הנה הרשב"א בתה"א (סוף שער ז) כ', נשים הצובעות ידיהן לנוי, מסתברא שאינו חוצץ, דנוי הוא להן, ואינן מקפידות להסירו, אדרבה רוצות הן בקיומו. ושם האריך מרן אאמו"ר זצ"ל להוכיח מדברי הפוסקים שגם "אם יש ממשות" בחומר של הצבע כיון שהוא לנוי, ואינה מקפדת עליו, אינו חוצץ, דהא לא גזרו על מיעוט שאינו מקפיד עליו. ע"כ.
ומ"מ ע"פ המבואר מדברי הפוסקים שכל מה שאפשר לטבול עם הלק אפ' שיש בו ממשות, זה אך ורק שהוא שלם שאז האשה לא מקפידה עליו, ואדרבא היא רוצה בו יותר וכך היא נוהגת לצאת עמו, והוי מיעוט שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ.
ולכן בנדון שאלתנו שמתחיל להיווצר סדקים בציפוי של הלק, ואז נשים כבר מקפידות לצאת כך, אם כן זה נחשב הדבר כמיעוט המקפיד עליו שחוצץ בטבילה.
ומ"מ אם ישנה אפשרות לצבוע את הציפורניים בתיקון קל שיראה יפה, אפ' שהתיקון הוא לא מושלם כפי' שהקוסמטיקאיות המומחיות עושות כן, מ"מ כיון שאחר התיקון יהיה אפשרי לצאת מהבית יש מקום להקל, ואע"פ שלחתונה ואירוע חשוב לא היו יוצאת כך בלי לתקן את הציפורניים אצל קוסמטיקאית מומחית לדבר וכמו שציינתם, מ"מ לעת עתה בתקופה זו מספיק שיתקנו את הציפורניים בצביעה קלה שיהיה נעים לצאת כך.
כן מבואר בדברי רבותינו האחרונים ומהם הגאון זכרון יוסף (חיו"ד סי' י), שהוכיח כן מדברי מרן השו"ע שמי שאומנותו שוחט וקצב וצבע (סי' קצח סי"ז). אע"פ שבשבת וברגל מקנח ידיו ומקפיד עליו, מ"מ כיון שעכ"פ עכשיו אינו מקפיד אינו חוצץ. ע"כ. ומוכח טעמא כפי שמסיים הזכרון יוסף הנ"ל שכל שעכשיו אינה מקפדת, אע"פ שלאחר זמן מקפדת אינו חוצץ. ואע"פ שאין זמן רב בין עתה ובין זמן קפידתה, הו"ל כטבח שמקפיד לנקות עצמו בשבת או ברגל. וכן כתב הרה"ג רי"ש אלישיב בקובץ תשובות ח"ג (סי' קכז), דהא דקי"ל שוחט וקצב שידיו מלוכלכות תמיד בדם אינו חוצץ, וכן מוכר שומן וכו'. וכי יעלה על הדעת שבשבת ויו"ט יכנס כך כשידיו מגואלות בדם. או האם יתכן שיופיע כך בשמחת מרעים, או בחתונות, הלוא צא יאמרו לו. אלא ודאי שאף שבזמנים מסויימים הוא מקפיד על כך, מ"מ בשאר ימות השנה שאינו מקפיד אינו חוצץ. ושאני טבעת שאם יזדמן לה לישה כמה פעמים היום או מחר שמסירה אותה. וכמ"ש בשו"ת זכרון יוסף. עכת"ד.
בסיכום: כדי להימנע מחשש חציצה בשעת הטבילה בנשים שמורחות על ציפורניהן לק ג'ל, ואין באפשרותם להסיר את הלק בעצמן, הנכון שיצבעו עד כמה שניתן את הציפורניים מחדש, באופן שיהיה נעים לצאת כך, ואע"פ שבזמנים חשובים כחתונה וכיו"ב היו מקפידות שלא לצאת כך יש מקום להקל.