסי חמה עם בנה

שלום, לאחרונה, חמתי עברה למקום מגורי, בלי עדכון מראש, מרחק הליכה של 4 דקות. ומאז השקט לא שורר, אציין כי במקום המגורים הקודם שלה, היא ידעה להעיר ולפגוע בבעלי לעיתים, אך זה היה לעיתים רחוקות. כיום שהיא גרה לידינו, היא דורשת שהכל יהיה עכשיו, בעלי חודש וחצי לאחר שהיא הגיע, היה בחינת שיפוצניק בביתה, דברים שהוא לא עשה מעולם, הוא עשה אצלה על חשבון ההפסקה שלו בין הלימודים, אבל אין הערכה ותמיד היא באה בדרישות, עכשיו תבוא, תרים תעשה, לרגע היא שוכחת שיש עוד מישהו מחכה בבית, יש אישה וילדה, וכשהוא מסרב לעשות בדרכי נועם כמובן, או לחילופין אם הוא אומר שהוא צריך לשאול את האישה היא מתקוממת. אין הערכה לכלום, אציין כי הורי בעלי גרושים, ובעלי דומה מאוד הן במראה והן בהתנהגות לצד משפחתו של האבא, והאמא כל הזמן מחפשת את בעלי כמו שהיא חיפשה את האבא, בעלי הוא הילד השני מתוך 4 ילדים, והוא היחיד שלא יודע לענות, הכל הוא עושה וסובל רק מהערות עלבונות ובזיונות, ושאר הילדים יודעים לענות ולדרוש את שהם צריכים. לא שאני משווה, אבל בכל פעם שאמא שלו פוגעת בו, בעלי נתקף בדלקת בסימפונות, בחום עולה ויורד, ובעצירות, והוא מדוכדך מאוד. הפלא שברגע שאמא שלו מתחילה לדבר איתו, הכל נעלם. איך עליי להגיב? איך עליי לתמוך בו? גם כשאנו מנסים להיות נחמדים ,ומזמינים לשבת, יש לה טענות על האוכל איך שהוא בושל, והפנים יהיו חמוצות מרגע כניסתה לביתי, בשבת מעין זו אני פשוט מבליגה, אבל האם אני מחוייבת להזמינה ולהמשיך לבליג לסבול עלבונות בשקט? אודה לתשובתכם המהירה. בברכה רינה

לצאת מהקורים

אין ספק שחמותך טווה את הקורים במומחיות רבה. התשובה לשאלתך מתחלקת לשני חלקים. א.המקום של בעלך בקשר עם אימו. ב.המקום שלך בקשר עם בעלך. מדברייך עולה שגם לבעלך לא טוב בקשר עם אימו.היא פוגעת ומעליבה גם כלפיו.חשוב מאד שהסיבות בגללן הוא ממשיך בקשר פוגעני כזה יעלה בשיחות ביניכם ואם יש צורך אף בייעוץ מקצועי. יש צורך בבירור האם הוא ממשיך בגלל בעייה רגשית כלשהיא(מן העבר),או שיש כאן הנחה מצידו שהוא חייב כך מצד מצוות כיבוד אם. אם מעורבים כאן רגשות מהעבר,הרי אדרבה,העלאת הבעיות והשינוי יכול ליצור בינך לבין בעלך חיבור גדול. ואם יש כאן הנחה הלכתית שגויה שכיבוד אם משמעותו להיות לה עבד נרצע ומושפל,הרי שעליו לפנות לסמכות הלכתית שתבהיר לו את גבולות ההלכה בעניין. לגבי החלק השני:מהמקום שלך את צריכה ליצור את הגבולות שלכם כלפי אימו,ללא קשר למערכת היחסים בינו לבינה.בהחלטות כמו הזמנה של אימו לביתכם או הגעה שלו לביתה בזמן שהוא אמור להיות בבית יש לך בהחלט מעמד כי זה נוגע גם אלייך.צריכה להיות ביניכם הסכמה ותיאום על כל דבר במערכת הזו שקשור אלייך. יש דרכים להראות לחמות(אפילו בצורה עדינה)הפסדים שהיא מפסידה בכל פעם שהיא עוברת את גבולות הטעם הטוב. כל אלה כמובן בתנאי שתחזקו מאד את הקשר ביניכם כך שבעלך לא יעדיף את אימו על פנייך. הצלחה רבה! יונדב לוטווק-יועץ נישואין 052-3003240

דברים שמרגשים רק אחד מן השניים.

מיום שנישאנו בעלי מבקש ממני כל מיני דברים הקשורים למגע , שיש לציין שאינם חלילה נוגדים את ההלכה. אך בעיני נראים כהשפלה נוראית כלפיו, כאילו אם אעשה זאת זה כמו לזלזל בו נורא ומרגיש לי נוראי לעשות זאת. הוא לעומת זאת טוען שזה רק יעשה לו טוב. הדבר הזה מעיב לגמרי על כל הקשר ביננו. לו זה חסר... ולכןם בטח נהנה פחות. אני לא מצליחה מספיק להנות כשבראש כל הזמן מהדהדת לי המחשבה שאני לא מספקת אותו מספיק. זה הורס כל חלקה טובה בזוגיות. וזה קשה כל כך!!! אשמח לשמוע מה ניתן לעשות בנידון. נ.ב. הייתי שמחה לפרט יותר. אבל אני מבינה שהשאלות מתפרסמות בפורום וזה נראה לי לא מתאים. אם יש אופציה לשאול מבלי שזה התפרסם אודה לכם מאד!!!!

לפענח את הסמלים.

שלום וברכה! לחיי הנישואין כל אחד מבני הזוג בא עם הסמלים והמטאפורות שלו. בנושא שהעלית בגלל היותו "טאבו" נשאר בדרך כלל הרובד העמוק של הדברים חתום וסגור ומשם נובעים בדרך כלל אי ההבנות והקושי. בייעוץ טוב מחפשים את שורשי הדברים.מדוע בעלך מחפש דווקא את הדברים האלה?מה משמעותם בשבילו?מדוע הדברים האלה מסמלים בשבילך משהו משפיל ונורא? כשתבינו לעומק זה את זו וזו את זה יהיה לכם הרבה יותר קל להתמודד עם העניין. אומנם בתחילה חשים אי נעימות מסוימת בחשיפת הדברים,אך לטווח הארוך תרוויחו ללא ספק הרבה בחיי הנישואין שלכם. בהצלחה רבה יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

איך מדליקים את הניצוץ היהודי?

שלחתי את השאלה הזו לפני מספר ימים ומשום מה קיטלגו אותה לקטגוריה של "משיב כהלכה" ואכן זכיתי לקבל את תשובתו המרגשת של הרב הגאון אליהו בר שלום, אך הוא עצמו הציע לי בסוף התשובה לשמוע עיצות מיועצים נוספים ולכן אשמח אם תוכלו לפרסם את השאלה שוב גם בקטגוריה נוספת. שלום לכם יועצים יקרים לאורך ימים טובים! אני נשואה כ-7 שנים + 4 ילדים לאדם שלבוש כחרדי ומקיים מצוות, אך אני שמכירה אותו מקרוב יכולה להעיד שהלב שלו קרררררר....... הוא שונא את לימוד התורה וחושב שתכלית האדם בעולם היא להרוויח כסף וכמה שיותר, יותר טוב... הוא נוהג להביע את דעותיו המסולפות על האברכים הבטלנים לידי וגם ליד הילדים. אני מרגישה שיש ביננו פער אדיר בכל הנושאים הרוחניים, אין לו בכלל הבנה של מה זו הנאה רוחנית, למשל אם עזרתי לחברה (ויש לי סיפוק אדיר מזה ואני משתפת אותו בהרגשתי הטובה) הוא ישר אומר "היא סתם ניצלה אותך..." וכדו' כל העולם שלו בנוי רק על "תן וקח" והוא לא מבין מהו חסד או לדוגמה תפילה זה רק עול מבחינתו הוא אף פעם לא הרגיש מהי תפילה אמיתית מהלב. אני מרגישה שאני מחנכת את הילדים שלנו לבדי - אי אפשר להתייעץ איתו על כלום בנושאים הללו וכשהוא בבית (למזלי זה לא קורה הרבה כי הוא כל הזמן עסוק בלהשיג עוד כסף) הוא אפילו הורס ומזיק לחינוכם הטהור... חשוב לציין שבעלי גדל בבית שהאב היה אברך מספר שנים מכובד והאווירה שהאם השרתה בבית הייתה: "אוף, אין לנו כסף כי אבא לומד ו/או הלוואי שאבא כבר היה יוצא לעבוד" וכו' נסיתי לשוחח עימו הרבה פעמים על הנושא, אך אין עם מי לדבר.... אני חייבת להוסיף שכבר התפללתי עליו ואני מתפללת כל הזמן בדמעות רותחות שהניצוץ היהודי שלו יידלק, אבל הפער רק גדל וככל שהילדים גדלים זה מפריע לי יותר ויותר עד כדי שאני מממש מרגישה רגש של כעס , בוז ואפילו דחיה!!!! ולכן החלטתי לפנות אליכם ולשאול מה לדעתכם אני יכולה לעשות על מנת לשנות את קו המחשבה שלו שמושתת עוד על כל מה שהוא ספג בימי ילדותו והאם יש סיכוי לשנות משהו???

לצאת רגע מעצמך ולהתבונן מהזווית שלו.

המשפט החשוב ביותר בשאלתך הוא "ניסיתי לשוחח עימו הרבה פעמים על הנושא אך אין עם מי לדבר" אם את רוצה באמת להגיע לליבו חשוב "להיכנס לנעליו" ולבחון היטב מהיכן השאיפה הזו לכסף הגיעה. אם תתני לילד שבו לפתוח את פיו בלי חשש אולי תוכלי לשמוע למשל על שנים של מחסור במוצרים בסיסיים,על חוסר ביטחון וחרדה כלכלית,ועוד כהנה וכהנה.חשוב להיות פתוחה עם נכונות לשמוע הכל!!! רק כשתוכלי להתחבר לעולם שלו ייפתח הפתח לשינוי ואז אפשר יהיה לאט לאט לפתוח אותו גם לעולם הרוחני. כל ניסיון להטיף לו שיחות מוסר במצב זה ייתקלו קרוב לוודאי בקיר אטום. בברכת הצלחה! יונדב לוטווק-יועץ נישואין 052-3003240

בעלי חזר בתשובה ואני נשארתי חילונית כפי שהיינו כשהכרנו

שלום, אני ובעלי מכירים כבר 12 שנה(מהצבא) - כשהכרנו שנינו היינו חילוניים. לפני 4 שנים בעלי החל להתחזק וכיום הוא כבר חזר בתשובה ואילו אני באותו מצב כמו לפני 12 שנים. אני מכבדת אותו ומכינה הכל לפני שבת ושומרת על טהרת המשפחה (אך אני בעצמי אינני שומרת שבת). יש לנו 2 ילדים בני 7 ו4 וחצי (במסגרת חינוך דתי). לאורך כל הזמן אני מרגישה שעשיתי מאמצים לכבד ולקבל את כל השינויים ובכל זאת הגענו לתהום שאיננו יודעים כיצד לצאת ממנה. בעלי מתקרב עוד ועוד לדת ומתחיל להקפיד על הרבה מאוד דברים ואני לא רואה את אותם דברים באותה עין כמוהו. בשבת האחרונה הוא העלה את זה שיכול להיות שכבר איננו מצליחים לגשר על הפערים ויש "לפרק" את החבילה. בעלי טוען כי הוא אוהב אותי ומעריך אותי וגם לו קשה כל הנושא הזה. אני עוד לא נואשתי והצעתי ללכת לייעוץ או משהו כזה, בעלי לא מתנגד. מה דעתכם? האם יש סיכוי לזוגיות כזאתי לשרוד לטווח ארוך או שטיפול ירגיע את המצב לפרק זמן קצר? הרי ההתחזקות שלו רק תתעצם עם הזמן. אנא עצתכם בנושא.

