פרי פוירשטין | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 09/02/2025 י"א שבט תשפ"ה
פרי פוירשטין

פרי פוירשטין

קורות חיים בקצרה

קבלת קהל

תקשורת זוגית- אשמח לתגובה בהקדם

שלום רב. אנו נשואים כ-13 שנים. בעל אברך תלמיד חכם. הוא אדם טוב ביסודו אבל במשך השנים השתנו כל מיני דברים. לחץ וטרדות החיים גרמו לפחות זמן ביננו וגם קצת עצבים וביקורת מצידי על התנהלותו מול אחרים משל בנושאים כלכליים, אופן קבלת (או אי קבלת...) החלטות ועוד. עוד מוקש רציני- חוץ מחלק מהקניות ולימוד עם הילדים העזרה שלו בבית מינימלית. מטריף אותי לראות אותו יושב (בערבים -כשהוא בבית) על הספה ועוסק בעניניו או סתם נח ואני עובדת ועובדת ועובדת. עם השנים יש יותר ילדים ויותר עבודה ואין לי שום עזרה . והוא- פחות ופחות עוזר. בנוסף יש לו קושי ביוזמה ובביצוע שינויים. כשאני אומרת משהו שקשה או שמפריע לי או שצריך הוא מבין ואומר נכון את צודקת, שזה נחמד לשמוע. אבל בפועל לא קורה כלום. וזה בעשרות פעמים. ככה שזה לא חד פעמי. כרגע אני מרגישה שהתקשורת איתו מינימלית. אנחנו אפילו לא רבים... אין לי חשק לדבר איתו וגם אין זמן. החיים עמוסים. הוא - על הספה. אני מנסה לארגן את הבית. וגם הדברים שהוא היה יוזמתי בהם (יחסים) עכשיו הוא התייאש כנראה וכבר לא מנסה לבקש... ולשאלותי: 1. הקושי שלי ביחסי אישות זה שאני מרגישה שאני לא יכולה בלי להרגיש יחס חיובי כלפיו או ממני. כלומר שיהיה משהו ממש חיובי ביננו. ומה שקורה כל ערב זה שעולה לי רק עצבים עליו. הוא חוזר הביתה. אני עסוקה עם הילדים והבית ולמה שיהיה לי חשק? הוא לא עושה לי משהו רע אבל גם לא משהו טוב. וקשה לי לתת את עצמי בצורה כזו. אמרתי לו את זה בעבר עשרות פעמים שאנחנו צריכים זמן איכות ביננו. לצאת לפעמים. אפילו סיבוב קטן באזור. הוא כבד גוף ואין לי רצון שיבוא איתי בלי רצון. מצידו- אין שום יוזמה.. 2. אמרתי לו הבוקר שאנחנו צריכים שינוי. אני טיפוס קצת סגור ועכשיו כשהוא פחות חם אלי והחיים ככה שוצפים לנו- הסגירות הזו קצת חוזרת לי. אמרתי לו שאני צריכה להרגיש אצלו איזה שינוי כדי שאצליח לעשות את השינויים שאני צריכה לעשות. שנינו מבינים שצריך לעשות משהו. הכי בולט מבחינתתו זה מה שכתבתי למעלה- אין ביננו יחסים כבר שבוע וחצי. בלי שום סיבה. וגם לפני כן התדירות התדלדלה ממש. מבחינתי זה גם ענין זה אבל גם כל ההרגשה שלי. אציין עוד דבר חשוב שאמרתי וכתבתי לו בעבר שעזרה מצידו משדרת לי אכפתיות וקשר. וכנל ההיפך. וזה נהיה מצב מגוחך שאם הוא רוצה "להיות איתי" הוא חושב שהוא צריך לעזור קצת באותו ערב כדי שאני יסכים. וכמובן שלא לכך התכוונתי. .. אני מבקשת עצות לתקשורת טובה בין בני זוג. טיפים רעיונות ובעיקר ממש דרך פעולה ברורה לשיפור המצב.

תקשורת זוגית

שלום לך, רחל. כאבך זועק מתוך מכתבתך. ממה שאני מבין, התסכול שלך גדול יותר מכיון שאת יודעת שאפשר אחרת. חשת אחרת בעבר, ההתנהלות שלכם היתה שונה ואיכותית יותר. כתבת באצילות על כך שטרדות החיים הם שגרמו למצב הזה. זוהי בודאי תכונה טובה אצלך לנסות לברר את מקור הבעיה. אכן, בדרך כלל , מכיון שהציפיה מבן הזוג היא גבוהה מאוד - שהרי בחרתם לחיות ביחד, גם השחיקה היא גבוהה ביותר ביחס לכל מערכת אחרת של קשרים בין אישיים . אמנם ללא הכרות מעמיקה אתכם בזוג ובנפרד, אין אפשרות אמיתית לתת לכם עצה. יחד עם זאת, בחכמתך, תארת כבר בכותרת את הפתרון והטיפ הכי גדול שאפשר לתת - תקשורת. תקשורת היא דבר שנשחק בצורה חזקה מאוד כאשר יש טרדות ולחץ. לאט לאט תסכולים וקשיים אוביקטיבים מכרסמים בנתיב הגישה הפשוט והחביב אל בן הזוג. הטיפ הראשון שהייתי נותן לך הוא שיתוף ותיאום ציפיות. נסי לשתף את בעלך במה שעובר ל עליך ביום יום , לא את הקשיים אלא את הסיפורים הפשוטים, במקביל בקשי ממנו שיספר לך גם מה שעובר עליו. בע"ה הדבר ישא פרי. ותוכלו לאט לאט בסבלנות להעמיק את אופי התקשורת לדברים יותר משמעותיים , על הרצונות והצרכים שלך ושלו, הקשיים ועוד. בהצלחה רבה, פרי. 054-5691058

יש לי שאלה מורכבת שלא אוכל לישאול בפורום הזה

יש אפשרות ליצור קשר טלפוני אם מישהו מהאתר ? תודה

נושא פרי - 054-5691058

perieinat.wix.com/nosse-peri

בעל תמים

שלום, אני נשואה כבר כמעט שנה וחצי עם ילד ב"ה. הנישואים שלי ב"ה טובים ושמחים. אבל ישנה בעיה קטנה שמטרידה אותי אצל בעלי ואשמח לתגובתכם. בעלי אדם מאוד תמים. ממש תמים. הוא מגיב לפעמים על דברים כמו ילד קטן. יש לו נקודת מבט קצת ילדותית. הרבה פעמים הוא משתמש במילה "מפחד" - לדוגמא מפחד שאם יש לו עקיצת יתוש זה יזהם לו את כל הרגל וכדו. אדגיש שלפני הנישואים לא ראיתי את זה וגם כשגיליתי את זה בנישואים זה לא הפריע לי. אני שמחה לתת לו גיבוי ומשענת כי אני אוהבת אותו ואת התמימות שלו. הבעיה מתחילה כשאנחנו מול אנשים, הוא מגיב לדברים לא לעניין, בצורה קיצונית שגורמת לאנשים להרים קצת גבה. אני במקרים כאלה קצת מתכווצת. זה קורה גם מול ההורים שלי. אני ממש אוהבת את בעלי ומבחינתי אני יכולה "להתגבר" על זה. אבל איך ארגיש כשהוא מול אנשים אחרים? אני מנסה לחזק את עמדתי שוב ושוב שאני אוהבת אותו ולא אכפת לי מה אחרים חושבים אבל עד מתי..? תודה רבה!

