שלום רב,

האלימות לובשת מספר צורות, 

מככבות כמובן האלימות הפיזית  והאלימות המילולית שעל פני השטח נראות כאגרסיביות ביותר, ובהם בדרך כלל שותפים שני הצדדים. ישנו גם סוג אלימות של נתק . בסוג האלימות הזה, מושקעת אנרגיה רבה מצד הנוקט אותה והדבר באופן סיסתמתי גורם לפיצוץ גדול לאחר מכן. אלימות הנתק ( Stone Walling ) היא לא פחות קשה והדבר גורם לתחושות קשות משני הצדדים. לפעמים הצד האלים (אולי) מצפה שיפייסו אותו, והצד השני מפחד אולי לגשת. בסוג האלימות של הנתק ישנו עוד מאפיין של התגברות הכעס והאנרגיה המושקעת ככל שעובר הזמן ללא תקשורת וזאת מכיון שבדרך כלל נוספים במהלך הזמן 'טרמפיסטים' - זכרונות לא טובים מהעבר, חוויות שליליות וכו.

סוג זה הוא עוד סימפטום של חוסר בתקשורת זוגית חיובית המאפשרת דיבור על דברים.

בדרך כלל סוג התנהגות שכזה ניתן לטיפול אבל הדבר דורש מחויבות של שני בני הזוג כחלק מהתפיסה שהייעוץ הוא מערכתי כולל ומטפל בצורה שווה בחלקם של שני הצדדים ובהתנהגותם במהלך המריבה. 

מכיון שאיני מכיר אתכם , כל עצה שאתן מלבד ללכת לטיפול תהיה מוגדרת כ'טיפ' ויכולה לתת 'כיוון' בלבד אך כאמור אינה יכולה להקיף ייעוץ מערכתי. בכל אופן אפשר לחלק את ההתנהלות לשני חלקים , בעת משבר ובעת רגיעה.

בעת משבר - נסי להגיע מתוך ענווה לבן זוגך ולומר לו בכמה צורות כי את רוצה תקשורת איתו ולא נתק. וכי את מוכנה לקחת אחריות על חלקך ומצפה כי יקח אחריות על חלקו.

בעת רגיעה - נסי לשקף לו את תחושתייך הקשות בעת המריבה, וגם את האנרגיות הרבות שהוא מוציא במריבה. דברי על הרצון שלך כי היחסים בינכם חשובים לך ואת רוצה גורם חיצוני שיעזור לכם .

בהצלחה 

פרי - 054-5691058

http://perieinat.wix.com/nosse-peri

את מתארת דפוס חוזר ונשנה של המריבות ביניכם שבו בעלך נאטם כשמשהו לא מוצא חן בעיניו ואין לך גישה אליו, עד שבאיזשהו שלב את בוחרת להכנע למרות שאת לא מסכימה או חושבת שזה נכון. מה עוד את עושה למען הקשר גם אם זה לא מתאים לך? באילו עוד מקומות את בוחרת להרכין ראש רק כדי לשמור על ה"ביחד"? ומה את מרויחה מהמקום הזה?את יכולה להביא את הנישואין למצב שבו את יכולה להביע את דעתך ולהשאר צודקת בלי שזה יפגע בקשר. בטיפול שמתבסס על התפיסה שיש כאן מערכת שבה שניים פועלים בשיתוף פעולה, ניתן לעשות במקרים רבים שינוי מהותי בקשר גם על ידי צד אחד. שאלה חשובה היא מה קרה עכשיו, לאחר 21 שנה שאת פונה ומתייעצת? מה קרה שכבר לא מתאים לך להיות במקום הזה המרצה? על כל אלו ועוד וגם כדי לבדוק האם המצב שלכם אכן מתאים לעבודה מהסוג הנל, ממליצה לך לבוא לפגישה לא מחייבת. תלוי הרבה בך ובמידת המחוייבות והרצון שלך. עבודה של צד אחד דורשת סבלנות והרבה מוטיבציה. ויכולה בסופו של דבר להביא את שניכם למקום שבו שניכם מרגישים טוב בקשר הנישואין ולשניכם יש מקום בקשר - בלי שזה פוגע באחר. כאן בשבילך, מרב לביא - יועצת זוגית 0508262770. [email protected] - mlavi.ravpage.co.il

