לאמא היקרה שלום רב
משאלתך, ניכר כי הינך חווה תקופה לא קלה כלל, זוהי חוויה של אכזבה והאשמה עצמית מסויימת על כך שאפשרת בידיים את המצב, בכך שרשמת אותה למוסד בו היא לומדת. אכן זה לא קל.
מאידך יש לזכור כי הדבר לא נעשה מתוך בחירה אלא מאילוץ. ואילולי זה מסתבר כי בתך לא היתה נמנית על תלמידות בית יעקב ומצבה היה גרוע מהיום ח"ו.
כעת הילדה נקרעת בין המוסר הפנימי שלה כפי שחונכה על ידכם, לבין החברה שהיא חלק אינטגרלי ממנה ובפרט שזו פנימיה - שהחברות הן סוג של משפחה עבורה. משקל משמעותי בהחלטה שלה לאיזה צד לנטות. כל זמן שהיא "נורמלית" היא תתנהג כמו כולם ואין לה את הכוחות לשחות כנגד הזרם.
יתכן ואין לנו מה לעשות הרבה באופן ישיר. ביקורת תיצור ריחוק וניכור, מה שיתן משקל נוסף לחברות שהן לא מציקות לה... כמוך...
לדעתי, שני דברים יש לעשות בנדון:
1. להגיד לה שאת אוהבת אותה כמו שהיא רק מכיון שהיא הבת שלך. נקודה. ללא תנאים וללא סייגים. יש לזכור: ילד שחש שאוהבים אותו רק בתנאי ש... יתפלל, ילמד, יתלבש צנוע וכדו' אם הוא נורמלי, הוא ימרוד ויחפש אהבה ללא תנאים במקום אחר. לכן, על מנת לבנות אימון בינכן עליך להתמקד בזה בלבד. הבת שתחוש קרבה אמיתית תנסה אותך בהתחלה... וכשתיהיה בטוחה באהבה שלך תחזור לערכים שלך.
2. להתפלל לבורא עולם. זה עובד, מבטיח!
יותר מזה לא צריך. תקבלי אותה כמו שהיא, ואם יש אחיות, תגידי להם שיתפללו, ושאת אוהבת אותה גם ככה כי היא הבת שלך. הם יהנו מזה ויחזירו לך נחת ואהבה גדולה. על פשעים תכסה..
הניסיון מראה שהורים שעשו מפנה בחשיבה, מה שנקרא: -הפוך על הפוך, הצליחו ובגדול!!
רוב נחת
יצחק מאדר
מנחה הורים חינוכי ויועץ זוגי.
050-4400227