לשאלה זו ענו 2 מומחים
02/09/2019 00:00
הבדלי תפיסת חיים מובנית בין המינים
יצחק דאי
בס"ד
למעשה את מדברת על תופעה די נפוצה אך לא תמיד מובנת , נראה שהבעל נמנע לפעמים כמעט בצורה קפדנית שלא לתת יד בעבודות הבית גם כאשר אם נעשה השוואה בין הנושאים בנטל נגיע למסקנה שהאשה נושאת נטל כבד יותר ומן הצדק וההגיון היה לחלק את הנטל פחות או יותר בצורה שווה .
ניתן להוסיף לכך תופעה נוספת בו נראה לפעמים את הבעל מוכן לשאת בנטל העזרה לאנשים אחרים כגון אימו , חבר לעבודה , שכן וכ"ו בו בזמן שמטלות ביתיות נדחות על ידו לזמן בילתי מוגבל והוא לעולם לא דוחה למחר את מה שהוא יכול לדחות למחרתיים .
אם יורשה אצרף תופעה גברית נוספת בו הבעל אינו מוכן בשום אופן לבצע עבודות ביתיות מסוימות כגון שטיפת כלים , שפיחת אשפה רחיצת מרצפות וכדומה וסוג העבודה ישתנה בין גבר לגבר וזאת בדרך כלל בגלל סיבות מנטליות .
נוכל להסביר זאת דרך תופעה נוספת : מקובל היום ששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית , הגבר מסיים את עבודתו בשעה 16.00 ואומר לעצמו עכשיו אני הולך הביתה , למה הוא מתכוון ? כל אחד יודע ומבין שהוא מתכוון שהוא הולך לנוח בבית .
האשה מסיימת את עבודתה בשעה 16.00 ואומרת לעצמה עכשיו אני הולכת הביתה , למה היא מתכוונת ? כמובן , היא מתכוונת שהיא הולכת לעבודות הבית .
ההבדלים האלה קימים מכיוון שכשהקב"ה ברא את האדם הוא הטביע בו קשר לחוץ (שר החוץ) ואילו באשה הוא הטביע קשר לפנים (שר הפנים) ולכן הבית לאשה זהו המהות שלה ואילו הגבר אינו מרגיש כן ונשים לא מבינות מדוע הבעל מתייחס לפעמים לעיניני
הבית במעט זילזול . כמובן שהטבעה זו שהטביע הקב"ה בגבר מטרתה לתת לו מנוע להתקדמות רוחנית וגשמית . ואילו לאשה הוא הטביע קשר לפנים על מנת לתת לה אפשרות להנות ולמצוא סיפוק בעבודות הבית ובטיפול בילדים מה שאין כן לגבר שמהותו הינה מחוץ לבית ותכונה זו לא ניתנה לו כיוון שדרך החשיבה שלו הינה מרוכזת ואינה יכולה להתפזר למספר דברים וממילא הוא אינו מוצא סיפוק בצורת החשיבה המרוכזת שלו בעבודות הבית שבדרך כלל אין בהם צורך בחשיבה מרוכזת לעומק .
לעומת זאת על האשה נאמר שדעתה קלה כמו שהגמרא במסכת שבת דף ל"ג מצטטת את רבי שמעון בר יוחאי באומרו לבנו שדעת נשים קלה . נשים נוהגות להעלב מכך משום מה , אך זאת מכיוון שגם מי שמתריס זאת כלפי נשים וגם הנשים עצמן אינן מבינות את כוונת הדברים .
כמובן שהחלק השיטחי הינו בכך שנשים עשויות יותר להתפתות בגלל הצד הריגשי הדומיננטי שלהן אך יש לדבר הזה גם רובד עמוק ביותר . במחקרי המוח החדשים התגלה שמבנה המוח הגברי ומבנה המוח הנשי שונים בתכלית גם מבחינה פיזית וגם מבחינה לוגית חשיבתית . בין השאר התגלה שהגברים מפעילים ומדברים בעיקר מן האונה השמאלית של המוח ואילו הנשים מדברות ומפעילות את שתי חלקי
המוח בעת ובעונה אחת מה שמסביר את היכולת המילולית של האשה שמתפתחת אף אצל תינוקות נקבות מוקדם יותר מאשר אצל תינוקות זכרים המתחילים לדבר בשלב מאוחר יותר . על כך חז"ל אומרים עשרה קבין של דבור ירדו לעולם תשעה נטלו הנשים ואחד כל העולם כולו . את שתי האונות מחברים קבוצת סיבים הניקראים קורפוסקולסובר כאשר סיבים אלו אצל הנשים רחבים יותר מאשר אצל הגברים מה שמאפשר להם לעבור מחשיבה רציונאלית לחשיבה ריגשית ומה שמאפשר להן גם לעסוק במספר דברים בעת ובעונה אחת .
