ילד שלוקח כסף מהארנק

שלום וברכה.

השואלת מציגה שאלה ממבטה כהורה. ברשותכם אביא כמה נקודות ראשוניות שהייתי מעוניין להציף.

1) מתואר כאן ילד שמספר לנו בהתנהלותו רצון גדול להתחבר לחברה. לשם כך מצא דרך שהיא אמנם לא חיובית אבל עדיין דרך לקרבה מצד חבריו. זה נותן לנו אינדיקציה על צורך שלו.

2) בתיאור אנחנו רואים הגברת קצב ב"גניבות" משמע שיש תוצאות "חיוביות" בעיניו מהדרך שלו.

3) השאלה כאן מתמקדת יותר בגניבה יתכן והיא לא הבעיה אלא סימפטום לחסר בחום קשר ואהבה בלתי אמצעיים.

4) מעניין מה מידת הקשר בין הילד להוריו, בדגש על: אהבה לא מותנית, גבולות, דרישות מותאמות, שיפוטיות וביקורת.

5) מעניין לשמוע איך הילד רואה ממבט עיניו את המעשה שלו.

6) האם יש נקודות חוזק לילד? מה הם? האם הם באים לידי ביטוי וכיצד.

7) האם הילד עם לקויות למידה או תקשורת? האם אובחן? איך הוא בלימודיו?

8) האם ישנה הזנה רגשית ונפשית מול הילד? מה מיקומו במשפחה? האם יש בבית אחים או אחיות שמאפילים עליו?

9) האם ישנם התנהגויות נוספות שדורשות עיון כגון קושי בדחיית סיפוקים, תסכול וזעם, הרמת ידיים, מצבי רוח משתנים, לחת וחרדה?

10) האם הגניבות או השקרים באים לידי ביטוי בעוד מצבים בחייו.

מאמין שיש עוד שאלות שדרכם ניתן לקבל תמונה רחבה יותר על עולמו של הילד ועל צרכיו. הייתי ממליץ לעבור על תאוריית הצרכים של מאסלאו. לפני דרכי פיתרון כדאי להבין את המניע. 

לגבי דרכי פיתרון: לא הייתי מתמקד בשיח עם הילד על הגניבות אלא בצרכים שלו ובנקודות עניין בחייו. מה חשוב לו ומה לא.

שיחה על כך שאנחנו מודעים למעשיו יכולה לגרום לו להסתגרות או להתחכמות יתירה.

עוד נקודה למחשבה. שאלה להורים: היכן המצב הזה תופס אתכם? מה זה מעלה בכם? מה זה מוציא מכם? לא להתעלם מרגשות ומחשבות שעולות בכם. 

עיצוב התנהגות, המרת התנהגות שלילית בחיובית, מיקוד בצרכים של הילד העברת מסר של אהבה ללא התניה, הם שלבים ראשוניים בסיסיים בהתערבות חינוכית במקרה הנ"ל

זה המעט שהספקתי להגיב.

בהצלחה רבה

יש פיתרון

שלום וברכה,

ראשית חשוב לי לציין כי תופעת ההרטבה בגילאי ההתבגרות מוכרת בעולם הרפואה. 
מטבע הדברים תופעת ההרטבה, יוצרת אי נעימות להורים ולמתבגר/ת ולכן חשוב לתת את הדעת על הגישה לתופעה לא פחות מאשר הטיפול עצמו.

ולעצם השאלה, הרטבת לילה אינה שכיחה במתבגרים ומבוגרים, עבודות אפידמיולוגיות בנושא זה מראות שכיחות גבוהה של הרטבות בילדים וירידה משמעותית בשכיחות של הרטבות לילה לקראת העשור השני לחיים. בספרות הרפואית קיימים דיווחים בודדים הדנים בבעיה רפואית זו. בעבודות אלו ניסו למצוא סמנים המאפיינים את קבוצת הילדים הנמצאת בסיכון גבוה לסבול מהרטבות לילה בגיל ההתבגרות והמבוגר.
המידע הרפואי הדן בנושא הרטבת לילה במתבגרים ובמבוגרים אינו רב. מיעוט הפרסומים בנושא זה מביא אותנו להתמקד בשכיחות, במנגנונים ובתגובה לטיפול בקבוצת גיל זו. חשוב שניתן את הדעת על ההשפעה השלילית על הדימוי העצמי וההשפעות החברתיות והסביבתיות על המתבגר.
רבים מהמתבגרים והמבוגרים הסובלים מהרטבת לילה סובלים מהמחלה באופן חמור (מעל 3 לילות רטובים בשבוע) עובדה שיכולה להעיב על החיים החברתיים וההערכה העצמית.

