שלום, לאחרונה נתקלנו אני ובעלי בתופעה אצל הבן (בן 19). הוא מרבה לספר לאנשים שהוא פוגש סיפורים שלא היו ולא נבראו. כששאלנו אותו לפשר הדבר הוא הכחיש את העניין.
השאלה היא האם התנהגות זו מאותת על בעיה מסויימת?
להבנה רחבה יותר של המקרה יש לשאול שאלות לבירור והבנה
ראשית, הייתי מתחיל בלשאול שאלות ולא להסיק מסקנות על בסיס המידע הקיים.
מהיכן המידע שהילד מספר סיפורים שלא נבראו הגיע?
האם המקור הזה מהימן והאם היו יותר מאחד?
באיזה תוכן הסיפורים עוסקים?
האם הבחירה לספר סיפור שלא קרה פוגע בסביבה או בילד עצמו?
לספר סיפור שלא התקיים לא חייב להיות פתולוגי אבל כדי להבין האם כזה, חשוב לברר לפני תשובות לשאלות האלו.
להתייעצות ללא עלות ניתן להתקשר
עידו שדה, מטפל CBT ובגישת ACT
נייד 0506794925
createourmind.com