זוגות רבים ומשפחות רבות חוות את קשיי הפרעת קשב וריכוז ((ADHD. ילדים, הורים או בני משפחה של הסובלים מכך, לא תמיד מודעים לשמה של הבעיה ולא תמיד יודעים להגדיר את מהותה. אך התופעות המתלוות אליה פוגעות במרקם הזוגי המשפחתי וכמובן האישי של הסובלים והקרובים אליהם. על ההפרעה, אפיוניה והשפעותיה – במאמר הבא.

ילד תזזיתי, מתקשה בקריאה של מצבים חברתיים, ומתוך כך מרבה להסתכסך ולריב, מתקשה בארגון, נוהג באימפולסיביות, מתקשה להשלים מטלות, "משועמם" וחסר מעש, מסתבך עם מערכת החינוך תדיר, לפעמים דווקא שקט ומסוגר, לפעמים דווקא פטפטן חסר תכלית, אינו מסוגל לעמוד בזמנים, שוכח ומאבד חפצים, לא ניתן להגיע עמו לסיכום יציב, במקרים קשים בוטה ונמשך לשתייה, עישון, חברה בעייתית, גניבות וכן הלאה. כל אלה ביחד או באופן חלקי עשויים להיות ביטויים של בעיה המשפיעה מאוד על הסובל בפרט ועל בני המשפחה בכלל. אם מדובר באדם בוגר ייתכן שהביטוי של הדברים גורם לקשיים מרובים בזוגיות ובמשפחתיות.

אם חלק מן הסימפטומים לעיל נראים לכם מוכרים, ייתכן ואתם מכירים אדם הסובל מבעיה המכונה ADHD - Attention Deficit Hyperactivity Disorder שפירושן חוסר או לקות קשב והפרעה היפראקטיבית (תנועתיות יתר). לעתים יש שידברו על ADD שפירושו: Attention Deficit Disorder ותרגומו הפרעה של חוסר או לקות קשב. ברוב המקרים אנשי מקצוע ישתמשו בביטוי הראשון לתאר באופן כללי את הבעיה. על אף שקיימים מספר סוגים וטיפוסים שונים של הלוקים בבעיה זו. יחד עם זאת נראה שלו היה ניתן היום שם לבעיה הוא היה שונה בתכלית. הגדרה של תנועתיות יתר ו/או חוסר קשב היא הגדרה של מערכת החינוך ואינה משקפת את מהותה של הבעיה אלא את הסימפטומים המשבשים את העבודה החינוכית עם ילדים הסובלים מהבעיה.

במהותה הבעיה היא בעיה מוחית. הלוקים סובלים מבעיה של חוסר בנוירוטרנסמיטרים, החומרים המתווכים בין תאי העצב במוח ומעבירים את ה"מידע", בחלק של האונה המצחית, שבו מתנהל חלק חשוב של הפעילות הקוגניטיבית (הכרתית, שכלית). לא אחת מי שאינם יודעים זאת נוטים לחשוב כי הלוקים בכך מסוגלים לשלוט בבעיה ו"הם עושים בכוונה", כפי שכתב רופא חוקר לפני כמאה שנה, שילדים אלו סובלים מ"לקות מוסרית מובנית". אך האמת היא שהדבר על פי רוב ובכפוף לרמת הבעיה, אינו בשליטתם. כיום ידוע ששורש העניין נעוץ בכך שמשמעותו של הפגם הפיזיולוגי במוח הוא קושי חמור בשליטה על דחפים וויסותם, הן הקשב וההתמדה במטלה או משימה והן התזזיתיות נובעים מאותו השורש. גם השליטה המוסרית של האדם על מעשיו וניהול מושכל של יחסי אנוש כרוכים בשליטה על דחפים ובוויסות שלהם.  ב"ה, עם התפתחות המדע וחקר המוח, יודעים כיום הרבה יותר על הבעיה. הגילויים המרעישים בתחום חקר המוח, שכבר זכו לכמה פרסי נובל, הביאו לזינוק משמעותי ביכולת הטיפול ויש אפילו דיבורים ומחשבות על ריפוי ממש, מה שנראה בעבר כבלתי מציאותי לחלוטין.

