שלום וברכה. אנחנו משפחה חרדית, חוזרת בתשובה. יש לנו 7 ילדים בגילאי 2-15. לאחרונה גיליתי חומר של המסיון בארון הבגדים של הבן שלי ואני מאוד מודאגת. הוא לומד בישיבה, אבל הוא לא הכי "חזק". יש לו ספקות באמונה, והוא לא כל כך מתקשר איתנו, הוא די סגור בעצמו ולא משתף. חשבתי מזמן ללכת איתו לטיפול אבל זה נדחה. עכשיו כשגיליתי את החומר אני מאוד מודאגת. מה עלי לעשוות? האם לדבר איתו על כך?

צריך להיפגש עם מטפל תאולוגי דחוף!!

שלום טובה, הרב עשור מבקש שתיצרי אתו קשר דחוף, צריך להביא את הנער לפגישה עם הרב באמתלה כל שהיא, רצוי לפני הפסח. זה יעזור לו מאוד ויעשה לו בראש סדר בבלגן. אין סיבה שימשיך לכיוון נצרות. הנייד של הרב עשור הוא 052-6881713 ואם לא הצלחת לתפוס אותו - 052-6881712 בברכה

כיצד עונים למשיחים הטוענים שהשילוש מופיע בבראשית פרק י"ח ובתחילת פרק י"ט תודה מראש

פרשנות לא אפשרית לתנך

כל אחד יכול לפרש את התנך כפי שירצה, אולם לפי ההיגיון אין סיבה שהתנך יסתור את עצמו כפי שזה קורה כאשר הנוצרים מפרשים את התנך. התורה מזהירה בעשרת הדברות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך האש: פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה" (דברים ד טו-טז). הרי ישו הוא סמל תבנית זכר אשר בארץ מתחת! לכן הוא אינו יכול להיות אלוהים ולכן השילוש לא ייתכן. וכמובן שיש עוד פסוקים 'לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת וכו' (דברים ד פסוק ח, ט). 'לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם' (במדבר כג יט). כל הנצרות שמגשימה את האל סותרת בתכלית את תביעת ודרישת התנך הבסיסית ביחס לתפיסתו של האל ולא עומדת בשום קריטריון תנכי בסיסי, חרף התיימרותה להסביר את אמתותו של התנך, לייצגו ולהשתמש בו ולבשר את בשורתם לעולם כולו. אגב הניסיון לשילוש מקורו בדתות פגניות קדומות והוא מצוי בתרבות המצרית האלילית ויש הקבלות לעניין גם בדת ההינדואיזם. לכן כל הפרשנות שהנצרות מביאה על ביקור שלושת המלאכים את אברהם היא שגויה בבסיסה ושקרית. המלאכים הם שליחי האל ונקראים על שם שליחותם וזו לא סיבה לטעון שהם אלוקים בעצמו חלילה. הם נבראים ונברא לא יכול להיות בורא. וכדאי לעיין בספר 'על פתחה של רומי' שעונה על כך בעמודים 195-266 (הפרק השילוש הקדוש לנצרות) ובספר 'חמשת אבני הקלע' בפרק על שיחות עם יהודים מכת עדי השם, עמ' 113 על שיחה בנושא הזה בדיוק. (קצת חוזרים על עצמם החברה)

איך תכנית אפשרי לא למספר את עמוד השער התוכנה עושה את זה לבד? (אם הבנתי נכון לא ממספרים אתו)

פשוט מאוד

בword כאשר מוסיפים מספרי עמודים (לשונית הוספה) יש לבחור 'עיצוב מספרי עמודים' ושם יש לבחור ב'התחל מ..'. ואז לבחור במספר 2 כדי שהתוכנה לא תכתוב לך 1 על עמוד השער. 

בהצלחה.

תוכן עניינים מופיע מיד אחרי עמוד השער או בהמשך אחרי התקציר?

הרבה יותר הגיוני שיופיע אחרי התקציר

כי את התקציר שמים כדי שהקוראים ידעו על מה מדובר בעבודה, ותוכן העניינים כבר נוגע לגוף העבודה. 

לגבי תאריך השליפה, מחקר שנעשה בשביל הלמ"ס וכדומה ומונח באתר מסוים זה חשוב לציין מתי אני שלפתי אתו ?

לפי כללי הAPA עדיף להוסיף, אבל זה לא משהו שהבודקים מקפידים עליו.

ומספיק אם יש תאריך כתיבת הנתונים באתר כדי לדעת כמה הם רלוונטיים.

יום טוב!

