בס"ד קראתי בכאב רב ובשמחה והערכה גדולה את שאלתכם. אפשר להתמודד עם הקושי ועם המיצר והיצר בכמה צורות, אבל ההתחלה צריכה להיות הידיעה, כי הדבר מעשי, אפשרי, זוגות רבים חיים בשמחה ובקדושה, זוגות רבים אוהבים אחד את השני ומפעמים בהם כוחות של משיכה עזה ומקפידים על ההלכה במלואה. יש לא מעט זוגות חרגו בקוים ונקודות כאלו ואחרות לפני החתונה ולאחריה והצליחו לבנות ולתקן, לטהר ולבנות בקדושה וטהרה. אציע לעת עתה נקודה אחת, נתחו ביחד וכל אחד בנפרד, מה הנקודה הראשונית שהיא תחילתה של הירידה, הנקודה הראשונית שמובילה את הכדור להתחיל לרדת במדרון, מהו הנצוץ הראשון שהוא לעיתים מצד עצמו בסדר ולא בעייתי אבל אתם בתוככם יודעים כי הוא אשר מוביל את כדור השלג במורד במדרון וצובר עוד ועוד עד אשר מגיע אל מקומות שאינם עולים בקנה אחד עם רצונכם, עם הקדושה ועם ההלכה. חכמים ביטאו זאת בהלכה הראשונה בהלכות הרחקות, דיבור של קלות ראש, האסור בימי ההרחקות. מהו הגדר של קלות ראש, חכמים הגדירו זאת ככל דבר המוביל לידי חיבת של ביאה, חיבה של מגע, בפועל, בחיי היומיום כל זוג יודע ולומד לשים לעצמו את קו הגבול בדברים אלו, תוך שימת לב כי חלילה לנו לגרום לריחוק בין בני הזוג במישור הנפשי אבל תוך הבנה כי דיבור שיש בו בכדי ליצור קרבה פיזית עלול להיות כאש בנעורת. אל תחששו לבקש הדרכה, לבקש עצה, עצה באינטרנט היא ראשונית, חלקית, ויותר מכך לא מובילה בדרכ תהליך, אבל אתם עושים צעדים ראשונים להכיר כי יש קושי, אתם עושים צעדים ראשונים לצאת מי המיצר אל המרחב, צעדים להפוך את היצר לסם חיים ולמקום שהמחבר ומוסיף קדושה ולא כדבר החודר ומפעם כארס רע. בהצלחה רבה ויהא ה´ בעזרכם כרצונכם הטהור והזך ותזכו לבנות את ביתכם בקדושה וטהרה אחוה ושלום. 0524497857

יוסף שלום וברכה הינך מעיד על עשר שנות נישואין נוחות וטובות, כבר יש התחלה טובה בבסיס. התברכתם בחמישה ילדים ב"ה, שזה בלבד תעסוקה במישרה מלאה... במעגל החיים בני הזוג בעקבות שינויים החלים בחייהם , גם מתאימים הנהגות והתנהגויות אחרות שמשתנים אף הם בהתאם למציאות שהשתנתה אצלם . לא ברור מדבריך כפי שנאמרו, "התחלנו לחיות חיים אחרים שלא היינו רגילים". ניתן לבחון זאת בשני אופנים: מה בעצם קרה בשנה האחרונה שגרם לשינוי? או מה בעצם נעדר, או לא נעשה... והוא הסיבה לאותה "ירידה"? ודרך נוספת לשאול היא: מה השתנה במעגל החיים שלכם? ואינו תואם כבר לשיגרה הנורמטיבית אותה חייתם עד עתה. להערכתי קרה משהו שכניראה אינכם מצליחים למצוא בכוחות עצמיכם, בין אם זה נובע מכך שהינכם טרודים בדברים אחרים, ובין אם אתם מגוננים על עצמיכם בכך "שאינכם יודעים" כפי שבחוק , אי ידיעה אינה פוטרת מעונש... כך גם בזוגיות אי ידיעה אינה מונעת מהמצב להיות פחות נוח לבני הזוג. הצעתי לך כי תפנו ליעוץ זוגי , לפגישה אחת, או מספר פגישות קצר , ובעזרה מקצועית שתקבלו, להערכתי תוכלו להגיע לידיעה אותה אתם מבקשים לדעת, ואף תקבלו עיצה כיצד להתנהל בהמשך. בהצלחה רבה. אשמח לעזור שונמית דרעי יועצת זוגית ומנחת סדנאות בזוגיות מפתחת סדנת "הצעד לדואט" 052-2314040

