תקציר המחקר
זכותו של כל ילד לגדול בבית הוריו, ולקבל שם הזנה, חינוך, הגנה, אהבה והבנה (הצהרת זכויות הילד בישראל, סעיף 2), אולם כאשר מצב המשפחה מסכן, או עלול לסכן, את שלומו של הילד, נשקלת הוצאתו למסגרות חוץ ביתיות, בכללן לאומנה (מבקר המדינה, 1997; מוסק, טאוס ושומודי, 1998). ההוצאה לאומנה נועדה לספק לילד/ה סביבה זמנית, מגנה ובטוחה, ולשירותי הרווחה, אפשרות לתכנן ולבצע את המשך הטיפול בילד ומשפחתו (יפה, 1981). ההורים הביולוגיים ממשיכים להיות דמויות משמעותיות בחיי ילדם והקשר עימם מהווה חלק אינטגרלי מהאומנה (שליו, 1988). מחקרים מוכיחים כי בישראל, בניגוד למדיניות מוצהרת, שירות האומנה אינו שירות זמני וכי ילדים המושמים באומנה צפויים להמשיך ולהישאר בה עד לבגרותם (Benbenishty & Oyserman, 1995).