אין ספק שזו מצוה. כתוב בגמרא(יבמות סג.) שאפילו אשה רעה יש לה שבח במה שסוף כל סוף בעלה ניצל מהחטא.
אמנם יש לסייג את הדברים: אם באותו הזמן דעתו על אחרת, ואת משמשת רק המכשיר להרהורים האסורים, אז כיון שהוא עושה איסור, כמפורש בשו"ע אור"ח (סימן רמ ס"ב), אינך צריכה לסייע לו, אלא: לדבר איתו.
לא חייבים לחיות "בדיעבד". אפשר לחיות לכתחילה. כלומר לסרב לבעל במשך איזה דקות, עד שתתפתח שיחה שבה האשה תבקש מבעלה "תרגיע אותי".
מובן שאיני יכול לפרט ברבים יותר. וכן מובן שתשובה זו היא כללית, ואם הענין נמצא ביעוץ רבני והיועץ מצא לנכון לרגל התקדמות הייעוץ לומר אחרת בסיפור מסויים זה, אז כנראה שהוא צודק.
אליהו בר שלום