מקור מהאינטרנט כשזה משהו כמו דו"ח של הלמ"ס או עבודת מחקר של פרופסור מסוים שנכתבה למכון מסוים או גוף רשמי רציני זה או אחר , מתי אני מציין רק את שם הכותב ואולי תוארו בקצרה ומתי גם תיאור המסמך ומתי גם מקורו באינטרנט כולל קישור ברור עם כתובת מפורט? מה אני מצין בתוך העבודה ומה בהערה למטה ומה בביבליוגרפיה?

תמיד כותבים את כל הפרטים הנדרשים לפי הAPA

שזה כולל את שם הכותב (ותארו). שם המאמר. שם האתר, תאריך כתיבתו, מתי נדלה, לינק לאתר.

מקור מהאינטרנט כשזה משהו כמו דו"ח של הלמ"ס או עבודת מחקר של פרופסור מסוים שנכתבה למכון מסוים או גוף רשמי רציני זה או אחר , מתי אני מציין רק את שם הכותב ואולי תוארו בקצרה ומתי גם תיאור המסמך ומתי גם מקורו באינטרנט כולל קישור ברור עם כתובת מפורט? מה אני מצין בתוך העבודה ומה בהערה למטה ומה בביבליוגרפיה?

מה כותבים בעבודה עצמה ומה בביבליוגרפיה!

בעבודה עצמה יש להתחיל ציטוט במרכאות ולסיים אותו בכאלה. אם זהו סיכום של הדברים אין צורך במירכאות כמובן. בסוף האמירה יש לכתוב בסוגריים את שם הכותב (פרטי באות אחת. נקודה, שם משפחה מלא) ואת השנה שבה נאמרו הדברים. לדוגמה: (א. לשם - 2013).

אין לכתוב בתחתית הדף דבר!

יש לכתוב את הביבליוגרפיה המלאה בסוף העבודה תחת הכותרת 'ביבליוגרפיה'.

שם כבר יש לכתוב את הפרטים המלאים לפי כללי הAPA ולא לשכוח למיין את שמות הכותבים לפי סדר הא-ב.

 בברכה.

שלום. אני מסיימת השנה לימודי יעוץ נישואין שנה ג בינר. עלינו להגיש עבודת גמר בתחום המשפחה. ברצוני לדעת אילו סוגי מקורות הינם קבילים ומהימנים להסתמך עליהם בכתיבת עבודת הגמר? האם למשל ספר תורני כמו של הרב שמחה כהן, הרב ארוש וכו? וכן האם מאמר מקצועי שפורסם באינטרנט על ידי איש מקצוע אך אינו בהכרח מבוסס על מחקר וכו?

מחקרים ורבנים

רחלי שלום - מחקר רציני שראוי לשלב אותו כ'עובדה' בעבודה הוא מחקר שנעשה על ידי דוקטורנטים ומעלה, שנעשה בשנים האחרונות או שמתבסס על 'מפורסמים' כגון פרויד וכו'. מחקרון קטנטן שנעשה על 2-3 אנשים כדי לכתוב עבודה סמיניריונית לדוגמה הוא לא משהו שכדאי להוציא ממנו מסקנות גורפות ולהביא אותו כעובדה מדעית שהוכחה. ניתן לראות מתוך מחקרים (בביבליוגרפיה) מי נחשב ל'בעל דעה' בתחום, או לברר עם גורמים מוסמכים שהעבירו את הקורס מה הביבליוגרפיה שראויה בתחום בו את עומדת לכתוב. (או לפחות להסתכל על רשימות הביבליוגרפיה של הקורס כדי לדעת אילו שמות נחשבים לרציניים בתחום).

רבנים... כדי להביא רבנים שנסמכים על גדולי עולם מהדורות הקודמים ומצטטים אותם. כך שניתן לראות (כמו במחקר מדעי) עד היכן מגיעים השורשים והאם הרעיונות אכן מכוונים. 

בברכה.

אני כותב על קשיי ההגירה והשלכתם על חיי הנישואין. המחקרים שזמינים בנושא קשיי ההגירה הרבה פעמים התמקדו בסקטור מסוים. או בעולים מברית המועצות לשעבר , או בעולים מאתיופיה. ובכלל בעולים לישראל דווקא ולא לכלל המהגרים. ואילו אני לא רוצה להצטמצם לציבור מסוים כי זה לא הנושא שלי כל כך. השאלה שלי האם אני יכול להשתמש במחקרים אלה בהנחה די מבוססת על ידיעת הדברים ועל השכל הישר שאין הבדלים דרסטיים בין הקהילות העולים השונות, וגם זאת בהסתייגות ב"הקדמה" למשל, שחלק מהנתונים מתייחסים לציבור מסוים ולא מדויק לגבי כלל המהגרים, אבל הנתונים באופן כללי משקפים את התמונה הכוללת של התופעה?