להרטבת לילה במתבגרים ובמבוגרים יש השפעה על איכות החיים, הדימוי והביטחון העצמי. לסובלים מהרטבת לילה יש קושי ביצירת קשרים חברתיים ואף ירידה בהישגים האקדמיים. ההורים המתוסכלים מהמצב יכולים לחוש רגשי אשם, חרדה ואיבוד הביטחון בכישוריהם כהורים. ההשפעות על המתבגרים הסובלים מהרטבת לילה ועל הוריהם פוגעות בקשר בין ההורה לילד.

כדאי וחשוב לבדוק האם להרטבה נלווים גם תופעות כגון דיכאון, הפרעות שינה או עצירות ופעילות מעיים לא סדירה.
 
יש מה לעשות
 
הרפואה המודרנית מציעה מספר גישות טיפוליות. אין לדעת מראש איזו מהן תתאים לילדכם, כפי שאין לנבא האם בעיית ההרטבה תיפתר מאליה. עם זאת ברור שאין כל סיבה לסבול. 
 
טיפול תרופתי: כל התרופות שבשימוש קיימות עשרות שנים. התרופה הצעירה ביותר, "מינירין", חגגה כבר מזמן את יום הולדתה העשרים. לטיפול התרופתי בהרטבה מספר יתרונות. הוא קל לביצוע ואינו מחייב הכנות מיוחדות ובזמן לקיחת התרופה, יתכן שיפור משמעותי. הטיפול התרופתי חייב במירשם ובפיקוח של רופא. ככלל, לא מקובל להתחיל בטיפול תרופתי לפני גיל 8 .
 
החיסרון העיקרי בטיפול התרופתי הוא שעם הפסקת השימוש בתרופה, קיימים סיכויים גבוהים ביותר לחזרה להרטבה. מחקרים מדווחים על עד 90 אחוזים של רגרסיה. חיסרון נוסף הוא בתופעות לוואי אפשריות למרות שמרבית התרופות בטוחות באופן יחסי.
 
פסיכותרפיה: שיטת טיפול זו מתאימה רק למטופלים שסיבת ההרטבה אובחנה כבעיה פסיכולוגית. במצבים אלו הטיפול לא יהיה בהרטבה עצמה , אלא בגורמים הפסיכולוגיים שהביאו להרטבה. טיפול פסיכותרפי במרטיב שסיבת ההרטבה אינה על רקע נפשי, עלולה לגרום לנזק מאחר והטיפול לא יביא לשיפור ותחושת האכזבה והכשלון של המטופל רק תיגבר.
 
טיפול ביהביוריסטי (התנהגותי): נחשב כיום לשיטת ההתערבות היעילה ביותר. במהלך הטיפול עובר הילד תהליך של למידה המיועד להביאו למצב בו ילמד לזהות במצב של שינה את הגירוי המועבר מהשלפוחית את המוח ולהפעיל את מנגנון ההתאפקות.
 
במהלך הטיפול נעשה שימוש במכשיר התנייה. המכשיר מתחיל לצלצל כאשר הילד מתחיל להרטיב. הצילצול אמור להפעיל את מנגנון הרפלקסים וליצור תהליך של למידה. מטרת הטיפול, בניגוד למה שסוברים רבים, אינה ללמד את הילד להתעורר אלא ללמד אותו להתאפק. גם כאשר הילד אינו מתעורר, הצילצול פועל על המנגנון התת הכרתי שלו. במהלך הטיפול ניתן למדוד את תגובת הרפלקס בזמן הרטבה ולדעת כיצד הילד מגיב לטיפול.
 
