בשנים האחרונות חלה עליה בשיעור הגירושין בארץ ובעולם ולצערנו גם בקרב הציבור הדתי והחרדי. גירושין מהווים גורם לחץ עבור ההורים וילדיהם כאחד וילדים רבים חווים רגשות של עצבות, כעס וחרדה אשר באים לידי ביטוי בהתנהגותם. אחת השאלות הרווחות והנחקרות ביותר כאשר מדובר על גירושים היא האם נגרם נזק לילדים ובאיזו מידה. שאלה חשובה לא פחות, בה נעסוק במאמר זה היא מהם הגורמים התורמים לבעיות ולקשיים אצל ילדים במשפחות להורים גרושים ומהם הגורמים אשר יעזרו לילדים להסתגל ובכך ימזערו את הנזק העשוי להיגרם.

קיימת ספרו מחקרית ענפה לגבי השפעות הגירושים על הילדים. מתוך מחקרים אלו עולה השאלה האם באמת יש הבדלים בין ילדים להורים גרושים לבין ילדים במשפחות רגילות (משפחות עם שני הורים). במכלול של מחקרים שנערכו על 13,000 ילדים מגיל הגן עד סיום גיל ההתבגרות נמצא כי באופן כללי מצבם של ילדים להורים גרושים טוב פחות ממצבם של ילדים החיים במשפחות רגילות. לילדים אלו יש יותר קשיים בבית הספר, יותר בעיות התנהגותיות, דימוי עצמי שלילי יותר, יותר בעיות חברתיות ויותר בעיות עם ההורים. אולם, למרות שנמצאו הבדלים, הם אינם גדולים ויש יותר דמיון מאשר שוני בין ילדים להורים גרושים וילדים במשפחות רגילות. כמו כן אין הכוונה לכך שמצבם של כל הילדים במשפחות שחוו גירושים גרוע אלא ההתייחסות היא באופן כללי. מצד אחד לרוב הילדים להורים גרושים אין בעיות רציניות הדורשות טיפול מקצועי ומאידך גיסא לילדים ממשפחות גרושות יש יותר בעיות מאשר לילדים ממשפחות רגילות.

חשוב לדעת מהם הגורמים התורמים לבעיות ולקשיים אצל ילדים להורים גרושים על מנת לדעת להתמודד איתם ולסייע לילדים לעבור את החוויה הקשה הזו של פירוק המשפחה.
הגורם הראשון הינו אובדן ההורה. אבות ואמהות משמשים כמשאבים חשובים לילדיהם. הם נותנים תמיכה רגשית לילד/ה ועזרה פרקטית וחשוב מכל - משמשים כמודל חיקוי לילדיהם. פעמים רבות ניתק או מתרופף הקשר עם אחד ההורים כתוצאה מהגירושים ולעיתים אין הם רואים את ילדיהם במידה מספקת. איבוד הקשר עם אותו הורה פירושו גם חוסר ידיעה עליו, חוסר גילויים רגשיים ואהבה ממנו ואף חוסר פעילויות שהורה זה היה עושה בבית ומחוצה לו עם הילד. הגורם המשמעותי אינו כמות המפגשים אלא מה שמשנה הוא איכות הקשר בין הילד/ה להורה. כאשר המפגשים תכופים והקונפליקטים מינימאליים, הילדים מסתדרים ומצליחים טוב יותר בחייהם אך לעומת זאת, כאשר יש קונפליקטים, היעדר הביקורים התכופים קשורים לחוסר ההסתגלות של הילד. במחקרים שנערכו נמצא כי כאשר האבות עזרו בהכנת השיעורים, הציבו גבולות וציפיות לילדיהם והפגינו חום לילדיהם – הילדים הסתדרו יותר והתקדמו בחייהם. כך שרצוי שהורה שאינו מתגורר עם ילדיו לאחר הגירושים ייקח לתשומת ליבו שההורות שלו חשובה מאוד לילדיו והם מפיקים מכך תועלת רבה.                                    

הגורם השני הוא אבדן כלכלי. פעמים רבות יש ירידה ברמת החיים כתוצאה מהגירושים ויש פחות משאבים פיננסיים שהיו בתקופה בה המשפחה הייתה מאוחדת. כמו כן, כתוצאה מאבדן הכנסה, לילדים במשפחות חד הוריות יכולים להיות קשיים מרובים יותר שכן בדרך כלל, במשפחות אלה ההכנסה קטנה יותר מאשר במשפחות רגילות. הירידה בהכנסה יכולה להשפיע ולהשליך על תחומים נוספים כגון מעבר לדירה קטנה יותר וכתוצאה מכך שינוי בית הספר, אבדן חברים וסביבה תומכת וכדומה. אך יחד עם זאת, למרות שמקובל לחשוב שהרבה מהקשיים אותם חווים הילדים הם כתוצאה של קשיים כלכליים, ילדים יכולים להעיד על איכות חיים טובה גם כאשר לאחר שרמת החיים הכלכלית ירדה. כך שלמרות שחוסר כלכלי יכול להוות גורם בעייתי, הדבר תלוי בכל זאת בהתייחסות של ההורים אל המצב הנתון, במיוחד של ההורה העיקרי המטפל בילד.

