מיכל דרור | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

כניסה למשתמשים 26/09/2022 א' תשרי תשפ"ג
מיכל דרור

מיכל דרור

קבלת קהל

רוצה שינוי מהותי

אני נשואה +ילד חמוד בעלי הוא אדם טוב אבל מאז שאני חושבת על מערכת הנישואין שלנו היא ידעה הרבה עליות וירידות אני יכולה אפילו למקד את זה בעיקר אולי אחרי הלידה של הבן שלנו אני לא יודעת להגדיר את הבעיה שלנו אבל מה שאני יודעת שאנו לא זוג שמתנהל רגיל אין ביננו שיחות ארוכות שאני יכולה להרגיש שבעלי רוצה להקשיב לי הוא אדם פעיל עם הרבה מרץ והוא לא מסוגל לשבת ולדבר איתי אני מרגישה שזה חסר לי מאוד בד"כ הוא מעדיף לשבת מול המחשב שלו ולעשן ואני ובגלל שאני לא רוצה שהילד יריח אז הוא יושב במרפסת לבד אני מרגישה לפעמים ממש בודדה מזה ואין לי את מי לשתף כל נושא הטיפול נופל עלי ואני צריכה ממש לוותר על הצרכים שלי אני לא מתלוננת אבל אני מצפה שזה יהיה דבר משותף ויש ימים שאפילו הוא לא ישן איתי בחדר זה קצת פוגע ויש לי עוד דבר שמציק לי שהוא מדבר הרבה ולפעמים דברים קצת בהגזמה (דמיוני) יש לציין שבעלי אומר לי שאני מרחיקה אותו ולא רוצה להיות איתו וזה לא נכון לדעתי אני רוצה שינוי מהותי בשביל הבית שלי תודה רבה

ליעל היקרה שלום רב

האם שוחחת עם בעלך באופן פתוח על מה שמעיק עלייך? אם לא, חשוב שתעשי זאת בהקדם ותאמרי לו שאת מרגישה בודדה מהסיבות שציינת. א. אינכם מנהלים שיחות קבועות ובאופן פתוח ב.אינו ישן איתך בחדר לעיתים וזה מאוד פוגע בך ג.אימרי לו שאת מעוניינת בקירבתו ולא בהרחקתו כפי שהוא טוען ועוד ועוד ... לפי דברייך : " הוא מדבר הרבה וליפעמים קצת בהגזמה , דימיוני " נצלי זאת וצאי עימו למרפסת בשעה שהוא מעשן אולי זו שעה טובה לניהול שיחה מלב אל לב . זיכרי : גם אם ידבר הרבה ויגזים היי קשובה וקבלי אותו. בנוסף נסו למצוא זמן איכות לבילוי משותף כגון: הליכה ,חברים ,מילוי תשבצים,בית קפה וכל מה שיעשה לכם טוב ביחד. כולי תקוה כי תצליחו יחדיו להתגבר על כל הקשיים במידה ולא , חשוב שתיפנו לייעוץ מיקצועי. בהצלחה רבה מיכל דרור 0547838212

דחף אותי.

סליחה שזה קצת ארוך אבל חשוב לי שתבינו את הרקע להתרחשויות. אנחנו נשאוים ארבע שנים עם שלש ילדים כשהקטן בן שלש חודשים תינוק ממש לא קל. מטבע הדברים זאת תקופה לחוצה ואני לא מספיקה הרבה בבית מה גם שאני מבולגנת מטבעי וקשה לי לישמור על סדר ונקיון. בזמנים רגילים אני עושה מאמצים אבל אף פעם לא ממש מצליחה להשביע את רצונו של בעלי בנושא זה. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני ולמרות שאנחנו רבים די הרבה בסך הכל הנישואים שלנו מאושרים. אתמול היה לבעלי יום קשה בעבודה מצגת חשובה שהיה צריך לעשות לא יצאה כפי שצריך והוא היה לחוץ מאד ועצבני כשחזר הביתה. גם לי היה יום לא קל עם שלשת הילדים, הגדולים היו עייפים מאד ולכן קשים ומצוברחים והקטן בכה הרבה. בכל מיקרה אחרי שילדים הלכו לישון ניסיתי לנחם אותו והגשתי ארוחת ערב ואכלנו יחד והיה רגיל ונחמד. אחרי הארוחה הוא הלך לעינייניו ואני נישארתי במיטבח והתחלתי לסדר את מהפכת היום. אחרי כמה דקות הוא ניכנס חזרה למיטבח ושאל בטרוניה למה יש בלאגן באמבטיה ולמה המיטבח מטונף. ואז הוא זרק את המגבת שהחזיק ביד על הריצפה כאילו כדי לאמר שיש פה כזה בלאגן במילא הוא יוסיף עוד קצת, ופנה לצאת מהמיטבח. אני התעצבנתי וזרקתי את קופסת הפלסטיק שהייתה בידי בכח על השיש זה עשה רעש חזק ואז הוא הסתובב התקדם אלי ודחף אותי בכח עם שתי ידיו הדחיפה גרמה לי למעוד כמה צעדים אחורה וממש כאב לי איפה שהוא דחף. הוא מיד התנצל אבל באותה נשימה גם שאל בכעס למה התעצבנתי. שנינו היינו כעוסים מאד וכך הלכנו לישון בלי לדבר. הבוקר דיברנו קצת, הוא שוב התנצל אבל שוב תוך כדי ההתנצלות הוא גם אמר שחלק מזה קרה באשמתי כי התעצבנתי. הוא אומר שזה לא בסדר ולא אמור לקרות וגם אמר שלא עשה זאת מתוך כעס אלא כי נבהל מהרעש של הקופסא פוגעת בשיש. בעבר הוא זרק עלי ספר תוך כדי מריבה. אני באמת לא יודעת מה לעשות כיצד להגיב? אני מאד רוצה לסלוח לו ולהמשיך הלאה. אני לא אוהבת לריב איתו, אבל אני מרגישה שמשהו צריך לקרות שאי אפשר להמשיך סתם. אני לא מפחדת ממנו אבל באיזשהו מקום בראשי יש כזאת מחשבה שזה יכול להפוך לגרוע יותר. מה לעשות? איך להגיב? מה לאמר? תודה. נועה