המודל הטיפולי המשולב: טיפול המותאם באופן אישי למטופל בהתאם למצבו. במהלך הטיפול נעשה שימוש בפעמונית המודדת את תגובת הרפלקס ומפעילה את מנגנון הרפלקסים. במקביל משולבים בטיפול אלמנטים נוספים ובהם תרגילי התאפקות, תרגול שרירים טבעתיים, ותרגילי הרפייה שונים. הטיפול מיועד לגילאים 4 – 30 ומניב למעלה מ-90 אחוזי גמילה תוך 3-5 חודשים.

לסיכום:

הדרך הרצויה לפעול ולטפל מול תופעת ההרטבה בקרב מתבגרים היא;

בראש ובראשונה הבנה ואמפטיה לסבל.
איסוף תסמינים ונתונים נלווים.
פנייה לסיוע רפואי ונפשי ותמיכה משפחתית וסביבתית.

בהצלחה

אימון אישי

שלום וברכה.

משאלתך אני מבין כי הבחור חסר כישורים חברתיים.

ניתן לסייע לו בכמה אופנים.

אימון אישי, פיתוח כישורי חברה והתאמה תעסוקתית וסביבתית לכישוריו העכשוויים.

בשלהי ההתבגרות תודעת המתבגר מגובשת יותר ולכן כדאי לערוך איתו בירור ומיקוד צרכים לאימון ותרגול.

בנוסף על כך כדאי לאתר בתוכו מקורות מוטיבציה ואנרגיה לשיתוף פעולה מירבי.

לגבי מומחה בתחום, ממליץ לפנות למאמן / קאוצ'ר עם אורנטציה חינוכית,או לחלופין להסתייע בפסיכולוג חינוכי / תעסוקתי

בהצלחה

שיחת אב ובנו

כללים חשובים בהעצמת ילדים

אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן

שלום וברכה אציג כאן תשובה שהגבתי בעבר על שאלה זהה.

השאלה המתוארת דורשת העמקה והתבוננות. ברשותכם אביא כמה נקודות למחשבה.

1) מתואר כאן ילד שמספר בהתנהלותו על צורך או קושי פנימי, זו קריאת עזרה לכם ההורים ללמוד על המתחולל בתוכו

2) בתיאור אנחנו רואים התגברות ה"גניבות" וזו אינדיקציה לצורך שלא מקבל מענה ראוי ולהסתגלות שלילית.

3) השאלה כאן מתמקדת יותר בגניבה יתכן והיא לא הבעיה אלא סימפטום לחסר בחום קשר ואהבה בלתי אמצעיים.

4) מעניין מה מידת הקשר בין הילד להוריו, בדגש על: אהבה לא מותנית, גבולות, דרישות מותאמות, שיפוטיות וביקורת.

5) מעניין לשמוע איך הילד רואה ממבט עיניו את המעשה שלו.

6) האם יש נקודות חוזק לילד? מה הם? האם הם באים לידי ביטוי וכיצד.

7) האם הילד עם לקויות למידה או תקשורת? האם אובחן? איך הוא בלימודיו?

8) האם ישנה הזנה רגשית ונפשית מול הילד? מה מיקומו במשפחה? האם יש בבית אחים או אחיות שמאפילים עליו?

9) האם ישנם התנהגויות נוספות שדורשות עיון כגון קושי בדחיית סיפוקים, תסכול וזעם, הרמת ידיים, מצבי רוח משתנים, לחת וחרדה?

10) האם הגניבות או השקרים באים לידי ביטוי בעוד מצבים בחייו.

מאמין שיש עוד שאלות שדרכם ניתן לקבל תמונה רחבה יותר על עולמו של הילד ועל צרכיו. הייתי ממליץ לעבור על תאוריית הצרכים של מאסלאו. לפני דרכי פיתרון כדאי להבין את המניע. 

לגבי דרכי פיתרון: לא הייתי מתמקד בשיח עם הילד על הגניבות אלא בצרכים שלו ובנקודות עניין בחייו. מה חשוב לו ומה לא.

שיחה על כך שאנחנו מודעים למעשיו יכולה לגרום לו להסתגרות או להתחכמות יתירה.

עוד נקודה למחשבה. שאלה להורים: היכן המצב הזה תופס אתכם? מה זה מעלה בכם? מה זה מוציא מכם? לא להתעלם מרגשות ומחשבות שעולות בכם. 