יש מקרים, רבים יחסית, שהורים או הסובלים עצמם, נמנעים מאבחון הבעיה ונרתעים מכך. הגישה מתבררת כשגיאה מהותית לאור הנתונים הסטטיסטיים הידועים בעולם. זוגות שבהם אחד מבני הזוג או שניהם סובלים מהבעיה נוטים להסתבך בחובות ולהיכשל בניהול כלכלי סביר של חייהם. כמו כן מגיעים למשברים קשים ואחוזי הגירושין, חלילה, גבוהים אצלם פי כמה מאשר אצל זוגות מקבילים. הסתבכויות שונות בקהילה ו/או בעבודה, תאונות שונות ועוד, נפוצות יותר. גם חייהם של ילדים כאלו אינם קלים כל עיקר. קשיים לימודיים וחברתיים הנמשכים לאורך זמן פוגעים מאוד בהתפתחות הנפשית והרגשית הבריאה. הן אצל בוגרים והן אצל ילדים ישנן תופעות נפשיות שהן השלכות של הקשיים שהם חווים בתחומים השונים. קשיים בהשתלבות במערכת החינוך, המתפתחים לעתים לעישון ושתייה בגיל צעיר מצביעים על סיכויים גבוהים פי עשרה ויותר לעומת ילדים רגילים להיגרר לשימוש בחומרים כימיים מסוכנים ופעילות פרועה. הסתבכות באלימות ובגניבות הן רק חלק מן התופעות שאליהן הבעיה עלולה להתפתח. גם אם העניין מסתכם בחוסר רכישת השכלה בהתאם לכישורים האינטלקטואליים הבסיסיים ובתסכול מתמיד ותחושת החמצה ואי השתלבות חברתית, הרי שהנזק כבד ואחריתו מי ישורנו. חשוב לציין כי רבים מהסובלים מהבעיה הם בעלי מנת משכל מעל הממוצע ויכולת אינטלקטואלית לימודית טובה שחבל מאוד לוותר עליה שכן אף עצם הוויתור יוצר תחושה כואבת במיוחד של פספוס ותסכול. 

לצערנו, הבעיה נפוצה ולוקים בה כ10% מן האוכלוסייה. יש הטוענים לאבחון יתר כיום ומאשימים בכך את מערכת החינוך המנסה לתייג ילדים ולא לטפל בהם, או לחילופין "לעשות לעצמה חיים קלים" בעזרת התרופות הניתנות לילדים. אך הנתונים הסטטיסטיים מעלים אצל חלק מן המומחים והחוקרים את החשש כי לא תמיד כך הם פני הדברים. אדרבה יש השערה כי בקרב בנות ונשים יש חוסר אבחון של הבעיה עקב כך שבמקרים רבים אין הן מגלות תופעות של נטייה לאלימות אלא לסוגים אחרים של דפוסי הבעיה, כגון בעיות ארגון, פטפטת מוגזמת, אי הצלחה לימודית וכדו', כך שמפני שהן פשוט חולמות בהקיץ, מסוגרות ולא אלימות הן פחות מופנות לאבחון. נתון סטטיסטי נוסף ומבהיל מראה כי בקרב אימהות מעשנות הסיכוי ללידת ילד הלוקה בבעיית קשב וריכוז הוא קרוב ל38%. 