תקשורת פתוחה

שלום נשואה +,

אני מבין ממכתבך שנקודת התיחסותו של בעלך לארועים מסוימים היא קיצונית לדעתך. אך את מבינה שאין אדם מושלם, ומבחינתך את מקבלת אותו כמו שהוא. הדבר מעיד על בגרות מצידך ואין לי אלא לשבח אותך על כך. 

יחד עם זאת, אם הבנתי נכון, הדבר גורם לך אי נעימות במגע עם אנשים אחרים. 

האם ניסיתי לדבר על כך עם בעלך ? האם ניסיתי לשקף לו את הרגשתך כשקורים מקרים כאלו? 

הדרך הנכונה היא לא להוכיח ולבקר אותו על התנהגותו , אלא לנסות ולהבין באמת מה עבר עליו באותה נקודת זמן, תוך העלת התחושות שלך והרגשתך

שנה טובה, וגמר חתימה טובה

פרי

מה לא בסדר?

אני ובעלי נשואים 3 שנים. יש לי בעיה שמתעוררת מידי פעם בפעם. ההורים של בעלי גרושים, אמו היא אישה עובדת בעלת נכסים ועבודה מכובדת ומכניסה. אני עובדת רוב שעות היום. בעלי לומד ב"ה. מצבנו הכלכלי בכי רע. אני משתדלת להצטמצם בכל מה שאפשר, עד שאני חשה ממש חנוקה. בעלי מבקש מידי פעם שניתן כסף לחמותי לעזור לה לדוג' בנישואי האחיות שלו או באירועים כאלה ואחרים שנראה לו שהיא דחוקה כלכלית, ונאלצת להתמודד לבד עם המצב בעקבות הגרושין מבעלה. אני מבינה לליבו שהוא דואג לה בתור אימו, אך מרגישה שזה מגיע על חשבוני. כל פעם שאני מנסה להסביר לו זה גורר ויכוחים ומריבות נוראיות שאני מעדיפה לשלם מאשר להיות "לקה ושילם"... לאחרונה הוא שוב ביקש שנעביר (בתשלומים- כי פשוט אין בבנק...) סכום מכובד מאד של כסף כ"עזרה" לאימו שמחתנת בקרוב בת. אני לא יכולה לעמוד בלחץ הכלכלי! כמה שהסברתי לו את העניין הוא לא מבין כלל. אני לוקחת על עצמי עבודות נוספות איחר הצהריים, מטפלת בילדים ובבית לבדי כדי שילמד בראש שקט, הוא מודע הייטב למצב הכלכלי, לזה שאני חוסכת ולא קונה הרבה דברים שהם ממש הכרחיים... אז למה הוא לא מבין? מה אעשה? איך אוכל להסביר את עצמי בלי לפגוע בו? האם אני לא בסדר? כבר ניסיתי להסביר עם מכתב, עם מתנה, עם שיחה בארבע עיניים...וכל פעם מגיעה למבוי סתום. אולי חשוב לציין שאני לא הבאתי להורי שקל אחד מיום החתונה. בעלי טוען שהם אנשים אמידים שלא זקוקים לעזרתנו. אשמח לעזרתך.

ניהול כלכלי

שלום רב לשואלת,

אפר לחלק את התשובה לשני חלקים . חלק הראשון הגדרתו היא 'טיפ' המאפיין תשובות בפורום באינטרנט, והחלק השני הוא מורכב יותר.

1. חיים משותפים הינם בעצם ניהול של יחידה כלכלית. כאשר ישנה בעיה כלכלית , צריך להכיר בה ובשלב ראשון לבדוק את מצבכם. בצורה פשטנית, לביתכם ישנם הכנסות והוצאות . אפשר ליצור טבלה המכילה את ההכנסות החודשיות והשנתיות הצפויות (משכורות, ביטוח לאומי וכו) ואת ההוצאות הצפויות (לרבות הערכה על הוצאות בלתי צפויות במהלך השנה) . מילוי צד ההוצאות הינו קשה יותר מכיון שהוא מכיל פרטים רבים מאוד והוא מחייב מעקב של כמה חודשים. לאחר מילוי הטבלה תוכלו לראות אם במהלך שנה אתם נמצאים חלילה במינוס או ב'פלוס'. במידה ותמלאו את הטבלה ביחד תוכלו לראות איזה כמות כסף אם בכלל ניתן לכם להעביר לאחרים כצדקה, או אחרים.

2. התשובה היותר מורכבת, היא מערכת היחסים בינכם. נשמע ממכתבך כי עובדת העברת כספים להורי בעלך היא דבר שמאוד מתסכל אותך במצבכם הנוכחי, ובמיוחד לאור העובדה שאין לכאורה שוויון בההעברות. התחושה שהעברת היא שאין מספיק שיתוף שלך בהחלטה. אין זה בהכרח מעיד על בעייה בזוגיות , אלא אם כן כך את חשה. 

על מנת לבדוק האם אכן הדבר מעיד על הכלל, הייתי מציע להתחיל בשיחה ובהצעה של בדיקת מצבכם הכלכלי כמו שתואר בסעיף 1. תוכלי לבדוק במהלך הבדיקה את השותפות בנושא , ומכאן לקבל עוד אינדיקציה.

אשמח לעזור גם בנושא הבדיקה הכלכלית וגם בנושא הזוגי

בברכה

פרי , 054-5691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

 

בעל שלא מדבר כמה ימים

זוג + נשואים 21 שנים. אחת לכמה חודשים בעלי כועס עלי מאד בגלל משהו שאמרתי ( לא חלילה מילה מעליבה וכד') ואז הוא יוצר נתק ולא מדבר איתי ימים רבים, לעיתים למעלה משבוע. הרבה פעמים הוא צובר כל מיני כעסים ואז ברגע אחד הכל מתפרץ גם אם לא מדובר על משהו רציני.תמיד זה מסתיים בכך שאני זו שצריכה לבקש סליחה ולא משנה אם לדעתי תפיסתו שגויה תמיד אני זו שעושה את הצעד. חשוב לציין שלא מדובר על אמירות מתחום מסויים שיכולתי להמנע מהן. ביקשתי ממנו בזמנים טובים ללכת לטיפול משותף והוא תמיד מסרב. יצירת הנתק הוא דפוס פעולה שלו גם במריבות עם אנשים אחרים. בימים האחרונים שוב מצאתי את עצמי בסיטואציה דומה וזה פשוט נראה לא אמין שוב פעם ללכת לבקש סליחה וכו' יש טעם ללכת לבד לטיפול? מה לומר לו הפעם?

נתק בתקשורת

שלום רב,

האלימות לובשת מספר צורות, 

מככבות כמובן האלימות הפיזית  והאלימות המילולית שעל פני השטח נראות כאגרסיביות ביותר, ובהם בדרך כלל שותפים שני הצדדים. ישנו גם סוג אלימות של נתק . בסוג האלימות הזה, מושקעת אנרגיה רבה מצד הנוקט אותה והדבר באופן סיסתמתי גורם לפיצוץ גדול לאחר מכן. אלימות הנתק ( Stone Walling ) היא לא פחות קשה והדבר גורם לתחושות קשות משני הצדדים. לפעמים הצד האלים (אולי) מצפה שיפייסו אותו, והצד השני מפחד אולי לגשת. בסוג האלימות של הנתק ישנו עוד מאפיין של התגברות הכעס והאנרגיה המושקעת ככל שעובר הזמן ללא תקשורת וזאת מכיון שבדרך כלל נוספים במהלך הזמן 'טרמפיסטים' - זכרונות לא טובים מהעבר, חוויות שליליות וכו.