אין שום סיבה מוצדקת לאלימות

לנועה היקרה שלום ראשית אסור לשניכם להקל ראש בנושא האלימות. זה מתחיל בקטן וכשלא מטפלים זה ממשיך מתעצם. איני מתעלמת מכך שהינכם אוהבים ובסך הכל מאושרים כפי שציינת במיכתבך, אך חשוב שתעברי קןרס מיוחד בנושא סדר ואירגון דבר שמאוד יועיל לך באופן ישיר ולסובבייך באופן עקיף. לא קל להיות בבית ולטפל בתינוקות בישולים וניקיונות ובאותה מידה לא קל לחזור מהעבודה עייף ויגע ולמצוא בלגן במקום שהכי אמור להרגיע. את הוצאת את זעמך על קופסת פלסטיק ובעלך הוציא את זעמו עלייך, בשני המיקרים היתה התפרצות לא בריאה. " אישה בונה ואישה הורסת " בטוחני כי תצליחי ליבנות הרבה מהמשבר אליו ניקלעתם כי לאשה חלק ניכבד בהשכנת שלום ושלוה ובהרגעת נפשות בני ביתה וזה מעצם היותה אישה - בעלת תבונה יתירה. איני מקלה ראש בקושי עימו את מתמודדת אך חשוב שתארגני את הבלגן לפחות במטבח ובכניסה כשעה לפני שבעלך מגיע.[ובאותה נשימה] שוחחי עם בעלך על חומרת המעשה וקיראו לילד בשמו: "אלימות". מהתרשמותי בעלך גילה חרטה ואף מודעות להיתנהגותו האלימה וזה כבר טוב, אך מכיון שזו פעם שניה חשוב שתבהירי לבעלך שכאשר עובר עליו יום קשה בעבודה שירגע לפני שהוא נכנס הביתה ושאלימות נוספת מצידו תוביל אותך לתגובה חריפה נגדו. כולי תקוה כי תגיעו לעמק השווה ותתגברו על כל המיכשולים . בהצלחה רבה מיכל דרור 0547838212

נישואים שניים?

שלום רב יש לי שאלה מאוד מורכבת אני יוצאת כרגע עם מישהו קרוב לשבעה חודשים שהתחלתי לצאת איתו היתה לי מטרה מאוד ברורה להתחתן כפי שקורא ברוב השידוכים לא תכננתי לסחוב את הקשר יותר ממה שצריך אני והוא התחלנו להתקרב אחד לשני והכרתי לו את הילדים שלי רצינו מהתחלה להתחתן אך במשך הזמן נוצרו כל מיני בעיות לגבי הילדים שלי או לגבי המצב הכלכלי שכולם אומרים לו איזה אומץ להתעסק עם גרושה פלוס שלושה ילדים ראוי לציין שגם הבחור גרוש פלוס שתיים ומגדל את הבן שלו כל הזמן אומרים לו שהוא יצטרך לפרנס את הילדים שלי או שיום אחד הם התקוממו עילו ועוד כל נימי בעיות למה לא מתעסקים עם גרושה פלוס היה לנו תאריך ובסוף ביטלנו גם חשוב לו כל הזמן לומר לי שאני גרושה וןהקריטריונים שלי מאוד נמוכים בשביל למצא בעל אני יודעת שיש לי המון מה להציע ואני לא רואה את עצמי כסוג ב הבחור מאוד מאוד אוהב אותי אך כל הזמן יש לו פחדים מלהתחתן איתי הוא אומר שאף פעם לא יהיה לי זמן בשביל בעל בגלל שאני כל הזמן עם הילדים ושאבא שלהם לא בתמונה אשמח מאוד לקבל עצה בנושא אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אך מה לגבי העתיד אני כבר לא יודעת אשמח לעצה ליאת

לא מספיק להיות מאוהבים

לליאת היקרה שלום כדי להתחתן נישואים שניים+ זה לא מספיק להרגיש מאוהבים אחד בשני. עושה רושם שהבחור עדיין לא מוכן לקבל את עיסקת החבילה שאת מציעה. ילדייך לא יעלמו לפתע מן האופק. דבר שני:מצויין שאינך רואה את עצמך כסוג ב הדימוי העצמי שלך מאוד חשוב, הוא מקרין לכל סובבייך וכך בדיוק הם יראו אותך ויתיחסו בהתאם. אני מציעה לך להתייעץ עם אדם מיקצועי ועם אדם רוחני יכול מאוד להיות שהם יעזרו לך להחליט באופן יותר אובייקטיבי. כולי תקוה שיעלמו כל ספקותייך בקרוב ותגיעי להחלטה הנכונה עבורך ועבור ילדייך. בהצלחה. מיכל דרור מנחת נישואין ומשפחה מנחת קבוצות ואשת חינוך.

אלמן שחווה התנכלות ממשפחת אשתו ז"ל

בס"ד לפני מספר שנים נפטרה זוגתי ז"ל לאחר שנים של מחלה קשה, עברנו תקופה קשה מנשוא לפני ואחרי הפטירה, וכעת אני טרוד מאוד בטיפול במשפחתי הגדולה, עם בעיות של נשירה, ילדים עם מצבי רוח קיצוניים ובעיות בריאות קשות. אני כמעט ולא עובד, ועושה מאמצים רבים לשקם את משפחתי. משתדל שכל ילד יקבל כל טיפול שהוא צריך, ומתייעץ בקביעות עם רב, שמלווה אותי. המלאכה רבה מאוד, כדי שלילדים האלה יהיה עתיד נורמלי - וזו מטרתי. הבעייה היא, שנוצר מתח משפחתי רב בגלל משבר אמון ואפילו שנאה, ביני לבין אחותיה של הנפטרת. הן נשים בעלות אישיות חזקה ועצמאית וביטחון עצמי רב, נשואות עם משפחות, והן החרימו את אשתי ואת ניסיוני לשקם את עצמי ומשפחתי על ידי הקמת הבית מחדש, ורודפות אותי בכל מיני דרכים. הן טוענות ברגש "שהדם של אחותינו רותח בקבר" ולכן לא טוב שהתחתנתי. הן אינן מוכנות ליצור שום קשר עם זוגתי למרות שמעולם לא עשתה להן שום דבר. לדודות הנ"ל יש השפעה רגשית גדולה על ילדי, וגם הם בעקבות הדודות דוחים את הנישואים, שהיו אמורים ליצור מהלך נורמלי ובריא יותר בביתי. נכנס לראשם רעיון שאלמן שנושא אשה שנייה "זו בגידה באמא", ו"לעולם לא נקבל אותה, לא רוצים שום קשר עימה" - כך אמרו. כתבתי להן מכתב ארוך והסברתי הכל היטב, וביקשתי לשנות כיוון לטובה, אך זה לא עזר. גם הרב שלי נפגש עימן 3 שעות ללא הועיל, ופניתי לרבנים אחרים שיעזרו, אך אחרי שדיברו עם הדודות הם "הרימו ידיים". ולא שייך לדבר עם הבעלים שלהן כי הם לא רוצים או לא יכולים להתערב. כיון שאיני רואה שביכולתי לשנות את התמונה הזו, הייתי פשוט מתעלם וממשיך הלאה, אבל הבעייה היא שהדודות הנ"ל מזה זמן רב ממרידות את ילדי נגדי ונותנות להם גיבוי לא לשמוע לי גם כשאני מכוון אותם חינוכית. למשל, הן מחלקות להם סכומי כסף לא קטנים למרות שביקשתי מהן לחדול מכך כי הילדים קונים בזה דברים מסוכנים וסיגריות. הדבר מדרדר את החינוך בבית, ואת הקשר ביני לילדים, שהוא הכרחי לעתיד הילדים הללו. כי ילד שאיבד את אימו, לפחות את אביו צריך שיהיה לו. חלק מילדי הבוגרים למדו לערער מול הילדים הקטנים על סמכותו ההורית של האב, דבר שבמצב הבלתי-יציב אצלנו הוא עוד יותר מסוכן לעתידם. וחלק מהם נמצא במשבר אמון ובנתק רגשי עימי. הדבר יוצר מתח משפחתי רב והוא בעצם טרגדיה נוספת לילדי שלוקים בכפליים - גם התייתמו מאימם, וגם נגרם להם מתח נפשי רב בגלל היחס של דודותיהן. לפני זמן קצר נשאתי אשה בזיווג שני, לה יש כמה ילדים, ונראה שאנו מצליחים לבנות מע' יחסים טובה, אך בגלל הבעיות שהוזכרו עם הילדים החלטנו לא לגור בינתיים באותו בית ו- ילדי מתנגדים לה ולילדיה - ואנו סובלים מאוד מהמתח הקיים. מה עושים?

