שלום לך אמא יקרה
אפשר להבין מתוך דבריך את התסכול שאתם חווים בקשר לילדתכם המתוקה. יחד עם זאת צריך לזכור שזו ילדה רק בת שנתיים!
על פניו נראה,שההתפתחות שלה כמעט מטאורית.[כשאני יוצאת מתוך הנחה שהיא כבר מדברת וכעת התחילה לגמגם] ילדים רבים בגיל זה מדברים רק מילים ספורות. כך שהיא ב'ה הספיקה הרבה.
כמו כן בגיל זה יכול להתחיל " מרד קטן" כך שהילדה לא תשמע ותעשה כל בקשה הנדרשת ממנה.
השאלה שלי היא: מה פירוש "לא להקשיב למטפלת"? מה מבקשים ממנה?את זה כדאי שתבדקו. תבקשו הסבר לשאלה זו. יתכן שהיא מקשיבה חלקית ועבורכם זו צייתנות מספקת בגיל זה. יש לזכור שהתקשורת שלה עם הסביבה עדיין מתפתחת,ואולי [גם זה שווה בדיקה] נדרשת ממנה צייתנות מליאה והבנת יתר?
כמו כן ציינת שהילדה לא חוותה שום אירוע טראומתי. אולי קרה משהו במשפחתון שאינכם יודעים עליו? זה לא צריך להיות גדול וטראומתי כדי שהיא תתחיל קצת לגמגם ואלי אף להרביץ לילדים אחרים. לעיתים תופעות - שאינן בהכרח גדולות- יכולות להוליד חרדה אצל ילד קטן,כשהחרדה מתבטאת בנסיגה כלשהיא. בגמגום למשל. כמו כן תופעת ההרבצות יכולות להצביע על חרדה שמתבטאת אצלה בתקיפה: להרביץ לילדים אחרים.
כל אילו נובעים-אולי- מתחושת חוסר אונים?? כמו כן ציינת שניסיתם לגמול אותה מטיטול ובקבוק לפני השינה! נראה שזו ילדה מיוחדת שדורשים ממנה כל מיני מיומנויות. לעני"ד,בודאי שצריך לעזוב אותה עם הטיטול.זה יגיע בעז'ה. כמו כן הרבה ילדים בגיל ואפילו בני שלש ויותר שעדיין שותים מבקבוק.זה בסדר וזה תואם את הגיל.
לסיכום
כתבתי מספר דברים,שאותם כדאי לבדוק. יתכן שחלקם מתאימים לנפשה של הילדה המתוקה ויתכן שלא. אבל כדאי לבדוק!
דבר נוסף:בסך הכל, הייתי מציעה להרפות ממנה. לתת לה את הזמן שלה,את קצב ההתפתחות שלה..גם אם לוקח יותר זמן,זה בסדר גמור. רק להמשיך להעניק לה חום ואהבה בלי סוף.
ודבר אחרון: במידה שכל אילו לא יעזרו,אפשר לפנות לייעוץ ביחידה להתפתחות הילד. אפשר לשאול עלכך בתחנה של "טיפת-חלב".או אפילו את הרופא המטפל. לקבל אינפורמציה וללכת ליעוץ והכוונה שם.
ברכת הצלחה בעז'ה
פישר רחל 0546600113
פסיכותרפיסטית
לאתר שלי:rahelfisher.co.il