פערים כשלעצמם אינם סיבה לפרק נישואים.

שלום וברכה! אכן,הקושי קיים,אבל היופי של חיי משפחה הוא ביכולת לפתור יחד את הקשיים שעולים במהלך חיי הנישואים. לפי הדברים שכתבת את עושה לא מעט כדי לאפשר את החיים המשותפים יחד,גם אם אין הדברים עולים בקנה אחד עם ההשקפה שלך. חינוך הילדים ,שמהווה בדרך כלל אבן הנגף העיקרית בזוגות מעורבים מתנהל אצלכם ,לדברייך בצורה טובה(זקפי זאת לזכותך),ויש בזה סימן מעודד מאד ליכולת שלכם להתנהל יחד. ראייה אחרת של הדברים אינה בהכרח עילה למלחמות ולפירוק החבילה.השאלה המרכזית היא איך מנהלים דיאלוג מכובד וכנה תוך שמירת יחס מכבד והערכה הדדית גדולה למרות השוני בדעות ביניכם. ייעוץ מתאים יכול לגעת בנקודה הזו ולהחזיר את מסלול חייכם לחיים משותפים של אושר גם אם בעלך ימשיך להתחזק ואת תמשיכי להישאר באותו מקום. בהצלחה רבה! יונדב לוטווק-יועץ נישואין. 052-3003240

בעיות בנישואין שניים

אנו נשואים מזה כ- 15 שנה , לבעלי אלו נשואים שניים יש לו 2 ילדים.לנו יש 1 ילד בן 13 מאז ומתמיד כשהערתי הערה כזו או אחרת לגבי אחד הילדים שהינה מוצדקת, הויכוח הגיע עד למצב שבעלי רוצה להתגרש. לדוגמא הויכוח האחרון היה בעקבות כך שהילדשלו בן 24 הגיע לגור בביתינו למספר שבועות אך ישן באותה מיטה עם בני לי נושא זה מאוד הפריע אך בקשתי הן מבעלי והן מהבן שישן במקום אחר אך לא באותה מיטה עם בני. מקרה נוסף כשהבן קיבל רשיון נהיגה בעלי רצה כי לבנו תהיה אפשרות לנסוע ברכב שלי אשר משמש אותי לעבודתי.אני טענתי שאיני מסכימה. מפה כל הנושא עלה לויכוח אדיר ונושא הגירושין עומד שוב על הפרק. ברצוני לציין שכל פעם שאני מעלה איזה טענה כלפי בן זוגי נושא הגרושין עומד על פרק אבקש את עזרתכם.

רגישויות של נישואים שניים.

אקדים ואומר גם מידע מקצועי וגם מניסיון אישי שנישואים שניים הינם מורכבים הרבה יותר מנישואים ראשונים במיוחדבגלל הילדים הנתונים באמצע בין שני ההורים. ישנן מספר שאלות שעליכם לשאול את עצמכם על מנת להבהיר עניינים ואולי להוריד את המתח ביניכם. הראשונה:מדוע בעלך נפגע כל כך במקרים שאת מבקרת את ילדיו?האם הוא רואה בזה ביקורת כלפיו?או שיש משהו אחר שעומד מאחורי העניין. השניה:מה מבטא האיום בגירושין?האם הוא מבטא העדפה של ילדיו על פנייך?האם הוא מאותת לך נואשות להפסיק לבקר אותם?ואולי סיבה אחרת.... איום בגירושין גם אם אינו רציני מאד עלול ליצור אפקט שמכרסם בנישואין ועלול למשוך למקומות לא טובים. נראה לי שכדאי לכם לפנות לייעוץ קצר מועד על מנת לאתר את מוקדי הבעייה. מחקרים מראים שבממוצע אנשים פונים לייעוץ רק שש שנים אחרי שהם חשים שיש בעייה ברקע. להיגרר כך כמה שנים כשחרב הגירושין מתנופפת מעל ראשך עלול להגיע למבוי סתום. אפשר לפנות אליי טלפונית.אשמח לעזור. בברכת הצלחה בהמשך דרככם! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

נישואים לקראת פרידה

שלום רב, אני נשואה פעם שנייה לגבר עם 3 ילדים מנישואים קודמים.לי, ילדה אחד שעברה לגור עם אבא שלה בצפון הארץ (אנחנו גרים בדרום).אני נוסעת לבקר את הילדה שלי כל 2 או 3 שבתות.אנחנו נישואים כבר 5שנים.אני מסתדרת מאוד טוב עם 2 הבנים שלו (16 + 12), אך הבת שלו לא רצתה אותי מהתחלה (21).היא דרשה מאבא שלה להתגרש ולא מפסיקה לעשות לו שטיפת ראש נגדי.בעלי יוצא לבלות עם הילדים שלו פעם או פעמיים בשבוע, בלעדי, כי הבת שלו לא רוצה אותי.הוא הולך גם באופן קבוע למסעדה עם הילדים ואף פעם לא מזמין אותי כי היא לא רוצה.כשאני מבקשת, גם אני לצאת קצת איתו או לסרט או למסעדה או לא משנה איפה, הוא לא מסכים כי הבילויים זה רק עם הבת שלו או עם הילדים שלו.פעם בשבוע, הוא יוצא רק עם הבת שלו כדי לקנות לה בגדים או תכשיטים, דבר שהוא אף פעם לא הסכים לעשות איתי (כשאני כותבת, זה נראה לא אמיתי, אבל, הכל נכון).הילדים שלו באים באופן קבוע לישון אצלנו פעם או פעמיים בשבוע ושבת כן שבת לא.כשהילדים שלו באים, בעלי לא מסכים שאני אסע לילדה שלי כי הוא רוצה שאני יהיה בבית כדי להכין אוכל לו ולילדים והוא גם תמיד מזמין את המשפחה שלו (תמיד 6 אנשים).הבת שלו כל הזמן צועקת לאבא שלה שהאוכל מגעיל, שיעשה משהו, והוא, במקום להגן אלי, מסתכל אלי ואומר שאני לא מכינה אוכל שהם אוהבים,למרות שאני באמת מכינה לכל ילד ולכל המשפחה שלו המון אוכל טעים ובאמת מכל הלב(חשוב לי לשמור על השבת).כמובן שאף אחד לא עוזר לי, לא בקניות, לא בהכנה, לא בהגשה ולא בשטיפת כלים.אני עושה הכל לבד ועם חיוך.בעלי בעצם טוען שהתפקיד שלי זה לנקות את הבית, לבשל, לכבס ולדאוג לו והילדים שלו.חשוב לי גם לציין שאני ובעלי עובדים (יש לו משרה מאוד בכירה), והוא דורש שנתחלק שווה בשווה בכל ההוצאות של הבית כולל שבתות, למרות שאני לבד (רק מדי פעם הילדה באה). בנוסף, אנחנו יושנים בחדרים נפרדים, כי לדבריו, לא נעים לו לידי. למרות שאני יודעת שאין לי טעם להמשיך איתו, מאוד מאוד קשה לי כי אני עדיין אוהבת אותו. כשאני מנסה לדבר איתו, גם על הבת שלו, הוא מגן רק עליה. בתקופה אחרונה, דיברנו על פירוק, והוא אמר שאם כך, הוא עובר לגור עם הבת שלו ושתיהם יגדלו ביחד את שתי הבנים. למה, למרות כל מה שקורה אני מאוד עצובה ומפחדת? האם יש טעם לנסות משהו?

המקום של הלדים בנישואים שניים.

שלום וברכה! הקושי הכי גדול בנישואים שניים הוא שיש מלבד שניכם עוד שותפים(הילדים כמובן) שצריך לתת להם את המקום הראוי בלי שהזוגיות שלכם תיפגע. הרבה יותר קל בנישואים ראשונים,שאחרי שאתם סוגרים את דלת הבית אתם לבד ויכולים לעשות כל העולה על רוחכם. נראה לי שלא עברתם תהליך מסודר של הכנה לנישואים כאלה. ייתכן שההתנהגות של בעלך היא התנהגות מתעללת אבל גם ייתכן שהוא לא מודע לרגשות שמציפים אותו. כדאי לפני שמחליטים על פירוק לעשות עוד ניסיון אחרון של ייעוץ זוגי ולראות מהיכן הדברים מגיעים אצלו. האם יש לו רגשות אשמה מהגירושים הקודמים? איך הוא רואה אפשרות לפתח זוגיות כשיש ילדים ברקע? מדוע הוא בוחר להיות בצד של הילדים ולא בצד שלך? וישנן עוד שאלות שצריך לברר לגביו. במקביל את צריכה לעשות בירור עם עצמך. מדוע את עדיין מרגישה שאת אוהבת אותו למרות הכל? למה בחרת דווקא אותו? למה המשכת לחיות תקופה ארוכה במצב של חוסר שוויון ביניכם? אלה אינן שאלות של הטלת אשמה,אלא שאלות של בירור ולימוד לעתיד. על השאלות האחרונות חשוב מאשד שתעני גם אם אינך מתכוונת להמשיך לחיות איתו. תשובות לשאלות אלה יתנו לך כלים בין אם תישארי איתו ובין אם תחליטי להתגרש והתחתן שוב. אפשר להתקשר אליי ואנסה לעזור לך .(גם מידע מקצועי וגם כמי שבעצמו נשוי בשנית) בברכת הצלחה! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

ללכת או לא ללכת

שלום, התחתנתי רווקה עם בעלי כשהיה גרוש + 1 , בנו גדל , התחתן והביא לבעלי 2 נכדים חמודים שהקשר איתם מצוין הם מתארחים אצלנו ואנחנו אצלם כך שהקשר מצויין . לנו 3 ילדים גדולים. לקראת ראש השנה הקרב בנו של בעלי הזמין אותנו לארוחת חג אבל בין המוזמנים גם גרושתו והורייה , אני השתדלתי עד היום מלהיות נוכחת כשגרושתו בסביבה כי אינני מרגישה בנוח במצב זה ובמיוחד כשהורייה בסביבה . תשובתי להזמנה הייתה לבעלי כי אין בכוונתי ללכת ובעלי קיבל זאת בחוסר הבנה בטענה שגם הוא בולע , מרגיש לא בנוח כאשר הוא מוזמן למשפחתי ואף פעם לא מטיל וואטו ועושה זאת למעני .בעלי טוען שעלי לעשות זאת למענו כפי שהוא עושה זאת למעני בכל ההזמנות שהוא לא מרגיש נוח . מה לדעתך עלי לעשות . תודה

ההבדל הקטן...(ואולי הגדול)

