תשובת הרה'ג הרב מנחם מנדל שפרן:
המטפל ששמע מהאישה שעשתה מעשה האוסרה על בעלה אסור לו לטפל. אבל לא מספיק אם לפי סיפוריה הוא בטוח שעברה על מעשה האוסרת אלא רק אם אמרה בפירוש על מעשה האוסרת. וגם אם רמזה אין בזה כדי לאסור עליו לטפל.
אבל אינו חייב לומר לבעלה וגם בעלה אינו חייב להאמינו וגם אינו חייב להאמין לאשתו. כל עוד לא עברה הליך זה אין לו לטפל אלא להפנות אותה או שניהם לרב המבין בעניינים אלו. רב שאינו מתמצא היטיב בזה או שיאסור במקום שאינו צריך או שיתיר בלי הבחנה ובדרך כלל מנסים למצוא היתר בפרט כשיש ילדים