שלום לשואלת
המצב שאת מתארת קשה מנשוא.
מצד אחד את אוהבת אותו, ומרגישה גם אהבה מצדו אלייך.
אך מצד שיני את עדיין לא עיבדת מספיק את החוויה של הבגידה.
את מציינת שעל אף שדברתם על זה הוא כועס כשאת מעלה את זה שוב.
ובכל זאת את עדיין מחפשת תשובות.
השאלה הראשונה שעולה לי לראש היא, האם קרה משהו בתקופה האחרונה שהעצימה את הבעיה?
מסתבר לומר שעיניו המטיילות ברחוב מעוררות אצלך תחושות קשות מהעבר. ואולי לא רק זה.
אך, הנני תוהה האם זוהי נחלת העבר? או שעדיין את חוששת שיש לו דברים שהוא מסתיר ממך?
מה לגבי בעלך, לא מפריע לו שאין בינכם אמון מלא?
(בתגובה הקודמת התייחסו לזה כאל טראומה.
מבחנה הגדרתית אין כאן טראומה אך יש כאן אירוע מכונן עם השלכות עד היום.)
אני מציע לכם לפנות לטיפול זוגי (אין צורך כרגע בטיפול פרטני)
אך, תוודאי שיהיה מטפל זוגי שעבר הכשרה לטיפול זוגי לאחר בגידה (האירוע אמנם נחשב לבגידה בהגדרה סובייקטיבית)
בתקווה להבנה.
אפרים אסקל
afraim3@gmail.com