בס"ד שלום לכם, "אנחנו מאוד לא מקבלים את זה שהחיים שלנו ייראו ככה רק בגלל הענין הזה" - התחושות שלכם מעידות על קשר בריא ביניכם, רק שיש סיבה רפואית או כיוצ"ב שגורמת לכם להתנהל באופן של ריחוק פיזי . כאשר המציאות הזו היא חלק מחיי השגרה מדי חודש , דבר ברור הוא שזה משפיע על התנהלות בזוגיות. האם בדקתם היטב אצל רופא מומחה האם יש פתרון אחר? האם בדקתם אצל רב מה דעתו? ייתכן שההוראה להשתמש בהתקן היתה נכונה אז ולאור המצב אולי לא מתאימה כיום. כשיש השלכות כאלה . כדאי להתייעץ עם רב ועם רופא מה נכון לעשות. זה במישור הפרקטי. לעצם הקשר ביניכם - שכתבת "האם זה נורמלי או שאנחנו צריכים לעבוד בהנחייה וללמוד איך חיים את החיים גם בלי זה בכלל, אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו לא במצב של אהבה התלויה בדבר". לעומק הקשר אין גבול וחיי אישות הם חלק חשוב בזוגיות ואין אמורים לחיות בלעדיהם כאשר מדובר באנשים בריאים. יש לכם ניסיון מאת ה' להעמיק את הקשר ביניכם במצב שרוב החודש אתם בהרחקות אך ודאי שאין הכוונה לוותר על הרצון בקרבה פיזית. כאמור, מציעה לכם לפנות לרב מורה הוראה ולהתייעץ ואח"כ לרופא. גילי כספי 0546682770

שלום לך, מתאור הדברים שלך נראה שקשר הנישואין שלכם הוא ממש לא בגדר "אהבה התלויה בדבר" אתה מצין שעשר שנות נישואיכם עברו "בקלות",ונראה שאף "בנעימים"... עשר שנים של בנית קשר,תוך גידול חמישה ילדים כ"יר אינם דבר של מה בכך,והקשר שהתהווה לא נעלם או מסתיים ביום (לא)בהיר אחד. יפה לראות את המודעות והנכונות לעמוד על שורש הבעיה ולמנוע מהמצב הנוכחי,שמתסכל את שניכם, להפוך ל"אורח קבע"... אתה מצביע על מס' כיוונים כמו: "חוסר תקשורת"(ממתי?) ל"חצים שנוספו "(משהו ספציפי שנוסף,או באופן כללי?) ובעיקר, כך אתה משער, נוכחותו של ההתקן החדש בחייכם האינטימיים והשלכותיו. אתה צודק,כל גורם מאלו שהזכרת עשוי להשפיע על הקשר הזוגי כולם,ויתכן שמקרה שלכם,כל הגורמים יחד משחקים תפקיד.ואולי יש גורמים נוספים שאתם לא ערים להם. אני חושבת ,שחשוב ביותר להבין מה באמת קרה וקורה ביחסים שלכם? מה מהות השינוי,ואיך כל אחד מכם חווה אותו. אבל הכי חשוב זה למנוע את ההדרדרות ביחסים שלכם,מה שנקרא לעצור את כדור השלג לפני שיגדל למימדים כאלו שיקשו עלינו לעשות זאת. מדבריך עולה א. שלבד,לא הצלחתם להגיע לשורש הבעיה ב. שאתם מוצאים עצמכם "מיואשים ומדוכאים " מה שבטח לא מוסיף למערכת היחסים ולכל אחד מכם בנפרד, על כן זה הזמן,לאזור כוחות ,להאמין ביכולת שלכם להחזיר את הקשר לאיתנו,ולפנות לעזרה מקצועית. עוד חשוב לציןנ בענין "ההתקן", אכן אין סיבה ש"תסכימו "לחיי ריחוק בלתי מספקים. אני משוכנעת שישנה דרך וישנם פתרונות ,רצוי וראוי להתיעץ עם אנשים שמתמחים ברפואה-הלכה (כדוגמת מכון פועה למשל). אל יאוש,הפניה הזו מוכיחה כי אתם כבר בדרך הנכונה למציאת הפיתרון ולהשבת ההנאה לקשר שלכם. אשמח לעמוד לצידכם, מיכל רינהולד 0547-567-207

