הנה אכן אמרו בגמרא (נדרים כ:) עה"פ ביחזקאל "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", אלו בני תשע מדות, אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה. וכתב הר"ן שם, שלפי שיש צד עבירה ביצירתן הוו מורדים ופושעים. ומבואר שאכן זה יהיה טבעם, של מורדים ופושעים, כיון שיצירתם בצד עבירה.
ובשטמ"ק שם ביאר בדרך אחרת, שהם נקראים מורדים ופושעים, בגלל האבא, כיון שמרד ופשע הוא לבא על אשתו שלא כדת ושלא דרך תרבות. עיי"ש. מ"מ איך שיהיו יהיו הבנים קשים ובעייתיים.
ולשון המאירי שם: "הזהירו רבותינו שלא להזדוג עם אחת מתשע מדות, שלא לקלקל שורת הולדות. שכל הנולדים בכיוצא באלו הם הם המקולקלים והרשעים".
והבית יוסף (אור"ח סי' רמ) הקשה, דאיתא בראשונים שבני תשע מידות מוזהרים "אפילו כשהיה צריך לפריה ורביה כגון שאינה מעוברת". והקשה דאדרבא, אם היא מעוברת כבר נוצר הילד בקדושה, ואם אינה מעוברת אז דווקא יותר יש לחוש. ותירץ, דהוא ס"ד שרק א כבר קיים פו"ר אז אוסרים עליו להיות כשהם בני תשע מידות, אבל אם לא קיים עדיין - יעשה מה שבכוחו, אפילו יהיו בני תשע מידות. וקמ"ל שבכל מקרה יש כאן חיסרון. והוסיף וביאר: "אחר שכתבתי זה בא לידי שער הקדושה להראב"ד (בעלי הנפש עמ' קלו) וכתוב בו כלשון הזה: כל אלה בני תשע מדות שאמרנו אפילו יהיו צריכים לפריה ורביה שאין אשתו מעוברת והוא צריך שתתעבר ותלד, אם תלך מחשבתו על אשה אחרת וכו', פוגם את הולד ופוגם את עצמו שהוא נקרא מורד ופושע" עכ"ל. נראה שהוא ז"ל מפרש וכו' שהבועלים באחת מתשע מדות אלו הם מורדים ופושעים. וכן בדין, שולד אחת מתשע מדות אלו למה פושע מבטן קורא לו, על פשע אביו וחטאתו, והוא נקי כפים? אם לא שנאמר שכל שהורתו באחת מאלה סופו להיות מורד ופושע". עכ"ל. ומכוין הב"י לומר שהסיבה שהדבר חיסרון גם כשעדיין לא קיים פו"ר, היא מפני ש"הוא" הפושע.
ואין ספק שדברי חז"ל אמת, ושלכן הננו רואים היום כ"כ חציפות נוראה אצל הילדים, או של הנערים, אל ההורים והמורים, ואל כל אחד בכלל, אע"פ שהיו נראים ילדים טובם תחילה. וזה כנראה מפני שבטפשותם בשעת החיבור היו חושבים מחשבות רעות, וגרמו לעצמם נזק לאורך שנים, בילדים קשים או בעייתיים.
אך הנה גבי בן הנדה, שהוא פגום כמו שאמרו חז"ל, מועיל אם ההורים יעשו תשובה. שככ, בספרן של בעלי תשובות, שכיון שפגם הנדה הוא בעיקר פגם רוחני של מידות וחוצפה ולא של יוחסין ואישות, אם רואים שהמידות של אותו בן או בת הם מידות טובות וישרות, והם בני תורה ומתחנכים במקומות של יראי ה', אין גם כל פגם וכל חשש, דהתורה מחזירה את קלקול המידות. וכן דעת כל פוסקי זמנינו, שבדורנו דאיכשר והעם חוזר בתשובה ב"ה, יש להתחתן עמם לכתחילה וזכות התורה מהני. [יעויין קהילות יעקב להגרי"י קנייבסקי זלה"ה, לקוטים ח"ב סי' כג, וח"ד סי' טו, ובקריינא דאיגרתא ח"א סי' קכד וח"ג סי' נד, ובאורחות רבנו ח"א עמ' רסח אות כ; וכן במכתבים ומאמרים להגרא"מ שך זלה"ה ח"ו אגרת תשכ"א; כמו"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז אבה"ע סימן ג; ובשו"ת מנחת יצחק ח"ז סימן קז; ובשו"ת שבט הלוי ח"ג סוס"י קעג, וח"ד סימן קסב; ובשו"ת חלקת יעקב ח"ז סימן ז (ובנד"מ חאבה"ע סי' יא), ובשו"ת בית אבי ח"ד אבה"ע סי' קמד; ובשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תשלג, וח"ב סי' תרכז, (ובס' דת והלכה הוסיף הגר"מ שטרנבוך בשם החזו"א זלה"ה שהיה מייעץ להעדיף שידוך עם בן תורה 'מתמיד' בן הנדה, מאשר אחר 'רגיל' שאינו בן הנדה); ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סימנים ריא-ריג; ובשו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' קצב; ובס' ועלהו לא יבול אבה"ע עמ' קעט בשם הגרש"ז אויערבאך; ובשו"ת ישיב משה (טורעצקי) אבה"ע שאלה ז בשם הגרי"ש אלישיב, ובס' אום אני חומה ח"ב עמ' תקלד. ובס' ללקוט שושנים ח"ד עמ' שצב הביא עוד הרבה ממחברי דורנו שאספו את המתירים כנ"ל].
והנה, בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קסב), שכתב שבן הנדה הוא פגום בתכלית, יותר מכל בני תשע מדות, ולכן נקרא שמו "פגום". וא"כ, אם מצינו על בן הנדה שמועיל תשובה וטהרה של ההורים, כ"ש שזה מהני בבני תשע מידות.
ועיי"ש שסיים (לגבי בן הנדה): "ולענין אם יש בזה פגם לדורות ג"כ או דוקא בן הנדה ממש, אשר בס' אוצה"פ סי' ד' מביא בשם ס' אפי' זוטרא להחמיר והגה"צ בעל קהלת יעקב מפקפק קצת, הנה לדידי חזי דדבר זה מחלוקת ב' גדולי עולם המהרש"ל והרמ"א דמהרש"ל ביש"ש שם ובתשובה הנזכרת מדמה זה לבני ט' מדות ממש שהוא רק קלקול במדות גרועות".
מכל זה עולה, שבמאמץ רב, להכניס קדושה בחיים ולתקן את טוהר הנפש, יתוקן גם ענין זה, והבת בעז"ה תאיר כרצונכם, באור יקרות של קדושת שיראל.