מעמד האישה במשפחה /א | מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה
מרכז י.נ.ר

מעמד האישה במשפחה /א

כניסה למשתמשים 20/04/2024 י"ב ניסן תשפ"ד

משה ביגל

מעמד האישה במשפחה /א

31.03.2009

מעמד האישה במשפחה/ א

התוכן :
הקדמה
איש ואשתו במקרא
גברים ונשים בתורה
האישה והמצוות
סיכום

הקדמה
רבנים העוסקים גם ביעוץ נישואין, נתקלים לפעמים בבעיה בגלל היותם גברים בכלל ורבנים בפרט.
א. מצד ציבור הנשים הדתיות/ חרדיות.
ב. מצד ציבור חילוני.
ג. מצד ציבור הגברים הדתי/ חרדי.
אלו וגם אלו מסתייגים מקבלת יעוץ זוגי ומשפחתי מרב. התדמית שלהם על יחס הרבנים לנשים רצופה בדעות קדומות על יחס של השפלה וחוסר כבוד לנשים, מצד הממסד הרבני בישראל. פעמים רבות הדברים  נובעים מציטוטים חלקיים של מקורות מדברי חכמינו, ופעמים מהמחשבה שגבר (ובודאי רב) לא יכול להבין לנפשה של האישה.


הגברים בכלל והדתיים בפרט מתקשים לעכל את הצורך שלהם לבוא ליעוץ נישואין במפגש משולש של הזוג עם יועץ. לגברים ברור, פעמים רבות, שהם כראשי המשפחה אינם זקוקים ליעוץ ובודאי שאינם מקבלים סגנון של יעוץ שבו האישה והגבר יושבים כשווים, כבר בשיחת הטלפון הראשונה הם מביעים הסתייגות או הפתעה מכך שרב בישראל מדבר על תהליך של בני הזוג כשווים.  
במאמר זה אנסה לבחון את מקומה ומעמדה של האישה כפי שהוא משתקף במקורותינו על פי מה שלמדתי וקבלתי מרבותי.
שאלת מעמדה של האישה: במשפחה, בחברה, בשלטון ובתחומי היהדות, מתעוררת לאחרונה בישראל, ותופסת מקום נכבד בדיונים ספרותיים, ברבי שיח ובתקשורת על כל סוגיה.
הרקע להעלת נושא זה הוא ללא ספק בהשפעת המהפכה הפמיניסטית בארה"ב ובמדינות המערב, והשינויים שחלו במעמד הנשים במדינות אלו, מחד גיסא.
מאידך גיסא הדגם של מעמדן הנחות של הנשים בארצות העולם השלישי מעורר שאלות מוסריות וחברתיות רבות ואיננו רוצים להדמות לגרועות שבאומות.
במאמר זה אנסה להעמיד את האישה במקומה המיועד לה על פי מקורות היהדות  כדי שלא נזדקק לרעות בשדות זרים, ונזכה להיות גם בתחום זה אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש.

איש ואישתו במקרא
התורה מרבה לספר לנו על חייהם של אבותינו ואמותינו, לעיתים מרחיבה התורה ומאירה תמונות מסוימות בחייהם, לעיתים רק מרמזת ולעיתים אפילו מעלימה תמונות מחייהם, והכל כדי שנוכל ללמוד ממעשיהם בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים".
אבותינו התמודדו בבעיות רוחניות וחינוכיות רבות וללא ספק הסיבה שהתורה חושפת את דרכי ההתמודדות של אבותינו ואמותינו הענקיים בבעיות אלו היא כדי שנלמד מהם .
גם אברהם וגם יצחק נאלצו להתמודד עם בעיות חינוך הילדים ולשניהם היה ויכוח עם האמהות בנושא חינוך הילדים, בשני המקרים התורה מספרת לנו שהאישה ראתה נכון יותר את הפתרון לבעיות אלו ועלתה על בעלה בענייני הרוח.