עיצוב התנהגות, המרת התנהגות שלילית בחיובית, מיקוד בצרכים של הילד העברת מסר של אהבה ללא התניה, הם שלבים ראשוניים בסיסיים בהתערבות חינוכית במקרה הנ"ל

ולסיום, דיבור ישיר עם הילד על החשדות באופן בונה ומכבד יכול להוביל לפתיחת ערוץ תקשורת ולתחילתו של תהליך מצמיח ומתקן.

ממליץ לאחר שיחת עומק לבנות עם הילד תוכנית קצרת מועד להשבת האמון ולתיקון הקלקול. חשוב להשתמש בחיזוקים ותגמולים על הדרך והמאמצים, וללמוד עם הילד תוכן תורני / הלכתי / מוסרי בעניין.

בהצלחה רבה

והעיקר לא לפחד כלל

שואל נכבד, לאחר התייחסות עיונית בשאלתך ניכרת דאגתך מתקופת בין הזמנים.
אני מצרף כתשובה לשאלה פוסט שכתבתי, בטוחני כי תמצא בו מענה ראוי וכלים ישומיים ומעשיים לצלוח את בין הזמנים עם ילדייך בנחת ובשלווה ברוגע ובבטחה. אני מאמין גדול ביכולת התבונית ובחכמה האנושית שנתן לנו הבורא לחנך ולגדל את ילדינו. ועיקר העיקרים - לא לפחד כלל.

היכונו לביאת החופש

חודשי החופש הגדול כבר בפתח ואיתם מגיעים אתגרים רבים הדורשים מכם לעצור ולהתבונן, כיצד ניתן להפיק מהם את מירב התועלת, ולהפוך את ימי החופש לימים מכוננים. מלאי הנאה והנעה של הורות מגדלת ומצמיחה.

לשם כך ריכזתי עבורכם  מספר כללים חשובים ונחוצים המסייעים לעשות סדר ובהירות בראש ועוזרים  ביעילות מירבית בהכנות וההתארגנות לקראת חופשת הקיץ שתבוא על כולנו לברכה.

קריאה מהנה ומועילה

כלל ראשון - מבט חיובי

צמד המילים "החופש הגדול" גורם להורים רבים להכנס לללחץ ולשבור את הראש איך להתמודד או לשרוד עם הילדים בימי החופש.
לחץ וחופש הם לא שילוב מומלץ, אפשרו לעצמכם לחשוב בנחת איך אתם משנים גישה ועוברים ממצב הישרדותי למצב של תכנון ופעולה.
בעזרת תכנון נכון וגישה חיובית תוכלו להפוך בקלות את החופשה לכזו מרתקת ומהנה במיוחד.

כלל שני - תיאום ציפיות

בכדי להגשים יעדים יש צורך בתכנון נכון ומחושב.
הזמינו את ילדכם להתכונן ולתאם ציפיול איתכם יחד לימי החופשה. להעלות רעיונות ויוזמות ולפתח חשיבה משותפת ומכבדת. לערוך מיפוי צרכים וסדרי עדיפויות, לדבר על תקציב וערכים משפחתיים.
ייצרו לכם יומן משפחתי עם לוח זמנים מפורט הנגזר מהיעדים והמטרות שהצבתם וחלקו אותו בין בני הבית.
הדרך הזו תעזור להשיג התגייסות מצד הילדים ותשדר חוויה כללית של הובלה בטוחה של סדר וארגון.

כלל שלישי - שמירת שגרה

הקפידו על שמירת השגרה והיציבות המשפחתית בימי החופשה.  
השתדלו לשמור על סדר היום המשפחתיים.
זמני ארוחות, הרגלים ומטלות שגרתיות.

בני אדם זקוקים למרחב מוכר ובטוח, קל וחומר כאשר מדובר בילדים. השתמשו במושג "שיגרת חופש". 
ימי החופש מחייבים מסגרת ומעטפת ברורה ויציבה.
ולמרות שמדובר בימי חופשה וכולנו רוצים להנות ולעשות כיף, חובה עלינו ההורים לקבוע כללים ברורים ולהקפיד על שמירת גבולות. הילדים זקוקים להם ולנו. 

