מותר לקדש בכל טבעת מכל סוג וצורה. ובלבד שלא תהיה בה אבן טובה, שמחירה יכול להיות רב מאוד (יהלום), ויכול להיות פשוט מאוד (זרקוניה). משא"כ שאר כל הצורות ניתנות להערכה פחות או יותר, ואין כאן כל חשש שהכלהתאמר "חשבתי שאני מתקדשת כך, ולא כך". בתיקוני הזוהר כתוב שנוהגים לקדש בטבעת עגולה, ולא יפה לבטל את המנהג. מ"מ, אם תתעקשי על זה, ואת מוותרת על הסגולה הטובה שיש בטבעת עגולה (אור המקיף של שפע טוב שירד עלייך ועל בעלך, ואל כדאי לוותר על סגולה זו) - את רשאית לקדש בטבעת אחרת, של עלה.. (ארוסך יכול להבין שאת מתלהבת מטבעת העלה, ולקנות לך שתים, אחת (עגולה) לקידושין.. ואחת למתנה (עלה) למתנה.....). הנוסח "רבנים יותר סלחניים" ממש אינו מקובל עלי. אין דבר כזה. אני כרב לא מכיר. מה שההלכה אומרת - עושים !. ומה שההלכה אינה מחייבת לכאן או לכאן - רשאית את לעשות כרצונך. אגב "הרב" ממש לא מקדש אותך. החתן שלך מקדש אותך. בלבד. הרב הוא רק "מסדר הקידושין", כלומר מפקח שהכל יהיה כשורה. ברכת מזל טוב אליהו בר שלום