א. בפעם הראשונה שאנו נפגשים בתופעה זו:
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק: וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו: ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע: (1)
ללא ספק היו לאברהם כוונות טהורות וסיבות טובות לחלוק על שרה ולא לגרש את ישמעאל, ברור שאברהם היה האיש הגדול בענקים (2 )  אך בעניין הגישה החינוכית הנכונה - שרה צדקה יותר . אין זה רק בנושא החינוכי  אלא כאן פתחה לנו התורה צוהר להבדל שבין אברהם ושרה ברמתם הרוחנית והנבואית למרות שלאברהם היה רוח הקודש שרה עלתה עליו ברוח קודשה או בהבנתה החינוכית.(3)
ב. פעם נוספת התורה מספרת לנו על ויכוח דומה בין האב לאם.
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים:
ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב .(4)
ובהמשך כאשר יצחק רוצה להעדיף את עשיו ולהעניק לו את הברכות ורבקה חושבת שצריך להעדיף את יעקב היא שולחת את יעקב להערים על יצחק ולקבל את ברכות אביו.
בסופו של דבר יצחק מודה שהברכות מגיעות ליעקב (5)
אמנם אין כאן ויכוח ודו שיח בין יצחק לרבקה כמו אצל אברהם ושרה אך שוב עולה רבקה על יצחק ברוח קדשה. כי רבקה הונחתה, לשלוח את יעקב לקבל את הברכות, ברוח הקודש (6)

ג . ויכוח נוסף בין בעל ואשתו מסתיים בצדקתה של האישה:
ביום הראשון למחלוקת קרח נגד משה השתתפו גם דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת מבני ראובן
אך ביום השני כאשר התייצבו למחלוקת עם משה לא הופיע און בן פלת. (7)
לאן נעלם און בן פלת ? 
מספרים לנו חז"ל: 
אמר רב: און בן פלת אשתו הצילתו. ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה, אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא, (אמרה לו: מה לך להשתתף במחלוקת זו אם אהרון יהיה כהן גדול אתה תשאר תלמיד פשוט, אם קרח יהיה כהן גדול תשאר תלמיד פשוט) אמרה ליה ידענא כוליה כנישתא קדישא דכתיב ביה כי כל העדה כולם קדושים (אמרה לו יודעת אני שכל הקהל אנשים קדושים ומקפידים על צניעות) מה עבדת אשקיתיה חמרא וארוויתיה ואנגיתיה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתה וסתרא למזייה כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזייה הדור אדהכי והכי אבלעינהו (מה עשתה , השקתה את בעלה יין והרדימה אותו במיטתו, ישבה בפתח האוהל כששערות ראשה גלויות , כאשר באו למחרת לקרוא לאון בן פלת וראו אותה גלוית ראש חזרו כלאומת שבאו. בנתיים בלעה האדמה את קרח ועתו ואון בן פלת ניצל) היינו דכתיב (זהו שכתוב)  (משלי יד) "חכמת נשים בנתה ביתה" זו אשתו של און ואולת בידיה תהרסנה זו אשתו של קרח, (8)

מקרים נוספים במקרא מוכיחים לנו על עליונות האישה על פני הגבר:
א. בבריאת האדם קדם האיש (אדם) לאישה (חוה) אך אם נתבונן נמצא שהאישה נוצרה עליונה יותר.
אדם הראשון נוצר מן האדמה – מהדומם.
ואילו האישה נוצרה מהצלע של האדם – מהמדבר.
דבר זה נשתמר גם בשמות הזוג הראשון: הגבר נקרא אדם על שם האדמה ממנו נלקח. ואילו האישה  
נקראה חוה על שם יעודה להיות אם כל חי.
ב. רק לאחר חטא האכילה מעץ הדעת נענשה האישה: "והוא ימשול בך". אך אין זה המצב האידאלי אליו שאף בורא העולם בעולמו המושלם, עולם ללא חטא.
      ואכן לעתיד לבוא, לאחר תיקון החטא, יהיו הגבר והאישה שווים במעמדם במשפחה. (9) 