כלל רביעי - זמן מנוחה

מאד חשוב להקפיד על שעות שינה. נכון שהיום מחשיך מאוחר ונכון שהילדים לא צריכים לקום מוקדם מדי, אך לא מומלץ לשבש להם יותר מדי את הרגלי השינה והקימה בבוקר. ילדים זקוקים לשעות שינה מספקים כדי להשלים את הגדילה והפרשת ההורמונים הנחוצים.
ילדים שיחסרו להם שעות שינה יהיו עצבניים, חסרי שקט ועלולים לסבול מהתפרצויות זעם. אפשר להגמיש טיפה את שעת השינה, תלוי בגיל כמובן, אבל כן להקפיד שילכו לישון בשעה סבירה שהוגדרה איתם מראש.
 
טיפ נוסף: ימי החופש הם זמן מצויין לניסוי ותעיה. נסו טכניקות טובות של השכבה והשכמה ובחנו את התגובות ומידת ההשפעה שלהם על הילדים

כלל חמישי - בטיחות

מדיה -
המחשב והמדיה לסוגיהם גוזלים חלק ניכר מחיינו ומחיי הילדים ומספקים לנו שעות של תעסוקה. (נודה שזה מסייע לנו ההורים מפעם לפעם) חשוב להגביל את השימוש במדיה ולבצע הסברה מסיבות רבות:

בריאות, מוגנות, פיתוח תלות, ערך זמן, פיתוח תלות, איבוד אינטראקציה ותקשורת עם הסביבה ושיבוש סדרי עדיפויות.

זה הזמן לשוחח עם הילדים על הנושא, לפקח ולהגביל את השימוש במדיה כדי לאפשר פעילויות אחרות ולמנוע מהם שימוש יתר.

מוגנות-
חדדו לילדים כללי מוגנות וזהירות מאנשים זרים ולא מוכרים, אם לא דיברתם איתם עדיין מהי מוגנות אישית, ימי החופש הם הזמן הנחוץ והראוי לכך.

בטיחות- 
חזרו עם הילדים על כללי בטיחות בדרכים ורכיבה בטוחה אחראית וזהירה.

כללי יציאה לים ובריכה לטיולים ומסלולים ושהייה בשמש ובמרחבים ציבוריים והמוניים.

כלל שישי - זמן אישי

זמן פנאי מאפשר לנו לערוך היכרות מחודשת עם ילדינו והתבוננות בדינאמיקה המשפחתית.

חשוב מאוד לקבוע זמן איכות משפחתי לפחות פעם בשבוע, וזמן איכות אישי עם כל ילד לפחות פעם בשבוע.
לא לשכוח שגם לנו ההורים מגיע זמן אישי וזוגי. 

זמן אישי דורש רצון ופניות הגדרת זמן - שעה ויום ומקום נעים ונוח.

החופש מזמין לפגוש את עצמנו והילדים באופנים שונים ברוגע ובלי לחץ. ומאפשר להתפנק יחד, להטעין ולהיטען.

כלל שביעי - נוכחות הורית

ילדינו הקטנים והגדולים ואלו המתבגרים. זקוקים למרחבי גדילה אישיים ולחופש פעולה ועצמאות, חשוב לעורר ולחזק בהם את ערך הקשר המשפחתי.
הנוכחות ההורית נחוצה עבורינו ועבורם, לדעת היכן הם ועם מי הם משחקים ומבלים, והאם הם בסדר ואינם מסתכנים חלילה. עצם הידיעה וההבנה שיש מבוגר אחראי שעוקב ומשגיח חשובה ומשמעותית עבורם.

כלל שמיני - מחנכים בריאות

בחופש קיימת הנטייה לצרוך מזון יותר מעובד במסעדות ומזון מהיר, חטיפים וממתקים. מזון המכיל כמות גבוהה של סוכרים ופחמימות ריקות אינו בריא. דווקא בחופש יש הזדמנות להרגיל את הילדים לאוכל בריא ולחשוף אותם לירקות ופירות ולאוכל מזין ומגוון,
ולעשות איתם פעילויות חוויות בריאות וטעימות.
 
התזונה חשובה לא רק בהיבט של קבלת כל הוויטמינים ואבות המזון הנחוצים לגדילה תקינה ובריאות פיזית, היא חשובה גם לבריאות הנפשית. ככל שהם יאכלו אוכל מזין ובריא יותר הם יהיו רגועים, שמחים ומאוזנים יותר.  