שלום וברכה! ישנו הבדל גדול בין אי נוחות,שבעלך חש במשפחה שלך לתחושות שאת חשה בנוכחות גרושתו ומשפחתה. התחושות הפנימיות שלך ושל הרבה נשים במצבך היא תחושה של איום. את חוששת בין אם במודע או לא שיבחנו אותך.העיניים שלה או שלהם ישאלו אם את טובה ממנה או לא.ייתכן שתרגישי קושי לדבר ולהיות שותפה מלאה סביב השולחן. אולי את חוששת גם שבראשו של בעלך יעלו זיכרונות מן העבר הרחוק שיעיבו על הקשר שלו איתך. לכל אחד יש קווים אדומים משלו,וזכותך המלאה אם את חשה שהסיטואציה היא מעבר ליכולת ההכלה שלך-לסרב!!! כמובן,שטוב תעשי אם תציעי פיתרון אלטרנטיבי כגון סעודה אחרת כמו שהציעו קודמי,אך חשוב שתהיי מודעת לסיבת הסירוב,ותשתפי את בעלך בריגשותייך. שתהיה שנה טובה! להבהרות נוספות אפשר ליצור איתי קשר. יונדב לוטוק-יועץ זוגי. 052-3003240

העומס נופל עלינו בלבד

שלום. מה לדעתכם עלי לעשות במקרה שלי : אמא של אשתי נופלת מבחינת העזרה רק עלינו ז"א על הבת שהיא אשתי ועלי שאני חתנה כאשר ברקע יש גם בן נוסף אח של אשתי שמתעלם מכל עזרה לאם שהיא למעלה מ-70 שנה . באם לא פונים אליו לעזרה הוא לא עוזר ולא מציע עזרה ולכן הכול נופל עלינו . אשתי מסרבת לפנות לעזרה לאחיה ואני באמצע, כנ"ל האם לא פונה לבן בבקשה לעזרה ומבקשת רק מאיתנו (מערכת יחסים מוזרה). אני חושב שחלוקת העומס צריכה להיות על הבת והבן יחד , לא ? מה לדעתכם עלי לעשות , כי אשתי רואה את המצב של אמה וכל העומס שנופל רק עלינו ולא פונה לאחיה לעזרה כאילו הוא "פרה קדושה " האם להתנגד בתוקף לעזרה כל זמן שהבן לא יתחלק בעומס ? הגעתי למצב שבו נכנסנו לויכוח קשה בנושא ובו איימתי להתגרש עד שהמצב לא ישתנה . אני רוצה לציין כי זה נשואיים שניים שלי . שבת שלום. ג'רי

קביעת קוי גבול ותחומי גמישות.

שלום וברכה! אישתך לא בחרה את האחים שלה. זו המציאות שיש לה אח לא כל כך איכפתי. במקרה כזה לא כדאי לעמוד על עקרונות אלא לבדוק גבולות.מתי העומס בלתי נסבל מבחינתך,והיכן הוא התחום בו אתה יכול ללכת לקראתה. זהו קונפליקט,שעליכם לנסות לפתור בעצמכם,ואם לא תצליחו לבדכם כדאי לפנות לייעוץ,שבו תקבלו כלים איך פותרים קונפליקטים. בכל מקרה על נושא כזה לבדו לא מפרקים נישואין. חשוב על כך שתצטרך להיכנס לתהליך גירושין וחיפוש מחדש לקראת נישואים שלישיים......זה לא נראה שיקול נכון במצב זה. אם יש צורך בהבהרות נוספות תוכל לפנות אליי טלפונית. בברכה. יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 052-3003240

בעיות בנישואין

שלום רב, אני מעוניינת לקבל עזרה לפני שאני ובעלי נתגרש איני יודעת למי לפנות לצערי אני כבר לא בקשר עם הרב והרבנית שלנו (_סיפור מורכב) הבנתי שדרככם ניתן לקבל עזרה וייעוץ של דעת תורה וגם עזרה נפשית/רוחנית עבורי, אנחנו נשואים קרוב ממש לשנה שאולי חצי מתוכה חיינו ביחד (אנו זוג חוזרי בתשובה).המון ריבים סיפור מאד מורכב, בעלי כבר כמה פעמים היה מעוניין להתגרש ממני והפעם גם אני כבר מתחילה לקבל שאולי עלינו להתגרש, בעלי לא היה מוכן וגם לא יהיה מוכן ללכת לייעוץ/הדרכה/עזרה כלשהיא,, בבקשה אם תוכלו להפנות אותי למישהו שיוכל לעזור לי כמובן והכי חשוב מבחינת דעת תורה .. תודה רבה

גם למורכבות כפולה יש פתרונות

נישואים הם עולם מורכב מאד.להכניס בתווך גם חזרה בתשובה ,שהיא תהליך מורכב לא פחות דורש הבנה עמוקה ויצירתיות גדולה. השלב הראשון הוא לשכנע את הבעל בצורך של הייעוץ. הדרך היחידה כמעט אצל חוזרים בתשובה היא דמות המקובלת עליו כסמכות כגון הרב שלו,שידחף אותו לכוון של ייעוץ. היועץ עצמו צריך להיות יצירתי מאד.להיכנס פנימה לתוך הזוגיות שלכם וגם לתהליך שכל אחד מכם עבר ועובר במהלך החזרה בתשובה,ומשם להוביל אתכם לבניית זוגיות טובה ויציבה. בהצלחה רבה! יונדב לוטק-יועץ נישואין 052-3003240

ללכת או לא ללכת

פונה אליכם בעלה של מירי בנושא ללכת או לא ללכת לארוחת חג בראש השנה . ראשית תודה לעונים למירי . אני מבין את חוסר הנעימות של אשתי היקרה אבל וכאן יש אבל , בני הזמין אותנו לארוחת חג זו פעם ראשונה לאחר שנים רבות וזאת שרק לאחרונה נכנסו לדירה חדשה ואני לא רואה כל סיבה מדוע אשתי מירי מתנגדת ללכת לאותה ארוחה שגם גרושתי והורייה יהיו באותה ארוחה ואסביר למה : גרושתי לא מאיימת עליה . זו לא פעם ראשונה שאשתי נמצאת בפגישה כזו . זה לא מעשי להגיד לבני שיזמין אותנו בנפרד או ללא גרושתי כי לאשתי לא נוח . אשתי צריכה לראות את גרושתי כאדם זר שיושב ליד השולחן היא לא חייבת להכנס איתה לשיחה , מלבד שלום חג שמח שנה טובה ובזה תסתיים הפגישה הלא נוחה . אנחנו נשואים למעלה מעשרים שנה וגרושתי מאיימת עליה או לא נוח לה או לא מרגישה בנוח , נו באמת לא נראה לי . נראה לי שהיא רוצה שגם השנה נחגוג עם משפחתה אתראש השנה . אני רוצה לציין כי כל השנים חגגנו עם הוריי אשתי ותאמינו לי לא תמיד זה נוח ונעים לי ולא תמיד הרגשתי טובה ואני לא הולך מרצון אבל הולך כי זו אשתי ואני עושה זאת למענה . נראה לי שבאם אשתי תממשיך להתעקש היא פשוט תלך לבדה למשפחה שלה ואני אלך לארוחה אצל בני כי אינני רואה מוצא אחר מהסיפור .היא מתנהגת כילדה לא בוגרת ולא נראה לי שלא תצליח להתגבר על חוסר הנעימות שלה היא פשוט צריכה להתייחס אליהם כאנשים זרים , לא יתכן שגם לאחר 20 שנה הסיפור של חוסר נעימות ירדוף אותי ולא אצליח לחגוג עם בני אצלו בדירתו החדשה שאליה יכנס בראש השנה . נראה לכם שלי נעים לשבת ליד השולחן עם גרושתי והורייה , מה אתם חושבים שכן , נו באמת אבל אני מתגבר על חוסר הנעימות , משחק אותה למען בני וילדייו . כך אני חושב וכך אני פועל ואפעל אין לי כל כוונה להמשיך רק לחגוג עם משפחת אשתי בשום פנים ואופן זה לא יתכן , תרצה תבוא לא תרצה לא תבוא שתחגוג עם הורייה ואני אחגוג עם בני ונכדיי מגיע לי וגם לבני . מה דעתכם ? תודה

"שריטה "מיגדרית,לא אישית.

הכעס נוכח בדבריך מראשיתם ועד סופם.כדי לענות תשובה מלאה כדאי שתחזור ותבהיר מה מקורו של הכעס. מכך שאישתך לא בוטחת בך אחרי כל כך הרבה שנים ואינה מוכנה שתהיה ליד גרושתך? שאישתך מהווה גורם מפריד בינך לבין בינך? שאישתך קובעת לך מה לעשות? חוסר איזון בין הקירבה שלך למשפחה שלך לעומת הקירבה בינה לבין משפחתה? ואולי מקור אחר לכעס? לעצם העניין.אתה מתלונן על איזו "שריטה" שיש לאישתך. ילדותיות בלתי מובנת.ובכן,הרבה מאד נשים שנישאו לגבר שנשוי בפעם השנייה מרגישות כמוה.אם תרצה,זו שריטה מיגדרית של נשים. אישתך(וכן נשים אחרות שנישאו נישואים שניים) אינה חוששת שתחזור לגרושתך.לא זה העניין.גם אם נישואיך הקודמים היו גרועים,עדיין ברוב הנישואים היו רגעים יפים,שאפשר להתרפק עליהם בערגה. אישתך רוצה את כולך!את ליבך בלי שום שיור.השהות במחיצת גרושתך עלול ליטול משהו מליבך. במקום לקחת את דבריה כביקורת קח זאת כמחמאה.יש לך אישה שכל כך רוצה אותך, עד כדי כך שליבך לא יהיה חלוק אפילו לרגע אחד.תרגיש גאווה על כך שהינך כה אהוב ונחשק!אם איעשתך היתה מוכנה לפעמים להיות נוכחת במצבים כאלה הרי זה הוא היוצא דופן,ולא הסירוב העכשווי. לדעתי,אם תפעל בכוחניות ותיסע,בין אם אישתך תצטרף אליך ובין אם לאו,מערכת היחסים שלכם תיפגע קשות.אתה פוגע כאן בעניין שהוא ציפור נפשה. עלולות לעבור שנים עד שתשקם בחזרה את מערכת היחסים,ןתחזיר אותה לקדמותה. אינני בטוח שזה כדאי..... שנה טובה ומבורכת! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