הפתרונות הקיימים כיום בנויים, בין השאר, מטיפול תרופתי בתרופות מעוררות. המפורסמת בהן היא הריטלין לטווח קצר או ארוך או ארוך מאוד (12 שעות). אך ישנן אפשרויות נוספות. התרופות המעוררות מגבירות את הפעילות המוחית והופכות את הנוירוטרנסמיטרים לזמינים יותר. למרות שכת הסיינטולוגיה (כת של ע"ז המציעה שיטות טיפול אלטרנטיביות) וגורמים נוספים פעלו נגד השימוש בריטלין ויצרו חששות אצל הורים ממתן התרופה לילדים, רשויות הבריאות מציינות כי השימוש בריטלין נמשך כבר למעלה משבעים שנה ולא ידועות תופעות חריגות או נזקים מוכחים מהשימוש בו והוא נחשב בטוח למדי. אין לו השפעה לטווח ארוך ולאחר תקופת ההשפעה שלו הוא פג ואינו מותיר עקבות. כמו כן, יש לציין שכנגד הסיכון מן הטיפול עומד סיכון ממשי מוכח וברור שהוא תוצאה של הימנעות מטיפול בבעיה.

בשנים האחרונות, מתפתחת, בעקבות הבנת מפות המוח, תפקודיו והגמישות שלו, התובנה כי ניתן לאמן את הלוקים ולסייע לפיתוח המיומנויות המוחיות הנדרשות. כיום מוכח כי המוח יכול לבנות את עצמו ולהתפתח לאורך חיי האדם. ישנן תכניות אימון המותאמות הן לילדים והן למבוגרים. תכניות האימון מבוססות לעתים על השימוש בתרופה מעוררת, תוך כדי פיתוח מיומנויות וכישורי חיים נדרשים לשם התמודדות עם התופעות השונות. יש כיום גם ספרות המציגה תכניות אימון שמטרתן הפסקת השימוש בריטלין עם הזמן. התכניות השונות משלבות את ההורים והמורים כשמדובר בילדים ולעתים בני משפחה ובני זוג אם המדובר בבוגרים. יש עדויות רבות על שיפור משמעותי והצלחות מדהימות, שהביאו לשינוי חיובי באיכות חיי הסובלים והקרובים להם.

חשוב לראות את הבעיה בראייה כוללת ומתוך הבנה מעמיקה של התמונה כולה. לעתים חשוב גם לטפל בדיכאונות או חרדות שהן תופעות לוואי של הקשיים העומדים בדרכם של הסובלים. לא אחת מגיעים הורים לטיפול מתוך תלונות על בעיה רוחנית, אמונית וכדו' כשהעניין התחיל למעשה ב ADHD.

האבחון הסופי של הבעיה מתבצע ע"י נוירולוג או פסיכיאטר מתאים. יש החוששים מאבחון על ידי רופא פסיכיאטר, בגלל הסטיגמה הנלווית לביקור כזה, אך יש לאבחון של פסיכיאטר מתאים גם יתרונות חשובים. אימון וטיפול בבעיות רגשיות נלוות יתבצע על ידי פסיכותרפיסט או מאמן שהוכשר לכך. ניתן גם לפנות ליועץ או ליועצת של ביה"ס או לפסיכותרפיסט לשם קבלת הנחיות לקראת האבחון ושאר התהליכים המתבקשים.
המידע הקיים כיום וההצלחות הרבות, לעומת הקשיים והסכנות שבהתעלמות מהבעיה, מצדיקים שניהם גישה אחראית מטפלת ונמנעת מהזנחה. כמו בבעיות רבות אחרות, המודעות לבעיה מהווה התחלת הטיפול בה. לכן חשוב להכיר את התופעה, ובהתעורר ספק, לגשת לאבחון וקבלת טיפול על ידי גורם מוסמך, זאת מתוך אמונה שכל התמודדות היא חלק מהחיים ואף התמודדות עם תופעה זו דורשת אמונה ובטחון תוך לקיחת אחריות מלאה לטיפול הולם.

ביבליוגרפיה:
1. לשלוט בADHA – ראסל א. ברקלי
2. ריפוי ADD – דניאל אמן
3. חנוך לנער על פי מוחו – אריק ג'נסן.
4. ילדים עם הפרעות התנהגות? הקניית כישורים – מייקל ל. בלומקוויסט
5. אימון מוחי לריפוי הפרעת קשב וריכוז – אמנון גימפל
6. ADD/ADHD – מתכנית הפעלה מקיפה – סנדרה ריף
7. כיצד לחנך ילדים עם ADD/ ADHD- סנדרה ריף