לשואלת ערב טוב . שאלתך משקפת מציאות אשר מצד אחד מראה על משקעים כלשהם ומצד שני מראה שלבעלך אין כלים לשיחה או התמודדות עם שיחה תקשורתית . אין ספק שמצב זה מחייב הגעה לטיפול זוגי . השאלה אם לפני כן ניסית לדבר על ליבו בצורה מכובדת ומכבדת בכדי לנסות להסתדר עצמאית ? אם עשית זאת ולא צלחת הרי שאין מוצא מטיפול זוגי אצל יועץ שיבחן גישות נוספות כגון משקעי עבר אצל מי מבני הזוג המהווים טריגרים למציאות זו . אשמח לסייע בהמשך . ישר גבריאל . יועץ מומחה לזוגיות ומשפחה ופסיכוטראפיסט . 0523333146.

ראשית כל מגיע לך הערכה על האומץ והנכונות לכונן יחסים טובים בבית

שנית, ככלל, מה שאת מתארת זהו מצב שבעלך לא מרגיש מובן מוערך ומכובד, ואין לו דרך להביע זאת אלא באופן שאת מתארת. כמו כן יש לו ציפיות לא ממומשות.

אין ספק שעליכם ללכת ליעוץ. טיפים לא יעזרו כאן.

אלא שאת אומרת שהוא לא רוצה ללכת יחד איתך. לכן אני מציע לך שבחוכמתך תפעלי כדלהלן: [ואולי החברים הנוספים מינר ימליצו לך דברים נוספים שתמצאי לנכון להשתמש בהם].

= אין להעביר לו כלל את המסר שיש בו בעיה כל שהיא ושהוא צריך טיפול. [גם אם את אומרת לו ששניכם זקוקים לעזרה].

= את יכולה לומר לו שאת לא מצליחה להבין אותו ולהתנהג כלפיו כמו שצריך ואת זקוקה לקצת עזרה מאיש מקצוע בתחום הנישואין, ואת רוצה ללכת יחד איתו מפני שבאופן זה הוא יוכל יותר לכוון אותך איך להתנהג כלפיו ואח"כ בבית לעזור לך לבצע את הגישה הנכונה. את פשוט צריכה את התמיכה שלו בענין.

= העלאת הנושא של הליכה לייעוץ תהיה אך ורק במצב שהוא הכי רגוע ומסוגל לשמוע משהו. זה יכול להיות לאחר אוכל ומנוחה מספקת.

= ההצעה תהיה קונקרטית עניינית וישירה בלי שיחות ממושכות או שיחות נפש רגשיות.

= ההצעה תבוא אליו כנקודה למחשבה ולא כמשהו שהוא צריך/חייב לעשות.

נ.ב. איני נכנס כרגע למה קורה ביניכם בבית כי זה חייב בדיקה מעמיקה.

כמו כן לאחר שפניתם ליועץ עדכני אותו בטלפון למה בעלך בא איתך ותני לו לנהל את היעוץ.

אין לי לצערי מתכון פלא בשבילך. כמובן שטיפול זה דבר שאין לו (כמעט) תחליף ואין אפשרות לעזור מעל במה זו באופן ממשי, אבל היות ואת בין כך ובין כך מתמודדת עם המצב לבדך, אז תוספת הבנה תעזור לך לקבל את היחס של בעלך ביתר סבלנות והבנה. הכרתי זוג שהיה לבעל דפוס התנהגות דומה מאוד למה שאת מתארת- כל כמה זמן הוא היה מתחיל "לצבור", זה היה מתחיל ממשהו אחד ואח"כ היה מתווסף עוד ועוד דברים ובסוף איכשהוא יצאו מזה, אבל ידעו שזה יקרה שוב ולא ברור מתי ולמה, ולאישה היה קשה מאוד לקבל את זה ולהזהר מזה. ולצערי אני לא יכול לומר שהעברתי אתם תהליך מושלם והגעתי אתם לסיום מושלם (לא שנכשלתי ח"ו פשוט לא הייתי בתפקיד הזה באתו מקרה) ,אבל מה שהבנתי אני רוצה לשתף:

מה שהתברר שלבעלה הייתה לעיתים תחושה שאין טעם או אפשרות להעיר לאשתו כשמשהו לא מצא חן בעניו. וכיון שהיה לו את הצורך בזה , ז"א הוא לא היה מוכן לוותר ולשכח כשמשהו הציק לו, עצם זה שמשהו לא לפי רוחו ואין לו (לפי תחושתו) "עם מי לדבר" הוסיף לו כעס ותיסכול. הוא היה שומר את זה בבטן והיה מצטבר לו עם הזמן כמה כאלה, וכפי טבע הדברים אשה שמרגישה משהו אצל בעלה מנסה להתקב או "לחפור" מה קורה וכו' וזה רק הרחיק אתו כי הרי "אין עם מי לדבר" והיא לא באה לדבר עכשיו היא פשוט רוצה בעל לא כועס , אבל לא מענין אתה באמת מה מפריע לו וכו' וכו'

למה "אין עם מי לדבר"? 1. היו דברים שהוא העיר הרבה בעבר וזה (לפי דבריו) לא עזר והוא הרגיש מטופש לחזור על זה. 2. היו דברים שהוא ידע שאשתו תפגע עם לא שזה יאמר בסיטואציה מושלמת של שיא האהבה ואחווה, וכשהוא כועס עליה זה לא מתאים... 3 תפעמים בפני הילדים או אנשים זרים הוא לא רצה להעיר ואח"כ כבר היה לא לענין , אבל נשאר לו "רושם" של התעלמות מרצונו והיה בזה מספיק כדי "להדביק" על זה עוד מקרים דומים.

לענינך מכל זה אני מציע לך לבדוק אצל בעלך עד כמה את קשובה לו בזמנים שהכל בסדר, או שאולי יש דברים שאת "לא שמה לב"(עד מתעלמת) כי זה נראה לך מופרז לא צודק וכו' ואת לא מתחשבת בדעתו בענין. לצורך הענין עכשיו לגמרי לא משנה שאת צודקת!!!

תנסי להבהיר לבעלך שאת מבטיחה להיות קשובה לכל הערה שלו מה שזה לו יהיה. אולי שירשום לך בדף או שאת תרשמי, ותבטיחי לשקול את זה ברצינות היות וזה מפריע לו, ושאת רוצה באמת לדעת. ולומר את זה בשיא הרצינות, ולא באמצע מריבה.

כל זה בתנאי כמובן שאת מחוברת לרעיון שתיארתי ואת מוכנה להשקיע. אם לא, זו עבודה בעניים,רק תזיקי. למרות שאת כמובן לא צריכה להשבע בשם ה' שתצליחי... הכל בגדר הסביר.

נוסיף רק כדי שזה לא יראה כל כך לא צודק שאת צריכה כל כך להקריב בשביל לזכות ליחס נורמאלי בו בזמן שזה נראה "דז'וק" של בעלך, שתחושה שלו ש"לאשתו לא אכפת ולא מענין מה מפריע לו ומה מציק לו והוא לא מספיק חשוב בעיניה וכו'" הופכים כל נושא שולי ולא משמעותי ל"סיבה למסיבה" כי לא הנושא עצמו הבעיה אלא החוסר יחס...והוא הרי בסוף במקרה שלכם כן מקבל את שלו כשאת באה לפייסו..(אין כאן כמובן הצדקה לשיטות של סחטנות וכדו', רק הבנת הדברים) לכן חשוב לך מאוד ללמוד להיות קשובה ולתת לו את התחושה שזה לא כך! אלא יש לו אשה קשובה לצרכיו ולרצונותיו (ולא בוחנת אתם במאזני צדק...) ומעריכה ומחשיבה אתו וכו'.

אם מה שקורה אצלכם בבית לא מתאים לתיאור שלי וזה לא המקרה... ה' יעזור לכם למצוא פטרון במקום אחר, אני רק העלתי אפשרות...ואולי זה לא.

שמחתי לעזור  משה גולדברג 0527633640