בעיית אמון ופתרונה

שלום, אני נשואה לבעלי באושר כבר שנה וחצי. בעלי בא מרקע שונה משלי, אני מגיעה מבית חרדי -פתוח, ובעלי מבית סגור מאד-אפילו חונק, שבעקבותיו הוא פרש לגמרי ועזב לתקופת מה את הדת. לאחר מס' שנים של מגורים מחוץ לבית וחיים בסגנון אחר לגמרי ממה שאני הכרתי- על כל המשתמע מכך, הוא התחזק והתרצן וחיפש את הדרך הנכונה. בתקופה הזו היכרנו וניסינו לגשר על הפערים כיוון שהייתה בינינו התאמה בהמון מישורים ונוצר חיבור מיוחד ומבטיח. לא ארבה בפרטים, אבל עוד בהיותינו "יוצאים" (עוד לא מאורסים או משהו) קיבלתי הודעה ממנו שהייתה ממוענת לבחורה אחרת, הודעה שאת תוכנה לא היכרתי ולא רציתי להכיר, כיתוב ברמה הכי נמוכה ומכוערת של הצד הבהמי ביותר בגבר. כמובן שעקב הטעות המרה בכתובת- (שכמובן הייתה מהלך שמיימי נדיר) נפרדתי ממנו לשלום, תוך זעזוע עמוק על הצורה בה האמנתי בו ובקשר שלנו, על התמימות בה הלכתי אחריו ועל הבנייה המשותפת שנחרבה. כמובן שהוא לא וויתר, שכן בלי להתרברב אני הייתי הזכייה של חייו. המציאה שלא חלם עליה. כך נלחם עליי במשך תקופה ארוכה ובכל דרך תוך הבטחות לשינוי, והצהרות שזו הייתה רק מעידה מטופשת שעוד נגררה מהעבר. התחתנו. ומתברר שזה היה כדאי. אנחנו אוהבים וקשורים בזוגיות באמת מיוחדת. אבל- עדיין משפיע עליי אותו סיפור. עדיין בפינה אפילה בלב יש בי החשש, וכל שיחת טלפון, וכל הודעה כמעט מקפיצה אותי למתח. אני יודעת שבעלי אוהב אותי ונאמן רק לי, אבל קשה לי, כי לא עברתי איזה שהוא טיהור מהסיטואציה, אני מרגישה שהפצע עדיין חי, ובכל הזדמנות -מדמם. התמימות שלי והביטחון נסדקו. ואני כ"כ רוצה לתקן, כ"כ רוצה להיות שלימה ומאמינה בכל האחוזים. כי המתח שלי גורם לנו לקשיים לפעמים, בתגובות מוגזמות שלי לאירועים באותו עניין, או לחשדנות שאני מנסה להסתיר ללא הועיל. האם לדעתכם יש טיפול לזה? יש סיכוי לחיים רגועים יותר? אודה לתשובה מהירה, הנושא מייסר אותי. תזכו למצוות.

בנייה של אמון מחודש

שלום וברכה! רגשות אין מגרשים במקלות. הלחצים של החנקת החשדנות,ושל ההאשמה העצמית,של תיאור הרגישות שלך כמוגזמת רק מקשים עלייך עוד יותר. רק כשתרשי לעצמך לתת להם ביטוי תוכלי לאט לאט להשתחרר מהם. החזרת האמון בבן הזוג הוא תהליך לא פשוט,שדורש שיתוף של שניכם! כדי להגיע לזה צריכים להתקיים שני תהליכים בסיסיים. הראשון הוא קירבה ואמון ביניכם בשאר שטחי החיים.כשבונים אמון בתחומים אחרים ואת רואה פעם אחרי פעם בלבן שבעיניים שלו רק יושר,האמון הולך ונבנה. זהו תהליך הדרגתי,ואם בונים אותו נכון הוא יעיל מאד. השני הוא עבודה עצמית שלו.מי שנכשל בדברים כגון אלו,שנפשו של אדם חומדת אותם צריך להתרחק מהם הרבה מעבר למה שאדם רגיל מתרחק. כדאי לכם לקרוא את ספרו של הרב סולובייצ'יק:"על התשובה"(עמודים 21-27).שם יש תיאור מעמיק על ההשתחררות הגמורה מהחטא ומסביבתו. שנה טובה ומבורכת! אשמח להיות לעזר. יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 052-3003240

בעיית אמון ופתרונה

שלום, אני נשואה לבעלי באושר כבר שנה וחצי. בעלי בא מרקע שונה משלי, אני מגיעה מבית חרדי -פתוח, ובעלי מבית סגור מאד-אפילו חונק, שבעקבותיו הוא פרש לגמרי ועזב לתקופת מה את הדת. לאחר מס' שנים של מגורים מחוץ לבית וחיים בסגנון אחר לגמרי ממה שאני הכרתי- על כל המשתמע מכך, הוא התחזק והתרצן וחיפש את הדרך הנכונה. בתקופה הזו היכרנו וניסינו לגשר על הפערים כיוון שהייתה בינינו התאמה בהמון מישורים ונוצר חיבור מיוחד ומבטיח. לא ארבה בפרטים, אבל עוד בהיותינו "יוצאים" (עוד לא מאורסים או משהו) קיבלתי הודעה ממנו שהייתה ממוענת לבחורה אחרת, הודעה שאת תוכנה לא היכרתי ולא רציתי להכיר, כיתוב ברמה הכי נמוכה ומכוערת של הצד הבהמי ביותר בגבר. כמובן שעקב הטעות המרה בכתובת- (שכמובן הייתה מהלך שמיימי נדיר) נפרדתי ממנו לשלום, תוך זעזוע עמוק על הצורה בה האמנתי בו ובקשר שלנו, על התמימות בה הלכתי אחריו ועל הבנייה המשותפת שנחרבה. כמובן שהוא לא וויתר, שכן בלי להתרברב אני הייתי הזכייה של חייו. המציאה שלא חלם עליה. כך נלחם עליי במשך תקופה ארוכה ובכל דרך תוך הבטחות לשינוי, והצהרות שזו הייתה רק מעידה מטופשת שעוד נגררה מהעבר. התחתנו. ומתברר שזה היה כדאי. אנחנו אוהבים וקשורים בזוגיות באמת מיוחדת. אבל- עדיין משפיע עליי אותו סיפור. עדיין בפינה אפילה בלב יש בי החשש, וכל שיחת טלפון, וכל הודעה כמעט מקפיצה אותי למתח. אני יודעת שבעלי אוהב אותי ונאמן רק לי, אבל קשה לי, כי לא עברתי איזה שהוא טיהור מהסיטואציה, אני מרגישה שהפצע עדיין חי, ובכל הזדמנות -מדמם. התמימות שלי והביטחון נסדקו. ואני כ"כ רוצה לתקן, כ"כ רוצה להיות שלימה ומאמינה בכל האחוזים. כי המתח שלי גורם לנו לקשיים לפעמים, בתגובות מוגזמות שלי לאירועים באותו עניין, או לחשדנות שאני מנסה להסתיר ללא הועיל. האם לדעתכם יש טיפול לזה? יש סיכוי לחיים רגועים יותר? אודה לתשובה מהירה, הנושא מייסר אותי. תזכו למצוות.

החששות שלך אינן כחרדה רגילה.

בדברי קודמיי הועלתה אפשרות הפיתרון בדונה לטיפול בחרדה. כמי שעוסק גם בטיפול בחרדה אני מסתייג מגישה הכזו למקרה שלך. האם ניתן להשוות חרדה מכניסה למעלית או פחד גבהים לחשש כמו שלך עם בסיס יציב במציאות ממה שראית במו עינייך? אמת שטיפול בחרדה יכול לצמצם את התסמינים הפיזיים המלווים את החרדה.ייתכן שאפשר גם לצמצם את עוצמת המחשבות האלה בטיפול קוגניטיבי,אבל פיתרון שלם הוא רק בהתייחסות לזוגיות שלכם ביחד,ובניית אמון מחודש. בנוסף לכך,טיפול בחרדה מפנה למעשה את הזרקור אלייך בלבד.את הופכת למעשה למוקד הבעייה. זה לא נכון וגם לא מוסרי. בהצלחה. יונדב לוטוק-יועץ נישואין.

הדרכה לנישואין שניים

שלום, אני גרושה עם ילד ועומדת בע"ה להינשא בשנית בחודשיים הקרובים, אני מחפשת מדריכת כלות שיודעת להדריך טוב לקראת נישואין שניים, יש כאלה שאומרים לי "את לא צריכה את ההדרכה עכשיו" ואני ממש לא מסכימה עם זה, יש על מי להמליץ?

מדריכת כלות-לא הכתובת.

ל"מישהי"שלום וברכה! נישואים שניים הם עולם מאד מורכב במיוחד כשיש ילדים ברקע.(לא כתבת אם גם לבעלך יש).כמי שבעצמו נישא נשואים שניים,יש צורך בעבודת הכנה מסיבית לאין ערוך יותר מנישואים ראשונים. למדריכת כלות,שבדרך כלל מדריכה כלות צעירות בנות 18-22, אין את הידע המתאים כדי לעזור לך בהתמודדויות המצפות בנישואים כאלה. רצוי,ואפילו חיוני,שגם בעלך יטול חלק בהדרכה כזו. הרבה מאד בעלים אינם מבינים את מקומם ותפקידם בנישואים שניים,ומנסיוני רוב הבעיות בנישואים שניים נובעות מאי הכנה של הבעלים ולא של הנשים. נישואים שניים מצד אחד מאתגרים מאד מצד הקשיים הנוספים שיש בהם,אך מצד שני אם נכנסים אליהם נכון ופועלים בתוכם נכון הם יכולים להיות גן עדן של ממש! יהי רצון שתזכו לנישואים של אושר ! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

להתגרש או לא

שלום רב בעלי ואני נשואים למעלה משנתיים ולנו ילד אחד. היינו לנו תקופות יפות מאד ותקופות יפות פחות , אך באופן כללי היה לנו טוב ישנה בעיה אחת בינינו שאנחנו לא מצליחים לגשר עלי ה מאז החתונה, שתינו באים מבתים חרדיים חזקים אבל בעלי מאד פתוח והרבה פחות דתי ממני , כבר אחרי החתונה הוא דרש מממני לקצר את כל החצאיות לאורך מינימילי ביותר שלא עומד בגדי ההלכה אני כמובן לא הסכמתי , והיו לנו הרבה ויכוחים על כך בשעתו פנייתי לייעוץ ואמרו לי לעזוב אותו אך למרות ארתי אותו וחיינו יפה מאד אך בממוצע פעם בחודש חודשיים כשאנחנו רבים על דבר ולו הפעוט ביותר בעלי מתפרץ וטוען שאני לא מספיקה בשבילו בגלל אורך החצאיות וכו' אך למרות הכל תמיד פייסיתי והשלמנו לפני שבוע פרצה בינינו מריבה קטנה ובעלי נחוש בדעתו שהפעם הוא רוצה לגמור , הוא טוען שהוא רוצה אשה מודרנית יותר , הוא לא מוכן לדבר איתי לא מסתכל עליי , משאיר אותי בלי כסף וכו כל בכייותי ותחנוני ללכת לייעוץ או לדבר לא זוכות למענה , הוא טוען שלא אכפת לו לגור באותו בית בצורה כזו בלי להחליף איתי מילה ואפילו לא לישון איתי באותו חדר כיון שהוא ידע שההורים של שנינו לא יקבלו אותנו, הוא חוזר כל הזמן על המילים אני רוצה לחגוג ולא אכפת ליממך אני לא רוצה לעזוב אני מאמינה בשינוי ובחיים היפים שהיו לנו הרבה פעמים, בלית ברירה פניתי לאמא שלו וספרתי לי הכל , היא נסתה לדבר על ליבו אך ללא הועיל הוא טוען שאין לבעיה פיתרון, השאלה שלי היא האם להתגרש ? או שאולי יש להגיע לליבו? אני לא רוצה להתגרש בכלל אני עדיין אוהבת אותו למרות הכל אני נואשת מאד אנא החזירו לי תשובה בהקדם

איך מביאים את הבעל לייעוץ?