סוג זה הוא עוד סימפטום של חוסר בתקשורת זוגית חיובית המאפשרת דיבור על דברים.

בדרך כלל סוג התנהגות שכזה ניתן לטיפול אבל הדבר דורש מחויבות של שני בני הזוג כחלק מהתפיסה שהייעוץ הוא מערכתי כולל ומטפל בצורה שווה בחלקם של שני הצדדים ובהתנהגותם במהלך המריבה. 

מכיון שאיני מכיר אתכם , כל עצה שאתן מלבד ללכת לטיפול תהיה מוגדרת כ'טיפ' ויכולה לתת 'כיוון' בלבד אך כאמור אינה יכולה להקיף ייעוץ מערכתי. בכל אופן אפשר לחלק את ההתנהלות לשני חלקים , בעת משבר ובעת רגיעה.

בעת משבר - נסי להגיע מתוך ענווה לבן זוגך ולומר לו בכמה צורות כי את רוצה תקשורת איתו ולא נתק. וכי את מוכנה לקחת אחריות על חלקך ומצפה כי יקח אחריות על חלקו.

בעת רגיעה - נסי לשקף לו את תחושתייך הקשות בעת המריבה, וגם את האנרגיות הרבות שהוא מוציא במריבה. דברי על הרצון שלך כי היחסים בינכם חשובים לך ואת רוצה גורם חיצוני שיעזור לכם .

בהצלחה 

 

פרי - 054-5691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

 

יעוץ פסיכולוגי או אצל מטפל זוגי?

שלום.נשואה 20 שנה +6. לאורך כל שנות הנישואין צברתי תסכולים שהתקשיתי לשתף בהם את בעלי שכן תמיד האשמה נפלה בסוף עלי והוא התבטא בזעם שלו כלפי, למרות שהקפדתי לשתף בקשיים בזמן רגיעה. במהלך השנים הצלחתי איכשהו להמשיך למרות ההדחקה , אך זה לא פגע בי מבחינה רגשית.בשנתיים האחרונות בעקבות לחץ בעבודה של בעלי התגברו הקשיים במישורים רבים: הוא אינו מדבר כמעט עם הבן בן 20, רב עם הבת בת 18, כועס על אחד מבני משפחתי ובכלל מפגין זעם כשמדברים על אחד מבני משפחתי. הגעתי למצב שאני ישנה מעט מאד שעות בלילה ומתקשה להרדם, מרגישה עצבות נוראית וייאוש.אני מנסה לפתור את הסיכסוכים שלו באמצעות כל מיני אנשים ולא תמיד זה עוזר. הוא מסרב ללכת ליעוץ זוגי. מי יכול לתת לי את הכלים כיצד להתמודד במצב כזה? אינני מעוניינת בגרושין, אך אני לא מסוגלת להמשיך לחיות במצב כזה.

זוג או פרט

שלום וברכה, 

את מתארת מצב בלתי נסבל במערכת הזוגית, והדבר משפיע על חייך במספר היבטים. כמ וכן את מתארת קשיים במספר רמות ותחומים - תקשורת שלילית, זכורנות שליליים, לחץ פיננסי ותעסוקתי, כעס וזעם בין בני המשפחה, ייאוש ודיכאון. כל אלה הם סמנים מובהקים ומאפיינים של זוג הנמצא במשבר מערכתי, וגורמי סיכון לפרידה.

לצערי הרב, אין אפשרות לתת אפילו 'טיפ' ומצב כזה מבלי שיחשב הדבר כשרלטנות. אין ספק שמערכת זוגית ארוכת שנים מכילה אזור נוחות שאינו מאפשר לדמיין מצב אחר, יחד עם זאת נראה שאין אפשרות אחרת מאשר לפנות לגורם שלישי שיעזור לכם. במצב כמו שאת מתארת במספר שורות נראה שכל עזרה תעזור , פרטנית או זוגית , יחד עם זאת אין ספק שהמערכת עצמה צריכה שדרוג והדבר בדרך כלל יבוא עם טיפול זוגי 

דברי על כך עם בן זוגך ושקפי לו את תחושותייך על 'אין המוצא' שאת רואה כרגע, אני מקווה מאוד שתוכלו ביחד להיכנס לתהליך שיאפשר חזרה לזוגיות פוריה.

בברכה

פרי - 05405691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

חיזוק הקשר

שלום ותודה רבה גדולה לעונים לפורום הנפלא הזה. אני נשואה 5 שנים ואנחנו הורים לשני ילדים. נישאתי לבחור בגילי בגיל צעיר בשידוך ובתחילה התקשנו מאד, היתה בדידות וקושי בתקשורת. לאט לאט התקרבנו שוחחנו והתקדמנו. אני מחכה להגיע למצב של אהבה חזקה. כמו אהבה שיש לי לילדים שלי. לי ולבעלי יש ימים יפים של אהבה, בד"כ זה מגיע בזמן שיש עשייה מיוחדת כמו חגים יציאה וכדו, אבל גם אני יודעת שעוד מעט זה ידעך. בשגרת היום יום עדין אני מרגישה ריחוק קטן והרגשה לא שלמה, הרהורים של השוני בינינו ותחושה שעדיין אנחנו לא מחוברים לגמרי. האם ניתן להגיע לרגש תמידי של חברות אמיצה ואהבה? או שהחיים הם עליות וירידות ועלי להשלים עם זה.

חיזוק הקשר !

התשובה בגוף השאלה :) 

משאלתך אני מבין שעברתם דרך ארוכה ולא פשוטה עד עכשיו, וידעתם עליות ומורדות זוגיות. כמו כן, את לא מתארת מצב של מתח תמידי וניתוק.

כמו כן, אני מבין שבזמני 'הירידה' שלכם - את חווה קושי רב.

במסגרת הפורום , אפשר לתת טיפים בלבד.

הצעתי היא ליזום נקודות מפגש חיוביות - לדוגמה : הליכות משותפות לפחות פעם בשבוע, כוס קפה משותף לרבע שעה כ'שהבית נרגע' וכו'

 ככל שתעמיקו את החוויות הטובות שיש לכם ביחד, תוכלו לחוות זמנים טובים וגם להפוך למכילים יותר בזמנים הפחות טובים.

זהו טיפ ראשוני. לא בהכרח שיהיה בכוחו לעזור לאורך זמן.

