תגית החלטות

אבדן הדרך של המנהיגות הישראלית וסיבותיה

אין ספק שנושא ההנהגה של עם ישראל, ובמיוחד ההנהגה הפוליטית, הוא תחום שעובר משבר חריף וחמור בתקופה האחרונה, ובייחוד היום לאור הפיגועים הרבים וההוכחה הניצחת בשטח לאזלת היד של הממשלה והשלטון לאכוף את הסדר והשלווה ולמנוע ממרצחים ערבים לבצע מחאות אלימות ופיגועים בקרב האוכלוסייה היהודית.

מה גורם להנהגה הישראלית להיות כל כך חלשה? ובכן כנראה שכאן רב הנסתר על הגלוי, אבל יש נקודות מסוימות שאי אפשר להתעלם מהם בכלים שבהם משתמשים מנהיגי ישראל, ובכלים בהם הם אינם משתמשים...

מי מתנגד להנהגה הפוליטית בישראל?

ובכן התשובה לשאלה הזו היא – מי לא בעצם? אם הגדרת מנהיג בימינו היא "מנהיג הוא אדם בעל תכונות אישיות שמסוגל להניע ולהוביל קבוצת אנשים לפעולה בדרכים אותן הוא מתווה למען השגת מטרה משותפת." הרי שברור לחלוטין שהמנהיגות שלנו היום לא מצליחה לבצע אפילו תפקיד בסיסי זה שהוגדר לה. אפשר לראות כיצד ידיו של המנהיג הישראלי הפוליטי כבולות לגמרי על ידי התקשורת שתוקפת אותו על כל צעד ושעל, ועל ידי מערכת המשפט שאינה מאפשרת לו תמרון. מערכות אלו שנועדו לשמר את הדמוקרטיה ואת זכויותיו של הציבור, יצאו מזמן מהפרופורציות שלהן, כשהמניעים שלהם לא תמיד ברורים. או יותר נכון – קיימים המון רמזים בשטח לכך שהאג'נדה האמתית שלהן מתומרנת ומנוהלת על ידי גורמים שלאו דווקא משקפים את האינטרסים של הציבור בישראל. אבל קשה לומר שהמנהיגים שלנו בעצמם נקיים מאג'נדות זרות. הדרך לעלות על אג'נדות זרות שמשתתפות בקבלת החלטות בקרב מנהיגים פוליטיים בישראל היא הדרך הידועה והמפורסמת לחפש מהיכן מגיע הכסף.. ולצערנו הרב המון כספים זרים זורמים כאן ומשפיעים לרעה על מקבלי ההחלטות, כמו גם לחצים בין לאומיים (הכרוכים בכספים זרים).

עלייתו של מנהיג וכוח

תכונותיו הבסיסיות של מנהיג הן אינטליגנציה, עצמה שמשפיע על אחרים, יכולת קבלת החלטות ועוד. מנהיגי העבר שלנו לא נבחרו משום שהייתה להם יחצנות שהציגה אותם ככאלו. הם נבחרו על ידי בוחן כליות ולב – אלוקי ישראל בעצמו. היושרה שלהם הייתה מוכחת משום שנבחרו על ידי מי שברא אותם. כאשר הם פעלו הייתה זו הסמכות האלוקית שהסמיכה אותם להנהיג ולכן גם הסיעתא דשמיא שלהם ואמון העם. בעם ישראל הכוח האמתי של מנהיג הוא כוחו הרוחני, וכל מנהיג אחר הוא מנהיג בובה ואשליה של מנהיג זמני שהיה אמור לשמר לכל הפחות את כוחו של עם ישראל. ואפילו את הדבר הבסיסי הזה קשה היום לומר על המנהיגים שיש לנו.

הפסיכולוג אבי לביא מסביר מדוע קבלת החלטות היא אכן מעניקה לנו את חופש בחירה וגורמת אף לאושר, ניתן לראות זאת בשני  אופנים:

האחד – כולנו רוצים להיות מאושרים,  החופש הוא התיאור המושלם למילה אושר, זוהי מין תחושה שעוברת ומחלחלת בנו, ומעניקה לנו את ההרגשה כאילו אנו אלו האחראים הבלעדיים לאושר שלנו כאשר יש לנו את החופש לבחור ולהיות המחליטים הבלעדיים על החלטות שלנו

שנית -  אנחנו הופכים להיות היוצרים של חיינו , קבלת ההחלטות מעניקה לאדם את כלי היצירה לחייו, הוא הבלעדי שיוצר אותם ע"י הבחירות שהוא עושה לעצמו

בעידן השפע, והכל טוב, קבלת ההחלטות הופכת להיות קשה מאי פעם, החלטות יומיומיות פשוטות הופכות לקשות יותר, ההתלבטות בין בחירות רבות גורמת לבלבול ובקושי מהותי בקבלת ההחלטות

הקמת הבית, היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיינו, היא היצירה המהותית של האישיות שלנו, מול דור ההמשך העתידי, היא בעצם חיבור בין ההווה שהוא אני, לבין העתיד שאלו הם הצאצאים העתידיים, והכל נוצר מקבלת החלטה אחת, של הקמת הבית

החלטה זו מהווה יצירה של עולם שלם וחדש, בית, משפחה, ובעיקר החיבור בינך לבין החצי השני שלך שאותו כביכול אתה אמור לבחור. קבלת ההחלטה היא התוצר הסופי להתלבטויות הקודמות לה כגון: להינשא או קודם להשקיע בקריירה, להינשא או לסיים לימודים, עבודה וכו'. התחבטויות אלו הן משמעותיות ביחס שבין חופש הבחירה  לבין השגת האושר

גם לגבי הבריאות שלנו, שהוא המרכיב העיקרי לקיום הפיזי שלנו, ניקח לדוגמא  'היועצות עם הרופא בעבר היו נשמעים לדעתו של הרופא, כיום אנו  מגיעים לרופא על מנת לשמוע ולבחור את החלופה המתאימה ביותר מבין האופציות שהוא יציע לנו, הסיכוי בעל הסיכון הנמוך ביותר והיעיל עבורנו, ובכל זאת באיזו אופציה נבחר

להססניים יותר, פחות החלטיים ואיננו מסוגלים לקבוע מה באמת טוב עבורנו, ההתלבטות הופכת קשה יותר ובעצם גורמת לחופש הבחירה המיוחל להפוך למעיק בדמות 'ההתלבטות' והקושי רק הולך וגדל ויוצר תחושה של 'כבילה אנושית' , כביכול קבלת ההחלטות מרחיקה אותנו, כביכול מהאושר שאנו מייחלים לו, אך כמו בכל דבר בחיים עלינו להבין כי קבלת ההחלטות היא חלק מהתהליך השלם עד להשגת האושר. הוא מתחיל בקבלת ההחלטה, בבחירה עצמה, ואז בהסרת הספקות, שזה מה שמעניקה לנו הבחירה החופשית

על חופש ובחירה בחיים המודרניים נדון בכתבה הבאה של אבי לביא העוסק בעניין הבחירה והאוש