שלום. זקוקה לעיצה והבנה . אנחנו בני כ53 . יש לנו 5 ילדים .חלקם נשואים . עם הזמן בעלי התחרד עד כדי חרדה . אני נשארתי בקו דתי לאומי גם במסגרת העבודה באולפנה והוא ושני הילדים במסגרות חרדיות . הקושי הוא בקושי של בעלי לקבל אותי כפי שאני . אני לא הקשתי עליו או על הילדים ודי מכבדת אם זה במסגרות בכשרויות וכו. אך בעלי לא מפסיק להעיר . יתר על כן מתקשה להבין שיש לי חברות שאיתן אני יושבת ומדברת . .לו אין חברים .הוא לא עוזר לי כלל בהכנות לשבת אך מאידך חושב שמצוות עונה היא חיוב חזל בערב שבת . ואני עייפה ככ בערב שבת . בפעם האחרונה רבנו מאוד בנושא זה עד כדי כך שאמר אם לא ערב שבת אז גם לא כל השבוע . ואף החליט להפסיק לדבר איתי . האם זו דרך התורה?