פעילות גופנית-

מעלותיה של פעילות גופנית ידועים לכל. למרות זאת היא  אינה מקבלת את הביטוי הראוי לה מסיבות כאלו ואחרות.
עודדו אותם לפעילות גופנית יומית בבית בפארק ובגינה הציבורית. תנו להם להשתחרר במתקנים, בריצה, בשחיה ובכל פעילות גופנית טובה שתגרום להם חשובים עבור ילדים להוציא אנרכיה ולשפר את מצב הרוח. פעילות גופנית מסייעת כמובן בהתפתחות הגפיזית ובשיפור המוטוריקה הגסה והקורדינאציה.
 
כלל תשיעי - יצירה ופנאי

אחד הנושאים היותר בוערים בימי החופשה זה התעסוקה.
מה עושים?
אמא משעמם לי?
אמירות מוכרות וידועות שניתן למנוע ולצמצם על ידי הפעולות הבאות:

1. תכנון מוקדם של מאגר הפעלות ופעילויות ותיאום  
ציפיות

2. יצירתיות - זה שם המשחק. דרך יצירתיות ניתן להפעיל ילדים ללא הוצאות גבוהות ובשימוש בחומרים מתכלים וממוחזרים.
כמו כן, ניתן לנצל את הזמן במשחקי חשיבה ויצירה זמינים.
הכינו מראש את מלאי ההפעלות והתוכניות ועודדו את הילדים להפעיל את כוח הדמיון שלהם.

חופש הוא זמן מצויין למימוש עצמי, תנו לילדים זמן מוגדר מראש להכנת הצגות, להקליט ולצלם את עצמם להתחפש ולרקוד ובעיקר לבטא את עצמם.

3. פריסת היציאות והאטרקציות באופן הגיוני ושווה.
תככנו שבכל שבוע תהיה יציאה אחת לפארק או גינה ואטרקציה אחת נוספת כמו בריכה או טיול.
(חוץ מהנופש המשפחתי)
ילדים זוכרים חוויות, פריסת החוויות לאורך החופש תגדיל את תחושת ההנאה.

4. הרחבת תחומי האחריות בקרב הילדים בהתאם לגיל וליכולת. תנו להם להתנסות במטלות ביתיות שוטפות כגון תליית כביסה וקיפולה, סידור ארונות, עריכה של רשימת קניות, צרכנות נכונה ופעולות נוספות. 
כדאי לקבוע איתם חלוקת תפקידים המתחלפת בכל שבוע, גם כדי להקל עלינו וגם כדי ללמד אותם ערכים ואכפתיות, אחריות ועזרה הדדית. הילדים צריכים לדעת שהם חלק מהמשפחה וכדי לקבל זכויות צריך לקיים גם את החובות. המטרה שירגישו שהם תורמים, מועילים ושייכים. 

5. פעילות משפחתית- הכנת ארוחה משותפת, תחרויות אוכל ומוזיקה, משחקי היכרות וקלפים, הצגת יחיד, פיקניק בטבע ופעילויות גיבוש מותאמות.

6. מפגש סיכום שבועי משפחתי לסיכום חוויות ומשוב ולתכנון השבוע הבא.

7. שמחת הפרטים הקטנים. ילדים ואף מבוגרים נוטים לזלזל ולהתעלם מחוויות והנאות קטנות. נצלו את החופש להרחבת הזום על הראיה החיובית והיכולת להינות מחוויות זמינות קטנות ומתוקות.

8. הורים הם לא לשכת התעסוקה, אל תחששו מרגעי שעמום של הילדים. 
במידה ופעלתם על פי הכללים הקודמים ועדיין יש רגעים פנויים ומשעממים, תנו לילדים להעסיק את עצמם ולהתמודד, כמובן תחת הפיקוח שלכם ובהכוונתכם.

9. התנהלות כלכלית נבונה

כדי לשמור על הוצאות סבירות כדאי לשתף את הילדים בהתנהלות הכלכלית בהתאם לגילם. לקטנים יותר יש ספרים בנושא ואפשר לתת להם דמי כיס או קופה קטנה לחיסכון וללמד אותם על התנהלות נכונה.
 כמו כן, לפני כל יציאה חשוב להסביר מה הולכים לקנות ומהו התקציב. בצורה הזו הילדים ידעו למה לצפות וההוצאות יהיו בשליטה, נקודה זו חשובה בפרט כשהולכים לקנות מכשירי כתיבה וביגוד לקראת שנת הלימודים הבאה.
התיאום מראש יסייע לכם למנוע אי נעימות וכעסים מיותרים מצד הילדים. 