בהצלחה

פרי 

054-5691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

 

על סף פיצוץ

אולי הכותרת דרמטית קצת, אבל זה מה שאני מרגישה! אני בת 25 חרדית, נשואה 7 שנים. עם 3 ילדים. ההריונות שלי קשים מנשוא והלידות הם "הדובדבן שבקצפת" סיוט לא נורמאלי! הקטנה שלי בת 10 חודשים ואני כרגע עם מניעה...למורת רוחו של בעלי. הוא רוצה עוד ילדים מתכנן 12, ואותי זה מוציא מהדעת!!! לא מסוגלת לחשוב על זה. אם אני שוכחת גלולה- הוא רוצה שנהיה ביחד, למרות שאני אומרת לו שאני "לא מוגנת". כשהשגתי נרות מגמ"ח אחרי מאמצים מרובים הוא אומר לי "את יכולה לזרוק אותם לפח!!!" מעצבן אותו שאני עם מניעה. אבל גם מעצבן אותו שאני אח"כ 9 חודשים מתפקדת כמו חולה, או יותר נכון לא מתפקדת... ואת ה"ביחד" הוא לא מנסה ליצור ע"י מילות אהבה , להפגין חיבה וכד'... (מקווה שמותר לכתוב כאן מילים כמו אהבה) הכל שכלי ומחושב. ומיותר לציין שזה לא מושך במיוחד.... יש לי מלא תסכולים מהנישואין האלה. אבל בינתיים זה הדבר המרכזי והכי "חם" שמדכא אותי. אשמח אם תוכלו לעוץ עיצה

דרך ארוכה

שלום רב,

 

את מתארת מתח רב סביב נושא הילודה, גם על בסיס ההריונות והלידות שהיו, וגם בחילוקי הדעות לגבי העתיד וקשה שלא להתחבר לתחושה שלך על הצפה רגשית ותסכול כמו שאת מתארת. 

יחד עם זאת, במערכת זוגית ישנם שני 'שחקנים' . ולכן יש צורך בתקשורת ישירה וברורה לגבי נושאים שנמצאים בחילוקי דעות ובמיוחד בנושא גודל המשפחה וכו

בפורום כגון זה, ישנה מוגבלות מאוד גדולה לבקשתך ל'טיפ' \ עצה . כל מה שיכתב נובע מהיכרות מינמלית , וכמובן שיבוסס רק על הצד שלך בסיפור . אני מניח שבקונפליקט הקיים, גם בן זוגך צובר כעסים ותסכולים. ולכן נקודת המוצא צריכה להיות הרצון המשותף שלכם לשפר את איכות חייכם.

בשלב ראשון אפשר לנסות ליזום שיחה רגועה עם בן הזוג כדי לשתף אותו בתחושות שלך. אפשר לקבוע זמן קבוע בשבוע של חצי שעה\שעה שבה אתם מתפנים מכל עיסוקי היום מתוך מטרה להקשיב לשנות ולשפר. (יש חשיבות לשלושת הנושאים הללו) כמו כן, חשוב מאוד שבמפגשים הללו המטרה תהיה ברורה מלכתחילה ולא מוסתרת באמרה כללית וכו.

בהצלחה,

פרי - 054-5691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

 

המשך- על סף פיצוץ

זה באמת נכון שזה רק קצה הקרחון של חילוקי הדעות. לצערי הרב ממש! אני אישה מלאת רגש. ובעלי קיבל מנה מאד מצומצמת מהנ"ל...כולו שכל מהבוקר טוב ועד הלילה טוב! ולא עזרו כל השיחות היפות והנעימות שעשינו והרצון של שנינו להשתפר, הוא נעול במסגרת השיכלית והמובנית שלו. ואני תמיד מתגמשת ובאה לקראתו (ואז אח"כ הוא אומר "את רואה שאני צודק ואת צריכה להשתנות?!" ) אני מאד מאד רצה ללכת לייעוץ, אבל הוא לא מוכן בשום אופן! מבחינתו- אני צריכה ללכת לבד להדרכת כלות, אבל אני כבר 7 שנים לא כלה??? "אז מה! כניראה לא הודרכת טוב...אני קיבלתי את ההדרכה הכי טובה שיש..." אתמול נשברתי והחלטתי ללכת להדרכת כלות ולו רק בשביל ש"ירד ממני", אבל איך אפשר לשכנע אותו לבוא לייעוץ? ואולי יש לכם כמה טיפים לבינתיים, אני מרגישה קרובה כבר לאישפוז נפשי...

מחויבות לייעוץ

שלום, 

אחד המנבאים הכי חשובים להצלחת ייעוץ נישואין הוא המחויבות של שני בני הזוג לשינוי. מדבריך אני מבין שאין מחויבות לשינוי ורצון כזה מצד שניכם. (האם יש מצדך רצון לשינוי גם ב'גזרה' שלך ? מה זה אומר מבחינתך ?)

בדרך כלל במקרה כזה הייתי מייעץ לבן הזוג שרוצה להתחיל טיפול, לשאול את בן הזוג איזה שינויים הוא היה רוצה בזוגיות ולנסות 'ללכת עם הראש שלו' - כמובן - ללא ביטול העצמיות שלך ! ללא ויתורים שבהם תחושי ממורמרת

זוהי עצה קצת מורכבת וכמו שכתבתי קודם, במסגרת של פורום אין אפשרות להקיף את המכלול.

בהצלחה , וחנוכה שמח.

פרי - נושא פרי

054-5691058

 

האם זהו המטפל המתאים?

לפני כחודש וחצי פניתי לטיפול של פסיכותרפיסט בעקבות קשיים בזוגיות ( בן 40+4 נשוי 16 שנה) וכן קשיים של אשתי עם משפחתי בשנתיים האחרונות. הקושי מתבטא בכעסים קשים ומריבות עם אנשים הקרובים לי וגם הרחוקים. התקופה הזו גרמה לי לקושי עצום בתפקוד וכל ניסיון להסביר את הדברים בנועם עלו בתוהו. חשוב לציין שאשתי מסרבת ללכת לטיפול. כאמור לפני כחודש וחצי פניתי למטפל שהוא גם מטפל זוגי ועובד בשיטה של אימון אישי. עברו 4 פגישות ורק התחלתי בעבודה אישית והשבוע התברר לי שאותו מטפל התגרש לפני כשנה בגלל נסיבות דומות לשלי. כבר בשיחת הפתיחה הבהרתי שאינני מעוניין בגירושין ולכן האימון מתבסס על כך. השבוע כשנודע לי אודות גרושי המטפל והסיבות לכך ( נאמר לי על ידו) התחלתי לשאול את עצמי האם הוא יכול לטפל בי כשהוא עצמו לא הצליח בכך? בשיחות עימו דיבר בצורה תאורטית שהייתה נשמעת אמינה וכן שאפשר להצליח בטיפול עם הרבה אימון קוגניטיבי ועבודה אישית. אני נמצא בקונפליקט האם להמשיך אצלו בטיפול? האם אוכל להעביר את הכלים התאורטיים שהוא נותן לפסים מעשיים כשלו עצמו זה לא עזר? מדובר בפחות או יותר אותן תופעות עם תוספות משמעותיות שאינני רוצה לחשוף מפאת צנעת הפרט.

המטפל המתאים

שלום לשואל, 

יש מספר פרמטרים שמשפיעים על טיפול וייעוץ ( זוגי או פרטני)

הגורמים המשמעותיים ביותר הם ה'כימיה' עם היועץ, והמחויבות לתהליך.

במידה ואתה מרגיש טוב עם שיטת העבודה , מרגיש נח לשתף , מאמין ומרגיש שמאמינים לך, ואתה מחויב לתהליך (כמו שכתבת), 

הסטטיסטיקה לטובתך !

