לשואלת שלום
אני משער שאם בעלך בכולל אז את המפרנסת בבית. את כנראה קמה כל בוקר בשעה מוקדמת כדי להספיק להתפלל לפני שאת מכינה את הילדות המתוקות לגן. זה כולל האכלה, הלבשה, סירוק שערות, מילוי תפסים שהגננת שלחה וכו וכו. את כל זה את צריכה להספיק עד השעה 7:30 שכן בשעה 8 אפס אפס עלייך להתייצב בעבודה. בדרך את לפעמים מספיקה כוס קפה ועוגה כתחליף לארוחת בוקר, והרבה פעמים אף זה לא. את לא יכולה להרשות לעצמך לוותר על אף אחד מהסידורים האלו, כי אי אפשר לשלוח את הבנות לגן בפיג'מה וללא תסרוקת מתאימה וגם אי אפשר לאחר לעבודה. את כל זה את עושה באהבה וברצון כדי שבעלך יוכל לשבת וללמוד במנוחת הנפש. ואילו הוא עצמו שוכב במיטה כאבן שאין לו הופכים ובקושי מתפלל. איך אומרים? "זה פשוט לא פייר"! זה אפילו מרגיז.
מאידך, אני בטוח שגם לך יש מחוייבויות שאת לא כ"כ מצליחה לעמוד בהן. את מכירה בדיוק רב את החולשות שלך ואוי ואבוי אם מישהו יעיז להעלות על דל שפתיו את החסרונות האלו. מי מדבר בכלל על מישהו שיטיף לך מוסר על הדבר הזה?
נכון מאוד, בעלך אינו בסדר בדבר הזה והוא צריך לעבוד על עצמו. כאישתו את צריכה להיות עזר כנגדו אבל את לא אחראית על מעשיו ובוודאי שאת לא המשגיח שלו. (מספיק הוא סבל מהמשגיח בכל השנים שהיה בישיבה).
ההמלצה שלי הוא שתקבעי איתו פגישה ותסבירי לו עד כמה את מעריכה אותו ואת התורה שלו. תסבירי לו שאת מרגישה שכל נסיונות העבר לעזור לו להתגבר על הקושי שלו לקום לתפילה רק גרמו לאי נעימות ולא עזרו כלל. תסבירי לו שאת לא רוצה ויכולה לקחת אחריות על הבעייה שלו אבל את מוכנה לעשות כל מה שמתבקש כדי לעזור. תסבירי שאת צריכה שהוא יגיד לך איך ובמה את יכולה לעזור. יכול להיות שהוא יבקש שתתעלמי מהבעייה. יכול להיות שיבקש שתעירי אותו בצורה מסויימת. יכול להיות שיש לו את הצרכים המיוחדים שלו. יש סכוי טוב שתופתעי מתגובתו. מה שלא תהיה הבקשה, תבצעי אותה בדיוק כפי שיבקש. גם אם את לא תראי שום שינוי תזכרי שרק הוא עצמו אחראי על מעשיו ושלהתנהגות שלו אין שום השלחה עלייך. מידי פעם את יכולה לשאול אותו אם הוא רוצה שתמשיכי עם הצעתו אבל בלי להזכיר את הבעייה (לדוגמא: האם אתה רוצה שאמשיך להעיר אותך כל בוקר?)
מאחל לך הרבה נחת והרבה הצלחה
מאיר בער MFC
0548425258