10. היו פרו-אקטיביים ואל תתנו לאירועים בלתי צפויים להתקיל אתכם.
יש אימרה חכמה האומרת "כשם שהאצבעות אינם שוות כך הם בני האדם"

התאימו את פעילות הפנאי לילדים שלכם. פעילויות לא מותאמות עלולות לייצר תסכולים.
אם אתם הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים או עם לקויות שונות מוטלת עליכם הזכות לתווך ולהנגיש את הפעילות והסביבה לילד וצרכיו.

כלל עשירי - תמריצים

חשוב מאד לעודד ולחזק את ילדים בכל הזדמנות בה הם הקפידו על הכללים, עזרו לכם, או שיתפו פעולה עם התכנון המשפחתי. ככל שתעודדו ותאירו בהם את הצדדים החיובים כך תגרמו  להם לרצות להתנהג חיובי.  ההתנהגות החיובית תעצים  את ביטחונם האישי ותחזק בהם את הדימוי העצמי.

נקודה למחשבה:
המשוב החיובי והתמריצים ניתנים בדגש על הנכונות והמאמצים ופחות על התוצאות. 
כמו כן, בכדי למנוע תחרות שלילית נזכור שתמריצים ניתנים על עצם המעשה ולא לגופו של ילד זה או אחר.
 
לסיום:
הורים יקרים, אתם המנווטים של הבית. עיני הילדים נשואות אליכם. זכרו כי אתם המנהיגים הטובים ביותר עבורם ולכן ההגה בידיים שלכם.

באסיים בברכת הצלחה ובתפילה "וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים ילכו ולא ייעפו ירוצו ולא יגעו"

הורים, אתם עוגן מבטחים

שלום רב לשואלת.

להורים יש תפקיד חשוב בהנחלת כישורי חברה לילדיהם. תפקיד זה מתחיל בתקשורת טובה ובקשר אישי שאינו תלוי עם הילד. על התקשורת הזו כדאי לעבוד מגיל צעיר אפילו מהגיל הרך, כדי שבבוא היום, אם חלילה הילד מרגיש לא מוגן בבית הספר, בחוג או בחברה, הוא יהיה מספיק בטוח במקום שלו בבית כדי לחלוק את הקושי ולשתף את הוריו בסיוט.

הקשבה ושיתוף הם הכלים הבסיסיים בהורות ובידיכם היכולת ליצור אווירה משפחתית ולבסס יחסי הורים ילדים פתוחים, גם כשהילד נפגע רגשית או פיזית. שיוכל לבוא לספר לאמא ואבא !

כיצד מפתחים אווירת שיתוף  ופתיחות בין ההורים והילדים בבית ?
על ההורים ליצור בבית אווירה משתפת כבר מהגיל הרך. הדרך הכי פשוטה לעשות זאת בהצלחה היא על ידי כך שההורים משתפים את ילדיהם בחוויות ילדות שונות ובענייני היום יום. הקפידו על ארוחות משותפות ליד השולחן. הרגילו את הילדים לחלוק את שחוו בגן או בבית הספר מגיל צעיר.

חשוב שתהיו מאוד קשובים לילד כשהוא משתף אתכם בדבר רע שהוא עשה.
אל תשתמשו בזה נגדו במועד אחר ואל תענישו אותו לאחר ששיתף אתכם.אם תעשו זאת, הילד עלול לסגור בפניכם את "חלון" התקשורת לשיתופים הבאים.

הורים לילדים המשתמשים בפייסבוק ורשתות חברתיות
האינטרנט של היום הוא "יומני היקר" של פעם, אלא שהיומן אינו בהכרח אישי והוא לא רק של הילד שלכם. ברשתות החברתיות קל ל"חברים" להגיב על מה שהילד מפרסם וזו קרקע בוצית וטובענית שיכולה להדליק חרם על ילד מבלי "לצאת מכותלי הבית".

