מותר. דיני נישואין עם חורגים הם כדלהלן:
אסור לאיש לישא את אמו החורגת (כלומר: אשת אביו) ולא את בתו החורגת (כלומר את בת אשתו מבעל קודם).
אולם אמו של אשת אביו (שאינה אם אמו), מותרת. כמו"כ בן חורג מותר באשת אביו בחורג (שאינה אשת אמו). כל הדברים הללו כתובים בשו"ע אבן העזר סי' טז ס"ב. ובהרחבה נוספת: בספר הנישואין כהלכתן פרק ב אות קסז ואילך.
יש לשים לב, ששאלת השואלת אינה על "אב חורג", כי אם על אב מאמץ. כלומר באופן שאין כל קשר דם בין האב ובין הבן. (אסור להנשא לאב חורג, כלומר לבעל אמו. אבל פה השאלה היא על "אב מגדל", שבטעות נקרא היום "אב חורג")
ובכן: מותר לאב מאמץ המגדל בת בתוך ביתו, לישא אותה לאשה, ואין חוששין שיאמרו שהאב נושא את ביתו. וכן מבואר בספר שבעים תמרים (סימן לה), שאפילו להסוברים שאסור לאח ואחות חורגים להנשא, משום מראית העין (ספר חסידים סי' תעז, כמו"כ אם הוחזקו כבנים אם המגדלים נאמנים לומר שאינן בנים אלא מאומצים, וכמבואר בשו"ע אבה"ע סי' יט ס"א), מ"מ באב מגדל ובת מאומצת, אין איסור זה. והסברא ברורה, דהכל מבינים שאב אינו נושא את ביתו, ובוודאי היא רק מאומצת אצלו.
ובכן, כיון שאין איסור עצמי להנשא לאב המגבל, וגם האב המגדל אינו אביו של הבחור שעמו נישאה אותה אתה, מותר לה להנשא גם לאב המגדל הלז.
אליהו בר שלום
השואלת שבה והודיעה כי המגדל היה נשוי לאמו של הבחור שהיא (השואלת) היתה נשואה לו, ורוצה לדעת אם גם במקרה כזה מותר.
ובכן אעפ"כ מותר!.
היא איפוא מבקשת להינשא לבעל אם בעלה הקודם. כלומר: לחמיה החורג (ארי מות בעלה). כלומר: האיש נושא את כלת אשתו (אחרי מות בעלה).
אולם רק אשת בנו אסורה לאדם, ואפילו בנו זה אינו משאתו אלא מאשת איש והוא ממזר. (וכמבואר בחינוך מצוה רא). כמו"כ בת אשתו (מבעל אחר) אסורה לו מהתורה.
אבל לכלת אשתו אין לו כל קשר, והיא מותרת לו. דבר זה מבואר בבמסכת יבמות כא ע"א, ונפסק להלכה בשו"ע אבה"ע סימן טו סעיף כא.
אליהו בר שלום