האם גם אתם מתחילים להרגיש מדוכאים כאשר הסתיו מגיע והחורף מתקרב? מין עייפות בלתי מוסברת ורצון לישון כל הזמן? האם בתקופה זו אתם חסרי אנרגיה? בא לכם לאכול כל הזמן ובכלל להישאר בבית, לא לעשות כלום ולא לראות אף אחד?

ובכן אתם לא לבד. מסתבר שקיים קשר הדוק בין עוצמת האור למצב הרוח. זוהי תופעה ידועה המכונה דיכאון עונתי או דיכאון חורף ובלשון המקצועית: SAD (Disorder Seasonal Affective (- הפרעה רגשית עונתית.

דיכאון החורף פורץ בתחילת החורף כשמזג האוויר משתנה וכמות האור פוחתת, וחולף לקראת האביב וראשית הקיץ. מדובר בהפרעה נפשית, הנובעת מהתקצרות היום ומהיעדר או מהפחתה ניכרת של אור השמש. התופעה רווחת בייחוד באזורים שהחורף בהם קשה ובמשך חודשים ארוכים השמש כמעט אינה זורחת. באירופה ובצפון ארצות הברית, לדוגמה, שיעור הלוקים בה מגיע לכ-10%, ובסקנדינביה השיעור אף גבוה יותר כ-15%-12%. למרבית הפלא, על אף שישראל נחשבת למדינה ים תיכונית חמה תסמונת זו קיימת גם כאן, ולוקים בה למעלה ממאה אלף אנשים. אולם לצד אותם אחוזים ספורים הסובלים מן התופעה בצורתה הקשה, יש רבים אחרים שאינם פונים לעזרה ולעתים אף אינם מודעים לכך שהם זקוקים לה, אבל סובלים בשקט מדכדוך לא מוסבר, מירידה ברמת האנרגיה ומצורך בלתי נשלט לאכילה מוגברת.

תסמונת זו של דיכאון חורף מתבטאת במצב רוח ירוד, עצבנות, התבודדות, תחושות ריקנות ועצבות תחושת כבדות גופנית, חוסר עניין או חוסר הנאה מפעילויות שהסבו הנאה קודם לכן, עייפות, קושי בריכוז, שינה מרובה ודחף בלתי נשלט לאכילת מזונות עתירי פחמימות המלווה בעליה במשקל. לא מדובר בדיכאון קבוע, אלא בדפוס החוזר על עצמו המופיע בכל שנה מחדש עם תחילת החורף, וחולף עם בוא האביב והקיץ.
הסיבה לדיכאון מסוג זה, בתקופות הסתיו והחורף בהן שעות האור מועטות הינה שיבוש בפעילות ההורמון מלטונין, המופרש מידי לילה ומארגן את מנגנון השינה והעירות. בתקופות ארוכות בהן ישנן פחות שעות אור ויותר שעות חושך, והחשיפה לאור מוגבלת עולה רמתו של המלטונין וכפי הנראה עליה זו גורמת לדיכאון החורף.

המנגנון המדויק שבו העלייה ברמת מלטונין גורמת לדיכאון חורף, אינו ברור לחלוטין, וכפי הנראה שותפים לו מוליכים עצביים נוספים הקשורים לתהליך בו הדיכאון מתחיל להתפתח והם: סרוטונין נוראדרנלין ודופמין. ירידת רמתו של הסרוטונין, קשורה במצב רוח ירוד, ברגישות יתר לכאבים, בעליה בצריכת פחמימות וברמות תוקפנות גבוהות. כשהשמש זורחת, ייצור המלטונין נפסק ורמתו יורדת, ואילו רמת הסרוטונין עולה ועמה משתפר מצב הרוח. גם הנוראדרנלין המופרש מקצות עצבים באזורי מח שונים אחראי לויסות מצב הרוח. נמצא כי נוראדרנלין וסרוטונין פועלים במעגלי מוח שהם סינרגטיים- כלומר מגבירים זה את פעילותו של זה. רמות הנוראדרנלין עולות משמעותית בפעילות גופנית, בעיקר פעילות אירובית. עליית הנוראדרנלין גורמת לעליה במצב הרוח כשלעצמה ובמקביל גם לעליה ברמות הסרוטונין. בנוסף יורדת רמתו של הדופמין שהינו כימיקל עצבי עם הירידה בחשיפה לאור. הדופמין נחשב "למפעיל המח", משום שאנשים הופכים עירניים יותר וחושבים ביתר בהירות, כאשר רמות הדופמין גבוהות. מכאן שמזג אויר מעונן מוביל לחוסר ריכוז, ולמצב רוח רגזני ונרגן.

עתה ברור לנו הקשר בין היעדר אור ומצב רוח, אך מדוע אנו נמשכים לאוכל משמין בתקופה זו של החורף? מהי אותה תשוקה למתוקים ולפחמימות? חוקרים פיתחו תיאוריה, לפיה פחמימות יכולות להקל על הדיכאון. הם הציעו שעלייה בצריכת פחמימות משקפת ניסיון ל"ריפוי עצמי", שכן צריכת פחמימות מגבירה יצירת סרוטונין, והסרוטונין כפי שציינו אחראי למצב רוח הטוב.

מה עושים ?
מומחים מייעצים לנו על דרכי התמודדות שונות כפתרונות לדיכאון החורף: הדבר הראשון הוא להכיר בבעיה: המודעות לעצם קיומו של דיכאון החורף מקלה על התמודדות איתו. לאחר מכן יש להמשיך בחיים רגילים, לצאת מהבית, לעשות ספורט ולהיחשף לשמש גם בחורף. בנוסף, יש לאכול בריא ומאוזן להקפיד על ארוחות מסודרות ולא להתפתות לדברי מתיקה שונים, הגורמים להשמנה ולנפילת מצב הרוח. במקרי הצורך יש להוסיף לתזונה ויטמינים, ברזל, סידן ומגנזיום לאחר היוועצות עם רופא. הקפדה על פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הדיכאון ומשפרת את מצב הרוח באופן משמעותי. ובמקרים שכל אלו לא עוזרים לפנות לרופא על מנת לקבל טיפול תרופתי .  כיום קיים טיפול שהוכח כיעיל ביותר והוא תרפיית אור, שבה במשך החורף הסובלים מדיכאון חורף מבלים מדי יום שעה אחת בבוקר, בחדר המואר בנורה מיוחדת המפיצה אור לבן בעוצמה גבוהה.

ולסיום, אל תיפול רוחכם. אם לקיתם בדיכאון עונתי יש בידיכם כלים שונים להתמודד עם המצב וכמו כן אתם יודעים שעם בוא האביב תרגישו הרבה יותר טוב.