כקודמיי,גם אני סבור שאורך החצאית אינו אלא הקש... המטרה היא להביא את בעלך לייעוץ על מנת להעלות את הדברים שמסתתרים מתחת לקש. כרגע הוא מתנגד,וצריך להתמקד בשאלה איך להביא אותו לשם. הדרך היעילה ביותר היא ,שתגידי לו שאת מוכנה להשתנות,אבל את רוצה ללכת יחד לייעוץ כי קשה לך לעשות זאת לבד.כמובן,שאל תחייבי לקיצור החצאית.כשאת מדברת על שינוי תהיה כוונתך למשמעות אחרת לגמרי.למושג להיות מודרנית יש אלפי משמעויות,שאולי לחלק מהן תוכלי גם את להסכים. אין כאן שקר כלפיו.בטוח שבמהלך הייעוץ יחולו בך שינויים כמו שיחולו בו.אומנם לא בכוון שהוא חושב אלא בכוונים אחרים,שבוודאי יעשו לו טוב יותר מאשר קיצור אורך החצאית. אל תחששי שהוא יכעס עלייך על כך.במהלך הפגישות הראשונות כשיעלו הנושאים האמיתיים,נושא החצאית יידחק לגמרי לפינה. בהצלחה רבה בייצוב ביתכם על אדני השלום והטהרה. יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

תקשורת

אני נשואה כ-3 שנים ויש לנו ב"ה שתי ילדים. יש לי בעיה בתקשורת עם בעלי ואני מודעת שזו בעיה אצלי . אשמח לדעת כיצד אוכל לטפל בזה. בעלי ואני מאוד שונים בצורת הדיבור. אני אדם מאוד תמציתי, תכלס ומטרתי (כנ"ל משפחתי מהצד שלי)לעומת זאת בעלי הוא אדם שמאוד מרחיב בדיבורו ובכלל אדם הרבה יותר רגשי ממני. לדוגמא: מה שהוא אומר ב30 מילים אני הייתי אומרת ב-5 מילים. וזה גורם לי: א. לחוסר סבלנות לדבר איתו. ב. מתיש אותי לדבר איתו ולהקשיב לו. ג. בתקשורת אני מרגישה שאני הגבר והוא האישה. ד. באירועים משפחתיים מהצד שלי אני מתביישת בו. (כי כולם מאוד שכלתניים שם) ה. אני לא מסוגלת לשמוע אותו מדבר בטלפון עם מישהו אחר.. בכל אופן הכל עניין של תקופות. לעיתים אני בתקופה של קבלה- כלומר זה בעלי ואני לא אשנה אותו. ולעיתים אני בתקופה של עצבים וחוסר סבלנות משווע. אני רוצה לציין ששנינו עשינו כברת דרך כלומר הוא מנסה יותר להיות מטרתי איתי ואני מנסה יותר להרחיב בדיבורי . אך בכל אופן ההרגשה שלי שעדין יש לנו פער מאוד גדול. אשמח לעצתכם ועזרתכם. האם בכלל ניתן לעשות משהו? נ.ב : האם יכול להיות שבשל היותי יתומה מגיל צעיר מאוד יש לכך השפעה?

המאמץ,הזמן,והחיפוש יעשו את שלהם.

שלום וברכה! ההתרגלות להבדלים בין בני זוג דורשת הרבה מאמץ. טוב שאתם כבר באמצע הדרך.תמיד יש עליות ומורדות כמו שאת מתארת וזה טבעי ונורמאלי. כמה דברים שיקלו עלייך בתהליך: 1. לצאת מהסטיגמה של גברים-נשים .יש גם גברים רגשניים הנשואים לנשים תכליתיות הממעטות לדבר. 2.כשבעלך מגיע למיפגש עם המשפחה שלך תתמקדי בטוב שבו.אילו יתרונות בולטים יש לו על בני משפחתך.כך לא תתביישי בו אלא תתגאי בו. 3.השורה התחתונה שכותבים בשאלות הפורום היא לפעמים החשובה ביותר.האם לעבר שלך יש השפעה על כך שאת כל כך תכליתית וממעטת להביע רגשות? האם החנקת בקרבך דברים מהעבר שלך שהם כל כך כואבים ולכן את נרתעת מלהעלות רגשות או לדבר עליהם? חשוב למענך ולמען הקשר עם בעלך שתפתחי את הנושא הזה. בהצלחה רבה.(אפשר גם לפנות טלפונית כדי להרחיב את היריעה) יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 052-3003240

צריכה עזרה דחופה

לצוות המומחים שלום רב שמי שירן לפני כשנה התחתנתי פעם שניה ובמשך שמונה שנים הייתי גרושה היינו רק אני והילד שלי בן (10) בעלי בד"כ מקסים ואוהב לעזור הבעיה שיש לי מתחילה עם הבן שלו לו יש שתי ילדים ילד אחד גר עם אמא שלו והשני בן 9 גר איתנו יש לו ילד מהגיהנום חוצפן יש לו בעיות לימודיות מרדן ועוד.. כמה שאני מנסה לדבר עם בעלי על כך שינסה לחנך את הבן שלו ולתקן את הדרך שלו הוא תמיד מגן על הילד בטענה שהילד לבד וגם ככה אין לא אמא שהוא מבקר לעיתים קרובות ויש לו בעיות לימודיות וחברתויות במקום שהוא יעמיד את הילד וינסה לכוון אותו הוא מרשה לו להישאר כמו שהוא ועוד מגן עליו כל הזמן יש לציין שאני מאוד בעד חינוך וגבולות ומבינה מה המשמעות של זה ולפי זה חינכתי את הילד שלי וברוך ה' יצא לי ילד מדהים כמובן שגם כמו כל ילד גם לו יש גבולות שהוא מנסה לפרוץ לפעמים אבל רוב הזמן הוא בסדר גמור בגלל שהילד שלו כזה חוצפן זה גורם גם מצד המשפחה שלי לסלידה ממנו למרות שהם מנסים להבין ולהתקרב אליו ההתנהגות שלו פשוט מגעילה כל מי שרק שומע על כך ורואה אפילו יועצים מומחים שמנסים להסביר לבעלי כי הוא טועה לא מצליח בעלי פשוט ראש בקיר ולא מנסה להשתנות להיפך הוא עוד מחפש איזה פגמים יש בבן שלי אפילו הכי קטנים ומוציא את זה עליי כמובן שכל שיחה איתו לגביי הילד מגיעה ליידי פיצוץ ואנחנו רבים בלי סוף לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון כמובן ששמחנו מאוד אבל הריבים האלה מכעיסים אותי אני אני מרגישה את העצבים מהבטן ואני חוששת מאוד שדבר זה יפגע בעובר כמו כן זה מוביל לזה שלא נדבר לאחר מכן כמה שעות לאחר מכן הוא זה שתמיד יוזם את ההשלמה איתי ע"י התחנפנות מצידו שום דבר בעניין הריבים לא נפתר כי מתבצר בעמדתו ואני בטוחה בדרכי מה עליי לעשות אני כבר מיואשת נ.ב אני יודעת שילד לא אשם וזה נובע אך ורק מהתנהגות אביו אבל אני מתחילה כבר לא לסבול את הילד אני מרגישה שאני ממש שונאת אותו לצערי הילד הזה פשוט הורס לי את החיים והא מבסוט מזה

מציאת המקום של כל אחד בנישואין.

בנישואים ראשונים הכל משותף.הילדים-של שניכם,ולכן האחריות -של שניכם. בנישואים שניים הכל יותר מורכב.הילדים שלך אינם שלו,ושלו אינם שלך .לשלו אמא שלהם ,ולשלך אב משלהם. יש משפחות שנשואות בנישואים שניים בהם לאט לאט נוצרים קשרים טובים בין כל אחד מבני הזוג לבין ילדיו של השני,ויש משפחות שחיות כקווים מקבילים-ההורים חיים כזוג אבל כל הורה מתקשר עם ילדיו שלו ולא עם ילדיו של השני. יש משפחות שבהם נוצר מתח גדול ואפילו עוינות בין הילדים של בן זוג אחד לבין ילדיו של השני,ולפעמים נגרם גם מתח גדול בין הורים כתוצאה מכך. בעלך נמצא כרגע תחת התקפה והאשמה כבדה.את משדרת לו למעשה שהוא כשל בחינוכו וכך גם כל המומחים שמסביב. כמובן שכדי להתגונן הוא מכניס את הראש בקיר וכמובן מוצא פגמים בבון שלך כדי להצדיק את עצמו. השאלה המרכזית כאן היא מה כל כך מטריד אותך בהתנהגות של הבן שלו?מדוע את כל כך מעורבת בעניין זה ולא חיה כמו המשפחות שציינתי למעלה שחיות כקווים מקבילים? המעורבות הרגשית הזו מביאה אותך למקומות רעים מאד ואפילו מערערת את חיי הנישואין שלך כי הביקורת כלפי הילד נתפשת אצל בעלך כביקןרת כלפיו. גישה חיובית יותר כלפי הבן ומציאת דברים טובים בו ושליחת שבחים לבעלך על כך הייתה פותחת את הדלב שלו לשמוע גם הצעות ייעול מפיך,אך יש סיבה שלא נותנת לך להגיע לשם. כמו כן יש לבחון את טיב היחסים בין בעלך לבנו.מהי הסיבה שהוא כל כל מגונן עליו,ולשם כך חשוב שתפנו לייעוץ מקצועי. אשמח לייעץ גם טלפונית(אני עצמי נשוי נישואים שניים) הן מידע מקצועי והן מניסיון אישי. בברכה. יונדב לוטוק יועץ נישואין 052-3003240

נישואים לאחר אלמנות

רציתי את חוות דעתכם המקצועית האם גבר אלמן שמעוניין להינשא בשנית אמור למחוק את אשת נעוריו מחייו לחלוטין לאחר הנישואין בכדי לא לפגוע בבת הזוג ובקשר או שהדבר אפשרי שתהיה פתיחות עם בת הזוג החדשה על כך שעדיין אני אוהב את אשתי ומתגעגע אליה ובכל זאת אני חושב שאני יכול לבנות מערכת נישואין חדשה ואוהבת, אך אני מבין שאולי לאשה קשה להתמודד עם זה שאני בעצם אוהב עוד אשה למרות שאולי היא תגיד שמבחינתה זה בסדר. אני מאוד מתקשה לראות איך אני מוריד את התמונה של האמא של הילדים שלי מקיר הסלון בבית ובפרט כשהילדים עדיין קטנים וגרים בבית. אני גם תוהה מה יהיה עם האזכרות והעליה לקבר ושאר טקסי הזיכרון. במבט שלי הייתי רוצה לראות את בת הזוג החדשה כחלק מכל החוויות האלה וכאי' שאשתי ז"ל והאשה החדשה הן חלק ממשפחה אחת גדולה אך אולי אני לא מבין את המציאות הפסיכולוגית מספיק טוב. אודה לכם מאוד אם תאירו את עיני.

בין עבר הווה ועתיד.

