שלום וברכה

הקונפליקט שלך הוא הרה גורל, וכל הכבוד שאתה לוקח אחריות כוללת על טובת בתך ולא מגיב בשליפה ובנקיטת עמדה אוטומטית.

באופן עקרוני אין ספק כי בתך צריכה לדעת אם בעלה אכן מחלל שבת, גם אין ספק שמקומך כאב בסיפור, גם למקרה שתרצה לנקוט בצעדים של פרידה במידה ויתברר שזה "האני" שלו, וכי הוא ח"ו מחלל שבת, או שהוא כזה דו פרצופי/ אינו עומד בנסיון . או כל סיבה אחרת.. מקומך יהיה שם להוות עבורה אוזן קשבת וכתף תומכת. במקרה כזה גם אם בתך מחליטה ש"אין לה בעיה עם זה" או "אהיה גם אנוכי כמותו", עדיין מקומך להפריש בתך מן העוון, ולהצילה מן האבדון.

אלא מה, שיש הרבה אפשרויות שלא לקחנו בחשבון . (שלא נדבר על טעות / שעה שאינה מצויינת ומופיע "שבת"/ מישהו אחר השתמש בחשבון, וכדומה. יתר על כן, בירור ה"משמעות" של אותו החטא החד פעמי כמצביע על מצבו ועל קביעת רמתו הרוחנית הכללית, וכן בירור הדבר לאשורו האם זוהי מעידה, או סטנדרט, וכן שאר המשמעויות הנלוות, כמו, העובדה שהוא מציג לאשתו דמות אחרת, על שלל המשמעויות האישיות אישיותיות וזוגיות.

כל אלו אינן יכולים להיערך מולך, ועלול להיגרם מכך נזק. וזאת, ראשית מעצם העובדה שאתה ראית את זה כבר ירגיש חתנך במעקב, וכנתפס בקלקלתו, מה שעלול לסתום דרך תשובה ולהקשות עליה, וכן ליצור מערך ביניכם ! שיקשה לתקנו.

כמו"כ ביתך, שתקבל את המידע מ"אבא" עלולה לחוש צורך להגן על ה"עובדה" שלך, ולא לאפשר לראות תשובות לדבר.

בנוסף הדבר עלול לצאת כככלל מפרופורציה של משהו שבין אדם ואשתו למשהו שהופך להיות משפחתי הכולל השמצות וכו'. כל אלו יקשו על הזיהוי ועל הטיפול - כל סוג טיפול (גם גירושין).

ולכן כדאי לדעתי, או לדבר איתו על כך ישירות, וזה רק במידה שיש ביניכם יחסי כבוד ואמון, ובתנאי שתפנים מראש, שיש לך שאלה, ולא "מידע", כך תהיה פתוח לשמוע. וכמובן לגשת לשיחה מתוך אמון, והתנצלות על כך שאתה שואל / חושש, ובכלל שאתה יודע.

או לקרוא לשניהם יחד לשיחה זו, ושוב לא להעמיד עובדה וגילוי, אלא ממקום של משתף בספק ובחוסר האונים מה אני אמור לעשות, להסביר כמה אינך רוצה להתערב וכמה קשה לך להיות בעמדה שכאילו מאשימה ח"ו, ואינך רוצה לעשות להם נזק זוגי, וכי אתה מאמין בו, ואז אחרי כל זה ניתן בצניעות לומר מה שראית, וכאן - לא לחכות לתשובה,, נו? אלא לתת לשיחה להתגלגל ממקום מכיל. 

(את ההחלטות תוכל בין כך לקבל אח"כ)

ואל תשכח לבדוק את הנתונים והאפשרויות היטב לפני שאתה ניגש.

בהצלחה

אלעזר וולך 

לשואל שלום רב

לעניות דעתי, אין נכון שהורים יתערבו במה שקורה בין בני הזוג, התערבות עלולה להרעיל את באר הנישואין, ואם משהו לא מדוייק בנתונים שכתבת , את הנעשה ( המריבה ) לא יהיה ניתן להשיב...

ולכן מה שנכון הוא לדעתי לערב מישהו שלישי בנושא שקרוב לחתן ויש לו אימון בו  שיברר נושא זה איתו בעדינות (לא בשליחותך כמובן...)

וכך תוכל לדעת מה קורה ובהתאם לכך אולי להפנות אותו או אותם לייעוץ ובירור העניין, לך לא הייתי ממליץ בשום אופן לדבר איתו בנושא, בהצלחה ובשורות טובות.

אכן מצב לא פשוט, לדעתי לא כדאי להתערב כלל בבעיה, למרות הקושי והכאב העצום. יש להניח שהבת כבר גילתה שחתנה הוא לא טלית שכולה תכלת, ואולי מתלבטת מה לעשות. אתם כהורים, בהנחה שמה שכתבת הוא אכן אמת,  יכולים רק לשדר לה מבלי שתדע שעליתם על הבעיה, שאתם תהיו מוכנים להעניק לה  תמיכה בכל מצב. אם תתערבו אתם עלולים לקלקל חלילה, כיוון שההחלטה מה לעשות היא שלה ורק שלה. רק אם היא תפנה לעזרה או ליעוץ, תוכלו להתערב. הרבה הצלחה!!

חברים יקרים

קיבלתי באישי פניות מכמה מומחים שהעלו נימוקים הגיוניים וביקרו את תשובתי.

רובם חששו מאד מההתערבות למרות סייגיה, ואחרים המליצו על פניה לגורם שלישי.

אני מאמץ את הביקורת בחום, ואכן יש סיכון גבוה בהתערבות לא מיומנת.

למרות שלטעמי עירוב צד ג עלול להיות מסוכן, וככלל אני חושש תמיד מהליכה עקיפה.. באשר איננו יודעים בידי מי יפקיד האב את אמונו ואם הוא ראוי לכך, לעומת זאת האב נראה כמי שנמצא מאליו בתוך העניין, ובהנחה שהוא אחראי  -טוב אם יאמץ תובנות ומיומנות לקראת ההתערבות,

כמנהל הפורום,  ראשית ברצוני לומר תודה על המעורבות והנכונות להביע ולקחת אחריות על גורל השואלים.

ואני קורא לכם חברים, להשתתף ולהביע את דעתכם כאן בפורום שהיא הבמה המכובדת עבורכם, גם ביקורת וחילוקי דעות מתקבלים בברכה !

בברכה

אלעזר