אבל כדאי לבדוק לפני כן באם אין סיכוי לשקם את הזוגיות. ומי שנמצא בפנים לא תמיד יש לו את הכלים לבחון את המצב בצורה אובייקטיבית. אני מציע לך: 1. לבוא לפגישת ייעוץ אחת עם בעלך (חלק מהפגישה תהיה עם כל אחד מכם לחוד) או בעצמך כדי לראות עד כמה המצב הוא בלתי הפיך. 2. באם הגיעו מים עד נפש - להגיש תביעת גירושין ברבנות. אפשר לעשות את זה ללא עורך דין וללא טוען רבני. לאחר מכן, אפשר להגיע להסכמה באמצעות גישור ולהגיש את ההסכם המאושר לבית הדין. להסכם יש תוקף משפטי כמו לכל הסכם אחר. 3. כן לקבל ייעוץ ותמיכה בתהליך. את עוברת ועומדת לעבור תקופה קשה. ככל שתוכלי לזהות את הכוחות הנפשיים והמשאבים שלך להתמודד, כך גם תוכלי לעבור אותה בהצלחה, ולסייע לילדייך (ותתפלאי, גם לקבל מהם סיוע), ולצאת מהצד השני מחוזקת ואופטימית, עם מטרות ברורות ויכולות להגשימן. בברכה, מיכאל בוקצ'ין 054-2273970

בס'ד שלום לך אישה יקרה אכן קשה לחיות במצב שכזה. מצב בו את החלטת שאין לך יותר חיי זוגיות עם בעלך ,אלא רק חיה למען הילדים. בכל אופן כדי להיות בטוחה לחלוטין הייתי מציעה לנסות שוב לפנות למחלקת הרווחה במקום מגוריך, אין סיבה שלא יקבלו אותך. פשוט לא להתייאש. אם את רוצה ,את מוזמנת לפגישה אלי ללא תשלום. אשתדל לכוון אותך ולראות מה אפשר לעשות. רציתי להתייחס למה שכתבת לגבי הילדים. על פי הבנתי, את חושבת שטוב להישאר יחד עבורם. מדוע? הילדים , מרגישים ,נושמים וחשים את כל מה שקורה בבית . הם יונקים את האווירה לתוכם. האם תרצי להיות מודל זוגי של הורים שאין בניהם אהבה? הרי אתם דמויות החיקוי עבורם. את זאת הם מפנימים ולרוב גם פועלים כך בהמשך חייהם הבוגרים. בהימצאותם בבית הם מפנימים -כאמור-את מה שקורה, ללא מילים. אופן ההתנהלות הביתית,הרבה יותר משפיעה מכל המילים שבעולם. זה לא מקנה להם עודף בטחון -עצמי, ואמון בכם ובעצמם. קשה לילדים לראות את המתח בין ההורים, אתם רק לכאורה מסתירים מהם את המצב האמיתי,ועל הדרך הם לומדים דבר נוסף: להסתיר מה שקשה. לא לדבר על מה שלא הולך. האמנם זה רצונך? חשבי טוב על כל האופציות. בדקי שוב מה כדאי לך לעשות בהקשר לזוגיות שלכם. תקבלי בעז''ה החלטות ותתחילי לפעול באומץ ובאמיתיות .קודם כל לטובתך וממילא לטובת שאר בני המשפחה. בברכה להצלחה רבה רחל פישר פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית-משפחתית. כפי שהיצעתי ,את מוזמנת ליצור קשר ואקבלך בשמחה לפגישה חינמית מובא קישור לאתר שלי http://rahelfisher.co.il/

בס'ד שלום לך אישה יקרה אכן קשה לחיות במצב שכזה. מצב בו את החלטת שאין לך יותר חיי זוגיות עם בעלך ,אלא רק חיה למען הילדים. בכל אופן כדי להיות בטוחה לחלוטין הייתי מציעה לנסות שוב לפנות למחלקת הרווחה במקום מגוריך, אין סיבה שלא יקבלו אותך. פשוט לא להתייאש. אם את רוצה ,את מוזמנת לפגישה אלי ללא תשלום. אשתדל לכוון אותך ולראות מה אפשר לעשות. רציתי להתייחס למה שכתבת לגבי הילדים. על פי הבנתי, את חושבת שטוב להישאר יחד עבורם. מדוע? הילדים , מרגישים ,נושמים וחשים את כל מה שקורה בבית . הם יונקים את האווירה לתוכם. האם תרצי להיות מודל זוגי של הורים שאין בניהם אהבה? הרי אתם דמויות החיקוי עבורם. את זאת הם מפנימים ולרוב גם פועלים כך בהמשך חייהם הבוגרים. בהימצאותם בבית הם מפנימים -כאמור-את מה שקורה, ללא מילים. אופן ההתנהלות הביתית,הרבה יותר משפיעה מכל המילים שבעולם. זה לא מקנה להם עודף בטחון -עצמי, ואמון בכם ובעצמם. קשה לילדים לראות את המתח בין ההורים, אתם רק לכאורה מסתירים מהם את המצב האמיתי,ועל הדרך הם לומדים דבר נוסף: להסתיר מה שקשה. לא לדבר על מה שלא הולך. האמנם זה רצונך? חשבי טוב על כל האופציות. בדקי שוב מה כדאי לך לעשות בהקשר לזוגיות שלכם. תקבלי בעז''ה החלטות ותתחילי לפעול באומץ ובאמיתיות .קודם כל לטובתך וממילא לטובת שאר בני המשפחה. בברכה להצלחה רבה רחל פישר פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית-משפחתית. כפי שהיצעתי ,את מוזמנת ליצור קשר ואקבלך בשמחה לפגישה חינמית מובא קישור לאתר שלי http://rahelfisher.co.il/

