הנה כעין זה נשאל מרן הגר"ע יוסף מהרב יצחק לוי שליט"א רבה של נשר בזה"ל, כלה בתולה שמתחתנת ביום שלישי בשבוע הבא ורק הלילה ליל חמישי, נודע לה שהיתה צריכה להפסיק בטהרה ע"י בדיקה, ועשתה בדיקה בשעה עשר בלילה. ובפשטות תוכל לטבול רק ביום חמישי הבא. ברם דא עקא שהדבר קשה לעשות חופת נדה, וגם שהחתן לא דתי כ"כ, ויש חשש שיכשלו ח"ו.
והנה כלה זו לא לוקחת גלולות למניעת ראייתה, אבל תחילת הוסת אצלה היה ביום שני בשבוע שעבר, והיא אומרת שברור לה שביום ראשון כבר פסק דמה לחלוטין, הן ע"י ניגובים חיצוניים, הן ע"י פד שהיה מונח כל העת צמוד לאותו מקום. והנה ביום ראשון הארון כבר עברו שבעה ימים מתחילת הוסת, ויש לנו כבר תרי רובי שפסק אצלה הדם רובא דעלמא, ורובא דידה, וא"כ כל בדיקת הפסק טהרה אצלה הוא רק מדרבנן, וכמ"ש בשו"ת זכרון יוסף (חיו"ד סי' ט, וסי' י). והביאו מרן בטהרת הבית ח"ךב (עמ' רלד). וכתב בטה"ב שם (עמ' רנד) דמש"ה בשעת הדחק גדולה יש לסמוך על דברי הנודע ביהודה (חיו"ד סי' נט) שבדיקת הפסק בטהרה תהיה באופן שתסיח דעתה מכל מחשבה ותתן דעתה אם תרגיש שיוצא ממנה דם מן המקור. ויתכן לומר שכלה זו מפני שידעה שהיא צריכה למנות שבעה נקיים, וגם היה פד סמוך לגופה כל הימים האלה, וגם היתה מסתכלת בניגובים לראות שפסק דמה, יש להחשיב כל זה כהפסק בטהרה בשעת הדחק כזו.
ובפרט שי"א שכל כלה אינה צריכה הפסק בטהרה וכמשמעות מרן השו"ע (סי' קצב סע' א). ואמנם רוב ככל האחרונים ביארו בפשיטות דמרן מיירי בקטנה או זקנה דוקא שלא כלל, משא"כ, בסתם כלה שראתה חייבת הפסק בטהרה מן הדין וכמ"ש בתורת השלמים (סי' קצב ס"ק ג). ועוד. וכן פסק מרן (שליט"א) בטהרת הבית ח"א (עמ' תעא). אלא שבשיעורי שבט הלוי (סי קצב על הש"ך סק"א) כתב שפשט דברי מרן והרמ"א והש"ך שם משמע דאף כלה גדולה אינה צריכה הפסק טהרה מן הדין. וכתב שיש מקום צירוף להקל בשעת הדחק גדולה בכלות רחוקות מהתורה בלא הפסק טהרה. וסיים בצ"ע למעשה. וכן העלה ת"ח אחד בספר ויען שמואל חלק יד (עמ' תקכא). ושמא בצירוף הנ"ל דחשיב בדיקה במקצת להפסק בטהרה, יש להקל. אך לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, מה גם שאין לה בדיקת יום ראשון לנקיים, ולכן רצינו לשאול את מרן מלכא (שליט"א), האם יש לסמוך בשעת הדחק גדולה כזו להקל לה לטבול ביום שני הבא, ע"י שתעשה מהיום בדיקה בכל יום.
והשיב לו מרן היביע אומר (בתאריך ו' כסליו תשע"ב) שהוא מסכים להקל ע"פ דעת האומרים שבדיקת יום שביעי עולה לשבעה נקיים סופו אע"פ שאין תחילתן. ועל ענין הפסק הטהרה יפה כתב אישר חיליה לאורייתא. ע"כ ויש להוסיף מ"ש בספר מסגרת השלחן (קאסטלנובו על יורה דעה סי' קצב סעיף א, דף קמז ע"ד). שהמהג בסלוניקי שאם בדקה בתחילתו או בסופו עלו לה הבדיקות בדיעבד. ע"ש ועיין בספר אבני שהם חלק ב (מהדו"ב תשע"ב, במילואים והוספות ע' ו', לרה"ג הרב משה פנירי שליט"א), בנדון כיוצ"ב, ששאל לגר"ע יוסף וג"כ העלה להקל.
סיכום: זאת תורת העולה בדיעבד בשעת הדחק כבנ"ד יש להקל אחר שהכלה תבדוק היטב כפי הדין ויעלה לה יום השביע ותוכל לטבול.