גייס את זכויותיך

אדון ניכבד שלום. איני יודעת בני כמה ילדיך אךאם הינם קטינים כמדומני שזכותך להרחיקם ממשפחת אישתך ז"ל ולאסור על הדודות לממן ולשחד אותם כספית ומילולית . עליך לברר מה אומר החוק. והכי חשוב שתאזור את כל כוחותיך בסבלנות אין כץ על מנת להעניק חום ואהבה לילדיך ולהכיל את כל כאבם ותיסכולם שזה אומר לא לוותר על החירות של בניית זוגיות שניה שאלוקים העניק והתיר לך ובשום אופן לא לוותר על הניסיון להיתקרב ולקרב את ילדיך. חשוב שתיצור קשר עם רב שמבין בזוגיות ועם יועץ נישואין שידריכו אותך ואת אישתך הטרייה ביחד כיצד לקרב ולאחד את התא המישפחתי ליפני שיתפורר לגמרי. בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך.

המשך.......

ליועצים ויועצות היקרים תודה רבה. ברשותכם אענה לכולכם בצורה כללית. אז ככה: שותפות רגשית? מעולם לא נתקלתי במונח הזה אני מניחה שאתה מתכוון שאין מעורבות רגשית .בעלי בקש המון פעמים שאשתף אותו במצוקותי.אני לא יכולה לעשות זאת כי הוא אף פעם לא מבין אותי ואז אני כועסת ונפגעת יותר ואז המצוקה יותר קשה.דוגמא קטנה מאתמול,אחיינית שלו היתה אצלנו אתמול והיא סיפרה לי שהיא עייפה שהיא רגילה לקום מאוחר בשבת.ותשע בבוקר זה מאוד מוקדם בשבילה.זה נורא הצחיק אותי עניתי לה שקמתי בחצות ואחר כך באחת וחצי ובשלוש בחמש בבוקר וכ'ו...לילדים..... לי יש סיבה להיות עייפה...דיברתי איתה בנינוחות מחייכת עם מצב רוח נפלא.וכאן בעלי התפרץ לשיחה וצעק''כמה את מתלוננת,כמה תלונות...''' נפגעתי מאוד לא זוכרת מה עניתי לו. יותר נכון צרחתי עליו בחזרה. איך אני יכולה לשתף אותו.אם כל דבר שאני מספרת בעיניו זאת תלונה? אם כואב לי הראש לו תמיד כואב יותר...אם עבר עלי יום קשה.הוא מייד יענה לי שעליו עבר יום יותר קשה.אז בשביל מה לטרוח? יש לנו מיליון בעיות אם לא היו לנו ילדים מזמן היינו מתגרשים.אנחנו ממשיכים להאחז בנישואין הללו יותר נכון בשותפות העסקית הכושלת הזאת.כי אם נפרק אותה העתיד הכלכלי של השותפים הצעירים יותר יפגע קשות. אחד מכם שאל אותי מה זאת אשה בשביל בעלך? אני לא יודעת מה זאת אשה בשבילו.אך אני יודעת מה הוא רוצה.אשתו צריכה להיות יפה,רזה אך לא יותר מדי רזה.הוא לא רוצה לחבק עצמות.היא צריכה להיות עקרת בית יעילה טבחית טובה.שיהיו יחסי אישות טובים.שתעבוד תפרנס תכניס כסף לבית...כי אם היא לא רווחית היא לא שווה הרבה.ואז ''חבל על האוכל שהיא אוכלת.''מה עוד? .שיהיו לו סוף סוף מספיק גרביים במגירה.והוא לא יצטרך כל יום לצרוח עצבני...איפה הגרביים שלי? והציציות שלי? והלבנים שלי? נמאס לי לחפש כל יום. ואז כשנשבר לו סופית הוא נכנס זועם לחדר כביסה משליך משם הכל מכניס למכונה את הבגדים שלו צורח עלי שאפעיל אותה... מה עוד? שאהיה אמא טובה שתמיד יהיה אוכל בבית. שאכין שעורים עם הילד הגדול.ושלא אתלונן . אך את זה כבר סיפרתי.וזהו. בקשר לעוזרת היא הגיעה יום שישי.מה שהיא עשתה בארבע שעות יכלתי לעשות בשעתיים.אין לה מושג וחצי מושג בניקיון.לקחתי ממנה את הסמרטוט והמגב והסברתי לה איך ומה תוך כדי שאני מבקשת ממנה שלא תעלב.בעלי ישן לו בכיף בחדר.תאמינו או לא זה שימח אותי.שיהנה קצת המסכן אחרי כל הצרות שאני עושה לו. ועוד משהו בעלי מתכוון ברצינות גמורה לכך שאשלם לו והוא ינקה.אם אני אבקש ממנו עזרה בקפול כביסה וכ'ו... הוא יאמר לי מה את רוצה שאני אלבש חצאית? אם אשלם לו זאת לא תהיה בושה או קושי בשבילו להפך הוא ישמח מאוד הוא אוהב כסף.וגם הוא יוכל סוף סוף להראות לי שהוא הרבה יותר טוב ממני. אני מקווה שעכשיו אתם מבינים יותר מתנצלת על האורך והבלבול של מה שכתבתי. נראה לי שבעלי צודק ואני באמת מקטרת .... אני צריכה לרוץ לעבודה תודה ויום טוב נ.ב. קראתי לעצמי אשת חייל בתור הלצה.דימיינתי לעצמי את התגובה של בעלי אם ידע שבחרתי בכינוי ''אשת חייל'' יתעלף מצחוק. יום אחד אני אהיה.אני מבקשת מהשם כל הזמן בבקשה בבקשה בבקשה שאהיה אשת חייל שאהיה יעילה זריזה מלאת מרץ עקרת בית למופת אמא ורעיה לתפארת