מתלבטת יקרה שלום וברכה, את פותחת את פנייתך בכך שאינך יודעת איך להתחיל, אך בהחלט יודעת איך את מרגישה, אי אפשר לחלוק על הרגשתך הקשה, ניכר שהיא מוטבעת היטב בכל רמ"ח איברייך, בנוסף את מדגישה שאינך אוהבת את בעלך כלל ועיקר, ואפילו סולדת ממנו... ה"מפגשים" הנדירים גם הם אינם מוסיפים (בלשון המעטה), אלא גורעים וזורעים הרס נוסף להרגשה השלילית שגם כך עוצמתה מודגשת אצלך מאד, בהמשך את מתעקשת להבהיר כי הבעיות שלכם הן בעצם בעיות שלו בלבד, כאן חשוב שתפנימי ! כי בזוגיות כאשר היא קיימת, שני בני הזוג תרמו למצב בו הם שותפים , וכאשר היא חדלה מלהתקיים האחריות מוטלת על שניהם בשותפות, וגם כאשר ההרגשה כי האחריות אינה במידה שווה (כפי שאת מרגישה ובטוחה) לפיכך רק בכוח שניהם להוציא את הקושי והשלילי, אם רק יבחרו וירצו בכך באמת . לחיות בקשר זוגי בריא וטוב מתוך בחירה ורצון ! ישנם זוגות המתמודדים עם קשיים בזוגיות מורכבת, אך עדיין בוחרים לנסות לשנות ולשפר, בכדי להגיע למקום טוב יותר בקשר הזוגי, לפי תיאורך מצבכם שונה לחלוטין, ובכל זאת - ילדים זו לא סיבה להישאר בקשר זוגי, זה אינו הוגן ! היות וזה עוול שאת מעמיסה על כתיפהם הקטנות את מה שאת אינך יכולה לשאת כאדם בוגר ואחראי. "ידידות ושלום" למען הילדים זאת מטרה מעוותת שתיצור מציאות קשה ולא ברורה בעתיד הקרוב והרחוק עבור ילדייך, הנזק הרגשי והנפשי שלהם עלול להיפגע לאורך דורות ההמשך... הרגשתך לא תשתפר מכך כלל וכלל . לגבי טיפול זוגי, מאד נוח לצאת בהצהרה שאין אפשרות להגיע לייעוץ מפאת קושי במצב כלכלי, אך הכיני את עצמך לכך שלהתגרש לא עולה פחות, אולי אף יותר ! גם מהבחינה הכלכלית, ובנוסף המחיר הרגשי והפגיעה הנפשית שיצטרכו ילדייך לשלם בלא אשמה מצידם... אינך מציינת מאיזה איזור אתם בארץ, בכל איזור יש גופים ציבוריים מטעם הרווחה, שמתוקף תפקידם כרשות ציבורית לסייע לאנשים במצבים כאלה ואחרים . באזורים מסויימים ישנם גופים פרטיים הפועלים לסייע כחסד . אני מזמינה אותך ליצור קשר טלפוני אישי, אשמח לכוון אותך ולהמליץ לך לאן לפנות, בכדי לקבל את הסיוע המתאים במצבכם . בהצלחה רבה! שונמית דרעי יועצת זוגית ומנחת סדנאות בזוגיות מפתחת סדנת "הצעד לדואט" 052-2314040 כתובת אתר אישי :http://www.shunamitderi.co.il/

מתלבטת יקרה שלום לך, אני תוהה למה את בחרת לקרא לעצמך "מתלבטת". מתוך דברייך נשמע שאת לא מתלבטת כלל וכלל. את לא אוהבת את בעלך כלל ועיקר, את אפילו סולדת ממנו וקשה לך לחיות איתו ולשהות במחיצתו. את לא מעוניינת לשקם את חיי הנישואין שלכם. המטרה הברורה שלך היא לא לחזור ולחיות חיי זוגיות מלאים אלא ידידות ושלום למען הילדים. אז איפה הלבטים שלך? האם יכול להיות שבכל זאת בתוך תוכך קיימת זיג של תקווה שאולי בכל זאת יהיה שינוי לטובה? כפי שציינו קודמי, לא ברור אם אכן טובת הילדים היא שתמשיכו לגור תחת קורת גג אחת ללא זוגיות ראוייה לשמה. עם זאת קיימת גישה של "ידידות ושלום למען הילדים ללא חיי זוגיות" קוראים לזה "גירושין בשיתוף פעולה". אם אכן החלטת שאת לא מעוניינת לשקם את חיי הנישואין (ואני בהחלט יכול לתת לזה לגיטימציה על פי הנתונים שאת שוטחת כאן) אז אני ממליץ על המסלול הזה בחום. אבל אם אכן יש עדיין לבטים אני בהחלט רואה אפשרות שתעלו על דרך המלך. אני מוכן להרים את הכפפה ולקחת את זה בתור אתגר אישי. אשמח להקים איתכם יסודות חדשים וללוות אתכם pro bono (ללא תשלום) לאורך כל הדרך עד שבעזרת השם תבנו את ביתכם מחדש. עלי לציין שהדרך ארוכה ומחכה לכם המון עבודה קשה וגם נפילות. אבל בסוף הדרך מחכה לכם אושר ואהבה. אם גם את מוכנה לאתגר הרימי טלפון וחייגי 054-84.25.25.8 להשתמע מאיר בער M.F.C.