שלום לך, בהחלט אפשר להבין את הקושי שבהימנעויות ובמגבלות שמטילה עלינו מצוות "טהרת המשפחה" עוד יותר אפשר להבין את הקושי בהימנעויות האלו למי שאינו מאמין או אינו מעוניין לשמור את המצווה הלא פשוטה הזו. את מספרת שהמרחק ביניכם גורם לבעלך עצבנות וכעס והחוויה שלך היא שהכעס שלו הוא עלייך באופן אישי. לא סיפרת לנו מה קרה בשלוש השנים האחרונות שבעלך מתקשה לשמור - האם קודם תמיד שמרתם, חשוב להבין מה קרה שם לפני שלש שנים כשבעלך "שינה את החוקים". ראשית חשוב שתדברו על הקושי שלכם ונסו להבין זה את זו. לא כ"כ ברור לי מה בעלך חושב או מה הוא רוצה - האם הוא מבקש שתנהגי בניגוד לאמונה והעקרונות שלך? האם הוא מבין את המשמעות של האיסור מבחינתך? לעיתים קורה וייתכן שכך קורה במקרה שלכם שבעלך מפרש או חווה את הדחייה של יחסי האישות כדחייה אישית שלו וצריך פשוט לדבר על כך ולהבהיר שאינך דוחה אותו אלא דוחה את החוויה וזאת על רקע דתי. לו היה הקונפליקט הזה אחד מהקונפליקטים הרגילים איתם אנו נפגשים מעת לעת הייתם אמורים לנהל משא ומתן בשאיפה להגיע לפשרה הוגנת שתספק את שניכם במידה מסוימת. אך מכיוון שמבחינתך מדובר בנושא שהוא "חזק ממך" - חזק מכדי שתוכלי להתפשר עליו שכן מדובר בציווי דתי - אלוקי ולכן יהיה על בעלך להבין שלא הוגן להעמיד אותך בבחירה בין המחויבות הזוגית שלך לבין המחויבות הדתית - אמונית שלך אלא לנסות להשלים עם ה"גזרה" הזו ממקום של כבוד וקבלה. איחולי לכל הטוב והיפה, אלי בן סימון.

שלום רב, אין ספק ששמירת טהרת הבית אינו דבר פשוט. הצפייה והזמן העובר אינם קלים. יחד עם זאת, ברכה גדולה יש במצווה זו, ואין ספק שהיא מיטיבה עם המקיימים אותה. כפי הזכיר אליהו בן סימון, יש לברר מה היה לפני השלוש שנים הללו, ומה היה במשך השלוש השנים האחרונות. האם המצב החריף בתקופה האחרונה וכו'. הייתי רוצה רק להוסיף נקודה אחת נוספת. הקשר הזוגי אינו בא לידי ביטוי רק סביב המגע הפיזי. המגע הפיזי חשוב ביותר והוא חלק בלתי נפרד מהקשר הזוגי ומעצים אותו, אך איננו הכל. דווקא התקופה בה אנו אסורים, היא בעלת מימד חיובי ביותר. זהו זמן בו אפשר להתחבר אחד אל השני בדרכים אחרות. בדרכים של שיחה, של מחשבות משותפות, אפילו לצאת ביחד לבילוי וקצת להיזכר בעברנו הרחוק בהיותנו רווקים. אם אנו בונים את התקופה הזאת בצורה נכונה ובריאה, אז גם הצפייה למגע מתגבר עם הזמן, עד שליל הטבילה דומה למעין ליל כלולת קטן. וכך הקשר הזוגי מתחדש כל הזמן, והמתח הבריא והצפייה למגע בין בני הזוג נשמר כל העת. ובתקופה זו, אנו שוב בונים את הקשר הנשמתי הקיים ביננו - את השאיפות המשותפות שלנו, את המחשבות על החיים, ואיך אנו רואים את עצמנו היום. אין לתחם את הנישואין רק סביב יחסי אישות ולחשוב שהם הדבק המאחד, דווקא הדבק המאחד הוא שנותן את המשמעות ליחסי האישות. לכן הייתי מציע לכם, לבדוק את הזוגיות בינכם, את הנקודות המשותפות שיש לכם, ולנסות לבנות את הקשר הזוגי מחדש. בהקשר זה, גורם מקצועי יכול מאד לסייע לכם להציף דברים שונים בקשר שלכם שחסרים לכם, ודברים שמפריעים לכם. הרבה הצלחה, שי יהודאי B.A יועץ נישואין

שלום וישע רב! חז"ל אומרים "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" מה רואה הדיין שלא רואים אנשים אחרים? הכוונה שהדיין בחכמת התורה שבו רואה לא רק את המקרה אלא את הגורם. מקור הבעיה אינו על "טהרת המשפחה" כי המציאות שיש ב"ה רבבות אלפי ישראל המקפידים קלה כבחמורה וחייהם סוגה בשושנים. צריך לאתר את הגורם לתופעה זו. מה טוב תעשו אם תלכי שניכם לטיפול זוגי אשר במהלכו תרכשו כלים יעילים כיצד להבין זה את זו וזו את זה ושלום על הבית. השי"ת יעזור שהשלום והשלוה יהיו מנת חלקכם תמיד. יוסף פרידמן טל': 0573177378 [email protected]