בע"ה תצליח

פרי 

www.nosseperi.co.il

 

אי הסכמה בעיניני השקפה

שלום רב לצוות הנכבד, ותודה על השרות המיוחד הזה!!! ב"ה, בעלי ואני זכינו להקים משפחה יפה, אבל-עם המון "מריבות" לאורך הדרך....הנושא הבוער לי כרגע הוא-שיש בדרך התורה הרבה דברים המקוממים אותי מאוד, במיוחד הנוגעים במעמד האישה,סיר לחץ ממש(כמו אב שרשאי למכור את ביתו,הבת העוברת מבעלות לבעלות ועוד הרבה),ולעומתי בעלי "חי" את התורה, ומגן עליה בחרוף נפש, מה שיוצר כמובן "פיצוצים" חוזרים ונשנים וחוזרים ללא פיתרון באופק, הרי התורה לא תשתנה. יש לנו בכלל סיכוי להמשך חיים יפים יחד עם הסתכלות כל כך שונה??? או לעבור חלילה לשלב הבא של לחשוב על "נפרדות דרכינו", או איכשהו להישאר יחד בשביל הילדים?יישר כחכם!!!

אי הסכמות בענייני השקפה

שלום לשואלת,

אי הסכמות בענייני השקפה הינם נושא שעולה הרבה בייעוץ זוגי. הבדלי השקפות יכולים להגיע גם בנושאי פוליטיקה, חינוך, ניהול כלכלי ועוד הרבה נושאים

אין בדברייך תיאור מספיק של הפיצוצים שאת כותבת עליהם - (אני בטוח שמכירת הבנות לא עלתה בפועל על הפרק :) ), האם הבדלי ההשקפה גורמים לניתוק ? האם גורמים לריבים בעצימות גבוהה ? מה הדינמיקה שנוצרת?

ככלל הבדלי השקפה יכולים להעשיר את הזוגיות ואת הפרט על ידי מתן של זויות רחבות יותר של ראיה והסתכלות על מצבים שונים ומתוך זו גמישות מחשבתית שיכולה לעזור.

יתרה מזו, הצעת היפרדות כדרך פעולה . לעניות דעתי, היפרדות לא תיתן לך את הכלים להתמודדות ולניהול של הבדלי ההשקפה עם בן הזוג 'החדש' 

מקוה שיש בתשובתי לעזור לך קצת ב'סידור' הדברים

- תוכלי להתייעץ איתי גם בפורום נושא פרי ( גם בצורה אנונימית) 

בהצלחה

פרי

תודה לכולכם

אין לי מילים להודות לכל האנשים המיוחדים שענו לי בפורום הזה. אני חרדית ובאה ממשפחה מצויינת, ולא היה לי נעים להעלות את הנושאים האלו במשפחה, למרות שעם אמא שלי אני פתוחה מאד. כשפתחתי את האתר וראיתי את התשובות האלו התרגשתי ממש לראות שיש מענה לשאלות ששאלתי, ומאז אני קוראת את התשובות שוב ושוב ומחזקת את עצמי. יישר כח לכל מי שטרח וחשב וענה. תזכו לשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה והרבה אהבה...

לשואלת האלמונית

שלום לך,

עצם הפניה שלך מעיד על רצונך לשפר ולהתקדם והדבר נפלא 

בהצלחה בהמשך

פרי

נושא פרי 

נמצא בקשר עם בחורה שמאוד מתלבטת לגבי הקשר

אני בן 40 ויוצא כבר כמעט 4 חודשים עם בחורה בת 39. במהלך החודשים הללו בילינו עשרות רבות של שעות ביחד וכן די הרבה שבתות משותפות. אני מעוניין בבחורה גם בגלל המראה אבל בעיקר בגלל שאני אוהב את תכונות האופי שלה ואת חכמתה. הבחורה מצד אחד אוהבת גם בי תכונות מסוימות אבל מצד שני היא כל הזמן מתלבטת באשר לקשר ולא מעוניינת להתקדם. למרות ההתלבטויות שלה היא עדיין רוצה להמשיך ולבדוק את הקשר במקביל להתייעצות שלה עם איש מקצוע. כשהצעתי טיפול זוגי אמרה שאפשר אך צריכה לחשוב על זה. הבחורה לא הסכימה לשתף אותם במה שגורם לה להתלבטויות. מה מומלץ לעשות במצב זה? בתודה. אחד שלא יודע

התלבטיות בבחירת בן זוג

שלום רב,

התלבטות בבחירת בן הזוג, הינה התלבטות שבסיסה הבנה כי הקשר הזוגי הוא קשר משמעותי ביותר בחייו של האדם

כמו כן, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, וכך ה'קצב' הפרטי של כל אדם שונה 

יכול להיות שה'קצב' האישי של בת הזוג שאותה אתה פוגש רגוע יותר משלך ומחושב וצריך לדעת להכיל את ההתנהגות הזו

יחד עם זאת, במידה והדבר מפריע לך , ואתה מרגיש חסום בתוך קשר שלא מתקדם, תוכל לשתף בתחושה הזו את הבחורה. תוכל לדבר איתה על התחושות שלך, על ההרגשה שלך ומתוך כך ליזום דיון מעמיק. 

אך כמו שכתבתי בתחילה, הדיון חייב לבוא ממקום של קבלה מוחלטת של יכולת ההחלטה של הבחורה, של התזמון והזמן הדרוש לה. אין בדבר הזה כללים למעט כלל של קבלה.

בהצלחה, 

פרי

נושא פרי - 054-5691058

מה עושים כשהבעל בטלן

אשה צעירה השיחה בפני את כאבה: היא נשאה לא מכבר, ובעלה הטרי אינו מעונין "לרדת לחיים כל כך מהר" כהגדרתו. הוא נהנה לקום בשעות הצהריים, להשתעמם עד לאחר חצות הלילה וחוזר חלילה. אין לו מסגרת והוא גם לא מחפש אחת כזו והוא לא מאפשר לה לחזור לעבודה אלא רוצה שהיא תתבטל בחברתו... (פרנסה מנין? זה לא מטריד אותו בכלל. ) עלי להבהיר שמדובר בבחור שידוע לי בבירור שהוא נחשב לבחור איכותי והיה מתמיד גדול בישיבה (וזה לא היה כל כך מזמן...) עד כמה שמה שזה נשמע קיצוני, אני יודעת שזו תופעה קיימת ואולי אפילו נפוצה. בחורים טובים, שלומדים היטב בישיבה מוצאים את עצמם לאחר החתונה פתאום בסביבה מאד שונה והם מתחילים להתעצל. אולי הם גם חושבים שהם מקיימים בזה את המצווה לשמח את האשה בשנה הראשונה, אני לא יודעת. במיוחד כשהם יודעים שהאשה מחכה שהם ילכו ללמוד – זה גורם להם סוג של אנטי, כי אז יש להם נטיה להרגיש כל פעם שהם לומדים משהו שהם נכנעו לאשה, ואז הגבריות שלהם נפגעה כביכול. הם חושבים לעצמם: שתקבל אותי כמות שאני. ותכבד אותי בגלל שאני בעלה. אני לא חייב לה כלום. אם אני לומד או לא זה ביני לבין הקב"ה, וזה בכלל לא ענינה. אבל איך אפשר לכבד בנאדם שמתבטל מהבוקר עד הערב? אדם ללא סדר יום? (וזה עוד חוץ מהעובדה שהשעמום מביא לידי חטא). הם באמת כל כך טפשים ולא מבינים שכבוד אמיתי מושתת על הערכה ואף אחד בעולם לא מעריך מישהו שלא ראוי לכך? כבוד מדומה אפשר לקבל ע"י מעמד (כן, אני אכבד אותך כי אתה הבעל פה אבל בינינו, הכבוד הזה שווה ערך לכבוד שמקבל מלך מושחת - מכבדים אותו אבל לא חושבים עליו דברים טובים במיוחד), אבל הערכה כנה? היא באה רק כתוצאה מהמעשים הראויים להערכה שלך. אודה לכם אם תוכלו להאיר את עיני ולייעץ לי מה לומר לחברתי ולכל הנשים האחרות שאני פוגשת מידי פעם ורואה שיש להן בעיה דומה. תודה מראש, טליה