לכותבת שלום וברכה, מאחר ואיננו בטיפול זוגי שבו המטופל נדרש לתאר קצת יותר בצבעים את חיי הזוגיות שלו כדי להבין את ההקשרים. נסתפק בהעלאת השערות ונקודות למחשבה שכדאי שתבחנו. • אין סיבה שתהיו אסורים האחד על השני. אני מאמינה שיש פתרונות אחרים כאמצעי מניעה, וכדאי שתבררו על כך אם עדיין לא עשיתם זאת. • לא סיפרת מדוע אשתך משתמשת באמצעי מניעה, האם זה הוראה של רופא שמחייבת או שאתם לקחתם זאת על עצמכם וכו', ייתכן שזה היה שופך קצת אור על המצב הזוגי שלכם עד כה. • בקשר לחשש שלך לגבי אהבה התלויה בדבר - מה לעשות שאנחנו רק בני אדם והאהבה אם נרצה או לא לפעמים ואולי אפילו פעמים רבות תלויה בדבר. זה אחד הפרויקטים שאתם אנחנו מתמודדים בחיים - להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר. וזה בהחלט לא פשוט להגיע לשם. אנחנו במסע מתמשך. • ייתכן מאוד שדווקא הריחוק הזה ביניכם, מעלה אל קידמת הבמה נושאים שלא טיפלתם בהם עד כה בחיי הזוגיות שלכם, או קשיים שהתעלמתם מהם. • ייתכן מאוד שההחלטה שלא להביא ילדים (בכלל, או לתקופת מה) מעוררת באשתך דאגה שמקרינה על הזוגיות שלכם. לא תמיד אנחנו שלמים עם ההחלטות שקיבלנו וזה מכניס אותנו למתח ולכן כדאי לבדוק שוב את ההחלטה. • אתה מספר שעברתם את כל שנות הנישואין שלכם בקלות, שניכם אנשים נוחים וקלים וכו'. התיאור שלך לא נשמע לי כל כך נורמטיבי. מה לעשות שבחיי זוגיות נורמליים יש ויכוחים ואי הסכמות, ולפעמים יש אכזבות. זה נשמע לי כאילו חייתם בסטריליות, לא מעוררים את הדובים, ואם יש קשיים מדחיקים, לא מתלוננים האחד כלפי השני ולא שואלים שאלות ולא רוצים לדעת כיצד השני מרגיש באמת. (שוב אני חוזרת שזה רק השערות, לא ממש חייבים לחפש מה לא היה טוב). אם כך היה המצב אז הוא באמת דורש בירור, ייתכן שלא היתה בזוגיות שלכם אינטימיות. • אם נוצר ריחוק בחיי האישות, תהא הסיבה אשר תהא לריחוק, מיד עולה בי השאלה איך היו חיי האישות שלכם עד עכשיו, האם היתה שם אינטימיות ופתיחות ואהבה. האם פעם התעניינת בחוויות של אשתך בקשר לנושא הזה. • ועוד דבר מעניין. אתה כותב את המכתב שלך לא מנקודת מבט אישית "אני" אלא מנקודת מבט של "אנחנו" - אנחנו אנשים נוחים, אנחנו מסתדרים, אנחנו נורמטיביים, אנחנו ואנחנו, ואני שואלת את עצמי האם אין כאן מחיקה של בן הזוג האחר, של דעתו. זה בהחלט הוגן לכתוב איך אתה מרגיש ומה אתה חושב, אך זה לא נשמע טוב כשאתה מדבר בשם אשתך. ואולי כאן טמונה הבעיה, הקול האישי של אשתך לא נשמע עתה ואולי אף פעם לא נשמע. אולי אפילו פחדת לשמוע והיא פחדה להשמיע. (ושוב אני חוזרת שזו רק השערה, משום שמתוך הדברים שלך, ובכלל מתוך שאלה בפורום אי אפשר להגיע למסקנות ברורות). • 'אנחנו בהחלט לא מקבלים את זה שהחיים שלנו ייראו ככה רק בגלל העניין הזה' - ושוב, מי זה ה'אנחנו' הזה שלא מקבל שהחיים שלו יראו כך. אני מכירה, מה לעשות, נשים שהיו מעדיפות שהחיים שלהם יראו כך, ולא משנה מה הסיבה כרגע. השאלה היא האם גם אשתך חושבת כמוך באותו העניין. • אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו לא במצב של אהבה התלויה בדבר - ואם לא תהיו בטוחים, מה עלול לקרות? נניח שתגלו ביום בהיר אחד שהאהבה שלכם היתה במשך כל השנים כן תלויה בדבר - מה יקרה אז? אולי אתם פוחדים לגלות שחייתם בשקר במשך כל אותן שנים. זו לא חוויה נעימה כלל וכלל. כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. ואולי זה הזמן. ברכה והצלחה נאוה סבג ייעוץ נישואין ומשפחה וייעוץ רגשי

מתנצלת על הפנייה בלשון נקבה - 'כותבת' במקום 'כותב'. נאוה סבג