שלום וברכה! אני מסכים עם מה שכתבה הכותבת הראשונה.כמי שהתאלמו ונישא בשנית,הרשה לי להוסיף,שגם 1000 עמודים אינם יכולים להכיל את המורכבות של נישואים שניים. יש לתת את הדעת לשאלות רבות:איך תציג בפני ילדיך את אישתך לעתיד?היכן יהיה מקום המגורים שלכם?כיצד תנהלו את הכספים שבאים עם כל אחד מנישואיו הראשונים?כיצד תבנו זוגיות בתוך כל "הרעש" של בית מלא בילדים? לכל שאלה כזו יש משמעות רבה בהמשך חיי הנישואין. אלה רק מקצת מן השאלות.לחלקו לא תתוודע בכלל כל עוד לא תינשא או לא תקבל מידע חיצוני,כי מי שלא נישא נישואים שניים הרי הוא כ"מי שאינו יודע לשאול".השוני בין נישואים שניים הוא גדול מאד,ולכן חשוב מאד לקבל מידע ולא"ליפול" לתוכם. נתקלתי בנשים לא מעטות ש"נשברות"בגלל התנהלות לא נכונה של הבעל בנישואים שניים,ורוצות רק לברוח מהם. אשמח להיות לעזר מניסיון אישי וגם מידע מקצועי. בהצלחה! ונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

נישואים לאחר אלמנות

רציתי את חוות דעתכם המקצועית האם גבר אלמן שמעוניין להינשא בשנית אמור למחוק את אשת נעוריו מחייו לחלוטין לאחר הנישואין בכדי לא לפגוע בבת הזוג ובקשר או שהדבר אפשרי שתהיה פתיחות עם בת הזוג החדשה על כך שעדיין אני אוהב את אשתי ומתגעגע אליה ובכל זאת אני חושב שאני יכול לבנות מערכת נישואין חדשה ואוהבת, אך אני מבין שאולי לאשה קשה להתמודד עם זה שאני בעצם אוהב עוד אשה למרות שאולי היא תגיד שמבחינתה זה בסדר. אני מאוד מתקשה לראות איך אני מוריד את התמונה של האמא של הילדים שלי מקיר הסלון בבית ובפרט כשהילדים עדיין קטנים וגרים בבית. אני גם תוהה מה יהיה עם האזכרות והעליה לקבר ושאר טקסי הזיכרון. במבט שלי הייתי רוצה לראות את בת הזוג החדשה כחלק מכל החוויות האלה וכאי' שאשתי ז"ל והאשה החדשה הן חלק ממשפחה אחת גדולה אך אולי אני לא מבין את המציאות הפסיכולוגית מספיק טוב. אודה לכם מאוד אם תאירו את עיני.

שלבי המעבר מנישואין לנישואין.

רציתי להוסיף על מה שכתבתי אתמול מילים מספר... שלושה שלבים ישנם במעבר. השלב הראשון:אתה עדיין מלא באישתך הראשונה ז"ל.היא עדיין ממלאת את כל יישותך,למרות שהיא כבר איננה... השלב השני:מתחיל להתהוות בתוכך חלל שהולך ומתרחב.אתה מחפש שוב קשר זוגי לא מישהי שתהיה כדמות אישתך הראשונה ובצלמה,אלא מישהי שתוכל לבנות איתה חיים חדשים. השלב השלישי:עומק החלל גדל עד כדי כך,שאתה מסוגל להכיל בו דמות אחרת מלאה.אישיות חדשה איתה תקשור את עתידך לאורך ימים ושנים. למרבה הצער הפרקטיות והעיבוד הריגשי לא עובדים באותו קצב... לאנשים רבים אצה הדרך כדי שתהיה מישהי שתטפל בצרכי הבית,בכביסות,בבישול,או בילדים. לפעמים גם מועקת הבדידות גורמת לחיפזון בהחלטה להתחתן שוב. אולם כניסה לקשר מחודש כשעדיין לא נמצאים בשלב השלישי היא החלטה לא נכונה. לאישה אותה תכיר בע"ה יש לב ויש רגשות. את הרגשות האלה ביטאה כבר גב' דרעי,ואם אינך רוצה לעשות עוול לאישתך לעתיד כדאי להיכנס לקשר רק כשתהיה מוכן לכך,וגם תבין את רגשותיה. ועוד כמה מילים... הזוגיות הבאה תהיה ללא ספק שונה מקודמתה.צלע חדשה נכנסת,ולכן בהכרח גם הקשר שיהיה לך עם אישתך השנייה יהיה קשר אחר. הניסיון "לשכפל" את המערכת הזוגית הקודמת לתוך המערכת החדשה(יש המנסים לעשות כך)אינו יכול להצליח,אלא אם כן מוחקים לגמרי את אישיותה של האישה השנייה,ומכניסים אותה לסד שנבנה לפי מידותיה של הראשונה.... ובאשר לשאלה ההלכתית.ישנה תשובה של ר' עקיבא איגר על כך.אישתו הראשונה נפטרה ומאז שנישא בשנית לא עלה על קיברה. אין ספק,שהדבר לא היה פשוט עבורו,אבל הוא בגדלותו הבין,שזו חובתו כלפי אישתו השנייה. בהצלחה רבה! יונדב לוטוק -יועץ נישואין 052-3003240

יכול להיות שהוא אף פעם לא יבין?

שלום, אנחנו נשואים מזה שנה וחצי ולאחרונה נולד לנו ילד, עזבתי את הבית מס' פעמים לצערי כתוצאה מתסכול וקושי נפשי ונכון להיות אני נמצאת אצל הוריי מאז החודש ה-8 להריון (כבר חודשיים+), בעלי סגר חוזה עם בעל הדירה ומתגורר אצל הוריו, אני מרגישה שהוא לא מבין אותי, כשאני אומרת לו שעזבתי כי כבר הייתי מיואשת הוא לא רצה ייעוץ זוגי ולא היה לנו שום רב.. לא היינו מצליחים לדבר השיחות איתו היו מתסכלות אותי יותר. הוא היה מתעלם ממני, לפעמים למעלה מ-3 ימים, לא הבנתי איך אפשר להיות כ"כ אטום וכתוצאה מזה הייתי צועקת, או זורקת דברים ופולטת מילים לא יפות מהפה, תוך כדי בכי ודמעות והשפלה ריגשית.. גרתי רחוק מהוריי ומחברותיי והריחוק מכולם וההתעלמות שלו גרמו לי להרגיש בדידות גדולה, הוא כועס על שעזבתי את הבית, ועכשיו סופסוף כשהוא הסכים לייעוץ זוגי הכל נופל כי לדעתו אני צריכה להבטיח לו שלעולם, לא משנה מה אני לא אעזוב אותו. הסברתי לו שאני לא רוצה לעשות את זה כי אני אוהבת אותו ואם הוא לא יתעלם ממני הכל יהיה אחרת, תירצתי את זה בקושי שהיה לי, שלא הצלחתי לדבר איתו והוא תקף אותי שאני ממש חוצפנית שאני מאשימה אותו, ושאין לזה תירוצים בדיוק כמו לרצח. נראה שהוא לא מבין שההתנהגות שלו הביאה אותי לזה, הוא מאשים אותי בחולשה נפשית ושאני לא יודעת להתמודד בחיים. וטוען שאני צריכה להעריך את זה שהוא הסכים לחזור אליי אחרי כל אותן פעמים שעזבתי אותו. אני מתוסכלת מאוד. כי כשאני מדברת איתו מהלב הוא פשוט לא מבין ורק מתגונן, ואני משתדלת לדבר מאוד יפה. ובעדינות. ולא להטיח את זה כביקורת. אבל הוא לא מבין.

ההבנה שלו תלויה בשניכם!

השיחות,אכן מתסכלות ומייסרות, כשלא יודעים איך לתקשר... הוא כועס,ואת כועסת. הוא מתוסכל,ואת מתוסכלת. אבל מצד שני הוא רוצה בקשר,שהרי הוא רוצה שאת לא תעזבי לעולם. וגם את רוצה בקשר,שהרי הסברת לו שאת אוהבת אותו. ומצד שלישי שניכם רוצים לא לצאת אשמים. הוא רוצה שבייעוץ יוכח לעין כל שאת אשמה מפני ש"את לא יודעת להתמודד עם החיים,ויש לך חולשה נפשית"(לדבריו,כמובן). את רוצה לעומת זאת שהיעוץ יוכיח את "אטימותו" ואת חוסר הרגישות שלו. לאחרונה חל אצלו שינוי כל שהוא .הוא מסכים ללכת לייעוץ... עלייך לאחוז בחבל הזה בעדינות... אם תראי לו שאת שמחה כי הגיעה השעה בו מישהו(היועץ) יוציא אותו מאטימותו בעלך ייסוג בחזרה למחבואו והסיכוי יתפוגג. מה עושים? נותנים לו קרדיט(אבל לא מוגזם) על הסכמתו. אומרים לו שאהבתו כה חשובה לך עד שאת מוכנה ללכת ולהשקיע זמן וכסף כדי לחדש ימיכם כקדם.(הראי לו תמונות מהחתונה .לפחות אז הייתם זורחים מאושר .לא כך?). הייעוץ יוריד מכם את מסכות ההתגוננות. התהליך אינו לקבוע מי אשם .אין אשמים יש אחראים.... בדרך כלל עולה במקרים כאלה שיש כאן פשוט בעייה בתקשורת נכונה,והדרכה קיצרת מועד יכולה להפוך תקשורת קלוקלת לתקשורת טובה ובונה. בהצלחה רבה. יונדב לוטוק-יועץ נישואין. 052-3003240

משפחת הכלה שטלתנים

משפחת הכלה הם אנשים מאוד שטלטנים.והכלה מאוד קשורה לבית. בתקופת האירוסין נסינו מאוד לקבל אותה ולהיות סבלני ווויתרנו למשפחה שלה על כמעט הכל למרות שבמידה בסיוימת רימו אותנו (אמרו שישתטפו בעלות דירה שקנינו לבן -לזוג - חזרו בזה אחרי שהסכמנו לכל הסידורים לחתונה לפי טעמם-ולא ממש לפי טעמינו- על סמך זה -ואצלינו מילה זה מילה).הבן שלנו לוקח צידם בהכל . ממבקר אצלם פי 4 מאצלינו. בקושי מדבר איתנו - ולא מוכן לשתתף אותנובכלל במה שקורה בחייו מעבר לפרטים הכי שטחיים.-אנחנו עדיין עוזרים לזוג כספית כל חודש והוא כועס שאנחנו לא רוצים לתת לו כל הכסף לדירה עד הסוף כמתנה. הכלה אנחנו בקושי מכירים והיא לא עשה שום מאמצים של ממש לתקן המצב הזה ובמידה מסויימת מתנהגת בחוסר נימוס כאשר הם מבקרים אצלינו.הזוג נשואים כבר כ3/4 שנה ואחר כמה תקופות של ניקור מוחלט כרגע אנחנו במצב "יחסים קרים".הוא הקטן במשפחה והאחרון להתחתן ויש לנו יחסים די טובים אם שאר הילדים (האחרים כולם בנות) והחתנים.אני גם ידעת טוב מאוד לעשות הגבולות ביןמעורבות והתעברבות - אבל היחסים ביניו במקרה הנ"ל- רחוקים מאוד אפילו להגיעה למצב של הבעיה הזה...הוא לא מבין למה אני מרגישה פגועה ולמה אני כל כך כועסת עיליו והוא לא רואה צורך לעשות שום מאמץ מצידו לשפר המצב ולא מוכן לדבר איתנו בצורה כנה וגלוי בכלל - לכל אמירה בנידון הוא רק שותק.בקיצור אני לא רואה שום תקווה אמיתי ואני מעבר לדיכאון על המצב.