מינון ותזמון

טליה שלום

המצב שאת מתארת , נשמע מצב בלתי נסבל

יחד עם זאת, חסרים הרבה פרטים, כמה זמן נמשך המצב? מה היה קודם לכן? מה קרה שהדבר עלה ? האם יש משפחה תומכת ? האם הוא בקשר עם חברים, רבנים ?

חתונה היא לא רק שינוי סטטוס, היא גם שינוי מהותי בחייו של האדם, וכל אדם מגיב בצורה שונה לשינוי. בצורה בסיסית במסגרת טיפ שאפשר לתת בפורום, יש צורך בסבלנות ובקבלה של תגובות כאלו.

יחד עם זאת, בודאי שאם המצב נמשך, יש צורך לדבר על כך, לשתף אולי גורמים אחרים בסביבה הקרובה או מקצועיים.

בברכה,

פרי

נושא פרי 

בעיות תקשורת קשות

שלום וברכה. אנו נשואים 7 שנים, עם 3 ילדים. מהרגע שהתחתנו ועוד לפני כן אמרתי לאשתי שיש לה בעיות תקשורת קשות, היא מאשימה אותי בכל דבר שזז, אבל חשבתי שזה יתמתן. קראתי ספרים העוסקים בשוני בין המינים וטעיתי לחשוב שהסיפור לא כ"כ חמור. לאשתי יש לב טוב, היא אמא מעולה וכשהזוגיות בינינו טובה הכל טוב. עם זאת, כיוון שאני גבר, אני עושה דברים קשים וחמורים מאוד בעיניה, אף שבעיניי הם נראים זניחים (בפניה אני מתייחס לזה כדבר הגרוע ביותר שבעל מסוגל לעשות לאשתו). כגון- שכחתי להגיד תודה על האוכל, סיפרתי להוריי שאחיה של אשתי התגרש כשאשתי התנגדה, ראיתי בלימודים סרט (נקי וכשר, בזמני הפנוי) ועוד ועוד. התגובה של אשתי אלימה ביותר וכוללת סתירות לפנים, מרפקים לעמוד השדרה, בעיטות בראש ובגוף כשאני על הרצפה ועוד. לאחר מכן אני נזרק מהבית ללילה או יותר לקפוא על ספסל בחוץ. בדר"כ אני לא מגיב או שאני מנסה לפייס אותה, לפעמים אני יוצא משליטה ונובח עליה בחזרה על מה שהיא עושה לי, היא כמובן מנקה את מצפונה ע"י המשפט "מה שאתה עושה לי יותר גרוע". היא מכפישה אותי בפני משפחתה(לעיתים רחוקות בלבד), מלכלכת עליי ומשפילה אותי ביום יום. בכל ריב אני דואג להזכיר לה שאני אוהב אותה ומשתדל לא להגיד דברים שאינם נשמעים. לפני 5 שנים קרה לי שגלשתי כמה פעמים באתרים לא צנועים. אשתי עלתה על זה ומאז- לא ראיתי דבר לא צנוע ולו פעם אחת! אך היא מצידה הידקה את טבעת השליטה סביבי.היא מזכירה לי את זה בכל עת, כמה שאני שקרן, אם לא יצאתי אחרי 10 דק' מהשירותים (כמובן שאני נכנס בלי פלאפון) היא עושה לי סרטים מסרטים שונים. כמובן שהיא גם פותחת לי את הדלת בהפתעה בעודי שם לביקורת. כל יום היא בודקת בפלאפון שלי, איפה גלשתי, עם מה ועם מי התכתבתי ועוד. (בפלאפון שלה אסור לי בכלל לגעת) ניסיתי ללכת ליועץ פעם אחת בלי להגיד לה כי ידעתי שהיא תתחרפן, הלכתי, היא גילתה ונוצר משבר מאוד גדול. היא החתימה אותי שאם אי פעם אלך ליועץ אנחנו מתגרשים. אני מרגיש שאין לי זכות דיבור כי כל פעם שאני אומר את דעתי השונה (בצורה הכי נעימה)אני זוכה לקיתונות של השפלה. היא כמובן ממשיכה לטעון כמה אף אחת לא תרצה אותי כי אני שקרן בן שקרן וכמה היא רוצה שנתגרש. אני סטודנט ולכן אין לי אגורה שחוקה להוציא על יועץ, מה שהיא צריכה זה טיפול אבל אין סיכוי שהיא תהיה מוכנה ללכת. דבר אחרון- בשביל לפייס אותה אני מתרפס ומבטיח מיליון הבטחות והיא מצידה לא ביקשה סליחה ולא מוכנה לבקש סליחה על כלום. אין לי ספק שאם אלך לייעוץ זה יהיה תחילתו של פירוק הקשר, אך חיי אומללות ותסכול אינם עדיפים.

לא מדובר על בעיות תקשורת

שלום רב,

לצערי מה שאתה מתאר ( ויש בתיאור רק את הצד שלך) אינו מתאר בעיות תקשורת , אלא בעיות קשות של אלימות מכל מיני רמות

לדעתי, אין לכם כזוג אפשרות ללכת לייעוץ זוגי והדבר לא יהיה יעיל,

יחד עם זאת, הייתי מייעץ לך לפנות לרשויות הרווחה במקום מגורך, ולהתייעץ עם עובד סוציאלי ולקבל ממנו הכוונה.

רק כשהמצב יתייצב תהיה אפשרות לשקם את ביתכם.

בברכה

פרי

נושא פרי

חוסר תקשורת

שלום וברכה!אני אישה נשואה בת 27+4 ילדים מיום אחרי החתונה הרגשתי שהתקשורת ביני ובין בעלי לקויה בחסר הוא בחור שמרבה ליצור ולדבר הרבה פחות ואני לעומת זו דברנית גדולה בקיצר ההפך ממנו,הוא לא מעמיק לחשוב ואני על כל דבר יש לי אלף תגובות,אני מספרת לו סיטואציה והוא לא מגיב לא בשאלות ולא מחווה את דעתו אנו יכולים ללכת למסעדה אך אין שיחה משותפת(נראה לי שהוא סובל מעט מקשב וריכוז)מה אוכל לעשות עמנ להגיע למצב שתהיה לנו שיחה?