אשר על כן יש לגברים קושי להתעסק בעבודות הבית באופן כללי בגלל הקושי להתעסק בדבר נטול חשיבה עמוקה וחוסר יכולת להתעסק בדברים אחרים באותה עת (כמובן שניתן למצוא יוצאים מן הכל בגלל חיזוק שניתן להם מסיבות מנטליות).
אמנם יש דרך לעקוף זאת על ידי תחליף של פיצוי שהרי אנו רואים גברים שמוכנים לעזור ולסייע לאחרים כפי שציינתי בתחילה אלא שנשים לא משכילות להבין את ההבדל ומשתמשות בטיעון הכל כך לא משכנע ואומרות לבעל שכאן שזהו ביתו הוא מחוייב הרבה יותר ולפני כולן ומתברר שהדברים לרוב נופלים על אוזניים אטומות .
הדרך לעקוף זאת הינה הערכה לבעל על אותם דברים שבעינייך האשה הוא מחוייב מכיוון שזהו ביתו אך מה לעשות והגבר אינו מרגיש כלפי הבית את מה שאת מרגישה אלא להיפך ומרגיש שכשהוא עושה משהו בבית הוא עושה לך טובה . לכן הרבה גברים מתבטאים במינוח עשיתי לך , קניתי לך . תליתי לך את הכביסה , בכך הם מבטאים את רצונם להערכה מול הטובה שהם עשו לאשה .
כאשר האמא מבקשת דבר מה הוא רץ לבצע זאת כיוון שהוא יודע איזה מטר של מחמאות מצפה לו בגמר העבודה ולפעמים אף לפני .
כאשר השכן מבקש עזרא בדבר הרי ששניהם מודעים לכך שאין הוא חייב וממילא מצפה לו הערכה בגמר הסיוע ומה חשוב לגבר יותר מאשר כבוד חשיבות והערכה .
אשר על כן הבנת השוני בין המינים תאפשר לך להתייחס בסלחנות במיקרים מסוימים ולהפיק תועלת מעשית במקרים אחרים אך היי חכמה ואל תהי צודקת תני לו את ההרגשה שהוא עושה לך טובה ותיראי שהוא יתן הרגשה שהוא ממלא את חובתו .
בהצלחה רבה!
ערב טוב ירושלמית,
האם הבנתי נכון- את מוכנה להתפשר ולהבין כל דבר יחד עם בעלך- זה מצויין- אבל אני שומע - שאת מלחיצה אותו בצורה שאת עושה זאת- תני לו חופשיות בזוגיות ותראי שהוא גם יודע ורוצה לדבר על כל דבר ולפתור אותו - האם את סותרת את דבריו עם חיוך של ניצחון- ולו הקטן ביותר שאפילו את לא הרגשת, האם את מרימה את קולך בעת 'דיאולוג' שמתנהל ביניכם, האם את מסתכלת בעיניו כדורשת ולא כמעונינת, --אם ענית על כל אלה לא- אז יש לך כמה טיפים שבקשת- לא ניסיתי לפגוע באינטלגנציה הרגשית שלך- רק חומר למחשבה. ואם את שואלת איך הגעתי לכל הביקורת הזו שאני מבקר אותך- אז יש לך שאלה טובה. ואגיד לך- האם ידעת שהצורך החזק ביותר של גבר בנישואין שלו (זה בעלך היקר) זה "שיהיה טוב לאשתי - ושהיא תספר לי כמה היא מסופקת מהנישואין אתי - שתהיה שבעת רצון- " (כך מכנה זאת מורינו הרב שמחה כהן בספרו "הבית היהודי" - מומלץ מאד) ואם אמרת שהוא בעל טוב - 'אוהב ומפנק ונהדר' אז ודאי שיש לו וראית את התכונות שהגדיר הרב שמחה. אם כן - המסקנה לפי מה שהגדרת לפני היא ש-א) יש לכם קשר טוב, ב)את אוהבת אותו והוא גם אותך, ג)את מעונינת שיהיה טוב ולא סתם למרוח את הזמן בנישואין, ד)את מכבדת אותו והוא אותך, ה)אתם ירושלמיים! בקיצור נראה לי שאם תלמדי יחד עם בעלך את הנושא - תתחילו עם הספר הזה של הרב ותקראו יחד כמה דפים כל מפגש- כל מפגש לצורך הדבר הזה הוא הוא לא יותר מפעמיים בשבוע כשעה אחת בלבד- לא יותר. גם אם רוצים!!-הנה עוד טיפ
טוב אז שיהיה לכם כל טוב והמון וורדים לבנים עם עלים ירוקים יפים.
|
|