19/06/2017 11:28
שאלה:
טינה בלב?
נשואה 7.5 שנים+ ילדים ב"ה.
התקשורת שלנו בד"כ טובה, משתדלים לצאת מידיי פעם במיוחד כדי ללבן נושאים שונים.
ביני ובין בעלי יש הבדל שהולך וגדל עם הזמן: הוא נהנה מעשיה מרובה ותוססת, סולד משיגרה וחדגוניות, ואילו אני מעדיפה את המסודר והמוכר, לא מקובעת אבל זקוקה ליציבות בסיסית. ניתן להסיק מה זה אומר על ההתמודדות היומיומית שלנו, למרות- ואני מדגישה- שאנו מודעים לנושא ומשתדלים מאד...
בחודשים האחרונים, ב"ה, נכנסנו למעגל של עשיה מרובה מאד, ניתן לומר בקצב מסחרר, שאני מקבלת באהבה ואף מסייעת לו כמה שיותר ומעבר למה שמבקש, והעיקר שיצליח וימשיך, בסופו של דבר מדובר במטרות נעלות ויש לי חלק בהצלחתן בכלל ובהצלחתו של בעלי בנוסף. גם הוא מודע לכך ומשתדל להחמיא.
לאחרונה יוצא יותר מידיי שמרוב עומס הוא נעשה פחות ופחות קשוב אליי, אני מתמלאת בתחושות לא טובות כלפיו, מתנהגת במעט חוסר סבלנות לילדים, ואז הוא "נזכר" לשים לב ומעיר וטוען למה אני ככה...
לפני כמה ימים הוא התבטא בצורה די חריפה (להרבה זוגות זה אולי לא יישמע חריף, אבל יש ביננו תקשור מאד מכבדת, אז לדידנו זה חריף...) והגענו לכדי וויכוח של ממש, התגוננות, הטחות וכו'. עזבתי את הזירה, לא בהפגנתיות, והלכתי לישון עצובה. הוא ניגש לאחר זמן ארוך והתנצל שלא כך היה צריך להעיר וכו'. כביכול התפייסנו אבל אני מרגישה שאני עדין מלאה. אולי, בעצם, רחוקה. למרות שאנחנו כעת במצב של טהרה, יש ביננו דיסטאנס. בעיקר נפשי. אני שמה לב שהוא מנסה לרצות- קונה פיצה, מציע הצעות, אבל אין לי חשק להיות קרובה אליו.
האם הבעיה היא בי שאני יותר מידיי שומרת טינה? אם כן איך אפשר להשתנות?
האם זה טבעי בזוגיות? מה ניתן לעשות?