שלום וברכה, אין הבדל בין ימי הדימום לימים אחרים לעניין שמירת נגיעה. הנגיעה מותרת רק לאחר הנישואין ורק לאחר טבילה במקווה. בכבוד ובברכה, אליהו בן סימון.

לשואלת שלו"ב! יפה מאד שאת מתעוררת לשאול בענינים חמורים כאלו שנפרצו בדור הזה מאד. א-ש-ר-י-ך! השאלה שלך נחלקת למס' ענינים: א. אסור לאשה רווקה להיות עם כל גבר גם אם היא טהורה לחלוטין וזה נלמד מהפסוק "לא תהיה קדשה בבנות ישראל" וגו'. - אין הבדל בין איסור תורה זה למי שאוכל בשר בחלב או למי שאוכל בשר חזיר. ולכן כמו שאת נזהרת לא לאכול חזיר הרי איסור זה לא פחות חמור. יש רבים שטועים לחשוב כי "שמירת נגיעה" זה רק חומרה של דתיים אבל אינם יודעים שזה איסור מהתורה ממש. ב. גם אשה נשואה לבעלה כדת וכדין ע"י חופה וקידושין מיום שתראה וסת ועד שלא תפסוק בטהרה ותספור שבעה נקיים הרי היא אסורה לבעלה. לא מספיק רק שיעברו ימי הוסת אלא יש צורך בבדיקה פנימית הנקראת הפסק בטהרה ספירת שבעה ימים שבהם בודקת כל יום עד ליום השביעי שטובלת לערב במקוה כשר. ג. קורבה שלא בזמן המותר הרי היא כאכילת פרי בוסר שטעמו המר נשאר לאורך זמן ועל זה אמרו חז"ל "נוצר תאנה יאכל פריה" אם תמתינו מלהתקרב זה לזו - תזכו לאכול את הפרי הטוב של חיים מאושרים. בברכת התורה רון אל אהרון