עודף מעורבות ריגשית

בת חיל שלום בטוחני שליפני נישואייך ואולי בשנה הראשונה חוית מן הסתם מעורבות ריגשית מצד בעלך. ציינת כי בעלך מבקש "המון פעמים" שתשתפי אותו במצוקותייך מה שמעיד על רצון לתקשר ואולי להוות "כלי קיבול"למענך . יכול להיות שתגובותיו אינן עומדות בציפיותייך ואת מיד מגיבה ומביעה את אכזבתך דבר שגורר שרשרת תגובות והתנצחויות הדדיות. בין השורות את נישמעת מאוד חרוצה,יוזמת ומגלה אחריות כלפי ילדייך ומשק ביתך, חשוב שתישתמשי בכל התכונות הניפלאות בהן ניחנת ותנתבי אותן להצלת נישואייך . אז גלי יוזמה והיתקשרי עוד היום ליועץ/ת נישואין קרוב למקום מגורייך. בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה. 054-7838212

סיכום : שאלה : המשך - שאלה : להישאר נמוך או לקחת סיכון ואולי לעלות גבוה ..

שוב תודה ושבוע טוב , האמת שאת שאלתי השניה ביקשתי לאחר השליחה לא לפרסם , כי שוחחתי טלפונית עם אחד המשיבים הצדיקים באתר ושמעתי את הצעתו בנידון .. אבל בכל זאת פורסם וטוב לדעת שקיים דבר כזה . בסוף נסענו לשבת , וזה היה כרוך בהרבה חסד ב"ה - לדעתי העשיית חסד הוציאה את שנינו קצת מהעומק של המשבר והתגיסנו לעזרה , דקה לפני שבת התפוצצה הבועה - והטחנו אחד בשני טענות אני אמרתי שאני מאד פגוע והוא החזיר לי שהוא מאד פגוע , וזה התקדם עד שכבר היה חייב להדליק נרות , בשבת דיברנו קצת יותר , הבנתי ממנו שהוא לא מוכן ללכת לטיפול יותר במיוחד בגלל שבפעם שהוא הסכים ללכת הטיפול היה כששנינו היינו בחדר והוא לא אהב את המצב שזה היה אחד בפני השני אלא העדיף קודם שכל אחד ידבר לבד .. (עיצה בשבילכם:)) , בקיצור ישרנו חלקית את ההדורים אבל אני ממשיכה להתעקש על טיפול - נקווה שבעז"ה הקב"ה יוביל אותנו לדרך הנכונה ולמטפל שליח מוצלח , תבורכו , ושבוע טוב

איזרו אומץ ועשו שינוי

לשרית שלום אכן את צודקת, בחלק מהמיקרים אני דוגלת לזמן את בני הזוג בניפרד (כאשר המצב טעון במיוחד) ולאחר עיבוד הנתונים אי מזמנת אותם יחדיו ומשם אנו יוצאים לתהליך טיפולי. איני יודעת מהו איזור מגוריכם אך בטוחני שעם יוזמה ולקיחת אחריות באופן בוגר על מערכת היחסים בניכם תוכלו להשיג יועץ כילבבכם וקרוב למקום מגוריכם. כל שעליכם לעשות הוא פשוט להתעניין, להרים טלפון ולקבוע תור. בהצלחה, מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה מנחת הורים ואשת חינוך. ט"ל: 0547838212

איך מסבירים לבעל שלא רוצה להבין?

אני נשואה כ-5 שנים + 3 ילדים . אחרי החתונה התחלתי בלימודי מקצוע אקדמאי וב"ה אחרי 3.5 שנים מפרכות של לימודים מאסיביים 5 ימים בשבוע במשך שעות רבות (שבמהלכן גם ילדתי) סיימתי השנה וקבלתי את התואר הנכסף, ואפילו מצאתי עבודה מצוינת בתחום. הבעיה היא שלצערי הרב איני מוצאת את עצמי בעבודה שלי. המקצוע שלמדתי הינו מקצוע טיפולי שבדומה אולי לעבודה שלכם אין בו כללים ברורים. הרי לא ניתן לתת למטפל "מתכון" מראש, כיוון שבני האדם שונים ובעיותיהם שונות. אני מרגישה שלמרות שסיימתי את הלימודים התיאורטיים ואפילו שעברתי את הסטאז' בהצלחה, איני יודעת עדיין כיצד להתמודד בשטח ומוצאת את עצמי פעמים רבות חסרת אונים ממש. במקצוע שלי קיימים שני תחומים עיקריים האחד טיפולי ולכן כמו שכתבתי לעיל לא קיימים בו כללים ברורים (בתחום זה אני עובדת בפועל ומרוויחה משכורת יפה) ואילו השני שייך יותר לתחום הרפואי, הכללים בו ברורים ואליו התחברתי יותר גם במהלך הסטאז'. (אך משכורת בו נמוכה משמעותית, כמעט כמו שכר מינימום) פעמים רבות אני חוזרת מהעבודה עצבנית ומתוסכלת ומרגישה שממש רע לי בעבודה שלי. כשאני מנסה לשתף את בעלי בתסכול שלי ומנסה להעלות את האפשרות שאולי כדאי לי לעבור לתחום השני (ובלבד שאהיה מאושרת) בעלי ממש כועס ומתעצבן וטוען שאין לי אחריות כלכלית, שאני חייבת להתרגל למקצוע, ושגם ככה סבלנו קושי כלכלי במהלך הלימודים שלי. (בעלי אפילו עזב את הכולל לצערי הרב בעקבות הקושי הנ"ל) ניסיתי להציע לו אפשרות שאולי בשנה הבאה (עד סוף השנה הנוכחית אני חייבת להישאר בכל מקרה בעבודה שכבר התחלתי) אנסה לשלב 3 ימים בעבודה הרפואית ויומיים בטיפולית וכך אולי לאט, לאט אתרגל , אבל אין עם מי לדבר הוא ישר מתחיל להתעצבן ולומר משפטים כמו "אני לא יודע מה לעשות עוד עם האישה הזאת" או "אין לך ביטחון עצמי "(מה שמוריד לי עוד יותר את הביטחון) "עדיף שתוסיפי עוד שעות בעבודה במקום להשתטות" (אני עובדת 5 ימים, אבל "רק" 5 שעות כל יום) ואפילו כדאי שתתחילי לקבל באופן פרטי" (שזה כמובן עוד יותר רווחי, ואפילו פנו אלי בבקשות כאלה כי המקצוע שלי חסר מאוד בציבור החרדי, אבל סרבתי, והוא התפוצץ) אני חייבת להבהיר שכיום המצב הכלכלי שלנו לא מצריך לחץ כזה כמו שהוא משדר. יש לנו ב"ה דירה משלנו ללא משכנתא(שההורים קנו לנו לחתונה) ונכון לעכשיו יש לנו יותר מ-20000 שקל בעובר ושב (בפלוס כמובן). אני בנ"א חסכן מאוד, לא מחפשת מותרות וגדלתי בבית שהמוטו בו היה "העוה"ז הזה הוא רק פרוזדור לטרקלין", בעלי לעומתי חושב שדירה נאה זה ערך חשוב מאוד, כסף זה ערך עליון וערך של בנ"א נמדד לפי המשכורת שהוא מרוויח. אני מרגישה ממש כמו עכבר במלכודת, הולכת בבוקר לעבודה עם דמעות בעיניים ובחילה בגרון. כמעט כל יום מתחשק לי להתקשר ולהגיד שאני מרגישה לא טוב. רע לי, רע לי אני מתוסכלת בעצמי מהמצב והוא לא מבין זאת. מיום ליום הכעס שלי על בעלי שלא מבין אותי גדל וגדל ואני מרגישה על סף התפוצצות. יש לכם עיצות איך אשכנע אותו שלמען בריאות הנפש שלי עלי לעזוב את העבודה הזו/להוריד שעות? ואולי יש לכם כמטפלים עיצות לתת לי איך להתמודד עם העבודה שלי כמטפלת ואיך היה אצליכם בשנים הראשונות?

