שיח התפילה - מאמר לפרשת חיי שרה | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

שיח התפילה - מאמר לפרשת חיי שרה

כניסה למשתמשים 23/02/2024 י"ד אדר תשפ"ד

מו"צ הרה"ג חגי שושן

שיח התפילה - מאמר לפרשת חיי שרה

15.11.2022

נאמר בפרשתנו (פרק כד פסוק סג) וַיֵּצֵ?א יִצְחָ?ק לָשׂ?וּחַ בַּשָּׂדֶ?ה, ודרשו חז"ל (ברכות כו:) יצחק תיקן תפלת המנחה, שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. אין שיחה אלא תפלה, שנאמר (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו.

אך צריך להבין כיצד הוא שיח התפילה, כשיש לאדם בקשה פרטית ומיוחדת, האם מספיק שיבקש כלשון התפילה שתקנו לנו חז"ל  ויכווין בה למה שהוא צריך או צריך לפרט את הבקשה. שאלה זו אנחנו למדים מפרשתנו, מאליעזר עבד אברהם, שהתפלל לה' שימצא זיווג ליצחק. אליעזר אמר, והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, היא הנערה אשר הוכחת ליצחק עבדיך. וחז"ל בגמרא מסכת תענית (ד.) עומדת על כך כי אליעזר עבד אברהם ביקש בתפילתו מה' יתברך שלא כהוגן. כך אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אליעזר עבד אברהם אף על פי ששאל שלא כהוגן השיבוהו כהוגן, שהרי ביקש והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך היא הנערה אשר הוכחת לעבדך ליצחק, והרי יכול להיות שתהיה חגרת או סומא – ובכל זאת נעשה לו נס ונזדמנה לו רבקה. זאת אומרת אף שאליעזר סתם בתפילתו ולא פירש שתבוא לו נערה בריאה ושלמה, בשמים עשו לו נס ונענו לו בשלמות.

חז"ל מלמדים אותנו שאליעזר לא התפלל כראוי, ושאין סומכים על הנס. כשמתפללים על דבר צריך לבקש דבר ברור כהוגן, ולכן מצינו ביפתח הגלעדי שנכשל בזה שכשיצא למלחמה נדר ואמר שבשובו חי מהמלחמה מי שייצא מביתו יקריבהו לעולה ולא פירש במפורש שרק בעל חי טהור שיצא מביתו יקריבהו - ויצאה לקראתו בתו היחידה והיה צריך להקריבה (שופטים י"א).

וענין חובת התפלה בלשון ברורה מצינו בזוהר פ' וישלח (קס"ט א') בפסוק שיעקב מתפלל להינצל מעשו: הַצִּילֵנִי נָא מִיָּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים.  מכאן נשמע, שמי שמתפלל, צריך לפרש דבריו כראוי. יעקב אומר, הצילני נא, לכאורה היה זה מספיק לבקש ולא להוסיף כי אינו צריך יותר מהצלה. עם כל זה אמר יעקב לקב"ה - ואם תאמר, שכבר הצלת אותי מלבן, לכן פירש מיד אחי. ואם תאמר, שגם קרובים אחרים סתם, נקראים אחים, על דרך שאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם. לכן פירש יעקב מיד עשו. מה הטעם, משום שצריכים לפרש הדבר כראוי. והוסיף עוד יעקב, אם תאמר למה אני צריך להצלה, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני וגו'. וכל זה, כדי להסביר הדבר לה' יתברך ולפרש מה הוא צריך בדיוק, ולא לסתום הדבר.

האר"י ז"ל בשער הכוונות כתב שצריך האדם לפרש ולבאר בלשון שאלתו בתכלית הביאור עד שלא יהא בה גמגום כלל פן ח"ו ייתן מקום אל המקטרג לקטרג בלשון שאלתו. לכן צריך לומר ותן תקוה טובה לדורשיך ולא ותן תקוה סתם. וכתב רבינו יונה [ברכות כב, ב ד"ה אף על פי] שבברכת שומע תפלה יכול אדם לשאול כל צרכיו בכל ענין שירצה, שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים ולכך תקנוה. וצריך ליזהר שמבקש על פרנסה ורפואה שיפרט בדיוק מה הוא מבקש.

מובא במדרש (רבה אסתר פ"ז אות כד) משל לכך באדם שהיה מהלך בדרך ומדוחק ההליכה נבקע קרסולו, אמר הלוואי היה לי חמור אחד. עבר שם שׂר רומאי שחמורתו ילדה עיִר קטן אמר לו השר קח את החמור הקטן הזה והרכב אותו על כתפך, כיון שאינו יכול לילך ברגליו. אמר אותו אדם הנה תפלתי נשמעה שהתפללתי שה' יזמין לי חמור אבל אני לא שאלתי כהוגן שהיה לי לפרט את בקשתי שאני רוצה חמור לרכב עליו ולא שהוא ירכב עלי!

 

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130