מרכז י.נ.ר

ציפיות או לא להיות- על ציפיות בחיי נישואין

כניסה למשתמשים 27/09/2020 ט' תשרי תשפ"א

יעל יפת

ציפיות או לא להיות- על ציפיות בחיי נישואין

14.07.2020

יעל יפת, יועצת זוגית, מאמנת ומדריכת כלות | 054-7775063

ציפיות הן חלק בלתי נפרד ממערכות יחסים, בהן כל אחד מבני הזוג רוצה ומצפה לקבל משהו מבן הזוג האחר. לצד הרצון לתת, להעניק, ולהיות משמעותיים בקשר הזוגי, האדם חותר גם לקבל בתא הנישואין את צרכיו הבסיסיים כגון: אהבה, תמיכה, כבוד וקירבה. לרוב, צרכים אלו לא יהיו מספיק בהירים ומובנים לאדם עצמו, אך הוא יחוש תסכול וכאב כאשר הם לא יתממשו, ולא תמיד הוא יצליח להניח את האצבע על הדבר המדוייק שחסר לו. ניתן לדמות את הנתינה והקבלה למעיין נובע. על מנת שנתינה תוכל להתקיים בקשר, האדם הנותן צריך לדעת גם לקבל וגם לבקש את מה שהוא צריך. כאשר הנתינה והקבלה מאוזנים, הקשר יצליח להתבסס לאורך זמן תחת תחושת ביטחון והדדיות. 


מדוע קשה לאנשים לבקש את מה שהם צריכים?
הסיבה הראשונה להימנעות מלהביע ציפייה בקשר, נובעת מהחשש לקבל סירוב. האדם הוא יצור שחותר לעונג ונמנע מכאב (פרויד). כאשר ישנה סיטואציה בה הוא נזקק וחושש שלא יענה בחיוב, הוא ימצא את עצמו נמנע מלבקש. מקורו של החשש לקבל סירוב לעיתים מתרחש בדמיון במחשבות כמו "בטוח לא יהיה לו כוח לעזור לי עכשיו", ולעיתים הוא תוצאה של ניסיון העבר כמו "ביקשתי כל כך הרבה פעמים ולא נעניתי, מדוע שעכשיו היא תסכים?".


הפרדוקס שמתהווה מביע שני קלות - צד אחד מרגיש צורך מודע או לא מודע לקבל משהו מהקשר,  והצד השני רוצה להסתדר לבד, או לחילופין מנסה להשתיק את הצורך שמתעורר בתוכו.
את הסיבה השניה מפרט רוברט ג'סטרנברג בספרו 'החץ של קופידון' וכותב על אחת ההנחות השגויות בקשר: 'אחרים מעריכים כחשוב ונכון בדיוק את מה שאנו מעריכים...'. כלומר, אנחנו בטוחים שמה שנכון לנו, נכון לבן הזוג שלנו, וקיימת ציפיה שהזולת יחשוב ויפעל כמונו. הנחה זו מביאה את האדם לצבור בתוכו לא מעט כאב. אם האשה זקוקה לשיתוף מצד בן הזוג שלה כאשר היא כאובה, היא תצפה שבן זוגה יהיה ער לכאב שלה וידובב אותה לדבר ולשתף. לעומתה, בן זוגה הזקוק לשקט כאשר הוא כאוב, יעניק לה מרחב, מתוך אותה מחשבה שכנראה היא צריכה בדיוק את מה שהוא צריך. והיא, מתוך אותה ראיה של עולם ערכים ומחשבות, תסתובב בתחושת ריחוק ותמיהה - 'כיצד ייתכן שהוא לא רואה שאני צריכה אותו כרגע?'. 


בשלב זה מתחיל מעגל של 'שיחות דמיוניות' - שיח בו כל אחד מהם מדבר בינו לבין עצמו, בלי לתת לצד השני הזדמנות להסביר, להתנצל או לחילופין לשתף במה שעובר עליו. השיחות הדמיוניות וההימנעות של בני הזוג להניח את רצונם באופן כנה, יכולים לנבוע ממקורות שונים. כאשר אדם מצפה ולא מבקש הוא למעשה נמנע מכאב הדחיה, מסיר מעליו אחריות ואשמה ומאפשר לעצמו לצאת 'צודק' בשיח הפנימי שמתנהל בינו לבין עצמו. המחירים אותם משלמים בני הזוג הנמנעים משיתוף הציפיה של כל אחד הם כאב, הצטברות של בעיות, תסכול ודעיכה של האינטימיות הרגשית.


ציפיה - אי אפשר איתה וקשה בלעדיה
את האתגר הזוגי של הקושי להביע בקשה, ניתן להסביר דרך שני מרכיבים משמעותיים בקשר הזוגי: 'מיקוד שליטה פנימי' ו'תלות הדדית'.
מיקוד שליטה פנימי הוא היכולת של האדם לקחת אחריות על עצמו ועל חייו ללא זריקת אשמה על האחר או על המציאות. האדם בעל המיקוד הפנימי יתבונן באתגרים איתם הוא מתמודד דרך כוח הבחירה שלו. כאשר תתרחש בחייו סיטואציה בה הוא יצטרך משהו, הוא יעדיף למצוא את הפתרון בעצמו מאשר לתלות את הדבר באחר.