מקורות והרחבה:
1. בראשית  כא ט-י"ג
2. יהושע יד טו ורש"י שם
3 . כדברי רש"י: שמע בקולה: בקול רוח הקודש שבה, למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות .
כנראה שכוונת רש"י ששרה עלתה על אברהם ברוח הקודש אך אברהם עלה על שרה בנביאות
או כדברי הנציב מוולוז'ין שכתב : שמע בקולה משמעו שידקדק ויתבונן בדבריה.
4. בראשית כה כ"ז- כ"ח
5. על דברי הכתוב: ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל בטרם תבוא  ואברכהו, גם ברוך יהיה (בראשית כ"ז ל"ג )
אומר המדרש : גם ברוך יהיה - שלא תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות, לכך הסכים
וברכו מדעתו: (בראשית רבה תולדות ס"ז ב')
6. עיין בפסוק כ"ז , מ"ב: ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך:
ופרש רש"י רש"י ויגד לרבקה - ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו:
ואילו ליצחק אמרה סיבה אחרת לנסיעת יעקב לחרן:" ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים: (בראשית כז מו
ויצחק לא ידע ברוח קדשו על דברי עשיו המבקש להרוג את יעקב , ויצחק שולח את יעקב לחרן כדברי הכתוב:
ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען: קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך: (בראשית כח. א')
 7 . במדבר: טז א – כז
8 . במדבר רבה פרשה יח, כ
9 . עיין בסידורו של הגרש"ז מלאדי זצ"ל ( בעל התניא) בהסברו לברכה השביעית בשבע הברכות.
כפי שהביאו הגרמ"א עמיאל זצ"ל (רבה הראשי של ת"א) שהרחיב וכתב:
" מהרה ה' אלוקינו ישמע בערי יהודה וחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה "
שלכאורה קשה: הא תינח שעל קול ששון וקול שמחה אנו צריכים להתפלל " מהרה ישמע" .
אבל על קול חתן וקול כלה מאי שייך לומר "מהרה ישמע" הרי את זאת כבר אנו שומעים גם עכשיו ?
ומבאר זאת ( בעל התניא)  - וכמובן גם בתוספת נופך משלנו – כי באמת כפי שנהוג עכשיו אין אנו שומעים רק 
קול חתן ולא קול כלה . הוא, החתן, אומר : " הרי את מקודשת וכו' , והיא, הכלה,  אינה משיבה על זה גם המילה:    
הן , היא רק שותקת ומקיימת: " שתיקה כהודאה  דמיא, ולא רק שאינה צריכה להשמיע קולה, אך גם איננה  רשאית  בכך, וכהסברו של הר"ן (בנדרים ל' ע"א) " כיון שהתורה אמרה כי יקח איש אישה ולא אמרה כי תלקח אישה לאיש, לאו כל הימנה שתכניס עצמה לרשות הבעל …ושוב אנו שומעים בזה את "והוא ימשול בה" שבאה  בתור קללה לאישה ע"י חטאה של חוה שהסיתה את אדם הראשון לעץ הדעת .וכאשר לעתיד לבוא תתבטל הזוהמא 
של עץ הדעת, כידוע, ומימילא תתבטל גם הגזירה של "והוא ימשול בה" ויהיו שניהם, האיש והאישה , שוים בכל דבר, אז נשמע  "קול חתן וקול כלה " ולא רק קול חתן לבד. (הגיונות אל-עמי חלק ב' עמ' קל"ב)
ובעמוד קל"א כתב הגרמ"א עמיאל: "השי"ת אמר לו לאדם אעשה לו עזר כנגדו וידוע מאמר חז"ל על זה " מאי דכתיב: אעשה לו עזר כנגדו ? זכה, עוזרתו לא זכה ,  כנגדו (יבמות ס"ג ע"א) אבל באמת כל זה נאמר לאדם הראשון ולבני נח, טרם שבאה היהדות לעולם, ברם היהדות אינה מוצאת סיפוק לא "בעזר" ולא ב"כנגדו" … כי "עזר" זה אומר שהוא, הבעל , האדון והיא רק עוזרתו … בעוד שאצלנו אם הוא בעל הבית, הנה היא עקרת הבית (עיקר הבית). ותיכף בתנאים כותבים בתור התחייבות "שידורו וישלטו בנכסיהן שווה בשווה כלומר, אין כאן לא נגיד ולא ומצווה מחד גיסא ועוזרת וסרה למשמעת מאידך גיסא . אלא שווה בשווה בלי שום יתרון לאחד על חברתו .ועל כן אמרו האבות האבות לאמהות שלנו "אמרי נא אחותי  את" ללמדנו על השוויון שבניהם,  ואם כי אח ואחות אינם שוים בירושה כי רק הבן יורש , אבל מאידך גיסא, יש לה יתרון עליו אם הניח אביהם נכסים מועטים, כי שם אדרבה ההלכה היא ש"הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים" …
ובכן האידיאל של היהדות באישות איננו לא "עזר"   ולא "כנגדו" אלא דוקא ב"נכח אשתו" מפני שגם היא יושבת תמיד "לנכח בעלה" .

תגובות

דעתכם חשובה לנו! הגיבו ודרגו:

כל הדירוגים

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130