תקשורת זוגית

שלום, 

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ,

ישנם הבדלים רבים בין בני האדם, הדבר מאפשר גיוון ואתגר ומתוך ההבדלים הללו, כל אדם מגדיר את עצמו.

מצד שני, מדברייך אני מבין שהדבר מאוד מבלבל אותך, גורם לך אי שקט, ואי שביעות רצון מהתקשורת עם בעלך, 

והדבר מאוד מטריד אותך

במסגרת 'טיפ' שאפשר לתת באתר הפורום , ללא יכולת להכיר את התמונה הכוללת, הייתי מציע ליצור שיחה על נושא התקשורת, בה תביעי בפני בעלך את הצורך הרגשי שלך בשיחה עמוקה ואיכותית איתו. שיחה שתכיל הבעת דעות וכדומה

הייתי ממליץ למצוא זמן מיוחד (יציאה משותפת למסעדה נשמע מצוין) ובתחילת השיחה לציין כמה מהמעלות הטובות שלו.

הנקודה המרכזית היא שתדברי בעיקר על הצורך שלך ולא תאשימי אותו במצב. הדבר הבסיסי הוא להבין שהוא כנראה 'בנוי' מבחינה רגשית בצורה אחרת ממך ולכן הוא מתנהג כך.

 

אני חוזר ואומר שאין כאן מפגש אמיתי עם התמונה הכוללת , אך זוהי נקודת התחלה שתאפשר לך להכיר את מצבך

 

בהצלחה

פרי - 054-5691058

נושא פרי

 

מתוסכלת

שלום וברכה. אנחנו נשואים 13 שנים ב"ה 3 ילדים. נשואים עם עליות ומורדות.. עברנו דברים לא פשוטים וטלטלות בתחום האישי והזוגי. ואני מרגישה שמכל טרגדיה צמח גם משהו טוב.. כי אין מה להשוות את התקשורת שלנו אז להיום. הרבה דברים השתפרו ואולי זה גם מבגרות... יש תחום אחד שמתחילת הנשואין היה קשה לי ועדיין להתמודד איתו. וזה מתעצם בתקופות מסויימות. וזה שבעלי מתעניין בנשים. זה דבר שלא פעם גרם לי בושות נוראות בחברה ובמשפחה.. הוא נחמד מידי לבנות שבסביבתו.. ובשנה האחרונה זה כבר נהיה גרועע. דברים נהיו חמורים יותר. חשבתי שאם אני "יזרום איתו" ואלך איתו לבקשתו..לכל מני מקומות מפוקפקים זה אולי יעזור שהוא יתמקד יותר בי ולא בהן.. ולצערי הלכתי. ונגעלתי.... הבנתי כמה אנחנו בתחום הספציפי הזה בעולמות שונים לגמריייי.. הוא ניסה לדחוף אותי לדברים שרחוקים מאודדד מהצניעות ומהדומה לה.. ובהתחלה נסיתי להעמיד פנים שהכל בסדר.. אבל נשברתי ואמרתי לו שהמקומות שמלאי זימה עושים לי רעעע בנשמה. ואני לא מוכנה יותר להיות שותפה לעניין הזה. והפסקתי. וזה גרם לו לחפש לו מישהי אחרת שתצטרף אליו... רוב הימים הוא טרוד ועסוק בעבודה מאודד. אבל ישנם לילות שלמים שהוא עושה דברים נוראייםםם. וזה אני רואה בפלאפון שלו מה שהוא שוכח למחוק.. ובכל מני אתרים מפוקפקים שהוא מבקר בהם. המצב גורם לי לתסכול ויאווששש. דיברתי איתו עשרות פעמים על זה.. והתשובות הן.. ככה אני מתפרק. זה מה שעושה לי טוב. ואת לא חייבת להיות שותפה אבל תאפשרי לי להנות לבד............ בסה"כ הוא בעל טוב. מפרנס עובד באמת קשה. דואג לבית ולילדים מאוד נחמד וסמפטי אלי. מנסה להבין אותי בכל מה שאומר לו. אבל לא מסכים שאתערב לו.. השאלה אם להמשיך לשרוף את הלב בעצם הידיעה שבעלי מסתובב ועושה דברים אסורים ומתועבים.. ולשתוק..?? או לעשות מעשה? כי כשאני מתערבת הוא נסגר יותר ומסתיר יותר ולא רואה שזה עוזר לי. אני חוששת לעתיד ילדי. לשלמות המשפחה שלי . העניין הזה לא מקובל עלי בשום צורה. מרגישה שחייבת לעשות משהו אבל ידי כבולותתתת!! האמת שבאיזשהו שלב חשבתי לבקש ממנו לעזוב את הבית.. ולחזור כשיבטיח לי שהוא מתנתק מהאתרים ומהמקומות האלו.. אבל אני מפחדת לעשות טעויות... בבקשה עיצה?! כיון?! מה לעשות? מה לומר?

ללכת על חבל דק

שלום רב,

מצד אחד את מתארת בגידה פיזית בך ובמשפחה, התעלמות מערכים שבהם את מאמינה, ו(סוג של) אגרסיביות מצד בעלך במקום שלו,

ומצד שני את מתארת פתיחות והכירות זוגית עמוקה בינכם גם למקומות שאינם טובים, דבר שמעיד כמו שציינת, על בגרות ותקשורת נכונה, ויותר מהכל - נותנים סימן ש'יש עם מה לעבוד'.

כמו כן, הסבלנות שלך, האיפוק ונסיונות ההבנה שלך למצב האיום שאת מתארת, מתוך דאגה למשפחתך ראויים להערצה.

יחד עם זאת, קשה מאוד לתת עיצה אמיתית במסגרת 'פורום אינטרנטי' לבעיה כזו. 

התנהגות כזאת, יכולה לנבוע ממאפייני אישיות, תסכולים, ופצעי עבר של בעלך, כמו מאינטראקציה פגומה בינכם, יחס שלילי הדדי ותסכול מהזוגיות הנוכחית.

בין השורות אני מבין שאין לכם כרגע רצון משותף ללכת לייעוץ זוגי, ולכן הדרך היחידה היא להמשיך ולתקשר בצורה פתוחה על הנושא , מצד אחד להבין שזהו המצב ומצד שני נסי להדגיש את הצד שלך, כמה ההתנהגות הזו פוגעת בך, כמה הדבר משפיל אותך, מתסכל אותך וגורם לך להתרחק. 

לדעתי לא תהיה תועלת בתוכחות ובנסיונות שכנוע, והתעמתות עם בעלך בנושאים הללו רק יגבירו את התסכול של שניכם . (האם הוא חש לפעמים שהדבר גורם לרע בינכם ? האם הוא מרגיש רע עם עצמו ? האם הוא מרגיש שהוא מכור לתאוות שלו ? אפשר לקבל עוד מידע על הנושא בלינק הבא - מרכז שעוסק בדיוק בתחום הזה שקם על ידי ד"ר יניב אפרתי )

יישר כחך על שהעלת את הנושא הכאוב בפורום

בהצלחה

פרי פוירשטיין

נושא פרי

אני קרוע....

