לא קראתי את שאלתך הקודמת. אני מבינה שגילית שבעלך לוקח תרופות ושהוא סובל מהפרעות נפשיות קשות. סערת הרגשות שחווית הינה אך טבעית. ללקיחת התרופות יש השפעה על חיי הנישואין וקשה לך לקבל את העובדה שבעלך לא שיתף אותך ואת חשה נבגדת. מנגד את מצהירה שלא היית נסוגה אך איבדת את האמון ואת הבטחון שהוא לא מסתיר עובדות נוספות. התהליך כרגע הוא כמו באבל - להיפרד מהחלום שהיה באופן הדרגתי ולשנס מותניים לבנייה ושיקום של האמון במצב הנוכחי. המסירות שלך תאפשר לבעלך לבנות בטחון בקשר, כך שיוכל לסמוך עלייך כשותפה מלאה ומומלץ לעשות זאת בליווי מקצועי. בהצלחה רונית מילר 0504-165144

בס"ד, הצד החיובי של כל מה שנאמר על ידך מוכיח שאהבת בעלך אליך מנעה ממנו לאומר לך אמת מכאיבה זו מפחד לאבד אותך. את מרגישה נבגדת כי ה"אני" שלך קודם לכל הסבר הגיוני שתקבלי, נפגעת זהו מרכז העיניים, תצאי משם! את אומרת: "לא הייתי לוקחת צעד אחורה או מתייחסת אליו אחרת" מה מונע ממך לעשות זאת עכשיו , אם אתם אוהבים אחד את השני. חוץ מהעניין הזה לא היו דברים אחרים שלא ספר לך!? זיווג בא מהקב"ה, אם אתם אוהבים אין מה לערער בדבר, תחיו חיים ארוכים ושמחים, אמן. שלום מאיר אוחנה

אני מקיים סדנות רווקות מאוחרת ואחת הסוגיות שלנו לנושא המכביד עליך מדוע לא סיפר לי? מדוע הסתיר? את כותבת בין השאר: "מפריע לי שבעלי הסתיר ממני מידע שבעצם נוגע גם אליי יש לתרופות האלה תופעות לוואי שמשפיעות על חיי הנישואין. והעובדה שבעצם יש לי בעל עם הפרעות נפשיות קשה לי." בסדנה אחת הגענו למסקנה שלך: הרוב העדיפו לדעת לפני הנישואין, כי זה לא יהווה מכשול, אדרבא- זה יוכיח שקיימת כנות, וזו משקה את הזוגיות ואת האהבה המתפתחת ציון בודאי, גישור זוגי וטיפול 054-4434195 [email protected]

שלום את שאלתך הקודמת לא ראיתי , אך שאלתך זו קראתי שוב ושוב, ומאד התפעלתי מהאופן בו את "מקבלת" את בעלך, ולא עסוקה בתהייה על הראשונות,- בבגרות ובלויאליות ראויה לשבח. ההתמודדות שלך היא עם תחושת חוסר הביטחון ביציבותם של חייכם המשותפים, כאשר כביכול, לבעלך יש מנהרת סתרים אליה הוא עשוי לברוח , ולך אין אפשרות כניסה ואף לא יכולת להציץ לשם, כך שכאילו מתנהלים אצלו חיים כפולים. העובדה שאין לך מידע מוקדם מתי זה הולך לקרות, ומהם הסיבות , מוסיפות על החרדה וערעור הביטחון, הרגעים של לפני ה"בריחה" הם הרגעים היותר מפחידים, כי בהם הוא עדיין איתך , אך כבר חושב ופוזל לבית השני, וכך כאילו ברצון, עוזב אותך אט אט. (כשהוא בתוך הדכאון, הציפיות יורדות, וממילא גם תחושות ההאשמה..) הדימוי של מסלול חיים כפול משרה את תחושת הנבגדות, ואחריו גם את התחושה שבתודעה קיימת אצלו כל העת, חוויית מנהרת הסתרים ומלווה אותו גם כשהוא במצב טוב, ומכאן כנראה התחושה שהוא בודאי חייב לחלוק עם מישהו את עולמו, וזה כנראה לא קורה איתך. כמו"כ נשמע שאת חשה שהוא הסתיר זאת ממך, כי זה עולם שהוא רק שלו , והוא בחר להציב לך אין כניסה"! אציע לך לשוחח איתו על כל העניין , אולי הוא לא חווה שום רישומים ביומיום, חוץ מטראומה, ונזקקות לתמיכה שלך וחיזוק היכולת לחזור למסלול, ועוד כהנה. תוכלי גם לברר מולו למה הוא בחר להסתיר ממך , יתכן מאד שזה פשוט פחד וחוסר בטחון, (אמנם להסתיר מתוך פחד ,גם יכול ליצור תחושת נבגדות של "איך הפלת אותי" "אם הייתי יודעת" וכדומה, שעבורם יש להגיע להצהרת הדברים ,תוך התנצלות וכריתת ברית מחודשת תוך בחירה מרצון וסליחה.- אך מדברייך נראה שלא זה המקרה) בהצלחה אלעזר וולך