תלות הדדית היא מרכיב חשוב בזוגיות ובאה לידי ביטוי כאשר האדם מאפשר לעצמו להיות נזקק ולקבל מהאחר לצד נתינה שלו במערכת הזוגית. 
לכאורה שתי איכויות אלה של הקשר הזוגי, עלולות ליצור סתירה פנימית ולא מודעת. צד אחד מבקש מהאדם לקחת אחריות על חייו ולא להיות תלותי והצד השני מבקש ממנו להניח לזולת לספק לו את צרכיו.
אם כן, ציפיות לגיטימיות ואולי הכרחיות, אך מה שיכריע את השפעתן על הקשר היא העמדה הנפשית דרכה יפעל האדם כאשר יביע את רצונו.


ציפייה מאפשרת וציפייה כובלת
אמיתי מגד בספרו 'להיות ראוי', מדבר על שלוש עמדות דרכן האדם מתנהל בעולם: 'מגיע לי', 'לא מגיע לי' ו'אני ראוי'. 'מגיע לי' ו'לא מגיע לי' - אלו הם שני צדדים של אותו מטבע. שתי עמדות בהן האדם לא מצליח להביע את עצמו באופן אותנטי וכנה ולהיות מחובר למצפונו הפנימי בתוך מערכות יחסים.
האדם שמסתובב בהווית 'מגיע לי' - מתנהל דרך תובענות. אלו אותם אנשים שדורשים את מה ש'לכאורה' מגיע להם ויוצרים רגשות אשם לכל מי שסביבם ושלא ממלאים אחר דרישותיהם. הם יפתחו מערכות יחסים תלותיות ולא יהיו מסוגלים לקבל סירוב לבקשות שלהם. 
האדם שמתנהל בהוויית 'לא מגיע לי' פועל דרך מובסות. אלו אותם אנשים שנמנעים מכל סוג של קבלה מהאחר, מבטלים כל רצון וצורך שלהם ולצד זה מטפחים תחושה עצמית של אומללות וחוסר אונים. התחושה שתהיה לאנשים הסובבים אותם, היא לכאורה של 'אין ברירה' אלא לקיים את מה שהם מבקשים. לכאורה משום שמהות האדם היא כוח הבחירה וכל התנהלות דרך נתינה משם  ש'אין ברירה' – מונעת מהאדם לחוש ראוי. ראויות היא לא עמדה שמקבלת אישור מהסביבה, אלא בדיוק להפך. למי שעומד מול האדם התובעני והמובס ישנה בחירה כיצד להגיב ולפעול. חשוב לציין כי האדם נע מעמדה לעמדה במהלך חייו או לחילופין יכול לשהות באותה עמדה לאורך שנים. כלומר האדם לא חי במערכת סטרילית ולגיטימי שלעיתים הציפיה תאמר באופן תובעני או שהאדם יבחר בשתיקה רועמת משום שלא קיבל את מבוקשו. אך האמת היא שעמדת הראויות תביא אותו לאותנטיות וכנות בקשר ואליה הוא צריך לשאוף.


כאשר ציפיות מונעות מעמדת 'מגיע לי' או 'לא מגיע לי' הן מעכירות את המרחב הזוגי מצד שני בני הזוג. ציפיות המונעות מעמדת 'מגיע לי' – נאמרות דרך מניפולציות רגשיות ואינן רואות את הסירוב של הצד השני כלגיטימי. אם האדם מבקש ולא מאפשר לצד השני לומר 'לא', הבקשה הופכת לדרישה, ואז נוצר מעגל של תלות - של הצד המבקש, וחוסר אונים ואף תחושת צמצום של הצד שחש חובה להיענות לבקשה. ציפיות המונעות מעמדה של 'לא מגיע לי' – לא יאמרו במרחב הזוגי, או לחילופין יאמרו באופן מסורבל ושלילי שלא באמת יאפשר לצד השני להיענות . לדוגמא: אישה שמתלוננת שמטלות הבית קשות עבורה, אך לצד זה גם אינה מאפשרת לאיש לעזור לה ומניחה ביקורת כלפי כל ניסיון להושיט לה יד. אלו ואלו לא יצליחו להתנהל באופן אותנטי וכנה, להביע את רצונם ולהעניק בספונטניות את מה שהם כן מסוגלים.
אם כן, ציפיה שבאה לידי ביטוי דרך עמדת ראויות, הינה ציפיה שמניבה טוב בתוך הקשר כי היא למעשה מאפשרת איזון בין תלות הדדית למיקוד שליטה פנימי. 


ציפיה מאפשרת
כאשר בני הזוג יאפשרו לעצמם הבעה בקשר, ישתפו ויניחו את רצונם כבקשה, תוך לגיטימציה לראיה הסובייקטיבית של כל אחד מהם - מרחב זה יאפשר להם לחוש ביטחון ,להיות אותנטיים, אהובים ושייכים. לא פשוט לבקש ולא להיענות בחיוב, ולא פשוט לשמוע בקשה כאשר לא לגיטימי לסרב לה. אך יצירתיות בכוחה להצמיח את הקשר הזוגי. כאשר האדם ידייק את מבוקשו, ולצד זה יאפשר לבן הזוג להעניק לו את רצונו בדרכים שונות - יצאו שניהם נשכרים.


לסיכום:
יש מקום לציפיות בקשר, וכאלו הנאמרות מעמדת ראויות יציבה ואותנטית ולא ממקום תובעני. לב שמאפשר לעצמו להיות נזקק, הוא לב שמאפשר לאינטימיות להתקיים. בכוחו של האדם לבחור בכל נקודת זמן, גם כאשר הוא מקבל סירוב, ותחושת הבחירה מאפשרת לו להימנע מלחוות חוסר אונים מול פערים הקיימים במרחב הזוגי ואף לראות אותם כלגיטימיים.

 

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130