קשיי הגירה

<p>אני ממליצה לחפש בתחום של <strong>פסיכולוגיה בין תרבותית</strong>, כיוון שיש מחקרים כלליים על מהגרים בתחום. זה על התחום הרחב. אם אין מספיק חומר על מהגרים לישראל ובישראל שאינם אתיופים או רוסים, אולי כדי שהמחקר יהיה איכותני שמתבסס על מאמרים בינ&quot;ל של פסיכולוגיה בין תרבותית.</p> <p>כאשר הקלדתי בגוגל &#39;הגירה&#39; הגעתי לאתר ישראלי של מכללת רופין שעוסק במחקר בנושא (ישראלי)</p> <p>http://www.ruppin.ac.il/pages/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99.aspx</p> <p>כאן יש סיכומים של קורס באוניברסיטה הפתוחה&nbsp;https://alexandert.wordpress.com/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/&nbsp;</p> <p>שים לב שיש שם סיכומים על נושא ההגירה, שזהו נושא שמאוד מתייחסים אליו בענף החדש הזה בפסיכולוגיה.</p> <p>בהצלחה!</p>

לא עושים הערות עם מקורות בתחתית העמוד??? אני רואה עבודות שיש את זה וגם נראה לי שבהרצאות על הכתיבה כן העלו אפשרות כזאת.. בטוח שלא עושים את זה?

לגמרי בטוח

אפשר לכתוב ביבליוגרפיה בספרים בתחתית העמוד, אולם בעבודה סמינריונית אין עושים כך ואם הבוחן קפדן הוא אף יכול להוריד על כך נקודות.

נא להסתכל בעבודות סמינריוניות תקינות. הערות בתחתית עמוד הן רק הערות תוכן שלא יכולות להיכלל מסיבה כל שהיא בעבודה עצמה. 

עשיתי כפי ההנחיות של גברת עשור סימנתי שהמספור יתחיל מ2 וזה אכן התחיל ממספר 2 . זה מיספר את עמוד השער במספר 2. או שמשהו בתוכנה שלי לא בסדר או שאולי זה לא עקרוני ושיהיה עם מספר 1?

ומה הבעיה בכך?

א. ברור שעמוד השער הוא מספר 1 ואין עם זה בעיה. 

ב. אין לדבר שום חשיבות.

ג. אם אתם רוצים להתעמק בתוכנת וורד כדאי לכם לקרוא כאן: http://www.9comp.com/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%93-2010-word-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/

כל פרק אמור להתחיל מעמוד חדש? זה נראה יותר מסודר אבל כשיש הרבה עד סוף העמוד זה נראה מריחה. מה הנכון?

זה בסדר לסיים פרק בעמוד אחד ולהתחיל בעמוד אחר

וזה לא נורא אם נשאר חלל ריק עד סוף הדף. רק חשוב לא להגיע למצב שרוב העבודה היא חללים ומיעוטה תוכן..

כתוספת לשאלה הקודמת האם ניתן להתחיל משפט כך במחקר שנעשה עבור המכון לדמוקרטיה הישראלית על יד פלוני ואלמוני... או שתמיד תמיד צריך לכתוב פלוני ואלמוני במחקרם וכו... זה פשוט לא מגוון ומשעמם, יש אפשרות? או שזה נגד הכללים? תודה.

אין שום בעיה להוסיף עבור מי נעשה המחקר

בתוכן עצמו תכתוב 'מה בא לך' אם זה חשוב ומוסיף לתוכן. אבל בסוגריים של הAPA כותבים רק (אות ראשונה שם פרטי, שם משפחה מלא - שנת פרסום המחקר) ובביבליוגרפיה בסוף העבודה לפי כללי הAPA הרגילים. 

מטרת כללי הAPA היא לאתר את המקור במידת הצורך ולכן הכללים ברורים ונוקשים.

באיזכור בפעם שניה והלה עושים את זה באופן זהה לראשון או שיש הבדל? תודה. אשמח מאוד עם תשובה זריזה. שוב תודה

תלוי. בכתיבה בסוגרים זה לא מסובך לכתוב שוב שם ושנה

אבל בכתיבת APA בסוף העבודה אין כמובן צורך לכתוב אלף פעמים את אותו המקור.

כשאני מביא שם מחבר ספר או מאמר וכדו" ניתן להוסיף תואר "פרופסור" או "מאוניברסיטת בר אילן" וכאלה? זה קצת מייפה ומגוון מאשר לכתוב סתם שמות.

אין צורך - אם הוא חשוב הבודקים כבר מכירים את השם

א. מפני שהוא מוכר בתחום וכבר שמעו עליו

ב. מפני שהמקור הנ"ל חוזר על עצמו מעבודות אחרות