על גברת כוונות ואדון כוונים / חנה בוקסבוים
על כן נאמר "יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" (בראשית ב' כ"ד) וקודם לכך נאמר: "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית, ב' י"ח) הכרזה זו של התורה, משמעותה: שהטוב לאדם שינשא ויקים משפחה. כיצד יקים האדם את משפחתו? בהמשך פסוק י"ח נאמר: "אעשה לו עזר כנגדו". הזוהר הקדוש מפרש על כך שאדם וחוה נבראו מחוברים- היו גב אל גב, והקב"ה ניסר את חוה מאדם, והביא אותה לעמוד כנגדו- כנגד פניו, להאיר פנים בפנים.
נישואין הם אחד הקשרים המורכבים והמחייבים ביותר שאנו לוקחים על עצמנו. כדי לשמר נישואין של "אהבה ואחווה, שלום ורעות" כמו שנאמר מתחת לחופה, צריך שיהיו כלים מתאימים לשמר נישואין אלו.
נישואין הם קשר בין שני בני אדם- גבר ואשה, וכל קשר בין שני בני אדם או יותר יוצר תקשורת.
התקשורת היא אחד הכלים העקריים, אם לא החשוב ביותר, שדרכו אפשר לשמור נישואי שלום ורעות. התקשורת מאפשרת לנו לקיים פעולת איזון עם בן/ת הזוג לאורך שנים. דרך התקשורת אנו מבטאים את רגשותינו החיוביים לבני הזוג שלנו. וכמו כן, אנחנו מגיעים באמצעות התקשורת לפתרון בעיות, יישוב קונפליקטים, ביצוע שינויים ועוד.
למרות הצורך באיחוד והתחברות צריך לעמוד על ההבדלים הקיימים בין הגבר לאישה.
החשיבה הגברית היא תכליתית, ריאלית וכך גם אופן דיבורו של הגבר. הגבר מעדיף לפתור את בעיותיו בעצמו. וכשהוא לא מצליח בזאת, הוא פונה לעזרה. אי לכך, בהתאם לאופי החשיבה שלו, כאשר מישהו מספר לו על בעיה כלשהי, הוא מבין שאותו אדם פונה אליו בבקשת עזרה, והוא אכן עוזר לו.
לעומת הגבר, האשה אוהבת לספר על כל חוויותיה במשך היום, לפעמים אף לפרטי פרטים. לשם כך היא זקוקה לאוזן קשבת. היא פונה אל בעלה כדי לספר לו על מאורעות היום שעברו עליה. בחשיבה הגברית שלו, כאשר הוא שומע בעיות כל שהן שצצו במשך היום, הוא מיד מעלה פתרונות מעשיים לאותן בעיות.
אמנם הוא לא נדרש לפתרונות, אך אופן החשיבה הגברי הבין זאת כך, ולכן הוא חש שהוא עושה את הנדרש ממנו.
האשה כועסת על כך שבעלה קטע אותה ועל כך שבמקום להקשיב לה, הוא מגיש לה פתרונות שלא רצתה בהם והבעל כמובן, אינו מבין על מה הכעס? הרי הוא ניסה לעזור?!
אנו רואים אם כך, שגברים ונשים מדברים אמנם באותה שפה ובכל זאת הם דוברי שתי שפות שונות: עברית גברית ועברית נשית. לשתי השפות מילים זהות אך המשמעויות וההדגשים הרגשיים שונים זה מזה, ולכן הפרשנויות מוטעות, כמו שראינו לעיל, יוצרות אי- הבנות וגוררות חיכוכים.
לאמירות השונות כשאנחנו מדברים יש כוונות מסוימות, את הכוונות העומדות מאחורי הדברים הנאמרים צריך להבהיר היטב. כוונות וכוונים גזורים מאותו שורש- כ.ו.נ- אך לצערנו, כאשר הכוונות העומדות מאחורי הדברים אינן מובהרות היטב, הן נוטות להתפרש בצורה לא נכונה, מה שאכן קורה ברוב המקרים, גם אם זה קורה בשפת גוף בלבד כמו: הרמת גבה, מבט מסוים וכדומה.
פרשנות זו נובעת מהמונולוג העצמי של המוח. המוח נמצא בחשיבה מתמדת- "מפטפט" הרבה מאוד עם עצמו ומפרש תוך כדי "פטפוט" זה, אמירות ומעשים שונים. ברוב המקרים האדם לא ער לכך שמוחו שלו הוא זה שניהל מונולוג עצמי, והוא בטוח שניהל דיאלוג עם בן זוגו, דבר הגורם בעקבותיו לחיכוכים.
נטייה נוספת, בני האדם "יודעים" כוונותיהם של אחרים, וזה מתבטא במשפט כל כך מוכר: "אני יודע למה הוא התכוון", בני אדם גם מצפים מהסובבים אותם שינחשו את כוונותיהם, אנו נתקלים בזה כאשר לא פעם אנו מבקשים לברר את כוונת הדברים הנאמרים ומקבלים תשובה בסגנון: "מה לא ברור פה"?! אצל זוגות נשואים זה בולט יותר עקב היכרותם המעמיקה זו את זו.
לכן, על בני הזוג ללמוד את אופני החשיבה הגבריים והנשיים ואת השוני ביניהם. כמו כן, עליהם להיות קשובים "לפטפוט" הנערך במוח- לאותו מונולוג עצמי המכשיל רבים מאתנו ולהפסיק לפרש כוונות ומחשבות של בני הזוג. זוגות הרוצים להסיר מכשלה מיחסיהם מוזמנים להניח את האגו שלהם בצד ולברר כוונות, חוסר ידיעת הכוונות אינו מעיד על חולשה אך בירור הכוונות מעיד על חוסן נפשי נטול אגו.