מאמרים לקריאה חופשית

בסעיף הראשון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג-1953), נקבע שבית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל, וכך נאמר בחוק: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". מכוחו של הסעיף הוא שרק בתי הדין הרבניים דנים בנושא, ואין סמכות נוספת או מקבילה. סידור הגירושין או הדיון בהם יכול להתנהל רק בבתי הדין הרבניים. בשאר המרכיבים הנדרשים לסיום נישואין בין צדדים כגון רכוש משותף וענייני ילדים משותפים, סמכות השיפוט היא מקבילה ונתונה הן לביה"ד הרבני והן לבית המשפט למשפחה, עקב הסמכות המקבילה של הערכאות השונות, עולה השאלה למי הסמכות לדון בתיקים הנוספים.

פירוק התא המשפחתי מהווה טלטלה משמעותית לילדים החווים משבר גירושין של ההורים. טלטלה זו משפיעה על כל תחומי חייו של הילד ומשליכה תפקודיו השונים. התפקוד ההורי מקבל משנה תוקף וחשיבות ומהווה עוגן ובסיס שיאפשר לצלוח את האתגר במינימום נזקים רגשיים. כיצד ניתן לקיים הורות תקינה גם לאחר פירוק הזוגיות? דר' דניאל גוטליב, מחבר הספר "קולם של ילדים" במאמר חשוב.

כשהורים אינם מסתדרים, ברור לכולנו שיש בכך השפעה ישירה על הילדים. מצבים של קונפליקטים וקרע משפחתי גורמים לילדים מתחים שעלולים להשפיע על כל תחומי חייהם ולאורך שנים. הבעיה מתעצמת כאשר הילדים מוצאים את עצמם בקונפליקט נאמנויות בין שני האנשים החשובים בחייהם ומוסטים על ידי הורה אחד כנגד ההורה האחר. על כישלון קשר, ניכור הורי והמסוכנות שבמצבים אלו – במאמר הבא.

מושכל ראשון לבאים בשערי בית הדין הוא, שאב מחויב במזונות ילדיו מצד הדין. למקור החיוב כבר התייחסנו במאמרים קודמים (כלים שלובים; "מגמות חדשות לחיוב מזונות ילדים" - גיליון 64). באשר לגובה החיוב, בעת האחרונה פורסמו פסקי דין המתייחסים לחיוב מזונות ילדים בהם ניתן לראות דעות שונות בין גדולי הדיינים בשאלה, האם ניתן לחייב אב לשלם מזונות ילדים בהתאם לרמת החיים אליה הורגלו או רק לפי צורכם של הילדים. במאמר זה נסקור מספר גישות:

לא פעם עולות בפני ביה"ד תביעות להחזר מתנות שנתנו הצדדים זה לזה. ההשלכה העיקרית והיותר מצויה של תביעה מסוג זה היא במקרה בו צד אחד הביא לנישואין דירה ורשם חצי ממנה על שם הצד השני ובעת חלוקת הרכוש הצד הנותן מבקש לקבל לידיו את מלוא הזכויות בדירה. במאמר זה נציג את הרציונל העומד בבסיס ההלכה וניגע בקצרה במקרים השונים. יודגש, מאמר זה עוסק במתנות שנתנו הצדדים זה לזה ולא במתנות שניתנו לצדדים ע"י אנשים אחרים.

אמרו חכמים במדרש על הפסוק: "ושבתי אני ואראה והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם" (קהלת ד') אמר רבי יהודה, אלו הקטנים הנגנזים בחייהם בעוון אבותם בעולם הזה, ולעתיד לבוא הם עומדים בצד חבורה של צדיקים. מבאר הגר"ש וואזנר שליט"א, (דבריו הובאו בספר נשמת אברהם (חלק ה' עמ' נ"ז-נ"ט)): "הנגנזים בחייהם" רומז לילדים אומללים הפגועים בגוף או בנפש שלא זכו לבוא בחברת בני אדם בעולם הזה, והם נגנזים בבתיהם ומתנוונים והולכים וחייהם אינם חיים, לעתיד לבוא הם עומדים בצד חבורה של צדיקים".