קחי אויר והרגעי

גברת יקרה שלום רב. ראשית קחי אויר והסירי לחץ מעלייך.מה שאת מרגישה הינו טיבעי ביותר למטפלת בתחילת דרכה המקצועית, ההתמודדות לא כ"כ קלה אך התנחמי בעובדה שהזמן (קצר משנידמה) והניסיון יוסיפו לך מאוד ויעשירו את עולמך המיקצועי הווה אומר:חשוב שתיתקלי בבעיות שונות ומגוונות על מנת שתילמדי מהן. נכון עשית שסרבת לעבוד באופן פרטי זה מוכיח שהינך מוסרית מכיוון שלטפל באנשים צריך אחריות מאוד גדולה ואת עדיין לא בשלה לכך. איני יודעת בדיוק באיזה תחום הינך עוסקת ולכן קשה לתת לך כיוון אך חשוב שתעזרי בםפרות מיקצועית ובפרט באנשי מקצוע "אין הביישן למד". לגבי בעלך אינך צריכה לכעוס כיוון שתגובותיו באות מלחץ כלכלי בו הינכם נתונים ולאכדי להרפות את ידייך. האמיני לי שגם אני כמורה שהייתה בתחילת דרכה ליד ההורים ,המנהל והמפקחים הירגשתי כמוך וגם כיועצת נישואין עברתי תחושות דומות אך מזוג לזוג ומבעיה לבעיה פשוט התפקחתי,למדתי וצברתי נסיון מהר משהיה נידמה לי. אי-לכך חשוב שתרשמי לפנייך כל בעיה והתלבטות בה ניתקלת במהלך עבודתך מסיבות שונות: א.כדי לשאול , להתייעץ ,לקרוא על הנושא וליצבור ידע. ב.כדי שלא תחזרי על הטעויות ג.את תהיי בשליטה ובטחונך האישי והמקצועי "ירקיע לשחקים". אשמח להיות לך לעזר מתוך ניסיוני האישי גם דרך הטלפון בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך נייד: 054-7838212

תגובה שווה תחרות

שלום עליכם שיש לי משהו להגיד לזולת שאני נפגעתי ממנו אז הוא יכול להיות כל אחד מחזיר לי בתגובה אתה יודע שאני גם פגועה ממך הם ממש לא יודעים שצריך לבקש סליחהן אני חושב שזה תחרות לא רוצים להתנצל,נובע מתון גאווה. [יכול להיות שהם לא שמעו את הרב שמחה כהו שמישהו פוגע צריך לבקש סליחה ] פשוט לא יודעים . אז מה עושים במצב שהזולת מגיב אתה יודע שאני גם פגועה ממך

לשון רכה תשבר גרם

לישראל שלום אתה אכן צודק, פעמים רבות אנו ניתקלים באנשים שפגעו בנו ובמקום להתנצל הם טוענים שגם אנו פגענו בהם זה נובע מחוסר הבנה ולעיתים כפי שציינת מגאוה. הפיתגם "לשון רכה תשבר גרם" פרושו:כאשר אנו פונים לאדם עצבני וקשה בלשון רכה ומפייסת אז הוא נישבר ומתרכך. גם אם בת זוגתך היא זו שפגעה בך וטענה שאתה פגעת בה תתגבר על ריגשותיך ותבקש ממנה סליחה על זה שנידמה לה שפגעת בה אולי היא לא הבינה אותך ואולי היא עוברת תקופה קשה ולכן היא מאוד רגישה . אם תיפנה אליה בצורה נעימה ותרגיע אותה היא תהיה נינוחה ומוכנה להקשיב למה שמציק לך. בחיים זה כמו בכביש הסואן עלינו להיות חכמים ולא צודקים, לעיתים רצוי לעקוף בעיות ולא לנסות ליפתור אותן. שתיקה ומילה יפה כגון: סליחה, טעיתי ותודה הן המתכון הכי נכון לשלוה פנימית ולשלום בית אמיתי בזוגיות ובמשפחה. בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך 054-7838212