עבודה פנימית לפני עבודה חיצונית

שלום וברכה! אני מסכים עם דברי קודמי על הצורך בשיחה ובהצבת גבולות.עם זאת לפני פנייה אל הבן כדאי להתבונן פנימה אל תוככי עצמכם. בתוך הדברים עלה רגש של דיכאון.דיכאון הוא הרבה יותר מצער וכאב על המצב...מה משמעותו? האם רגש אשמה שאומר:"אנחנו הורים לא מספיק טובים"? "אולי לא חינכנו כראוי את הבן שלנו"....ועוד משפטים קשים וצורבים..... עלו גם תחושות של קרבן-אנחנו ישרים ומשפחת הכלה לא.(מחשבות ורגשות כאלה יוצרים עומס רגשי גדול מאד ובפתרון של דכאון מעורבים בדרך כלל תיקוני חשיבה). עיבוד נכון של המחשבות והתחושות יוביל לתשובה יותר מדויקת וטובה לשאלה:"מה צריך לעשות עכשיו"? כדאי שתפנו לייעוץ כדי לעשות לעצמכם סדר במצב המורכב הזה יהי רצון שתצליחו להחזיר את השלום והאחווה במשפחתכם! יונדב לוטוק-יועץ זוגי ומשפחתי 052-3003240

האם להתחתן איתו או לא?

שלום, אני גרושה 5 שנים ומגדלת את ילדי לבד וב"ה בהצלחה גדולה, כרגע יש לי הצעה מאדם נחמד שההיכרות איתו טובה, יחד עם זאת, הקושי הגדול שלי שבגינו יש לי התלבטות מאד קשה אם להתחתן איתו או לא, זה שאין לו כמעט קשר עם הילדים שלו. הוא טוען שזה במכוון שהוא לא רצה להקשות עליהם בחיים, אבל אני לא מקבלת את זה ופוחדת שהוא לא ידע להתמודד עם ילדי. האם יש כלים מסויימים שבעזרתם אוכל לבדוק את הדברים ולהחליט האם אני הולכת על זה או שאני גומרת עם הקשר הזה? בתודה מראש, מרים

בירור מעמיק גם ביחס לשאלות אחרות

לשואלת שלום! הבדיקה שאת רוצה לעשות היא נכונה וחשובה.למרות זאת הדבר החשוב ביותר הוא היחס שלו כלפייך. כשיש הבנה וחיבה בין בני הזוג בדרך כלל היחסים הטובים יזרמו גם לכיוון הילדים.זו השאלה הראשונה והבסיסית ביותר שצריכה להיות ברקע. באשר לבדיקה:רצוי לעשות בדיקה כפולה. ראשית לברר אצלו את העניין עד תום.מה היתה מהות היחסים עם הילדים בנישואים הקודמים?האם המצב השתנה בשלב מסוים?מדוע הוא השתנה?וכו' שנית, לעשות בירור דרך מקור חיצוני-קרובים משותפים, מכרים וכדומה. ישנם דברים שקשה מאד לדעת ללא בדיקה . לדוגמה:לא כתבת האם הוא גרוש או אלמן.אם הוא גרוש ייתכן שגרושתו היא שגורמת לריחוק הילדים ממנו....יש עוד הרבה אפשרויות ורק בירור יסודי ילמד אותך מהי הנכונה מביניהן. יש דבר מרכזי וחשוב שלא העלית בשאלתך.הוא יצטרך להכנס לבית בו רוב הנפשות הפועלות הם הילדים שלך.האם הם יקבלו אותו? האם כשיווצר מתח או קונפליקט בין הילדים שלך לבינו את תהיי לצידו?איך הוא ירגיש בבית,כמו זר או כבעל הבית? מניסיון של זוגות לא מעטים,נישואים שניים הם דבר מורכב ומסובך, ורצוי להשקיע בכך מחשבה רבה ותכנון מראש.כדאי ששניכם תפנו להכוונה גם אם יהיה ברור לך בסופו של דבר שאת הולכת על זה.יש ללכת,ויש ללכת..... בהצלחה רבה! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

שבורה,וצריכה הדרכה דחוף!!

אני נמצאת כעת במבוך שאני לא יודעת איך לצאת ממנו- אני נשואה חמש שנים עם שלשה ילדים,התחתנתי מאד צעירה ובעלי גדול ממני בשלש שנים, אני רציתי אותו ולכן נפגשנו ואחרי ממש שבוע וחצי החלטנו להתחתן, כששנינו מגיעים מבית דתי לאומי והתקרבנו לברסלב (בעלי תמיד היה בדעות חרדיות,אני פחות..), הכל היה טוב בהתחלה,היינו גרים בישוב ואחכ עברנו לירושלים לתקופה כדי שהוא ילמד בכולל של ברסלב שהוא מקרוב אליו, ובעלי לאט לאט הפך חרדי של ממש בלבוש ובאורח חיים. בהתחלה ניסיתי ללכת איתו ולהיות גם כזו,בלבוש בחברה וכו..וגרנו גם בהתחלה במקום חרדי,ולאט לאט הבנתי שאני ממש לא שם ואפילו רחוקה מהחברה הזו מאד .זה היה בשלבים מאד איטיים ובהדרגה, כרגע מה שנוצר שבעלי עדין מאד חרדי ואני ממש לא,יש לי אפילו מן רצון להתרחק מהדת מהכפיה הדתית, ואנחנו ממש נמצאים במשבר עמוק. מובן שאנחנו סוחבים את כל הרגשות האלה בתוכנו וזה לא נושא שפתוח ככ בציבור הדתי, ומתוך הניתוק שיש ביננו אני מרגישה גם פחות חיבה,אהבה ותשוקה אליו שזה עצוב כי בס"כ אני זו שממש רציתי בו..(אני אדם שקצת קשה לי עם נאמנות..)אני כל הזמן מחפשת ריגושים ופה שאני לא מוצאת שום ריגוש זה מונע אותי מלהתקרב ולתת לו את מה שהוא זקוק לו.באמת כי אני רוצה ולא מאילוץ. לפעמים בא לי ללכת לחגוג, עם חברות.למסיבות לדברים שהדת לא כ"כ מתירה ואני רוצה לקבל אומץ וללכת אבל מצד שני-יש את בעלי שהוא חרדי וגם את המשפחה והילדים..וזה אומר די שזה לפרק את הנישואים.. איך להמשיך? יש לי שתי בעיות עיקריות שמולם אני עומדת: בעיה אמונית-דתית ובעיה שאני לא מרגישה חיבור ורגש לבעלי. אני מרגישה שזה הולך להתפוצץ, אבל ממש חבל לי על הילדים..מצד אחד וגם בעלי חוץ מהקטע שהוא שונה ממני בהמון דברים הוא בעל מדהים,אוהב מפנק עוזר ברמות מטורפות בבית,רק מה שהוא יכול הוא עושה למעני..באמת זה משהו שאני חייבת לציין,כשהוא בבית הוא מאד עוזר ומתקתק עם הילדים והנקיון וחרוץ..וזה גם מקשה על ההחלטה שלי... בקיצור אני עובדת עצות לגמרי ולא באלי לספר את זה להורים שלי כי זה ממש יצער אותם אשמח לתגובה.

לדבר בכנות על הצרכים ולבחון את הדרך לממש אותם

לשואלת שלום! בקווים ברורים תארת את הבלבול והמצוקה שעוטפים אותך. הנחמה הגדולה היא שבעלך הוא אדם תומך ואיכפתי. זוג, שעדיין יש ביניהם איכפתיות והערכה הדדית, הם זוג שבעבודה מדויקת ונכונה יכולים לחזור לנתיב האושר. תחילת הדרך היא ברור הצרכים שלך באופן מדויק. כתבת על צרכים שלא באים לידי מימוש ואפילו לא לידי ביטוי, שכן את אפילו חוששת לדבר עליהם, כי הם אינם לגיטימיים בעיני הסביבה. הצרכים הלא ממומשים הם חזקים מאד וגורמים לשני סוגי נזק הרסניים. מצד אחד הם גורמים לך להתרחק מבעלך, כי הוא למעשה הגורם המפריד בינך לבין מילוי אותם צרכים בסיסיים. מצד שני הצרכים האלה שלא כל כך מקובל לדבר עליהם, מקבלים העצמה וגורמים לך לפחד מעצם קיומם. אסביר: דברת על רצון ללכת לרקוד וכו' מה שלדעתך יוביל לניתוק ודאי בינך לבין בעלך. האם זה הכרחי? האם צריך ללכת עד למקום כל כך רחוק שהוא לא יכול להכיל? ייתכן שאת הולכת במחשבה כל כך רחוק כי דברים שלא מקבלים ביטוי הופכים להיות מאד מוקצנים......ייתכן שאם היית מדברת על זה ובוחנת יותר לעומק מה את צריכה ומה בעלך יכול ומוכן לתת, הייתם מגיעים למקום טוב באמצע..... לדעתי כדאי שתפנו עכשיו לעזרה. כרגע אתם עדיין מחוברים רגשית ובהתערבות קצרה יחסית ולא מסובכת אפשר לעזור. אם מה שאת מתארת ימשיך לאורך זמן, עלול להווצר ריחוק ונתק רגשי אשר יקשה מאד לתקנו. בזמן האחרון בניתי מודל של ניהול צרכים בין בני זוג.המודל הזה יכול לעזור לכם מאד להתנהל הלאה. תוכלו לפנות אלי ולהעזר בו. בהצלחה רבה! יונדב לוטוק-יועץ נישואין 052-3003240

תקשורת זוגית- אשמח לתגובה בהקדם

שלום רב. אנו נשואים כ-13 שנים. בעל אברך תלמיד חכם. הוא אדם טוב ביסודו אבל במשך השנים השתנו כל מיני דברים. לחץ וטרדות החיים גרמו לפחות זמן ביננו וגם קצת עצבים וביקורת מצידי על התנהלותו מול אחרים משל בנושאים כלכליים, אופן קבלת (או אי קבלת...) החלטות ועוד. עוד מוקש רציני- חוץ מחלק מהקניות ולימוד עם הילדים העזרה שלו בבית מינימלית. מטריף אותי לראות אותו יושב (בערבים -כשהוא בבית) על הספה ועוסק בעניניו או סתם נח ואני עובדת ועובדת ועובדת. עם השנים יש יותר ילדים ויותר עבודה ואין לי שום עזרה . והוא- פחות ופחות עוזר. בנוסף יש לו קושי ביוזמה ובביצוע שינויים. כשאני אומרת משהו שקשה או שמפריע לי או שצריך הוא מבין ואומר נכון את צודקת, שזה נחמד לשמוע. אבל בפועל לא קורה כלום. וזה בעשרות פעמים. ככה שזה לא חד פעמי. כרגע אני מרגישה שהתקשורת איתו מינימלית. אנחנו אפילו לא רבים... אין לי חשק לדבר איתו וגם אין זמן. החיים עמוסים. הוא - על הספה. אני מנסה לארגן את הבית. וגם הדברים שהוא היה יוזמתי בהם (יחסים) עכשיו הוא התייאש כנראה וכבר לא מנסה לבקש... ולשאלותי: 1. הקושי שלי ביחסי אישות זה שאני מרגישה שאני לא יכולה בלי להרגיש יחס חיובי כלפיו או ממני. כלומר שיהיה משהו ממש חיובי ביננו. ומה שקורה כל ערב זה שעולה לי רק עצבים עליו. הוא חוזר הביתה. אני עסוקה עם הילדים והבית ולמה שיהיה לי חשק? הוא לא עושה לי משהו רע אבל גם לא משהו טוב. וקשה לי לתת את עצמי בצורה כזו. אמרתי לו את זה בעבר עשרות פעמים שאנחנו צריכים זמן איכות ביננו. לצאת לפעמים. אפילו סיבוב קטן באזור. הוא כבד גוף ואין לי רצון שיבוא איתי בלי רצון. מצידו- אין שום יוזמה.. 2. אמרתי לו הבוקר שאנחנו צריכים שינוי. אני טיפוס קצת סגור ועכשיו כשהוא פחות חם אלי והחיים ככה שוצפים לנו- הסגירות הזו קצת חוזרת לי. אמרתי לו שאני צריכה להרגיש אצלו איזה שינוי כדי שאצליח לעשות את השינויים שאני צריכה לעשות. שנינו מבינים שצריך לעשות משהו. הכי בולט מבחינתתו זה מה שכתבתי למעלה- אין ביננו יחסים כבר שבוע וחצי. בלי שום סיבה. וגם לפני כן התדירות התדלדלה ממש. מבחינתי זה גם ענין זה אבל גם כל ההרגשה שלי. אציין עוד דבר חשוב שאמרתי וכתבתי לו בעבר שעזרה מצידו משדרת לי אכפתיות וקשר. וכנל ההיפך. וזה נהיה מצב מגוחך שאם הוא רוצה "להיות איתי" הוא חושב שהוא צריך לעזור קצת באותו ערב כדי שאני יסכים. וכמובן שלא לכך התכוונתי. .. אני מבקשת עצות לתקשורת טובה בין בני זוג. טיפים רעיונות ובעיקר ממש דרך פעולה ברורה לשיפור המצב.