הגורם השלישי הוא יותר לחצים ומתחים בחיים. בעקבות הגירושים מתחוללים שינויים רבים בחיי הילד. כמעט כל דבר שהיה בחייו נתון לשינוי: שינוי הסביבה והחברה, שינויים בהרגלי החיים בחיי היום יום, לעיתים הילדים צריכים להסתגל למערכות יחסים חדשות ולמשפחות מורחבות חדשות. שינויים אלו יוצרים לחצים ומתחים איתם לא התמודד הילד בעבר. באופן כללי, הצטברות של גורמים מלחיצים ושינויים בחיים יוצרים קשיים אצל ילדים. מחקרים מצאו שככל שילדים ממשפחות חד הוריות עברו יותר דירות כך היה סיכוי גדול יותר שהם ינשרו מבית הספר. ככל שחווית הגירושים הייתה קשה יותר ומלחיצה כך הילדים יחוו קשיים גדולים יותר לאחר מכן. כמו כן ידוע שילדים שהוריהם התגרשו יותר מפעם אחת יחוו קושי רב יותר מאשר אלו שהוריהם התגרשו פעם אחת. הבעיה בגורם זה הוא שבדרך כלל הילדים חווים את הלחץ והמתח ולא משתפים את סביבתם הקרובה. לעיתים בשל סגירותם הילדותית ולעיתים פשוט כי הסביבה הקרובה לא זמינה אליהם שכן גם האם ושאר הילדים מתמודדים בעצמם עם השינויים. לכן חשוב מאוד לשתף את הילדים, לדבר על הקשיים ולגרום להם להוציא את תחושותיהם ולא להפנים אותם. התנהלות שכזו תקטין את רמת המתח ותעמיק את הקשר בין יתר בני המשפחה. 
הגורם הרביעי הינו חוסר הסתגלות של ההורה. ילדים מושפעים ממצבם הנפשי של הוריהם. אחד הגורמים המשמעותיים בהרגשה הטובה של הילד היא הסתגלותם הפסיכולוגית של הוריו. במקרים בהם להורים קשה להסתגל למצב החדש מבחינה רגשית ונפשית היה לכך השפעה על מצבו הרגשי נפשי של הילד. לעומת זאת ילדים שהוריהם הסתגלו למצבם מרגישים טוב יותר. למרות שגורם זה אינו ברור לחלוטין מאחר ויתכן שעצם העובדה שהילד מסתגל מהר זה מה שגורם להרגשתו הטובה של ההורה, אין ספק שההורים והילדים משפיעים ומושפעים זה על התנהגותו של אלו.                 

הגורם החמישי הוא חוסר יכולת הורית. נוכחות ההורה חשובה להתפתחות הילד. כאשר ההורה אינו נמצא שם בשביל הילד, לתמוך בו, ולעזור לו להתפתח, תהיה לכך השפעה. הדבר נכון בכל סוג של הורות ובכל סוג של משפחה אך הדבר מקבל חשיבות ומשמעות יתירה בזמן שבו המשפחה עוברת גירושין שיוצרים טלטלה עזה בחיי הילד ובנפשו.

גורם נוסף התורם לבעיות ולקשיים אצל ילדים לאחר הגירושים הוא קונפליקטים בין ההורים. בדרך כלל מצבם של ילדים ממשפחות קונפליקטואליות גרוע יותר מאשר ילדים ממשפחות עם מעט קונפליקטים. כאשר הקונפליקטים ממשיכים גם לאחר הגירושים קשה לילדים להסתגל למצבם החדש והם עדים למציאות מלחמתית שמובילה לחוסר אמון ולפחדים. במקרים רבים נדרשים הילדים, בין אם כתוצאה מהתנהלות ההורים, ובין אם מתוך שיח עצמי, לגלות הזדהות עם אחד הצדדים וזעם כלפי הצד השני מה שמוביל לערעור היחסים עם הצד כלפיו מופנה הזעם. התנהגות שכזו יוצרת פעמים רבות מציאות של כניסה ל"עולם המבוגרים" בטרם עת ומאלצת את הילד להיות בין שני ההורים, לעיתים כסלע המחלוקת ביניהם ולא אחת גם לגשר ביניהם, תפקיד שהוא קשה אף לאדם בוגר, קל וחומר לילד.