בעיית תקשורת קשה ביננו

שלום נשואים 8 שנים עם ילדים. כל פעם שבעלי פוגע בי - אני מציבה לו מראה למה שעשה, מסבירה שפגע, ומבקשת בפירוש שיתקן. פעם הייתי נותנת לו לנחש - היום אומרת הכל. אני מצפה ממנו שיתן יחס אישי. לפחות בימים של מקווה, לפני חג, בימי הולדת, ביום נישואין. אבל הוא מחפש את הפתרון הקל - קונה משהו וזורק לי על השלחן או שנותן לי שניה לפני שיוצא מהבית. למשל נהוג במשפחתי לחגוג את השבת של יום ההולדת בארוחת עוגות חגיגית בבוקר השבת. בימי הולדתו תמיד המשפחה שלי מתכנסת וחוגגים לו, פעם הפתעתי אותו בנסיעה ליום ספא ולילה במלון. ביום הולדתי האחרון הוריי לא יכלו להגיע. חברים הגיעו בליל שבת ובעלי אמר שקנה פיצוחים כדי לחגוג איתם את יום הולדתי. בפועל - הגיש פיצוחים ושכח לציין את יום הולדתי. כשהערתי - אמר שלא מבין איך שכח לציין את זה, טעות שלו והוא יתקן. כך הבטיח. בצהריים נתן לי את מתנתו כשהייתי עם פיג'מה וכאב ראש במיטה, ואחריה אמר לי - קומי אנחנו צריכים להשתתף בקידוש של... ואת חייבת לבא קדימה. נתן לי את המתנה כדי להוציא אותי מהמיטה בשביל הצורך שלו שאגיע לקידוש. עד צאת השבת לא חשב להגיד לי אפילו מזל טוב, וכשהערתי לו על כך אמר - אה, נכון, אז תברכי אותי מהר אני צריך לצאת. במוצאי השבת אמרתי לו שנפגעתי מכך שלא התייחס ליום שלי, והוא החליט פשוט להתעלם ממני. כמה שאמרתי שאני פגועה ומצפה ליחס כל שהוא - הוא התעלם ממני והמשיך לשתוק. רק אחרי שבוע של מריבות אמר שטעה, והבטיח שיחגוג לי בתאריך הלועזי. בתאריך הלועזי - ערב שלם הסתובב איתי לסידורים, ובסוף הגענו הביתה והוא קלט שעדיין לא התייחס אליי. אז הזמין אוכל הביתה, אכל והלך לישון. ושאלתי אותו - למה גם היום לא חגגת לי ? הרי הבטחת, אנחנו שבועיים רבים על קצת יחס, גם כשבסוף אתה עושה משהו - אתה לא אומר מזל טוב, לא מתייחס אליי . עוד פעם אמר שטעה ולא מבין איך שכח שהארוחה לכבוד יום הולדתי. סליחה שפירטתי עניין כזה טיפשי, אני לא באמת צריכה מסיבה עם בלונים. אני פשוט צריכה יחס, שהבן אדם שחי איתי יחשוב לציין מאורעות בחייים שלי. שיקדיש קצת מחשבה ויחס אליי. שלא יסתובב רק סביב עצמו (תברכי אותי - בשביל זה נועד יום ההולדת שלך, תצאי איתי לקידוש - בשביל זה אני אנסה ל"שמח" אותך עם מתנה). הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל ההתעלמות שלו מהצרכים שלי, מהרגשות שלי, מהכעס, מהתסכול שלי היא בלתי נסבלת. אחרי שאני מתפוצצת ומביעה את התסכול שלי בכעס - הוא אומר שהוא לא יכול להתקרב אליי אחרי שהטחתי בו מילים. בקיצור המצב הוא שאם אני מדברת בעדינות - הוא מתעלם, וכשאני כבר כועסת - הוא מוצא תירוץ לא להתקרב אליי כי אני לא פנויה לקבל את סליחתו. יעוץ - הוא לא מוכן בשום אופן, ניסינו כמה פעמים ללא הועיל. מצד שני אני יכולה לא לצפות לכלום, אבל אני יודעת שאז גם לא אתן כלום, ואני לא יכולה לחיות עם אדם בלי רגשות. עדיפים גירושין.

שני גישה

לגברת שלום. אכן אפשר לחוש את כאבך בין השורות,אני מציעה לך למען שלוותך ובריאותך להוריד צפיות מבעלך. עושה רושם שהרקע ממנו הוא בא שונה מאוד מהרקע שלך וכניראה שאינו מורגל בגינוני ימי הולדת. כתבת שבעלך קנה פיצוחים והזמין חברים כניראה שזו דרכו הטיבעית עובדה שהגישה חוזרת על עצמה. יש אנשים שלא מסוגלים להביע רגשות ולהפגין התלהבות מכיוון שכך הם גדלו . עדיף שתשני את הגישה שלך במקום שתנסי לשנות את בעלך, ישנם המון קורסים וספרים בהם את יכולה להעזר כגון:"מי מושלם" של ד"ר מירים אדהאן ועוד... בהצלחה רבה. מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך 0547838212

לשנות קו...

אנחנו משפחה בעלת השקפה ברורה בנשאים שונים, ז"א לא שמרנים מידי אך גם לא נוטים למודרניות, בני בן השש עשרה רוצה להראות אחרת ולהתנהג אחרת, יותר פתוח מהקו שהמשפחה מצויה בו. לדעתי בוודאי לא בגיל כזה, רצוי שבן יחליט לבדו על דרך חייו, השאלה אם יש בכוחי להשפיע עליו, והאם ייתכן שזה להוציא אנרגיה מיותרת. בקיצור אנחנו ההורים מאוד מבובלים מהמצב הזה שהוא מכניס אותנו, יש לציין כי בן שלישי מתוך 11 וכולם מתאימים את עצמם למשפחה ורק איתו יש חריקות. בנוסף הוא סגור מאוד ונוטה להסתיר ולהעלים דברים ומצבים שונים כמו עישון. היינו איתו בנסיון של עו"ס שידובב אותו, אך הוא לא מוכן בשום אופן לשתף אפילו אותו על הרגשות שלו ועל מה שמטריד/ מציק לו, הסגירות הזו קיימת במשפחה והוא אינו חריג בזה. השאלה במצב כזה מה ניתן לעשות: להניח לו? להסביר? לא להסכים? אשמח לקבל ייעוץ והדרכה. תודה רבה

גיל הבגרות

ליהושע שלום הגיל בו נימצא בינך מתאפיין בהמון בילבולים ומצבי רוח מישתנים. בינך נימצא בתהליך של עיצוב הזהות האישית כשהגבולות מיטשטשים בין העיקר לתפל , בין האסור למותר ובין הרגש לשכל. כל שעליך לעשות זה לאהוב ללא גבולות. הווה אומר לקרב אותו על ידי שיחות ,עידוד ומחמאות. במקביל להציב גבולות ברורים בתוך הבית אך לאפשר לו מרחב מחייה וכאן אתן דוגמאות שאולי אינן רלוונטיות מספיק ,למשל:אין לחלל שבת בתוך הבית או לשמוע מוזיקה בקול רם - יש לכבד רגשות! אין להיתבטל - חייב לקום כל בוקר לעבודה או ללימודים! והכי חשוב לדעת ,להבין ולהפנים ש "אין עליך המלאכה ליגמור..." בברכת הצלחה וסבלנות רבה. הג"ב מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך נייד:0547838212

