12/08/2019 00:00
שאלה:
העומס נופל עלינואורח\ת
שלום.
קראתי את תשובות כולם לגבי שאלתי מה לעשות ואיך לקרב את הבן שיעזור לאם אבל משום מה אף אחד לא התייחס לנקודה זו .
אני החתן באם לא הבנתם זאת ואם אני רוצה אני עוזר ואם לא אני לא עוזר אין לי כל מחוייבות היא לא אמא שלי היא חמתי מי שצריך לעזור ולטפל באם זו הבת והבן ולא אני .
גם אם לא אשתף פעולה בעזרה העומס בדרך אכיפה יפול גם עלי ואינני מסכים שזה יפול רק עלינו על אשתי ועלי בשופ פנים ואופן זו בעיה של האם וילדייה ולא שלי .
ברור לי שהבן יגיע בריצה כשיצטרכו לחלק את הרכוש אז הוא יבין אז יהיה לו זמן וכו"י , שוחחתי רבות עם אשתי על הנושא אבל היא טוענת שככה זה והאח לא ישתנה ואם זה לא בא ממנו זה לא יבוא גם אם היא תשוחח איתו , ביקשתי לא פעם שתשוחח איתו על כך אבל היא לא מסכימה ולמה אינני יודע , זה מאוד מקומם מרגיז שגורם לי להרגיש מנוצל כאשר אני עוזר , משקיע והבן יושב בצד וחוגג על חשבוני .
באם אשב בצד זה גם יהיה על חשבוני בדרך אכיפה .
אז מה עושים לשנות את המצב ?
חמתי היא אשה טובה ואין סיבה שהעומס יפול על כולנו : אשתי , האח , אשתו וגם עלי .
תודה
|
לשאלה זו ענו 2 מומחים
12/08/2019 00:00
זו שאלה של הנהגה יהודית ולא כל כך של זוגיות
מיכאל בוקצין
"במקום שאין אנשים היה אתה איש"
אני מבין שאתה חש שזה "לא פייר" שאתם תשאו בנטל לבדכם. ואתה צודק. השאלה היא - האם זה שהגיס אינו תורם זו סיבה מספקת להתנער מהנושא?
כל אחד לפי שיקוליו וענייניו. אבל, להתנות מתן עזרה ליהודי באשר הוא, בזה שמישהו אחר יתרום את חלקו, נראית בעיקרון תמוהה. אם תראה אדם נופל ברחוב גם תאמר שאתה לא תגיש עזרה אם אחרים לא ישתתפו?
האם כשבא אליך נזקק תגיד לו שעד שלא יראה לך שגם השכנים תרמו לו, לא תתן צדקה?
יש לך הזדמנות לתת צדקה בגופך - מצווה חשובה יותר מאשר צדקה בממון. אתה לא חייב למסור את הנפש על כך, וכן לחשב מה הגבולות שלך. אבל להימנע לגמרי - זה לא הפיתרון. מה שהקב"ה זימן לך - הוא זימן לך. מה שהאח עושה - זה החשבון שלו עם הקב"ה.
חשוב שזה נסיון מאת השם, לבחון את רמת ההתמסרות לרצונו, בקבלת עול ובשמחה של מצווה.
"בהדי כבשי דרחמנא למה לי". אל לנו להתעסק בחשבונות של הבורא. בטח לא בחודש הרחמים והסליחות. אתם תעשו את המוטל עליכם ככל שידכם מגעת, ובע"ה תראו גמול בבני חיי ומזוני בעגלא ובזמן קריב.
וכלי האי ואולי - על ידי הדוגמה שאתם תתנו - האח יחזור בו ויעלה על הדרך גם הוא.
בהצלחה
מיכאל בוקצ'ין
שלום וברכה
אני מנסה להתחבר לפנייתך מההיבט הזוגי, אף שלא תרמת כ"כ את ההקשר הזוגי, אך עם זאת פנית לפורום זוגיות ונישואין.
אתה בעצם לא מוכן שהנושא יהיה נושא שלך, אתה אומר גם לשכנע את האח זה סוג של נטילת אחריות, ובסוף הוא עוד יעשה לך טובה ויעזור לחמתך ..(שהיא במקרה גם אמא שלו) , וזה מאד מובן.
משום מה הקונפליקט הזה מסרב להישאר בגבולותיו המצומצמים והוא מאיים על כל שלוות הנישואין שלכם,
נראה שהוא מציף בך תחושות קיימות של ניצול ושל אי עמידה מספיק לויאלית לטעמך , של רעייתך,, לצידך- להוכיח את אחיה, ולהעמידו במקומו, ולא ל"קבל" את המציאות כמו שהיא. כמו גם לזהות את המחוייבות שלה כלפי אימה כדבר מוחלט, בו אין לך מצד אחד הזכות להוביל "דרישה"מאחיה, כי זה הרי לא אמא שלך, ומצד שני בסופו של דבר זה נופל עליך.
כדאי להתבונן יחד על המעמד שלך במשפחת אשתך, ועל מעמדו של האח. האם אתה מרוצה?
מה קורה כשיש מילה שלך מול החלטה שלו, האם אשתך תהין להסתכסך איתו בגינך?
אם נתחקה אחר הסיבות הפנימיות שגורמות לך להרגיש ולזהות את עזרתך כ"פראייריות" , מול האח,
נוכל לנסות להפריד בין מצוקתה של האם| חמות, שאתה מכבד ומעריך, כך שתקבל את העזרה לה היא זקוקה,
לבין הרגשות שלך כלפי האח , ועמדתה של אשתך במערך הכוחות שביניכם, שיבואו לסיפוקם, ובעיקר ההשתייכות המוחלטת -בחוייתך- של אשתך אליך.
לילה טוב
|
|