להורים היקרים שלו"ב.
כאשר ילדים מספרים סיפורים שלא היו ולא נבראו זו כנראה תופעה מחוסר יחס מספיק של ההורים.
ואבאר: ילד זקוק למילוי הזמן שלו בקשר הדוק עם ההורים והסביבה בכל עת נתון הוא מסתכל על ההורים ומצפה מהם לקשר, קרבה יחס ועוד....
כאשר הילד נמצא בחברת ילדים אחרים ו/או אנשים אחרים הוא רוצה להיות כמוהם... הם מספרים ומדברים וגם הוא רוצה לספר אבל אין לו מה לספר כי לא נותנים לו את היחס המספיק שהוא זקוק לו ולכן הוא פשוט ממציא סיפורים שלא היו או שהוא לוקח קטעים מסיפורים של אחרים ומערבב אותם עם סיפורים אחרים שהוא שמע או ראה או לפעמים משלים את הסיפור מהדימיון שלו.
ככל שתתנו יותר תשומת לב לילד ותמלאו אותו הן בחום ואהבה הן בחוויות טובות וגם בסיפורים של צדיקים וכדומה.... הוא יתתחיל לנגן אחרת.
סליחה אם יש בדברי ביקורת אבל זה לטובתכם ולטובת הילד.