שואלת יקרה! משאלתך אני מבינה שהגעתם למבוי סתום המשקף התנהגות פרדקסואלית, קשה עליכם הריחוק ומאידך הוא מביא אותכם למריבות ומאבקי כוח, שוודאי התוצאות היא, ריחוק וריחוק לבבות. חיי הנישואין של 12 שנה יצרו מערכת התנהגות ותגובה התלויה בין שני בני הזוג שלא ציינת. חיי אישות הם אחד האמצעים ל"ביטוי" של קירבה ואהבה ובכוחם גם לחזק את הקירבה כאשר חיי הנישואין מושתתים על רגשות של אהבה,הערכה והבנה. מחוסר נתונים נבהיר, גם אם הנכם זוג בעלי תשובה שקבלתם על עצמכם לאחר 9 שנות נישואין לקיים את מצוות הטהרה, אם חיי הנישואין תקינים ובריאים, שמירה זאת מייפה את חיי הנישואין, כי הריחוק גורם לגעגועים ולתשוקה לקירבה, והקירבה היא ביטוי עז ואדיר לאהבה ולהערכה כפי שאמר התנא האלוקי רבי מאיר "מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה, מפני שרגיל בה וקץ בה, אמרה תורה, תהא טמאה שבעה ימים, כדי שתהא חביבה לבעלה כשעת כניסתה לחופה" ובוודאי שאם כן שמרתם טהרת המשפחה וחלה נסיגה, הנסיגה הינה ביטוי של נסיגות במישורים אחרים בחיי הנישואין. ומכך אני מבינה שחיי הנישואין עלו על שרטון, ובכדי לחיות חיים איכותיים המטיבים עם שני בני הזוג, ולגלות מה מקור הבעיות, עליכם לפנות ליעוץ נישואין מקצועית. בהצלחה פרידמן זהבה (גולדי) B/A/ יעוץ נישואין ומשפחה M.F.C. מטפלת פרטנית אינטגרטיבית 052-6750198

שלום לך. הריחוק בשבועיים ה"אסורים", הוא צוו אלוקי אשר מותאם ספציפית לגוף האישה, ובעצם הוא מחויב המציאות. אם תלמדי קצת על גופך, תמצאי שטוב לו להיות בלא מגע אינטימי בימים אלו. ובכל זאת, לא קל הדבר, ולבעל קשה שבעתיים. מה עושים? מנצלים את הזמן הזה להתקרבות הדדית דווקא ללא מגע,זוהי האינדיקציה האמיתית לראות אם ישנם רבדים עמוקים יותר בקשר,שאינם מחייבים את הקשר הפיזי. בדיקה יסודית של הקשר ביניכם, כדאי לה שתעשה ללא הקשר האינטימי, ואם מתגלעים בעיות- הרי שהגיע הזמן לטפל בבעיות עצמן ולא דווקא בתשוקה הפיזית שאינה באה על סיפוקה... תרשי לי לספר לך, שאני מטפלת כרגע בזוג, שחיי נישואיהם במצב מצוין, פרט לעובדה ש...הם "מותרים" ללא הפסקה,מזה 9 שנים ברציפות! האישה, או שהיא בהריון או שהיא מניקה, כך שהשטח "פנוי" ללא הפסקה. המצב שנוצר יצר צפיות בלתי אפשריות מצד הבעל,כלפי אישתו, והמתח גואה. האשה מבחינתה כבר עייפה וזקוקה ל"ימים אסורים" בצורה נואשת. הנה, הצד השני של המטבע. בעלך חייב ללכת לייעוץ, כי המצוקה שלו, נראה שאיננה קשורה בהכרח רק לנקודה זו, ומכיוון שהנושא משפיע גם עלייך-חובתו לטפל בעצמו ולברר מה קורה "שם בפנים", וכמובן לקבל כלים להתמודדות עם הצוו האלוקי, שבא להועיל ולא להיפך. ציפי מילוא יועצת נישואין ומשפחה M.F.C , B.A מאסטר מהחוג לפסיכולוגיה פסיכוטרפיסטית , מגשרת 054-5360595 [email protected]

בשבועיים האסורים - להתרחק מגרויים. "שמירת עיניים" היא לא רק לחסידים.. "עין רואה - לב חומד - וכלי המעשה גומרים." גם את אשה יקרה , יכולה לעזור לבעל ע"י הקפדה על כללי הריחוק -שינה במיטה נפרדת וכד' וצניעות בשבועיים הנ"ל. בהצלחה