לאמא היקרה והחשובה,
כשקוראים את המכתב שלך מרגישים את חוסר האונים שלך - את רוצה לעזור אבל את לא יודעת איך, כל כך כואב לך על המצב ואת לא יכולה לעזור.
א. בן אדם שלא מודע לבעיה שלו ולא מבקש עזרה - אי אפשר לעזור לו בכוח. טיפול מתחיל בכך שהאדם מודה שיש לו בעיה ושעליו לטפל בה - עד שלא יעשה כן אי אפשר להתחיל בתהליך טיפולי. בדיוק כמו אדם שעבר עבירה - עליו קודם להתוודות (להודות שחטא –( להבין במה נכשל, להבין את הבעיה שלו - רק אז אפשר להתחיל בתהליך (עזיבת החטא וקבלה לעתיד) ובהמשך תשובתו תתקבל
ב. לגבי השאלה שלך "האם זו הפרעה נפשית או דיכאון?" על זה באמת שאין לנו תשובה - מי שמאבחן דיכאון או הפרעה נפשית זה רק איש מקצוע – וכדי שיאבחן זאת צריך לפנות אליו באופן אישי, ישנם מספר פרמטרים שיש לבדוק כדי לאבחן זאת.
ג. מאחר שאת עצמך פנית אלינו בשאלה - משמע שאת חווה קושי בחייך ואת מעוניינת בקבלת עזרה - את מרגישה חוסר אונים מול בתך ומול בעלך, ואולי את מתמודדת גם עם רגשות כואבים אחרים שאת עדיין לא מודעת להם - אני בטוחה שאם את תפני לייעוץ תוכלי לקבל תמיכה וכוח להתמודד עם הרגשות הללו, ואולי אף לקבל כלים שיעזרו לך להתמודד מול בני משפחתך.
דאגה בלב איש – ישיחנה.
בהצלחה יקרה,
נאוה סבג
מנחת נישואין ומשפחה ומטפלת רגשית
טל' 0532558880
מייל: [email protected]