חיים תחת איום מתמיד

נישאתי בגיל מבוגר לאלמן עם 7 ילדים בוגרים 6 מהם נשואים ושיכים לחסידות מהקיצוניות בארץ אחד נוסף נימצא במיסגרת ישיבתית בעלי הגדיר עצמו לפני הנשואים כאחד שקופח על ידי אישתו הקודמת בכל תחום הוא הגדיר את כל צרכיו הגשמיים והריגשיים שהוזנחו ותיאר את עצמו וחייו כעצובים ללא אישה וגלמודשים למרות שילדיו מגיעים אליו הרבה ותלותיים בו. וכאדם ליברלי השואף לזוגיות חמה ואוהבת ויחס טוב לילדים מאז החתונה הישתדלתי לתת את מיטבי בכל התחומים אותם תיאר הענקתי המון חום ואהבה לילדים ויחס מפנק ומעצים אליהם אפילו יותר משאר קרובי המישפחה ואפילו ממנו הישתמשתי בניסיוני בעבודה עם ילדים נטושים והישתדלתי להעניק להם את מיטב היחס וגם לתת לו את כל הטיפוח שיכולתי כדי לרפאות את תחושות הקיפוח מחייו הקודמים אלא שבעלי כל הזמן ביקורתי ושום דבר לא מספק אותו צרכי לעולם לא עומדים מול עיניו ותמיד כשאני זקוקה למשהו הוא אומר שזו אשמתי שאינו יכול להעניק כי לא הישלמתי מחצית הציכסה מצרכיו הרבים הוא כל הזמן מקטר והגרוע מכל כל דבר הוא מאיים בפירוק הנישואין למשל הוא יכול להגיד לי את רוצה שאבנה סוכה???אם לא הייתי נשוי לא הייתי צריך לעשות זאת ילדי היו עושים זאת או את רוצה שאחתום חוזה על דירה???איך אחתום על שנה לפני שאני בטוח שאהיה נשוי שנה כי מה אם לא תעשי עבורי כל שצריך אז תינדדי עוד 9 חודשים מצידי מדירה זמנית לאחרת כי למה שאתחיב אם לא הייתי נשוןי לא הייתי צריך להיתחיב בזמן שאני הורגת עצמי מבקשה אחת לרעותה כדי שיהיה מרוצה ויאהב אותי הוא מנצל את זה ואז משבח אותי שאיזה כיף שיש לו אישה כזו אוצר וברגע שאני צריכה משהו איומיו ודיבוריו שאם לא היה נשוי לא היה מחויב לכלום /קשה מאד מאד להעניק כה רבות לוותר על חיי האישיים ולהקריב את עצמי יומם וליל לאדם שבסוף במקום להעריך ולהשיב אהבה מעניק סגנון של חיים תחת איום כזה .ואם אעיז להגיב או לבכות על יחסו זה הוא קם ונעלם לחודש כדי שאדע שהאיום אמיתי

"כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם"

מיכל יקרה שלום לך עצם זה שתפסת יוזמה ושיתפת אותנו מגיע לך צל"ש מה שמעיד שהינך מסוגלת ומוכנה לעשות שינוי בחייך. אכן קשה לקרוא ולהכיל את שעובר עלייך. ממכתבך עולה שאת בקושי מוציאה משפט מפיך וכבר יש לבעלך מענה הולם עבורך וביקורת שמשתקת ומצמיתה אותך למקומך. את כותבת שהתחתנת בגיל מבוגר וזה הפרט היחיד שחשפת מעברך,אי-לכך איני בטוחה שהצעתי תהא רלוונטית עבורך. מה שבטוח שעלייך להעלות על הכתב את כל מה שהינך מרגישה ,חושבת ומציעה בקשר להמשך הזוגיות העכורה בה הינך נתונה. כיתבי לבעלך מיכתב מפורט ללא מורא ובאומץ-לב כיוון שבהבעת רגשות בכתב בעלך לא יפריע לך, לא יקטע אותך ולא ישפיל אותך בהצהרות אולטימטיביות. דאגי להעביר לו את המכתב ועיזבי את הבית למספר שעות על מנת לאפשר לו "מרחב מחייה"לקרוא בעיון ולהפנים את תחושותייך. כמו-כן צרי קשר בדחיפות עם רב או אדם אותו בעלך מוקיר ומעריך, שתפי אותו ותבקשי את עזרתו מי יודע אולי בעלך יתעשט וישתנה. במקביל גשי בגפך לאיש מקצוע כדי ללמוד ולקבל כלים להעצמה אישית ולהתמודדות נפשית עם מצבים קשים כגון המצב הנוכחי בו הינך נתונה. זיכרי!ככל שתשני את גישתך כך ישתנו האנשים והסיטואציות מסביבך. אם תקריני חוסר ביטחון וחוסר הערכה זה מה שתקבלי מהסביבה ואם תקריני ביטחון ועוצמה תקבלי אותם בחזרה."כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם." בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך נייד:0547838212

הבעל רוצה לחזור אך זה מערער אותי

ראשית רציתי להודות לכם מאד על העזרה וההיתיחסות זה עבורי הצלת נפשות ממש לו היה מעניק את המינימום הייתי מחזיקה מעמד עם המטלות אני אישה נימרצת ולא עצלנית ונהנת להעניק אין לי בעיה שאלה ילדיו מתיחסת אליהם כאל נשמות יהודיות והעובדה שהן לא שלי פיזית לא פוגעת ביחס להפך הן מעריכות היחס ומיתקשרות אלי כמו לחברה כעת בחגים נידרשה ממני היתאמצות רבה יותר כי בעלי הבנות הבוגרות נושאים לרבם בחגים ואז כולם עם הילדים נופלים עלי הם גם מקנאים אחד בשני אז כדי שלא יהיה קיפוח צריך להזמין יום יום מישהו אחר וככה עד אחרי סוכות הישתדלתי לעשות זאת במאור פנים למרות שלי עצמי אין דירה וכל חודש אני אורזת ונודדת ומחפשת דירה לחודש כי בעלי מסרב לחתום על חוזה לשנה כי עד שלא יהיה בטוח שכדאי לו להיות נשוי הוא אינו רוצה להיתחיב.... שבועים לאחרי אירוח החגים חיתנו את ביתו האחרונה וזה כלל הרבה ריצות מצידי ואירגון 7 ברכות ועוד הילדה מאד קשורה אלי וליוויתי אותה הרבה ריגשית לפני ואחרי נישואיה גם הישתדלתי להיות לגב לבעלי לכל דבר שהיצטרך כדי שירגיש שהוא לא לבד במערכה זאת ובאחרות בעלי הבטיח שאחרי זה הוא יחתום על דירה לךשנה ואוכל לחיות כשאר האדם יש לציין שכל השנה נדדתי במגורים בקראוונים עם בישול על אמגזית ורחיצת כילים באמבטיה למרות שאני מגיעה מחברה ,צפונית,ומישתתפת כלכלית אך כיוון שיש לו חובות והיתחיבויות כספיות לילדיו הנשואים ולזו שחיתן התחיב על נטל כלכלי עבורה שכירות וכלכלה וזה כמובן משפיע על רמת החיים שלנו קיבחלתי זאת בהבנה ככה נוהגים במיגזר שלו וביתו יתומה אז שיהיה לה לבריאות אפילו אם ביגלל זה נאלצתי לעזוב את ירושלים ואת חברותי ולנדוד דרומה כי כלכלית לא עמדנו בזה עקב חובותיו הרבים לילדיו אך.... למרות שבכל כוחי ניסיתי להיתגבר לחייך לאהוב כשהלכנו לחתום על דירה לאחר החתונה בעלי נסוג והודיע שוב שלא בטוח שהוא נשוי אולי יעדיף חברות כי כל עוד חסרים לו דברים חדשים הוא לא מוכן להיתחיב הוא מרבה לשקר למרות שהוא חסיד ובתור חוזרת בתשובה לא חשבתי שחרדים כאלה משקרים אם אני מעיזה להגיד משהו הוא מאשים אותי בזה שהיה צריך לשקר גם יחסי אישות הוא מונע ממני למרות שמקימת טהרת המישפחה בהידור כי הוא יודע שזה מאד מכאיב כשהוא עושה זאת אז הוא מישתמש בזה כשרוצה להראות שלא החליט עם נשוי עד למטלה הבאה כשאמרתי לו שזה לא פר ושקשה לי לחיות ככה ונעלם לחודש בלי לענות לטלפונים בלי להסביר בלי להידבר או לדאוג לי לקח כספים מהורי בתואנה שזה לדירה החדשה ונעלם כעת אחרי חודש הוא שוב מצלצל שהוא ישוב אלי יחתום על דירה יעניק יחסי אישות אך לפני כן רוצה להציב רשימה חדשה אני כבר מחוסלת ריגשית מהנטישות החוזרות מהאיומים מלאהוב אדם ולרומם ילדיו כשאני כה מושפלת כשאין לי זכות לכלום ובסוף אף פעם לא מגיע זכויות אנושיות מינימליות במצב הזה כשהיציבות כה מיתערערת זה לא משפיע עלי טוב מבחורה עליזה ושמחה ויוצרת נעשתי עצובה ואין רוגע בחיי הכל לא צפוי אני חוששת לחזור הלקשר הזה והורי דאגים מאד מאד יועץ שהכיר את בעלי מס שנים מהעבר אמר לי שבעלי לא מחפש נישואים ואישה אלא לחיות בלי שום מחויבות גם לא לדירה ולאינטימיות אלא לפי החליל שלו שהוא רוצה לחיות כמו רווק ולקבל אימה שתידאג לו בלי שיהיה מחויב לכלום לי זה מאד קשה לחיות ככה זה מערער לי את היציבות הכל לא ידוע ולא צפוי ופוגע לי באמון מה עושיםו