שלום רב! אני נשוי 10 שנים, עם השנים למדתי הרבה דברים ותובנות על חיי הנישואין מה ששיפר הרבה ב"ה. יש דבר שמעיב עלי מאוד. אני אדם שמאז שאני זוכר את עצמי הקפדתי מאוד על כיבוד הורים. וכן אני טיפוס מאוד משפחתי. אשתי, לעומתי, טיפוס שלא צריכה (רוצה) הרבה חברות יש לה חברה אחת טובה מאוד, היא יודעת לזרום עם אנשים, אבל לא מפתחת מעצמה קשרים עם אף בנאדם. מכיון שאני אדם עם שני התכונות הנ"ל, אני משתדל לארגן שבתות עם המשפחה שלי פעם בשנה (בערך), אבל אשתי הן בגלל מה שהיא (שאני מקבל את זה באהבה ובהבנה), והן בגלל כל מיני סיבות כגון פגיעה מגיסות שלי ומאמי, ממש סובלת בשבתות הנ"ל. כרגע יש שבת שמתקרבת, ואשתי אמרה שהיא לא הולכת לצאת מהחדר כל השבת, כי אין לה כח לסבול יותר, אמרתי לה שאני חושב שזה ממש לא לענין, והיא מאוד נפגעה ואמרה שאני לא דואג לה כי אם לעצמי, מה עושים עכשיו ולהבא? אשמח לתגובתכם.

פגועה

שלום יוסי,

ניכר כי אתה משקיע ממרצך בחיי המשפחה שלך ואין ספק כי גיבוש של המשפחה המורחבת הוא ערך חשוב . יחד עם זאת, אין ספק כי החלטה על קיום שבת כזו או אחרת, צריכה לבא בהסכמה של בני הזוג.

 

ממה שכתבת ניכר שישנם משקעים בין בנות המשפחה, והדבר מעיב על הקשרים, בהחלט אני יכול להבין גם ללבה של אשתך, שאינה רוצה להיות בשבת שלימה עם אנשים שהיא מרגישה פגועה מהם. 

 

הייתי ממליץ לך שוב לבדוק את הנושא עם אשתך, ולהתחיל במקביל מערכת של חיזוק הקשרים אבל בצורה הדרגתית הרבה יותר. 

קשרים מעין אלו ( במיוחד לאחר משבר ו\או ריב) צריכים להיבנות צעד צעד ולאורך זמן. בתחילה קשרים טלפונים, מפגשים קטנים, ולאט לאט להרחיב. כמו מה שמתואר, אין באפשרותה של אשתך להכיל כרגע שבת שלימה משותפת

 

בהצלחה

 

פרי - 054-5691058

נושא פרי

 

יחסו של בעלי לבן שלי מנישואין קודמים

התחתנתי בנישואין שניים לפני 4 שנים. יש לי ילד אחד (בן 10) מנישואין קודמים + תינוקת משותפת. בעלי אדם נפלא וטוב לב. דואג לבן שלי ואוהב אותו. מתייחס אליו ממש כמו אבא. לאחרונה התחיל הבן שלי להראות שמחה בכל זמן בו בעלי לא נמצא בבית. אם קורה ובעלי חוזר הביתה בשעת ערב מוקדמת (מה שלא קורה כל יום) במקום להיות שמח שאבא חוזר, הבן שלי כועס ועצבני ולא רוצה שאבא יחזור מוקדם. זה כואב לי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות במצב כזה ? אני גם לא רוצה לפגוע בבעלי ולכן לא סיפרתי לו על תגובתו של הבן שלי. האם זה נכון ? או שכן עלי לשתף אותו ? אודה לעצה וסיוע, שירי

יחסים ותקשורת בתוך המשפחה

שלום שירי, 

אני מבין ממכתבך שאת דואגת למרקם העדין של היחסים בין בן הזוג וילדך מהנישואים הראשוניים ומפחדת כי משהו 'לא מסתדר'.
אין ספק שזהו אתגר לקבל ילד מבן זוג קודם, והדבר דורש רגישות ותשומת לב מיוחדת.
יחד עם זאת, ישנם הרבה סיבות אפשריות למצב שאת מתארת ועליות וירידות ביחסים יכולים לאפיין גם יחסים נורמליים לחלוטין.
שיתוף של בן הזוג בהתלבטויות ובסיטואציה הינה מבורכת, כמובן, ויש לעשות אותה ברגישות מירבית, לא על ידי האשמה , אלא כמצב שדורש תשומת לב מיוחדת ועבודה משותפת.

בהצלחה
נושא פרי
פרי פוירשטין , 054-5691058


 

מבקש סליחה

בעלי קילל והיכה אותי מתוך שכרות ולמחרת ביקש סליחה מה אני אמורה לעשות?

סליחה לאחר שכרות

שלום לשואלת

מתוך הדברים אני יכול להבין שיש בך רצון לסלוח לבעלך, ולעזור לך ולזוגיות שלכם . הדבר נפלא ומרומם!

השאלה שלך מורכבת מכמה רבדים, ואף התשובה ( השטחית מאוד בהתחשב במגבלות הפניה לפורום) תהיה מורכבת מרבדים, ואף תעלה שאלות נוספות...

הקב"ה מלמד אותנו בדרכי הנהגתו שסליחה אפשרית. גם החוטא הגדול ביותר יוכל לבקש סליחה ולקבלה מבוראו של עולם.

יחד עם זאת, דרכי התשובה שאנו לומדים מגדולי עמנו , אינם כוללים בקשתה סליחה שטחית אלא כוללים הכרה במצב, הבנה עמוקה של הגורמים שהביאו למצב, נסיונות תיקון, קבלה לעתיד וכו

עכשיו לשאלתך,

בין בני זוג קיימים קונפליקטים רבים שבהם נדרשת בקשת סליחה אך לא בכל מקרה אפשר או רצוי לדרוש את כל תהליך התשובה מבן הזוג. הדבר יהפוך את החיים הזוגיים לסדנת חינוך אין סופית עם דרישות, ביקורתיות שיפוטיות וכו דברים שאנו רוצים למנוע 

אם כך, מהיא הדרך הנכונה , מתי לשקף לבן הזוג את מצבו, ולדרוש תיקון עמוק?

התשובה בדרך כלל נמצאת במינון (כמות) ובעוצמת (איכות) הבעייה הנמצאת לפתחכם

בצורה פרקטית - 

במידה וישנה מעידה חד פעמית בעוצמה נמוכה, או אפילו בתדירות מאוד נמוכה, יכולת ההכלה שלך והיכולת לסלוח היא מאוד חשובה. זוהי הציפיה מבן הזוג - שיכיל את בן הזוג גם במקומות הקשים שלו. 

יחד עם זאת, אם הדבר חוזר על עצמו והעוצמות עולות ,(המגמה מאוד חשובה כאן) יש מקום לפעולה שתתחיל (!) בסכמה הבאה

 בתחילה שיקוף של הרגשות שלך (לא תוך כדי הארוע אלא לאחר מכן - כאשר הסערה חלפה), העלאת הנושא למודעות של שניכם , נסיון לשיח על המצב הבעייתי ועל הגורמים שהביאו אליו וכדומה 

במקרים של התמכרות או אף במקרים שבהם את מרגישה שאינך יכולה לנהל את השיחה והתהליך הזה בעצמך, יש צורך בהתערבות של בעלי מקצוע וכל נושא לגופו

 

בהצלחה רבה !

פרי פוירשטין 

לינק לאתר נושא פרי (פורום ובלוג)

054-5691058

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130