היו בקשר עם בית הספר, עם המורה / מחנכת ועם הורים לילדים אחרים מפעם לפעם כדי לדעת יותר על הילד דרך עיניים נוספות. איך הוא מסתדר חברתית, כיצד מתנהלים יחסי החברה בכיתה והאם החברה מקדמת את הילד/ה או מזיקים לו/ה 

להלן מספר עצות:

הקשבה בהורות נחוצה לילדים מפני שהיא מטפחת (בין היתר) תחושת ערך וחשיבות לילד, שדבריו ומחשבותיו ראויים. חוויה שהילד לא לבד.
תקשורת והפתיחות מאפשרים להורה להכיר את עולמו של הילד והשיחה היא כלי יעיל לפיתוח ולגיבוש אווירה משפחתית טובה ופתוחה וביסוס האמון.
אין גבול לחשיבות של הקשבה אמיתית של הורים לדברי ילדיהם. דרך ההקשבה, ההורים מעניקים התייחסות אישית ומלאה לילד.

כשילד משתף - כשילדכם משתף אתכם, המתינו לסיום השיחה עימו ותנו לו עידוד על שבחר לספר לכם את שסיפר. "אני שמח שסיפרת לי".. "אני תמיד שמח להקשיב לך".... "אני מזמין אותך לספר לי בכול פעם שאתה מרגיש צורך ובכלל נעים לי שאנו משוחחים ומשתפים האחד את השני".....

דברו עם הילדים באופן מכבד. היו מודל עבור הילד לפיתוח דיאלוג  ולשיתוף בחוויות של ההורה התואמות  את גיל הילד. כשהילד יראה בהורה שותף לשיחות יומיום, הוא יראה בו שותף לשיחה בכל תחום מחייו ומחיי המשפחה.

שיתוף והתייעצות הם תמצית היחסים הטובים המקרבים ויוצרים מימד של אינטימיות ביחסים במשפחה ובכלל. אל תחמיצו את ההזדמנויות שילדיכם פונים אליכם. זהו את הרגעים והיו איתם ב- 100% בקשב ובהתייחסות.

אם זיהיתם שילדכם נתון לחרם חברתי או נמצא במצוקה עקב בעיה חברתית, אל תהססו ואל תתלבטו אם לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי שינחה אתכם כיצד לנהוג. 

שואלת נכבדה, פנייתך מלמדת על אכפתיות ודאגה לביתך חשוב שהיא תדע על כך ותשועה תבוא ברוב יועץ. 

נקודה נוספת, חשוב שהילדה תקבל שיחות מהיועצת או שתעבור הליך מרפא לאחר חווית החרם, גם אתם ההורים צריכים להתנקות מהחוויה האיומה הזו. ניקיון פנימי יסייע לכם להחזיר את השליטה לעצמכם ולהוביל את הילדה לדרך מבטחים.

בהצלחה רבה

אוריאל בלמס יועץ חינוכי בכיר
M,A - מנהל הפורום 

רונית מילר

כותבת יקרה

התרשמתי שאת ערה לכך שהקירבה הגופנית עם בנך מעלה תחושות שאינן הולמות קשר אמהי.

תגובתו הרגשית לכך שראה במקום אחר קירבה כזאת לא אמורה להכתיב את ההתנהלות שלך.

שבי איתו ותסבירי לו שביטויי אהבה אמורים להתאים לגיל ולא מקובלת קירבה גופנית כזאת בין אמא לבחור בגילו.

לחילופין תארזי לו עוגות לישיבה עם פתק מחמם לב שאת גאה בו וכד' תדגישי דברים נוספים שאת עושה למענו כמו גרביים חדשות או מאכל שהוא אוהב או כל תחום אחר שמתאים לך.

תסבירי לו שמה שהוא ראה במקום אחר לא בהכרח מהווה דוגמא נכונה. תהיי בטוחה באמהיות שלך, זה כיום לא רלוונטי מה היה בעבר וכמה מגע הענקת. אל תגררי אחרי דרישות מופרכות ותציבי בנועם את הגבולות. נשיקה על המצח כשהוא מגיע לשבת עם חיוך חם אמור לספק אותו.

בברכה

רונית מילר 

0504165244

הפניה לבדיקה רפואית

תגובה