מקור החיוב לפיצויי גירושין מעבר לדמי הכתובה אינו מפורש בהלכה, אלא נובע מכוח "מנהג בתי הדין". המאמר יבחן את מטרתם של פיצויים אלו ומכוח מה חיובם.

גירושין סוערים, גירושין בהסכמה, וההשפעה על הילדים. "שלום אמא!" משה חוזר הביתה אחרי יום לימודים, רוצה לראות את אמא ובמיוחד מה היא בישלה לארוחת ערב. "אמא? אמא? את בבית?" אמא יושבת בכורסא בסלון, עיניה אדומות, שותקת. מהר מאוד משה מבין את המצב שהפך להיות שגרה בתקופה האחרונה, שוב זה הוא, ההורים והמריבות ביניהם. הוא כמעט מתפלא על עצמו שעדיין התגובה האינסטנקטיבית שלו היא לברוח, אבל השכל משתלט והוא מתקרב לאמא ושואל: "דיברת עם אבא?" הוא לא באמת צריך לשאול אבל זה עוזר לו להחזיר את השליטה לעצמו. "כן", עונה אמא, "אבל הכל בסדר. סתם קצת רבנו". "קצת רבנו", המילים מתגלגלות בראשו של משה והציניות משתלטת עליו "קצת רבנו, בטח קצת, טוב, לא משנה, אני עולה לחדר. תקראי לי בבקשה לארוחת ערב".

חיי נישואין ומשפחה, כמו גם תחומי ארגון אחרים בעבודה, בעסקים, בקהילה ובחברה, מבוססים על מערכות יחסים בין בני אדם. הדינמיקה של מערכות יחסים קובעת אם הקשר הוא הרמוני או דיסהרמוני. הרמוניה מתקיימת כאשר דיסהרמוניה אינה נחוות כקונפליקט הבא לכלותה. בגישור אנו רואים את הקונפליקט כתיקון וכבסיס לשינוי בבחינת: "מעז יצא מתוק". אולם, כפי שאומר הפתגם הידוע - הגיבן אינו רואה את דבשתו, ולפי התיאוריה של חלונות גוהארי קיימים ארבעה מצבים במערכת יחסים בהם היחיד עשוי למצוא את עצמו. מצבים אלו מתוארים בתוך 4 חלונות המסבירים את נקודות הראות המגדירות את מצב האדם

כאשר הורים לילדים נפרדים בגירושין, הם נדרשים, בין היתר, לתאם ביניהם הסדרי ראיה של הילדים הקטנים המשותפים. בדרך כלל נקבע כי הורה אחד הוא המחזיק בקטינים (הורה משמורן) ואילו להורה השני נקבעים זמנים למפגשים עם הילדים (הסדרי ראיה). ההסדרים נקבעים מראש, בשעות ובימים מוגדרים וכן נקבעת חלוקה המתייחסת לשבתות, חגים וחופשות.

הורים גרושים רבים מקיימים יחסים ותקשורת שליליים וקשים ביניהם לאחר הפרידה והגירושין. עובדה זו יוצרת מתחים וקשיים רגשיים קשים מאד הן להורים עצמם והן לילדיהם המשותפים שצריכים להתמודד עם מתחים אלה במשך שנים לאחר הגירושין. על מנת להתמודד נכון יותר עם המצב, הורים רבים נעזרים במתאם הורי.

.

.

חובת האב במזונות ילדיו היא עד גיל שש. בתקנות הרבנות הראשית הורחבה החובה עד לגיל חמש עשרה, כאשר בפועל בתי הדין מחייבים "כמנהג" עד גיל 18. במאמר זה נציג מגמה חדשה העולה מפסק דין חדש, (דברי אב"ד נתניה, הגר"ש שפירא שליט"א בתיק מספר:913242/1 מתאריך י"ד בטבת התשע"ה, עדיין לא פורסם, להלן: פסק הדין), שיש לחייב הורה בשליש ממזונות ילדיו עד גיל 21 כפי הנהוג בחיובי בית המשפט.