ממש היה צר לנו לקבל את השאלה הזו, מפני כל כך הרבה טעיות שיש בה. כתבנו כמה סגנונות של תשובה, ובסוף בחרנו בזו, הטובה ביותר מפני שהיא האמיתית ביותר. ואין טוב יותר מאשר לסלק בלבולים, ולהעמיד את האמת בקרן אורה.
נתחיל דווקא מהסוף: "תענו לי למרות שאני לא יהודיה טהורה". ובכן זו טעות: את יהודיה טהורה, מפני שהולד הולך אחר האם ולא אחר האב. זה שהאמא עשתה עבירה חמורה וחיה עם גוי, לא גורם לבת שלה להיפסל מ"היהדות".
אמנם, איננו מחתנים בת כזו עם כהן. נקודה. לכהן יש מעלות, הנישואין שלו צריכים להיות עם מי שישי לה מעלות, ולבת כזו - אין את המעלות. דבר זה כתוב כבר מלפני 2500 שנה, בתלמוד (יבמות מה ע"א), ונפסק להלכה בשולחן ערוך בשלשה מקומות: אבן העזר סימן ד סעיף ה, וסימן ד סעיף יט, וסימן ז סעיף יז.
את ההלכה לא מזיזים, פשוט מפני "שאי אפשר" להזיז אותה. היא של האלקים, ולא שלנו, והוא חזק מכולם. מי ש"מצליח" לעבור על ההלכה, מזכיר לנו רק את חכמי חלם, שהחליטו לדחוף את הבנין הראשי של העיר למקום אחר, שהיה "יותר מתאים להם". שמו את ידיהם על הבנין, ודחפו ודחפו ודחפו כל היום, עד שהזיעו ופשטו את הבגדים, ומישהו צחק על הטפשים וגנב להם את הבגדים מאחורה, ובערב כשגמרו "לדחוף" את הבנין והסתכלו אחורה וכבר לא ראו את הבגדים, עשו מסיבה גדולה "שהצליחו לדחוף את הבנין ולהתקדם כל כך הרבה".
[אגב, אם הוא לא כהן, אז מותר. אבל אני מניח שאם ירצה לומר כך, הדודים שלו וכל משפחתו המבוגרת יתקוממו עליו. אדם לא יכול להחליט שהוא לא כהן מהיום. עם זאת, אם אכן יברר ברבנות שכל משפחתו טועה והם מעולם לא היו כהנים, מה שמצוי לפעמים בעדה הפרסית, אז יהיה היתר. הדיבורים על חור באוזן, הם בורות איומה: הדבר קשור ל..."בהמה" שיש לה חור באוזן, שאז פטורים בה מדיני נתינה לכהן. אל תתפסי לזה. הבל הבלים שאין בו ממש].
כתוב בשאלה כי יש לאחותך "בן זוג כהן". ובכן תיקון טעות: בן זוג - הוא אדם הנשוי לאשתו כדת משה וישראל. אין ביהדות בן זוג בלי נישואין.
כתוב בשאלה "לממש את אהבתם", ובכן תיקון טעות: "אהבה" היא מושג רציני, מאוד קדוש וטהור, של נתינה לזולת בלי שום הנאה או תועלת עצמית, אלא רק לכבד ולרומם את השני. היום משתמשים במושג הנאצל הזה, בטעות, לאישות. לתאוה פשוטה כמו כל התאוות. ממש כמו שמי שמלקק גלידה ואומר שהוא אוהב "את הגלידה". [הוא לא אוהב את הגלידה כמובן, אלא את עצמו, ותאב למלאות את תאוותו]. שאלי נא אלפי זוגות שהיו ב"אהבה" לפני החתונה, במשך כמה שנים, וחודשים ספורים אחרי החתונה הם בבית הדין לגירושין. הם אינם יודעים מה היא "אהבה", ומעולם לא חוו אותה. צר לנו.
מה שאת קראת לו "אהבה", אני מניח שיש להם גם בלי הרבנות. אז על מה המלחמה "להנשא בדרך המקודשת" כלשון השאלה. האם מעוניינים ב"קדושה"?. להזכיר: קדושה היא מושג יהודי נעלה וטהור. התורה היא קדושה, וקיום מצוותיה והלכותיה, כולם, זה דבר קדוש.
השאלה אומרת כי "ברבנות טרקו את הטלפון ברבנות כדי שלא ידבקו מהטומאה..", ובכן לא הייתי שם ולא שמעתי, אבל ברור שלא טרקו את הטלפון כדי שלא "ידבקו", אלא מפני שבוודאי היה נסיון להתווכח. באותה מידה בדיוק שחולה במחלה נוראה יתקשר לרופא לבקש היתר לאכול משהו מסויים, והרופא יאמר לו שלא יעשה כן בשום אופן, אם הוא המתקשר ינסה לעמוד על דעתו, אנו יכולים לשער שהטלפון יסגר תוף זמן קצר. מי שרוצה להרוג את עצמו - יהרוג.
ועכשיו אל הטעות המכאיבה מכולם: "נתחתן ברבנות, ואם לא - בנישואים אזרחיים". [אגב: משהו לא חוקי במדינת ישראל]. ובכן, זה ממש דומה לילד בן שלש האומר לאמא שלו: אם לא תתני לי לקפוץ מראש הגג, אני אקפוץ לבד. נו? ואז האמא תתן לו?. הרי כולנו נמצאים תחת האלקים. ואת מה שהוא אוסר - הוא אוסר. והכח שלו הוא החזק ביותר בעולם. תשאלי מליון בעלי תשובה בארץ ישראל, והם יספרו לך כמה ה' חזק, וכמה התורה נכונה, וכמה לא היה כדאי לעבור עליה. נא להבין, שהסגנון הזה, "אלך למקום אחר" אינו עובד. האלקים נמצא גם במקום האחר, והוא מנהל את העולם, ביד חזקה, כרצונו. (אע"פ שברחמיו הוא ממתין הרבה זמן לחוטא, אולי יעשה תשובה).
הטוב ביותר הוא להכניס לראש, ויפה שעה אחת קודם, שאי אפשר לברוח מהאלקים, הוא נמצא בכל מקום, נמצא בכל הזמנים, ויהיה לעולם. הוא בעל הכח היחיד בעולם, והוא עשה ועושה ויעשה את הכל כרצונו בלבד. ישנם מספיק בחורים טובים בישראל שאינם כהנים, ואנחנו מאחלים להקים בית נאמן עם אחד מהם, בית שתהיה בו ברכה של ה', בנים ובנות טובים ושמחים, מוצלחים ונותנים כל טוב.
איחולים לחיים נכונים וטובים.
אליהו בר שלום