"ברחל בתך הקטנה"

למיכל היקרה שלום ליבי ליבי עלייך, לא אלאה אותך בעצות חכמות לגבי בעלך אך שני דברים חשובים לי אלייך. א.הירשמי בדחיפות לקורס בנושא"העצמה אישית" ב.בירחי מהסיטואציה בה הינך נימצאת כל עוד נפשך בך! חד וחלק ! מקווה שעזרתי לך לבחור בחיים. בהצלחה רבה! מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה ואשת חינוך. נייד: 0547-838212

ויכוח שהפך לאלימות

אנו זוג שמסתדר בד"כ טוב,אך ברצוני לשתף אתכם בסיפור כלשהוא שקרה עימנו, ואודה לכם על תגובתכם ומסקנותיכם, נתחיל מזה שאני ואשתי היינו בכעס אחד על השני שהתחיל בעצם מויכוח מיותר, שמשם עברנו למהלומות מילוליות אחד על השני (ולא הכוונה לקללות אלא ל"ירידות") אשתי כתוצאה מכך התחפרה במיטה מתחת לשמיכה בהפגנתיות (זה היה יום שישי לחוץ מאד). אני הוצאתי לה את השמיכה בכוח , ולכן היא לאחר מכן ניסתה להחזיר לי על כך (מדובר במס' דקות אח"כ ). אני נחתי במיטה, והיא ניסתה לקחת לי את השמיכה אך ללא הצלחה ,ולכן כמוצא, היא שפכה עלי כפית מעדן שהיה לה ביד , תגובתי, לקחתי את המעדן בכח מידה. כתוצאה מכך ומתוך תסכול היא זרקה עלי נעל קרוקס של ביתי (ללא תנופה חזקה). וכאן העניין : בכעס שהיה לי עליה ממילא, הורדתי לה בתנופה חזקה כרית על הראש שכתוצאה מכך היא קיבלה מכה חזקה בראש מהכרית, אשתי מאד נפגעה מתגובתי זו אך אני שואל מה היה עלי לעשות ?? כלומר אחרי שמצב התדרדר ,לאן שהתדרדר האם היה עלי לנהוג אחרת?? ובפרט שגם ככה כעסתי עליה מאד???? אודה לכם על תשובתכם.

מעלת השלום

לבעל של... שלום ראשית יישר כוח על היוזמה לשאול ולהתייעץ זה מראה שאכפת לך. כתוב: " אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה." ואכן אחרי סיטואציה כזו הינכם בעיצומה של מריבה שיכולה רק להעמיק את הסיכסוך והקרע בניכם,גם שתיקה רועמת זו מריבה ולעיתים היא יותר גרועה כיוון שאין בניכם שום תקשורת. כתבת שהינכם זוג שמסתדר בדרך-כלל טוב אז תפוס יוזמה ותתנצל , אם קשה לך כתוב מכתב התנצלות ותגיש לה זאת בבוקר לפני צאתך לעבודה/ללימודים אפשר גם בתוספת פרח או שוקולד והכי חשוב : לחכות לשעת כושר ולנהל שיחה מלב אל לב באופן פתוח ובחיים לא להתנהג באלימות מילולית או פיזית לפחות לא מצידך! לכל זוג יש עימותים וחילוקי דעות אך חשוב לדעת מתי ליבלום אם ע"י שתיקה או עזיבת המקום עד יעבור זעם. במידה וזו מעידה חד פעמית אפשר בהחלט להתפייס אך אם זה חוזר על עצמו חשוב לערב גורם מיקצועי. בברכת הצלחה מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה נייד:0547-838212

מחפשת קבוצת תמיכה לגרושים מבוגרים

אני מחפשת בשביל אחי קבוצת תמיכה לגרושים מבוגרים שרוצים למצוא זוגיות שניה וצריכים להתחלק ברגשות ולקבל הכלה. אשמח לדעת היכן אפשר לקבל מידע על קבוצות כאלו או דברים דומים להם. תודה רבה

מאוד אינדבדואלי

לרחלי שלום ככל שתפרטי יותר בנוגע למצבו של אחיך מבחינה אישית , מוראלית ועוד.. כך תקבלי הכוונה מדוייקת יותר. בכל אופן ,אם ברצונו למצוא זוגיות שניה עליו להיכנס למאגר שדכנים/יות מקצועיים. יש פרק שני עם ילדים ובלי ילדים ,כל אחד עם דרישותיו ומצבו האישי זה מאוד אינדבדואלי. לגבי קבוצת תמיכה והכלה ,אפשר למצוא קבוצה של גרושים /ות ופנויים/יות דרך האינטרנט ושוב זה מאוד תלוי בפתיחותו של אחיך ובמצבו באופן כללי . בן כמה הוא, לאיזה סקטור הוא משתייך ועוד.... איני יודעת מתי התגרש ומה עבר בתהליך הגירושין , צריך לבדוק אםהוא זקוק בנוסף לתמיכה ריגשית באופן פרטני ועוד... בכל אופן,במידה ותרצי טלפונים של שדכנים אשמח להיות לך לעזר. בברכה. מיכל דרור יועצת נישואין ומשפחה נייד:0547-838212

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130