הכוח לשנות נמצא אצלך.

היום אתם נמצאים למעשה בנישואים בלי חיות ואנרגיה מינימלית. חיים שהולכים וגוועים עם השנים.... הפתח נמצא במשפט שכתבת באמצע דברייך:"אני צריכה שהוא ישתנה כדי ש..." אם תחכי שהוא יזוז שום דבר לא יתקדם. הצעד הראשון הוא לקיחת אחריות. מה את יכולה לעשות כדי להניע את הנישואין קדימה? כדי לתת תשובה יותר מדויקת צריך לראות גם כיצד בעלך רואה את מה שקורה ביניכם ומדוע הוא לא זז קדימה, ולשם כך צריך לפנות ליעוץ. כטיפ ראשון אנסה להעלות נקודה אחת לשיפור: מדברייך נראה שהפסקת להעריך אותו. ההערכה שהיתה פעם דעכה והלכה עם השנים... נסי להתבונן בו בעיניים אחרות. עיניים שרואות את מעלותיו לפני שאתם יוצרים תקשורת. כך הוא ירגיש הערכה כשאת פונה אליו, ואין ספק שיתייחס מעט אחרת לדברייך. אפשר לפנות אליי ואשמח לענות. יונדב לוטוק-יועץ נישואין 0523003240

כבר ברור והוצע ע"י גורמים מבינים שצריך לגרש אותה, אבל אני לא מעיוניין

בן 56 בעל תשובה [16 שנים], גרוש עם שני ילדים מבוגרים, נשוי 6 שנים לאשה חרדית צעירה ממני ב-10 שנים, שני ילדים קטנים. וחוסר התאמה עצום! אין קשר לזוגיות, לנשיות, לאישות, לרגשות ו/או כל דבר הקשור לנישואין, למעט העובדה שחיים יחד, מגדלים שני ילדים קטנים, וחיים בבני ברק כזוג חרדי - אבל הכל בפנים רקוב. ולמרות זאת, אינני רוצה בשום פנים ואופן להתגרש, מטעמים שלי שלא אפרט כאן, ואני מחפש את "בעל הנס" שיעזור לי לעבור את החיים איתה מבלי לקבל התקפת לב וכדו'.

צריך למצוא את הדרך לבנות את הזוגיות מחדש

יעקב שלום!

אתה צודק לחלוטין. אתה רוצה חיים משותפים מלאים ולא חיים של שני זרים שנמצאים תחת קורת גג אחת.

נס הוא לא הפתרון. חיי זוגיות לא נבנים בנס אלא על ידי עבודה ובניין ממושכים ודורשים נכונות ומאמץ מצד שני בני הזוג.

הפרש הגילאים הוא לא הגורם לנתק. עשר שנים בגילאים שלכם לא מהווה גורם מכריע. ישנם דברים אחרים שגורמים לחוסר החיבור.

לא כתבת מי הם הגורמים המבינים שכבר "קברו" את הנישואים שלכם. כמי שבעצמו חווה נישואים שניים, אני יכול לומר לך גם מניסיוני האישי, שנישואים שניים הם תהליך מורכב הרבה יותר מנישואים ראשונים וצריך באמת להיות "מבין" בהם כדי להחליט שכבר אבדה כל תקווה.......(מה שבדרך כלל לא נכון!!!).

הנישואים שלכם בעצם לא התחילו מעולם.. המשימה עכשיו היא לבנות אותם מהתחלה.לקשור את נקודות החיבור ביניכם מהיסודות, ולהתקדם קומה אחרי קומה....

אם תהיה מעוניין בייעוץ כדי לבחון איך ניתן בכל זאת לבנות את הנישואים האלה, תוכל להתקשר בטלפון הרשום מטה או דרך האתר שלי http://zugiyut.co.il/

בהצלחה רבה.

יונדב לוטוק- יועץ זוגי

0523003240

 

המשך- על סף פיצוץ

זה באמת נכון שזה רק קצה הקרחון של חילוקי הדעות. לצערי הרב ממש! אני אישה מלאת רגש. ובעלי קיבל מנה מאד מצומצמת מהנ"ל...כולו שכל מהבוקר טוב ועד הלילה טוב! ולא עזרו כל השיחות היפות והנעימות שעשינו והרצון של שנינו להשתפר, הוא נעול במסגרת השיכלית והמובנית שלו. ואני תמיד מתגמשת ובאה לקראתו (ואז אח"כ הוא אומר "את רואה שאני צודק ואת צריכה להשתנות?!" ) אני מאד מאד רצה ללכת לייעוץ, אבל הוא לא מוכן בשום אופן! מבחינתו- אני צריכה ללכת לבד להדרכת כלות, אבל אני כבר 7 שנים לא כלה??? "אז מה! כניראה לא הודרכת טוב...אני קיבלתי את ההדרכה הכי טובה שיש..." אתמול נשברתי והחלטתי ללכת להדרכת כלות ולו רק בשביל ש"ירד ממני", אבל איך אפשר לשכנע אותו לבוא לייעוץ? ואולי יש לכם כמה טיפים לבינתיים, אני מרגישה קרובה כבר לאישפוז נפשי...

לא פשוט להניע אותולהגיע לייעוץ אבל אפשרי

 

כל אדם חושש להגיע לייעוץ, על אחת כמה וכמה גבר.

מלבד הצורך להחשף לפני אדם זר וגם חשש שישפטו אותך על כך שאתה לא בסדר

אצל גברים יש קושי נוסף כי עולם הטיפול הוא בעיקרו עולם רגשי

וזה לא "השדה" שלהם.

הוא כביכול הולך לשחק במגרש שלך-עולם הרגש.

שווה לדבר אתו על החשש מהטיפול ולנסות להבהיר שטיפול הוא גם רציונאלי ושכלי

ובמיוחד כמו שאמרו לפניי שתנסי לצייר שלך יש בעייה

והוא זה שיכול לעזור לך לפתור אותה

הצגה בדרך זו נותנת לו תחושה של אביר שמציל את אשתו

ולא של מישהו בעייי שהולכים לגלות את קלונו.....

אשמח להוסיף דברים גם טלפונית כדי לאפשר לבעלך להגיע לטיפול

בהצלחה!

יונדב לוטוק-יועץ נישואין  (אתר: "זוגיות בצמיחה")

 

יחסו של בעלי לבן שלי מנישואין קודמים

התחתנתי בנישואין שניים לפני 4 שנים. יש לי ילד אחד (בן 10) מנישואין קודמים + תינוקת משותפת. בעלי אדם נפלא וטוב לב. דואג לבן שלי ואוהב אותו. מתייחס אליו ממש כמו אבא. לאחרונה התחיל הבן שלי להראות שמחה בכל זמן בו בעלי לא נמצא בבית. אם קורה ובעלי חוזר הביתה בשעת ערב מוקדמת (מה שלא קורה כל יום) במקום להיות שמח שאבא חוזר, הבן שלי כועס ועצבני ולא רוצה שאבא יחזור מוקדם. זה כואב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות במצב כזה ? אני גם לא רוצה לפגוע בבעלי ולכן לא סיפרתי לו על תגובתו של הבן שלי. האם זה נכון ? או שכן עלי לשתף אותו ? אודה לעצה וסיוע, שירי

בהחלט לשתף אבל אחרי בירור יותר מעמיק

<p>הכאב הגדול&nbsp;שלך מאד מובן. אחרי המאמץ הגדול שעשית לבנות מחדש משפחה למרות הקשיים האובייקטיביים הלא פשוטים ואחרי שמצאת בעל נפלא ונראה שהכל &nbsp;מסתדר כל כך טוב,&nbsp;ופתאום.....</p> <p>ולמרות זאת כדאי לקחת נשימה עמוקה ולנסות לבחון את המצב לעומקו כדי להגיע לפתרון המיטבי.</p> <p>לדעתי לא כדאי לערב את בעלך בלי לדעת מה בדיוק מפריע לבן שלך. אומנם תרוויחי את השיתוף של בעלך אך מצד שני הוא עלול להיפגע בלי שיש לו בדל של מידע מה לעשות וכיצד לטפל בעניין.</p> <p>כדאי בשלב הראשוון לפנות לילד עצמו. כמובן לתת לו לפרוק את כל אשר על ליבו אם בשיחה אישית איתו ואם הוא לא נפתח אלייך אז לפנות לאיש מקצוע.</p> <p>לא הזכרת מאיזו סיבה הסתיימו הנישואים הראשונים שלך. ייתכן שבנך שהיה אז קטן לא עיכל את מה שקורה מסביבו ורק עכשיו הדברים צפים פתאום וגורמים לו לאותם רגשות לא נעימים שהוא מבטא. התגובות שלו הן מאד מאד נורמאליות!אדם זר נכנס לחייו לפני כמה שנים וזה בעצם לא אבא שלו, וייתכן שהוא אפילו רואה בו דמות מתחרה לאביו.</p> <p>אם היו גירושין ועדיין יש קשר עם אביו הביולוגי ייתכן שהקשר הזה גורם לו בלבול לגבי ריבוי דמויות האב והמקום של כל אחד מהם &nbsp;בחייו.</p> <p>כדאי לפתוח את הלב ולהקשיב לו ואז תוכלי לערב את בעלך ולראות יחד מה ניתן לעשות על מנת לקדם את מערכת היחסיים הטובה בבית..שיתוף כזה הוא מבורך כי הוא חיוני לחיים משותפים בהם שני בני הזוג מתמודדים כאיש אחד בלב אחד עם קשיי החיים ובכך הם מתקרבים זה לזו וזו לזה.</p> <p>כמי שנישא בנישואים שניים וגם עובד עם זוגות כאלה אשמח לעזור.</p> <p>יונדב לוטוק&nbsp;</p> <p>052-3003240</p>

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130