כתוצאה מהגורמים שהוזכרו, ילדים ואפילו מבוגרים ממשפחות שחוו גירושים מדווחים כי הם חשו מצוקה בכל הקשור לפירוק המשפחה. תחושות אלו מתמשכות ומלוות את הילד גם בעת בגרותו ובתהליך הקמת המשפחה שלו. הילדים נושאים עמם את הזיכרונות הכואבים ורבים מהם מדווחים לאחר שהגיעו לבגרות כי התחושה לאחר הגירושים הייתה של חוסר שליטה על החיים. ילדים רבים מספרים שהוריהם לא דיברו עמם על הגירושים ולא הכינו אותם לכך. אחת החוויות הקשות שילדים אלה נושאים עמם שנים רבות לאחר מכן היא אבדן הקשר עם האב. תחושות אלו עוזרות לנו להבין מה חווים ילדים בעקבות גירושי הוריהם ונותנים לנו ידע כיצד להפחית את החוויה הכואבת. השאלה עליה ניסינו לתת מענה היא לא רק האם לילדים אלו יש יותר קשיים אלא גם אלו גורמים ספציפיים גורמים להבדלים בינם לבין ילדים אחרים וכיצד ניתן למזער או למנוע אותם לחלוטין. חשוב לזכור כי גירושין הם חוויה קשה כשלעצמה אך במקרים מסוימים הם מהווים פתרון לאחר שכלו כל הקיצין. בכל מקרה, אם שני ההורים יבינו שלהם אחריות משותפת לגורל ילדיהם וביכולתם להשפיע באופן מכריע על גורל ילדיהם, אז ההתמודדות תהיה קלה יותר לכל הצדדים.

דברו עם ילדכם לפני הגירושין וספרו לו על כך. התאימו את השיחה לגיל ולרמת ההתפתחות והעבירו את המסר שאמנם אתם נפרדים אחד מהשני אולם תמיד תהיו הוריו ותמיד תהיו שם לאהוב אותו ולטפל בו. הדגישו שאין לו קשר לפרידה ואין זו אשמתו. תנו לו מידע בהתאם לגילו כדי שיהיה מוכן לשינויים הצפויים בחייו. ענו לו בכנות על שאלותיו ודאגותיו – מה יהיה? היכן נגור? האם יישאר באותו בית ספר וכדומה. דברו עמו ואפשרו לו לבכות תוך מתן אפשרות להביע את רגשותיו מבלי לפטור אותם כלאחר יד. הציעו לו תמיכה- שאלו אותו מה יעזור לו להרגיש יותר טוב. הקדישו לו זמן, לשיחות, טיול קצר או כל בילוי אחר ביחד. והכי חשוב - תנו לו זמן להסתגל למצב החדש. זהו שינוי משמעותי ואל לנו לצפות שהוא יתרחש ביום אחד. להיפך, התהליך מראה על התמודדות בריאה. חשוב להתמיד בשגרה ובמשמעת ולהשאיר את החיים עד כמה שאפשר במסגרת הרגילה. היו סבלנים עם עצמכם ועם ילדכם ואל תתביישו לפנות לעזרה מקצועית בעת הצורך.

מה הילד צריך מהוריו

• תמשיכו להישאר מעורבים בחייו. תכתבו לו מכתבים, צלצלו ושאלו אותו הרבה שאלות . כאשר אינכם  מעורבים הוא חש שהוא אינו חשוב עבורכם ואינכם  אוהבים אותו.
• הפסיקו לריב לפני ילדיכם והתאמצו להסתדר ביניכם ולהסכים על עניינים שנוגעים בו. כאשר אתם רבים על עניינים שנוגעים בילדיכם , הוא חושב שהוא גרם לכך והוא מרגיש אשם.
• ילדכם רוצה לאהוב את שניכם וליהנות מהשהייה במחיצת כל אחד מכם. אם אתם מפגינים כעס או קנאה, ילדיכם מרגיש שהוא חייב לקחת צד ולאהוב הורה אחד יותר מההורה השני.
• אנא תקשרו ישירות בניכם ואל תשתמשו בילדיכם להעברת הודעות הלוך ושוב.
• כאשר אתם מדברים על ההורה השני, אמרו רק דברים נחמדים או אל תגידו כלום. כאשר נאמרים דברים שליליים הילד מרגיש שאתם מצפים ממנו לצדד בכם.
• זכרו שילדיכם רוצה ששניכם תיקחו חלק בחייו. הוא סומך עליכם שתהיו שם לצידו, תגדלו אותו, תחנכו אותו, תעזרו לו כשיש לו בעיות ותאהבו אותו.

1.Amato, P. R., & Keith, B. (1991). Parental divorce and the well-being of children: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 110, 26-46

2.Amato, P. R. (2001).  Children and divorce in the 1990s:  An update of the Amato and Keith (1991) meta-analysis.  Journal of Family Psychology, 15, 355-370.

3.Hughes, Jr., R. The Effects of Divorce on Children. http://cpancf.com/articles_files/effectsdivorceonchildren.asp Retrieved: January 13, 2011,.

4. Kelly, J. B., & Emery, R. E. (2003).  Children’s adjustment following divorce:  Risk and resiliency perspectives.  Family Relations, 52, 352-362.

5. Crowder, K., & Teachman, J. (2004).  Do residential conditions explain the relationship between living arrangements and adolescent behavior?  Journal of Marriage and Family, 66, 721-738.